ישעיה סה
ישעיה פרק סה
עונשם של המורדים
1נִדְרַ֨שְׁתִּי֙
לְל֣וֹא
שָׁאָ֔לוּaIsa.65.1נִדְרַשְׁתִּי לְלוֹא שָׁאָלוּהייתי מוכן להיענות לאלה שלא פנו אליי
א
ישע' סה 1:
רומ' י 20
נִמְצֵ֖אתִי
לְלֹ֣א
בִקְשֻׁ֑נִיbIsa.65.1נִמְצֵאתִי לְלֹא בִקְשֻׁנִיהייתי מצוי לאלה שלא חיפשו אותי
אָמַ֨רְתִּי֙
הִנֵּ֣נִי
הִנֵּ֔נִי
אֶל־גּ֖וֹי
ב
ישע' סה 1:
סג 19
לֹֽא־קֹרָ֥אcIsa.65.1לֹא־קֹרָאשלא קֹרֵא
בִשְׁמִֽי׃
2א
ישע' סה 2:
משלי א 24;
רומ' י 21
פֵּרַ֧שְׂתִּי
יָדַ֛יaIsa.65.2פֵּרַשְׂתִּי יָדַיהתחננתי
כָּל־הַיּ֖וֹם
ב
ישע' סה 2:
א 2,
23;
ל 1,
9
אֶל־עַ֣ם
סוֹרֵ֑רbIsa.65.2סוֹרֵרמורד, אינו מציית
ג
ישע' סה 2:
תהל' לו 5
הַהֹלְכִים֙
הַדֶּ֣רֶךְ
לֹא־ט֔וֹבcIsa.65.2הַדֶּרֶךְ לֹא־טוֹבבדרך לא טובה
אַחַ֖ר
ד
ישע' סה 2:
נט 7‡
מַחְשְׁבֹתֵיהֶֽם׃
3הָעָ֗ם
א
ישע' סה 3:
שפט' ב 12‡
הַמַּכְעִיסִ֥ים
אוֹתִ֛י
עַל־פָּנַ֖יaIsa.65.3עַל־פָּנַילנגד עיניי
תָּמִ֑יד
זֹֽבְחִים֙bIsa.65.3זֹבְחִיםמקריבים קרבנות
ב
ישע' סה 3:
א 29;
סו 17
בַּגַּנּ֔וֹת
ג
ישע' סה 3:
סו 3
וּֽמְקַטְּרִ֖יםcIsa.65.3וּמְקַטְּרִיםשורפים קטורת
עַל־הַלְּבֵנִֽיםdIsa.65.3עַל־הַלְּבֵנִיםכפשוטו (על גבי לבנים); או, על גבי מזבח העשוי מלבנים׃
4הַיֹּֽשְׁבִים֙
בַּקְּבָרִ֔יםaIsa.65.4הַיֹּשְׁבִים בַּקְּבָרִיםיושבים בקברים כדי לתקשר עם המתים
וּבַנְּצוּרִ֖ים
יָלִ֑ינוּbIsa.65.4וּבַנְּצוּרִים יָלִינוּלנים במקומות נסתרים; או, לנים בצורים ובמערות כדי לתקשר עם רוחות טמאות
א
ישע' סה 4:
ויק' יא 7;
ישע' סו 3,
17
הָאֹֽכְלִים֙
בְּשַׂ֣ר
הַחֲזִ֔ירcIsa.65.4בְּשַׂר הַחֲזִירהקרבת קרבן חזיר – חלק מפולחן אלי השאול
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ופרק)
וּמְרַ֥ק
פִּגֻּלִ֖יםdIsa.65.4(ופרק) וּמְרַק פִּגֻּלִיםעל פי הכתיב: ופרק פִּגֻּלִים, חתיכות בשר פיגול מפורק; על פי הקרי: וּמְרַק פִּגֻּלִים, מרק מבשר פיגול, פיגולים – בשר טמא ומשוקץ, בשר קרבן שנאכל שלא בזמנו (השווה ויק' ז 17-18; יט 6-7)
כְּלֵיהֶֽם׃
5הָאֹֽמְרִים֙
קְרַ֣ב
אֵלֶ֔יךָaIsa.65.5קְרַב אֵלֶיךָשמור מרחק מאתנו
א
ישע' סה 5:
מתי ט 11;
לוקס ז 39;
יח 12-9
אַל־תִּגַּשׁ־בִּ֖יbIsa.65.5אַל־תִּגַּשׁ־בִּיאל תיגע בי; או, אל תתקרב אליי
כִּ֣י
קְדַשְׁתִּ֑יךָcIsa.65.5קְדַשְׁתִּיךָאני קדוש ממך, ואתה עלול לטמא אותי
אֵ֚לֶּה
עָשָׁ֣ן
בְּאַפִּ֔יdIsa.65.5אֵלֶּה עָשָׁן בְּאַפִּיהדברים האלה מעוררים אצלי כעס עצום
אֵ֥שׁ
יֹקֶ֖דֶת
כָּל־הַיּֽוֹםeIsa.65.5אֵשׁ יֹקֶדֶת כָּל־הַיּוֹםאש חמתי בוערת תמיד׃
6הִנֵּ֥ה
כְתוּבָ֖ה
לְפָנָ֑יaIsa.65.6הִנֵּה כְתוּבָה לְפָנָיהרי כל חטאיהם רשומים לפניי
א
ישע' סה 6:
מב 14;
סד 11;
תהל' נ 3,
21
לֹ֤א
אֶחֱשֶׂה֙bIsa.65.6לֹא אֶחֱשֶׂהלא אבליג עוד
ב
ישע' סה 6:
ירמ' טז 18
כִּ֣י
אִם־שִׁלַּ֔מְתִּיcIsa.65.6כִּי אִם־שִׁלַּמְתִּיאלא אשלם את הגמול המגיע להם
ג
ישע' סה 6:
סו 6;
יואל ד 7;
לוקס ו 38
וְשִׁלַּמְתִּ֖י
עַל־חֵיקָֽםdIsa.65.6וְשִׁלַּמְתִּי עַל־חֵיקָםאגמול להם גמול מלא על עוונותיהם׃
7א
ישע' סה 7:
יג 11;
כב 14;
כו 21;
ל 14-13
עֲ֠וֺנֹתֵיכֶם
וַעֲוֺנֹ֨ת
אֲבוֹתֵיכֶ֤ם
יַחְדָּו֙aIsa.65.7יַחְדָּואעניש אתכם על עוונותיכם וגם על עוונות אבותיכם
אָמַ֣ר
יְהוָ֔ה
אֲשֶׁ֤ר
ב
ישע' סה 7:
נז 7;
הושע ב 15;
יא 2
קִטְּרוּ֙bIsa.65.7קִטְּרוּהאבות העלו קטורת לאלילים
עַל־הֶ֣הָרִ֔ים
וְעַל־הַגְּבָע֖וֹת
ג
ישע' סה 7:
יחז' כ 28-27
חֵרְפ֑וּנִיcIsa.65.7חֵרְפוּנִיהאבות חירפו אותי וקיללוני בעצם העלאת הקרבנות לאלילים
ד
ישע' סה 7:
ירמ' יג 25
וּמַדֹּתִ֧יdIsa.65.7וּמַדֹּתִיאשלם
פְעֻלָּתָ֛םeIsa.65.7פְעֻלָּתָםשכר פעולתם
רִֽאשֹׁנָ֖הfIsa.65.7רִאשֹׁנָהמלוא הסכום המקורי
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(על)
אֶל
־חֵיקָֽם׃
ס
8כֹּ֣ה
׀
אָמַ֣ר
יְהוָ֗ה
כַּאֲשֶׁ֨ר
יִמָּצֵ֤א
הַתִּירוֹשׁ֙aIsa.65.8הַתִּירוֹשׁעסיס שמפיקים ממנו יין
בָּֽאֶשְׁכּ֔וֹלbIsa.65.8בָּאֶשְׁכּוֹלבאשכול ענבים
וְאָמַר֙cIsa.65.8וְאָמַראומרים
אַל־תַּשְׁחִיתֵ֔הוּdIsa.65.8אַל־תַּשְׁחִיתֵהוּאל תהרוס את האשכול
כִּ֥י
בְרָכָ֖ה
בּ֑וֹeIsa.65.8כִּי בְרָכָה בּוֹכי יש בו עדיין תועלת, יש בו חלקה טובה
כֵּ֤ן
אֶֽעֱשֶׂה֙
לְמַ֣עַן
עֲבָדַ֔יfIsa.65.8עֲבָדַיעבדיי הנאמנים
א
ישע' סה 8:
א 9;
י 22-21;
מח 9;
ירמ' ל 11;
עמוס ט 8
לְבִלְתִּ֖י
הַֽשְׁחִ֥ית
הַכֹּֽלgIsa.65.8הַכֹּלאת כל עם ישראל׃
9וְהוֹצֵאתִ֤י
א
ישע' סה 9:
מה 19,
25;
ירמ' לא 37-36
מִֽיַּעֲקֹב֙
זֶ֔רַעaIsa.65.9זֶרַעצאצאים נאמנים
וּמִיהוּדָ֖ה
ב
ישע' סה 9:
מט 8;
נז 13;
ס 21;
עמוס ט 15-11
יוֹרֵ֣שׁ
הָרָ֑יbIsa.65.9יוֹרֵשׁ הָרָיצאצאים נאמנים שיירשו את הרי ארץ ישראל
וִירֵשׁ֣וּהָ
ג
ישע' סה 9:
מג 20;
מה 4;
סה 15,
22
בְחִירַ֔י
וַעֲבָדַ֖י
יִשְׁכְּנוּ־שָֽׁמָּהcIsa.65.9שָׁמָּהבארץ ישראל׃
10וְהָיָ֤ה
א
ישע' סה 10:
לג 9;
לה 2;
מה"ש ט 35
הַשָּׁרוֹן֙aIsa.65.10הַשָּׁרוֹןמישור החוף בין הר הכרמל לנהר הירקון
לִנְוֵה־צֹ֔אןbIsa.65.10לִנְוֵה־צֹאןמרעה צאן
ב
ישע' סה 10:
יהושע ז 24,
26;
טו 7;
הושע ב 17
וְעֵ֥מֶק
עָכ֖וֹרcIsa.65.10וְעֵמֶק עָכוֹרעמק ליד יריחו שהפך לסמל של קללה וצרה בישראל בעקבות מעשה המעילה בחרם של עכן בן כרמי (ראה מ"מ)
לְרֵ֣בֶץdIsa.65.10לְרֵבֶץלמרבץ, למקום מנוחה לאחר המרעה
בָּקָ֑ר
לְעַמִּ֖י
אֲשֶׁ֥ר
ג
ישע' סה 10:
נה 6‡
דְּרָשֽׁוּנִיeIsa.65.10דְּרָשׁוּנִימבקשים את הכוונתי׃
11וְאַתֶּם֙
א
ישע' סה 11:
דבר' לא 16‡
עֹזְבֵ֣י
יְהוָ֔ה
ב
ישע' סה 11:
תהל' קלז 5
הַשְּׁכֵחִ֖ים
ג
ישע' סה 11:
ב 3-2;
יא 9;
כז 13‡;
נו 7;
נז 13
אֶת־הַ֣ר
קָדְשִׁ֑י
ד
ישע' סה 11:
יחז' כג 41;
קור"א י 21
הַֽעֹרְכִ֤ים
לַגַּד֙aIsa.65.11לַגַּדלכבוד האל גד, אלוהי הגורל והמזל בעולמם של עמי המזרח הקדום
שֻׁלְחָ֔ן
וְהַֽמְמַלְאִ֖ים
לַמְנִ֥יbIsa.65.11לַמְנִימְני הוא אלוהי הגורל של הנבטים והערבים הקדומים
מִמְסָֽךְcIsa.65.11מִמְסָךְיין מָזוּג וגם גביע רחב פה ששימש למזיגת יין׃
12וּמָנִ֨יתִי
אֶתְכֶ֜ם
א
ישע' סה 12:
כז 1;
לד 6-5;
סו 16
לַחֶ֗רֶבaIsa.65.12וּמָנִיתִי אֶתְכֶם לַחֶרֶבאתן אתכם כמנת חלקה של החרב, כלומר אמסור אתכם למוות באמצעות חרב
וְכֻלְּכֶם֙
ב
ישע' סה 12:
סג 6
לַטֶּ֣בַח
תִּכְרָ֔עוּbIsa.65.12לַטֶּבַח תִּכְרָעוּתישחטו בעודכם כורעים ברך
יַ֤עַןcIsa.65.12יַעַןכי
קָרָ֨אתִי֙
ג
ישע' סה 12:
מא 28;
נ 2;
סו 4;
ירמ' ז 13;
לה 17;
משלי א 24;
דהי"ב לו 15
וְלֹ֣א
עֲנִיתֶ֔ם
דִּבַּ֖רְתִּי
וְלֹ֣א
שְׁמַעְתֶּ֑ם
ד
ישע' סה 12:
דבר' ד 25‡
וַתַּעֲשׂ֤וּ
הָרַע֙
בְּעֵינַ֔י
וּבַאֲשֶׁ֥ר
לֹֽא־חָפַ֖צְתִּי
בְּחַרְתֶּֽם׃
פ
13לָכֵ֞ן כֹּה־אָמַ֣ר ׀ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה הִנֵּ֨ה עֲבָדַ֤י ׀ א ישע' סה 13: א 19 יֹאכֵ֨לוּ֙ וְאַתֶּ֣ם ב ישע' סה 13: ח 21; לוקס ו 25 תִּרְעָ֔בוּ הִנֵּ֧ה עֲבָדַ֛י ג ישע' סה 13: מא 18-17; מט 10 יִשְׁתּ֖וּ וְאַתֶּ֣ם ד ישע' סה 13: ה 13 תִּצְמָ֑אוּ הִנֵּ֧ה עֲבָדַ֛י ה ישע' סה 13: סא 7; סו 14 יִשְׂמָ֖חוּ וְאַתֶּ֥ם ו ישע' סה 13: מב 17; סו 5 תֵּבֹֽשׁוּaIsa.65.13תֵּבֹשׁוּתתאכזבו, תהיו מתוסכלים׃ 14הִנֵּ֧ה עֲבָדַ֛י א ישע' סה 14: נא 11; תהל' קט 28 יָרֹ֖נּוּaIsa.65.14יָרֹנּוּיפצחו בשירה מִטּ֣וּב לֵ֑בbIsa.65.14מִטּוּב לֵבבלב שמח ומאושר וְאַתֶּ֤ם ב ישע' סה 14: יג 6 תִּצְעֲקוּ֙ מִכְּאֵ֣ב לֵ֔ב וּמִשֵּׁ֥בֶר ר֖וּחַcIsa.65.14וּמִשֵּׁבֶר רוּחַמשברון לב, יגון, ייאוש תְּיֵלִֽילוּdIsa.65.14תְּיֵלִילוּתשמיעו קול יללה׃ 15וְהִנַּחְתֶּ֨ם שִׁמְכֶ֤ם א ישע' סה 15: ירמ' כד 9‡; זכר' ח 13 לִשְׁבוּעָה֙ ב ישע' סה 15: סה 9 לִבְחִירַ֔יaIsa.65.15וְהִנַּחְתֶּם... לִבְחִירַירק שמכם יישאר אחריכם, והוא ישמש לניסוח הקללות; השבועה שתשמש את בחיריי הנאמנים בעת שבועתם, כגון "אהיה כפלוני אם אעשה כך, או אם לא אעשה כך" וֶהֱמִיתְךָ֖ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑הbIsa.65.15וֶהֱמִיתְךָ אֲדֹנָי יְהוִהזה נוסח השבועה של המבקש לקלל, יגידו, "ימיתך אדונך ה' כשם שהמית את הרשע פלוני אלמוני" וְלַעֲבָדָ֥יו יִקְרָ֖א ג ישע' סה 15: סב 2‡ שֵׁ֥ם אַחֵֽר׃ 16אֲשֶׁ֨ר הַמִּתְבָּרֵ֜ךְaIsa.65.16אֲשֶׁר הַמִּתְבָּרֵךְמי שמברך את עצמו; או, מי שמתהלל ומשתבח בָּאָ֗רֶץ יִתְבָּרֵךְ֙ א ישע' סה 16: שמות לד 6; ירמ' י 10; תהל' לא 6; קור"ב א 20 בֵּאלֹהֵ֣י אָמֵ֔ןbIsa.65.16בֵּאלֹהֵי אָמֵןבאל הנאמן, באלוהי האמת ב ישע' סה 16: מתי כג 22-16 וְהַנִּשְׁבָּ֣ע בָּאָ֔רֶץ ג ישע' סה 16: דבר' ו 13‡; ישע' יט 18; מה 23 יִשָּׁבַ֖ע בֵּאלֹהֵ֣י אָמֵ֑ן כִּ֣י ד ישע' סה 16: איוב יא 16 נִשְׁכְּח֗וּ הַצָּרוֹת֙ הָרִ֣אשֹׁנ֔וֹתcIsa.65.16הָרִאשֹׁנוֹתשל העבר וְכִ֥י נִסְתְּר֖וּdIsa.65.16נִסְתְּרוּנעלמו, כלומר העוונות שגרמו לצרות נסתלקו מלפני מֵעֵינָֽי׃
שמים חדשים וארץ חדשה
17כִּֽי־הִנְנִ֥י א ישע' סה 17: סו 22; כיפ"ב ג 13; התג' כא 1 בוֹרֵ֛א שָׁמַ֥יִם חֲדָשִׁ֖ים וָאָ֣רֶץ חֲדָשָׁ֑ה ב ישע' סה 17: מג 18; ירמ' ג 16; כג 7 וְלֹ֤א תִזָּכַ֨רְנָה֙ הָרִ֣אשֹׁנ֔וֹתaIsa.65.17הָרִאשֹׁנוֹתמאורעות העבר, צרות העבר ג ישע' סה 17: קור"א ב 9 וְלֹ֥א תַעֲלֶ֖ינָה עַל־לֵֽב׃ 18א ישע' סה 18: ויק' כג 40‡; ישע' כה 9‡; מא 16‡ כִּֽי־אִם־שִׂ֤ישׂוּ וְגִ֨ילוּ֙aIsa.65.18שִׂישׂוּ וְגִילוּשמחו מאוד עֲדֵי־עַ֔דbIsa.65.18עֲדֵי־עַדלנצח אֲשֶׁ֖ר אֲנִ֣י בוֹרֵ֑אcIsa.65.18אֲשֶׁר אֲנִי בוֹרֵאעל אשר אני עומד לברוא כִּי֩ הִנְנִ֨י בוֹרֵ֧א אֶת־יְרוּשָׁלִַ֛ם גִּילָ֖הdIsa.65.18גִּילָהשֶׁכּוּלָּה שמחה וְעַמָּ֥הּ מָשֽׂוֹשׂeIsa.65.18וְעַמָּהּ מָשׂוֹשׂועם ירושלים כולו שׂשׂון׃ 19א ישע' סה 19: סב 5-4 וְגַלְתִּ֥י בִירוּשָׁלִַ֖ם ב ישע' סה 19: ירמ' לב 41 וְשַׂשְׂתִּ֣יaIsa.65.19וְגַלְתִּי; וְשַׂשְׂתִּיאשמח, אעלוז בְעַמִּ֑י ג ישע' סה 19: כה 8‡; ירמ' לא 12 וְלֹֽא־יִשָּׁמַ֥ע בָּהּ֙ ע֔וֹד ק֥וֹל בְּכִ֖י וְק֥וֹל זְעָקָֽה׃ 20לֹא־יִֽהְיֶ֨ה מִשָּׁ֜ם ע֗וֹדaIsa.65.20לֹא־יִהְיֶה מִשָּׁם עוֹדלא יימצא עוד בירושלים ע֤וּל יָמִים֙ א ישע' סה 20: דבר' ד 40; זכר' ח 4; תהל' לד 13; איוב ה 26 וְזָקֵ֔ןbIsa.65.20עוּל יָמִים וְזָקֵןעוּל הוא ילד קטן; "עול ימים וזקן" מייצגים שני קצוות גיל ומכלילים את כל העם אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יְמַלֵּ֖א אֶת־יָמָ֑יוcIsa.65.20אֲשֶׁר... יָמָיושימות בטרם מילא את השנים שנקצבו לו לחיות כִּ֣י הַנַּ֗עַר בֶּן־מֵאָ֤ה שָׁנָה֙ יָמ֔וּתdIsa.65.20כִּי... יָמוּתהמת בגיל מאה ייחשב כמי שמת בנעוריו ב ישע' סה 20: כב 14; קהלת ח 13-12 וְהַ֣חוֹטֶ֔א בֶּן־מֵאָ֥ה שָׁנָ֖ה יְקֻלָּֽלeIsa.65.20וְהַחוֹטֶא... יְקֻלָּלהמת בגיל מאה ייחשב למי שמת מקללה בגלל חטאיו׃ 21א ישע' סה 21: לב 18; עמוס ט 14 וּבָנ֥וּ בָתִּ֖ים וְיָשָׁ֑בוּ ב ישע' סה 21: ל 23; לז 30; ירמ' לא 5 וְנָטְע֣וּ כְרָמִ֔ים וְאָכְל֖וּ פִּרְיָֽם׃ 22א ישע' סה 22: דבר' כח 30; ישע' סב 9-8 לֹ֤א יִבְנוּ֙ וְאַחֵ֣ר יֵשֵׁ֔ב לֹ֥א יִטְּע֖וּ וְאַחֵ֣ר יֹאכֵ֑ל ב ישע' סה 22: תהל' צב 15-13 כִּֽי־כִימֵ֤י הָעֵץ֙aIsa.65.22כִּי־כִימֵי הָעֵץיאריכו ימים כימי העץ יְמֵ֣י עַמִּ֔י ג ישע' סה 22: תהל' כא 5; צא 16 וּמַעֲשֵׂ֥ה יְדֵיהֶ֖ם יְבַלּ֥וּ ד ישע' סה 22: סה 9 בְחִירָֽיbIsa.65.22וּמַעֲשֵׂה... בְחִירָיעם ישראל יְבַלּוּ את מעשה ידיהם, יאריכו ימים יותר מאשר מעשה ידיהם׃ 23א ישע' סה 23: דבר' כח 12-3; ישע' מט 4; נה 2; קור"א טו 58; פיל' ב 16 לֹ֤א יִֽיגְעוּ֙aIsa.65.23לֹא יִיגְעוּלא יעמלו, לא יעבדו לָרִ֔יקbIsa.65.23לָרִיקלשווא וְלֹ֥א יֵלְד֖וּ לַבֶּהָלָ֑הcIsa.65.23לַבֶּהָלָהלשווא, להבל; או, לא יולידו תינוקות מתים; או, לאסון ולפורענויות כִּ֣י ב ישע' סה 23: סא 9; ירמ' לב 39-38; מה"ש ב 39 זֶ֜רַע בְּרוּכֵ֤י יְהוָה֙ הֵ֔מָּהdIsa.65.23זֶרַע... הֵמָּהכי הם עם שה' בירך וְצֶאֱצָאֵיהֶ֖ם אִתָּֽם׃ 24וְהָיָ֥ה טֶֽרֶם־יִקְרָ֖אוּaIsa.65.24וְהָיָה טֶרֶם־יִקְרָאוּעוד לפני שהם יקראו אליי א ישע' סה 24: נח 9‡ וַאֲנִ֣י אֶעֱנֶ֑ה ע֛וֹד הֵ֥ם מְדַבְּרִ֖ים וַאֲנִ֥י אֶשְׁמָֽעbIsa.65.24אֶשְׁמָעאשמע את בקשתם ואמלא אותה׃ 25א ישע' סה 25: יא 7-6 זְאֵ֨בaIsa.65.25NA[נב"מ 59] וְטָלֶ֜ה יִרְע֣וּ כְאֶחָ֗דbIsa.65.25כְאֶחָדיחד וְאַרְיֵה֙ כַּבָּקָ֣ר יֹֽאכַל־תֶּ֔בֶןcIsa.65.25תֶּבֶןקש ב ישע' סה 25: ברא' ג 14; מיכה ז 17; תהל' עב 9 וְנָחָ֖שׁ עָפָ֣ר לַחְמ֑וֹdIsa.65.25עָפָר לַחְמוֹהעפר בלבד יהיה מזונו ג ישע' סה 25: יא 9 לֹֽא־יָרֵ֧עוּ וְלֹֽא־יַשְׁחִ֛יתוּeIsa.65.25וְלֹא־יַשְׁחִיתוּלא יעשו נזק ד ישע' סה 25: סה 11‡ בְּכָל־הַ֥ר קָדְשִׁ֖י אָמַ֥ר יְהוָֽה׃ ס