ישעיה כג
ישעיה פרק כג
משא צור וצידון
1מַשָּׂ֖א
א
ישע' כג 1:
יהושע יט 29‡
צֹ֑רaIsa.23.1מַשָּׂא צֹרנבואת תוכחה נגד צור
הֵילִ֣ילוּbIsa.23.1הֵילִילוּהשמיעו קולות יללה
׀
ב
ישע' כג 1:
מל"א י 22‡;
ישע' ב 16;
ס 9
אֳנִיּ֣וֹת
ג
ישע' כג 1:
ברא' י 4‡
תַּרְשִׁ֗ישׁcIsa.23.1אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁאניות חזקות המפליגות למרחק; או, אניות הפיניקים, בני צור
ד
ישע' כג 1:
כד 10
כִּֽי־שֻׁדַּ֤ד
מִבַּ֨יִת֙
מִבּ֔וֹאdIsa.23.1כִּי... מִבּוֹאכי נשדדה ונחרבה צור ואין לאן להפליג ולעגון
מֵאֶ֥רֶץ
ה
ישע' כג 1:
במד' כד 24‡
כִּתִּ֖יםeIsa.23.1מֵאֶרֶץ כִּתִּיםמהאי קפריסין
נִגְלָה־לָֽמוֹfIsa.23.1נִגְלָה־לָמוֹנגלה, נודע לאנשי האוניות החורבן של צור׃
2א
ישע' כג 2:
מז 5
דֹּ֖מּוּaIsa.23.2דֹּמּוּשִׁתקו! מנהג אבלות
יֹ֣שְׁבֵי
אִ֑יbIsa.23.2יֹשְׁבֵי אִייושבי צור או יושבי חוף הים שהיה תחת שלטון צור (פיניקיה); או, תושבי קפריסין
סֹחֵ֥ר
ב
ישע' כג 2:
יהושע יט 28‡
צִיד֛וֹןcIsa.23.2סֹחֵר צִידוֹןסוחרי פיניקיה
עֹבֵ֥ר
יָ֖םdIsa.23.2עֹבֵר יָםאנשי מסחר ימי
מִלְאֽוּךְeIsa.23.2מִלְאוּךְמִלאו אותך בעושר ונכסים׃
3וּבְמַ֤יִם
רַבִּים֙aIsa.23.3וּבְמַיִם רַבִּיםבדרך הים
א
ישע' כג 3:
יט 9-7
זֶ֣רַע
ב
ישע' כג 3:
יהושע יג 3;
ירמ' ב 18;
דהי"א יג 5
שִׁחֹ֔רbIsa.23.3זֶרַע שִׁחֹרדִגני הנילוס; שִׁחֹר הוא אחד משמות נהר הנילוס
קְצִ֥יר
יְא֖וֹרcIsa.23.3קְצִיר יְאוֹריבול הנילוס; יְאֹור הוא גם אחד משמות נהר הנילוס
תְּבֽוּאָתָ֑הּdIsa.23.3וּבְמַיִם... תְּבוּאָתָהּהרווח של יושבי פיניקיה בא בעיקר מהמסחר בים עם יבול הנילוס
וַתְּהִ֖י
ג
ישע' כג 3:
יחז' כז 27-3
סְחַ֥ר
גּוֹיִֽםeIsa.23.3וַתְּהִי סְחַר גּוֹיִםיבול מצרים היה לסחורה לכל העמים; או, פיניקיה היתה למרכז מסחר לכל העמים׃
4בּ֣וֹשִׁי
צִיד֔וֹן
כִּֽי־אָמַ֣ר
יָ֔םaIsa.23.4כִּי־אָמַר יָםכי הים אמר
מָע֥וֹז
הַיָּ֖םbIsa.23.4מָעוֹז הַיָּםהיא צור שנחשבה למבצר ימי חזק
לֵאמֹ֑ר
לֹֽא־חַ֣לְתִּיcIsa.23.4לֹא־חַלְתִּילא היו לי כאבי לידה
וְלֹֽא־יָלַ֗דְתִּי
וְלֹ֥א
גִדַּ֛לְתִּי
בַּחוּרִ֖ים
רוֹמַ֥מְתִּיdIsa.23.4רוֹמַמְתִּיולא רוממתי; רֹומַמְתִּי מקביל אל גִדַּלְתִּי
בְתוּלֽוֹתeIsa.23.4לֹא־חַלְתִּי... בְתוּלוֹתכאן הים מתכחש ל"בניו", ייתכן שהנבואה מתייחסת לכינוי "בני הים", שיושבי פיניקיה נהגו לכנות בו את עצמם׃
5כַּֽאֲשֶׁר־שֵׁ֖מַע
לְמִצְרָ֑יִם
א
ישע' כג 5:
שמות טו 16-14
יָחִ֖ילוּ
כְּשֵׁ֥מַע
צֹֽרaIsa.23.5כַּאֲשֶׁר... צֹרבמצרים ירעדו מפחד כאשר שמועת מפלת צור תגיע אליהם; או, העמים ירעדו כששמועת מפלת צור תגיע אליהם כפי שרעדו כאשר שמועת האסון או המפלה של מצרים הגיעה אליהם׃
6עִבְר֖וּ
א
ישע' כג 6:
ברא' י 4‡
תַּרְשִׁ֑ישָׁהaIsa.23.6תַּרְשִׁישָׁהתרשיש הוא שם של מקום לחופי הים התיכון, יש המזהים אותו עם תרסוס שבחוף המערבי של אסיה הקטנה, בגלל העידר מרבצי מתכות באזור תרסוס, דבר שאפיין את תרשיש על פי המקרא, יש המזהים אותו עם העיר תַרתֶסוס ששכנה באזור עשיר במכרות של חצי האי האיברי
הֵילִ֖ילוּbIsa.23.6הֵילִילוּהשמיעו קול יללה
ב
ישע' כג 6:
יחז' כז 35
יֹ֥שְׁבֵי
אִֽיcIsa.23.6יֹשְׁבֵי אִייושבי פיניקיה׃
7הֲזֹ֥את
לָכֶ֖ם
א
ישע' כג 7:
כב 2;
לב 13
עַלִּיזָ֑הaIsa.23.7הֲזֹאת לָכֶם עַלִּיזָהזאת היא עירכם מלאת השמחה וששון?
מִֽימֵי־קֶ֤דֶם
קַדְמָתָהּ֙bIsa.23.7מִימֵי־קֶדֶם קַדְמָתָהּבעברהּ הרחוק
יֹבִל֣וּהָ
רַגְלֶ֔יהָ
מֵֽרָח֖וֹק
לָגֽוּרcIsa.23.7יֹבִלוּהָ... לָגוּריושבי העיר נהגו לעזוב את העיר והיו מייסדים מושבות מסחר בחופים רחוקים של ים התיכון; "מרחוק" במשמעות "למרחקים"׃
8מִ֚י
יָעַ֣ץ
זֹ֔אתaIsa.23.8יָעַץ זֹאתגזר, החליט על החורבן
עַל־צֹ֖ר
א
ישע' כג 8:
יחז' כח 2
הַמַּֽעֲטִירָ֑הbIsa.23.8הַמַּעֲטִירָהבעלת העטרה, הכתר
אֲשֶׁ֤ר
ב
ישע' כג 8:
יחז' כו 12;
כז 3
סֹחֲרֶ֨יה֙
שָׂרִ֔ים
כִּנְעָנֶ֖יהָcIsa.23.8כִּנְעָנֶיהָסוחריה
נִכְבַּדֵּי־אָֽרֶץ׃
9א
ישע' כג 9:
ב 11;
יג 11
יְהוָ֥ה
צְבָא֖וֹת
יְעָצָ֑הּ
ב
ישע' כג 9:
איוב מ 12-11;
דנ' ד 34
לְחַלֵּל֙
גְּא֣וֹן
כָּל־צְבִ֔יaIsa.23.9לְחַלֵּל... צְבִילהשפיל גאוותה ויופייה של צור
לְהָקֵ֖לbIsa.23.9לְהָקֵללבזות
ג
ישע' כג 9:
ה 13;
ט 15
כָּל־נִכְבַּדֵּי־אָֽרֶץ׃
10עִבְרִ֥י
אַרְצֵ֖ךְ
כַּיְאֹ֑רaIsa.23.10עִבְרִי אַרְצֵךְ כַּיְאֹרעזבי את ארצך וצאי לגולה כפי שהנילוס עוזב את היבשה ונשפך אל הים; או, עִבְדִי את ארצך כפי שעובדים את ארץ הנילוס; באחת ממגילות ים המלח המילה עִבְרִי כתובה "עבדי"
בַּת־תַּרְשִׁ֕ישׁbIsa.23.10בַּת־תַּרְשִׁישׁיושבי פיניקיה; או, יושבי מושבות המסחר שהוקמו בתרשיש, ראה פס' 6, הערה
אֵ֖ין
מֵ֥זַח
עֽוֹדcIsa.23.10אֵין מֵזַח עוֹדאין יותר נמל שאניות יכולות לעגון במזח שלו; או, אין יותר מזח, במשמעות חגורה שהיו חוגרים על המותניים בזמן עבודה פיזית קשה׃
11א
ישע' כג 11:
שמות יד 21;
דהי"א כא 16‡
יָדוֹ֙
נָטָ֣ה
ב
ישע' כג 11:
יט 5;
נ 2
עַל־הַיָּ֔םaIsa.23.11נָטָה עַל־הַיָּםשלח על הים
ג
ישע' כג 11:
יג 13
הִרְגִּ֖יזbIsa.23.11הִרְגִּיזזעזע, הרעיד
מַמְלָכ֑וֹת
יְהוָה֙
צִוָּ֣ה
אֶל־כְּנַ֔עַןcIsa.23.11אֶל־כְּנַעַןעל כנען, כנען היא יושבי פיניקיה שהיו מכנים עצמם בשם זה
ד
ישע' כג 11:
כה 2;
יחז' כו 4,
9;
זכר' ט 4-3
לַשְׁמִ֖ד
מָעֻזְנֶֽיהָdIsa.23.11לַשְׁמִד מָעֻזְנֶיהָלהשמיד את מבצריה׃
12וַיֹּ֕אמֶר
א
ישע' כג 12:
יחז' כו 14-13;
התג' יח 22
לֹֽא־תוֹסִ֥יפִי
ע֖וֹד
לַעְל֑וֹזaIsa.23.12לַעְלוֹזלשמוח
הַֽמְעֻשָּׁקָ֞ה
בְּתוּלַ֣ת
בַּת־צִיד֗וֹןbIsa.23.12הַמְעֻשָּׁקָה... צִידוֹןבני פיניקיה העשוקים
ב
ישע' כג 12:
במד' כד 24‡;
ישע' כג 1
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(כתיים)
כִּתִּים֙
ק֣וּמִי
עֲבֹ֔רִיcIsa.23.12כִּתִּים קוּמִי עֲבֹרִיקומי בת צידון (בני פיניקיה) ועברי אל קפריסין
גַּם־שָׁ֖ם
לֹא־יָנ֥וּחַֽ
לָֽךְ׃
13הֵ֣ןaIsa.23.13הֵןהנה
׀
אֶ֣רֶץ
כַּשְׂדִּ֗ים
זֶ֤ה
הָעָם֙bIsa.23.13זֶה הָעָםעם הכשדים, הבבלים
לֹ֣א
הָיָ֔הcIsa.23.13לֹא הָיָהלא קיים עוד; או, נחרב כאילו לא היה מעולם
א
ישע' כג 13:
י 5
אַשּׁ֖וּר
יְסָדָ֣הּ
ב
ישע' כג 13:
יג 21;
לד 14;
ירמ' לד 14;
נ 39;
תהל' עד 14
לְצִיִּ֑יםdIsa.23.13אַשּׁוּר יְסָדָהּ לְצִיִּיםאשור יסד אותה, גרם לה להיות כמו המדבר; צִיִּים לשון רבים של צִיָּה שהיא מדבר
הֵקִ֣ימוּ
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(בחיניו)
בַחוּנָ֗יוeIsa.23.13בַחוּנָיומגדלי מצור
עֹרְרוּ֙fIsa.23.13עֹרְרוּמוטטו והרסו
אַרְמְנוֹתֶ֔יהָ
שָׂמָ֖הּ
לְמַפֵּלָֽהgIsa.23.13לְמַפֵּלָהלמפולת, לחורבה׃
14הֵילִ֖ילוּ
א
ישע' כג 14:
מל"א י 22‡;
ישע' ב 16;
כג 1;
ס 9;
יחז' כז 25
אֳנִיּ֣וֹת
תַּרְשִׁ֑ישׁaIsa.23.14אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁראה פס' 1
כִּ֥י
שֻׁדַּ֖ד
מָעֻזְּכֶֽןbIsa.23.14מָעֻזְּכֶןעירכם המבוצרת׃
ס
15וְהָיָה֙
בַּיּ֣וֹם
הַה֔וּא
וְנִשְׁכַּ֤חַת
צֹר֙
א
ישע' כג 15:
ירמ' כה 11,
22
שִׁבְעִ֣ים
שָׁנָ֔ה
כִּימֵ֖י
מֶ֣לֶךְ
אֶחָ֑ד
מִקֵּ֞ץ
שִׁבְעִ֤ים
שָׁנָה֙
יִהְיֶ֣ה
לְצֹ֔ר
כְּשִׁירַ֖ת
הַזּוֹנָֽה׃
16קְחִ֥י
כִנּ֛וֹר
סֹ֥בִּי
עִ֖ירaIsa.23.16סֹבִּי עִירשוטטי ברחובות העיר
זוֹנָ֣ה
נִשְׁכָּחָ֑ה
הֵיטִ֤יבִי
נַגֵּן֙
א
ישע' כג 16:
יחז' כו 13
הַרְבִּי־שִׁ֔יר
לְמַ֖עַן
תִּזָּכֵֽרִי׃
17וְהָיָ֞ה
מִקֵּ֣ץ
׀
שִׁבְעִ֣ים
שָׁנָ֗ה
יִפְקֹ֤דaIsa.23.17יִפְקֹדיזכור
יְהוָה֙
אֶת־צֹ֔ר
וְשָׁבָ֖ה
א
ישע' כג 17:
דבר' כג 19;
מיכה א 7
לְאֶתְנַנָּ֑הbIsa.23.17לְאֶתְנַנָּהתשלום לשירותי הזונה; מסחרה
ב
ישע' כג 17:
יחז' טז 29-25;
נחום ג 4
וְזָֽנְתָ֛ה
אֶת־כָּל־מַמְלְכ֥וֹתcIsa.23.17וְזָנְתָה... מַמְלְכוֹתתסחור עם כל הממלכות
הָאָ֖רֶץ
עַל־פְּנֵ֥י
הָאֲדָמָֽה׃
18א
ישע' כג 18:
ס 9-5;
מיכה ד 13;
תהל' עב 11-10;
התג' יז 2
וְהָיָ֨ה
סַחְרָ֜הּ
וְאֶתְנַנָּ֗הּaIsa.23.18סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּהרווח מעבודתה
ב
ישע' כג 18:
שמות כח 36;
זכר' יד 20
קֹ֚דֶשׁ
לַֽיהוָ֔ה
לֹ֥א
יֵֽאָצֵ֖רbIsa.23.18לֹא יֵאָצֵרלא יישאר באוצרות
וְלֹ֣א
יֵֽחָסֵ֑ןcIsa.23.18וְלֹא יֵחָסֵןלא יושם במחסן
כִּ֣י
לַיֹּשְׁבִ֞ים
לִפְנֵ֤י
יְהוָה֙dIsa.23.18לַיֹּשְׁבִים לִפְנֵי יהוהלכוהנים במקדש; או, לעניים
יִֽהְיֶ֣ה
סַחְרָ֔הּ
לֶאֱכֹ֥ל
לְשָׂבְעָ֖ה
וְלִמְכַסֶּ֥ה
עָתִֽיקeIsa.23.18וְלִמְכַסֶּה עָתִיקלבגד משובח׃
פ