ירמיה כד

ירמיה פרק כד

הלקח מהתאנים הטובות והרעות

1^א ירמ' כד 1: עמוס ח 1 הִרְאַנִי֮ יְהוָה֒ וְהִנֵּ֗ה שְׁנֵי֙ דּוּדָאֵ֣י^aJer.24.1דּוּדָאֵיסלי תְאֵנִ֔ים מוּעָדִ֕ים^bJer.24.1מוּעָדִיםמוכנים לִפְנֵ֖י הֵיכַ֣ל יְהוָ֑ה אַחֲרֵ֣י ^ב ירמ' כד 1: מל"ב כד 16-10; ירמ' כז 20; כט 2-1; דהי"ב לו 10; מתי א 11 הַגְל֣וֹת נְבוּכַדְרֶאצַּ֣ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֡ל אֶת־יְכָנְיָ֣הוּ בֶן־יְהוֹיָקִ֣ים מֶֽלֶךְ־יְהוּדָה֩ וְאֶת־שָׂרֵ֨י יְהוּדָ֜ה וְאֶת־הֶחָרָ֤שׁ^cJer.24.1הֶחָרָשׁהאמנים וְאֶת־הַמַּסְגֵּר֙ מִיר֣וּשָׁלִַ֔ם וַיְבִאֵ֖ם בָּבֶֽל׃ 2הַדּ֣וּד אֶחָ֗ד תְּאֵנִים֙ טֹב֣וֹת מְאֹ֔ד כִּתְאֵנֵ֖י ^א ירמ' כד 2: מיכה ז 1; נחום ג 12 הַבַּכֻּר֑וֹת^aJer.24.2הַבַּכֻּרוֹתהבשלות, הביכורים שמביאים לבית המקדש וְהַדּ֣וּד אֶחָ֗ד ^ב ירמ' כד 2: ישע' ה 4; ירמ' כט 17 תְּאֵנִים֙ רָע֣וֹת מְאֹ֔ד אֲשֶׁ֥ר לֹא־תֵֽאָכַ֖לְנָה מֵרֹֽעַ׃ ס 3וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י ^א ירמ' כד 3: א 11, 13; עמוס ז 8; ח 2; זכר' ד 2 מָֽה־אַתָּ֤ה רֹאֶה֙ יִרְמְיָ֔הוּ וָאֹמַ֖ר תְּאֵנִ֑ים הַתְּאֵנִ֤ים הַטֹּבוֹת֙ טֹב֣וֹת מְאֹ֔ד וְהָֽרָעוֹת֙ רָע֣וֹת מְאֹ֔ד אֲשֶׁ֥ר לֹא־תֵאָכַ֖לְנָה מֵרֹֽעַ׃ פ

4וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 5כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כַּתְּאֵנִ֥ים הַטֹּב֖וֹת הָאֵ֑לֶּה ^א ירמ' כד 5: נחום א 7 כֵּֽן־אַכִּ֞יר אֶת־גָּל֣וּת יְהוּדָ֗ה אֲשֶׁ֨ר שִׁלַּ֜חְתִּי מִן־הַמָּק֥וֹם הַזֶּ֛ה אֶ֥רֶץ כַּשְׂדִּ֖ים לְטוֹבָֽה׃ 6^א ירמ' כד 6: משלי כב 12 וְשַׂמְתִּ֨י עֵינִ֤י עֲלֵיהֶם֙ לְטוֹבָ֔ה ^ב ירמ' כד 6: יחז' לז 12‡ וַהֲשִׁבֹתִ֖ים עַל־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את^aJer.24.6הֲשִׁבֹתִים... הַזֹּאתאשיב אותם אל הארץ הזאת ^ג ירמ' כד 6: לא 4; לב 41; לג 7; מב 10; תהל' כח 5; קור"ב י 8 וּבְנִיתִים֙ וְלֹ֣א אֶהֱרֹ֔ס ^ד ירמ' כד 6: עמוס ט 15 וּנְטַעְתִּ֖ים וְלֹ֥א אֶתּֽוֹשׁ^bJer.24.6לֹא אֶתּוֹשׁאעקור׃ 7וְנָתַתִּי֩ לָהֶ֨ם ^א ירמ' כד 7: דבר' י 16‡; ירמ' לא 33; לב 40; יחז' יא 19; לו 26; לט 22 לֵ֜ב לָדַ֣עַת אֹתִ֗י כִּ֚י אֲנִ֣י יְהוָ֔ה ^ב ירמ' כד 7: ברא' יז 7‡; ירמ' ז 23; יא 4‡ וְהָיוּ־לִ֣י לְעָ֔ם וְאָ֣נֹכִ֔י אֶהְיֶ֥ה לָהֶ֖ם לֵאלֹהִ֑ים ^ג ירמ' כד 7: ישע' לא 6‡ כִּֽי־יָשֻׁ֥בוּ אֵלַ֖י ^ד ירמ' כד 7: יהושע כב 5‡ בְּכָל־לִבָּֽם׃ ס 8^א ירמ' כד 8: כט 17 וְכַתְּאֵנִים֙ הָֽרָע֔וֹת אֲשֶׁ֥ר לֹא־תֵאָכַ֖לְנָה מֵרֹ֑עַ כִּי־כֹ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה כֵּ֣ן אֶ֠תֵּן ^ב ירמ' כד 8: כא 1‡ אֶת־צִדְקִיָּ֨הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֤ה וְאֶת־שָׂרָיו֙ וְאֵ֣ת ׀ ^ג ירמ' כד 8: לט 9 שְׁאֵרִ֣ית יְרוּשָׁלִַ֗ם הַנִּשְׁאָרִים֙ בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את ^ד ירמ' כד 8: מד 1, 30-26 וְהַיֹּשְׁבִ֖ים בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 9^א ירמ' כד 9: דבר' כח 25; ירמ' טו 4; כט 18; לד 17; תהל' מד 15-14 וּנְתַתִּים֙ ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (לזועה) לְזַעֲוָ֣ה^aJer.24.9(לזועה) לְזַעֲוָהלפי הכתיב: לזוועה; לפי הקרי: לדבר מזעזע לְרָעָ֔ה לְכֹ֖ל מַמְלְכ֣וֹת הָאָ֑רֶץ ^ב ירמ' כד 9: כג 40‡ לְחֶרְפָּ֤ה ^ג ירמ' כד 9: מל"א ט 7‡ וּלְמָשָׁל֙ לִשְׁנִינָ֣ה^bJer.24.9לְמָשָׁל לִשְׁנִינָהלדוגמה, סמל לחרפה וללעג ^ד ירמ' כד 9: כה 18; כו 6; מב 18; מד 8, 12, 22; זכר' ח 18 וְלִקְלָלָ֔ה בְּכָל־הַמְּקֹמ֖וֹת אֲשֶֽׁר־אַדִּיחֵ֥ם שָֽׁם׃ 10וְשִׁלַּ֣חְתִּי בָ֔ם ^א ירמ' כד 10: ישע' נא 19; ירמ' יד 12; כא 6‡; יחז' ה 12, 17; התג' ו 8 אֶת־הַחֶ֖רֶב אֶת־הָרָעָ֣ב וְאֶת־הַדָּ֑בֶר עַד־תֻּמָּם֙^aJer.24.10תֻּמָּםהשמדתם מֵעַ֣ל הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־נָתַ֥תִּי לָהֶ֖ם וְלַאֲבוֹתֵיהֶֽם׃ פ