תנ״ך + ברית חדשה בעברית מודרנית (1976, 1995)
  • עברית
  • תנ"ך וב"ח בתרגום מודרני
  • תנ"ך וברה"ח בתרגום דליטש
  • תנ"ך וברה"ח ביידיש
  • המקרא בעברית בת זמננו
  • העדות: תנ"ך וברה"ח לבני הנעורים
  • אנגלית
  • תרגום סטנדרטי אמריקאי חדש
  • תרגום המלך ג׳יימס
  • ערבית
  • תרגום ואן דייק החדש
  • ספרדית
  • תרגום ריינה-ולרה
  • רוסית
  • תרגום סינודאלי
אופציות

ירמיה לג

ירמיה פרק לג

שגשוגה הכלכלי של ירושלים

1וַיְהִ֧י דְבַר־יְהוָ֛ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ שֵׁנִ֑ית וְהוּא֙ עוֹדֶ֣נּוּ עָצ֔וּר א ירמ' לג 1: לב 2‡ בַּחֲצַ֥ר הַמַּטָּרָ֖ה לֵאמֹֽר׃ 2כֹּֽה־אָמַ֥ר יְהוָ֖ה עֹשָׂ֑הּ א ירמ' לג 2: י 16; נא 19 יְהוָ֗ה יוֹצֵ֥ר אוֹתָ֛הּ לַהֲכִינָ֖הּ ב ירמ' לג 2: ז 13; יא 7; כה 3; לה 14 יְהוָ֥ה שְׁמֽוֹ׃ 3א ירמ' לג 3: ישע' נה 7-6; ירמ' כט 12‡; תהל' צא 15 קְרָ֥א אֵלַ֖י וְאֶעֱנֶ֑ךָּ וְאַגִּ֧ידָה לְּךָ֛ ב ירמ' לג 3: לב 17, 27 גְּדֹל֥וֹת וּבְצֻר֖וֹתaJer.33.3בְצֻרוֹתדברים נשגבים; או, דברים נסתרים ג ירמ' לג 3: ישע' מח 6 לֹ֥א יְדַעְתָּֽם׃ ס 4כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל עַל־בָּתֵּי֙ הָעִ֣יר הַזֹּ֔את וְעַל־בָּתֵּ֖י מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֑ה הַנְּתֻצִ֕ים א ירמ' לג 4: לב 24‡ אֶל־הַסֹּלְל֖וֹת וְאֶל־הֶחָֽרֶבaJer.33.4הַנְּתֻצִים... הֶחָרֶבשנהרסו כדי להגן על העיר מפני הסוללות והחרב; סוללות, ראה פרק לב 24 הערה׃ 5בָּאִ֗ים א ירמ' לג 5: כא 7-4; לב 5 לְהִלָּחֵם֙ אֶת־הַכַּשְׂדִּ֔ים וּלְמַלְאָם֙aJer.33.5לְמַלְאָםלמלא אותם אֶת־פִּגְרֵ֣י הָאָדָ֔ם אֲשֶׁר־הִכֵּ֥יתִי בְאַפִּ֖י וּבַחֲמָתִ֑י וַאֲשֶׁ֨ר ב ירמ' לג 5: ישע' ח 17‡; ירמ' כא 10; מיכה ג 4 הִסְתַּ֤רְתִּי פָנַי֙ מֵהָעִ֣יר הַזֹּ֔את עַ֖ל כָּל־רָעָתָֽם׃ 6הִנְנִ֧י מַעֲלֶה־לָּ֛הּ א ירמ' לג 6: שמות טו 26‡; ירמ' יז 14; ל 17; הושע ו 1 אֲרֻכָ֥הaJer.33.6אֲרֻכָהבריאוּת וּמַרְפֵּ֖א וּרְפָאתִ֑ים וְגִלֵּיתִ֣י לָהֶ֔ם ב ירמ' לג 6: ישע' כו 3‡; מח 18 עֲתֶ֥רֶתbJer.33.6עֲתֶרֶתריבוי ושפע שָׁל֖וֹם וֶאֱמֶֽת׃ 7א ירמ' לג 7: דבר' ל 3‡; ירמ' כט 14‡; עמוס ט 14 וַהֲשִֽׁבֹתִי֙ אֶת־שְׁב֣וּת יְהוּדָ֔ה וְאֵ֖ת שְׁב֣וּת יִשְׂרָאֵ֑ל ב ירמ' לג 7: כד 6‡ וּבְנִתִ֖ים כְּבָרִֽאשֹׁנָֽה׃ 8א ירמ' לג 8: יג 27; יחז' כב 24; כד 13; לו 25, 33; לז 23; זכר' יג 1; עבר' ט 14-11 וְטִ֣הַרְתִּ֔ים מִכָּל־עֲוֺנָ֖ם אֲשֶׁ֣ר חָֽטְאוּ־לִ֑י וְסָלַחְתִּ֗י *כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(לכול) לְכָל ־עֲוֺנֽוֹתֵיהֶם֙ אֲשֶׁ֣ר חָֽטְאוּ־לִ֔י וַאֲשֶׁ֖ר פָּ֥שְׁעוּ בִֽי׃
9וְהָ֣יְתָהaJer.33.9הָיְתָההעיר לִּ֗י א ירמ' לג 9: ישע' סב 4-1, 7; ירמ' יג 11 לְשֵׁ֤ם שָׂשׂוֹן֙ לִתְהִלָּ֣ה וּלְתִפְאֶ֔רֶת ב ירמ' לג 9: ג 17; ד 2; יב 17-14; טז 19 לְכֹ֖ל גּוֹיֵ֣י הָאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֨ר יִשְׁמְע֜וּ ג ירמ' לג 9: כד 6; לב 42 אֶת־כָּל־הַטּוֹבָ֗ה אֲשֶׁ֤ר אָֽנֹכִי֙ עֹשֶׂ֣ה אֹתָ֔ם ד ירמ' לג 9: יהושע ב 10-9‡; ישע' ס 5; הושע ג 5; תהל' מ 4; נחמ' ו 16 וּפָחֲד֣וּ וְרָֽגְז֗וּ עַ֤ל כָּל־הַטּוֹבָה֙ וְעַ֣ל כָּל־הַשָּׁל֔וֹם אֲשֶׁ֥ר אָֽנֹכִ֖י עֹ֥שֶׂה לָּֽהּ׃ ס 10כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה עוֹד֮ יִשָּׁמַ֣ע בַּמָּקוֹם־הַזֶּה֒ אֲשֶׁר֙ אַתֶּ֣ם א ירמ' לג 10: לב 43 אֹֽמְרִ֔ים חָרֵ֣ב ה֔וּא מֵאֵ֥ין אָדָ֖ם וּמֵאֵ֣ין בְּהֵמָ֑ה בְּעָרֵ֤י יְהוּדָה֙ וּבְחֻצ֣וֹתaJer.33.10חֻצוֹתרחובות יְרוּשָׁלִַ֔ם ב ירמ' לג 10: כו 9; לד 22 הַֽנְשַׁמּ֗וֹתbJer.33.10הַנְשַׁמּוֹתהחרבות מֵאֵ֥ין אָדָ֛ם וּמֵאֵ֥ין יוֹשֵׁ֖ב וּמֵאֵ֥ין בְּהֵמָֽה׃ 11א ירמ' לג 11: ז 34; טז 9; כה 10 ק֣וֹל שָׂשׂ֞וֹן וְק֣וֹל שִׂמְחָ֗ה ק֣וֹל חָתָן֮ וְק֣וֹל כַּלָּה֒ ק֣וֹל אֹמְרִ֡ים ב ירמ' לג 11: דהי"א טז 34‡ הוֹדוּ֩ אֶת־יְהוָ֨ה צְבָא֜וֹת ג ירמ' לג 11: נחום א 7‡ כִּֽי־ט֤וֹב יְהוָה֙ כִּֽי־לְעוֹלָ֣ם חַסְדּ֔וֹ מְבִאִ֥ים ד ירמ' לג 11: ויק' ז 13-12; ירמ' יז 26; תהל' קז 22; קטז 17; עבר' יג 15 תּוֹדָ֖ה בֵּ֣ית יְהוָ֑ה ה ירמ' לג 11: דבר' ל 3‡ כִּֽי־אָשִׁ֧יב אֶת־שְׁבוּת־הָאָ֛רֶץ כְּבָרִאשֹׁנָ֖ה אָמַ֥ר יְהוָֽה׃ ס 12כֹּֽה־אָמַר֮ יְהוָ֣ה צְבָאוֹת֒ ע֞וֹד יִֽהְיֶ֣ה ׀ בַּמָּק֣וֹם הַזֶּ֗ה הֶחָרֵ֛ב א ירמ' לג 12: לב 43; לו 29 מֵֽאֵין־אָדָ֥ם וְעַד־בְּהֵמָ֖ה וּבְכָל־עָרָ֑יו נְוֵ֣הaJer.33.12נְוֵהדיר, מקום מרעה רֹעִ֔ים ב ירמ' לג 12: נ 6 מַרְבִּצִ֖ים ג ירמ' לג 12: ישע' סה 10; ירמ' לא 12, 24; צפנ' ב 7-6 צֹֽאן׃ 13א ירמ' לג 13: יז 26; לב 44 בְּעָרֵ֨י הָהָ֜ר בְּעָרֵ֤י ב ירמ' לג 13: דהי"א כז 28‡ הַשְּׁפֵלָה֙ וּבְעָרֵ֣י הַנֶּ֔גֶב וּבְאֶ֧רֶץ בִּנְיָמִ֛ן וּבִסְבִיבֵ֥י יְרוּשָׁלִַ֖ם וּבְעָרֵ֣י יְהוּדָ֑ה עֹ֣ד ג ירמ' לג 13: ויק' כז 32; יחז' כ 37 תַּעֲבֹ֧רְנָה הַצֹּ֛אן עַל־יְדֵ֥י מוֹנֶ֖הaJer.33.13מוֹנֶהרועה שסופר אותן ומוודא שלא חסרה אחת מהן אָמַ֥ר יְהוָֽה׃ ס 14א ירמ' לג 14: כג 5 הִנֵּ֛הaJer.33.14NA[פס' 14‏-16, נב"מ 5] יָמִ֥ים בָּאִ֖ים נְאֻם־יְהוָ֑ה ב ירמ' לג 14: כט 10; לב 42; חגי ב 9-6 וַהֲקִֽמֹתִי֙bJer.33.14הֲקִמֹתִיאקיים אֶת־הַדָּבָ֣ר הַטּ֔וֹב אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֛רְתִּי אֶל־בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל וְעַל־בֵּ֥ית יְהוּדָֽה׃ 15א ירמ' לג 15: ישע' לב 2-1 בַּיָּמִ֤ים הָהֵם֙ וּבָעֵ֣ת הַהִ֔יא אַצְמִ֥יחַ ב ירמ' לג 15: יחז' לד 25-23 לְדָוִ֖ד ג ירמ' לג 15: ישע' ד 2; יא 5-1; נג 2; ירמ' כג 6-5; ל 9; זכר' ג 8; ו 12 צֶ֣מַח צְדָקָ֑ה וְעָשָׂ֛ה ד ירמ' לג 15: תהל' עב 4-1 מִשְׁפָּ֥ט וּצְדָקָ֖ה בָּאָֽרֶץ׃ 16בַּיָּמִ֤ים הָהֵם֙ א ירמ' לג 16: ישע' מה 17, 22; ירמ' כג 6‡ תִּוָּשַׁ֣ע יְהוּדָ֔ה וִירוּשָׁלִַ֖ם תִּשְׁכּ֣וֹן לָבֶ֑טַח ב ירמ' לג 16: יחז' מח 35 וְזֶ֥ה אֲשֶׁר־יִקְרָא־לָ֖הּ ג ירמ' לג 16: כג 6‡ יְהוָ֥ה ׀ צִדְקֵֽנוּ׃ ס 17כִּי־כֹ֖ה אָמַ֣ר יְהוָ֑ה א ירמ' לג 17: שמ"ב ז 16; מל"א ב 4‡; דהי"א יז 14-11; לוקס א 33-32 לֹֽא־יִכָּרֵ֣תaJer.33.17לֹא־יִכָּרֵתלא יחסר לְדָוִ֔ד אִ֕ישׁ יֹשֵׁ֖ב עַל־כִּסֵּ֥א בֵֽית־יִשְׂרָאֵֽל׃ 18א ירמ' לג 18: דהי"ב כג 18‡ וְלַכֹּהֲנִים֙ הַלְוִיִּ֔ם לֹֽא־יִכָּרֵ֥ת אִ֖ישׁ מִלְּפָנָ֑י מַעֲלֶ֨ה עוֹלָ֜ה וּמַקְטִ֥יר מִנְחָ֛ה וְעֹ֥שֶׂה־זֶּ֖בַח כָּל־הַיָּמִֽים׃ ס 19וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ לֵאמֽוֹר׃ 20א ירמ' לג 20: לא 37-35 כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה ב ירמ' לג 20: ישע' נד 10-9; תהל' פט 38-34 אִם־תָּפֵ֨רוּ֙ אֶת־בְּרִיתִ֣י הַיּ֔וֹם וְאֶת־בְּרִיתִ֖י הַלָּ֑יְלָהaJer.33.20הַיּוֹם, לָּיְלָהעם היום ועם הלילה וּלְבִלְתִּ֛י הֱי֥וֹת יֽוֹמָם־וָלַ֖יְלָה בְּעִתָּֽם׃ 21א ירמ' לג 21: שמ"ב כג 5; דהי"ב ז 18; כא 7 גַּם־בְּרִיתִ֤י תֻפַר֙ ב ירמ' לג 21: שמ"ב ג 18‡ אֶת־דָּוִ֣ד עַבְדִּ֔י מִהְיֽוֹת־ל֥וֹ בֵ֖ן מֹלֵ֣ךְ עַל־כִּסְא֑וֹ וְאֶת־הַלְוִיִּ֥ם הַכֹּהֲנִ֖ים מְשָׁרְתָֽי׃ 22אֲשֶׁ֤ר א ירמ' לג 22: ברא' טו 5; ירמ' לא 37; תהל' קמז 4 לֹֽא־יִסָּפֵר֙ צְבָ֣א הַשָּׁמַ֔יִםaJer.33.22אֲשֶׁר... הַשָּׁמַיִםכמו שאי אפשר לספור את כוכבי השמים ב ירמ' לג 22: ברא' לב 13‡ וְלֹ֥א יִמַּ֖דbJer.33.22יִמַּדלמדוד ח֣וֹל הַיָּ֑ם כֵּ֣ן ג ירמ' לג 22: יחז' לז 26-24; זכר' י 8 אַרְבֶּ֗ה אֶת־זֶ֨רַע֙ דָּוִ֣ד עַבְדִּ֔י ד ירמ' לג 22: ישע' סו 21 וְאֶת־הַלְוִיִּ֖ם מְשָׁרְתֵ֥י אֹתִֽי׃ ס 23וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ לֵאמֹֽר׃ 24הֲל֣וֹא רָאִ֗יתָ מָֽה־הָעָ֤ם הַזֶּה֙ דִּבְּר֣וּ א ירמ' לג 24: ל 17 לֵאמֹ֔ר ב ירמ' לג 24: ישע' יא 13; ירמ' ג 11-7, 18; יחז' לה 12-10; לז 22 שְׁתֵּ֣י הַמִּשְׁפָּח֗וֹת אֲשֶׁ֨ר בָּחַ֧ר יְהוָ֛ה בָּהֶ֖ם ג ירמ' לג 24: מל"ב יז 20‡ וַיִּמְאָסֵ֑םaJer.33.24וַיִּמְאָסֵםעכשיו ביטל את בחירתו בהם ד ירמ' לג 24: ישע' ס 14; תהל' מד 15-14; פג 5; אסתר ג 6, 9-8; נחמ' ג 36-34 וְאֶת־עַמִּי֙ יִנְאָצ֔וּןbJer.33.24יִנְאָצוּןמבזים, מגנים מִֽהְי֥וֹת ע֖וֹד גּ֥וֹי לִפְנֵיהֶֽם׃ ס 25כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה א ירמ' לג 25: ברא' ח 22; ירמ' לא 36-35; לג 20; תהל' עד 17-16; רומ' יא 2-1 אִם־לֹ֥א בְרִיתִ֖י יוֹמָ֣ם וָלָ֑יְלָה חֻקּ֛וֹת שָׁמַ֥יִם וָאָ֖רֶץ לֹא־שָֽׂמְתִּי׃ 26גַּם־זֶ֣רַע יַעֲקוֹב֩ א ירמ' לג 26: שמ"ב ג 18‡ וְדָוִ֨ד עַבְדִּ֜י ב ירמ' לג 26: לא 37 אֶמְאַ֗ס מִקַּ֤חַת מִזַּרְעוֹ֙ ג ירמ' לג 26: ברא' מט 10 מֹֽשְׁלִ֔ים אֶל־זֶ֥רַע אַבְרָהָ֖םaJer.33.26מֹשְׁלִים... אַבְרָהָםאלה שימלכו על צאצאי אברהם... יִשְׂחָ֣קbJer.33.26יִשְׂחָקיצחק וְיַעֲקֹ֑ב כִּֽי־ד ירמ' לג 26: דבר' ל 3‡; ירמ' כט 14‡; עמוס ט 14 *כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(אשוב) אָשִׁ֥יב אֶת־שְׁבוּתָ֖ם ה ירמ' לג 26: ישע' נה 7‡; ירמ' לא 20; מיכה ז 19-18 וְרִחַמְתִּֽים׃ ס