ישעיה נה
ישעיה פרק נה
רחמי ה' לכל דורש
1ה֤וֹי
א
ישע' נה 1:
מא 17;
תהל' מב 3-2;
סג 2;
קמג 6;
יוח' ד 14;
ז 38-37;
התג' כא 6
כָּל־צָמֵא֙
לְכ֣וּ
לַמַּ֔יִם
וַאֲשֶׁ֥רaIsa.55.1וַאֲשֶׁרואפילו מי ש...
ב
ישע' נה 1:
איכה ה 4
אֵֽין־ל֖וֹ
כָּ֑סֶף
לְכ֤וּ
שִׁבְרוּ֙bIsa.55.1שִׁבְרוּקנו אוכל
וֶֽאֱכֹ֔לוּ
וּלְכ֣וּ
שִׁבְר֗וּ
ג
ישע' נה 1:
הושע יד 5;
התג' כב 17
בְּלוֹא־כֶ֛סֶף
וּבְל֥וֹא
מְחִ֖יר
ד
ישע' נה 1:
יואל ד 18;
שה"ש ה 1
יַ֥יִן
וְחָלָֽב׃
2לָ֤מָּה
תִשְׁקְלוּ־כֶ֨סֶף֙aIsa.55.2תִשְׁקְלוּתשלמו, בעבר לפניי המצאת המטבע שקלו את הכסף בעת קנייה
בְּֽלוֹא־לֶ֔חֶםbIsa.55.2בְּלוֹא־לֶחֶםבלי לקבל בתמורה לחם; או, בעבור מה שהוא לא לחם
א
ישע' נה 2:
יוח' ו 27
וִיגִיעֲכֶ֖םcIsa.55.2וִיגִיעֲכֶםפרי עבודתכם, כלומר כספכם
בְּל֣וֹא
לְשָׂבְעָ֑הdIsa.55.2בְּלוֹא לְשָׂבְעָהבלי שתשׂבעו מתמורתו
שִׁמְע֨וּ
שָׁמ֤וֹעַ
אֵלַי֙eIsa.55.2שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ אֵלַישִמעו רק אליי, הקשיבו היטב אליי
ב
ישע' נה 2:
א 19;
סב 9-8
וְאִכְלוּ־ט֔וֹבfIsa.55.2וְאִכְלוּ־טוֹבאִכלו את מיטב האוכל
ג
ישע' נה 2:
כה 6;
ירמ' לא 14
וְתִתְעַנַּ֥גgIsa.55.2וְתִתְעַנַּגתיהנו עד לשובע
בַּדֶּ֖שֶׁןhIsa.55.2בַּדֶּשֶׁןמאכל עשיר ושמן
נַפְשְׁכֶֽםiIsa.55.2נַפְשְׁכֶםעצמכם, נפשם = גרונכם, כלומר תיאבונכם׃
3א
ישע' נה 3:
נא 4
הַטּ֤וּ
אָזְנְכֶם֙aIsa.55.3הַטּוּ אָזְנְכֶםהפנו את אוזנכם לכיוון הקול שלי
וּלְכ֣וּ
אֵלַ֔י
ב
ישע' נה 3:
ויק' יח 5;
עמוס ה 4‡;
יוח' ה 25
שִׁמְע֖וּ
ג
ישע' נה 3:
תהל' קיט 175
וּתְחִ֣י
נַפְשְׁכֶ֑םbIsa.55.3וּתְחִי נַפְשְׁכֶםוהתאוששו
וְאֶכְרְתָ֤ה
לָכֶם֙
ד
ישע' נה 3:
ברא' ט 16‡
בְּרִ֣ית
עוֹלָ֔ם
ה
ישע' נה 3:
מה"ש יג 34
חַֽסְדֵ֥י
דָוִ֖ד
הַנֶּאֱמָנִֽיםcIsa.55.3חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִיםחַסְדֵי דָוִד פירושו ברית החסד שהבטחתי לדוד; הַנֶּאֱמָנִים כלומר הקיימים, נאמנות ברית ה' המובטחת לדוד מועברת כאן לכל עם ישראל׃
4הֵ֛ן
א
ישע' נה 4:
ירמ' ל 9;
יחז' לד 24-23;
לז 25-24;
הושע ג 5
עֵ֥דaIsa.55.4עֵדמנהיג, שופט, מוכיח
לְאוּמִּ֖ים
נְתַתִּ֑יוbIsa.55.4נְתַתִּיומיניתי אותו
ב
ישע' נה 4:
מיכה ה 1
נָגִ֥ידcIsa.55.4נָגִידמושל, מלך
וּמְצַוֵּ֖ה
לְאֻמִּֽיםeIsa.55.4וּמְצַוֵּה לְאֻמִּיםמושל עמיםdIsa.55.4עֵד... לְאֻמִּים[נב"מ 5]׃
5הֵ֣ן
גּ֤וֹי
לֹֽא־תֵדַע֙aIsa.55.5לֹא־תֵדַעשאתה (עם ישראל) לא הכרת
תִּקְרָ֔א
וְג֥וֹי
לֹֽא־יְדָע֖וּךָbIsa.55.5וְגוֹי לֹא־יְדָעוּךָעם שלא הכיר אותך
א
ישע' נה 5:
מה 14;
מט 12,
23;
זכר' ח 22
אֵלֶ֣יךָ
יָר֑וּצוּ
לְמַ֨עַן֙
יְהוָ֣ה
אֱלֹהֶ֔יךָ
ב
ישע' נה 5:
מל"ב יט 22‡
וְלִקְד֥וֹשׁ
יִשְׂרָאֵ֖ל
כִּ֥י
ג
ישע' נה 5:
ס 9
פֵאֲרָֽךְcIsa.55.5פֵאֲרָךְכבודך׃
ס
6א
ישע' נה 6:
ברא' כה 22‡;
ישע' ח 19;
נח 2;
סה 1,
10;
ירמ' כט 14-13;
הושע י 12;
תהל' לב 6
דִּרְשׁ֥וּ
יְהוָ֖ה
בְּהִמָּצְא֑וֹ
ב
ישע' נה 6:
נח 9;
סה 24
קְרָאֻ֖הוּ
ג
ישע' נה 6:
מה"ש יז 27
בִּֽהְיוֹת֥וֹ
קָרֽוֹב׃
7א
ישע' נה 7:
א 16
יַעֲזֹ֤ב
רָשָׁע֙
דַּרְכּ֔וֹ
וְאִ֥ישׁ
אָ֖וֶןaIsa.55.7וְאִישׁ אָוֶןאיש עם מעשי רשע, מִרמה
ב
ישע' נה 7:
לב 7;
נט 7
מַחְשְׁבֹתָ֑יוbIsa.55.7מַחְשְׁבֹתָיומזימותיו, תכניותיו
ג
ישע' נה 7:
לא 6‡
וְיָשֹׁ֤ב
אֶל־יְהוָה֙
ד
ישע' נה 7:
יד 1;
מט 13,
15;
נד 8,
10;
תהל' קב 14
וִֽירַחֲמֵ֔הוּcIsa.55.7וִירַחֲמֵהוּה' יחמול ויסלח לו ברחמיו
וְאֶל־אֱלֹהֵ֖ינוּ
כִּֽי־יַרְבֶּ֥ה
ה
ישע' נה 7:
במד' ל 6‡
לִסְלֽוֹחַdIsa.55.7לִסְלוֹחַהסליחה היא מחיקה מלאה של חטא האדם, בתנ"ך השורש ס.ל.ח מיוחס אך ורק לאלוהים. האדם "נושא" חטא חברו נגדו, אבל רק אלוהים סולח׃
8כִּ֣י
א
ישע' נה 8:
מיכה ד 12
לֹ֤א
מַחְשְׁבוֹתַי֙
ב
ישע' נה 8:
סה 2;
סו 18
מַחְשְׁב֣וֹתֵיכֶ֔ם
וְלֹ֥א
ג
ישע' נה 8:
נג 6
דַרְכֵיכֶ֖ם
דְּרָכָ֑י
נְאֻ֖ם
יְהוָֽה׃
9א
ישע' נה 9:
תהל' קג 11
כִּֽי־גָבְה֥וּaIsa.55.9כִּיכפי ש...
שָׁמַ֖יִם
מֵאָ֑רֶץ
כֵּ֣ן
גָּבְה֤וּ
דְרָכַי֙
מִדַּרְכֵיכֶ֔ם
וּמַחְשְׁבֹתַ֖י
מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶֽם׃
10כִּ֡י
כַּאֲשֶׁ֣ר
א
ישע' נה 10:
ל 23
יֵרֵד֩
הַגֶּ֨שֶׁם
וְהַשֶּׁ֜לֶג
מִן־הַשָּׁמַ֗יִם
וְשָׁ֨מָּה֙
לֹ֣א
יָשׁ֔וּב
כִּ֚י
אִם־הִרְוָ֣הaIsa.55.10כִּי אִםאלא
אֶת־הָאָ֔רֶץ
וְהוֹלִידָ֖הּbIsa.55.10וְהוֹלִידָהּנתן בה כוח להוליד, להצמיח
וְהִצְמִיחָ֑הּ
וְנָ֤תַן
ב
ישע' נה 10:
קור"ב ט 10
זֶ֨רַע֙
לַזֹּרֵ֔עַ
וְלֶ֖חֶם
לָאֹכֵֽל׃
11כֵּ֣ן
יִֽהְיֶ֤ה
א
ישע' נה 11:
מה 23
דְבָרִי֙
אֲשֶׁ֣ר
יֵצֵ֣א
מִפִּ֔י
ב
ישע' נה 11:
מד 26;
נט 21
לֹֽא־יָשׁ֥וּב
אֵלַ֖י
רֵיקָ֑ם
ג
ישע' נה 11:
מו 10;
קול' א 6-5;
תסל"א ב 13;
עבר' ד 12
כִּ֤י
אִם־עָשָׂה֙
אֶת־אֲשֶׁ֣ר
חָפַ֔צְתִּי
ד
ישע' נה 11:
רומ' ט 6
וְהִצְלִ֖יחַ
אֲשֶׁ֥ר
שְׁלַחְתִּֽיוaIsa.55.11אֲשֶׁר שְׁלַחְתִּיובמשימה ששלחתי אותו לבצע׃
12א
ישע' נה 12:
מח 20‡;
נב 9;
תהל' קה 43
כִּֽי־בְשִׂמְחָ֣ה
תֵצֵ֔אוּaIsa.55.12תֵצֵאוּתצאו מארץ גלותכם
ב
ישע' נה 12:
נד 10,
13;
ירמ' כט 11
וּבְשָׁל֖וֹם
תּֽוּבָל֑וּןbIsa.55.12תּוּבָלוּןיובילו אתכם
ג
ישע' נה 12:
מד 23;
מט 13
הֶהָרִ֣ים
וְהַגְּבָע֗וֹת
יִפְצְח֤וּ
לִפְנֵיכֶם֙
רִנָּ֔הcIsa.55.12יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּהיקבלו אתכם בשירה
ד
ישע' נה 12:
יחז' יז 24;
תהל' צו 12;
דהי"א טז 33
וְכָל־עֲצֵ֥י
הַשָּׂדֶ֖ה
יִמְחֲאוּ־כָֽף׃
13תַּ֤חַת
א
ישע' נה 13:
ז 19
הַֽנַּעֲצוּץ֙aIsa.55.13תַּחַת הַנַּעֲצוּץבמקום קוצי המדבר
יַעֲלֶ֣הbIsa.55.13יַעֲלֶהיצמח
ב
ישע' נה 13:
מא 19;
ס 13
בְר֔וֹשׁ
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(תחת)
וְתַ֥חַת
הַסִּרְפַּ֖דcIsa.55.13וְתַחַת הַסִּרְפַּדבמקום הסרפד הקוצני
יַעֲלֶ֣ה
הֲדַ֑ס
וְהָיָ֤הdIsa.55.13וְהָיָההפרחת המדבר תהיה
לַֽיהוָה֙
ג
ישע' נה 13:
סג 12,
14;
ירמ' לג 9
לְשֵׁ֔םeIsa.55.13לְשֵׁםלפרסום; או, מצבת זיכרון
ד
ישע' נה 13:
יט 20
לְא֥וֹת
עוֹלָ֖םfIsa.55.13לְאוֹת עוֹלָםמזכרת נצחית
ה
ישע' נה 13:
נו 5
לֹ֥א
יִכָּרֵֽתgIsa.55.13לֹא יִכָּרֵתשלא תישכח׃
ס