ישעיה סג
ישעיה פרק סג
יום נקם לה'
1מִי־זֶ֣ה ׀ בָּ֣א א ישע' סג 1: יא 14‡; לד 6-5; יחז' כה 14-12; לה 15-1; עבד' 14-1; מלא' א 5-2; תהל' קלז 7 מֵאֱד֗וֹםaIsa.63.1מֵאֱדוֹםמארץ אדום חֲמ֤וּץ בְּגָדִים֙bIsa.63.1חֲמוּץ בְּגָדִיםבגדיו אדומים ב ישע' סג 1: לד 6‡ מִבָּצְרָ֔הcIsa.63.1מִבָּצְרָהמי זה הבא מבצרה, בצרה הייתה בירת אדום, המילה רומזת שבגדיו של הבא כבגדיו של בוצר ענבים זֶ֚ה הָד֣וּרdIsa.63.1הָדוּרבגדי הוד והדר בִּלְבוּשׁ֔וֹ ג ישע' סג 1: זכר' ט 9 צֹעֶ֖הeIsa.63.1צֹעֶהצועד בְּרֹ֣ב כֹּח֑וֹ אֲנִ֛יfIsa.63.1אֲנִיתשובת האל, הבא מאדום, מבצרה מְדַבֵּ֥רgIsa.63.1מְדַבֵּרמבשר בִּצְדָקָ֖הhIsa.63.1NAישועה וניצחון ד ישע' סג 1: צפנ' ג 17 רַ֥בiIsa.63.1רַבכוחי חזק; או, מרבה ה ישע' סג 1: לג 22‡ לְהוֹשִֽׁיעַ׃ 2מַדּ֥וּעַ אָדֹ֖ם לִלְבוּשֶׁ֑ךָ וּבְגָדֶ֖יךָ א ישע' סג 2: התג' יט 13, 15 כְּדֹרֵ֥ךְ בְּגַֽתaIsa.63.2כְּדֹרֵךְ בְּגַתכמו של אחד הדורך בגת. גת הוא בור חצוב בסלע שבו דרכו על אשכולות הענבים שנבצרו עד שנוזליהם ניגרו אל היקב. מיץ הענבים האדום היה צובע את בגדי הדורכים׃ 3א ישע' סג 3: חגי ב 16; התג' יד 20-19 פּוּרָ֣הaIsa.63.3פּוּרָהגת; או, כמות גדולה של יין ׀ דָּרַ֣כְתִּי לְבַדִּ֗י ב ישע' סג 3: תהל' סט 9 וּמֵֽעַמִּים֙ אֵֽין־אִ֣ישׁ אִתִּ֔י ג ישע' סג 3: כב 5; כח 3; מיכה ז 10 וְאֶדְרְכֵ֣םbIsa.63.3וְאֶדְרְכֵםואדרוך על העמים אויבי ה' בְּאַפִּ֔יcIsa.63.3בְּאַפִּיבזעמי וְאֶרְמְסֵ֖ם בַּחֲמָתִ֑יdIsa.63.3בַּחֲמָתִיבכעסי ד ישע' סג 3: התג' יט 13 וְיֵ֤ז נִצְחָם֙eIsa.63.3וְיֵז נִצְחָםניתז דמם עַל־בְּגָדַ֔י וְכָל־מַלְבּוּשַׁ֖י אֶגְאָֽלְתִּיfIsa.63.3אֶגְאָלְתִּיטינפתי, הגעלתי׃ 4כִּ֛י א ישע' סג 4: לד 8‡; לוקס כא 22 י֥וֹם נָקָ֖םaIsa.63.4יוֹם נָקָםזמן, מועד נקמה בְּלִבִּ֑יbIsa.63.4בְּלִבִּיגזרתי והחלטתי ב ישע' סג 4: ויק' כה 29, 52 וּשְׁנַ֥ת גְּאוּלַ֖י בָּֽאָהcIsa.63.4וּשְׁנַת גְּאוּלַי בָּאָההגיעה השנה שקבעתי לגאולת עמי׃ 5א ישע' סג 5: נט 16; תהל' כב 12; סט 21 וְאַבִּיט֙aIsa.63.5וְאַבִּיטכשראיתי וְאֵ֣יןbIsa.63.5וְאֵיןשאין עֹזֵ֔ר וְאֶשְׁתּוֹמֵ֖םcIsa.63.5וְאֶשְׁתּוֹמֵםהתפלאתי וְאֵ֣ין סוֹמֵ֑ךְdIsa.63.5וְאֵין סוֹמֵךְשאין עוזר ב ישע' סג 5: נג 1‡; תהל' מד 4 וַתּ֤וֹשַֽׁע לִי֙ זְרֹעִ֔יeIsa.63.5וַתּוֹשַׁע לִי זְרֹעִיכוחי הביא לי ישועה וַחֲמָתִ֖יfIsa.63.5וַחֲמָתִיכעסי הִ֥יא סְמָכָֽתְנִיgIsa.63.5סְמָכָתְנִיעזר לי׃ 6א ישע' סג 6: כב 5; לד 2 וְאָב֤וּסaIsa.63.6וְאָבוּסרמסתי עַמִּים֙ בְּאַפִּ֔יbIsa.63.6בְּאַפִּיבזעמי ב ישע' סג 6: כט 9; נא 17, 22-21 וַאֲשַׁכְּרֵ֖םcIsa.63.6וַאֲשַׁכְּרֵםהשקיתי אותם עד שיכרון בַּחֲמָתִ֑יdIsa.63.6בַּחֲמָתִיבכעסי; או, ברעל שלי וְאוֹרִ֥ידeIsa.63.6וְאוֹרִידאשפוך לָאָ֖רֶץ נִצְחָֽםfIsa.63.6נִצְחָםדמם׃ ס
טובו של ה' לישראל
7א
ישע' סג 7:
נד 8,
10;
תהל' כה 6;
פט 2;
קז 43;
איכה ג 22
חַֽסְדֵ֨י
יְהוָ֤הaIsa.63.7חַסְדֵי יהוהאהבתו הנאמנה של ה'
׀
אַזְכִּיר֙bIsa.63.7אַזְכִּיראזכיר לטובה, אהלל
תְּהִלֹּ֣ת
יְהוָ֔הcIsa.63.7תְּהִלֹּת יהוהמעשיו המהוללים של ה'
כְּעַ֕ל
כֹּ֥לdIsa.63.7כְּעַל כֹּלכפי כל
אֲשֶׁר־גְּמָלָ֖נוּeIsa.63.7אֲשֶׁר־גְּמָלָנוּשעשה למעננו
יְהוָ֑ה
ב
ישע' סג 7:
מל"א ח 66;
תהל' קמה 7;
נחמ' ט 25,
35
וְרַב־טוּב֙fIsa.63.7וְרַב־טוּבואשבח את כל הטובה הָרַבָּה שעשה
לְבֵ֣ית
יִשְׂרָאֵ֔ל
אֲשֶׁר־גְּמָלָ֥ם
ג
ישע' סג 7:
שמות לד 6‡;
ישע' נד 10-7;
תהל' נא 3;
אפס' ב 4
כְּֽרַחֲמָ֖יוgIsa.63.7כְּרַחֲמָיוחיבה, חמלה וחנינה
וּכְרֹ֥ב
חֲסָדָֽיו׃
8וַיֹּ֨אמֶר֙
א
ישע' סג 8:
דהי"ב לא 8‡;
ישע' ג 15;
נא 4;
סד 8
אַךְ־עַמִּ֣יaIsa.63.8אַךְללא ספק
הֵ֔מָּה
ב
ישע' סג 8:
שמות ד 22‡
בָּנִ֖ים
לֹ֣א
יְשַׁקֵּ֑רוּbIsa.63.8לֹא יְשַׁקֵּרוּלא יבגדו בי
וַיְהִ֥י
לָהֶ֖םcIsa.63.8וַיְהִי לָהֶםעל כן ה' היה להם
ג
ישע' סג 8:
לג 22‡
לְמוֹשִֽׁיעַ׃
9א
ישע' סג 9:
שפט' י 16
בְּֽכָל־צָרָתָ֣ם
׀
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(לא)
ל֣וֹ
צָ֗רaIsa.63.9בְּכָל־צָרָתָם לוֹ צָרבכל עת שעם ישראל היו בצרה, ה' כביכול היה שותף בצרתם
ב
ישע' סג 9:
ברא' טז 7‡;
שמות כג 23-20;
מלא' ג 1;
מתי יח 10
וּמַלְאַ֤ךְ
ג
ישע' סג 9:
שמות לג 15-14;
קור"ב ד 6-4
פָּנָיו֙cIsa.63.9וּמַלְאַךְ פָּנָיושליח רם־מעלה המייצג בנאמנות את פני ה'; או, מלאך מלפניו; הביטוי מזכיר את "מלאך יהוה"bIsa.63.9מַלְאַךְ פָּנָיו[נב"מ 15]
הֽוֹשִׁיעָ֔םdIsa.63.9הוֹשִׁיעָםיש המבקשים לקרוא את הטקסט עם החלוקה שלהלן: "וַיְהִי לָהֶם לְמֹושִׁיעַ בְּכָל־צָרָתָם // לא צִר וּמַלְאַךְ / פָּנָיו הֹושִׁיעָם"; כלומר לא שליח ולא מלאך אלא פני ה' בעצמו הושיעם, תה"ש גרס "צִר", שליח, במקום צָר
ד
ישע' סג 9:
דבר' ז 8-7
בְּאַהֲבָת֥וֹ
וּבְחֶמְלָת֖וֹ
ה֣וּאeIsa.63.9הוּאה'
ה
ישע' סג 9:
מא 14‡
גְאָלָ֑ם
ו
ישע' סג 9:
דבר' א 31;
לב 12-10;
ישע' מו 3
וַֽיְנַטְּלֵ֥ם
וַֽיְנַשְּׂאֵ֖םfIsa.63.9וַיְנַטְּלֵם וַיְנַשְּׂאֵםהרים ונשא אותם
ז
ישע' סג 9:
נא 9;
תהל' מד 2
כָּל־יְמֵ֥י
עוֹלָֽםgIsa.63.9כָּל־יְמֵי עוֹלָםבכל תקופות העבר; או, בכל הזמנים, תמיד׃
10וְהֵ֛מָּהaIsa.63.10וְהֵמָּהאולם הם, העם
א
ישע' סג 10:
תהל' עח 17,
40;
קו 33;
מה"ש ז 51
מָר֥וּ
ב
ישע' סג 10:
ברא' ו 3;
ישע' נז 16;
תהל' נא 13;
אפס' ד 30
וְעִצְּב֖וּbIsa.63.10מָרוּ וְעִצְּבוּמרדו והעציבו, ציערו
אֶת־ר֣וּחַ
קָדְשׁ֑וֹ
ג
ישע' סג 10:
ה 30-25;
י 6-4;
ירמ' כא 5;
תהל' קו 40;
מה"ש ז 42
וַיֵּהָפֵ֥ךְ
לָהֶ֛םcIsa.63.10וַיֵּהָפֵךְ לָהֶםה' נהפך
לְאוֹיֵ֖ב
ה֥וּא
נִלְחַם־בָּֽם׃
11א
ישע' סג 11:
ברא' ח 1‡
וַיִּזְכֹּ֥רaIsa.63.11וַיִּזְכֹּרהעם זכר
ב
ישע' סג 11:
עמוס ט 11
יְמֵֽי־עוֹלָ֖םbIsa.63.11יְמֵי־עוֹלָםימי העבר
מֹשֶׁ֣ה
עַמּ֑וֹcIsa.63.11מֹשֶׁה עַמּוֹאת זה אשר מָשָׁה (משך, הוציא), את עמו מתוך המים; או, את משה ואת עמו; או, והעם (זכר) את משה
אַיֵּ֣הdIsa.63.11אַיֵּהאיפה
׀
ג
ישע' סג 11:
שמות יד 22,
29
הַֽמַּעֲלֵ֣םeIsa.63.11הַמַּעֲלֵםשהעלה אותם
מִיָּ֗ם
אֵ֚תfIsa.63.11אֵתעם
רֹעֵ֣יgIsa.63.11רֹעֵיכמה תרגומים עתיקים גרסו כאן "רעה" ביחיד
צֹאנ֔וֹhIsa.63.11רֹעֵי צֹאנוֹמנהיגי העם, משה ואהרן
אַיֵּ֛ה
ד
ישע' סג 11:
במד' יא 17,
25,
29;
חגי ב 5;
נחמ' ט 20
הַשָּׂ֥ם
בְּקִרְבּ֖וֹiIsa.63.11בְּקִרְבּוֹבקרב העם; או, בקרב משה
ה
ישע' סג 11:
ברא' א 2‡
אֶת־ר֥וּחַ
קָדְשֽׁוֹ׃
12מוֹלִיךְ֙aIsa.63.12מוֹלִיךְאיפה זה שהוֹלִיך
לִימִ֣ין
מֹשֶׁ֔הbIsa.63.12לִימִין מֹשֶׁהבמטרה לסייע לו בשליחותו
א
ישע' סג 12:
שמות ו 6;
טו 16;
ישע' נג 1‡
זְר֖וֹעַ
תִּפְאַרְתּ֑וֹcIsa.63.12זְרוֹעַ תִּפְאַרְתּוֹאת זרועו המרוממת, המהוללת
ב
ישע' סג 12:
שמות יד 22-21;
ישע' יא 16-15;
נא 10
בּ֤וֹקֵֽעַ
מַ֨יִם֙dIsa.63.12מַיִםאת מי ים סוף
מִפְּנֵיהֶ֔ם
לַעֲשׂ֥וֹת
ל֖וֹeIsa.63.12לוֹלאלוהים
שֵׁ֥ם
עוֹלָֽםfIsa.63.12שֵׁם עוֹלָםשם נִצחי׃
13מוֹלִיכָ֖םaIsa.63.13מוֹלִיכָםוזכר העם את ה' שהוליך אותם
בַּתְּהֹמ֑וֹתbIsa.63.13בַּתְּהֹמוֹתבקרקעית הים
כַּסּ֥וּס
בַּמִּדְבָּ֖ר
א
ישע' סג 13:
ירמ' לא 9;
יחז' לו 15
לֹ֥א
יִכָּשֵֽׁלוּ׃
14כַּבְּהֵמָה֙
בַּבִּקְעָ֣ה
תֵרֵ֔דaIsa.63.14בַּבִּקְעָה תֵרֵדהיורדת מההרים אל הבקעה מבלי להיכשל
ר֥וּחַ
יְהוָ֖ה
א
ישע' סג 14:
יהושע כא 44‡
תְּנִיחֶ֑נּוּbIsa.63.14תְּנִיחֶנּוּהנהיג אל המנוחה
כֵּ֚ן
ב
ישע' סג 14:
דבר' לב 12
נִהַ֣גְתָּ
עַמְּךָ֔
לַעֲשׂ֥וֹת
לְךָ֖
ג
ישע' סג 14:
דהי"א כט 13
שֵׁ֥ם
תִּפְאָֽרֶת׃
תפילה לרחמים ולעזרה
15א ישע' סג 15: דבר' ד 39‡; כו 15; תהל' פ 15 הַבֵּ֤ט מִשָּׁמַ֨יִם֙ וּרְאֵ֔ה ב ישע' סג 15: מל"א ח 13; דהי"ב ו 2 מִזְּבֻ֥ל קָדְשְׁךָ֖aIsa.63.15מִזְּבֻל קָדְשְׁךָממקום מושב קודשך הרם ונישא וְתִפְאַרְתֶּ֑ךָ אַיֵּ֤ה ג ישע' סג 15: שמות לד 14‡; דבר' ה 9‡ קִנְאָֽתְךָ֙bIsa.63.15קִנְאָתְךָהתלהבותך לצאת נגד אויביך וּגְב֣וּרֹתֶ֔ךָcIsa.63.15וּגְבוּרֹתֶךָמעשי הגבורה שעשית לטובת העם ד ישע' סג 15: ירמ' לא 20; הושע יא 8 הֲמ֥וֹן מֵעֶ֛יךָdIsa.63.15הֲמוֹן מֵעֶיךָאיפה הֶמיית געגועיך וְֽרַחֲמֶ֖יךָeIsa.63.15וְרַחֲמֶיךָואהבתך אֵלַ֥י הִתְאַפָּֽקוּfIsa.63.15אֵלַי הִתְאַפָּקוּנעצרו בשבילי, נמנעו ממני׃ 16כִּֽי־אַתָּ֣ה א ישע' סג 16: דבר' לב 6‡; מתי ו 9; יוח' ח 41 אָבִ֔ינוּ כִּ֤י ב ישע' סג 16: כט 22; מא 8; נא 2 אַבְרָהָם֙ לֹ֣א יְדָעָ֔נוּ וְיִשְׂרָאֵ֖לaIsa.63.16וְיִשְׂרָאֵליעקב לֹ֣א יַכִּירָ֑נוּbIsa.63.16לֹא יְדָעָנוּ, לֹא יַכִּירָנוּלא מודע למצב שלנו אַתָּ֤ה יְהוָה֙ אָבִ֔ינוּ ג ישע' סג 16: מא 14‡ גֹּאֲלֵ֥נוּ מֵֽעוֹלָ֖ם שְׁמֶֽךָ׃ 17לָ֣מָּה א ישע' סג 17: שמ"א טז 14; ישע' ל 28; יחז' יד 9-7; איכה ג 9 תַתְעֵ֤נוּaIsa.63.17תַתְעֵנוּאתה גורם לנו לתעות בדרך יְהוָה֙ מִדְּרָכֶ֔יךָ ב ישע' סג 17: שמות ז 13‡; ישע' כט 14-13 תַּקְשִׁ֥יחַ לִבֵּ֖נוּbIsa.63.17תַּקְשִׁיחַ לִבֵּנוּתקשה את לבנו; או, תסיר (תפנה) את לבנו מִיִּרְאָתֶ֑ךָcIsa.63.17מִיִּרְאָתֶךָמלירוא אותך ג ישע' סג 17: במד' י 36 שׁ֚וּב לְמַ֣עַן עֲבָדֶ֔יךָ שִׁבְטֵ֖י נַחֲלָתֶֽךָ׃ 18לַמִּצְעָ֕רaIsa.63.18לַמִּצְעָרלזמן מועט יָרְשׁ֖וּbIsa.63.18יָרְשׁוּ... עם ישראל את בית המקדש או את הארץ א ישע' סג 18: שמות יט 6‡ עַם־קָדְשֶׁ֑ךָ ב ישע' סג 18: סד 10; תהל' עד 7-3; לוקס כא 24 צָרֵ֕ינוּ בּוֹסְס֖וּcIsa.63.18צָרֵינוּ בּוֹסְסוּאויבינו רמסו מִקְדָּשֶֽׁךָ׃ 19הָיִ֗ינוּ מֵֽעוֹלָם֙aIsa.63.19מֵעוֹלָםכאילו מעולם לֹֽא־מָשַׁ֣לְתָּ בָּ֔םbIsa.63.19בָּםתה"ש גרס "בנו" לֹֽא־נִקְרָ֥א שִׁמְךָ֖ עֲלֵיהֶ֑םcIsa.63.19עֲלֵיהֶםתה"ש: "עלינו" לוּא־קָרַ֤עְתָּdIsa.63.19לוּאמי ייתן, הלוואי שָׁמַ֨יִם֙ א ישע' סג 19: ברא' יא 5‡ יָרַ֔דְתָּ מִפָּנֶ֖יךָ ב ישע' סג 19: מל"א יט 11‡; מיכה א 4 הָרִ֥ים נָזֹֽלּוּeIsa.63.19מִפָּנֶיךָ הָרִים נָזֹלּוּ(מי ייתן) שהרים ייזלו מהופעתך, כמו במעמד הר סיני׃