ישעיה מד
ישעיה פרק מד
ה' – האל היחיד
1וְעַתָּ֥ה שְׁמַ֖ע יַעֲקֹ֣ב א ישע' מד 1: מא 8‡ עַבְדִּ֑י ב ישע' מד 1: יד 1‡ וְיִשְׂרָאֵ֖ל בָּחַ֥רְתִּי בֽוֹ׃ 2כֹּה־אָמַ֨ר יְהוָ֥ה א ישע' מד 2: מג 7; תהל' קג 3 עֹשֶׂ֛ךָ ב ישע' מד 2: מג 1, 7, 21; מד 21, 24; תהל' קלט 13 וְיֹצֶרְךָ֥ מִבֶּ֖טֶן ג ישע' מד 2: מא 10; מט 8 יַעְזְרֶ֑ךָּaIsa.44.2יַעְזְרֶךָּתמיד עוזר לך ד ישע' מד 2: ברא' טו 1‡ אַל־תִּירָא֙ עַבְדִּ֣י יַֽעֲקֹ֔ב ה ישע' מד 2: דבר' לב 15; לג 5, 26 וִישֻׁר֖וּןbIsa.44.2וִישֻׁרוּןכינוי קדום לעם ישראל, משמעותו אולי מהשורש יש"ר בָּחַ֥רְתִּי בֽוֹ׃ 3כִּ֤י א ישע' מד 3: מא 17‡; יחז' לד 26; הושע י 12; יואל ד 18 אֶצָּק־מַ֨יִם֙aIsa.44.3אֶצָּקממטיר, שופך עַל־צָמֵ֔א וְנֹזְלִ֖ים עַל־יַבָּשָׁ֑ה ב ישע' מד 3: לב 15; יחז' לט 29; יואל ג 2-1; זכר' יב 10; יוח' ז 38; טיט' ג 6-5 אֶצֹּ֤ק רוּחִי֙ ג ישע' מד 3: סא 9; סה 23; מה"ש ב 39 עַל־זַרְעֶ֔ךָ ד ישע' מד 3: ויק' כה 21; יחז' לד 26 וּבִרְכָתִ֖י עַל־צֶאֱצָאֶֽיךָ׃ 4א ישע' מד 4: איוב ה 25 וְצָמְח֖וּ בְּבֵ֣יןaIsa.44.4בְּבֵיןבתוך; או, "כמו בין", שהוא עץ האשל חָצִ֑יר ב ישע' מד 4: ויק' כג 40; תהל' קלז 2; איוב מ 22 כַּעֲרָבִ֖ים ג ישע' מד 4: יחז' יט 10; מז 7, 12; תהל' א 3 עַל־יִבְלֵי־מָֽיִםbIsa.44.4יִבְלֵינחלי׃ 5זֶ֤ה יֹאמַר֙ לַֽיהוָ֣ה אָ֔נִיaIsa.44.5לַיהוה אָנִיאני שייך לאדוני וְזֶ֖ה יִקְרָ֣א בְשֵֽׁם־יַעֲקֹ֑ב וְזֶ֗ה א ישע' מד 5: שמות יג 9; זכר' יד 20; התג' יג 16 יִכְתֹּ֤ב יָדוֹ֙bIsa.44.5יִכְתֹּב יָדוֹיכתוב בידו; או, יכתוב על ידו לַֽיהוָ֔ה וּבְשֵׁ֥ם יִשְׂרָאֵ֖ל יְכַנֶּֽהcIsa.44.5יְכַנֶּהיקרא; או, ...את עצמו׃ פ
6כֹּֽה־אָמַ֨ר יְהוָ֧ה א ישע' מד 6: במד' כג 21‡ מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֛ל ב ישע' מד 6: לה 10; מא 1, 14; מג 14; מד 24-22 וְגֹאֲל֖וֹ יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת ג ישע' מד 6: מא 4; מג 10; מח 12; התג' א 8, 17; כב 13 אֲנִ֤י רִאשׁוֹן֙ וַאֲנִ֣י אַחֲר֔וֹן ד ישע' מד 6: מל"א ח 60‡ וּמִבַּלְעָדַ֖י אֵ֥ין אֱלֹהִֽים׃ 7וּמִֽי־כָמ֣וֹנִי א ישע' מד 7: מא 23-22, 26 יִקְרָ֗אaIsa.44.7יִקְרָאיגלה את העתיד מראש וְיַגִּידֶ֤הָ וְיַעְרְכֶ֨הָ֙ לִ֔יbIsa.44.7וְיַגִּידֶהָ וְיַעְרְכֶהָ לִיאם יש אל כזה, שיגיד ויסדר לפניי את כל העתיד לקרות מִשּׂוּמִ֖י עַם־עוֹלָ֑םcIsa.44.7מִשּׂוּמִי עַם־עוֹלָםמיום ששמתי עם, בני אדם בעולם; או, מאז ומעולם, מימי קדם וְאֹתִיּ֛וֹתdIsa.44.7וְאֹתִיּוֹתהבאות וַאֲשֶׁ֥ר תָּבֹ֖אנָה יַגִּ֥ידוּ לָֽמוֹeIsa.44.7לָמוֹלהם; או, לנו (לפי תרגום יונתן)׃ 8א ישע' מד 8: ברא' טו 1‡ אַֽל־תִּפְחֲדוּ֙ וְאַל־תִּרְה֔וּaIsa.44.8תִּרְהוּתיראו ב ישע' מד 8: מב 9; מח 5 הֲלֹ֥אbIsa.44.8הֲלֹאהרי מֵאָ֛זcIsa.44.8מֵאָזמזמן הִשְׁמַעְתִּ֥יךָ וְהִגַּ֖דְתִּי ג ישע' מד 8: מג 10; מה"ש א 8 וְאַתֶּ֣ם עֵדָ֑י ד ישע' מד 8: מל"א ח 60‡ הֲיֵ֤שׁ אֱל֨וֹהַּ֙ מִבַּלְעָדַ֔י וְאֵ֥ין ה ישע' מד 8: שמות לג 21‡; דבר' לב 4‡ צ֖וּרdIsa.44.8צוּרסלע, אלוהים בַּל־יָדָֽעְתִּיeIsa.44.8בַּללא׃
האיוולת שבעבודה הזרה
9א
ישע' מד 9:
הושע ט 10;
תהל' קטו 8
יֹֽצְרֵי־פֶ֤סֶל
כֻּלָּם֙
תֹּ֔הוּaIsa.44.9כֻּלָּם תֹּהוּכולם חסרי ממשות, כולם אפס
וַחֲמוּדֵיהֶ֖םbIsa.44.9וַחֲמוּדֵיהֶםהפסלים האהובים עליהם
בַּל־יוֹעִ֑ילוּcIsa.44.9בַּללא
וְעֵדֵיהֶ֣םdIsa.44.9וְעֵדֵיהֶםעדי האלילים, האנשים העובדים את האלילים
הֵׄ֗מָּׄהׄ
בַּל־יִרְא֛וּ
וּבַל־יֵדְע֖וּ
לְמַ֥עַןeIsa.44.9לְמַעַןבסופו של דבר
ב
ישע' מד 9:
מב 17;
מה 16
יֵבֹֽשׁוּfIsa.44.9יֵבֹשׁוּיתביישו, יתאכזבו׃
10מִֽי־יָצַ֥ר
אֵ֖ל
וּפֶ֣סֶל
נָסָ֑ךְaIsa.44.10נָסָךְיצק
א
ישע' מד 10:
מא 29;
ירמ' י 5;
חבק' ב 18
לְבִלְתִּ֖י
הוֹעִֽילbIsa.44.10לְבִלְתִּי הוֹעִילשאין בו שום תועלת׃
11הֵ֤ןaIsa.44.11הֵןהנה
כָּל־חֲבֵרָיו֙bIsa.44.11חֲבֵרָיועובדי האליל, וגם ומכשפי האליל
א
ישע' מד 11:
מב 17;
מה 16;
תהל' צז 7
יֵבֹ֔שׁוּcIsa.44.11יֵבֹשׁוּוגם יתאכזבו
וְחָרָשִׁ֥יםdIsa.44.11וְחָרָשִׁיםעושי הפסל
הֵ֖מָּה
מֵֽאָדָ֑םeIsa.44.11הֵמָּה מֵאָדָםהם רק בני אדם ללא כוח לעשות אל
יִֽתְקַבְּצ֤וּ
כֻלָּם֙
יַֽעֲמֹ֔דוּfIsa.44.11יַעֲמֹדוּיעמדו למשפט
יִפְחֲד֖וּ
יֵבֹ֥שׁוּ
יָֽחַדgIsa.44.11יָחַדכולם׃
12א
ישע' מד 12:
מ 20-19;
מא 7-6;
מו 7-6;
ירמ' י 5-3;
חבק' ב 18;
תהל' קטו 7-5
חָרַ֤שׁ
בַּרְזֶל֙aIsa.44.12חָרַשׁ בַּרְזֶלנַפָּח
מַֽעֲצָ֔דbIsa.44.12מַעֲצָדגרזן, כנראה הנפח מכין אותו לכריתת העץ
וּפָעַל֙
בַּפֶּחָ֔םcIsa.44.12וּפָעַל בַּפֶּחָםמבעיר את האש בפחם כדי לרכך את הברזל להכנת הכלי או הפסל
וּבַמַּקָּב֖וֹת
יִצְּרֵ֑הוּdIsa.44.12וּבַמַּקָּבוֹת יִצְּרֵהוּמכה את המתכת המלובנת בפטישים כדי יצור את הכלי
וַיִּפְעָלֵ֨הוּ֙eIsa.44.12וַיִּפְעָלֵהוּמעבד אותו
בִּזְר֣וֹעַ
כֹּח֔וֹ
גַּם־רָעֵב֙fIsa.44.12גַּם־רָעֵבאבל כשהוא רעב
וְאֵ֣ין
כֹּ֔חַ
לֹא־שָׁ֥תָה
מַ֖יִם
וַיִּיעָֽף׃
13חָרַ֣שׁ
עֵצִים֮aIsa.44.13חָרַשׁ עֵצִיםנגר
נָ֣טָה
קָו֒bIsa.44.13נָטָה קָומותח את קו המידה
יְתָאֲרֵ֣הוּcIsa.44.13יְתָאֲרֵהוּיגביל את גבולו
בַשֶּׂ֔רֶדdIsa.44.13בַשֶּׂרֶדכלי חד לסרטוט; או, גיר אדום
יַעֲשֵׂ֨הוּ֙
בַּמַּקְצֻע֔וֹתeIsa.44.13בַּמַּקְצֻעוֹתכלים לקילוף העץ
וּבַמְּחוּגָ֖ה
יְתָאֳרֵ֑הוּfIsa.44.13יְתָאֳרֵהוּישמן את הצורה
וַֽיַּעֲשֵׂ֨הוּ֙
כְּתַבְנִ֣יתgIsa.44.13כְּתַבְנִיתכצורת
אִ֔ישׁ
כְּתִפְאֶ֥רֶת
אָדָ֖םhIsa.44.13כְּתִפְאֶרֶת אָדָםכדמות אדם יפה ומושלם
א
ישע' מד 13:
שפט' יז 4
לָשֶׁ֥בֶת
בָּֽיִתiIsa.44.13לָשֶׁבֶת בָּיִתהפסל הוא עצם דומם לכן יישאר לעולם בבית׃
14לִכְרָת־ל֣וֹ
אֲרָזִ֔יםaIsa.44.14לִכְרָת־לוֹ אֲרָזִיםלצורך הכנת הפסל האומן כורת עץ ארז
וַיִּקַּ֤ח
תִּרְזָה֙bIsa.44.14תִּרְזָהעץ אורן הסלע
וְאַלּ֔וֹן
וַיְאַמֶּץ־ל֖וֹ
בַּעֲצֵי־יָ֑עַרcIsa.44.14וַיְאַמֶּץ...־יָעַראו יבחר עץ אחר מעצי היער
נָטַ֥ע
אֹ֖רֶן
וְגֶ֥שֶׁם
יְגַדֵּֽל׃
15וְהָיָ֤הaIsa.44.15וְהָיָההעץ שימש
לְאָדָם֙
לְבָעֵ֔רbIsa.44.15לְבָעֵרלהסקה
וַיִּקַּ֤ח
מֵהֶם֙cIsa.44.15מֵהֶםמהעצים
וַיָּ֔חָםdIsa.44.15וַיָּחָםוהתחמם ליד האש שהדליק אִתם
אַף־יַשִּׂ֖יקeIsa.44.15יַשִּׂיקיצית, ידליק אש לאפייה
וְאָ֣פָה
לָ֑חֶם
אַף־יִפְעַל־אֵל֙fIsa.44.15יִפְעַליעצב ממנו
וַיִּשְׁתָּ֔חוּgIsa.44.15וַיִּשְׁתָּחוּומשתחווה לו
עָשָׂ֥הוּ
פֶ֖סֶלhIsa.44.15עָשָׂהוּ פֶסֶלעושה את הנשאר מהעץ לפסל
א
ישע' מד 15:
דהי"ב כה 14
וַיִּסְגָּד־לָֽמוֹiIsa.44.15לָמוֹלו׃
16חֶצְיוֹ֙
שָׂרַ֣ף
בְּמוֹ־אֵ֔שׁaIsa.44.16בְּמוֹבתוך
עַל־חֶצְיוֹ֙
בָּשָׂ֣ר
יֹאכֵ֔ל
יִצְלֶ֥ה
צָלִ֖י
וְיִשְׂבָּ֑ע
אַף־יָחֹם֙bIsa.44.16יָחֹםיתחמם
וְיֹאמַ֣ר
הֶאָ֔חcIsa.44.16הֶאָחקריאת שמחה
חַמּוֹתִ֖יdIsa.44.16חַמּוֹתִיהתחממתי
רָאִ֥יתִי
אֽוּרeIsa.44.16רָאִיתִי אוּרנהניתי מהאש׃
17וּשְׁאֵ֣רִית֔וֹaIsa.44.17וּשְׁאֵרִיתוֹהנשאר מהעץ
לְאֵ֥ל
עָשָׂ֖ה
לְפִסְל֑וֹbIsa.44.17לְפִסְלוֹלפסל בשבילו
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(יסגוד)
יִסְגָּד־ל֤וֹcIsa.44.17וְיִשְׁתַּחוּמשתחווה לו
א
ישע' מד 17:
מל"א יח 26,
28;
ישע' מה 20
וְיִשְׁתַּ֨חוּ֙
וְיִתְפַּלֵּ֣ל
אֵלָ֔יו
וְיֹאמַר֙
הַצִּילֵ֔נִי
כִּ֥י
ב
ישע' מד 17:
תהל' לא 15‡
אֵלִ֖י
אָֽתָּה׃
18א
ישע' מד 18:
א 3;
ירמ' י 8,
14
לֹ֥א
יָדְע֖וּ
וְלֹ֣א
יָבִ֑ינוּ
כִּ֣י
ב
ישע' מד 18:
ו 10-9;
כט 10
טַ֤חaIsa.44.18טַחמכוסות בטיח
מֵֽרְאוֹת֙bIsa.44.18מֵרְאוֹתכדי שלא יראו
עֵֽינֵיהֶ֔ם
מֵהַשְׂכִּ֖ילcIsa.44.18מֵהַשְׂכִּילכדי שלא יבינו
לִבֹּתָֽם׃
19וְלֹא־יָשִׁ֣יב
אֶל־לִבּ֗וֹaIsa.44.19וְלֹא...־לִבּוֹאינו חושב בלבו
א
ישע' מד 19:
ה 13
וְלֹ֨א
דַ֥עַת
וְלֹֽא־תְבוּנָה֮bIsa.44.19וְלֹא... תְבוּנָההוא ללא דעת ותבונה
לֵאמֹר֒
חֶצְי֞וֹ
שָׂרַ֣פְתִּי
בְמוֹ־אֵ֗שׁcIsa.44.19בְמוֹבתוך
וְ֠אַף
אָפִ֤יתִי
עַל־גֶּחָלָיו֙
לֶ֔חֶם
אֶצְלֶ֥ה
בָשָׂ֖ר
וְאֹכֵ֑ל
וְיִתְרוֹ֙dIsa.44.19וְיִתְרוֹואת הנותר מהעץ
ב
ישע' מד 19:
דבר' כז 15;
מל"א יא 5,
7;
מל"ב כג 13
לְתוֹעֵבָ֣הeIsa.44.19לְתוֹעֵבָהכינוי גנאי לפסל האליל
אֶעֱשֶׂ֔ה
ג
ישע' מד 19:
ירמ' ב 27
לְב֥וּל
עֵ֖ץfIsa.44.19לְבוּל עֵץגוש עץ; או, עץ יבש שנועד לשרפה במדורה
אֶסְגּֽוֹד׃
20א
ישע' מד 20:
תהל' קב 10
רֹעֶ֣ה
אֵ֔פֶרaIsa.44.20רֹעֶה אֵפֶרמתחבר או רודף אחרי האפר, הלא כלום
ב
ישע' מד 20:
הושע ד 12;
איוב טו 31;
רומ' א 21;
טימ"ב ג 13
לֵ֥ב
הוּתַ֖ל
הִטָּ֑הוּbIsa.44.20לֵב הוּתַל הִטָּהוּהיטה אותו לבו מלא המִרמה לעבודת אלילים
וְלֹֽא־יַצִּ֤יל
אֶת־נַפְשׁוֹ֙
וְלֹ֣א
יֹאמַ֔רcIsa.44.20וְלֹא יֹאמַרולא יודה בטעותו
ג
ישע' מד 20:
נז 7;
נט 4-3,
13;
תהל' קמד 8;
רומ' א 25
הֲל֥וֹאdIsa.44.20הֲלוֹאודאִי
שֶׁ֖קֶר
בִּימִינִֽיeIsa.44.20שֶׁקֶר בִּימִינִיהפסל שביד ימין שלי הוא שקר ולא אמת׃
ס
ה' – גואל ישראל
21א ישע' מד 21: מו 8; זכר' י 9 זְכָר־אֵ֣לֶּה יַעֲקֹ֔ב וְיִשְׂרָאֵ֖ל כִּ֣י ב ישע' מד 21: מא 8‡ עַבְדִּי־אָ֑תָּה ג ישע' מד 21: מג 1‡ יְצַרְתִּ֤יךָ עֶֽבֶד־לִי֙ אַ֔תָּהaIsa.44.21עֶבֶד־לִי אַתָּהכדי שתהיה לי לעבד יִשְׂרָאֵ֖ל ד ישע' מד 21: מט 15 לֹ֥א תִנָּשֵֽׁנִי׃ 22א ישע' מד 22: מג 25; תהל' נא 3, 11; מה"ש ג 19 מָחִ֤יתִיaIsa.44.22מָחִיתִימחקתי כָעָב֙bIsa.44.22כָעָבכמו ענן שנעלם פְּשָׁעֶ֔יךָ וְכֶעָנָ֖ן חַטֹּאותֶ֑יךָ ב ישע' מד 22: לא 6‡; נה 7; מתי ג 2‡ שׁוּבָ֥ה אֵלַ֖י כִּ֥י ג ישע' מד 22: מא 14‡ גְאַלְתִּֽיךָ׃ 23א ישע' מד 23: מט 13; ירמ' נא 48; תהל' סט 35; צו 12-11; התג' יב 12 רָנּ֨וּaIsa.44.23רָנּוּצהלו שָׁמַ֜יִם כִּֽי־עָשָׂ֣הbIsa.44.23עָשָׂהגאל יְהוָ֗ה הָרִ֨יעוּ֙ ב ישע' מד 23: אפס' ד 9 תַּחְתִּיּ֣וֹת אָ֔רֶץcIsa.44.23תַּחְתִּיּוֹת אָרֶץהמקומות העמוקים של הארץ; או, השאול מקום איסוף רוחות המתים ג ישע' מד 23: נב 9; נה 12; תהל' צח 4, 8-7; קמח 7, 9 פִּצְח֤וּ הָרִים֙ רִנָּ֔הdIsa.44.23פִּצְחוּ... רִנָּההשמיעו קולות שמחה יַ֖עַר וְכָל־עֵ֣ץ בּ֑וֹ ד ישע' מד 23: מג 1; ירמ' לא 11 כִּֽי־גָאַ֤ל יְהוָה֙ יַֽעֲקֹ֔ב ה ישע' מד 23: לוקס ב 32 וּבְיִשְׂרָאֵ֖ל ו ישע' מד 23: מט 3; סא 3 יִתְפָּאָֽרeIsa.44.23יִתְפָּאָריתהלל׃ פ
24כֹּֽה־אָמַ֤ר
יְהוָה֙
א
ישע' מד 24:
מא 14‡
גֹּאֲלֶ֔ךָ
ב
ישע' מד 24:
מד 2‡
וְיֹצֶרְךָ֖
מִבָּ֑טֶן
אָנֹכִ֤י
יְהוָה֙
ג
ישע' מד 24:
ברא' א 1‡
עֹ֣שֶׂה
כֹּ֔ל
ד
ישע' מד 24:
מ 22‡
נֹטֶ֤הaIsa.44.24נֹטֶהמותח
שָׁמַ֨יִם֙
לְבַדִּ֔י
ה
ישע' מד 24:
מב 5;
תהל' קלו 6
רֹקַ֥עbIsa.44.24רֹקַעפורשׂ
הָאָ֖רֶץ
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(מי
אתי)
מֵאִתִּֽי׃
25מֵפֵר֙aIsa.44.25מֵפֵרמבטלcIsa.44.24מֵאִתִּימעצמי; או, לפי הקרי, מי היה אתי?
אֹת֣וֹתbIsa.44.25אֹתוֹתהסימנים, חיזוי העתיד
א
ישע' מד 25:
ירמ' נ 36
בַּדִּ֔יםcIsa.44.25בַּדִּיםמכשפים המנחשים עתידות מהאיברים הפנימיים של חיות שהוקרבו קרבן
ב
ישע' מד 25:
דבר' יח 10‡
וְקֹסְמִ֖ים
יְהוֹלֵ֑לdIsa.44.25יְהוֹלֵלה' יעשה אותם לשוטים
ג
ישע' מד 25:
שמ"ב טו 31;
ישע' כט 14;
ירמ' נא 57;
הושע ט 7;
תהל' לג 10;
קור"א א 20,
27
מֵשִׁ֧יב
חֲכָמִ֛ים
אָח֖וֹרeIsa.44.25מֵשִׁיב חֲכָמִים אָחוֹרמבטל חכמת חכמים
וְדַעְתָּ֥ם
יְשַׂכֵּֽלfIsa.44.25יְשַׂכֵּלמסכל, מבטל׃
26א
ישע' מד 26:
זכר' א 6;
מתי ה 18
מֵקִים֙
דְּבַ֣ר
עַבְדּ֔וֹ
וַעֲצַ֥תaIsa.44.26וַעֲצַתתכנית
ב
ישע' מד 26:
חגי א 13;
מלא' ב 7;
ג 1
מַלְאָכָ֖יוbIsa.44.26מַלְאָכָיושליחיו
יַשְׁלִ֑ים
הָאֹמֵ֨ר
לִירוּשָׁלִַ֜ם
תּוּשָׁ֗בcIsa.44.26תּוּשָׁבתהיה מיושבת
ג
ישע' מד 26:
מ 9
וּלְעָרֵ֤י
יְהוּדָה֙
ד
ישע' מד 26:
ירמ' לב 15,
44;
זכר' א 17;
תהל' סט 36
תִּבָּנֶ֔ינָה
וְחָרְבוֹתֶ֖יהָ
אֲקוֹמֵֽםdIsa.44.26אֲקוֹמֵםאשקם׃
27הָאֹמֵ֥רaIsa.44.27הָאֹמֵראני ה' המצווה
לַצּוּלָ֖הbIsa.44.27לַצּוּלָהלמצולה, למעמקי הים
חֳרָ֑בִיcIsa.44.27חֳרָבִיהתייבשי
וְנַהֲרֹתַ֖יִךְ
א
ישע' מד 27:
מב 15;
ירמ' נ 38;
נא 36;
התג' טז 12
אוֹבִֽישׁdIsa.44.27אוֹבִישׁאייבש׃
28הָאֹמֵ֤ר
א
ישע' מד 28:
מה 1
לְכ֨וֹרֶשׁ֙aIsa.44.28כוֹרֶשׁהוא כורש השני מלך פרס, מלך בשנים 559-530 לפנה"ס
רֹעִ֔י
ב
ישע' מד 28:
מה"ש יג 22
וְכָל־חֶפְצִ֖יbIsa.44.28חֶפְצִירצוני
יַשְׁלִ֑ם
ג
ישע' מד 28:
מה 13;
עזרא א 1;
דהי"ב לו 23-22
וְלֵאמֹ֤ר
לִירוּשָׁלִַ֨ם֙
תִּבָּנֶ֔ה
וְהֵיכָ֖לcIsa.44.28וְהֵיכָלהמקדש
תִּוָּסֵֽד׃
ס