ירמיה יח
ירמיה פרק יח
הלקח מ"החומר ביד היוצר"
1הַדָּבָר֙
אֲשֶׁ֣ר
הָיָ֣ה
אֶֽל־יִרְמְיָ֔הוּ
מֵאֵ֥ת
יְהוָ֖ה
לֵאמֹֽר׃
2ק֥וּם
א
ירמ' יח 2:
יט 2-1
וְיָרַדְתָּ֖
בֵּ֣ית
הַיּוֹצֵ֑ר
וְשָׁ֖מָּה
אַשְׁמִֽיעֲךָ֥
אֶת־דְּבָרָֽי׃
3וָאֵרֵ֖ד
בֵּ֣ית
הַיּוֹצֵ֑ר
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(והנהו)
וְהִנֵּה־ה֛וּא
עֹשֶׂ֥ה
מְלָאכָ֖ה
עַל־הָאָבְנָֽיִם׃
4וְנִשְׁחַ֣תaJer.18.4נִשְׁחַתהתקלקל
הַכְּלִ֗י
אֲשֶׁ֨ר
ה֥וּא
עֹשֶׂ֛ה
בַּחֹ֖מֶר
בְּיַ֣ד
הַיּוֹצֵ֑ר
וְשָׁ֗ב
וַֽיַּעֲשֵׂ֨הוּ֙
כְּלִ֣י
אַחֵ֔ר
כַּאֲשֶׁ֥ר
יָשַׁ֛ר
בְּעֵינֵ֥י
הַיּוֹצֵ֖ר
לַעֲשֽׂוֹת׃
פ
5וַיְהִ֥י
דְבַר־יְהוָ֖ה
אֵלַ֥י
לֵאמֽוֹר׃
6הֲכַיּוֹצֵ֨ר
הַזֶּ֜ה
לֹא־אוּכַ֨ל
לַעֲשׂ֥וֹת
לָכֶ֛ם
בֵּ֥ית
יִשְׂרָאֵ֖ל
נְאֻם־יְהוָ֑ה
הִנֵּ֤ה
א
ירמ' יח 6:
ישע' כט 16;
מה 9;
סד 7;
ירמ' יח 6;
רומ' ט 21-20
כַחֹ֨מֶר֙
בְּיַ֣ד
הַיּוֹצֵ֔ר
כֵּן־אַתֶּ֥ם
בְּיָדִ֖י
בֵּ֥ית
יִשְׂרָאֵֽל׃
ס
7רֶ֣גַע
אֲדַבֵּ֔ר
עַל־גּ֖וֹי
וְעַל־מַמְלָכָ֑ה
א
ירמ' יח 7:
א 10;
לא 28;
יחז' לב 18;
קור"ב י 4
לִנְת֥וֹשׁaJer.18.7לִנְתוֹשׁלעקור את הנטוע
וְלִנְת֖וֹץbJer.18.7לִנְתוֹץלהרוס את הבנוי
וּֽלְהַאֲבִֽידcJer.18.7לְהַאֲבִידלהשמיד׃
8א
ירמ' יח 8:
ישע' לא 6‡;
ירמ' ז 7-3;
יחז' יח 21;
לג 14
וְשָׁב֙
הַגּ֣וֹי
הַה֔וּא
מֵרָ֣עָת֔וֹ
אֲשֶׁ֥ר
דִּבַּ֖רְתִּי
עָלָ֑יו
ב
ירמ' יח 8:
ברא' ו 6‡;
ירמ' כו 3,
13,
19
וְנִֽחַמְתִּי֙aJer.18.8נִחַמְתִּיאנחם, אתחרט, אשנה את תכניתי
עַל־הָ֣רָעָ֔ה
אֲשֶׁ֥ר
חָשַׁ֖בְתִּי
לַעֲשׂ֥וֹת
לֽוֹ׃
ס
9וְרֶ֣גַע
אֲדַבֵּ֔ר
עַל־גּ֖וֹי
וְעַל־מַמְלָכָ֑ה
א
ירמ' יח 9:
א 10
לִבְנֹ֖ת
וְלִנְטֹֽעַ׃
10א
ירמ' יח 10:
דבר' ד 25‡
וְעָשָׂ֤ה
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(הרעה)
הָרַע֙
בְּעֵינַ֔י
ב
ירמ' יח 10:
ז 28-24
לְבִלְתִּ֖י
שְׁמֹ֣עַ
בְּקוֹלִ֑י
ג
ירמ' יח 10:
שמ"א ב 30;
יג 14-13;
יחז' לג 18
וְנִֽחַמְתִּי֙
עַל־הַטּוֹבָ֔ה
אֲשֶׁ֥ר
אָמַ֖רְתִּי
לְהֵיטִ֥יב
אוֹתֽוֹ׃
ס
11וְעַתָּ֡ה
אֱמָר־נָ֣א
א
ירמ' יח 11:
כה 2
אֶל־אִישׁ־יְהוּדָה֩
וְעַל־יוֹשְׁבֵ֨י
יְרוּשָׁלִַ֜ם
לֵאמֹ֗ר
כֹּ֚ה
אָמַ֣ר
יְהוָ֔ה
הִנֵּ֨ה
ב
ירמ' יח 11:
ד 6‡;
יא 11;
יט 3,
15;
מיכה ב 3
אָנֹכִ֜י
יוֹצֵ֤ר
עֲלֵיכֶם֙
רָעָ֔ה
וְחֹשֵׁ֥ב
עֲלֵיכֶ֖ם
מַֽחֲשָׁבָ֑הaJer.18.11מַחֲשָׁבָהתכנית להרע
ג
ירמ' יח 11:
מל"ב יז 13;
ישע' לא 6‡;
ירמ' ד 1
שׁ֣וּבוּ
נָ֗א
אִ֚ישׁ
מִדַּרְכּ֣וֹ
הָֽרָעָ֔ה
וְהֵיטִ֥יבוּ
דַרְכֵיכֶ֖ם
וּמַעַלְלֵיכֶֽםbJer.18.11מַעַלְלֵיכֶםמעשיכם׃
12וְאָמְר֖וּ
א
ירמ' יח 12:
ישע' נז 10;
ירמ' ב 25
נוֹאָ֑שׁaJer.18.12נוֹאָשׁלשווא (אתה מדבר)
כִּֽי־אַחֲרֵ֤י
מַחְשְׁבוֹתֵ֨ינוּ֙
נֵלֵ֔ךְ
וְאִ֛ישׁ
ב
ירמ' יח 12:
ז 24‡
שְׁרִר֥וּת
ג
ירמ' יח 12:
ג 17;
עבר' ג 12
לִבּֽוֹ־הָרָ֖ע
נַעֲשֶֽׂה׃
ס
13לָכֵ֗ן
כֹּ֚ה
אָמַ֣ר
יְהוָ֔ה
שַֽׁאֲלוּ־נָא֙
בַּגּוֹיִ֔ם
א
ירמ' יח 13:
ישע' סד 3;
סו 8;
ירמ' ב 11-10
מִ֥י
שָׁמַ֖ע
כָּאֵ֑לֶּה
ב
ירמ' יח 13:
ה 30;
כג 14;
הושע ו 10
שַֽׁעֲרֻרִת֙aJer.18.13שַׁעֲרֻרִתמעשה תועבה
עָשְׂתָ֣ה
מְאֹ֔ד
ג
ירמ' יח 13:
יד 17;
לא 4,
31;
עמוס ה 2;
איכה א 15
בְּתוּלַ֖ת
יִשְׂרָאֵֽל׃
14הֲיַעֲזֹ֥ב
מִצּ֛וּר
שָׂדַ֖יaJer.18.14שָׂדַישדה
שֶׁ֣לֶג
לְבָנ֑וֹןbJer.18.14הֲיַעֲזֹב... לְבָנוֹןהאם יעזוב אדם את המים הקרים שזורמים מהשלג הנמס של הלבנון?; או, האם עוזב השלג את הלבנון?
אִם־יִנָּתְשׁ֗וּ
מַ֛יִם
זָרִ֥יםcJer.18.14זָרִיםזורמים; או, הבאים מרחוק
קָרִ֖ים
נוֹזְלִֽיםdJer.18.14אִם... נוֹזְלִיםהאם מפסיקים לזרום המים הקרים הזורמים מרחוק?׃
15א
ירמ' יח 15:
דבר' ו 12‡;
ירמ' ב 32;
ג 21;
יג 25
כִּֽי־שְׁכֵחֻ֥נִי
עַמִּ֖י
לַשָּׁ֣וְא
ב
ירמ' יח 15:
ז 9;
מד 17;
הושע יא 2
יְקַטֵּ֑רוּaJer.18.15לַשָּׁוְא יְקַטֵּרוּהם מקריבים קרבנות (או קטורת) לאלילים (שהם אפס)
ג
ירמ' יח 15:
יחז' לו 15
וַיַּכְשִׁל֤וּם
בְּדַרְכֵיהֶם֙bJer.18.15וַיַּכְשִׁלוּם בְּדַרְכֵיהֶםוהאלילים גרמו להם להיכשל בדרכיהם
ד
ירמ' יח 15:
ו 16;
לוקס טז 29;
מה"ש כח 17
שְׁבִילֵ֣י
עוֹלָ֔םcJer.18.15שְׁבִילֵי עוֹלָםבאותן הדרכים הרעות שבהן הלכו אבותיהם; או, עזבו את דרכי האבות הצדיקים
ה
ירמ' יח 15:
הושע ב 8
לָלֶ֣כֶת
נְתִיב֔וֹת
דֶּ֖רֶךְ
ו
ירמ' יח 15:
ישע' נז 14;
סב 10
לֹ֥א
סְלוּלָֽהdJer.18.15לָלֶכֶת... סְלוּלָהסטו מהדרך הנכונה אל נתיבים צדדיים לא סלולים׃
16לָשׂ֥וּם
אַרְצָ֛ם
א
ירמ' יח 16:
דבר' כח 37‡;
ירמ' ב 15;
ד 7‡;
כה 11,
38
לְשַׁמָּ֖הaJer.18.16לָשׂוּם... לְשַׁמָּהוארצם נעשתה שממה
ב
ירמ' יח 16:
מל"א ט 8;
ירמ' יט 8;
מיכה ו 16;
איכה ב 15
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(שרוקת)
שְׁרִיק֣וֹתbJer.18.16שְׁרִיקוֹתצפצוף המבטא לעג
עוֹלָ֑ם
ג
ירמ' יח 16:
איכה א 12
כֹּ֚ל
עוֹבֵ֣ר
עָלֶ֔יהָ
יִשֹּׁ֖םcJer.18.16יִשֹּׁםישתומם
ד
ירמ' יח 16:
מח 27;
תהל' כב 8;
קט 25
וְיָנִ֥יד
בְּרֹאשֽׁוֹ׃
17א
ירמ' יח 17:
תהל' מח 8;
איוב כז 21
כְּרֽוּחַ־קָדִ֥ים
ב
ירמ' יח 17:
ויק' כו 33‡;
ירמ' יג 24
אֲפִיצֵ֖ם
לִפְנֵ֣י
אוֹיֵ֑ב
ג
ירמ' יח 17:
ב 27;
לב 33
עֹ֧רֶף
וְלֹֽא־פָנִ֛ים
אֶרְאֵ֖םaJer.18.17עֹרֶף... אֶרְאֵםאפנה אליהם את גבי ולא את פניי
ד
ירמ' יח 17:
דבר' לב 35;
שמ"ב כב 19;
ירמ' מו 21;
מו 21;
עבד' 13;
תהל' יח 19;
משלי כז 10;
איוב כא 30
בְּי֥וֹם
אֵידָֽםbJer.18.17אֵידָםאסונם׃
ס
מזימות העם ותפילת ירמיהו
18וַיֹּאמְר֗וּ
לְכ֨וּ
א
ירמ' יח 18:
יא 19;
כ 10
וְנַחְשְׁבָ֣ה
עַֽל־יִרְמְיָהוּ֮
מַחֲשָׁבוֹת֒aJer.18.18מַחֲשָׁבוֹתתכניות רעות
כִּי֩
ב
ירמ' יח 18:
ב 8;
מלא' ב 7
לֹא־תֹאבַ֨ד
תּוֹרָ֜ה
מִכֹּהֵ֗ן
ג
ירמ' יח 18:
ח 8
וְעֵצָה֙
מֵֽחָכָ֔ם
ד
ירמ' יח 18:
ה 13
וְדָבָ֖ר
מִנָּבִ֑יא
לְכוּ֙bJer.18.18לְכוּבואו
ה
ירמ' יח 18:
כ 10;
תהל' נב 4
וְנַכֵּ֣הוּ
בַלָּשׁ֔וֹן
ו
ירמ' יח 18:
מג 2
וְאַל־נַקְשִׁ֖יבָה
אֶל־כָּל־דְּבָרָֽיו׃
19הַקְשִׁ֥יבָה
יְהוָ֖ה
אֵלָ֑י
וּשְׁמַ֖ע
לְק֥וֹל
יְרִיבָֽיaJer.18.19יְרִיבָיאויביי׃
20א
ירמ' יח 20:
תהל' לה 12;
קט 5;
משלי יז 13
הַיְשֻׁלַּ֤ם
תַּֽחַת־טוֹבָה֙
רָעָ֔ה
ב
ירמ' יח 20:
ה 26;
תהל' לה 7;
נו 7
כִּֽי־כָר֥וּ
שׁוּחָ֖הaJer.18.20כָרוּ שׁוּחָהחפרו בור
לְנַפְשִׁ֑י
זְכֹ֣ר
׀
ג
ירמ' יח 20:
טו 1;
לה 19
עָמְדִ֣י
לְפָנֶ֗יךָ
לְדַבֵּ֤ר
עֲלֵיהֶם֙
טוֹבָ֔ה
ד
ירמ' יח 20:
תהל' קו 23
לְהָשִׁ֥יב
אֶת־חֲמָתְךָ֖
מֵהֶֽםbJer.18.20לְהָשִׁיב... מֵהֶםלהרגיע את כעסך נגדם׃
21לָכֵן֩
א
ירמ' יח 21:
יא 22;
יד 16;
תהל' קט 13-9
תֵּ֨ן
אֶת־בְּנֵיהֶ֜ם
לָרָעָ֗ב
ב
ירמ' יח 21:
יחז' לה 5;
עמוס ד 10;
תהל' סג 11
וְהַגִּרֵם֮aJer.18.21הַגִּרֵםיישפך דמם
עַל־יְדֵי־חֶרֶב֒
וְתִֽהְיֶ֨נָה
נְשֵׁיהֶ֤ם
ג
ירמ' יח 21:
שמ"א טו 23;
ישע' יג 18
שַׁכֻּלוֹת֙
ד
ירמ' יח 21:
טו 8;
יחז' כב 25;
תהל' קט 9
וְאַלְמָנ֔וֹת
וְאַ֨נְשֵׁיהֶ֔ם
יִֽהְי֖וּ
הֲרֻ֣גֵי
מָ֑וֶת
ה
ירמ' יח 21:
ו 11;
ט 20;
איכה א 15
בַּח֣וּרֵיהֶ֔ם
מֻכֵּי־חֶ֖רֶב
בַּמִּלְחָמָֽה׃
22תִּשָּׁמַ֤ע
א
ירמ' יח 22:
ו 26;
כה 34,
36
זְעָקָה֙
מִבָּ֣תֵּיהֶ֔ם
כִּֽי־תָבִ֧יא
עֲלֵיהֶ֛ם
גְּד֖וּד
פִּתְאֹ֑ם
כִּֽי־כָר֤וּ
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(שיחה)
שׁוּחָה֙
לְלָכְדֵ֔נִי
ב
ירמ' יח 22:
תהל' קמ 6
וּפַחִ֖יםaJer.18.22פַחִיםמלכודות
טָמְנ֥וּ
לְרַגְלָֽי׃
23וְאַתָּ֣ה
יְ֠הוָה
יָדַ֜עְתָּ
אֶֽת־כָּל־עֲצָתָ֤ם
עָלַי֙
א
ירמ' יח 23:
יא 19;
כו 8
לַמָּ֔וֶת
ב
ירמ' יח 23:
ישע' ב 9;
תהל' נט 6;
קט 14;
נחמ' ג 37
אַל־תְּכַפֵּר֙
עַל־עֲוֺנָ֔ם
וְחַטָּאתָ֖ם
מִלְּפָנֶ֣יךָ
ג
ירמ' יח 23:
תהל' קט 14;
נחמ' ג 37
אַל־תֶּ֑מְחִיaJer.18.23אַל־תֶּמְחִיאל תמחק
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(והיו)
וְיִהְי֤וּ
ד
ירמ' יח 23:
ישע' ח 14;
ירמ' ו 15,
21
מֻכְשָׁלִים֙
לְפָנֶ֔יךָ
ה
ירמ' יח 23:
ז 20‡;
יז 4
בְּעֵ֥ת
אַפְּךָ֖bJer.18.23אַפְּךָכעסך
עֲשֵׂ֥ה
בָהֶֽם׃
ס