ישעיה יד
ישעיה פרק יד
קינה על מלך בבל
1כִּי֩aIsa.14.1כִּיאכן; או, כאשר א ישע' יד 1: מט 13, 15; נד 8-7; תהל' קב 14 יְרַחֵ֨ם יְהוָ֜ה אֶֽת־יַעֲקֹ֗ב ב ישע' יד 1: שמות יט 5‡; ישע' מא 9-8; מד 1; מט 7; זכר' א 17; ב 16 וּבָחַ֥ר עוֹד֙bIsa.14.1וּבָחַר עוֹדבחר עוד פעם; או, ממשיך לבחור בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וְהִנִּיחָ֖םcIsa.14.1וְהִנִּיחָםיניח אותם, ישים אותם עַל־אַדְמָתָ֑ם ג ישע' יד 1: נו 3, 6; יחז' מז 22; אפס' ב 19-12 וְנִלְוָ֤ה הַגֵּר֙ עֲלֵיהֶ֔ם וְנִסְפְּח֖וּdIsa.14.1וְנִסְפְּחוּיצטרפו, יתחברו עַל־בֵּ֥ית יַעֲקֹֽב׃ 2וּלְקָח֣וּםaIsa.14.2וּלְקָחוּםייקחו את בני ישראל עַמִּים֮ א ישע' יד 2: מג 6; מט 22; ס 9 וֶהֱבִיא֣וּםbIsa.14.2וֶהֱבִיאוּםיביאו את בני ישראל אֶל־מְקוֹמָם֒cIsa.14.2אֶל־מְקוֹמָםאל ארץ ישראל ב ישע' יד 2: מה 14; מט 23; נד 3; עבד' 17 וְהִֽתְנַחֲל֣וּםdIsa.14.2וְהִתְנַחֲלוּםיעשו אותם לנחלתם בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֗ל עַ֚ל אַדְמַ֣ת יְהוָ֔ה ג ישע' יד 2: ס 10; סא 5 לַעֲבָדִ֖ים וְלִשְׁפָח֑וֹתeIsa.14.2לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹתיהפכו אותם ל... וְהָיוּ֙ ד ישע' יד 2: יחז' לט 10; יואל ד 8 שֹׁבִ֣ים לְשֹֽׁבֵיהֶ֔ם וְרָד֖וּ בְּנֹגְשֵׂיהֶֽםfIsa.14.2וְרָדוּ בְּנֹגְשֵׂיהֶםישלטו במי ששעבד אותם׃ ס 3וְהָיָ֗ה בְּי֨וֹם א ישע' יד 3: דבר' יב 9‡; ירמ' ל 10; מו 27 הָנִ֤יחַ יְהוָה֙ לְךָ֔aIsa.14.3הָנִיחַ יהוה לְךָייתן לך ה' מנוחה מֵֽעָצְבְּךָ֖bIsa.14.3מֵעָצְבְּךָמייסוריך, מצערך וּמֵרָגְזֶ֑ךָcIsa.14.3וּמֵרָגְזֶךָמכעסך וּמִן־הָעֲבֹדָ֥ה הַקָּשָׁ֖הdIsa.14.3וּמִן־הָעֲבֹדָה הַקָּשָׁהמהשעבוד הקשה אֲשֶׁ֥ר עֻבַּד־בָּֽךְ׃ 4א ישע' יד 4: חבק' ב 6 וְנָשָׂ֜אתָaIsa.14.4וְנָשָׂאתָתקרא, תזמר הַמָּשָׁ֥לbIsa.14.4הַמָּשָׁלשיר לעג וביזיון הַזֶּ֛ה עַל־מֶ֥לֶךְ בָּבֶ֖ל וְאָמָ֑רְתָּ ב ישע' יד 4: ט 4‡; טז 4 אֵ֚יךְ שָׁבַ֣ת נֹגֵ֔שׂcIsa.14.4שָׁבַת נֹגֵשׂהנוגש, המשעבד חדל להתקיים שָׁבְתָ֖ה מַדְהֵבָֽהdIsa.14.4שָׁבְתָה מַדְהֵבָההעושק והשעבוד נגמרים; או, המלכות שבזזה זהב וכסף חדלה להתקיים׃ 5שָׁבַ֥ר יְהוָ֖ה א ישע' יד 5: יחז' ז 11; תהל' קכה 3 מַטֵּ֣ה רְשָׁעִ֑ים שֵׁ֖בֶט מֹשְׁלִֽים׃ 6א ישע' יד 6: מז 6 מַכֶּ֤הaIsa.14.6מַכֶּהשבט בבל היה מכה עַמִּים֙ בְּעֶבְרָ֔הbIsa.14.6בְּעֶבְרָהבזעם אכזרי מַכַּ֖ת בִּלְתִּ֣י סָרָ֑הcIsa.14.6מַכַּת בִּלְתִּי סָרָהמכה ללא הרף רֹדֶ֤ה בָאַף֙ גּוֹיִ֔םdIsa.14.6רֹדֶה בָאַף גּוֹיִםשולט, משעבד עמים בכעס מֻרְדָּ֖ף בְּלִ֥י חָשָֽׂךְeIsa.14.6מֻרְדָּף בְּלִי חָשָׂךְנרדף ללא הפסקה׃ 7א ישע' יד 7: זכר' א 11 נָ֥חָה שָׁקְטָ֖ה כָּל־הָאָ֑רֶץ ב ישע' יד 7: מד 23; מט 13; נב 9; נד 1; נה 12; תהל' צח 4 פָּצְח֖וּ רִנָּֽהaIsa.14.7פָּצְחוּ רִנָּההשמיעו קולות של שמחה׃ 8גַּם־בְּרוֹשִׁ֛ים שָׂמְח֥וּ לְךָ֖aIsa.14.8לְךָלמפלתך אַרְזֵ֣י לְבָנ֑וֹןbIsa.14.8אַרְזֵי לְבָנוֹןוגם ארזי הלבנון מֵאָ֣ז שָׁכַ֔בְתָּcIsa.14.8שָׁכַבְתָּנהרגת; או, שכבת בקברך לֹֽא־יַעֲלֶ֥ה הַכֹּרֵ֖תdIsa.14.8הַכֹּרֵתהכורת בגרזן עָלֵֽינוּ׃ 9א ישע' יד 9: ברא' לז 35‡; ישע' ה 14 שְׁא֗וֹלaIsa.14.9שְׁאוֹלמקום איסוף רוחות המתים מִתַּ֛חַתbIsa.14.9מִתַּחַתמתחת לעולם החיים הגשמיים רָגְזָ֥ה לְךָ֖cIsa.14.9רָגְזָה לְךָנרעשה, נחרדה מפניך לִקְרַ֣את בּוֹאֶ֑ךָ עוֹרֵ֨ר לְךָ֤ ב ישע' יד 9: ברא' יד 5‡ רְפָאִים֙dIsa.14.9עוֹרֵר לְךָ רְפָאִיםהֵעִיר בשבילך את רוחות המתים, כנראה המלאך האחראי לַשאול כָּל־עַתּ֣וּדֵיeIsa.14.9עַתּוּדֵימושלי, גדולי אָ֔רֶץ הֵקִים֙ מִכִּסְאוֹתָ֔ם כֹּ֖ל מַלְכֵ֥י גוֹיִֽם׃ 10א ישע' יד 10: יחז' לב 21 כֻּלָּ֣ם יַֽעֲנ֔וּaIsa.14.10כֻּלָּם יַעֲנוּכל רוחות המתים יפצחו בשיר וְיֹאמְר֖וּ אֵלֶ֑יךָbIsa.14.10אֵלֶיךָהילל בן שחר גַּם־אַתָּ֛ה חֻלֵּ֥יתָcIsa.14.10חֻלֵּיתָכפשוטו או הפכת לחלל, למת כָמ֖וֹנוּ אֵלֵ֥ינוּ נִמְשָֽׁלְתָּdIsa.14.10אֵלֵינוּ נִמְשָׁלְתָּנעשית דומה לנו׃ 11א ישע' יד 11: ה 14 הוּרַ֥ד שְׁא֛וֹל גְּאוֹנֶ֖ךָ הֶמְיַ֣ת נְבָלֶ֑יךָaIsa.14.11הוּרַד... נְבָלֶיךָגאוותך ורעש כלי הזמר שלך הורדו על כורחך אל השאול, אל הקבר תַּחְתֶּ֨יךָ֙ יֻצַּ֣ע רִמָּ֔הbIsa.14.11תַּחְתֶּיךָ יֻצַּע רִמָּההמצעים על משכבך יהיו זחלי זבובים וּמְכַסֶּ֖יךָ תּוֹלֵעָֽהcIsa.14.11וּמְכַסֶּיךָ תּוֹלֵעָהתולעים יכסו אותך׃ 12א ישע' יד 12: יחז' כו 17 אֵ֛יךְaIsa.14.12אֵיךְתחילת שיר קינה לועג; בלשון ציורית לועגת הנבואה למלך בבל. יש שרואים בפסוקים 12-15 תיאור של נפילת השטן אחרי שהוא מרד באלוהים ב ישע' יד 12: לד 4; לוקס י 18; התג' ח 10; ט 1 נָפַ֥לְתָּ מִשָּׁמַ֖יִם ג ישע' יד 12: כיפ"ב א 1; התג' ב 28; כב 16 הֵילֵ֣ל ד ישע' יד 12: איוב לח 7 בֶּן־שָׁ֑חַרbIsa.14.12הֵילֵל בֶּן־שָׁחַרכוכב נֹגה שבגבול מזרח, כינוי למלאך רם־מעלה, ראה עוד יחז' כח 12-19, לוקס י 18 והתג' יב 9 נִגְדַּ֣עְתָּ לָאָ֔רֶץcIsa.14.12נִגְדַּעְתָּ לָאָרֶץנגדעת ממקומך והושלכת לארץ חוֹלֵ֖שׁ עַל־גּוֹיִֽםdIsa.14.12חוֹלֵשׁ עַל־גּוֹיִםשולט וקובע גורלות העמים; או, מנצח והורג את העמים׃ 13וְאַתָּ֞הaIsa.14.13וְאַתָּהעל אף שאתה אָמַ֤רְתָּ בִֽלְבָבְךָ֙ א ישע' יד 13: ברא' יא 4; יחז' כח 2; דנ' ה 23-22; ח 10; מתי יא 23; תסל"ב ב 4 הַשָּׁמַ֣יִם אֶֽעֱלֶ֔הbIsa.14.13הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶהאל השמים אעלה מִמַּ֥עַל לְכֽוֹכְבֵי־אֵ֖ל אָרִ֣ים כִּסְאִ֑י וְאֵשֵׁ֥ב בְּהַר־מוֹעֵ֖ד בְּיַרְכְּתֵ֥י צָפֽוֹןcIsa.14.13בְּהַר... צָפוֹןבהר שבו מתוועדים המלאכים בקצה הצפון׃ 14אֶעֱלֶ֖ה עַל־בָּ֣מֳתֵי עָ֑בaIsa.14.14עַל־בָּמֳתֵי עָבעל העננים הגבוהים א ישע' יד 14: ברא' ג 5; ישע' מז 8 אֶדַּמֶּ֖ה לְעֶלְיֽוֹןbIsa.14.14לְעֶלְיוֹןלה', למלאך העליון שׁשׁם אלוהים בקרבו׃ 15אַ֧ךְ א ישע' יד 15: יחז' כח 8; מתי יא 23 אֶל־שְׁא֛וֹל תּוּרָ֖דaIsa.14.15תּוּרָדנגד רצונך יורידו אותך ב ישע' יד 15: לח 18; יחז' לא 16; לב 23; תהל' טז 10; ל 4; משלי א 12 אֶל־יַרְכְּתֵי־בֽוֹרbIsa.14.15אֶל־יַרְכְּתֵי־בוֹראל מעמקי הבור, אל השאול׃ 16רֹאֶ֨יךָ֙ אֵלֶ֣יךָ יַשְׁגִּ֔יחוּaIsa.14.16יַשְׁגִּיחוּיביטו אֵלֶ֖יךָ יִתְבּוֹנָ֑נוּ הֲזֶ֤ה הָאִישׁ֙ מַרְגִּ֣יז הָאָ֔רֶץ מַרְעִ֖ישׁ מַמְלָכֽוֹתbIsa.14.16מַרְגִּיז... מַמְלָכוֹתזעזע ממלכות הארץ׃ 17שָׂ֥ם תֵּבֵ֛ל א ישע' יד 17: יואל ב 3 כַּמִּדְבָּ֖רaIsa.14.17שָׂם תֵּבֵל כַּמִּדְבָּרמלך בבל הפך ארץ נושבת לארץ מדבר וְעָרָ֣יו הָרָ֑ס ב ישע' יד 17: מה 13 אֲסִירָ֖יו לֹא־פָ֥תַח בָּֽיְתָהbIsa.14.17לֹא־פָתַח בָּיְתָהלא שחרר הביתה׃ 18כָּל־מַלְכֵ֥י גוֹיִ֖ם כֻּלָּ֑ם שָׁכְב֥וּ בְכָב֖וֹד אִ֥ישׁ בְּבֵיתֽוֹaIsa.14.18שָׁכְבוּ בְכָבוֹד אִישׁ בְּבֵיתוֹנקברו בכבוד כל אחד בבית קברו׃ 19וְאַתָּ֞הaIsa.14.19וְאַתָּהאבל אתה א ישע' יד 19: כב 18-16; יחז' לב 27 הָשְׁלַ֤כְתָּ מִֽקִּבְרְךָ֙bIsa.14.19הָשְׁלַכְתָּ מִקִּבְרְךָלא נקברת בקברך שהכנת לעצמך, אלא הושלכת רחוק ממנו כְּנֵ֣צֶר נִתְעָ֔בcIsa.14.19כְּנֵצֶר נִתְעָבכמו שתיל רקוב ומאוס שמשליכים לאשפה לְב֥וּשׁ הֲרֻגִ֖יםdIsa.14.19לְבוּשׁ הֲרֻגִיםעתוף בגופות הרוגים; או, לבוש בבגדים של מוצאים להורג; או, לבוש בבגדים מטונפים כמו של חיילים שנפלו במלחמה מְטֹ֣עֲנֵי חָ֑רֶבeIsa.14.19מְטֹעֲנֵי חָרֶבשנדקרו בחרב יוֹרְדֵ֥י ב ישע' יד 19: ירמ' מא 7, 9 אֶל־אַבְנֵי־ב֖וֹרfIsa.14.19יוֹרְדֵי... בוֹרהמושלכים אל בור אבנים, בור עמוק ג ישע' יד 19: ה 25 כְּפֶ֥גֶר מוּבָֽסgIsa.14.19כְּפֶגֶר מוּבָסכמו גופה שרמסו אותה׃ 20לֹֽא־תֵחַ֤דaIsa.14.20לֹא־תֵחַדלא תהיה יחד אִתָּם֙bIsa.14.20אִתָּםכנראה עם שאר המלכים בִּקְבוּרָ֔ה כִּֽי־אַרְצְךָ֥ שִׁחַ֖תָּcIsa.14.20אַרְצְךָ שִׁחַתָּהחרבת את ארצך שלך ולא של אויבך עַמְּךָ֣ הָרָ֑גְתָּ לֹֽא־יִקָּרֵ֥אdIsa.14.20לֹא־יִקָּרֵאלא ייזכר לְעוֹלָ֖ם א ישע' יד 20: א 4; לא 2; תהל' כא 11; לז 28; איוב יח 5, 16, 19 זֶ֥רַע מְרֵעִֽיםeIsa.14.20זֶרַע מְרֵעִיםזרע רשעים, בני מלך בבל׃ 21הָכִ֧ינוּ לְבָנָ֛יוaIsa.14.21לְבָנָיולבני מלך בבל מַטְבֵּ֖חַbIsa.14.21מַטְבֵּחַטבח אכזרי ובזוי כמו לבהמות א ישע' יד 21: ויק' כו 39; במד' יד 18‡ בַּעֲוֺ֣ן אֲבוֹתָ֑םcIsa.14.21בַּעֲוֹן אֲבוֹתָםבגלל חטאי אבותיהם בַּל־יָקֻ֨מוּ֙dIsa.14.21בַּלשלא וְיָ֣רְשׁוּ אָ֔רֶץ וּמָלְא֥וּ ב ישע' יד 21: כז 6; איוב לז 12 פְנֵֽי־תֵבֵ֖ל עָרִֽיםeIsa.14.21פְנֵי־תֵבֵל עָרִיםפני הארץ בערים, כנראה בצורות; או, בשונאים׃ 22וְקַמְתִּ֣י עֲלֵיהֶ֔ם נְאֻ֖ם יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת א ישע' יד 22: נחום א 14; משלי י 7 וְהִכְרַתִּ֨י לְבָבֶ֜ל שֵׁ֥ם וּשְׁאָ֛רaIsa.14.22וּשְׁאָרשארית ב ישע' יד 22: מז 9; איוב יח 19 וְנִ֥ין וָנֶ֖כֶדbIsa.14.22וְנִין וָנֶכֶדצאצאים נְאֻם־יְהוָֽה׃ 23וְשַׂמְתִּ֛יהָaIsa.14.23וְשַׂמְתִּיהָאשים את ארץ בבל לְמוֹרַ֥שׁ א ישע' יד 23: לד 11; צפנ' ב 14 קִפֹּ֖דbIsa.14.23לְמוֹרַשׁ קִפֹּדלנחלת קיפוד; או, לנחלת עוף טורף דמוי ינשוף וְאַגְמֵי־מָ֑יִםcIsa.14.23וְאַגְמֵי־מָיִםביצות וְטֵֽאטֵאתִ֨יהָ֙ בְּמַטְאֲטֵ֣א הַשְׁמֵ֔דdIsa.14.23וְטֵאטֵאתִיהָ בְּמַטְאֲטֵא הַשְׁמֵדאטאטא את ארץ בבל במטאטא ההשמדה; מילה יחידאית נְאֻ֖ם יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃ פ
אשור עומדת להישמד
24נִשְׁבַּ֛ע יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת לֵאמֹ֑ר אִם־לֹ֞א א ישע' יד 24: מו 11; איוב כג 13; מה"ש ד 28 כַּאֲשֶׁ֤ר דִּמִּ֨יתִי֙aIsa.14.24דִּמִּיתִיחשבתי, החלטתי כֵּ֣ן הָיָ֔תָה ב ישע' יד 24: יט 12; ירמ' מט 20 וְכַאֲשֶׁ֥ר יָעַ֖צְתִּי הִ֥יא תָקֽוּםbIsa.14.24תָקוּםתתקיים׃ 25א ישע' יד 25: י 12; ל 31; לא 8 לִשְׁבֹּ֤ר אַשּׁוּר֙ בְּאַרְצִ֔י ב ישע' יד 25: יחז' לט 4 וְעַל־הָרַ֖יaIsa.14.25בְּאַרְצִי וְעַל־הָרַיבארץ ועל הרי ישראל אֲבוּסֶ֑נּוּbIsa.14.25אֲבוּסֶנּוּאביס אותו ג ישע' יד 25: ט 4; י 27; ירמ' כח 2, 14-13; נחום א 13 וְסָ֤ר מֵֽעֲלֵיהֶם֙ עֻלּ֔וֹcIsa.14.25וְסָר מֵעֲלֵיהֶם עֻלּוֹאז ירד מבני ישראל שלטון אשור וְסֻ֨בֳּל֔וֹdIsa.14.25וְסֻבֳּלוֹשעבודו מֵעַ֥ל שִׁכְמ֖וֹeIsa.14.25שִׁכְמוֹכתפיו יָסֽוּרfIsa.14.25יָסוּריִרד׃ 26זֹ֛את א ישע' יד 26: כג 9; צפנ' ג 6, 8 הָעֵצָ֥ה הַיְּעוּצָ֖הaIsa.14.26הָעֵצָה הַיְּעוּצָההחלטת ה' עַל־כָּל־הָאָ֑רֶץbIsa.14.26עַל־כָּל־הָאָרֶץנגד כל הארץ ולא רק לגבי ישראל וְזֹ֛את ב ישע' יד 26: דהי"א כא 16‡ הַיָּ֥דcIsa.14.26הַיָּדהיד של אלוהים הַנְּטוּיָ֖ה עַל־כָּל־הַגּוֹיִֽם׃ 27כִּֽי־יְהוָ֧ה צְבָא֛וֹת יָעָ֖ץ וּמִ֣י יָפֵ֑רaIsa.14.27וּמִי יָפֵרמי יפר את עצתו, יבטל את עצתו? וְיָד֥וֹ הַנְּטוּיָ֖ה א ישע' יד 27: מג 13; דנ' ד 32; דהי"ב כ 6 וּֽמִ֥י יְשִׁיבֶֽנָּהbIsa.14.27וּמִי יְשִׁיבֶנָּהמי יכול להחזיר את ידו ולמנוע ממנו את ביצוע החלטות אלוהים׃ פ
משא פלשת
28א ישע' יד 28: מל"ב טז 20; דהי"ב כח 27 בִּשְׁנַת־מ֖וֹת הַמֶּ֣לֶךְ אָחָ֑ז הָיָ֖ה הַמַּשָּׂ֥א הַזֶּֽהaIsa.14.28הַמַּשָּׂא הַזֶּהנבואת פורענות הזאת׃ 29אַֽל־תִּשְׂמְחִ֤י א ישע' יד 29: שמות טו 14‡ פְלֶ֨שֶׁת֙ כֻּלֵּ֔ךְaIsa.14.29פְלֶשֶׁת כֻּלֵּךְיושבי פלשת, פלישתים כִּ֥י נִשְׁבַּ֖ר ב ישע' יד 29: דהי"ב כו 6 שֵׁ֣בֶט מַכֵּ֑ךְbIsa.14.29כִּי... מַכֵּךְעל כך שנחלש כוח האויב שהכה בך, כנראה ממלכת יהודה כִּֽי־מִשֹּׁ֤רֶשׁcIsa.14.29מִשֹּׁרֶשׁמזרע נָחָשׁ֙ יֵ֣צֵא צֶ֔פַע וּפִרְי֖וֹdIsa.14.29וּפִרְיוֹבנו ג ישע' יד 29: ל 6 שָׂרָ֥ףeIsa.14.29שָׂרָףנחש מְעוֹפֵֽף׃ 30א ישע' יד 30: ז 22-21 וְרָעוּ֙ בְּכוֹרֵ֣י ב ישע' יד 30: צפנ' ג 12 דַלִּ֔יםaIsa.14.30וְרָעוּ בְּכוֹרֵי דַלִּיםיתפרנסו גם העניים ביותר וְאֶבְיוֹנִ֖יםbIsa.14.30וְאֶבְיוֹנִיםעניים נזקקים לָבֶ֣טַח יִרְבָּ֑צוּcIsa.14.30יִרְבָּצוּישכבו וְהֵמַתִּ֤י ג ישע' יד 30: ח 21; ט 20; נא 19 בָֽרָעָב֙ שָׁרְשֵׁ֔ךְdIsa.14.30שָׁרְשֵׁךְאת יסודות העם הפלישתי וּשְׁאֵרִיתֵ֖ךְ יַהֲרֹֽגeIsa.14.30יַהֲרֹגאהרוג׃ 31הֵילִ֤ילִֽיaIsa.14.31הֵילִילִיהשמיעי קול זעקה, יללה א ישע' יד 31: ג 26; כד 12; מה 2 שַׁ֨עַר֙ זַֽעֲקִי־עִ֔יר נָמ֖וֹגbIsa.14.31נָמוֹגרעדי, חִרְדִי; או, הימוגִי בבכי ב ישע' יד 31: יד 29 פְּלֶ֣שֶׁת כֻּלֵּ֑ךְ כִּ֤י ג ישע' יד 31: מא 25; ירמ' א 14; ד 6; ו 1, 22; כה 9; מז 2; נ 41 מִצָּפוֹן֙ עָשָׁ֣ןcIsa.14.31עָשָׁןעשן שרפה המחריבה ערים בָּ֔א ד ישע' יד 31: ה 27 וְאֵ֥ין בּוֹדֵ֖ד בְּמוֹעָדָֽיוdIsa.14.31וְאֵין בּוֹדֵד בְּמוֹעָדָיואין חייל בצבא האויב שמפגר אחרי יחידתו, אלא כולם צועדים במערך צבאי אחיד׃ 32וּמַֽה־יַּעֲנֶ֖ה מַלְאֲכֵי־ג֑וֹיaIsa.14.32וּמַה...־גוֹיאיזו תשובה יקבלו שליחי העמים? כִּ֤יbIsa.14.32כִּיאכן א ישע' יד 32: כח 16; מד 28; עבר' יא 10 יְהוָה֙ יִסַּ֣ד צִיּ֔וֹן וּבָ֥הּ ב ישע' יד 32: ד 6; כה 4; נז 13; צפנ' ג 12; יעקב ב 5 יֶחֱס֖וּcIsa.14.32יֶחֱסוּימצאו מחסה עֲנִיֵּ֥י עַמּֽוֹ׃ ס