ישעיה סב

ישעיה פרק סב

1לְמַ֤עַן צִיּוֹן֙ לֹ֣א אֶחֱשֶׁ֔ה^aIsa.62.1לֹא אֶחֱשֶׁהלא אמָּנע ממעשה; וגם, לא אחריש, לא אשתוק וּלְמַ֥עַן יְרוּשָׁלִַ֖ם לֹ֣א אֶשְׁק֑וֹט^bIsa.62.1לֹא אֶשְׁקוֹטלא ארפה מדיבור וממעשה עַד־יֵצֵ֤א ^א ישע' סב 1: כיפ"ב א 19 כַנֹּ֨גַהּ֙^cIsa.62.1עַד־יֵצֵא כַנֹּגַהּעד שתאיר כאור בוהק ^ב ישע' סב 1: א 26; נח 8; סא 11 צִדְקָ֔הּ^dIsa.62.1צִדְקָהּגם במובן ישועה וניצחון ^ג ישע' סב 1: מו 13; נב 10 וִישׁוּעָתָ֖הּ כְּלַפִּ֥יד יִבְעָֽר׃ 2^א ישע' סב 2: ס 3; תהל' צח 2 וְרָא֤וּ גוֹיִם֙ צִדְקֵ֔ךְ וְכָל־מְלָכִ֖ים כְּבוֹדֵ֑ךְ וְקֹ֤רָא לָךְ֙^aIsa.62.2וְקֹרָא לָךְאת תיקראי ^ב ישע' סב 2: נו 5; סב 12; סה 15; התג' ב 17; ג 12; יט 12 שֵׁ֣ם חָדָ֔שׁ אֲשֶׁ֛ר פִּ֥י יְהוָ֖ה יִקֳּבֶֽנּוּ^bIsa.62.2יִקֳּבֶנּוּינקוב בו ויפרש אותו׃ 3וְהָיִ֛יתְ ^א ישע' סב 3: כח 5; זכר' ט 16; תסל"א ב 19 עֲטֶ֥רֶת^aIsa.62.3עֲטֶרֶתכתר, ע.ט.ר עניינו להקיף תִּפְאֶ֖רֶת בְּיַד־יְהוָ֑ה ^ב ישע' סב 3: זכר' ג 5; איוב כט 14 ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (וצנוף) וּצְנִ֥יף מְלוּכָ֖ה^bIsa.62.3וּצְנִיף מְלוּכָהכיסוי ראש מלכותי הכרוך סביב הראש בְּכַף־אֱלֹהָֽיִךְ׃ 4לֹֽא־יֵאָמֵר֩ לָ֨ךְ ע֜וֹד ^א ישע' סב 4: נד 7-6; ס 15 עֲזוּבָ֗ה וּלְאַרְצֵךְ֙ לֹא־יֵאָמֵ֥ר עוֹד֙ שְׁמָמָ֔ה^aIsa.62.4שְׁמָמָהריקה מתושבים כִּ֣י לָ֗ךְ יִקָּרֵא֙ חֶפְצִי־בָ֔הּ^bIsa.62.4חֶפְצִי־בָהּרצוני, אהבתי בה וּלְאַרְצֵ֖ךְ ^ב ישע' סב 4: נד 5; הושע ב 22-21 בְּעוּלָ֑ה^cIsa.62.4בְּעוּלָהאישה שיש לה בעל, ובהקשר כאן הוא ארץ מיושבת ^ג ישע' סב 4: סה 19; ירמ' לב 41; צפנ' ג 17; מלא' ג 12 כִּֽי־חָפֵ֤ץ יְהוָה֙ בָּ֔ךְ וְאַרְצֵ֖ךְ תִּבָּעֵֽל^dIsa.62.4תִּבָּעֵלתינתן לבעל, במובן שתהיה מיושבת׃ 5כִּֽי־יִבְעַ֤ל בָּחוּר֙ בְּתוּלָ֔ה^aIsa.62.5כִּי... בְּתוּלָהכפי שבחור הופך לבעל של בחורה צעירה שטרם שכבה עם גבר יִבְעָל֖וּךְ בָּנָ֑יִךְ^bIsa.62.5יִבְעָלוּךְ בָּנָיִךְכך גם בניך יהיו בעלי אדמתך ^א ישע' סב 5: שה"ש ג 11 וּמְשׂ֤וֹשׂ^cIsa.62.5וּמְשׂוֹשׂכשמחת חָתָן֙ עַל־כַּלָּ֔ה ^ב ישע' סב 5: סה 19; צפנ' ג 17 יָשִׂ֥ישׂ^dIsa.62.5יָשִׂישׂכך ישמח עָלַ֖יִךְ אֱלֹהָֽיִךְ׃ 6עַל־חוֹמֹתַ֣יִךְ יְרוּשָׁלִַ֗ם הִפְקַ֨דְתִּי֙^aIsa.62.6הִפְקַדְתִּימיניתי ^א ישע' סב 6: נב 8; ירמ' ו 17; לא 6; יחז' ג 17; לג 7 שֹֽׁמְרִ֔ים כָּל־הַיּ֧וֹם וְכָל־הַלַּ֛יְלָה תָּמִ֖יד לֹ֣א יֶחֱשׁ֑וּ^bIsa.62.6לֹא יֶחֱשׁוּלא ישתקו ולא ינוחו ^ב ישע' סב 6: ירמ' יד 21; תהל' עד 2; קיט 49; איכה ה 1 הַמַּזְכִּרִים֙^cIsa.62.6הַמַּזְכִּרִיםאתם המתפללים, הנאמנים אֶת־יְהוָ֔ה אַל־דֳּמִ֖י לָכֶֽם^dIsa.62.6אַל־דֳּמִי לָכֶםאל תשתקו׃ 7^א ישע' סב 7: לוקס יח 8-1 וְאַֽל־תִּתְּנ֥וּ דֳמִ֖י ל֑וֹ^aIsa.62.7וְאַל... לוֹאל תאפשרו לו לשתוק, לשקוט עַד־יְכוֹנֵ֞ן ^ב ישע' סב 7: תהל' קכב 6 וְעַד־יָשִׂ֧ים^bIsa.62.7עַד...־יָשִׂיםעד שיציב וישׂים על יסודות חזקים אֶת־יְרֽוּשָׁלִַ֛ם ^ג ישע' סב 7: ס 18; ירמ' לג 9; צפנ' ג 20-19 תְּהִלָּ֖ה^cIsa.62.7אֶת־יְרוּשָׁלִַם תְּהִלָּהאת ירושלים לעיר מפוארת שהכול מהללים את יופיה בָּאָֽרֶץ׃ 8^א ישע' סב 8: ברא' כב 16‡; ישע' נד 9 נִשְׁבַּ֧ע יְהוָ֛ה בִּֽימִינ֖וֹ^aIsa.62.8בִּימִינוֹבהרמת יד ימינו וּבִזְר֣וֹעַ עֻזּ֑וֹ^bIsa.62.8עֻזּוֹגבורתו ^ב ישע' סב 8: ויק' כו 16; דבר' כח 31, 33; שפט' ו 6-3; ישע' א 7; ירמ' ה 17 אִם־אֶתֵּן֩ אֶת־דְּגָנֵ֨ךְ^cIsa.62.8דְּגָנֵךְתבואתך ע֤וֹד מַֽאֲכָל֙ לְאֹ֣יְבַ֔יִךְ וְאִם־יִשְׁתּ֤וּ בְנֵֽי־נֵכָר֙ תִּֽירוֹשֵׁ֔ךְ^dIsa.62.8תִּירוֹשֵׁךְאת היין החדש שלך אֲשֶׁ֥ר יָגַ֖עַתְּ בּֽוֹ^eIsa.62.8יָגַעַתְּ בּוֹעבדת קשה למענו׃ 9כִּ֤י ^א ישע' סב 9: סה 13, 23-21 מְאַסְפָיו֙^aIsa.62.9מְאַסְפָיואוספי התבואה ^ב ישע' סב 9: יואל ב 26; עמוס ט 14 יֹאכְלֻ֔הוּ וְהִֽלְל֖וּ אֶת־יְהוָ֑ה וּֽמְקַבְּצָ֥יו^bIsa.62.9וּמְקַבְּצָיושל התירוש יִשְׁתֻּ֖הוּ ^ג ישע' סב 9: שמות כז 9; יחז' מ 14 בְּחַצְר֥וֹת קָדְשִֽׁי^cIsa.62.9קָדְשִׁיבית מקדשי׃ ס 10^א ישע' סב 10: כו 2-1; ס 11 עִבְר֤וּ עִבְרוּ֙ בַּשְּׁעָרִ֔ים^aIsa.62.10עִבְרוּ עִבְרוּ בַּשְּׁעָרִיםלשון זירוז, לעבור בשערים של ערי הגלות שיצאו מהן עם ישראל בדרכם אל ארץ ישראל ^ב ישע' סב 10: מ 3 פַּנּ֖וּ^bIsa.62.10פַּנּוּהסירו כל מכשול דֶּ֣רֶךְ הָעָ֑ם ^ג ישע' סב 10: נז 14; תהל' סח 5 סֹ֣לּוּ סֹ֤לּוּ ^ד ישע' סב 10: לה 8‡ הַֽמְסִלָּה֙^cIsa.62.10סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּהסללו את דרך העם סַקְּל֣וּ מֵאֶ֔בֶן^dIsa.62.10סַקְּלוּ מֵאֶבֶןפינו את האבנים מהדרך הָרִ֥ימוּ ^ה ישע' סב 10: יא 10, 12; מט 22; יוח' יב 32 נֵ֖ס^eIsa.62.10נֵסדגל עַל־הָעַמִּֽים׃ 11הִנֵּ֣ה יְהוָ֗ה הִשְׁמִ֨יעַ֙^aIsa.62.11הִשְׁמִיעַמכריז ^א ישע' סב 11: מב 10; מח 20; מט 6 אֶל־קְצֵ֣ה^bIsa.62.11אֶל־קְצֵהגרסת מגילות מדבר יהודה "קַצְוֵי", במובן "בכל" הָאָ֔רֶץ אִמְרוּ֙ ^ב ישע' סב 11: י 32 לְבַת־צִיּ֔וֹן^cIsa.62.11לְבַת־צִיּוֹןלירושלים; או, לעם ישראל ^ג ישע' סב 11: נא 5; זכר' ט 9; מתי כא 5 הִנֵּ֥ה יִשְׁעֵ֖ךְ בָּ֑א^dIsa.62.11הִנֵּה יִשְׁעֵךְ בָּאה' מושיעך בא הִנֵּ֤ה ^ד ישע' סב 11: מ 10; התג' כב 12 שְׂכָרוֹ֙^eIsa.62.11שְׂכָרוֹהשכר שהוא משלם, הכוונה כנראה אל הגולים החוזרים לארץ אִתּ֔וֹ וּפְעֻלָּת֖וֹ^fIsa.62.11וּפְעֻלָּתוֹשכר פעולתו, הכוונה כנראה אל הגולים החוזרים לארץ לְפָנָֽיו^gIsa.62.11לְפָנָיומובא לפניו׃ 12וְקָרְא֥וּ לָהֶ֛ם ^א ישע' סב 12: שמות יט 6-5‡; דבר' ז 6; יד 2, 21; כו 19; ישע' ד 3; ירמ' ב 3; כיפ"א ב 9 עַם־הַקֹּ֖דֶשׁ ^ב ישע' סב 12: לה 10-9; נא 10; תהל' קז 2 גְּאוּלֵ֣י יְהוָ֑ה וְלָךְ֙^aIsa.62.12וְלָךְירושלים יִקָּרֵ֣א דְרוּשָׁ֔ה^bIsa.62.12דְרוּשָׁהמבוקשת עִ֖יר ^ג ישע' סב 12: דבר' לא 6, 8; יהושע א 5; ישע' מא 17; מב 16; סב 4 לֹ֥א נֶעֱזָֽבָה^cIsa.62.12לֹא נֶעֱזָבָהלא מוזנחת׃ ס