ירמיה לד
ירמיה פרק לד
אזהרתו של ירמיהו לצדקיה
1הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־הָיָ֥ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ מֵאֵ֣ת יְהוָ֑ה א ירמ' לד 1: מל"ב כה 1; ירמ' לב 2; לט 1; נב 4 וּנְבוּכַדְרֶאצַּ֣ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֣ל ׀ וְכָל־חֵיל֡וֹaJer.34.1חֵילוֹצבאו ב ירמ' לד 1: א 15; כז 7; דנ' ב 38-37 וְכָל־מַמְלְכ֣וֹת אֶרֶץ֩ מֶמְשֶׁ֨לֶת יָד֜וֹbJer.34.1מֶמְשֶׁלֶת יָדוֹהנתונות לשלטונו וְכָל־הָעַמִּ֗ים נִלְחָמִ֧ים עַל־יְרוּשָׁלִַ֛ם וְעַל־כָּל־עָרֶ֖יהָ לֵאמֹֽר׃ 2כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל א ירמ' לד 2: כב 2-1 הָלֹךְ֙ וְאָ֣מַרְתָּ֔ ב ירמ' לד 2: לז 2-1; דהי"ב לו 12-11 אֶל־צִדְקִיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֗יו כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה ג ירמ' לד 2: כא 10; לב 29-28; לח 3 הִנְנִ֨י נֹתֵ֜ן אֶת־הָעִ֤יר הַזֹּאת֙ בְּיַ֣ד מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל ד ירמ' לד 2: לב 29; לד 22 וּשְׂרָפָ֖הּ בָּאֵֽשׁ׃ 3וְאַתָּ֗ה א ירמ' לד 3: כא 7‡; יחז' יז 15 לֹ֚א תִמָּלֵט֙ מִיָּד֔וֹ כִּ֚י תָּפֹ֣שׂ תִּתָּפֵ֔שׂ וּבְיָד֖וֹ תִּנָּתֵ֑ן ב ירמ' לד 3: לב 4; לט 5 וְֽ֠עֵינֶיךָ אֶת־עֵינֵ֨י מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֜ל תִּרְאֶ֗ינָה וּפִ֛יהוּ אֶת־פִּ֥יךָ יְדַבֵּ֖רaJer.34.3וּפִיהוּ... יְדַבֵּרותדבר אתו פנים את פנים וּבָבֶ֥ל תָּבֽוֹא׃ 4אַ֚ךְ שְׁמַ֣ע דְּבַר־יְהוָ֔ה צִדְקִיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ עָלֶ֔יךָ לֹ֥א תָמ֖וּת בֶּחָֽרֶב׃ 5בְּשָׁל֣וֹם תָּמ֗וּתaJer.34.5בְּשָׁלוֹם תָּמוּתתמות מוות טבעי א ירמ' לד 5: דהי"ב טז 14; כא 19 וּֽכְמִשְׂרְפ֣וֹתbJer.34.5מִשְׂרְפוֹתלזכר מלך שנפטר היו עורכים מדורה גדולה ושורפים בשׂמים, ראה את מראי המקומות אֲ֠בוֹתֶיךָ הַמְּלָכִ֨ים הָרִֽאשֹׁנִ֜ים אֲשֶׁר־הָי֣וּ לְפָנֶ֗יךָ כֵּ֚ן יִשְׂרְפוּ־לָ֔ךְ וְה֥וֹי אָד֖וֹן ב ירמ' לד 5: מל"א יג 30; ירמ' כב 18 יִסְפְּדוּ־לָ֑ךְ כִּֽי־דָבָ֥ר אֲנִֽי־דִבַּ֖רְתִּי נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס 6וַיְדַבֵּר֙ יִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֔יא אֶל־צִדְקִיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה אֵ֛ת א ירמ' לד 6: שמ"א ג 18; טו 23-16 כָּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה בִּירוּשָׁלִָֽם׃ 7וְחֵ֣יל מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֗ל נִלְחָמִים֙ עַל־יְר֣וּשָׁלִַ֔ם וְעַ֛ל כָּל־עָרֵ֥י יְהוּדָ֖ה הַנּֽוֹתָר֑וֹת א ירמ' לד 7: יהושע י 31‡ אֶל־לָכִישׁ֙ ב ירמ' לד 7: יהושע י 10; שמ"א יז 1 וְאֶל־עֲזֵקָ֔ה כִּ֣י הֵ֗נָּה נִשְׁאֲר֛וּ בְּעָרֵ֥י יְהוּדָ֖ה ג ירמ' לד 7: דהי"ב יא 10-5 עָרֵ֥י מִבְצָֽרaJer.34.7עָרֵי מִבְצָרערים מבוצרות׃ פ
הפרת הברית בנוגע לעבדים העבריים
8הַדָּבָ֛ר
אֲשֶׁר־הָיָ֥ה
אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ
מֵאֵ֣ת
יְהוָ֑ה
אַחֲרֵ֡י
א
ירמ' לד 8:
מל"ב יא 17;
כג 3-2
כְּרֹת֩
הַמֶּ֨לֶךְ
צִדְקִיָּ֜הוּ
בְּרִ֗ית
אֶת־כָּל־הָעָם֙
אֲשֶׁ֣ר
בִּירֽוּשָׁלִַ֔ם
ב
ירמ' לד 8:
ויק' כה 10;
ישע' סא 1;
יחז' מו 17;
לוקס ד 18
לִקְרֹ֥א
לָהֶ֖ם
דְּרֽוֹרaJer.34.8לִקְרֹא לָהֶם דְּרוֹרלשחרר את העבדים העברים׃
9לְ֠שַׁלַּח
אִ֣ישׁ
אֶת־עַבְדּ֞וֹ
וְאִ֧ישׁ
אֶת־שִׁפְחָת֛וֹ
א
ירמ' לד 9:
ברא' יד 13‡
הָעִבְרִ֥י
וְהָעִבְרִיָּ֖ה
חָפְשִׁ֑ים
ב
ירמ' לד 9:
ויק' כה 39
לְבִלְתִּ֧י
עֲבָד־בָּ֛םaJer.34.9עֲבָד־בָּםלהעביד אותם
בִּיהוּדִ֥י
אָחִ֖יהוּ
אִֽישׁ׃
10וַיִּשְׁמְעוּ֩
א
ירמ' לד 10:
כו 10,
16
כָל־הַשָּׂרִ֨ים
וְכָל־הָעָ֜ם
אֲשֶׁר־בָּ֣אוּ
בַבְּרִ֗ית
ב
ירמ' לד 10:
נחמ' ה 13-1
לְ֠שַׁלַּח
אִ֣ישׁ
אֶת־עַבְדּ֞וֹ
וְאִ֤ישׁ
אֶת־שִׁפְחָתוֹ֙
חָפְשִׁ֔ים
לְבִלְתִּ֥י
עֲבָד־בָּ֖ם
ע֑וֹד
וַֽיִּשְׁמְע֖וּ
וַיְשַׁלֵּֽחוּ׃
11וַיָּשׁ֨וּבוּ֙
אַחֲרֵי־כֵ֔ן
וַיָּשִׁ֗בוּ
אֶת־הָֽעֲבָדִים֙
וְאֶת־הַשְּׁפָח֔וֹת
אֲשֶׁ֥ר
שִׁלְּח֖וּ
חָפְשִׁ֑ים
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ויכבישום)
וַֽיִּכְבְּשׁ֔וּם
לַעֲבָדִ֖ים
וְלִשְׁפָחֽוֹת׃
ס
12וַיְהִ֤י
דְבַר־יְהוָה֙
אֶֽל־יִרְמְיָ֔הוּ
מֵאֵ֥ת
יְהוָ֖ה
לֵאמֹֽר׃
13כֹּֽה־אָמַ֥ר
יְהוָ֖ה
אֱלֹהֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֑ל
אָנֹכִ֗י
א
ירמ' לד 13:
שמות כד 3,
8-7;
דבר' ה 3-2;
ירמ' לא 32
כָּרַ֤תִּֽי
בְרִית֙
אֶת־אֲב֣וֹתֵיכֶ֔ם
בְּי֨וֹם
ב
ירמ' לד 13:
שמות ו 6‡
הוֹצִאִ֤י
אוֹתָם֙
מֵאֶ֣רֶץ
מִצְרַ֔יִם
ג
ירמ' לד 13:
שפט' ו 8‡
מִבֵּ֥ית
עֲבָדִ֖ים
לֵאמֹֽר׃
14א
ירמ' לד 14:
שמות כא 6-2;
דבר' טו 12;
ויק' כה 43-39
מִקֵּ֣ץ
שֶׁ֣בַע
שָׁנִ֡ים
תְּֽשַׁלְּח֡וּ
אִישׁ֩
אֶת־אָחִ֨יו
הָעִבְרִ֜י
אֲשֶֽׁר־יִמָּכֵ֣ר
לְךָ֗
וַעֲבָֽדְךָ֙
שֵׁ֣שׁ
שָׁנִ֔ים
וְשִׁלַּחְתּ֥וֹ
חָפְשִׁ֖י
מֵֽעִמָּ֑ךְ
ב
ירמ' לד 14:
שמ"א ח 8-7;
מל"ב יז 14-13;
ירמ' ט 12;
לב 23;
מד 9‡;
נחמ' ט 29
וְלֹֽא־שָׁמְע֤וּ
אֲבֽוֹתֵיכֶם֙
אֵלַ֔י
וְלֹ֥א
הִטּ֖וּ
אֶת־אָזְנָֽםaJer.34.14לֹא הִטּוּ אֶת־אָזְנָםלא הקשיבו, לא צייתו׃
15וַתָּשֻׁ֨בוּ
אַתֶּ֜ם
הַיּ֗וֹם
א
ירמ' לד 15:
לד 8
וַתַּעֲשׂ֤וּ
אֶת־הַיָּשָׁר֙
בְּעֵינַ֔י
ב
ירמ' לד 15:
לוקס ד 18
לִקְרֹ֥א
דְר֖וֹר
אִ֣ישׁ
לְרֵעֵ֑הוּ
ג
ירמ' לד 15:
מל"ב כג 3;
נחמ' י 30
וַתִּכְרְת֤וּ
בְרִית֙
לְפָנַ֔י
ד
ירמ' לד 15:
מל"א ח 43;
ירמ' ז 14-10,
30;
לב 34
בַּבַּ֕יִת
אֲשֶׁר־נִקְרָ֥א
שְׁמִ֖י
עָלָֽיו׃
16א
ירמ' לד 16:
שמ"א טו 11‡;
יחז' ג 20;
יח 24
וַתָּשֻׁ֨בוּ֙
ב
ירמ' לד 16:
שמות כ 7;
ויק' יט 12‡
וַתְּחַלְּל֣וּ
אֶת־שְׁמִ֔י
וַתָּשִׁ֗בוּ
אִ֤ישׁ
אֶת־עַבְדּוֹ֙
וְאִ֣ישׁ
אֶת־שִׁפְחָת֔וֹ
אֲשֶׁר־שִׁלַּחְתֶּ֥ם
חָפְשִׁ֖ים
לְנַפְשָׁ֑ם
וַתִּכְבְּשׁ֣וּ
אֹתָ֔ם
לִֽהְי֣וֹת
לָכֶ֔ם
לַעֲבָדִ֖ים
וְלִשְׁפָחֽוֹת׃
ס
17לָכֵן֮
כֹּה־אָמַ֣ר
יְהוָה֒
אַתֶּם֙
לֹֽא־שְׁמַעְתֶּ֣ם
אֵלַ֔י
לִקְרֹ֣א
דְר֔וֹר
אִ֥ישׁ
לְאָחִ֖יו
וְאִ֣ישׁ
לְרֵעֵ֑הוּ
הִנְנִ֣י
א
ירמ' לד 17:
ויק' כו 35-34;
מתי ז 2
קֹרֵא֩
לָכֶ֨ם
דְּר֜וֹר
נְאֻם־יְהוָ֗ה
ב
ירמ' לד 17:
כא 7,
9;
כד 10‡;
לב 24
אֶל־הַחֶ֨רֶב֙
אֶל־הַדֶּ֣בֶר
וְאֶל־הָרָעָ֔ב
ג
ירמ' לד 17:
דבר' כח 25‡
וְנָתַתִּ֤י
אֶתְכֶם֙
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(לזועה)
לְזַעֲוָ֔הaJer.34.17(לזועה) לְזַעֲוָהלפי הכתיב: לזוועה; לפי הקרי: לדבר מזעזע
לְכֹ֖ל
מַמְלְכ֥וֹת
הָאָֽרֶץ׃
18וְנָתַתִּ֣י
אֶת־הָאֲנָשִׁ֗ים
א
ירמ' לד 18:
דבר' יז 2;
הושע ו 7;
ח 1
הָעֹֽבְרִים֙
אֶת־בְּרִתִ֔י
אֲשֶׁ֤ר
לֹֽא־הֵקִ֨ימוּ֙aJer.34.18לֹא־הֵקִימוּלא קיימו
אֶת־דִּבְרֵ֣י
הַבְּרִ֔ית
אֲשֶׁ֥ר
ב
ירמ' לד 18:
ברא' טו 10
כָּרְת֖וּ
לְפָנָ֑י
הָעֵ֨גֶל֙bJer.34.18הָעֵגֶלהם יהיו כמו העגל
אֲשֶׁ֣ר
כָּרְת֣וּ
לִשְׁנַ֔יִם
וַיַּעַבְר֖וּ
בֵּ֥ין
בְּתָרָֽיוcJer.34.18בְּתָרָיוחלקיו׃
19א
ירמ' לד 19:
לד 10;
יחז' כב 27;
צפנ' ג 4-3
שָׂרֵ֨י
יְהוּדָ֜ה
וְשָׂרֵ֣י
יְרוּשָׁלִַ֗ם
הַסָּֽרִסִים֙aJer.34.19הַסָּרִסִיםפקידי הממלכה
וְהַכֹּ֣הֲנִ֔ים
וְכֹ֖ל
עַ֣ם
הָאָ֑רֶץ
הָעֹ֣בְרִ֔ים
בֵּ֖ין
בִּתְרֵ֥י
הָעֵֽגֶל׃
20א
ירמ' לד 20:
ויק' כו 17,
33-32;
דבר' כח 25,
37-36;
ירמ' כא 7;
כב 25;
יחז' כג 28
וְנָתַתִּ֤י
אוֹתָם֙
בְּיַ֣ד
אֹֽיְבֵיהֶ֔ם
וּבְיַ֖ד
מְבַקְשֵׁ֣י
נַפְשָׁ֑ם
ב
ירמ' לד 20:
דבר' כח 26;
ירמ' ז 33‡
וְהָיְתָ֤ה
נִבְלָתָם֙aJer.34.20נִבְלָתָםגוויותיהם
לְמַֽאֲכָ֔ל
לְע֥וֹף
הַשָּׁמַ֖יִם
וּלְבֶהֱמַ֥ת
הָאָֽרֶץ׃
21א
ירמ' לד 21:
מל"ב כה 21-18;
ירמ' לב 4-3;
לט 6;
נב 10,
27-24
וְאֶת־צִדְקִיָּ֨הוּ
מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֜ה
וְאֶת־שָׂרָ֗יו
אֶתֵּן֙
בְּיַ֣ד
אֹֽיְבֵיהֶ֔ם
וּבְיַ֖ד
מְבַקְשֵׁ֣י
נַפְשָׁ֑ם
וּבְיַד
חֵ֚יל
מֶ֣לֶךְ
בָּבֶ֔ל
ב
ירמ' לד 21:
לז 11-5
הָעֹלִ֖ים
מֵעֲלֵיכֶֽםaJer.34.21הָעֹלִים מֵעֲלֵיכֶםההולכים מעליכם; צבא בבל ירד מירושלים אל חוף הים להילחם בצבא מלך מצרים׃
22הִנְנִ֨י
מְצַוֶּ֜ה
נְאֻם־יְהוָ֗ה
א
ירמ' לד 22:
לז 8
וַהֲשִׁ֨בֹתִ֜יםaJer.34.22הֲשִׁבֹתִיםאשיב אותם
אֶל־הָעִ֤יר
הַזֹּאת֙
וְנִלְחֲמ֣וּ
עָלֶ֔יהָ
וּלְכָד֖וּהָ
ב
ירמ' לד 22:
לב 29;
לד 2;
לט 2-1,
8;
נב 7,
13
וּשְׂרָפֻ֣הָ
בָאֵ֑שׁ
וְאֶת־עָרֵ֧י
יְהוּדָ֛ה
אֶתֵּ֥ן
ג
ירמ' לד 22:
ד 27‡
שְׁמָמָ֖ה
ד
ירמ' לד 22:
ד 7‡
מֵאֵ֥ין
יֹשֵֽׁבbJer.34.22מֵאֵין יֹשֵׁבבלי תושבים׃
פ