ישעיה י
ישעיה פרק י
1ה֥וֹי א ישע' י 1: כט 21; נט 4; תהל' צד 20; דנ' ו 9 הַחֹֽקְקִ֖יםaIsa.10.1הַחֹקְקִיםהמחוקקים חִקְקֵי־אָ֑וֶןbIsa.10.1חִקְקֵי־אָוֶןחוקי רשע וּֽמְכַתְּבִ֥יםcIsa.10.1וּמְכַתְּבִיםסופרים כותבי פסקי דין עָמָ֖ל כִּתֵּֽבוּdIsa.10.1עָמָל כִּתֵּבוּכִּתבו פסקי דין מעוותים׃ 2א ישע' י 2: ה 23 לְהַטּ֤וֹת מִדִּין֙ דַּלִּ֔יםaIsa.10.2לְהַטּוֹת מִדִּין דַּלִּיםלהרחיק מדין צדק את העניים וְלִגְזֹ֕ל מִשְׁפַּ֖טbIsa.10.2וְלִגְזֹל מִשְׁפַּטלשלול את הזכות למשפט עֲנִיֵּ֣י עַמִּ֑י לִהְי֤וֹת ב ישע' י 2: שמות כב 21‡; דבר' טז 11‡; ישע' א 23 אַלְמָנוֹת֙ שְׁלָלָ֔םcIsa.10.2אַלְמָנוֹת שְׁלָלָםרכוש האלמנות נלקח כשלל; או, האלמנות עצמן נלקחות כמו שלל והופכות לשפחות וְאֶת־יְתוֹמִ֖ים יָבֹֽזּוּdIsa.10.2יָבֹזּוּבוזזים, שודדים׃ 3א ישע' י 3: הושע ט 5; איוב לא 14 וּמַֽה־תַּעֲשׂוּ֙ ב ישע' י 3: יג 6‡; כו 14, 21; כט 6; הושע ט 7; לוקס יט 44; כיפ"א ב 12 לְי֣וֹם פְּקֻדָּ֔הaIsa.10.3לְיוֹם פְּקֻדָּהביום שהאל יעניש אתכם על מעשיכם ג ישע' י 3: מז 11; יחז' לח 9; צפנ' א 15; תהל' לה 8; סג 10; משלי א 27; ג 25 וּלְשׁוֹאָ֖ה ד ישע' י 3: ה 26 מִמֶּרְחָ֣ק תָּב֑וֹאbIsa.10.3וּלְשׁוֹאָה מִמֶּרְחָק תָּבוֹאכשהחורבן והאסון יבואו עליכם מרחוק ה ישע' י 3: כ 6; ל 5, 7; לא 3 עַל־מִי֙ תָּנ֣וּסוּ לְעֶזְרָ֔הcIsa.10.3עַל־מִי תָּנוּסוּ לְעֶזְרָהאל מי תרוצו לבקש עזרה וְאָ֥נָה תַעַזְב֖וּ כְּבוֹדְכֶֽםdIsa.10.3וְאָנָה תַעַזְבוּ כְּבוֹדְכֶםאיפה תסתירו את רכושכם׃ 4בִּלְתִּ֤י כָרַע֙ תַּ֣חַת א ישע' י 4: כד 22 אַסִּ֔יר וְתַ֥חַת ב ישע' י 4: כב 2; לד 3; סו 16 הֲרוּגִ֖ים יִפֹּ֑לוּaIsa.10.4בִּלְתִּי... יִפֹּלוּמי שלא ייכנע כשבוי מלחמה ייפול כהרוג במלחמה ג ישע' י 4: ה 25 בְּכָל־זֹאת֙ לֹא־שָׁ֣ב אַפּ֔וֹ וְע֖וֹד יָד֥וֹ נְטוּיָֽהbIsa.10.4בְּכָל־זֹאת... יָדוֹ נְטוּיָהעיין בפרק ט 11׃ ס
אשור – כלי שרת בידי ה'
5ה֥וֹי
א
ישע' י 5:
ז 17;
ח 7;
יד 27-24;
צפנ' ב 15-13
אַשּׁ֖וּר
ב
ישע' י 5:
ירמ' נא 20;
איכה ג 1
שֵׁ֣בֶט
אַפִּ֑יaIsa.10.5אַשּׁוּר שֵׁבֶט אַפִּיאשור הוא המקל שבאמצעותו אלוהים יעניש
וּמַטֶּה־ה֥וּא
בְיָדָ֖ם
ג
ישע' י 5:
י 25;
יג 5;
כו 20;
ל 27;
סו 14
זַעְמִֽיbIsa.10.5וּמַטֶּה... זַעְמִיזעם אלוהים הוא המקל בידי אשור׃
6בְּג֤וֹי
א
ישע' י 6:
ט 16‡
חָנֵף֙
אֲשַׁלְּחֶ֔נּוּaIsa.10.6בְּגוֹי חָנֵף אֲשַׁלְּחֶנּוּאני משלח אותו לפגוע בעם רשע
וְעַל־עַ֥ם
ב
ישע' י 6:
ט 18‡
עֶבְרָתִ֖י
אֲצַוֶּ֑נּוּbIsa.10.6וְעַל... אֲצַוֶּנּוּאני מצווה עליו לפגוע בעם שמעורר את זעמי
ג
ישע' י 6:
יחז' לח 12
לִשְׁלֹ֤ל
שָׁלָל֙
וְלָבֹ֣ז
בַּ֔זcIsa.10.6וְלָבֹז בַּזלבזוז ביזה
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ולשימו)
וּלְשׂוּמ֥וֹ
ד
ישע' י 6:
ה 5;
ז 25
מִרְמָ֖ס
כְּחֹ֥מֶר
חוּצֽוֹתdIsa.10.6וּלְשׂוּמוֹ... חוּצוֹתלשים אותו כמו עפר הרחובות והשווקים שדורכים עליו׃
7וְהוּא֙
לֹא־כֵ֣ן
יְדַמֶּ֔הaIsa.10.7וְהוּא... יְדַמֶּהאשור לא יחשוב כך
א
ישע' י 7:
מיכה ד 12-11
וּלְבָב֖וֹ
לֹא־כֵ֣ן
יַחְשֹׁ֑ב
כִּ֚י
לְהַשְׁמִ֣יד
בִּלְבָב֔וֹ
וּלְהַכְרִ֥ית
גּוֹיִ֖ם
לֹ֥א
מְעָֽטbIsa.10.7כִּי... מְעָטכוונת לבו היא להשמיד עמים רבים; או, יש לו תאווה עצומה להשמיד עמים׃
8כִּ֖י
יֹאמַ֑ר
הֲלֹ֥א
א
ישע' י 8:
יחז' כו 7;
ירמ' נב 32;
הושע ח 10;
דנ' ב 37;
עזרא ז 12
שָׂרַ֛י
יַחְדָּ֖ו
מְלָכִֽיםaIsa.10.8שָׂרַי יַחְדָּו מְלָכִיםכל אחד מהמלכים שכבשתי נהיו לי לשרים; או, כל השרים שתחתיי למעשה מלכים׃
9הֲלֹ֥א
א
ישע' י 9:
דהי"ב לה 20
כְּכַרְכְּמִ֖ישׁ
ב
ישע' י 9:
ברא' י 10;
עמוס ו 2
כַּלְנ֑וֹaIsa.10.9הֲלֹא... כַּלְנוֹהלא כפי שהכנעתי בכוחי את העיר כרכמיש כך בדיוק הכנעתי את העיר כלנו
אִם־לֹ֤א
כְאַרְפַּד֙
ג
ישע' י 9:
במד' לד 8‡
חֲמָ֔תbIsa.10.9אִם־לֹא... חֲמָתהאם לא היה גורל חמת כמו זה של ארפד?
אִם־לֹ֥א
ד
ישע' י 9:
יז 1‡
כְדַמֶּ֖שֶׂק
ה
ישע' י 9:
מל"ב יז 6
שֹׁמְרֽוֹן׃
10כַּאֲשֶׁר֙
א
ישע' י 10:
תהל' כא 9
מָצְאָ֣ה
יָדִ֔י
ב
ישע' י 10:
מל"ב יט 18-17
לְמַמְלְכֹ֖ת
הָאֱלִ֑ילaIsa.10.10כַּאֲשֶׁר... הָאֱלִילכפי שהכניעה ידי את הממלכות עובדות האלילים... הכוונה: באותה המידה תכניע ידי את שומרון וירושלים
וּפְסִ֣ילֵיהֶ֔ם
מִירֽוּשָׁלִַ֖ם
וּמִשֹּׁמְרֽוֹןbIsa.10.10וּפְסִילֵיהֶם... וּמִשֹּׁמְרוֹןאליליהם היו רבים יותר מאלילי ירושלים ושומרון גם יחד׃
11הֲלֹ֗א
כַּאֲשֶׁ֥ר
עָשִׂ֛יתִי
לְשֹׁמְר֖וֹן
א
ישע' י 11:
ויק' יט 4‡;
ישע' ב 8
וְלֶאֱלִילֶ֑יהָ
כֵּ֛ן
אֶעֱשֶׂ֥ה
לִירוּשָׁלִַ֖ם
וְלַעֲצַבֶּֽיהָaIsa.10.11וְלַעֲצַבֶּיהָלפסלי אלילים שבה׃
ס
12וְהָיָ֗ה
כִּֽי־יְבַצַּ֤עaIsa.10.12כִּי־יְבַצַּעכאשר ישלים
אֲדֹנָי֙
א
ישע' י 12:
כח 21
אֶת־כָּל־מַֽעֲשֵׂ֔הוּ
בְּהַ֥ר
צִיּ֖וֹן
וּבִירוּשָׁלִָ֑ם
אֶפְקֹ֗דbIsa.10.12אֶפְקֹדאעניש
עַל־פְּרִי־גֹ֨דֶל֙
לְבַ֣בcIsa.10.12עַל... לְבַבאת המעשים שעשה כתוצאה של גאוות לבו
מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֔וּר
ב
ישע' י 12:
לז 23
וְעַל־תִּפְאֶ֖רֶת
ר֥וּם
עֵינָֽיוdIsa.10.12וְעַל... עֵינָיואת גאוותו השחצנית׃
13כִּ֣י
א
ישע' י 13:
מל"ב יט 24-22;
ישע' לז 27-24;
יחז' לה 13;
דנ' ד 27
אָמַ֗ר
בְּכֹ֤חַ
יָדִי֙
עָשִׂ֔יתִי
ב
ישע' י 13:
יחז' כח 4
וּבְחָכְמָתִ֖י
כִּ֣י
נְבֻנ֑וֹתִיaIsa.10.13נְבֻנוֹתִיהייתי נבון
ג
ישע' י 13:
חבק' ב 11-6
וְאָסִ֣יר
׀
גְּבוּלֹ֣ת
עַמִּ֗ים
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ועתידתיהם)
וַעֲתוּדֽוֹתֵיהֶם֙
שׁוֹשֵׂ֔תִיbIsa.10.13וַעֲתוּדוֹתֵיהֶם שׁוֹשֵׂתִיאוצרותיהם ששמרו לעתיד בזזתי
וְאוֹרִ֥יד
כַּאבִּ֖יר
יוֹשְׁבִֽיםcIsa.10.13וְאוֹרִיד כַּאבִּיר יוֹשְׁבִיםהשפלתי את היושבים במקומות מוגנים כמו גיבור מלחמה; או, השפלתי את החזקים שבתושבים׃
14וַתִּמְצָ֨א
כַקֵּ֤ן
׀
יָדִי֙
לְחֵ֣יל
הָֽעַמִּ֔יםaIsa.10.14וַתִּמְצָא... הָעַמִּיםידי השיגה בקלות את העושר של העמים כפי שניתן בקלות לתפוס קן של ציפורים
וְכֶאֱסֹף֙bIsa.10.14וְכֶאֱסֹףכפי שאפשר לאסוף באין מפריע
בֵּיצִ֣ים
עֲזֻב֔וֹת
כָּל־הָאָ֖רֶץ
אֲנִ֣י
אָסָ֑פְתִּי
וְלֹ֤א
הָיָה֙
נֹדֵ֣ד
כָּנָ֔ףcIsa.10.14נֹדֵד כָּנָףנפנף בכנפיו, התנגד כפי שהציפורים מנסות להגן על הקן מול אויב
וּפֹצֶ֥ה
פֶ֖ה
וּמְצַפְצֵֽףdIsa.10.14וּפֹצֶה פֶה וּמְצַפְצֵףפותח פה לצפצוף, כדרך הציפורים המשמיעות קול צפצוף בזמן שסכנה מתקרבת אל הקן׃
15א
ישע' י 15:
כט 16;
מה 9;
רומ' ט 20
הֲיִתְפָּאֵר֙
ב
ישע' י 15:
ירמ' נא 20
הַגַּרְזֶ֔ןaIsa.10.15הַגַּרְזֶןכלי לחטוב בו עצים או אבן
עַ֖ל
הַחֹצֵ֣ב
בּ֑וֹ
אִם־יִתְגַּדֵּ֤ל
הַמַּשּׂוֹר֙
עַל־מְנִיפ֔וֹbIsa.10.15עַל־מְנִיפוֹכל המניף אותו, עובד איתו
כְּהָנִ֥יף
ג
ישע' י 15:
י 5
שֵׁ֨בֶט֙
וְאֶת־מְרִימָ֔יוcIsa.10.15כְּהָנִיף... מְרִימָיוכאילו המקל מניף את האדם שמרים אותו
כְּהָרִ֥ים
מַטֶּ֖ה
לֹא־עֵֽץdIsa.10.15כְּהָרִים מַטֶּה לֹא־עֵץכאילו מקל עץ מרים משהו שהוא לא עץ, כלומר את האדם׃
16לָ֠כֵן
יְשַׁלַּ֨ח
הָאָד֜וֹן
יְהוָ֧ה
צְבָא֛וֹת
א
ישע' י 16:
יז 4;
יחז' לד 16
בְּמִשְׁמַנָּ֖יוaIsa.10.16בְּמִשְׁמַנָּיובאנשיו השמנים; או, לאזורים השמנים של גופו
ב
ישע' י 16:
תהל' קו 15
רָז֑וֹן
וְתַ֧חַת
ג
ישע' י 16:
ח 7
כְּבֹד֛וֹ
יֵקַ֥ד
יְקֹ֖ד
כִּיק֥וֹד
אֵֽשׁbIsa.10.16וְתַחַת... אֵשׁבמקום תפארתו תבער אש; או, במקום מחנהו הצבאי תבער; או, גופו יהיה קודח מחום גבוה׃
17וְהָיָ֤ה
אֽוֹר־יִשְׂרָאֵל֙
א
ישע' י 17:
ל 33;
לא 9
לְאֵ֔שׁ
ב
ישע' י 17:
מל"ב יט 22‡
וּקְדוֹשׁ֖וֹaIsa.10.17אוֹר־יִשְׂרָאֵל, וּקְדוֹשׁוֹאלוהים
לְלֶהָבָ֑ה
ג
ישע' י 17:
במד' יא 3-1;
ישע' כז 4;
לג 12;
ירמ' ד 4;
ז 20;
עבר' יב 29
וּבָעֲרָ֗ה
וְאָֽכְלָ֛ה
ד
ישע' י 17:
כז 4
שִׁית֥וֹ
וּשְׁמִיר֖וֹbIsa.10.17שִׁיתוֹ וּשְׁמִירוֹמיני קוצים, כאן הכוונה למחנה אשור
בְּי֥וֹם
אֶחָֽד׃
18א
ישע' י 18:
י 34-33
וּכְב֤וֹד
יַעְרוֹ֙
וְכַרְמִלּ֔וֹaIsa.10.18וּכְבוֹד יַעְרוֹ וְכַרְמִלּוֹתפארת יערו, העצים הגדולים של יערו ושדותיו המעובדים
מִנֶּ֥פֶשׁ
וְעַד־בָּשָׂ֖ר
יְכַלֶּ֑הbIsa.10.18מִנֶּפֶשׁ... יְכַלֶּההכיליון יהיה מוחלט, לא רק שימותו מהאש אלא גם גופם יישרף כליל
וְהָיָ֖ה
כִּמְסֹ֥ס
נֹסֵֽסcIsa.10.18וְהָיָה כִּמְסֹס נֹסֵסיהיו כאכולי ריקבון׃
19א
ישע' י 19:
כא 17
וּשְׁאָ֥ר
עֵ֛ץ
יַעְר֖וֹaIsa.10.19וּשְׁאָר עֵץ יַעְרוֹשרידי עצי היער, הכוונה למחנה אשור
מִסְפָּ֣ר
יִֽהְי֑וּbIsa.10.19מִסְפָּר יִהְיוּיהיו מעטים
וְנַ֖עַר
יִכְתְּבֵֽםcIsa.10.19וְנַעַר יִכְתְּבֵםאפילו ילד קטן יוכל לרשום אותם׃
פ
שארית ישראל
20א ישע' י 20: יא 11, 16 וְהָיָ֣ה ׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא לֹֽא־יוֹסִ֨יף ע֜וֹד שְׁאָ֤ר יִשְׂרָאֵל֙ ב ישע' י 20: ד 2‡ וּפְלֵיטַ֣ת בֵּֽית־יַעֲקֹ֔בaIsa.10.20שְׁאָר... יַעֲקֹבשארית ישראל שנשארה אחרי החורבן לְהִשָּׁעֵ֖ן עַל־מַכֵּ֑הוּbIsa.10.20לְהִשָּׁעֵן עַל־מַכֵּהוּלסמוך על מי שמכה אותו, כמו אשור ג ישע' י 20: יז 8-7; נ 10; מיכה ג 11; דהי"ב יד 10 וְנִשְׁעַ֗ן עַל־יְהוָ֛ה ד ישע' י 20: מל"ב יט 22 קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל בֶּאֱמֶֽת׃ 21א ישע' י 21: ז 3 שְׁאָ֥ר יָשׁ֖וּבaIsa.10.21שְׁאָר יָשׁוּבהשארית תחזור אל אלוהים שְׁאָ֣ר יַעֲקֹ֑בbIsa.10.21שְׁאָר יַעֲקֹבשארית יעקב ב ישע' י 21: ט 6 אֶל־אֵ֖ל גִּבּֽוֹרdIsa.10.21אֶל־אֵל גִּבּוֹריחזור אל אלוהים; או, יחזור אל משיחוcIsa.10.21אֵל גִּבּוֹר[נב"מ 14]׃ 22כִּ֣י א ישע' י 22: רומ' ט 28-27 אִם־יִהְיֶ֞ה עַמְּךָ֤ יִשְׂרָאֵל֙ ב ישע' י 22: ברא' לב 13‡ כְּח֣וֹל הַיָּ֔ם שְׁאָ֖ר יָשׁ֣וּב בּ֑וֹaIsa.10.22שְׁאָר יָשׁוּב בּוֹרק השארית תחזור מהעם ג ישע' י 22: כח 22; דנ' ט 27; רומ' ט 28 כִּלָּי֥וֹן חָר֖וּץbIsa.10.22כִּלָּיוֹן חָרוּץכיליון נגזר ונחרץ מאת ה' שׁוֹטֵ֥ף צְדָקָֽהcIsa.10.22שׁוֹטֵף צְדָקָהדין צדק ישטוף אותך׃ 23כִּ֥י א ישע' י 23: דנ' ט 27 כָלָ֖ה וְנֶחֱרָצָ֑הaIsa.10.23כָלָה וְנֶחֱרָצָהנחרץ כיליון מוחלט אֲדֹנָ֤י יְהוִה֙ צְבָא֔וֹת עֹשֶׂ֖ה בְּקֶ֥רֶב כָּל־הָאָֽרֶץ׃ ס 24לָכֵ֗ן כֹּֽה־אָמַ֞ר אֲדֹנָ֤י יְהוִה֙ צְבָא֔וֹת א ישע' י 24: ברא' טו 1‡; ישע' ז 4; יב 2; לז 6 אַל־תִּירָ֥א עַמִּ֛י ב ישע' י 24: תהל' פז 6-5 יֹשֵׁ֥ב צִיּ֖וֹן מֵֽאַשּׁ֑וּר ג ישע' י 24: י 5, 15 בַּשֵּׁ֣בֶט יַכֶּ֔כָּה וּמַטֵּ֥הוּ יִשָּֽׂא־עָלֶ֖יךָaIsa.10.24בַּשֵּׁבֶט... עָלֶיךָמכה אותך בשוט ומקלו מרים עליך ד ישע' י 24: שמות ה 14 בְּדֶ֥רֶךְ מִצְרָֽיִםbIsa.10.24בְּדֶרֶךְ מִצְרָיִםכפי שהמצרים נהגו בתקופת השעבוד׃ 25כִּי־ע֖וֹד מְעַ֣ט א ישע' י 25: יז 14; חגי ב 6 מִזְעָ֑רaIsa.10.25עוֹד מְעַט מִזְעָרבעוד מעט מאוד זמן וְכָ֣לָה ב ישע' י 25: י 5‡; דנ' יא 36 זַ֔עַםbIsa.10.25וְכָלָה זַעַםאשפוך זעמי על האויב וְאַפִּ֖י עַל־תַּבְלִיתָֽםcIsa.10.25וְאַפִּי עַל־תַּבְלִיתָםכעסי על חטאתם של אשור; או, כעסי על הערב הרב שבצבא אשור׃ 26א ישע' י 26: לז 38-36 וְעוֹרֵ֨ר עָלָ֜יוaIsa.10.26וְעוֹרֵר עָלָיויניף בחזקה על אשור יְהוָ֤ה צְבָאוֹת֙ שׁ֔וֹט כְּמַכַּ֥ת ב ישע' י 26: שפט' ז 25; ישע' ט 3 מִדְיָ֖ן בְּצ֣וּר עוֹרֵ֑בbIsa.10.26כְּמַכַּת... עוֹרֵבכמו המכה שקיבלה מדיין – אִזכור האירוע בשפט' ז 25 ג ישע' י 26: שמות יד 16 וּמַטֵּ֨הוּ֙ עַל־הַיָּ֔םcIsa.10.26וּמַטֵּהוּ עַל־הַיָּםיניף את המטה שלו על אשור כמו כשהכה את הים וּנְשָׂא֖וֹ ד ישע' י 26: שמות יד 27 בְּדֶ֥רֶךְ מִצְרָֽיִםdIsa.10.26וּנְשָׂאוֹ בְּדֶרֶךְ מִצְרָיִםימית את אשור כפי שהמית את חיל פרעה במצרים, הכוונה להשמדה מוחלטת׃ 27וְהָיָ֣ה ׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא א ישע' י 27: ט 3; יד 25; תהל' פא 7 יָס֤וּר סֻבֳּלוֹ֙ מֵעַ֣ל שִׁכְמֶ֔ךָaIsa.10.27יָסוּר... שִׁכְמֶךָיסתלק משאו הכבד מעל כתפיך ב ישע' י 27: ויק' כו 13 וְעֻלּ֖וֹ מֵעַ֣ל צַוָּארֶ֑ךָ וְחֻבַּ֥ל עֹ֖ל ג ישע' י 27: ל 23; נה 2 מִפְּנֵי־שָֽׁמֶןbIsa.10.27וְחֻבַּל... שָׁמֶןעול אשור יישבר מהשומן שעל העורף׃
פלישת אשור לארץ ישראל
28בָּ֥אaIsa.10.28בָּאסנחריב מלך אשור עם צבאו
עַל־עַיַּ֖תbIsa.10.28עַל־עַיַּתכבש את עית, כנראה הכוונה אל "העי" (ברא' יב 5; יג 3; יהושע ז; נחמ' יא 32, בשם "עיה") כ־15 ק"מ צפונית לירושלים
עָבַ֣ר
א
ישע' י 28:
שמ"א יד 2
בְּמִגְר֑וֹן
ב
ישע' י 28:
שמ"א יג 2,
5
לְמִכְמָ֖שׂ
ג
ישע' י 28:
שפט' יח 21;
שמ"א יז 22
יַפְקִ֥יד
כֵּלָֽיוcIsa.10.28לְמִכְמָשׂ יַפְקִיד כֵּלָיובמכמש הניח את חפציו׃
29עָֽבְרוּ֙aIsa.10.29עָבְרוּצבאות אשור
א
ישע' י 29:
שמ"א יג 23
מַעְבָּרָ֔ה
ב
ישע' י 29:
שמ"א יג 16
גֶּ֖בַע
מָל֣וֹן
לָ֑נוּbIsa.10.29גֶּבַע מָלוֹן לָנוּבגבע חנו במחנה לילה
חָֽרְדָה֙
ג
ישע' י 29:
שמ"א א 19‡
הָֽרָמָ֔הcIsa.10.29חָרְדָה הָרָמָהתושבי הרמה נחרדו מבוא האויב
ד
ישע' י 29:
שמ"א יא 4;
טו 34
גִּבְעַ֥ת
שָׁא֖וּל
נָֽסָהdIsa.10.29גִּבְעַת שָׁאוּל נָסָהיושבי גבעת שאול ברחו׃
30צַהֲלִ֥י
קוֹלֵ֖ךְ
א
ישע' י 30:
שמ"א כה 44
בַּת־גַּלִּ֑יםaIsa.10.30צַהֲלִי... גַּלִּיםהרימי קולך בזעקה יושבת העיר גלים
הַקְשִׁ֥יבִי
לַ֖יְשָׁה
עֲנִיָּ֥ה
ב
ישע' י 30:
יהושע כא 18;
ירמ' א 1
עֲנָתֽוֹתbIsa.10.30הַקְשִׁיבִי... עֲנָתוֹתהקשיבי לה לישה ועני לה ענתות; או, הקשיבו לצעקה לישה, עניה וענתות׃
31נָדְדָ֖ה
מַדְמֵנָ֑הaIsa.10.31נָדְדָה מַדְמֵנָהברחה מדמנה, מיקום העיר לא ידוע
יֹשְׁבֵ֥י
הַגֵּבִ֖ים
הֵעִֽיזוּbIsa.10.31יֹשְׁבֵי הַגֵּבִים הֵעִיזוּיושבי הגבים ברחו או ניסו למצוא מחסה, במקום שנקרא גבים שהיו בו כנראה גבים, בורות או ברֵכות מים׃
32ע֥וֹד
הַיּ֖וֹם
א
ישע' י 32:
שמ"א כא 2;
כב 9
בְּנֹ֣ב
לַֽעֲמֹ֑דaIsa.10.32עוֹד... לַעֲמֹדעוד היום האויב יגיע אל נוב שהיא עיר הכוהנים הידועה, ראה שמ"א כא–כב
ב
ישע' י 32:
יט 16;
זכר' ב 13
יְנֹפֵ֤ף
יָדוֹ֙bIsa.10.32יְנֹפֵף יָדוֹמלך אשור ינופף את ידו (בבוז)
הַ֣ר
ג
ישע' י 32:
א 8‡
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(בית)
בַּת־צִיּ֔וֹן
גִּבְעַ֖תcIsa.10.32הַר... יְרוּשָׁלִָםנגד הר ציון, נגד ירושלים
יְרוּשָׁלִָֽם׃
ס
33הִנֵּ֤ה
הָאָדוֹן֙
יְהוָ֣ה
צְבָא֔וֹת
מְסָעֵ֥ף
פֻּארָ֖ה
בְּמַעֲרָצָ֑הaIsa.10.33מְסָעֵף פֻּארָה בְּמַעֲרָצָהכורת את הענפים של צמרת העץ בעריצות או בכלי כריתה כדוגמת גרזן, משל על הפגיעה בצבא אשור הנמשל לעץ
א
ישע' י 33:
לז 24;
יחז' לא 3;
עמוס ב 9
וְרָמֵ֤י
הַקּוֹמָה֙
גְּדוּעִ֔יםbIsa.10.33וְרָמֵי הַקּוֹמָה גְּדוּעִיםהענפים הגבוהים יהיו גדועים, כרותים
וְהַגְּבֹהִ֖ים
יִשְׁפָּֽלוּcIsa.10.33יִשְׁפָּלוּיושפלו׃
34וְנִקַּ֛ףaIsa.10.34וְנִקַּףייכרת
סִֽבְכֵ֥י
הַיַּ֖עַרbIsa.10.34סִבְכֵי הַיַּעַרעצי היער עם ענפים מסועפים ומשולבים זה בזה
בַּבַּרְזֶ֑לcIsa.10.34בַּבַּרְזֶלגרזן של ברזל
א
ישע' י 34:
ב 13;
לג 9;
לז 24
וְהַלְּבָנ֖וֹןdIsa.10.34וְהַלְּבָנוֹןיער הלבנון, משל לצבא אשור
ב
ישע' י 34:
תהל' ח 2,
10;
עו 5;
צג 4
בְּאַדִּ֥ירeIsa.10.34בְּאַדִּירבכוח גדול, כאן הכוונה אל ה'
יִפּֽוֹל׃
ס