בראשית לד

בראשית פרק לד

נקמת בני יעקב במחללי כבוד דינה

1וַתֵּצֵ֤א ^א ברא' לד 1: ל 21 דִינָה֙ בַּת־לֵאָ֔ה אֲשֶׁ֥ר יָלְדָ֖ה לְיַעֲקֹ֑ב לִרְא֖וֹת בִּבְנ֥וֹת הָאָֽרֶץ׃ 2וַיַּ֨רְא אֹתָ֜הּ שְׁכֶ֧ם בֶּן־חֲמ֛וֹר הַֽחִוִּ֖י נְשִׂ֣יא הָאָ֑רֶץ וַיִּקַּ֥ח אֹתָ֛הּ וַיִּשְׁכַּ֥ב אֹתָ֖הּ וַיְעַנֶּֽהָ^aGen.34.2יְעַנֶּהָעינה אותה, אנס אותה׃ 3וַתִּדְבַּ֣ק נַפְשׁ֔וֹ^aGen.34.3תִּדְבַּק נַפְשׁוֹהתאהב בְּדִינָ֖ה בַּֽת־יַעֲקֹ֑ב וַיֶּֽאֱהַב֙ אֶת־הַֽנַּעֲרָ֔ ^א ברא' לד 3: ישע' מ 2‡ וַיְדַבֵּ֖ר עַל־לֵ֥ב הַֽנַּעֲרָֽ׃ 4וַיֹּ֣אמֶר שְׁכֶ֔ם אֶל־חֲמ֥וֹר אָבִ֖יו לֵאמֹ֑ר ^א ברא' לד 4: שפט' יד 2 קַֽח־לִ֛י אֶת־הַיַּלְדָּ֥ה הַזֹּ֖את לְאִשָּֽׁה׃ 5וְיַעֲקֹ֣ב שָׁמַ֗ע כִּ֤י טִמֵּא֙^aGen.34.5טִמֵּאהפך אותה לטמאה בעקבות האונס/היחסים מחוץ לנישואין אֶת־דִּינָ֣ה בִתּ֔וֹ וּבָנָ֛יו הָי֥וּ אֶת־מִקְנֵ֖הוּ^bGen.34.5אֶתעם בַּשָּׂדֶ֑ה וְהֶחֱרִ֥שׁ^cGen.34.5הֶחֱרִשׁשתק, לא הגיב יַעֲקֹ֖ב עַד־בֹּאָֽם׃ 6וַיֵּצֵ֛א חֲמ֥וֹר אֲבִֽי־שְׁכֶ֖ם אֶֽל־יַעֲקֹ֑ב לְדַבֵּ֖ר אִתּֽוֹ׃ 7וּבְנֵ֨י יַעֲקֹ֜ב בָּ֤אוּ מִן־הַשָּׂדֶה֙ כְּשָׁמְעָ֔ם^aGen.34.7כְּשָׁמְעָםכאשר שמעו וַיִּֽתְעַצְּבוּ֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים וַיִּ֥חַר לָהֶ֖ם^bGen.34.7יִּחַר לָהֶםכעסו מְאֹ֑ד ^א ברא' לד 7: דבר' כב 21; שפט' כ 6; שמ"ב יג 12 כִּֽי־נְבָלָ֞ה^cGen.34.7נְבָלָהמעשה בלתי מוסרי וחרפה בצדו עָשָׂ֣ה בְיִשְׂרָאֵ֗ל לִשְׁכַּב֙ אֶת־בַּֽת־יַעֲקֹ֔ב וְכֵ֖ן לֹ֥א יֵעָשֶֽׂה׃ 8וַיְדַבֵּ֥ר חֲמ֖וֹר אִתָּ֣ם לֵאמֹ֑ר שְׁכֶ֣ם בְּנִ֗י חָֽשְׁקָ֤ה^aGen.34.8חָשְׁקָהרצתה נַפְשׁוֹ֙ בְּבִתְּכֶ֔ם תְּנ֨וּ נָ֥א אֹתָ֛הּ ל֖וֹ לְאִשָּֽׁה׃ 9וְהִֽתְחַתְּנ֖וּ אֹתָ֑נוּ בְּנֹֽתֵיכֶם֙ תִּתְּנוּ־לָ֔נוּ וְאֶת־בְּנֹתֵ֖ינוּ תִּקְח֥וּ לָכֶֽם׃ 10וְאִתָּ֖נוּ תֵּשֵׁ֑בוּ ^א ברא' לד 10: יג 9; כ 15 וְהָאָ֨רֶץ֙ תִּהְיֶ֣ה לִפְנֵיכֶ֔ם שְׁבוּ֙ ^ב ברא' לד 10: מב 34 וּסְחָר֔וּהָ^aGen.34.10סְחָרוּהָתסחרו עליה ^ג ברא' לד 10: מז 27 וְהֵֽאָחֲז֖וּ בָּֽהּ׃ 11וַיֹּ֤אמֶר שְׁכֶם֙ אֶל־אָבִ֣יה וְאֶל־אַחֶ֔יהָ אֶמְצָא־חֵ֖ן בְּעֵינֵיכֶ֑ם וַאֲשֶׁ֥ר תֹּאמְר֛וּ אֵלַ֖י אֶתֵּֽן׃ 12הַרְבּ֨וּ עָלַ֤י מְאֹד֙ ^א ברא' לד 12: שמות כב 16-15; שמ"א יח 25 מֹ֣הַר^aGen.34.12מֹהַרמחיר שהחתן משלם להורי הכלה בעבורה וּמַתָּ֔ן^bGen.34.12מַתָּןמתנות וְאֶ֨תְּנָ֔ה כַּאֲשֶׁ֥ר תֹּאמְר֖וּ אֵלָ֑י וּתְנוּ־לִ֥י אֶת־הַֽנַּעֲרָ֖ לְאִשָּֽׁה׃ 13וַיַּעֲנ֨וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֜ב אֶת־שְׁכֶ֨ם וְאֶת־חֲמ֥וֹר אָבִ֛יו ^א ברא' לד 13: כז 35 בְּמִרְמָ֖ה וַיְדַבֵּ֑רוּ אֲשֶׁ֣ר^aGen.34.13אֲשֶׁרמפני ש... טִמֵּ֔א אֵ֖ת דִּינָ֥ה אֲחֹתָֽם׃ 14וַיֹּאמְר֣וּ אֲלֵיהֶ֗ם לֹ֤א נוּכַל֙ לַעֲשׂוֹת֙ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה לָתֵת֙ אֶת־אֲחֹתֵ֔נוּ לְאִ֖ישׁ אֲשֶׁר־ל֣וֹ ^א ברא' לד 14: יז 14 עָרְלָ֑ה^aGen.34.14אֲשֶׁר־לוֹ עָרְלָהשלא נימול כִּֽי־חֶרְפָּ֥ה הִ֖וא לָֽנוּ׃ 15אַךְ־בְּזֹ֖את נֵא֣וֹת לָכֶ֑ם^aGen.34.15אַךְ... לָכֶםאנחנו נסכים אִ֚ם תִּהְי֣וּ כָמֹ֔נוּ לְהִמֹּ֥ל לָכֶ֖ם כָּל־זָכָֽר׃ 16וְנָתַ֤נּוּ אֶת־בְּנֹתֵ֨ינוּ֙ לָכֶ֔ם וְאֶת־בְּנֹתֵיכֶ֖ם נִֽקַּֽח־לָ֑נוּ וְיָשַׁ֣בְנוּ אִתְּכֶ֔ם וְהָיִ֖ינוּ לְעַ֥ם אֶחָֽד׃ 17וְאִם־לֹ֧א תִשְׁמְע֛וּ אֵלֵ֖ינוּ לְהִמּ֑וֹל וְלָקַ֥חְנוּ אֶת־בִּתֵּ֖נוּ וְהָלָֽכְנוּ׃ 18וַיִּֽיטְב֥וּ דִבְרֵיהֶ֖ם בְּעֵינֵ֣י חֲמ֑וֹר וּבְעֵינֵ֖י שְׁכֶ֥ם בֶּן־חֲמֽוֹר׃ 19וְלֹֽא־אֵחַ֤ר הַנַּ֨עַר֙ לַעֲשׂ֣וֹת הַדָּבָ֔ר כִּ֥י חָפֵ֖ץ בְּבַֽת־יַעֲקֹ֑ב וְה֣וּא נִכְבָּ֔ד מִכֹּ֖ל בֵּ֥ית אָבִֽיו׃ 20וַיָּבֹ֥א חֲמ֛וֹר וּשְׁכֶ֥ם בְּנ֖וֹ ^א ברא' לד 20: יט 1; כג 10; שמ"ב יט 9; ישע' כט 21; עמוס ה 10, 12, 15; תהל' קכז 5; משלי כב 22; כד 7; איוב לא 21; רות ד 1 אֶל־שַׁ֣עַר עִירָ֑ם וַֽיְדַבְּר֛וּ אֶל־אַנְשֵׁ֥י עִירָ֖ם לֵאמֹֽר׃ 21הָאֲנָשִׁ֨ים הָאֵ֜לֶּה שְֽׁלֵמִ֧ים^aGen.34.21שְׁלֵמִיםכוונתם לשלום הֵ֣ם אִתָּ֗נוּ וְיֵשְׁב֤וּ בָאָ֨רֶץ֙ וְיִסְחֲר֣וּ אֹתָ֔הּ וְהָאָ֛רֶץ הִנֵּ֥ה רַֽחֲבַת־יָדַ֖יִם לִפְנֵיהֶ֑ם ^א ברא' לד 21: דבר' ז 3 אֶת־בְּנֹתָם֙ נִקַּֽח־לָ֣נוּ לְנָשִׁ֔ים וְאֶת־בְּנֹתֵ֖ינוּ נִתֵּ֥ן לָהֶֽם׃ 22אַךְ־בְּ֠זֹאת יֵאֹ֨תוּ לָ֤נוּ^aGen.34.22יֵאֹתוּ לָנוּהסכימו הָאֲנָשִׁים֙ לָשֶׁ֣בֶת אִתָּ֔נוּ לִהְי֖וֹת לְעַ֣ם אֶחָ֑ד בְּהִמּ֥וֹל לָ֨נוּ֙ כָּל־זָכָ֔ר כַּאֲשֶׁ֖ר הֵ֥ם נִמֹּלִֽים׃ 23מִקְנֵהֶ֤ם וְקִנְיָנָם֙^aGen.34.23קִנְיָנָםרכושם וְכָל־בְּהֶמְתָּ֔ם הֲל֥וֹא לָ֖נוּ הֵ֑ם אַ֚ךְ נֵא֣וֹתָה לָהֶ֔ם^bGen.34.23אַךְ נֵאוֹתָה לָהֶםרק נסכים אִתם (בעניין המילה) וְיֵשְׁב֖וּ אִתָּֽנוּ׃ 24וַיִּשְׁמְע֤וּ אֶל־חֲמוֹר֙ וְאֶל־שְׁכֶ֣ם בְּנ֔וֹ ^א ברא' לד 24: כג 10 כָּל־יֹצְאֵ֖י שַׁ֣עַר עִיר֑וֹ וַיִּמֹּ֨לוּ֙ כָּל־זָכָ֔ר כָּל־יֹצְאֵ֖י שַׁ֥עַר עִירֽוֹ׃ 25וַיְהִי֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁלִישִׁ֜י בִּֽהְיוֹתָ֣ם כֹּֽאֲבִ֗ים וַיִּקְח֣וּ שְׁנֵֽי־בְנֵי־יַ֠עֲקֹב ^א ברא' לד 25: מט 7-5 שִׁמְע֨וֹן וְלֵוִ֜י אֲחֵ֤י דִינָה֙ אִ֣ישׁ חַרְבּ֔וֹ וַיָּבֹ֥אוּ עַל־הָעִ֖יר בֶּ֑טַח^aGen.34.25בֶּטַחללא הפרעה, התנגדות וַיַּֽהַרְג֖וּ כָּל־זָכָֽר׃ 26וְאֶת־חֲמוֹר֙ וְאֶת־שְׁכֶ֣ם בְּנ֔וֹ הָרְג֖וּ לְפִי־חָ֑רֶב^aGen.34.26לְפִיעל ידי וַיִּקְח֧וּ אֶת־דִּינָ֛ה מִבֵּ֥ית שְׁכֶ֖ם וַיֵּצֵֽאוּ׃ 27בְּנֵ֣י יַעֲקֹ֗ב בָּ֚אוּ עַל־הַ֣חֲלָלִ֔ים וַיָּבֹ֖זּוּ^aGen.34.27יָּבֹזּוּשדדו הָעִ֑יר אֲשֶׁ֥ר טִמְּא֖וּ אֲחוֹתָֽם׃ 28אֶת־צֹאנָ֥ם וְאֶת־בְּקָרָ֖ם וְאֶת־חֲמֹרֵיהֶּ֑ם וְאֵ֧ת אֲשֶׁר־בָּעִ֛יר וְאֶת־אֲשֶׁ֥ר בַּשָּׂדֶ֖ה לָקָֽחוּ׃ 29וְאֶת־כָּל־חֵילָ֤ם^aGen.34.29חֵילָםעושרם וְאֶת־כָּל־טַפָּם֙^bGen.34.29טַפָּםילדיהם הקטנים וְאֶת־נְשֵׁיהֶ֔ם שָׁב֖וּ וַיָּבֹ֑זּוּ וְאֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר בַּבָּֽיִת׃ 30וַיֹּ֨אמֶר יַעֲקֹ֜ב אֶל־שִׁמְע֣וֹן וְאֶל־לֵוִי֮ ^א ברא' לד 30: יהושע ז 25 עֲכַרְתֶּ֣ם אֹתִי֒^aGen.34.30עֲכַרְתֶּם אֹתִיסיבכתם אותי, הפכתם אותי לנתעב ^ב ברא' לד 30: שמות ה 21; שמ"א יג 4; שמ"ב י 6 לְהַבְאִישֵׁ֨נִי֙^bGen.34.30לְהַבְאִישֵׁנִילהפוך אותי לשנוא בְּיֹשֵׁ֣ב^cGen.34.30בְּיֹשֵׁבבעיני יושבי הָאָ֔רֶץ בַּֽכְּנַעֲנִ֖י וּבַפְּרִזִּ֑י וַאֲנִי֙ מְתֵ֣י מִסְפָּ֔ר^dGen.34.30מְתֵי מִסְפָּרמעט אנשים וְנֶאֶסְפ֤וּ עָלַי֙ וְהִכּ֔וּנִי^eGen.34.30הִכּוּנִייכו אותי וְנִשְׁמַדְתִּ֖י אֲנִ֥י וּבֵיתִֽי׃ 31וַיֹּאמְר֑וּ הַכְזוֹנָ֕ה^aGen.34.31הַכְזוֹנָההאם כמו זונה יַעֲשֶׂ֖ה אֶת־אֲחוֹתֵֽנוּ׃ פ