ישעיה כח
ישעיה פרק כח
אזהרה לאפרים
1ה֗וֹי עֲטֶ֤רֶת גֵּאוּת֙aIsa.28.1עֲטֶרֶת גֵּאוּתכתר ההתנאשות של הממלכה הצפונית, ואולי זו עיר בשומרון א ישע' כח 1: ה 11‡ שִׁכֹּרֵ֣י ב ישע' כח 1: ז 9-8; ט 8 אֶפְרַ֔יִם וְצִ֥יץ נֹבֵ֖לbIsa.28.1וְצִיץ נֹבֵלפרח שעומד לנבול צְבִ֣י תִפְאַרְתּ֑וֹcIsa.28.1צְבִי תִפְאַרְתּוֹיופי תפארתו אֲשֶׁ֛ר עַל־רֹ֥אשׁ גֵּֽיא־שְׁמָנִ֖יםdIsa.28.1אֲשֶׁר... שְׁמָנִיםהעיר שבנויה מעל עמק כרמי הזיתים; או, העיר שבנויה מעל עמק פורה מאוד הֲל֥וּמֵי יָֽיִןeIsa.28.1הֲלוּמֵי יָיִןשיכורים׃ 2הִנֵּ֨ה א ישע' כח 2: מ 10 חָזָ֤ק וְאַמִּץ֙ לַֽאדֹנָ֔יaIsa.28.2הִנֵּה... לַאדֹנָייש לאלוהים משהו חזק מאוד, הכוונה לאויב שנשלח מטעם האל כְּזֶ֥רֶם ב ישע' כח 2: שמות ט 18; יהושע י 11; ישע' ל 30; יחז' יג 11; לח 22; חגי ב 17; תהל' יח 14-13; עח 48-47; קה 32; קמח 8; איוב לח 22; התג' יא 19; טז 21 בָּרָ֖דbIsa.28.2כְּזֶרֶם בָּרָדחזק כמו מטר ברד שוטף שַׂ֣עַר קָ֑טֶבcIsa.28.2שַׂעַר קָטֶבכמו סערה קטלנית, הרסנית כְּ֠זֶרֶם ג ישע' כח 2: ח 7-6; כח 17; ל 28; נחום א 8 מַ֣יִם כַּבִּירִ֥יםdIsa.28.2כַּבִּירִיםמרובים ועזים שֹׁטְפִ֛ים הִנִּ֥יחַ לָאָ֖רֶץ בְּיָֽדeIsa.28.2הִנִּיחַ לָאָרֶץ בְּיָדיפיל לארץ בכוח רב את תפארת אפרים, את העיר שומרון׃ 3א ישע' כח 3: כה 10 בְּרַגְלַ֖יִם תֵּֽרָמַ֑סְנָה עֲטֶ֥רֶת גֵּא֖וּת שִׁכּוֹרֵ֥י אֶפְרָֽיִםaIsa.28.3עֲטֶרֶת... אֶפְרָיִםכל מה שהממלכה הצפונית מתגאה בו, ובאופן מידי לעיר שומרון׃ 4וְֽהָ֨יְתָ֜הaIsa.28.4וְהָיְתָהתהיה כמו פרי התאנה צִיצַ֤ת נֹבֵל֙bIsa.28.4צִיצַת נֹבֵלפרח נובל צְבִ֣יcIsa.28.4צְבִייופי, קישוט תִפְאַרְתּ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר עַל־רֹ֖אשׁ גֵּ֣יא שְׁמָנִ֑ים א ישע' כח 4: הושע ט 10; מיכה ז 1; נחום ג 12 כְּבִכּוּרָהּ֙ בְּטֶ֣רֶם קַ֔יִץdIsa.28.4כְּבִכּוּרָהּ בְּטֶרֶם קַיִץכמו פרי התאנה שהקדים להבשיל לפני עונת אסיף התאנים בקיץ אֲשֶׁ֨ר יִרְאֶ֤ה הָֽרֹאֶה֙ אוֹתָ֔הּ בְּעוֹדָ֥הּ בְּכַפּ֖וֹ יִבְלָעֶֽנָּהeIsa.28.4בְּעוֹדָהּ בְּכַפּוֹ יִבְלָעֶנָּהיבלעו את התאנה ללא השתהות׃ ס 5בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִֽהְיֶה֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת א ישע' כח 5: כד 16; סב 3 לַעֲטֶ֣רֶת צְבִ֔יaIsa.28.5לַעֲטֶרֶת צְבִיכתר חמדה, יופי וְלִצְפִירַ֖ת תִּפְאָרָ֑הbIsa.28.5וְלִצְפִירַת תִּפְאָרָהנזר, עטרה של תפארת לִשְׁאָ֖ר עַמּֽוֹcIsa.28.5לִשְׁאָר עַמּוֹלשארית בני ישראל׃ 6א ישע' כח 6: יא 2; לב 16-15 וּלְר֖וּחַ מִשְׁפָּ֑ט לַיּוֹשֵׁב֙ עַל־הַמִּשְׁפָּ֔טaIsa.28.6וּלְרוּחַ... הַמִּשְׁפָּטה' יהיה רוח משפט כלומר רוח של בינה וחכמה לשופטים היושבים לשפוט את העם ב ישע' כח 6: דהי"ב לב 8-6 וְלִ֨גְבוּרָ֔ה מְשִׁיבֵ֥י מִלְחָמָ֖ה שָֽׁעְרָהbIsa.28.6וְלִגְבוּרָה... שָׁעְרָהה' ייתן רוח גבורה בקרב לוחמי ישראל הנלחמים באויב והרודפים אותו עד שערי ערי האויב׃ ס
אזהרה והבטחה לירושלים
7וְגַם־אֵ֨לֶּה֙ א ישע' כח 7: ה 11‡ בַּיַּ֣יִן שָׁג֔וּ וּבַשֵּׁכָ֖ר תָּע֑וּ ב ישע' כח 7: כד 2 כֹּהֵ֣ן ג ישע' כח 7: ט 14 וְנָבִיא֩ שָׁג֨וּ בַשֵּׁכָ֜ר נִבְלְע֣וּaIsa.28.7נִבְלְעוּנתבלבלו מִן־הַיַּ֗יִן ד ישע' כח 7: הושע ד 11 תָּעוּ֙ מִן־הַשֵּׁכָ֔ר ה ישע' כח 7: כט 11 שָׁגוּ֙ בָּֽרֹאֶ֔הbIsa.28.7שָׁגוּ בָּרֹאֶהטעו בהבנת החיזיון הנבואי, "רואה" פירושו נביא פָּק֖וּ פְּלִילִיָּֽהcIsa.28.7פָּקוּ פְּלִילִיָּהנכשלו במתן משפט; פְּלִילִיָּה פירושה דין ומשפט׃ 8כִּ֚י כָּל־שֻׁלְחָנ֔וֹתaIsa.28.8כָּל־שֻׁלְחָנוֹתכל שולחנות הכוהנים והנביאים מָלְא֖וּ א ישע' כח 8: ירמ' מח 26 קִ֣יא צֹאָ֑הbIsa.28.8קִיא צֹאָהקיא מזוהם בְּלִ֖י מָקֽוֹםcIsa.28.8בְּלִי מָקוֹםללא מקום פנוי, נקי׃ ס 9א ישע' כח 9: ב 3; כח 26; ל 20; מח 17; נ 4; נד 13 אֶת־מִי֙ יוֹרֶ֣ה דֵעָ֔הaIsa.28.9אֶת־מִי יוֹרֶה דֵעָהאת מי הוא חושב ללמד חכמה? שואלים את עצמם בלעג השליטים שהנביא פנה אליהם וְאֶת־מִ֖י יָבִ֣ין שְׁמוּעָ֑הbIsa.28.9וְאֶת־מִי יָבִין שְׁמוּעָהלמי הוא מבקש להסביר את אשר שמע מאלוהים? ב ישע' כח 9: ברא' כא 8; שמ"א א 24-22; הושע א 8; תהל' קלא 2 גְּמוּלֵי֙ מֵֽחָלָ֔בcIsa.28.9גְּמוּלֵי מֵחָלָבנראֶה לו שאנחנו תינוקות שזה עתה גמלו אותם מיניקת חלב אם? עַתִּיקֵ֖י מִשָּׁדָֽיִםdIsa.28.9עַתִּיקֵי מִשָּׁדָיִםהוא סבור שאנחנו תינוקות שזה עתה נעתקו, הורחקו משדי האם?׃ 10כִּ֣י א ישע' כח 10: דהי"ב לו 15 צַ֤ו לָצָו֙ צַ֣ו לָצָ֔ו קַ֥ו לָקָ֖ו קַ֣ו לָקָ֑ו זְעֵ֥יר שָׁ֖ם זְעֵ֥יר שָֽׁםaIsa.28.10צַו לָצָו... זְעֵיר שָׁםכוונת הפסוק ככל הנראה היא לחקות את הדיבור אל התינוקות, הנביא דיבר אליהם כפי שמדברים אל התינוקות ומסבירים להם צעד אחר צעד, דרך התנהגות נאותה; זְעֵיר פירושו קטן, מעט׃ 11כִּ֚י א ישע' כח 11: לג 19; קור"א יד 21 בְּלַעֲגֵ֣י שָׂפָ֔הaIsa.28.11בְּלַעֲגֵי שָׂפָהבשפה עילגת וּבְלָשׁ֖וֹן אַחֶ֑רֶתbIsa.28.11וּבְלָשׁוֹן אַחֶרֶתבשפה זרה יְדַבֵּ֖רcIsa.28.11יְדַבֵּרהנביא; או, האל; או, האויב אֶל־הָעָ֥ם הַזֶּֽה׃ 12אֲשֶׁ֣ר ׀ אָמַ֣ר אֲלֵיהֶ֗ם א ישע' כח 12: דבר' יב 9; ישע' יא 10; יד 3; ל 15; לב 18-17; ירמ' ו 16; מתי יא 29-28 זֹ֤את הַמְּנוּחָה֙ הָנִ֣יחוּ לֶֽעָיֵ֔ף וְזֹ֖את הַמַּרְגֵּעָ֑הaIsa.28.12הַמַּרְגֵּעָהמרגוע, מנוחה ב ישע' כח 12: ל 9; סה 12; סו 4 וְלֹ֥א אָב֖וּאbIsa.28.12אָבוּארצו שְׁמֽוֹעַ׃ 13וְהָיָ֨ה לָהֶ֜ם דְּבַר־יְהוָ֗ה צַ֣ו לָצָ֞ו צַ֤ו לָצָו֙ קַ֤ו לָקָו֙ קַ֣ו לָקָ֔ו זְעֵ֥יר שָׁ֖ם זְעֵ֣יר שָׁ֑םaIsa.28.13וְהָיָה... זְעֵיר שָׁםדבר ה' ייראה להם לדבר ברמה של תינוקות ולכן לא ייקחו אותו ברצינות לְמַ֨עַן יֵלְכ֜וּ א ישע' כח 13: ח 15-14; רומ' ט 33-32; כיפ"א ב 8 וְכָשְׁל֤וּ אָחוֹר֙bIsa.28.13יֵלְכוּ וְכָשְׁלוּ אָחוֹרלמען ילכו לאחור וייפלו וְנִשְׁבָּ֔רוּ וְנוֹקְשׁ֖וּ וְנִלְכָּֽדוּcIsa.28.13וְנוֹקְשׁוּ וְנִלְכָּדוּלמען ייתקלו במלכודת ויילכדו בה׃ פ
14לָכֵ֛ן
א
ישע' כח 14:
א 10;
לט 5;
סו 5;
ירמ' ב 4‡
שִׁמְע֥וּ
דְבַר־יְהוָ֖ה
אַנְשֵׁ֣י
ב
ישע' כח 14:
כט 20;
הושע ז 5;
משלי א 22;
כט 8
לָצ֑וֹןaIsa.28.14אַנְשֵׁי לָצוֹןאנשים הלועגים ובזים לדבר הנביא
מֹֽשְׁלֵי֙
הָעָ֣ם
הַזֶּ֔ה
אֲשֶׁ֖ר
בִּירוּשָׁלִָֽם׃
15כִּ֣י
אֲמַרְתֶּ֗ם
כָּרַ֤תְנֽוּ
בְרִית֙
אֶת־מָ֔וֶת
א
ישע' כח 15:
ברא' לז 35
וְעִם־שְׁא֖וֹלaIsa.28.15מָוֶת, שְׁאוֹלמָוֶת ושְׁאֹול הם שמות של אלים כנעניים, ייתכן שהם מתפארים מול הנביא שהאלילים האלה הם הפטרונים שלהם ולכן אין להם מה לדאוג
עָשִׂ֣ינוּ
חֹזֶ֑ה
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(שיט)
שׁ֣וֹט
ב
ישע' כח 15:
ח 8;
כח 2;
ל 28
שׁוֹטֵ֤ף
כִּֽי־*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(עבר)
יַֽעֲבֹר֙
לֹ֣אbIsa.28.15שׁוֹט... יְבוֹאֵנוּאם יעבור זרם מים חזק, הוא לא יבוא אלינו; שוט הוא רצועה המחוברת למוט ואילו כאן הכוונה לזרם מים
יְבוֹאֵ֔נוּ
כִּ֣י
ג
ישע' כח 15:
ט 14;
ל 9;
מד 20;
נט 4-3;
יחז' יג 22;
עמוס ב 4
שַׂ֧מְנוּ
כָזָ֛ב
מַחְסֵ֖נוּcIsa.28.15כָזָב, וּבַשֶּׁקֶרנראה שזו דרכו של הנביא לכנות את האלילים או את בני הברית שבהם בטחו שליטי יהודה
ד
ישע' כח 15:
כט 15
וּבַשֶּׁ֥קֶר
נִסְתָּֽרְנוּ׃
ס
16לָכֵ֗ן
כֹּ֤ה
אָמַר֙
אֲדֹנָ֣י
יְהוִ֔ה
א
ישע' כח 16:
רומ' ט 33;
י 11;
כיפ"א ב 6
הִנְנִ֛י
ב
ישע' כח 16:
תהל' פז 1
יִסַּ֥דaIsa.28.16הִנְנִי יִסַּדהנני מייסד
בְּצִיּ֖וֹן
ג
ישע' כח 16:
ח 14;
תהל' קיח 22;
מתי כא 42;
מרק' יב 10;
לוקס כ 17;
מה"ש ד 11
אָ֑בֶן
אֶ֣בֶן
בֹּ֜חַןcIsa.28.16אֶבֶן בֹּחַןאבן גדולה וחזקה שנבחנה ונמצאה ראויה לבנייןbIsa.28.16אֶבֶן בֹּחַן[נב"מ 53]
ד
ישע' כח 16:
אפס' ב 20
פִּנַּ֤ת
יִקְרַת֙dIsa.28.16פִּנַּת יִקְרַתאבן פינה יקרה וכבדה
ה
ישע' כח 16:
קור"א ג 11;
טימ"ב ב 19
מוּסָ֣ד
מוּסָּ֔דeIsa.28.16מוּסָד מוּסָּדיסוד היסודות; או, יסוד מיוסד היטב
הַֽמַּאֲמִ֖ין
לֹ֥א
יָחִֽישׁfIsa.28.16הַמַּאֲמִין לֹא יָחִישׁהמאמין באדוני (או באבן - ראה הפניות) לא יזדעזע אלא יישאר במקומו; או, לא ימהר אלא יחכה להתגשמות דברו׃
17וְשַׂמְתִּ֤י
א
ישע' כח 17:
ה 16;
ל 18;
סא 8;
עמוס ז 9-7
מִשְׁפָּט֙
לְקָ֔ו
וּצְדָקָ֖ה
לְמִשְׁקָ֑לֶתbIsa.28.17וְשַׂמְתִּי... לְמִשְׁקָלֶתאעשה את ציון לעיר של משפט וצדקה מלאיםaIsa.28.17קָו, מִשְׁקָלֶתהם כלי מדידה של בנאים, הקָו שימש למדידת אורך בעוד שהמִשְׁקָלֶת שימשה למדידת זווית המבנה ביחס לקרקע, בעמוס ז 7-8 היא נקראת "אנך"; או, ייתכן שמדובר בכלי מדידה אחד ובו הקָו הוא החוט והמִשְׁקָלֶת קשורה בקצהו ויחד הם מראים תמיד מאונך למישור האופקי
וְיָעָ֤ה
ב
ישע' כח 17:
כח 2‡
בָרָד֙cIsa.28.17וְיָעָה בָרָדהברד יגרוף, יסחוף
מַחְסֵ֣ה
כָזָ֔בdIsa.28.17מַחְסֵה כָזָבמחסה כוזב כמו הביטחון באלילים או במעצמות כבעלי ברית
וְסֵ֥תֶרeIsa.28.17וְסֵתֶרמקום מסתור שהוכן ליום צרה
ג
ישע' כח 17:
מתי ז 27-26;
לוקס ו 49
מַ֖יִם
יִשְׁטֹֽפוּ׃
18א
ישע' כח 18:
ז 7;
ח 10
וְכֻפַּ֤רaIsa.28.18וְכֻפַּרתתבטל, תופר
בְּרִֽיתְכֶם֙
אֶת־מָ֔וֶת
וְחָזוּתְכֶ֥םbIsa.28.18וְחָזוּתְכֶםהחוזה שלכם
ב
ישע' כח 18:
ברא' לז 35‡
אֶת־שְׁא֖וֹל
לֹ֣א
תָק֑וּם
ג
ישע' כח 18:
כח 15;
דנ' ח 13
שׁ֤וֹט
שׁוֹטֵף֙
כִּ֣י
יַֽעֲבֹ֔ר
וִהְיִ֥יתֶם
ל֖וֹ
ד
ישע' כח 18:
ה 5‡;
כח 3
לְמִרְמָֽסcIsa.28.18לְמִרְמָסשרומסים אותו, דורכים עליו ברגליים׃
19מִדֵּ֤י
עָבְרוֹ֙aIsa.28.19מִדֵּי עָבְרוֹכל פעם שיעבור
יִקַּ֣ח
אֶתְכֶ֔ם
א
ישע' כח 19:
נ 4
כִּֽי־בַבֹּ֧קֶר
בַּבֹּ֛קֶר
יַעֲבֹ֖ר
בַּיּ֣וֹם
וּבַלָּ֑יְלָה
וְהָיָ֥ה
ב
ישע' כח 19:
ירמ' טו 4;
כד 9;
כט 18;
לד 17;
דהי"ב כט 8
רַק־זְוָעָ֖ה
הָבִ֥ין
שְׁמוּעָֽהbIsa.28.19וְהָיָה... שְׁמוּעָההבנת הנבואה תביא חרדה׃
20כִּֽי־קָצַ֥ר
הַמַּצָּ֖עaIsa.28.20הַמַּצָּעהמזרן
מֵֽהִשְׂתָּרֵ֑עַbIsa.28.20מֵהִשְׂתָּרֵעַמהאפשרות לשכב עליו מבלי להתכווץ, בגפיים מתוחות
א
ישע' כח 20:
נט 6
וְהַמַּסֵּכָ֥הcIsa.28.20וְהַמַּסֵּכָההשמיכה
צָ֖רָה
כְּהִתְכַּנֵּֽסdIsa.28.20כִּי־קָצַר... כְּהִתְכַּנֵּסבין שיבקש האדם להתמתח ובין שיבקש להתכווץ ולהתכסות, הוא לא יוכל בגלל המזרן הקטן והשמיכה הקצרה׃
21כִּ֤י
א
ישע' כח 21:
שמ"ב ה 20;
דהי"א יד 11
כְהַר־פְּרָצִים֙
יָק֣וּם
יְהוָ֔הaIsa.28.21כְהַר... יהוהייקום ה' להכות את אויביו כפי שעשה בזמן שנלחם דוד בפלישתים בהר פרצים (ראה הפניות)
ב
ישע' כח 21:
יהושע י 10,
12;
דהי"א יד 16
כְּעֵ֖מֶק
בְּגִבְע֣וֹן
יִרְגָּ֑זbIsa.28.21כְּעֵמֶק בְּגִבְעוֹן יִרְגָּזה' יכעס על אויביו או ירעיש את הארץ, כמו בְּעֵמֶק בְּגִבְעֹון בימי יהושע בן נון, כאשר השליך אבנים גדולות מן השמים (ראה הפניות)
לַעֲשׂ֤וֹת
ג
ישע' כח 21:
ה 19;
י 12
מַעֲשֵׂ֨הוּ֙
זָ֣ר
מַעֲשֵׂ֔הוּcIsa.28.21זָר מַעֲשֵׂהוּמעשה מוזר
וְלַֽעֲבֹד֙
עֲבֹ֣דָת֔וֹ
נָכְרִיָּ֖ה
עֲבֹדָתֽוֹdIsa.28.21נָכְרִיָּה עֲבֹדָתוֹזרה עבודתו׃
22וְעַתָּה֙
א
ישע' כח 22:
כח 14‡
אַל־תִּתְלוֹצָ֔צוּaIsa.28.22אַל־תִּתְלוֹצָצוּאל תלגלגו, אל תלעגו
פֶּֽן־יֶחְזְק֖וּ
מֽוֹסְרֵיכֶ֑םbIsa.28.22פֶּן־יֶחְזְקוּ מוֹסְרֵיכֶםשלא יתחזקו כבלי שעבודכם
ב
ישע' כח 22:
י 23-22;
נחום א 9;
דנ' ט 27
כִּֽי־כָלָ֨ה
וְנֶחֱרָצָ֜הcIsa.28.22כָלָה וְנֶחֱרָצָהכיליון גמור וגזור
שָׁמַ֗עְתִּי
מֵאֵ֨ת
אֲדֹנָ֧י
יְהוִ֛ה
צְבָא֖וֹת
עַל־כָּל־הָאָֽרֶץ׃
23הַאֲזִ֥ינוּ
א
ישע' כח 23:
תהל' כז 7;
קל 2
וְשִׁמְע֖וּ
קוֹלִ֑י
הַקְשִׁ֥יבוּ
וְשִׁמְע֖וּ
אִמְרָתִֽי׃
24הֲכֹ֣ל
הַיּ֔וֹם
יַחֲרֹ֥שׁ
הַחֹרֵ֖שׁ
לִזְרֹ֑עַ
יְפַתַּ֥חaIsa.28.24יְפַתַּח"פיתוח" הוא תהליך החריש שבו פותחים את האדמה לקראת קליטת המים של העונה הגשומה
וִֽישַׂדֵּ֖דbIsa.28.24וִישַׂדֵּדיישור התלמים וכתישת הרגבים
אַדְמָתֽוֹ׃
25הֲלוֹא֙
אִם־שִׁוָּ֣הaIsa.28.25שִׁוָּהיישר
פָנֶ֔יהָ
וְהֵפִ֥יץ
קֶ֖צַחbIsa.28.25קֶצַחזרעי קצח שהוא ממיני התבלינים שבשימוש עד ימינו; יש המזהים אותו עם הקימל ויש המזהים עם שֶׁבֶת ריחני ששמו העממי הוא שמיר
א
ישע' כח 25:
מתי כג 23
וְכַמֹּ֣ןcIsa.28.25וְכַמֹּןכמון הוא ממיני התבלינים שבשימוש עד ימינו
יִזְרֹ֑ק
וְשָׂ֨ם
חִטָּ֤ה
שׂוֹרָה֙
וּשְׂעֹרָ֣ה
נִסְמָ֔ן
ב
ישע' כח 25:
שמות ט 32;
יחז' ד 9
וְכֻסֶּ֖מֶת
גְּבֻלָתֽוֹdIsa.28.25חִטָּה... גְּבֻלָתוֹחיטה בשורות־שורות, שעורה במקום מסומן וכוסמת בקצה השדה׃
26וְיִסְּר֥וֹ
לַמִּשְׁפָּ֖ט
א
ישע' כח 26:
תהל' צד 10
אֱלֹהָ֥יו
יוֹרֶֽנּוּaIsa.28.26וְיִסְּרוֹ... יוֹרֶנּוּאלוהים מורה ומלמד את האדם את משפט עבודת האדמה׃
27כִּ֣י
לֹ֤א
א
ישע' כח 27:
מא 15;
עמוס א 3;
איוב מא 22
בֶֽחָרוּץ֙
י֣וּדַשׁ
קֶ֔צַחaIsa.28.27כִּי... קֶצַחאכן לא דשים את הקצח בחרוץ; חרוץ הוא המורג, כלי חקלאי. המורג הוא לוח גדול שלרוב עשוי עץ, ובצדו התחתון נעוצים הרבה להבים מברזל או בתקופות קדומות יותר מאבן צור
ב
ישע' כח 27:
משלי כ 26
וְאוֹפַ֣ןbIsa.28.27וְאוֹפַןגלגל
עֲגָלָ֔ה
עַל־כַּמֹּ֖ן
יוּסָּ֑בcIsa.28.27יוּסָּבלא יסובב
כִּ֧י
ג
ישע' כח 27:
שפט' ו 11;
רות ב 17
בַמַּטֶּ֛ה
יֵחָ֥בֶטdIsa.28.27יֵחָבֶטחבטה, מכה במקל כדי להוציא את הגרעינים
קֶ֖צַח
וְכַמֹּ֥ן
בַּשָּֽׁבֶט׃
28לֶ֣חֶם
יוּדָ֔קaIsa.28.28לֶחֶם יוּדָקאת גרעיני הדגן שממנו עושים את הלחם, מדיקים, כלומר טוחנים לקמח דק
כִּ֛י
לֹ֥א
לָנֶ֖צַח
אָד֣וֹשׁ
יְדוּשֶׁ֑נּוּbIsa.28.28לֹא... יְדוּשֶׁנּוּלא ידוש אותם בלי סוף, כי זה לא יהפוך את הדגן לקמח טחון הטוב לאפיית הלחם
וְ֠הָמַם
גִּלְגַּ֧ל
עֶגְלָת֛וֹ
וּפָרָשָׁ֖יו
לֹֽא־יְדֻקֶּֽנּוּcIsa.28.28וְהָמַם... יְדֻקֶּנּוּגם אם ידוש את הדגן בלי סוף בעזרת גלגלים והסוסים המושכים את המורג, לא יצליח לטחון אותו לקמח דק; ייתכן כי כאן וּפָרָשָׁ֖יו פירושו שיני הברזל שעל גלגל הדישה והכוונה לא לסוסים׃
29גַּם־זֹ֕אתaIsa.28.29גַּם־זֹאתגם הדרך שיש לעבוד בה את האדמה ולהוציא ממנה לחם
מֵעִ֛ם
יְהוָ֥ה
צְבָא֖וֹת
יָצָ֑אָה
א
ישע' כח 29:
ט 5
הִפְלִ֣יא
עֵצָ֔הbIsa.28.29הִפְלִיא עֵצָהעצת ה' נפלאה
ב
ישע' כח 29:
משלי ב 7;
ח 14;
יח 1
הִגְדִּ֖יל
תּוּשִׁיָּֽהcIsa.28.29הִגְדִּיל תּוּשִׁיָּהה' בעל תבונה וחכמה גדולות׃
ס