ישעיה מט
ישעיה פרק מט
עבד ה' יהיה לאור גויים
1א
ישע' מט 1:
מא 1
שִׁמְע֤וּ
ב
ישע' מט 1:
כד 15‡
אִיִּים֙aIsa.49.1אִיִּיםיושבי ארצות רחוקות
אֵלַ֔י
וְהַקְשִׁ֥יבוּ
לְאֻמִּ֖ים
מֵרָח֑וֹק
יְהוָה֙
ג
ישע' מט 1:
מד 2,
24;
מו 3;
ירמ' א 5;
תהל' כב 11-10;
לוקס א 31;
גלט' א 15
מִבֶּ֣טֶןbIsa.49.1מִבֶּטֶןעוד כשהייתי בבטן אמי
קְרָאָ֔נִי
מִמְּעֵ֥י
אִמִּ֖יcIsa.49.1מִמְּעֵי אִמִּימרחם אמי
הִזְכִּ֥יר
שְׁמִֽיdIsa.49.1מִבֶּטֶן קְרָאָנִי מִמְּעֵי אִמִּי הִזְכִּיר שְׁמִי[נב"מ 8]׃
2וַיָּ֤שֶׂםaIsa.49.2וַיָּשֶׂםה' עשה
א
ישע' מט 2:
יא 4;
התג' א 16;
ב 12,
16;
יט 15
פִּי֙
כְּחֶ֣רֶב
חַדָּ֔ה
ב
ישע' מט 2:
נא 16
בְּצֵ֥ל
יָד֖וֹ
הֶחְבִּיאָ֑נִי
וַיְשִׂימֵ֨נִי֙
ג
ישע' מט 2:
חבק' ג 11
לְחֵ֣ץ
בָּר֔וּרbIsa.49.2בָּרוּרמחודד ומלוטש
בְּאַשְׁפָּת֖וֹcIsa.49.2בְּאַשְׁפָּתוֹנרתיק לחיצים
הִסְתִּירָֽנִי׃
3וַיֹּ֥אמֶר
לִ֖י
א
ישע' מט 3:
מא 8‡
עַבְדִּי־אָ֑תָּה
יִשְׂרָאֵ֕ל
ב
ישע' מט 3:
מד 23;
סא 3
אֲשֶׁר־בְּךָ֖
אֶתְפָּאָֽר׃
4וַאֲנִ֤י
אָמַ֨רְתִּי֙
א
ישע' מט 4:
סה 23;
פיל' ב 16
לְרִ֣יק
יָגַ֔עְתִּיaIsa.49.4יָגַעְתִּיהתאמצתי, עבדתי קשה
לְתֹ֥הוּ
וְהֶ֖בֶלbIsa.49.4לְתֹהוּ וְהֶבֶללשווא
כֹּחִ֣י
כִלֵּ֑יתִיcIsa.49.4כִלֵּיתִיאיבדתי
אָכֵן֙
ב
ישע' מט 4:
משלי כט 26
מִשְׁפָּטִ֣י
אֶת־יְהוָ֔הdIsa.49.4אֶתעִם
ג
ישע' מט 4:
לה 4
וּפְעֻלָּתִ֖יeIsa.49.4וּפְעֻלָּתִיושכר פעולתי
אֶת־אֱלֹהָֽי׃
5וְעַתָּ֣ה
׀
אָמַ֣ר
יְהוָ֗ה
א
ישע' מט 5:
מט 1‡
יֹצְרִ֤י
מִבֶּ֨טֶן֙
לְעֶ֣בֶד
ל֔וֹ
ב
ישע' מט 5:
ירמ' טו 19;
מלא' ג 24;
איכה ה 21;
נחמ' ט 26;
דהי"ב כד 19
לְשׁוֹבֵ֤בaIsa.49.5לְשׁוֹבֵבלהחזיר
יַֽעֲקֹב֙
אֵלָ֔יוbIsa.49.5לְשׁוֹבֵב יַעֲקֹב אֵלָיו[נב"מ 24, 25, 54, 17]
ג
ישע' מט 5:
יא 12;
כז 12
וְיִשְׂרָאֵ֖ל
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(לא)
ל֣וֹ
יֵאָסֵ֑ףcIsa.49.5לוֹ יֵאָסֵףיתקבץ אליו
ד
ישע' מט 5:
מג 4;
יוח' יז 5
וְאֶכָּבֵד֙dIsa.49.5וְאֶכָּבֵדנמצאתי ראוי
בְּעֵינֵ֣י
יְהוָ֔ה
ה
ישע' מט 5:
שמות טו 3;
ישע' יב 2
וֵאלֹהַ֖י
הָיָ֥ה
עֻזִּֽיeIsa.49.5עֻזִּיכוחי׃
6וַיֹּ֗אמֶר
נָקֵ֨ל
מִֽהְיוֹתְךָ֥
לִי֙aIsa.49.6נָקֵל מִהְיוֹתְךָ לִילא מספיק שתהיה לי
עֶ֔בֶד
לְהָקִים֙
אֶת־שִׁבְטֵ֣י
יַעֲקֹ֔בbIsa.49.6לְהָקִים... יַעֲקֹבלהביא לתקומת שבטי ישראל
א
ישע' מט 6:
תהל' לז 28;
צז 10
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ונצירי)
וּנְצוּרֵ֥י
יִשְׂרָאֵ֖לcIsa.49.6וּנְצוּרֵי יִשְׂרָאֵלואלה שנותרו מעם ישראל
לְהָשִׁ֑יבdIsa.49.6לְהָשִׁיבלהחזיר
וּנְתַתִּ֨יךָ֙
ב
ישע' מט 6:
מב 6;
נא 4;
ס 1,
3;
לוקס ב 32;
מה"ש יא 18;
יג 47;
כו 23
לְא֣וֹר
גּוֹיִ֔םeIsa.49.6לְאוֹר גּוֹיִםאור רוחני לעמים
לִֽהְי֥וֹת
יְשׁוּעָתִ֖י
ג
ישע' מט 6:
מח 20
עַד־קְצֵ֥ה
הָאָֽרֶץ׃
ס
7כֹּ֣ה
אָֽמַר־יְהוָה֩
א
ישע' מט 7:
מא 14‡
גֹּאֵ֨ל
יִשְׂרָאֵ֜ל
ב
ישע' מט 7:
מל"ב יט 22‡
קְדוֹשׁ֗וֹaIsa.49.7קְדוֹשׁוֹקדוש ישראל, אלוהים
ג
ישע' מט 7:
נג 3;
תהל' כב 8-7;
סט 10-8
לִבְזֹה־נֶ֜פֶשׁbIsa.49.7לִבְזֹה־נֶפֶשׁלאדם הבזוי בעיני נפש הבריות
לִמְתָ֤עֵֽב
גּוֹי֙cIsa.49.7לִמְתָעֵב גּוֹילאדם המתועב בעיני כל העמים
לְעֶ֣בֶד
מֹשְׁלִ֔יםdIsa.49.7לְעֶבֶד מֹשְׁלִיםלאדם שמשועבד למושלים
ד
ישע' מט 7:
נב 15
מְלָכִים֙
יִרְא֣וּ
וָקָ֔מוּeIsa.49.7מְלָכִים יִרְאוּ וָקָמוּמלכים שיראו אותו יקומו לכבודו
ה
ישע' מט 7:
יט 21,
23;
כז 13;
סו 23
שָׂרִ֖ים
וְיִֽשְׁתַּחֲוּ֑וּfIsa.49.7וְיִשְׁתַּחֲוּוּיראו ו...
לְמַ֤עַן
יְהוָה֙
אֲשֶׁ֣ר
ו
ישע' מט 7:
דבר' ז 9‡
נֶאֱמָ֔ן
קְדֹ֥שׁ
יִשְׂרָאֵ֖ל
וַיִּבְחָרֶֽךָּgIsa.49.7וַיִּבְחָרֶךָּאשר בחר בך׃
הבטחה בדבר שיקום ציון
8כֹּ֣ה
׀
אָמַ֣ר
יְהוָ֗ה
א
ישע' מט 8:
סא 2;
תהל' סט 14;
קור"ב ו 2
בְּעֵ֤ת
רָצוֹן֙aIsa.49.8בְּעֵת רָצוֹןבשעת רחמים וחסד
עֲנִיתִ֔יךָ
וּבְי֥וֹם
יְשׁוּעָ֖ה
ב
ישע' מט 8:
מא 10,
14-13;
מד 2;
נ 7,
9
עֲזַרְתִּ֑יךָ
ג
ישע' מט 8:
מב 6‡
וְאֶצָּרְךָ֗bIsa.49.8וְאֶצָּרְךָאשמורך; או, יצרתיך
וְאֶתֶּנְךָ֙
לִבְרִ֣ית
עָ֔םdIsa.49.8וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָםאעשה אותך לעם שיש לי ברית חדשה איתוcIsa.49.8אֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם[נב"מ 47]
ד
ישע' מט 8:
מד 26
לְהָקִ֣ים
אֶ֔רֶץeIsa.49.8לְהָקִים אֶרֶץלשקם את ארץ ישראל
לְהַנְחִ֖ילfIsa.49.8לְהַנְחִיללחלק בנחלה
נְחָל֥וֹת
שֹׁמֵמֽוֹת׃
9לֵאמֹ֤ר
א
ישע' מט 9:
מב 7;
סא 1;
לוקס ד 18
לַֽאֲסוּרִים֙
צֵ֔אוּ
לַאֲשֶׁ֥ר
ב
ישע' מט 9:
ט 1
בַּחֹ֖שֶׁךְaIsa.49.9לַאֲשֶׁר בַּחֹשֶׁךְלכלואים בחושך
הִגָּל֑וּbIsa.49.9הִגָּלוּהתגלו!, השתחררו!
עַל־דְּרָכִ֣ים
יִרְע֔וּcIsa.49.9יִרְעוּכמו הצאן
ג
ישע' מט 9:
מא 18
וּבְכָל־שְׁפָיִ֖יםdIsa.49.9שְׁפָיִיםגבעות גבוהות
מַרְעִיתָֽםeIsa.49.9מַרְעִיתָםימצאו מרעה׃
10א
ישע' מט 10:
לג 16;
התג' ז 16
לֹ֤א
יִרְעָ֨בוּ֙
ב
ישע' מט 10:
מח 21‡
וְלֹ֣א
יִצְמָ֔אוּ
ג
ישע' מט 10:
יונה ד 8;
תהל' קכא 6
וְלֹא־יַכֵּ֥ם
שָׁרָ֖ב
וָשָׁ֑מֶשׁ
ד
ישע' מט 10:
יד 1‡
כִּי־מְרַחֲמָ֣ם
ה
ישע' מט 10:
מ 11;
תהל' כג 2;
מח 15
יְנַהֲגֵ֔םaIsa.49.10כִּי־מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵםכי ה' ברחמיו רועה אותם, מנהיג אותם
ו
ישע' מט 10:
מא 17‡
וְעַל־מַבּ֥וּעֵי
מַ֖יִםbIsa.49.10מַבּוּעֵי מַיִםמעיינות
יְנַהֲלֵֽםcIsa.49.10יְנַהֲלֵםמוביל אותם׃
11א
ישע' מט 11:
מ 4
וְשַׂמְתִּ֥י
כָל־הָרַ֖יaIsa.49.11כָל־הָרַיאת כל ההרים
לַדָּ֑רֶךְ
ב
ישע' מט 11:
לה 8‡
וּמְסִלֹּתַ֖י
יְרֻמֽוּןbIsa.49.11וּמְסִלֹּתַי יְרֻמוּןדרכיי יהיו בהרים הגבוהים; או, דרכיי בעמקים יוגבהו׃
12הִנֵּה־אֵ֕לֶּה
א
ישע' מט 12:
מט 1
מֵרָח֖וֹקaIsa.49.12מֵרָחוֹקבמשמעות ממזרח
יָבֹ֑אוּ
וְהִֽנֵּה־אֵ֨לֶּה֙
ב
ישע' מט 12:
מג 6-5
מִצָּפ֣וֹן
ג
ישע' מט 12:
מתי ח 11
וּמִיָּ֔םbIsa.49.12וּמִיָּםממערב
וְאֵ֖לֶּה
מֵאֶ֥רֶץ
סִינִֽיםcIsa.49.12מֵאֶרֶץ סִינִיםמדרום, מארץ סְוֵנֵה שהיא מדרום למצרים, היום אַסְוַאן׃
13א
ישע' מט 13:
מד 23;
התג' יב 12
רָנּ֤וּaIsa.49.13רָנּוּשירו
שָׁמַ֨יִם֙
וְגִ֣ילִיbIsa.49.13וְגִילִישִמחו
אָ֔רֶץ
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(יפצחו)
וּפִצְח֥וּ
הָרִ֖ים
רִנָּ֑הcIsa.49.13וּפִצְחוּ הָרִים רִנָּההרים, השמיעו קולות שירה ושמחה
ב
ישע' מט 13:
מ 1‡;
קור"ב ז 6
כִּֽי־נִחַ֤םdIsa.49.13נִחַםמנחם
יְהוָה֙
עַמּ֔וֹ
וַעֲנִיָּ֖וeIsa.49.13וַעֲנִיָּוומדוכאי עמו
ג
ישע' מט 13:
נד 8-7,
10
יְרַחֵֽם׃
ס
14וַתֹּ֥אמֶר
צִיּ֖וֹן
עֲזָבַ֣נִי
יְהוָ֑ה
וַאדֹנָ֖י
שְׁכֵחָֽנִי׃
15א
ישע' מט 15:
איוב כד 20
הֲתִשְׁכַּ֤ח
אִשָּׁה֙
עוּלָ֔הּaIsa.49.15עוּלָהּתינוקה
מֵרַחֵ֖םbIsa.49.15מֵרַחֵםאישה צעירה; או, לא לרחם
ב
ישע' מט 15:
משלי לא 2
בֶּן־בִּטְנָ֑הּ
ג
ישע' מט 15:
תהל' כז 10
גַּם־אֵ֣לֶּהcIsa.49.15גַּםגם אם
תִשְׁכַּ֔חְנָה
ד
ישע' מט 15:
מד 21
וְאָנֹכִ֖י
לֹ֥א
אֶשְׁכָּחֵֽךְ׃
16הֵ֥ן
א
ישע' מט 16:
חגי ב 23;
שה"ש ח 6
עַל־כַּפַּ֖יִם
חַקֹּתִ֑יךְaIsa.49.16עַל־כַּפַּיִם חַקֹּתִיךְעל כפות ידיי חרטתי אותך
ב
ישע' מט 16:
סב 7-6;
תהל' מח 13
חוֹמֹתַ֥יִךְ
נֶגְדִּ֖י
תָּמִֽיד׃
17מִֽהֲר֖וּ
בָּנָ֑יִךְaIsa.49.17מִהֲרוּ בָּנָיִךְ"ממהרים בוניך" על סמך כתבי יד עתיקים אחרים; או, ממהרים לחזור בנייך
א
ישע' מט 17:
י 6;
לז 18
מְהָֽרְסַ֥יִךְ
וּמַחֲרִבַ֖יִךְ
מִמֵּ֥ךְ
יֵצֵֽאוּbIsa.49.17מְהָרְסַיִךְ... יֵצֵאוּבאותו הזמן שבונייך (או בנייך) חוזרים אלייך, מחריבייך עוזבים אותך׃
18א
ישע' מט 18:
ס 4
שְׂאִֽי־סָבִ֤יב
עֵינַ֨יִךְ֙
וּרְאִ֔י
ב
ישע' מט 18:
מג 5;
נד 7
כֻּלָּ֖ם
נִקְבְּצ֣וּaIsa.49.18נִקְבְּצוּהתאספו
ג
ישע' מט 18:
מט 12
בָֽאוּ־לָ֑ךְ
ד
ישע' מט 18:
במד' יד 21‡;
דבר' לב 40
חַי־אָ֣נִי
נְאֻם־יְהוָ֗ה
כִּ֤י
כֻלָּם֙
כָּעֲדִ֣י
ה
ישע' מט 18:
נב 1;
סא 10
תִלְבָּ֔שִׁיbIsa.49.18כֻלָּם כָּעֲדִי תִלְבָּשִׁיתתקשטי עם כל בנייך
וּֽתְקַשְּׁרִ֖יםcIsa.49.18וּתְקַשְּׁרִיםתענדי אותם כמו תכשיט
כַּכַּלָּֽה׃
19כִּ֤י
א
ישע' מט 19:
א 7;
ה 6;
נא 3
חָרְבֹתַ֨יִךְ֙
וְשֹׁ֣מְמֹתַ֔יִךְ
וְאֶ֖רֶץ
הֲרִֽסֻתֵ֑יךְ
כִּ֤י
עַתָּה֙
ב
ישע' מט 19:
נד 2-1;
זכר' י 10
תֵּצְרִ֣יaIsa.49.19תֵּצְרִייהיו לך צרים ודחוקים
מִיּוֹשֵׁ֔בbIsa.49.19מִיּוֹשֵׁבמרוב תושבים
וְרָחֲק֖וּ
מְבַלְּעָֽיִךְcIsa.49.19וְרָחֲקוּ מְבַלְּעָיִךְואלה שבלעו, החריבו אותך התרחקו ממך׃
20א
ישע' מט 20:
נד 3-1
ע֚וֹד
יֹאמְר֣וּ
בְאָזְנַ֔יִךְ
בְּנֵ֖י
שִׁכֻּלָ֑יִךְaIsa.49.20בְּנֵי שִׁכֻּלָיִךְהבנים שחשבת כי שכלת, שאיבדת אותם
ב
ישע' מט 20:
זכר' ב 8
צַר־לִ֥יbIsa.49.20צַר־לִידחוק לי
הַמָּק֖וֹם
גְּשָׁה־לִּ֥י
וְאֵשֵֽׁבָהcIsa.49.20גְּשָׁה־לִּי וְאֵשֵׁבָהזוז קצת שאוכל לשבת׃
21וְאָמַ֣רְתְּ
בִּלְבָבֵ֗ךְ
א
ישע' מט 21:
כט 23
מִ֤י
יָֽלַד־לִי֙
אֶת־אֵ֔לֶּה
וַאֲנִ֥י
שְׁכוּלָ֖ה
ב
ישע' מט 21:
איוב טו 34;
ל 3;
איכה א 1
וְגַלְמוּדָ֑הaIsa.49.21וְגַלְמוּדָהעקרה
ג
ישע' מט 21:
ה 13
גֹּלָ֣ה
׀
וְסוּרָ֗הbIsa.49.21גֹּלָה וְסוּרָההייתי בגלות מרוחקת מארצי
וְאֵ֨לֶּה֙
מִ֣י
גִדֵּ֔ל
הֵ֤ן
אֲנִי֙
ד
ישע' מט 21:
א 8
נִשְׁאַ֣רְתִּי
לְבַדִּ֔י
ה
ישע' מט 21:
ס 8
אֵ֖לֶּה
אֵיפֹ֥הcIsa.49.21אֵיפֹהמאין
הֵֽם׃
פ
22כֹּֽה־אָמַ֞ר אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה הִנֵּ֨ה אֶשָּׂ֤א אֶל־גּוֹיִם֙ יָדִ֔י וְאֶל־עַמִּ֖ים אָרִ֣ים א ישע' מט 22: יא 10, 12; סב 10 נִסִּ֑יaIsa.49.22נִסִּידִגלי, סימני ב ישע' מט 22: יד 2; מג 6; ס 4 וְהֵבִ֤יאוּ בָנַ֨יִךְ֙ בְּחֹ֔צֶןbIsa.49.22בְּחֹצֶןבכנפי הבגדים וּבְנֹתַ֖יִךְ עַל־כָּתֵ֥ף תִּנָּשֶֽׂאנָה׃ 23א ישע' מט 23: ס 3, 11-10; התג' כא 24 וְהָי֨וּ מְלָכִ֜ים אֹֽמְנַ֗יִךְaIsa.49.23אֹמְנַיִךְהמטפלים שלך וְשָׂרֽוֹתֵיהֶם֙bIsa.49.23וְשָׂרוֹתֵיהֶםהנשים של המלכים מֵינִ֣יקֹתַ֔יִךְcIsa.49.23מֵינִיקֹתַיִךְמטפלות המיניקות את התינוקות ב ישע' מט 23: מה 14; ס 14; התג' ג 9 אַפַּ֗יִם אֶ֚רֶץdIsa.49.23אַפַּיִם אֶרֶץעם הפנים לארץ יִשְׁתַּ֣חֲווּ לָ֔ךְ ג ישע' מט 23: מיכה ז 17; תהל' עב 9 וַעֲפַ֥ר רַגְלַ֖יִךְ יְלַחֵ֑כוּeIsa.49.23יְלַחֵכוּילקקו ד ישע' מט 23: שמות ו 7; טז 12; ישע' מג 10 וְיָדַ֨עַתְּ֙ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר ה ישע' מט 23: מה 17; יואל ב 27; תהל' כב 6; כה 3 לֹֽא־יֵבֹ֖שׁוּ ו ישע' מט 23: כה 9‡ קוָֹֽיfIsa.49.23לֹא־יֵבֹשׁוּ קוָֹילא יתביישו ולא יתאכזבו אלה שתקוותם נשואה אליי׃ ס 24א ישע' מט 24: מתי יב 29; מרק' ג 27; לוקס יא 21 הֲיֻקַּ֥חaIsa.49.24הֲיֻקַּחהאם יילקח מִגִּבּ֖וֹר מַלְק֑וֹחַbIsa.49.24מַלְקוֹחַשלל וְאִם־שְׁבִ֥י צַדִּ֖יקcIsa.49.24שְׁבִי צַדִּיקשבויי המנצח יִמָּלֵֽטdIsa.49.24יִמָּלֵטיכולים להימלט׃ 25כִּי־כֹ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה א ישע' מט 25: י 6 גַּם־שְׁבִ֤י גִבּוֹר֙ יֻקָּ֔חaIsa.49.25גַּם־שְׁבִי גִבּוֹר יֻקָּחאפשר לקחת גם את שבויי הגיבור וּמַלְק֥וֹחַ עָרִ֖יץ יִמָּלֵ֑טbIsa.49.25וּמַלְקוֹחַ עָרִיץ יִמָּלֵטואפשר להציל את השלל גם מידי מושל אכזר ותקיף ב ישע' מט 25: תהל' לה 1 וְאֶת־יְרִיבֵךְ֙cIsa.49.25יְרִיבֵךְשונאך, מתנגדך אָנֹכִ֣י אָרִ֔יבdIsa.49.25אָרִיבאלחם בו ג ישע' מט 25: כה 9‡ וְאֶת־בָּנַ֖יִךְ אָנֹכִ֥י אוֹשִֽׁיעַ׃ 26וְהַאֲכַלְתִּ֤י א ישע' מט 26: ט 3; יד 4; טז 4; נא 13; נד 14 אֶת־מוֹנַ֨יִךְ֙aIsa.49.26מוֹנַיִךְעושקייך, לוחצייך ב ישע' מט 26: ט 19 אֶת־בְּשָׂרָ֔ם וְכֶעָסִ֖יסbIsa.49.26וְכֶעָסִיסכמו משקה הענבים התוסס בתהליך הכנת יין ג ישע' מט 26: התג' טז 6; יז 6 דָּמָ֣ם יִשְׁכָּר֑וּןcIsa.49.26דָּמָם יִשְׁכָּרוּןישתכרו בשתיית הדם של עצמם כמו משתיית העסיס ד ישע' מט 26: מה 6; יחז' לט 7 וְיָדְע֣וּ כָל־בָּשָׂ֗ר כִּ֣י אֲנִ֤י יְהוָה֙ ה ישע' מט 26: כה 9‡; ס 16 מֽוֹשִׁיעֵ֔ךְ ו ישע' מט 26: מא 14‡ וְגֹאֲלֵ֖ךְ ז ישע' מט 26: א 24 אֲבִ֥יר יַעֲקֹֽבdIsa.49.26אֲבִיר יַעֲקֹבכינוי ארכאי לאל, אֲבִיר משמעו: חזק׃ ס