ישעיה נה

ישעיה פרק נה

רחמי ה' לכל דורש

1ה֤וֹי ^א ישע' נה 1: מא 17; תהל' מב 3-2; סג 2; קמג 6; יוח' ד 14; ז 38-37; התג' כא 6 כָּל־צָמֵא֙ לְכ֣וּ לַמַּ֔יִם וַאֲשֶׁ֥ר^aIsa.55.1וַאֲשֶׁרואפילו מי ש... ^ב ישע' נה 1: איכה ה 4 אֵֽין־ל֖וֹ כָּ֑סֶף לְכ֤וּ שִׁבְרוּ֙^bIsa.55.1שִׁבְרוּקנו אוכל וֶֽאֱכֹ֔לוּ וּלְכ֣וּ שִׁבְר֗וּ ^ג ישע' נה 1: הושע יד 5; התג' כב 17 בְּלוֹא־כֶ֛סֶף וּבְל֥וֹא מְחִ֖יר ^ד ישע' נה 1: יואל ד 18; שה"ש ה 1 יַ֥יִן וְחָלָֽב׃ 2לָ֤מָּה תִשְׁקְלוּ־כֶ֨סֶף֙^aIsa.55.2תִשְׁקְלוּתשלמו, בעבר לפניי המצאת המטבע שקלו את הכסף בעת קנייה בְּֽלוֹא־לֶ֔חֶם^bIsa.55.2בְּלוֹא־לֶחֶםבלי לקבל בתמורה לחם; או, בעבור מה שהוא לא לחם ^א ישע' נה 2: יוח' ו 27 וִיגִיעֲכֶ֖ם^cIsa.55.2וִיגִיעֲכֶםפרי עבודתכם, כלומר כספכם בְּל֣וֹא לְשָׂבְעָ֑ה^dIsa.55.2בְּלוֹא לְשָׂבְעָהבלי שתשׂבעו מתמורתו שִׁמְע֨וּ שָׁמ֤וֹעַ אֵלַי֙^eIsa.55.2שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ אֵלַישִמעו רק אליי, הקשיבו היטב אליי ^ב ישע' נה 2: א 19; סב 9-8 וְאִכְלוּ־ט֔וֹב^fIsa.55.2וְאִכְלוּ־טוֹבאִכלו את מיטב האוכל ^ג ישע' נה 2: כה 6; ירמ' לא 14 וְתִתְעַנַּ֥ג^gIsa.55.2וְתִתְעַנַּגתיהנו עד לשובע בַּדֶּ֖שֶׁן^hIsa.55.2בַּדֶּשֶׁןמאכל עשיר ושמן נַפְשְׁכֶֽםⁱIsa.55.2נַפְשְׁכֶםעצמכם, נפשם = גרונכם, כלומר תיאבונכם׃ 3^א ישע' נה 3: נא 4 הַטּ֤וּ אָזְנְכֶם֙^aIsa.55.3הַטּוּ אָזְנְכֶםהפנו את אוזנכם לכיוון הקול שלי וּלְכ֣וּ אֵלַ֔י ^ב ישע' נה 3: ויק' יח 5; עמוס ה 4‡; יוח' ה 25 שִׁמְע֖וּ ^ג ישע' נה 3: תהל' קיט 175 וּתְחִ֣י נַפְשְׁכֶ֑ם^bIsa.55.3וּתְחִי נַפְשְׁכֶםוהתאוששו וְאֶכְרְתָ֤ה לָכֶם֙ ^ד ישע' נה 3: ברא' ט 16‡ בְּרִ֣ית עוֹלָ֔ם ^ה ישע' נה 3: מה"ש יג 34 חַֽסְדֵ֥י דָוִ֖ד הַנֶּאֱמָנִֽים^cIsa.55.3חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִיםחַסְדֵי דָוִד פירושו ברית החסד שהבטחתי לדוד; הַנֶּאֱמָנִים כלומר הקיימים, נאמנות ברית ה' המובטחת לדוד מועברת כאן לכל עם ישראל׃ 4הֵ֛ן ^א ישע' נה 4: ירמ' ל 9; יחז' לד 24-23; לז 25-24; הושע ג 5 עֵ֥ד^aIsa.55.4עֵדמנהיג, שופט, מוכיח לְאוּמִּ֖ים נְתַתִּ֑יו^bIsa.55.4נְתַתִּיומיניתי אותו ^ב ישע' נה 4: מיכה ה 1 נָגִ֥יד^cIsa.55.4נָגִידמושל, מלך וּמְצַוֵּ֖ה לְאֻמִּֽים^eIsa.55.4וּמְצַוֵּה לְאֻמִּיםמושל עמים^dIsa.55.4עֵד... לְאֻמִּים[נב"מ 5]׃ 5הֵ֣ן גּ֤וֹי לֹֽא־תֵדַע֙^aIsa.55.5לֹא־תֵדַעשאתה (עם ישראל) לא הכרת תִּקְרָ֔א וְג֥וֹי לֹֽא־יְדָע֖וּךָ^bIsa.55.5וְגוֹי לֹא־יְדָעוּךָעם שלא הכיר אותך ^א ישע' נה 5: מה 14; מט 12, 23; זכר' ח 22 אֵלֶ֣יךָ יָר֑וּצוּ לְמַ֨עַן֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ ^ב ישע' נה 5: מל"ב יט 22‡ וְלִקְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל כִּ֥י ^ג ישע' נה 5: ס 9 פֵאֲרָֽךְ^cIsa.55.5פֵאֲרָךְכבודך׃ ס 6^א ישע' נה 6: ברא' כה 22‡; ישע' ח 19; נח 2; סה 1, 10; ירמ' כט 14-13; הושע י 12; תהל' לב 6 דִּרְשׁ֥וּ יְהוָ֖ה בְּהִמָּצְא֑וֹ ^ב ישע' נה 6: נח 9; סה 24 קְרָאֻ֖הוּ ^ג ישע' נה 6: מה"ש יז 27 בִּֽהְיוֹת֥וֹ קָרֽוֹב׃ 7^א ישע' נה 7: א 16 יַעֲזֹ֤ב רָשָׁע֙ דַּרְכּ֔וֹ וְאִ֥ישׁ אָ֖וֶן^aIsa.55.7וְאִישׁ אָוֶןאיש עם מעשי רשע, מִרמה ^ב ישע' נה 7: לב 7; נט 7 מַחְשְׁבֹתָ֑יו^bIsa.55.7מַחְשְׁבֹתָיומזימותיו, תכניותיו ^ג ישע' נה 7: לא 6‡ וְיָשֹׁ֤ב אֶל־יְהוָה֙ ^ד ישע' נה 7: יד 1; מט 13, 15; נד 8, 10; תהל' קב 14 וִֽירַחֲמֵ֔הוּ^cIsa.55.7וִירַחֲמֵהוּה' יחמול ויסלח לו ברחמיו וְאֶל־אֱלֹהֵ֖ינוּ כִּֽי־יַרְבֶּ֥ה ^ה ישע' נה 7: במד' ל 6‡ לִסְלֽוֹחַ^dIsa.55.7לִסְלוֹחַהסליחה היא מחיקה מלאה של חטא האדם, בתנ"ך השורש ס.ל.ח מיוחס אך ורק לאלוהים. האדם "נושא" חטא חברו נגדו, אבל רק אלוהים סולח׃ 8כִּ֣י ^א ישע' נה 8: מיכה ד 12 לֹ֤א מַחְשְׁבוֹתַי֙ ^ב ישע' נה 8: סה 2; סו 18 מַחְשְׁב֣וֹתֵיכֶ֔ם וְלֹ֥א ^ג ישע' נה 8: נג 6 דַרְכֵיכֶ֖ם דְּרָכָ֑י נְאֻ֖ם יְהוָֽה׃ 9^א ישע' נה 9: תהל' קג 11 כִּֽי־גָבְה֥וּ^aIsa.55.9כִּיכפי ש... שָׁמַ֖יִם מֵאָ֑רֶץ כֵּ֣ן גָּבְה֤וּ דְרָכַי֙ מִדַּרְכֵיכֶ֔ם וּמַחְשְׁבֹתַ֖י מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶֽם׃ 10כִּ֡י כַּאֲשֶׁ֣ר ^א ישע' נה 10: ל 23 יֵרֵד֩ הַגֶּ֨שֶׁם וְהַשֶּׁ֜לֶג מִן־הַשָּׁמַ֗יִם וְשָׁ֨מָּה֙ לֹ֣א יָשׁ֔וּב כִּ֚י אִם־הִרְוָ֣ה^aIsa.55.10כִּי אִםאלא אֶת־הָאָ֔רֶץ וְהוֹלִידָ֖הּ^bIsa.55.10וְהוֹלִידָהּנתן בה כוח להוליד, להצמיח וְהִצְמִיחָ֑הּ וְנָ֤תַן ^ב ישע' נה 10: קור"ב ט 10 זֶ֨רַע֙ לַזֹּרֵ֔עַ וְלֶ֖חֶם לָאֹכֵֽל׃ 11כֵּ֣ן יִֽהְיֶ֤ה ^א ישע' נה 11: מה 23 דְבָרִי֙ אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִפִּ֔י ^ב ישע' נה 11: מד 26; נט 21 לֹֽא־יָשׁ֥וּב אֵלַ֖י רֵיקָ֑ם ^ג ישע' נה 11: מו 10; קול' א 6-5; תסל"א ב 13; עבר' ד 12 כִּ֤י אִם־עָשָׂה֙ אֶת־אֲשֶׁ֣ר חָפַ֔צְתִּי ^ד ישע' נה 11: רומ' ט 6 וְהִצְלִ֖יחַ אֲשֶׁ֥ר שְׁלַחְתִּֽיו^aIsa.55.11אֲשֶׁר שְׁלַחְתִּיובמשימה ששלחתי אותו לבצע׃ 12^א ישע' נה 12: מח 20‡; נב 9; תהל' קה 43 כִּֽי־בְשִׂמְחָ֣ה תֵצֵ֔אוּ^aIsa.55.12תֵצֵאוּתצאו מארץ גלותכם ^ב ישע' נה 12: נד 10, 13; ירמ' כט 11 וּבְשָׁל֖וֹם תּֽוּבָל֑וּן^bIsa.55.12תּוּבָלוּןיובילו אתכם ^ג ישע' נה 12: מד 23; מט 13 הֶהָרִ֣ים וְהַגְּבָע֗וֹת יִפְצְח֤וּ לִפְנֵיכֶם֙ רִנָּ֔ה^cIsa.55.12יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּהיקבלו אתכם בשירה ^ד ישע' נה 12: יחז' יז 24; תהל' צו 12; דהי"א טז 33 וְכָל־עֲצֵ֥י הַשָּׂדֶ֖ה יִמְחֲאוּ־כָֽף׃ 13תַּ֤חַת ^א ישע' נה 13: ז 19 הַֽנַּעֲצוּץ֙^aIsa.55.13תַּחַת הַנַּעֲצוּץבמקום קוצי המדבר יַעֲלֶ֣ה^bIsa.55.13יַעֲלֶהיצמח ^ב ישע' נה 13: מא 19; ס 13 בְר֔וֹשׁ ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (תחת) וְתַ֥חַת הַסִּרְפַּ֖ד^cIsa.55.13וְתַחַת הַסִּרְפַּדבמקום הסרפד הקוצני יַעֲלֶ֣ה הֲדַ֑ס וְהָיָ֤ה^dIsa.55.13וְהָיָההפרחת המדבר תהיה לַֽיהוָה֙ ^ג ישע' נה 13: סג 12, 14; ירמ' לג 9 לְשֵׁ֔ם^eIsa.55.13לְשֵׁםלפרסום; או, מצבת זיכרון ^ד ישע' נה 13: יט 20 לְא֥וֹת עוֹלָ֖ם^fIsa.55.13לְאוֹת עוֹלָםמזכרת נצחית ^ה ישע' נה 13: נו 5 לֹ֥א יִכָּרֵֽת^gIsa.55.13לֹא יִכָּרֵתשלא תישכח׃ ס