ירמיה יז
ירמיה פרק יז
חטאת יהודה חקוקה על לבה
1א
ירמ' יז 1:
ב 22
חַטַּ֣את
יְהוּדָ֗ה
כְּתוּבָ֛ה
ב
ירמ' יז 1:
איוב יט 24
בְּעֵ֥ט
בַּרְזֶ֖ל
בְּצִפֹּ֣רֶןaJer.17.1צִפֹּרֶןמכשיר חקיקה חד וקשה
שָׁמִ֑ירbJer.17.1שָׁמִיריהלום או אבן קשה אחרת
חֲרוּשָׁה֙cJer.17.1חֲרוּשָׁהחרוטה
ג
ירמ' יז 1:
משלי ג 3;
ז 3;
קור"ב ג 3
עַל־ל֣וּחַ
לִבָּ֔ם
ד
ירמ' יז 1:
שמות כז 2‡
וּלְקַרְנ֖וֹת
מִזְבְּחוֹתֵיכֶֽם׃
2כִּזְכֹּ֤ר
א
ירמ' יז 2:
ז 18
בְּנֵיהֶם֙aJer.17.2כִּזְכֹּר בְּנֵיהֶםכמו שזוכרים הורים את בניהם, כך יזכרו בני יהודה
מִזְבְּחוֹתָ֔ם
ב
ירמ' יז 2:
שפט' ג 7‡
וַאֲשֵׁרֵיהֶ֖םbJer.17.2אֲשֵׁרֵיהֶםהאשרים היו פסילים לאלילה אשרה, בדרך כלל עשויים מעץ
ג
ירמ' יז 2:
ג 6
עַל־עֵ֣ץ
רַֽעֲנָ֑ן
עַ֖ל
גְּבָע֥וֹת
הַגְּבֹהֽוֹת׃
3א
ירמ' יז 3:
כו 18;
מיכה ג 12
הֲרָרִי֙
בַּשָּׂדֶ֔הaJer.17.3הֲרָרִי בַּשָּׂדֶהניתן לראות במילים אלה המשך של המשפט הקודם: בהרים ובשדה; או, אפשר שהן לשון קריאה בתחילת משפט חדש: אלוהים קורא לארץ יהודה או להר ציון
ב
ירמ' יז 3:
מל"ב כד 13;
ישע' לט 6-4;
ירמ' טו 13;
כ 5
חֵילְךָ֥bJer.17.3חֵילְךָהונך, עושרך
כָל־אוֹצְרוֹתֶ֖יךָ
לָבַ֣זcJer.17.3לָבַזלשלל
אֶתֵּ֑ן
בָּמֹתֶ֕יךָdJer.17.3בָּמֹתֶיךָבמות היו מקומות פולחן לאלילים
בְּחַטָּ֖את
בְּכָל־גְּבוּלֶֽיךָ׃
4א
ירמ' יז 4:
יב 7;
איכה ה 2
וְשָׁמַטְתָּ֗ה
וּבְךָ֙
מִנַּחֲלָֽתְךָ֙aJer.17.4שָׁמַטְתָּה וּבְךָ מִנַּחֲלָתְךָבגלל חטאיך תעזוב, תתרחק מנחלתך
אֲשֶׁ֣ר
נָתַ֣תִּי
לָ֔ךְ
ב
ירמ' יז 4:
דבר' כח 48;
ישע' יד 3;
ירמ' טו 14;
כז 13-12
וְהַעֲבַדְתִּ֨יךָ֙
אֶת־אֹ֣יְבֶ֔יךָbJer.17.4הַעֲבַדְתִּיךָ אֶת־אֹיְבֶיךָאמסור אותך כעבד לאויבך (מכיוון שלא עבדת אותי)
ג
ירמ' יז 4:
דבר' לב 22;
ירמ' טו 14;
טז 13;
כב 28
בָּאָ֖רֶץ
אֲשֶׁ֣ר
לֹֽא־יָדָ֑עְתָּ
ד
ירמ' יז 4:
דבר' לב 22;
ירמ' טו 14;
תהל' כא 10
כִּֽי־אֵ֛שׁ
קְדַחְתֶּ֥םcJer.17.4קְדַחְתֶּםהבערתם אש
ה
ירמ' יז 4:
ז 20‡
בְּאַפִּ֖י
עַד־עוֹלָ֥ם
תּוּקָֽדdJer.17.4תּוּקָדהיא תמשיך לבעור׃
ס
5כֹּ֣ה
׀
אָמַ֣ר
יְהוָ֗ה
א
ירמ' יז 5:
ישע' ב 22;
יחז' כט 7;
תהל' קמו 3
אָר֤וּרaJer.17.5אָרוּרמקולל
הַגֶּ֨בֶר֙
אֲשֶׁ֣ר
יִבְטַ֣ח
בָּֽאָדָ֔ם
וְשָׂ֥ם
ב
ירמ' יז 5:
ישע' לא 3;
עמוס ו 13;
דהי"ב לב 8
בָּשָׂ֖ר
זְרֹע֑וֹbJer.17.5שָׂם בָּשָׂר זְרֹעוֹבוטח בכוחותיו שלו
וּמִן־יְהוָ֖ה
יָס֥וּר
לִבּֽוֹ׃
6וְהָיָה֙
א
ירמ' יז 6:
מח 6
כְּעַרְעָ֣רaJer.17.6עַרְעָרשיח מדברי
בָּֽעֲרָבָ֔ה
וְלֹ֥א
יִרְאֶ֖ה
כִּי־יָב֣וֹא
ט֑וֹב
וְשָׁכַ֤ן
חֲרֵרִים֙bJer.17.6חֲרֵרִיםחם ויבש
בַּמִּדְבָּ֔ר
ב
ירמ' יז 6:
דבר' כט 22;
תהל' קז 34;
איוב לט 6
אֶ֥רֶץ
מְלֵחָ֖ה
וְלֹ֥א
תֵשֵֽׁבcJer.17.6וְלֹא תֵשֵׁבשאין בו ישוב׃
ס
7א
ירמ' יז 7:
תהל' ב 12;
לד 9;
פד 13;
משלי טז 20
בָּר֣וּךְ
הַגֶּ֔בֶר
אֲשֶׁ֥ר
יִבְטַ֖ח
בַּֽיהוָ֑ה
וְהָיָ֥ה
יְהוָ֖ה
ב
ירמ' יז 7:
לט 18;
תהל' כו 1;
מ 5
מִבְטַחֽוֹ׃
8וְהָיָ֞ה
א
ירמ' יז 8:
יחז' יט 10;
לא 9-3;
מז 12;
תהל' א 3;
התג' כב 2
כְּעֵ֣ץ
׀
שָׁת֣וּל
עַל־מַ֗יִם
וְעַל־יוּבַל֙aJer.17.8עַל־יוּבַלליד פלג מים
ב
ירמ' יז 8:
איוב כט 19
יְשַׁלַּ֣ח
שָֽׁרָשָׁ֔יו
וְלֹ֤א
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ירא)
יִרְאֶה֙bJer.17.8לֹא (ירא) יִרְאֶהלפי הכתיב: לא יפחד, לא ידאג; לפי הקרי: לא ישים לב, לא ירגיש
כִּֽי־יָבֹ֣א
חֹ֔ם
וְהָיָ֥ה
עָלֵ֖הוּ
רַֽעֲנָ֑ן
ג
ירמ' יז 8:
יד 6-1
וּבִשְׁנַ֤ת
בַּצֹּ֨רֶת֙
לֹ֣א
יִדְאָ֔ג
ד
ירמ' יז 8:
תהל' צב 15-13
וְלֹ֥א
יָמִ֖ישׁcJer.17.8לֹא יָמִישׁלא יפסיק
מֵעֲשׂ֥וֹת
פֶּֽרִי׃
9א
ירמ' יז 9:
משלי כח 26;
איוב טו 12;
קהלת ט 3;
מרק' ז 22-21;
אפס' ד 22;
יוח"א ג 20-19
עָקֹ֥בaJer.17.9עָקֹבעקום, מֵרמה
הַלֵּ֛ב
מִכֹּ֖ל
ב
ירמ' יז 9:
ישע' א 6-5;
ו 10
וְאָנֻ֣שׁbJer.17.9אָנֻשׁחולה מאוד ואין לו מרפא
ה֑וּא
מִ֖י
יֵדָעֶֽנּוּ׃
10אֲנִ֧י
יְהוָ֛ה
א
ירמ' יז 10:
שמ"א טז 7‡;
ירמ' יא 20‡;
כ 12;
תהל' קלט 23;
משלי יז 3;
דהי"א כח 9;
מתי ו 4;
מה"ש א 24;
רומ' ח 27;
התג' ב 23
חֹקֵ֥ר
לֵ֖ב
בֹּחֵ֣ן
כְּלָי֑וֹתaJer.17.10כְּלָיוֹתמחשבות
ב
ירמ' יז 10:
כא 14;
לב 19;
הושע יב 3;
תהל' סב 13;
רומ' ב 6;
התג' כב 12
וְלָתֵ֤ת
לְאִישׁ֙
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(כדרכו)
כִּדְרָכָ֔יו
כִּפְרִ֖י
מַעֲלָלָֽיוbJer.17.10מַעֲלָלָיומעשיו׃
ס
11קֹרֵ֤אaJer.17.11קֹרֵאמין תרנגול בר
דָגַר֙
וְלֹ֣א
יָלָ֔ד
א
ירמ' יז 11:
ו 13;
ח 10;
כב 17
עֹ֥שֶׂה
עֹ֖שֶׁר
וְלֹ֣א
בְמִשְׁפָּ֑טbJer.17.11עֹשֶׂה... בְמִשְׁפָּטמי שצובר לו הון לא בצדק
בַּחֲצִ֤י
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ימו)
יָמָיו֙
יַעַזְבֶ֔נּוּcJer.17.11יַעַזְבֶנּוּישאיר את עושרו לאחרים ולא ייהנה ממנו
וּבְאַחֲרִית֖וֹdJer.17.11בְאַחֲרִיתוֹבסוף חייו
יִהְיֶ֥ה
ב
ירמ' יז 11:
לוקס יב 20
נָבָֽלeJer.17.11יִהְיֶה נָבָליכירו הכול שהוא טיפש׃
12א
ירמ' יז 12:
ג 17;
יד 21;
מתי יט 28;
כה 31
כִּסֵּ֣א
כָב֔וֹד
מָר֖וֹם
מֵֽרִאשׁ֑וֹןaJer.17.12מֵרִאשׁוֹןמבראשית, מימים קדומים
מְק֖וֹם
מִקְדָּשֵֽׁנוּ׃
13א
ירמ' יז 13:
יד 8;
נ 7
מִקְוֵ֤הaJer.17.13מִקְוֵהתקוות
יִשְׂרָאֵל֙
יְהוָ֔ה
ב
ירמ' יז 13:
דבר' לא 16‡
כָּל־עֹזְבֶ֖יךָ
יֵבֹ֑שׁוּbJer.17.13יֵבֹשׁוּיתביישו ויתאכזבו
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(יסורי)
וְסוּרַי֙cJer.17.13סוּרַיהעוזבים אותך
בָּאָ֣רֶץ
יִכָּתֵ֔בוּdJer.17.13בָּאָרֶץ יִכָּתֵבוּשמותיהם ייכתבו בעפר ומהר יימחו; או, שמותיהם ייכתבו בארץ המתים (ולא בספר החיים)
כִּ֥י
עָזְב֛וּ
ג
ירמ' יז 13:
ב 13;
זכר' יג 1;
יוח' ד 14-10;
ז 38-37
מְק֥וֹר
מַֽיִם־חַיִּ֖ים
אֶת־יְהוָֽה׃
ס
14א
ירמ' יז 14:
ל 17;
לג 6;
תהל' קג 3
רְפָאֵ֤נִי
יְהוָה֙
וְאֵ֣רָפֵ֔א
ב
ירמ' יז 14:
ישע' לג 22‡;
תהל' נד 3;
ס 7;
קיח 25;
עבר' ז 25
הוֹשִׁיעֵ֖נִי
וְאִוָּשֵׁ֑עָה
כִּ֥י
ג
ירמ' יז 14:
דבר' י 21
תְהִלָּתִ֖י
אָֽתָּה׃
15הִנֵּה־הֵ֕מָּה
א
ירמ' יז 15:
ישע' ה 19;
כיפ"ב ג 4
אֹמְרִ֖ים
אֵלָ֑י
אַיֵּ֥הaJer.17.15אַיֵּהאיפה
דְבַר־יְהוָ֖ה
יָ֥בוֹא
נָֽאbJer.17.15יָבוֹא נָאשיתקיים׃
16וַאֲנִ֞י
לֹא־אַ֣צְתִּי
׀
מֵרֹעֶ֣ה
אַחֲרֶ֗יךָaJer.17.16לֹא... אַחֲרֶיךָלא מיהרתי, לא רצתי לקבל על עצמי את תפקיד הרועה; או, לא הפצרתי בך שתביא רעה על העם
וְי֥וֹם
אָנ֛וּשׁ
לֹ֥א
הִתְאַוֵּ֖יתִיbJer.17.16לֹא הִתְאַוֵּיתִילא חפצתי
א
ירמ' יז 16:
יב 3
אַתָּ֣ה
יָדָ֑עְתָּ
מוֹצָ֣א
שְׂפָתַ֔י
נֹ֥כַח
פָּנֶ֖יךָ
הָיָֽהcJer.17.16נֹכַח פָּנֶיךָ הָיָהתמיד נאמר לפניך, היה גלוי׃
17א
ירמ' יז 17:
תהל' פח 16
אַל־תִּֽהְיֵה־לִ֖י
לִמְחִתָּ֑הaJer.17.17אַל... לִמְחִתָּהאל תשבור אותי; או, אל תיתן לאויביי לשבור אותי
ב
ירמ' יז 17:
שמ"ב כב 31;
יואל ד 16;
תהל' מו 2;
סב 9-8;
עג 28;
צא 2;
צד 22;
משלי ל 5
מַֽחֲסִי־אַ֖תָּה
בְּי֥וֹם
רָעָֽה׃
18א
ירמ' יז 18:
כ 11;
תהל' לה 4,
26
יֵבֹ֤שׁוּ
רֹדְפַי֙
ב
ירמ' יז 18:
א 17
וְאַל־אֵבֹ֣שָׁה
אָ֔נִי
יֵחַ֣תּוּaJer.17.18יֵחַתּוּיפחדו
הֵ֔מָּה
וְאַל־אֵחַ֖תָּה
אָ֑נִי
ג
ירמ' יז 18:
תהל' לה 8
הָבִ֤יא
עֲלֵיהֶם֙
י֣וֹם
רָעָ֔ה
וּמִשְׁנֶ֥ה
שִׁבָּר֖וֹןbJer.17.18מִשְׁנֶה שִׁבָּרוֹןהשמדה כפולה
שָׁבְרֵֽם׃
ס
שמור את יום השבת לקדשו
19כֹּה־אָמַ֨ר
יְהוָ֜ה
אֵלַ֗י
הָלֹ֤ךְ
א
ירמ' יז 19:
ז 2;
כו 2
וְעָֽמַדְתָּ֙
בְּשַׁ֣עַר
בְּנֵֽי־*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(עם)
הָעָ֔ם
אֲשֶׁ֨ר
יָבֹ֤אוּ
בוֹ֙
מַלְכֵ֣י
יְהוּדָ֔ה
וַאֲשֶׁ֖ר
יֵ֣צְאוּ
ב֑וֹ
וּבְכֹ֖ל
שַׁעֲרֵ֥י
יְרוּשָׁלִָֽם׃
20וְאָמַרְתָּ֣
אֲ֠לֵיהֶם
א
ירמ' יז 20:
ב 4‡;
תהל' מט 3-2
שִׁמְע֨וּ
דְבַר־יְהוָ֜ה
מַלְכֵ֤י
יְהוּדָה֙
וְכָל־יְהוּדָ֔ה
וְכֹ֖ל
יֹשְׁבֵ֣י
יְרוּשָׁלִָ֑ם
הַבָּאִ֖ים
בַּשְּׁעָרִ֥ים
הָאֵֽלֶּה׃
ס
21כֹּ֚ה
אָמַ֣ר
יְהוָ֔ה
א
ירמ' יז 21:
דבר' ד 9‡
הִשָּׁמְר֖וּ
בְּנַפְשֽׁוֹתֵיכֶ֑םaJer.17.21הִשָּׁמְרוּ בְּנַפְשׁוֹתֵיכֶםהיזהרו לכם
ב
ירמ' יז 21:
נחמ' יג 21-15;
יוח' ה 12-9
וְאַל־תִּשְׂא֤וּ
מַשָּׂא֙
בְּי֣וֹם
הַשַּׁבָּ֔ת
וַהֲבֵאתֶ֖ם
בְּשַׁעֲרֵ֥י
יְרוּשָׁלִָֽם׃
22וְלֹא־תוֹצִ֨יאוּ
מַשָּׂ֤א
מִבָּֽתֵּיכֶם֙
בְּי֣וֹם
הַשַּׁבָּ֔ת
א
ירמ' יז 22:
ברא' ב 3‡;
שמות כ 11-8;
דבר' ה 14-12;
ישע' נו 6-2;
נח 13
וְכָל־מְלָאכָ֖ה
לֹ֣א
תַֽעֲשׂ֑וּ
ב
ירמ' יז 22:
יחז' כ 20
וְקִדַּשְׁתֶּם֙
אֶת־י֣וֹם
הַשַּׁבָּ֔ת
ג
ירמ' יז 22:
שמות לא 17-13
כַּאֲשֶׁ֥ר
צִוִּ֖יתִי
אֶת־אֲבוֹתֵיכֶֽם׃
23א
ירמ' יז 23:
ז 24,
28;
יא 10‡;
מד 9‡
וְלֹ֣א
שָֽׁמְע֔וּ
וְלֹ֥א
הִטּ֖וּ
אֶת־אָזְנָ֑םaJer.17.23לֹא... אָזְנָםלא הקשיבו
ב
ירמ' יז 23:
דבר' ט 6‡;
ירמ' ז 26;
יט 15
וַיַּקְשׁוּ֙
אֶת־עָרְפָּ֔םbJer.17.23יַּקְשׁוּ אֶת־עָרְפָּםהתעקשו
לְבִלְתִּ֣י
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(שומע)
שְׁמ֔וֹעַ
ג
ירמ' יז 23:
ז 28‡
וּלְבִלְתִּ֖י
קַ֥חַת
מוּסָֽרcJer.17.23לְבִלְתִּי... מוּסָרוסרבו לקחת תוכחה׃
24וְ֠הָיָה
א
ירמ' יז 24:
שמות טו 26;
דבר' יא 13;
ישע' נה 2
אִם־שָׁמֹ֨עַ
תִּשְׁמְע֤וּן
אֵלַי֙
נְאֻם־יְהוָ֔ה
לְבִלְתִּ֣י
׀
הָבִ֣יא
מַשָּׂ֗א
בְּשַׁעֲרֵ֛י
הָעִ֥יר
הַזֹּ֖את
בְּי֣וֹם
הַשַּׁבָּ֑ת
ב
ירמ' יז 24:
ברא' ב 3‡
וּלְקַדֵּשׁ֙
אֶת־י֣וֹם
הַשַּׁבָּ֔ת
לְבִלְתִּ֥י
עֲשֽׂוֹת־*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(בה)
בּ֖וֹ
כָּל־מְלָאכָֽה׃
25א
ירמ' יז 25:
כב 4
וּבָ֣אוּ
בְשַׁעֲרֵ֣י
הָעִ֣יר
הַזֹּ֡את
מְלָכִ֣ים
׀
וְשָׂרִ֡ים
ב
ירמ' יז 25:
שמ"ב ז 13,
16;
ישע' ט 6;
ירמ' לג 15,
17,
21;
לוקס א 32
יֹשְׁבִים֩
עַל־כִּסֵּ֨א
דָוִ֜ד
רֹכְבִ֣ים
׀
בָּרֶ֣כֶב
וּבַסּוּסִ֗ים
הֵ֚מָּה
וְשָׂ֣רֵיהֶ֔ם
אִ֥ישׁ
יְהוּדָ֖ה
וְיֹשְׁבֵ֣י
יְרוּשָׁלִָ֑ם
ג
ירמ' יז 25:
תהל' קלב 14-13
וְיָשְׁבָ֥ה
הָֽעִיר־הַזֹּ֖את
לְעוֹלָֽם׃
26א
ירמ' יז 26:
תהל' סו 13
וּבָ֣אוּ
ב
ירמ' יז 26:
א 15‡;
לב 44;
לג 13
מֵעָרֵֽי־יְ֠הוּדָה
וּמִסְּבִיב֨וֹת
יְרוּשָׁלִַ֜ם
וּמֵאֶ֣רֶץ
בִּנְיָמִ֗ן
ג
ירמ' יז 26:
דהי"א כז 28‡
וּמִן־הַשְּׁפֵלָ֤ה
וּמִן־הָהָר֙
ד
ירמ' יז 26:
יג 19
וּמִן־הַנֶּ֔גֶב
מְבִאִ֛ים
עוֹלָ֥ה
וְזֶ֖בַח
וּמִנְחָ֣ה
ה
ירמ' יז 26:
ויק' ו 8‡
וּלְבוֹנָ֑הaJer.17.26לְבוֹנָהממרכיבי הקטורת: שרף עצים נוצץ וריחני
וּמְבִאֵ֥י
תוֹדָ֖ה
בֵּ֥ית
יְהוָֽה׃
27א
ירמ' יז 27:
ישע' א 20;
ירמ' כב 5;
כו 6-4;
זכר' ז 14-11
וְאִם־לֹ֨א
תִשְׁמְע֜וּ
אֵלַ֗י
ב
ירמ' יז 27:
ברא' ב 3‡
לְקַדֵּשׁ֙
אֶת־י֣וֹם
הַשַּׁבָּ֔ת
וּלְבִלְתִּ֣י
׀
שְׂאֵ֣ת
מַשָּׂ֗א
וּבֹ֛א
בְּשַׁעֲרֵ֥י
יְרוּשָׁלִַ֖ם
בְּי֣וֹם
הַשַּׁבָּ֑ת
ג
ירמ' יז 27:
הושע ח 14;
איכה ד 11
וְהִצַּ֧תִּי
אֵ֣שׁ
בִּשְׁעָרֶ֗יהָ
ד
ירמ' יז 27:
מל"ב כה 9;
ירמ' לט 8;
עמוס ב 5;
איכה ב 5
וְאָֽכְלָ֛ה
ה
ירמ' יז 27:
תהל' מח 4;
קכב 7
אַרְמְנ֥וֹת
יְרוּשָׁלִַ֖ם
ו
ירמ' יז 27:
ז 20;
יחז' כא 3;
מתי ג 12;
לוקס ג 17
וְלֹ֥א
תִכְבֶּֽה׃
פ