ישעיה לב
ישעיה פרק לב
המלך הצדיק
1הֵ֥ן
א
ישע' לב 1:
ט 6-5;
יא 5-4;
ירמ' כג 5;
לג 17-15;
יחז' לז 25-24;
זכר' ט 9;
תהל' עב 7-1
לְצֶ֖דֶקaIsa.32.1לְצֶדֶקכדי לעשות צדק; או, בצדק
יִמְלָךְ־מֶ֑לֶךְ
וּלְשָׂרִ֖ים
לְמִשְׁפָּ֥ט
יָשֹֽׂרוּcIsa.32.1יָשֹׂרוּימשלוbIsa.32.1וּלְשָׂרִים לְמִשְׁפָּט יָשֹׂרוּהמלך ממנה את שריו למשול דרך משפט צדק׃
2וְהָיָה־אִ֥ישׁaIsa.32.2וְהָיָה־אִישׁהמלך; או, כל אחד ואחד מהשרים
א
ישע' לב 2:
ד 6;
כה 4
כְּמַֽחֲבֵא־ר֖וּחַbIsa.32.2כְּמַחֲבֵא־רוּחַמקלט להתחבא מפני רוח חזקה
ב
ישע' לב 2:
תהל' לב 7;
קיט 114
וְסֵ֣תֶר
זָ֑רֶםcIsa.32.2וְסֵתֶר זָרֶםמסתור מפני שיטפון מים
ג
ישע' לב 2:
ל 25;
לה 7-6;
מא 18;
מג 20-19
כְּפַלְגֵי־מַ֣יִםdIsa.32.2כְּפַלְגֵי־מַיִםכמו נחלי מים
בְּצָי֔וֹןeIsa.32.2בְּצָיוֹןבמדבר
ד
ישע' לב 2:
תהל' צא 1‡
כְּצֵ֥ל
סֶֽלַע־כָּבֵ֖ד
בְּאֶ֥רֶץ
עֲיֵפָֽהfIsa.32.2בְּאֶרֶץ עֲיֵפָההיא ארץ יבשה ללא מים החשופה לקרני השמש הלוהטות׃
3א
ישע' לב 3:
ו 10-9;
כט 18
וְלֹ֥א
תִשְׁעֶ֖ינָהaIsa.32.3וְלֹא תִשְׁעֶינָהלא תהיינה מכוסות; או, לא תפזולנה לצדדים
עֵינֵ֣י
רֹאִ֑ים
וְאָזְנֵ֥י
שֹׁמְעִ֖ים
תִּקְשַֽׁבְנָהbIsa.32.3תִּקְשַׁבְנָהיהיו פתוחות להקשיב׃
4וּלְבַ֥ב
נִמְהָרִ֖יםaIsa.32.4וּלְבַב נִמְהָרִיםלב קלי דעת הפזיזים לעשות ללא שיקול דעת
א
ישע' לב 4:
כט 24
יָבִ֣ין
לָדָ֑עַת
וּלְשׁ֣וֹן
עִלְּגִ֔יםbIsa.32.4עִלְּגִיםמגמגמים
תְּמַהֵ֖ר
לְדַבֵּ֥ר
צָחֽוֹתcIsa.32.4לְדַבֵּר צָחוֹתלדבר באופן ברור׃
5א
ישע' לב 5:
תהל' יב 9
לֹֽא־יִקָּרֵ֥א
ע֛וֹד
לְנָבָ֖לaIsa.32.5לְנָבָלאיש רשע
נָדִ֑יבbIsa.32.5נָדִיבאציל
וּלְכִילַ֕יcIsa.32.5וּלְכִילַירמאי, נוכל; או, קמצן
לֹ֥א
יֵֽאָמֵ֖ר
שֽׁוֹעַdIsa.32.5שׁוֹעַאציל, נדיב׃
6כִּ֤י
א
ישע' לב 6:
מתי טו 18
נָבָל֙
נְבָלָ֣ה
יְדַבֵּ֔ר
ב
ישע' לב 6:
נט 7;
משלי יט 3;
כד 9-7
וְלִבּ֖וֹ
יַעֲשֶׂה־אָ֑וֶן
ג
ישע' לב 6:
ט 16;
ירמ' כג 11
לַעֲשׂ֣וֹת
חֹ֗נֶףaIsa.32.6לַעֲשׂוֹת חֹנֶףלעשות מעשה מרמה נתעב
וּלְדַבֵּ֤ר
אֶל־יְהוָה֙
תּוֹעָ֔הbIsa.32.6וּלְדַבֵּר... תּוֹעָהלדבר על ה' דברים מוטעים ומותעים, שקריים
ד
ישע' לב 6:
ג 15;
י 2
לְהָרִיק֙
נֶ֣פֶשׁ
רָעֵ֔בcIsa.32.6לְהָרִיק נֶפֶשׁ רָעֵבלמנוע מהרעב אוכל, מזון, להשאיר את בטנו או את גרונו ריקים; או, לגזול את מעט האוכל שיש לעניים
וּמַשְׁקֶ֥ה
צָמֵ֖א
יַחְסִֽירdIsa.32.6וּמַשְׁקֶה צָמֵא יַחְסִירלמנוע שתייה מהצמא; או, לגזול את מעט השתייה שיש לצמא׃
7וְכֵלַ֖יaIsa.32.7וְכֵלַירמאי, נוכל
כֵּלָ֣יו
רָעִ֑ים
ה֚וּא
א
ישע' לב 7:
ירמ' ה 28-26;
מיכה ז 3;
תהל' כו 10
זִמּ֣וֹתbIsa.32.7זִמּוֹתמזימות רעות
יָעָ֔ץ
ב
ישע' לב 7:
ה 23
לְחַבֵּ֤לcIsa.32.7לְחַבֵּללהזיק
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ענוים)
עֲנִיִּים֙
בְּאִמְרֵי־שֶׁ֔קֶר
וּבְדַבֵּ֥ר
אֶבְי֖וֹן
מִשְׁפָּֽטdIsa.32.7וּבְדַבֵּר אֶבְיוֹן מִשְׁפָּטגם כשהעני המסכן צודק׃
8וְנָדִ֖יב
נְדִיב֣וֹתaIsa.32.8נְדִיבוֹתמחשבות ראויות
יָעָ֑ץ
וְה֖וּא
עַל־נְדִיב֥וֹת
יָקֽוּםbIsa.32.8יָקוּםיתקיים׃
פ
אזהרה לנשות ירושלים
9א
ישע' לב 9:
מז 8;
ירמ' ט 19;
עמוס ו 1;
זכר' א 15
נָשִׁים֙
שַֽׁאֲנַנּ֔וֹתaIsa.32.9שַׁאֲנַנּוֹתביהירות שלווה
קֹ֖מְנָה
שְׁמַ֣עְנָה
קוֹלִ֑י
בָּנוֹת֙
בֹּֽטח֔וֹתbIsa.32.9בָּנוֹת בֹּטחוֹתנשים הבטוחות שלא תגיע אליהן רעה
הַאְזֵ֖נָּה
אִמְרָתִֽי׃
10יָמִים֙
עַל־שָׁנָ֔הaIsa.32.10יָמִים עַל־שָׁנָהמעל משנה; או, שנים רבות
תִּרְגַּ֖זְנָה
בֹּֽטְח֑וֹתbIsa.32.10תִּרְגַּזְנָה בֹּטְחוֹתאתן שבטוחות בעצמכן, תרעדו מחרדה
כִּ֚י
א
ישע' לב 10:
ה 6-5;
ז 23;
כד 7;
יואל א 5
כָּלָ֣ה
בָצִ֔ירcIsa.32.10כָּלָה בָצִירנסתיימה בציר הענבים
אֹ֖סֶף
בְּלִ֥י
יָבֽוֹאdIsa.32.10אֹסֶף בְּלִי יָבוֹאאסיף התבואה והפֵּרות לא יגיעו אליכן׃
11חִרְדוּ֙aIsa.32.11חִרְדוּהבהלו
שַֽׁאֲנַנּ֔וֹת
א
ישע' לב 11:
יואל ב 1
רְגָ֖זָהbIsa.32.11רְגָזָהרעדו מפחד
בֹּֽטְח֑וֹת
ב
ישע' לב 11:
מז 2;
נחום ב 8
פְּשֹׁ֣טָֽה
וְעֹ֔רָהcIsa.32.11פְּשֹׁטָה וְעֹרָההתפשטו והיו עירומות
וַחֲג֖וֹרָה
עַל־חֲלָצָֽיִםdIsa.32.11וַחֲגוֹרָה עַל־חֲלָצָיִםחִגרו לבוש אבלים, מעין שק, על מתניכן׃
12עַל־שָׁדַ֖יִם
סֹֽפְדִ֑יםaIsa.32.12עַל־שָׁדַיִם סֹפְדִיםמכות על השדיים כחלק מהמִסְפֵּד
עַל־שְׂדֵי־חֶ֕מֶדbIsa.32.12עַל־שְׂדֵי־חֶמֶדסופדות על שדות נחמדים שנחרבו
עַל־גֶּ֖פֶן
פֹּרִיָּֽהcIsa.32.12עַל־גֶּפֶן פֹּרִיָּהסופדות על גפן פורייה שנותרה ללא ענבים׃
13א
ישע' לב 13:
ה 6,
10;
כז 10
עַ֚ל
אַדְמַ֣ת
עַמִּ֔יaIsa.32.13עַל אַדְמַת עַמִּיסופדות על אדמת עמי
ב
ישע' לב 13:
הושע י 8
ק֥וֹץ
שָׁמִ֖יר
תַּֽעֲלֶ֑הbIsa.32.13קוֹץ שָׁמִיר תַּעֲלֶהתצמיח קוצים
כִּ֚י
עַל־כָּל־בָּתֵּ֣י
מָשׂ֔וֹשׂcIsa.32.13עַל־כָּל־בָּתֵּי מָשׂוֹשׂסופדות על כל הבתים שהשמחה נכחה בהם
ג
ישע' לב 13:
כב 2;
כג 9
קִרְיָ֖ה
עַלִּיזָֽהdIsa.32.13קִרְיָה עַלִּיזָהסופדות על העיר העליזה׃
14א
ישע' לב 14:
יג 22;
כה 2;
לד 13
כִּֽי־אַרְמ֣וֹן
נֻטָּ֔שׁaIsa.32.14נֻטָּשׁנעזב
ב
ישע' לב 14:
ו 11;
כב 2;
כד 12-10;
כז 8
הֲמ֥וֹן
עִ֖יר
עֻזָּ֑בbIsa.32.14הֲמוֹן עִיר עֻזָּבאוכלוסיית העיר נעזבה; או, קול המיית העיר נדם
עֹ֣פֶל
וָבַ֜חַןcIsa.32.14עֹפֶל וָבַחַןביצורי העיר, עֹפֶל פירושו כנראה מבצר בפנים העיר, בעוד, בַחַן הוא כנראה מגדל תצפית בסמוך לשער
הָיָ֨ה
בְעַ֤ד
מְעָרוֹת֙
עַד־עוֹלָ֔םdIsa.32.14הָיָה... עַד־עוֹלָםנהפך למערות
מְשׂ֥וֹשׂ
ג
ישע' לב 14:
איוב כד 5‡
פְּרָאִ֖יםeIsa.32.14מְשׂוֹשׂ פְּרָאִיםמקום שמחה לחמורי בר
מִרְעֵ֥ה
עֲדָרִֽים׃
15א
ישע' לב 15:
מד 3;
נט 21;
יחז' לט 29;
יואל ג 1
עַד־יֵ֨עָרֶ֥ה
עָלֵ֛ינוּ
ר֖וּחַ
מִמָּר֑וֹםaIsa.32.15עַד... מִמָּרוֹםעד שיישפך עלינו רוח מחיה מהשמים, מאלוהים
ב
ישע' לב 15:
כט 17;
לה 2-1;
תהל' קז 35
וְהָיָ֤ה
מִדְבָּר֙
לַכַּרְמֶ֔לbIsa.32.15וְהָיָה מִדְבָּר לַכַּרְמֶלאז יהפוך מדבר למקום של אדמה מעובדת ובו שדות, כרמים ומטעי פרי
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(וכרמל)
וְהַכַּרְמֶ֖ל
לַיַּ֥עַר
יֵחָשֵֽׁבcIsa.32.15וְהַכַּרְמֶל לַיַּעַר יֵחָשֵׁבהמטעים והכרמים יחשבו ליער מרוב עצי הפרי שבהם׃
16א
ישע' לב 16:
לג 5
וְשָׁכַ֥ן
בַּמִּדְבָּ֖ר
מִשְׁפָּ֑ט
וּצְדָקָ֖ה
בַּכַּרְמֶ֥ל
תֵּשֵֽׁב׃
17וְהָיָ֛ה
א
ישע' לב 17:
תהל' עב 3-2;
רומ' יד 17;
עבר' יב 11;
יעקב ג 18
מַעֲשֵׂ֥הaIsa.32.17מַעֲשֵׂההגמול של מעשה
הַצְּדָקָ֖ה
ב
ישע' לב 17:
ב 4;
כו 3,
12;
כז 5;
סו 12
שָׁל֑וֹם
וַֽעֲבֹדַת֙bIsa.32.17וַעֲבֹדַתהפרי של עבודת
הַצְּדָקָ֔ה
ג
ישע' לב 17:
ל 15
הַשְׁקֵ֥ט
וָבֶ֖טַח
עַד־עוֹלָֽםcIsa.32.17הַשְׁקֵט... עוֹלָםשקט וביטחון לנצח׃
18וְיָשַׁ֥ב
עַמִּ֖י
בִּנְוֵ֣ה
שָׁל֑וֹםaIsa.32.18בִּנְוֵה שָׁלוֹםבמעון של שלום
וּֽבְמִשְׁכְּנוֹת֙
מִבְטַחִ֔ים
א
ישע' לב 18:
דבר' יב 9‡;
ישע' יא 10;
יד 3;
ל 15;
הושע ב 20
וּבִמְנוּחֹ֖ת
שַׁאֲנַנּֽוֹתbIsa.32.18שַׁאֲנַנּוֹתשלוות׃
19א
ישע' לב 19:
כח 2‡
וּבָרַ֖ד
ב
ישע' לב 19:
י 19-18,
34
בְּרֶ֣דֶת
הַיָּ֑עַר
וּבַשִּׁפְלָ֖ה
ג
ישע' לב 19:
כד 10,
12;
כו 5;
כז 10;
כט 4-1
תִּשְׁפַּ֥ל
הָעִֽירaIsa.32.19וּבָרַד... הָעִירמשמעות הפסוק אינה ברורה. כמה פירושים שהוצעו: יֵרד ברד כאשר היער ייפול וכאשר העיר תושפל; או, כשירושלים תהיה בשפל אז יֵרד ברד שיפיל את כוח האויב המשול ליער; או, במורד ההר לאחר שהיער ייכרת ובשיפולי ההר תשב העיר פרזות ללא חומות ביצוריה; או, גבול העם יתפשט עד מורדות יער הלבנון והעיר תהיה מפורזת ללא חומות; או, ברד יֵרד מהשמים וישמיד את צבא האויב המשול ליער ועירו של האויב תושפל למקום עמוק ושפל; או, גם אם ברד יכול להרוס את היער והעיר יכולה להיות מושפלת׃
20א
ישע' לב 20:
טיט' ג 6-5
אַשְׁרֵיכֶ֕ם
זֹרְעֵ֖יaIsa.32.20זֹרְעֵיהזורעים
עַל־כָּל־מָ֑יִםbIsa.32.20עַל־כָּל־מָיִםעל שדות רוויים במים
מְשַׁלְּחֵ֥י
רֶֽגֶל־הַשּׁ֖וֹר
וְהַחֲמֽוֹרcIsa.32.20מְשַׁלְּחֵי... וְהַחֲמוֹרהיכולים לשלח את השור ואת החמור לרעות באין מפריע בעקבות השפע של האדמה ושל המרעה הרב׃
ס