עזרא ח
עזרא פרק ח
1וְאֵ֛לֶּה
רָאשֵׁ֥י
אֲבֹתֵיהֶ֖םaEzra.8.1רָאשֵׁי אֲבֹתֵיהֶםראשי משפחותיהם
וְהִתְיַחְשָׂ֑םbEzra.8.1הִתְיַחְשָׂםייחוסם, הייחוס שלהם
הָעֹלִ֣ים
עִמִּ֗י
בְּמַלְכ֛וּת
א
עזרא ח 1:
ד 7;
ו 14;
ז 1;
נחמ' ב 1
אַרְתַּחְשַׁ֥סְתְּא
הַמֶּ֖לֶךְ
מִבָּבֶֽל׃
ס
2מִבְּנֵ֤י
פִֽינְחָס֙
גֵּֽרְשֹׁ֔ם
ס
מִבְּנֵ֥י
אִיתָמָ֖ר
דָּנִיֵּ֑אל
ס
מִבְּנֵ֥י
דָוִ֖יד
חַטּֽוּשׁ׃
ס
3מִבְּנֵ֣י
שְׁכַנְיָ֔ה
ס
מִבְּנֵ֥י
פַרְעֹ֖שׁ
זְכַרְיָ֑ה
וְעִמּ֛וֹ
הִתְיַחֵ֥שׂ
לִזְכָרִ֖יםaEzra.8.3הִתְיַחֵשׂ לִזְכָרִיםכל המתייחשים על משפחתו מן הזכרים
מֵאָ֥ה
וַחֲמִשִּֽׁים׃
ס
4מִבְּנֵי֙
פַּחַ֣ת
מוֹאָ֔ב
אֶלְיְהֽוֹעֵינַ֖י
בֶּן־זְרַֽחְיָ֑ה
וְעִמּ֖וֹ
מָאתַ֥יִם
הַזְּכָרִֽים׃
ס
5מִבְּנֵ֥י
שְׁכַנְיָ֖ה
בֶּן־יַחֲזִיאֵ֑ל
וְעִמּ֕וֹ
שְׁלֹ֥שׁ
מֵא֖וֹת
הַזְּכָרִֽים׃
ס
6א
עזרא ח 6:
ב 15;
נחמ' ז 20
וּמִבְּנֵ֣י
עָדִ֔ין
עֶ֖בֶד
בֶּן־יוֹנָתָ֑ן
וְעִמּ֖וֹ
חֲמִשִּׁ֥ים
הַזְּכָרִֽים׃
ס
7וּמִבְּנֵ֣י
עֵילָ֔ם
יְשַֽׁעְיָ֖ה
בֶּן־עֲתַלְיָ֑ה
וְעִמּ֖וֹ
שִׁבְעִ֥ים
הַזְּכָרִֽים׃
ס
8וּמִבְּנֵ֣י
שְׁפַטְיָ֔ה
זְבַדְיָ֖ה
בֶּן־מִֽיכָאֵ֑ל
וְעִמּ֖וֹ
שְׁמֹנִ֥ים
הַזְּכָרִֽים׃
ס
9מִבְּנֵ֣י
יוֹאָ֔ב
עֹבַדְיָ֖ה
בֶּן־יְחִיאֵ֑ל
וְעִמּ֕וֹ
מָאתַ֛יִם
וּשְׁמֹנָ֥ה
עָשָׂ֖ר
הַזְּכָרִֽים׃
ס
10וּמִבְּנֵ֥י
שְׁלוֹמִ֖ית
בֶּן־יוֹסִפְיָ֑ה
וְעִמּ֕וֹ
מֵאָ֥ה
וְשִׁשִּׁ֖ים
הַזְּכָרִֽים׃
ס
11וּמִבְּנֵ֣י
בֵבַ֔י
זְכַרְיָ֖ה
בֶּן־בֵּבָ֑י
וְעִמּ֕וֹ
עֶשְׂרִ֥ים
וּשְׁמֹנָ֖ה
הַזְּכָרִֽים׃
ס
12וּמִבְּנֵ֣י
עַזְגָּ֔ד
יוֹחָנָ֖ן
בֶּן־הַקָּטָ֑ן
וְעִמּ֕וֹ
מֵאָ֥ה
וַעֲשָׂרָ֖ה
הַזְּכָרִֽים׃
ס
13וּמִבְּנֵ֣י
א
עזרא ח 13:
ב 13
אֲדֹנִיקָם֮
אַחֲרֹנִים֒aEzra.8.13אַחֲרֹנִיםאלה שבאו מאוחר יותר; או, שלא נשארו בנים לאדוניקם בבבל
וְאֵ֣לֶּה
שְׁמוֹתָ֔ם
אֱלִיפֶ֖לֶט
יְעִיאֵ֣ל
וּֽשְׁמַעְיָ֑ה
וְעִמָּהֶ֖ם
שִׁשִּׁ֥ים
הַזְּכָרִֽים׃
ס
14וּמִבְּנֵ֥י
בִגְוַ֖י
עוּתַ֣י
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(וזבוד)
וְזַכּ֑וּר
וְעִמּ֖וֹ
שִׁבְעִ֥ים
הַזְּכָרִֽים׃
פ
15וָֽאֶקְבְּצֵ֗םaEzra.8.15אֶקְבְּצֵםאספתי אותם
א
עזרא ח 15:
ח 21,
31
אֶל־הַנָּהָר֙
הַבָּ֣א
אֶֽל־אַהֲוָ֔א
וַנַּחֲנֶ֥הbEzra.8.15נַּחֲנֶהחנינו
שָׁ֖ם
יָמִ֣ים
שְׁלֹשָׁ֑ה
וָאָבִ֤ינָהcEzra.8.15וָאָבִינָההתבוננתי
בָעָם֙
וּבַכֹּ֣הֲנִ֔ים
ב
עזרא ח 15:
ז 7
וּמִבְּנֵ֥י
לֵוִ֖י
לֹא־מָצָ֥אתִי
שָֽׁם׃
16וָאֶשְׁלְחָ֡ה
לֶאֱלִיעֶ֡זֶר
לַאֲרִיאֵ֡ל
לִֽ֠שְׁמַעְיָה
וּלְאֶלְנָתָ֨ן
וּלְיָרִ֜יב
וּלְאֶלְנָתָ֧ן
וּלְנָתָ֛ן
וְלִזְכַרְיָ֥ה
וְלִמְשֻׁלָּ֖ם
רָאשִׁ֑יםaEzra.8.16רָאשִׁיםמנהיגים
וּלְיוֹיָרִ֥יב
וּלְאֶלְנָתָ֖ן
מְבִינִֽיםbEzra.8.16מְבִינִיםחכמים; או, מלמדים׃
17*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ואוצאה)
וָאֲצַוֶּ֤ה
אוֹתָם֙
עַל־אִדּ֣וֹ
הָרֹ֔אשׁ
בְּכָסִפְיָ֖א
הַמָּק֑וֹם
וָאָשִׂימָה֩
בְּפִיהֶ֨ם
דְּבָרִ֜ים
לְ֠דַבֵּר
אֶל־אִדּ֨וֹ
אָחִ֤יו
א
עזרא ח 17:
ב 43;
ז 7;
דהי"א ט 2
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(הנתונים)
הַנְּתִינִים֙aEzra.8.17הַנְּתִינִיםראה פרק ב 43, הערה
בְּכָסִפְיָ֣א
הַמָּק֔וֹם
לְהָֽבִיא־לָ֥נוּ
מְשָׁרְתִ֖ים
לְבֵ֥ית
אֱלֹהֵֽינוּ׃
18וַיָּבִ֨יאּוּ
לָ֜נוּ
א
עזרא ח 18:
ז 6,
28
כְּיַד־אֱלֹהֵ֨ינוּ
הַטּוֹבָ֤ה
עָלֵ֨ינוּ֙
ב
עזרא ח 18:
דהי"ב ל 22
אִ֣ישׁ
שֶׂ֔כֶלaEzra.8.18אִישׁ שֶׂכֶלאנשים נבונים; או, איש בשם שכל; או, אנשים שמלמדים ומשכילים את העם
מִבְּנֵ֣י
מַחְלִ֔י
בֶּן־לֵוִ֖י
בֶּן־יִשְׂרָאֵ֑ל
וְשֵׁרֵֽבְיָ֛ה
וּבָנָ֥יו
וְאֶחָ֖יו
שְׁמֹנָ֥ה
עָשָֽׂר׃
19וְאֶת־חֲשַׁבְיָ֔ה
וְאִתּ֥וֹ
יְשַֽׁעְיָ֖ה
מִבְּנֵ֣י
מְרָרִ֑י
אֶחָ֥יו
וּבְנֵיהֶ֖ם
עֶשְׂרִֽים׃
ס
20א
עזרא ח 20:
ב 43;
ז 7
וּמִן־הַנְּתִינִ֗ים
שֶׁנָּתַ֨ן
דָּוִ֤יד
וְהַשָּׂרִים֙
לַעֲבֹדַ֣ת
הַלְוִיִּ֔ם
נְתִינִ֖ים
מָאתַ֣יִם
וְעֶשְׂרִ֑ים
כֻּלָּ֖ם
נִקְּב֥וּ
בְשֵׁמֽוֹתaEzra.8.20נִקְּבוּ בְשֵׁמוֹתנרשמו לפי שם׃
21וָאֶקְרָ֨א
שָׁ֥ם
א
עזרא ח 21:
שפט' כ 26‡
צוֹם֙
ב
עזרא ח 21:
ח 15,
31
עַל־הַנָּהָ֣ר
אַהֲוָ֔א
ג
עזרא ח 21:
ויק' טז 29;
דהי"ב יב 6‡
לְהִתְעַנּ֖וֹת
לִפְנֵ֣י
אֱלֹהֵ֑ינוּ
לְבַקֵּ֤שׁ
מִמֶּ֨נּוּ֙
דֶּ֣רֶךְ
יְשָׁרָ֔ה
לָ֥נוּ
וּלְטַפֵּ֖נוּ
וּלְכָל־רְכוּשֵֽׁנוּ׃
22כִּ֣י
בֹ֗שְׁתִּיaEzra.8.22בֹשְׁתִּיהתביישתי
לִשְׁא֤וֹל
מִן־הַמֶּ֨לֶךְ֙
חַ֣יִל
וּפָרָשִׁ֔ים
לְעָזְרֵ֥נוּ
מֵאוֹיֵ֖ב
בַּדָּ֑רֶךְ
כִּֽי־אָמַ֨רְנוּ
לַמֶּ֜לֶךְ
לֵאמֹ֗ר
א
עזרא ח 22:
ז 6,
9,
28
יַד־אֱלֹהֵ֤ינוּ
עַל־כָּל־מְבַקְשָׁיו֙
לְטוֹבָ֔ה
וְעֻזּ֣וֹ
וְאַפּ֔וֹbEzra.8.22עֻזּוֹ וְאַפּוֹכעסו הגדול
עַ֖ל
ב
עזרא ח 22:
דבר' לא 16‡
כָּל־עֹזְבָֽיו׃
23וַנָּצ֛וּמָה
וַנְּבַקְשָׁ֥ה
מֵאֱלֹהֵ֖ינוּ
עַל־זֹ֑את
א
עזרא ח 23:
ברא' כה 21;
שמ"ב כא 14;
כד 25;
דהי"א ה 20;
דהי"ב לג 13
וַיֵּעָתֵ֖ר
לָֽנוּaEzra.8.23יֵּעָתֵר לָנוּהוא קיבל את תפילותינו׃
24וָאַבְדִּ֛ילָהaEzra.8.24אַבְדִּילָהבחרתי
מִשָּׂרֵ֥י
הַכֹּהֲנִ֖ים
שְׁנֵ֣ים
עָשָׂ֑ר
א
עזרא ח 24:
ח 19-18
לְשֵׁרֵֽבְיָ֣ה
חֲשַׁבְיָ֔ה
וְעִמָּהֶ֥ם
מֵאֲחֵיהֶ֖ם
עֲשָׂרָֽה׃
25*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ואשקולה)
וָאֶשְׁקֳלָ֣ה
לָהֶ֔ם
א
עזרא ח 25:
ז 16-15
אֶת־הַכֶּ֥סֶף
וְאֶת־הַזָּהָ֖ב
וְאֶת־הַכֵּלִ֑ים
תְּרוּמַ֣ת
בֵּית־אֱלֹהֵ֗ינוּ
הַהֵרִ֨ימוּ֙aEzra.8.25הַהֵרִימוּשתרמו
הַמֶּ֨לֶךְ֙
ב
עזרא ח 25:
ז 14
וְיֹעֲצָ֣יו
וְשָׂרָ֔יו
וְכָל־יִשְׂרָאֵ֖ל
הַנִּמְצָאִֽים׃
26א
עזרא ח 26:
א 11-9
וָאֶשְׁקֲלָ֨ה
עַל־יָדָ֜ם
כֶּ֗סֶף
כִּכָּרִים֙
שֵֽׁשׁ־מֵא֣וֹת
וַחֲמִשִּׁ֔יםaEzra.8.26כִּכָּרִים... וַחֲמִשִּׁיםכעשרים ושניים טונות
וּכְלֵי־כֶ֥סֶף
מֵאָ֖ה
לְכִכָּרִ֑יםbEzra.8.26מֵאָה לְכִכָּרִיםכ־3400 ק"ג
זָהָ֖ב
מֵאָ֥ה
כִכָּֽר׃
27וּכְפֹרֵ֤יaEzra.8.27כְפֹרֵימן קערה לקבלת דם הקרבנות
זָהָב֙
עֶשְׂרִ֔ים
לַאֲדַרְכֹנִ֖ים
אָ֑לֶףbEzra.8.27אֲדַרְכֹנִים אָלֶףמטבעות זהב במשקל כולל של כשמונה ק"ג
וּכְלֵ֨י
נְחֹ֜שֶׁת
מֻצְהָ֤בcEzra.8.27מֻצְהָבצהובה
טוֹבָה֙
שְׁנַ֔יִם
חֲמוּדֹ֖תdEzra.8.27חֲמוּדֹתיקרים
כַּזָּהָֽב׃
28וָאֹמְרָ֣ה
אֲלֵהֶ֗ם
א
עזרא ח 28:
ויק' כא 8-6
אַתֶּ֥ם
קֹ֨דֶשׁ֙
לַיהוָ֔ה
ב
עזרא ח 28:
ויק' כב 3-2
וְהַכֵּלִ֖ים
קֹ֑דֶשׁ
וְהַכֶּ֤סֶף
וְהַזָּהָב֙
נְדָבָ֔הaEzra.8.28נְדָבָהתרומה
לַיהוָ֖ה
אֱלֹהֵ֥י
אֲבֹתֵיכֶֽם׃
29שִׁקְד֣וּ
וְשִׁמְר֗וּaEzra.8.29שִׁקְדוּ וְשִׁמְרוּהקפידו לשמור
א
עזרא ח 29:
ח 34-33
עַֽד־תִּשְׁקְל֡וּ
לִפְנֵי֩
שָׂרֵ֨י
הַכֹּהֲנִ֧ים
וְהַלְוִיִּ֛ם
ב
עזרא ח 29:
דהי"א ט 9‡
וְשָׂרֵֽי־הָאָב֥וֹת
לְיִשְׂרָאֵ֖ל
בִּירוּשָׁלִָ֑ם
ג
עזרא ח 29:
יחז' מ 17‡
הַלִּשְׁכ֖וֹתbEzra.8.29הַלִּשְׁכוֹתבתאי, בחדרי (ששימשו בית אוצר)
בֵּ֥ית
יְהוָֽה׃
30וְקִבְּלוּ֙
הַכֹּהֲנִ֣ים
וְהַלְוִיִּ֔ם
מִשְׁקַ֛ל
הַכֶּ֥סֶף
וְהַזָּהָ֖ב
וְהַכֵּלִ֑ים
לְהָבִ֥יא
לִירוּשָׁלִַ֖ם
לְבֵ֥ית
אֱלֹהֵֽינוּ׃
פ
31וַֽנִּסְעָ֞ה א עזרא ח 31: ח 15, 21 מִנְּהַ֣ר אַֽהֲוָ֗א ב עזרא ח 31: ז 9 בִּשְׁנֵ֤ים עָשָׂר֙ לַחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֔וֹןaEzra.8.31לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹןחודש ניסן לָלֶ֖כֶת יְרוּשָׁלִָ֑ם ג עזרא ח 31: ח 22 וְיַד־אֱלֹהֵ֨ינוּ֙ הָיְתָ֣ה עָלֵ֔ינוּ וַיַּ֨צִּילֵ֔נוּ מִכַּ֥ף אוֹיֵ֛ב וְאוֹרֵ֖בbEzra.8.31אוֹרֵבשודדים מתנפלים ממארב עַל־הַדָּֽרֶךְ׃ 32א עזרא ח 32: נחמ' ב 11 וַנָּב֖וֹא יְרוּשָׁלִָ֑ם וַנֵּ֥שֶׁב שָׁ֖ם יָמִ֥ים שְׁלֹשָֽׁה׃ 33וּבַיּ֣וֹם הָרְבִיעִ֡י א עזרא ח 33: ח 30 נִשְׁקַ֣ל הַכֶּסֶף֩ וְהַזָּהָ֨ב וְהַכֵּלִ֜ים בְּבֵ֣ית אֱלֹהֵ֗ינוּ עַ֠ל ב עזרא ח 33: נחמ' ג 4, 21 יַד־מְרֵמ֤וֹת בֶּן־אֽוּרִיָּה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְעִמּ֖וֹ אֶלְעָזָ֣ר בֶּן־פִּֽינְחָ֑ס וְעִמָּהֶ֞ם יוֹזָבָ֧ד בֶּן־יֵשׁ֛וּעַ וְנֽוֹעַדְיָ֥ה בֶן־בִּנּ֖וּי הַלְוִיִּֽם׃ 34בְּמִסְפָּ֥ר בְּמִשְׁקָ֖ל לַכֹּ֑ל וַיִּכָּתֵ֥ב כָּֽל־הַמִּשְׁקָ֖ל בָּעֵ֥ת הַהִֽיא׃ פ
35א עזרא ח 35: ב 1 הַ֠בָּאִים מֵֽהַשְּׁבִ֨י בְנֵֽי־הַגּוֹלָ֜ה הִקְרִ֥יבוּ עֹל֣וֹת ׀ לֵאלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל ב עזרא ח 35: ו 17 פָּרִ֨ים שְׁנֵים־עָשָׂ֤ר עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵל֙ אֵילִ֣יםaEzra.8.35אֵילִיםהזכרים שבכבשים ׀ תִּשְׁעִ֣ים וְשִׁשָּׁ֗ה כְּבָשִׂים֙ שִׁבְעִ֣ים וְשִׁבְעָ֔ה צְפִירֵ֥יbEzra.8.35צְפִירֵישעירֵי, תיישֵׁי חַטָּ֖את שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֑ר הַכֹּ֖ל עוֹלָ֥ה לַיהוָֽה׃ פ
36א עזרא ח 36: ז 24-21 וַֽיִּתְּנ֣וּ ׀ אֶת־דָּתֵ֣י הַמֶּ֗לֶךְ ב עזרא ח 36: אסתר ט 3‡ לַאֲחַשְׁדַּרְפְּנֵי֙aEzra.8.36אֲחַשְׁדַּרְפְּנֵינציבי הַמֶּ֔לֶךְ וּפַחֲו֖וֹתbEzra.8.36פַחֲווֹתמושלי מחוז עֵ֣בֶר ג עזרא ח 36: ברא' ב 14‡ הַנָּהָ֑ר וְנִשְּׂא֥וּcEzra.8.36נִשְּׂאוּעזרו, תמכו אֶת־הָעָ֖ם וְאֶת־בֵּֽית־הָאֱלֹהִֽים׃ ס