ישעיה לט
ישעיה פרק לט
חזקיהו מקבל משלחת מבבל
(מל"ב כ 19-12; דהי"ב לב 31-27)
1א
ישע' לט 1:
מל"ב כ 19-12;
דהי"ב לב 31
בָּעֵ֣ת
הַהִ֡וא
שָׁלַ֡ח
מְרֹדַ֣ךְ
בַּ֠לְאֲדָן
בֶּֽן־בַּלְאֲדָ֧ן
מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֛ל
סְפָרִ֥ים
וּמִנְחָ֖הaIsa.39.1סְפָרִים וּמִנְחָהאגרות ומתנות
אֶל־חִזְקִיָּ֑הוּ
וַיִּשְׁמַ֕עbIsa.39.1וַיִּשְׁמַעכאשר שמע
כִּ֥י
חָלָ֖ה
וַֽיֶּחֱזָֽקcIsa.39.1וַיֶּחֱזָקונרפא׃
2א
ישע' לט 2:
איוב לא 25;
דהי"ב לב 25
וַיִּשְׂמַ֣ח
עֲלֵיהֶם֮
חִזְקִיָּהוּ֒
ב
ישע' לט 2:
דהי"ב לב 27
וַיַּרְאֵ֣ם
אֶת־בֵּ֣ית
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(נכתה)
נְכֹת֡וֹaIsa.39.2אֶת־בֵּית נְכֹתוֹבית אוצרו, בתרגום יונתן "בית גְּנָזָיו"
ג
ישע' לט 2:
מל"ב יח 16-15
אֶת־הַכֶּסֶף֩
וְאֶת־הַזָּהָ֨ב
וְאֶת־הַבְּשָׂמִ֜ים
וְאֵ֣ת
׀
הַשֶּׁ֣מֶן
הַטּ֗וֹב
וְאֵת֙
כָּל־בֵּ֣ית
כֵּלָ֔יו
וְאֵ֛ת
כָּל־אֲשֶׁ֥ר
נִמְצָ֖א
בְּאֹֽצְרֹתָ֑יו
לֹֽא־הָיָ֣ה
דָבָ֗ר
אֲ֠שֶׁר
לֹֽא־הֶרְאָ֧ם
חִזְקִיָּ֛הוּ
בְּבֵית֖וֹ
וּבְכָל־מֶמְשַׁלְתּֽוֹ׃
3א
ישע' לט 3:
שמ"ב יב 1;
דהי"ב טז 7
וַיָּבֹא֙
יְשַׁעְיָ֣הוּ
הַנָּבִ֔יא
אֶל־הַמֶּ֖לֶךְ
חִזְקִיָּ֑הוּ
וַיֹּ֨אמֶר
אֵלָ֜יו
מָ֥ה
אָמְר֣וּ
׀
הָאֲנָשִׁ֣ים
הָאֵ֗לֶּה
וּמֵאַ֨יִן֙
יָבֹ֣אוּ
אֵלֶ֔יךָ
וַיֹּ֨אמֶר֙
חִזְקִיָּ֔הוּ
ב
ישע' לט 3:
דבר' כח 49;
ירמ' ה 15
מֵאֶ֧רֶץ
רְחוֹקָ֛ה
בָּ֥אוּ
אֵלַ֖י
ג
ישע' לט 3:
מל"ב יז 24
מִבָּבֶֽל׃
4וַיֹּ֕אמֶר
מָ֥ה
רָא֖וּ
בְּבֵיתֶ֑ךָ
וַיֹּ֣אמֶר
חִזְקִיָּ֗הוּ
אֵ֣ת
כָּל־אֲשֶׁ֤ר
בְּבֵיתִי֙
רָא֔וּ
לֹֽא־הָיָ֥ה
דָבָ֛ר
אֲשֶׁ֥ר
לֹֽא־הִרְאִיתִ֖ים
בְּאוֹצְרֹתָֽי׃
5וַיֹּ֥אמֶר
יְשַׁעְיָ֖הוּ
אֶל־חִזְקִיָּ֑הוּ
א
ישע' לט 5:
שמ"א יג 13;
טו 16
שְׁמַ֖ע
דְּבַר־יְהוָ֥ה
צְבָאֽוֹת׃
6הִנֵּה֮
יָמִ֣ים
בָּאִים֒
וְנִשָּׂ֣אaIsa.39.6וְנִשָּׂאילקח
׀
א
ישע' לט 6:
מל"ב כד 13;
כה 15-13;
ירמ' נב 19-17;
דהי"ב לו 10
כָּל־אֲשֶׁ֣ר
בְּבֵיתֶ֗ךָ
וַאֲשֶׁ֨ר
אָצְר֧וּ
אֲבֹתֶ֛יךָ
עַד־הַיּ֥וֹם
הַזֶּ֖ה
בָּבֶ֑לbIsa.39.6בָּבֶלאל בבל
לֹֽא־יִוָּתֵ֥רcIsa.39.6לֹא־יִוָּתֵרלא יישאר
דָּבָ֖ר
אָמַ֥ר
יְהוָֽה׃
7א
ישע' לט 7:
מל"ב כד 12;
דהי"ב לג 11
וּמִבָּנֶ֜יךָ
אֲשֶׁ֨ר
יֵצְא֧וּ
מִמְּךָ֛
אֲשֶׁ֥ר
תּוֹלִ֖ידaIsa.39.7וּמִבָּנֶיךָ... תּוֹלִידצאצאיך
יִקָּ֑חוּ
וְהָיוּ֙
ב
ישע' לט 7:
דנ' א 7-3
סָרִיסִ֔יםbIsa.39.7סָרִיסִיםמשרתים, שומרי ראשו של המלך; או, מסורסים ממש השומרים על הנשים של המלך
בְּהֵיכַ֖ל
מֶ֥לֶךְ
בָּבֶֽל׃
8וַיֹּ֤אמֶר
חִזְקִיָּ֨הוּ֙
אֶֽל־יְשַׁעְיָ֔הוּ
א
ישע' לט 8:
שמ"א ג 18
ט֥וֹב
דְּבַר־יְהוָ֖ה
אֲשֶׁ֣ר
דִּבַּ֑רְתָּ
וַיֹּ֕אמֶר
כִּ֥י
ב
ישע' לט 8:
דהי"ב לב 26;
לד 28
יִהְיֶ֛ה
שָׁל֥וֹם
וֶאֱמֶ֖תaIsa.39.8שָׁלוֹם וֶאֱמֶתשלום אמת, שלום אמתי
בְּיָמָֽי׃
פ