עזרא י
עזרא פרק י
גירוש הנשים הנוכריות וילדיהן
1א
עזרא י 1:
דנ' ט 4,
20;
עזרא ט 3;
נחמ' א 4,
6
וּכְהִתְפַּלֵּ֤ל
עֶזְרָא֙
וּכְ֨הִתְוַדֹּת֔וֹ
בֹּכֶה֙
וּמִתְנַפֵּ֔לaEzra.10.1מִתְנַפֵּלמשתטח, משתחווה
ב
עזרא י 1:
דהי"ב כ 9
לִפְנֵ֖י
בֵּ֣ית
הָאֱלֹהִ֑ים
נִקְבְּצוּ֩bEzra.10.1נִקְבְּצוּנאספו
אֵלָ֨יו
מִיִּשְׂרָאֵ֜ל
קָהָ֣ל
רַב־מְאֹ֗ד
אֲנָשִׁ֤ים
וְנָשִׁים֙
וִֽילָדִ֔ים
כִּֽי־בָכ֥וּ
הָעָ֖ם
הַרְבֵּה־בֶֽכֶה׃
ס
2וַיַּעַן֩
שְׁכַנְיָ֨ה
בֶן־יְחִיאֵ֜ל
מִבְּנֵ֤י
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(עולם)
עֵילָם֙
וַיֹּ֣אמֶר
לְעֶזְרָ֔א
א
עזרא י 2:
ט 2;
נחמ' יג 27
אֲנַ֨חְנוּ֙
מָעַ֣לְנוּaEzra.10.2מָעַלְנוּבגדנו
בֵאלֹהֵ֔ינוּ
וַנֹּ֛שֶׁבbEzra.10.2נֹּשֶׁבהתחתַּנו, נשאנו
נָשִׁ֥ים
נָכְרִיּ֖וֹת
מֵעַמֵּ֣י
הָאָ֑רֶץcEzra.10.2מֵעַמֵּי הָאָרֶץמהתושבים הנוכרים
וְעַתָּ֛ה
יֵשׁ־מִקְוֶ֥הdEzra.10.2מִקְוֶהתקוה
לְיִשְׂרָאֵ֖ל
עַל־זֹֽאת׃
3וְעַתָּ֣ה
א
עזרא י 3:
דהי"ב לד 31
נִֽכְרָת־בְּרִ֣ית
לֵ֠אלֹהֵינוּ
לְהוֹצִ֨יא
כָל־נָשִׁ֜ים
ב
עזרא י 3:
י 44
וְהַנּוֹלָ֤ד
מֵהֶם֙
בַּעֲצַ֣ת
אֲדֹנָ֔י
ג
עזרא י 3:
ישע' סו 2;
הושע יא 10;
עזרא ט 4
וְהַחֲרֵדִ֖ים
בְּמִצְוַ֣ת
אֱלֹהֵ֑ינוּ
וְכַתּוֹרָ֖ה
יֵעָשֶֽׂה׃
4ק֛וּם
כִּֽי־עָלֶ֥יךָ
הַדָּבָ֖ר
וַאֲנַ֣חְנוּ
עִמָּ֑ךְ
א
עזרא י 4:
דהי"א כח 10
חֲזַ֖ק
וַעֲשֵֽׂה׃
פ
5וַיָּ֣קָם עֶזְרָ֡א א עזרא י 5: נחמ' ה 12; יג 25 וַיַּשְׁבַּ֣עaEzra.10.5יַּשְׁבַּעהשביע אֶת־שָׂרֵי֩ הַכֹּהֲנִ֨ים הַלְוִיִּ֜ם וְכָל־יִשְׂרָאֵ֗ל לַעֲשׂ֛וֹת כַּדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה וַיִּשָּׁבֵֽעוּ׃ 6וַיָּ֣קָם עֶזְרָ֗א א עזרא י 6: י 1 מִלִּפְנֵי֙ בֵּ֣ית הָֽאֱלֹהִ֔ים וַיֵּ֕לֶךְ אֶל־לִשְׁכַּ֖ת יְהוֹחָנָ֣ן בֶּן־אֶלְיָשִׁ֑יב וַיֵּ֣לֶךְ שָׁ֗ם ב עזרא י 6: דבר' ט 18 לֶ֤חֶם לֹֽא־אָכַל֙ וּמַ֣יִם לֹֽא־שָׁתָ֔ה כִּ֥י מִתְאַבֵּ֖ל עַל־מַ֥עַל הַגּוֹלָֽה׃ ס 7וַיַּעֲבִ֨ירוּ ק֜וֹל בִּיהוּדָ֣ה וִירֽוּשָׁלִַ֗ם לְכֹל֙ א עזרא י 7: ד 1; ו 20 בְּנֵ֣י הַגּוֹלָ֔ה לְהִקָּבֵ֖ץ יְרוּשָׁלִָֽם׃ 8וְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יָב֜וֹא לִשְׁלֹ֣שֶׁת הַיָּמִ֗ים כַּעֲצַ֤ת הַשָּׂרִים֙ וְהַזְּקֵנִ֔ים יָחֳרַ֖םaEzra.10.8יָחֳרַםיהיה חרם לאוצר המקדש כָּל־רְכוּשׁ֑וֹ וְה֥וּא יִבָּדֵ֖ל מִקְּהַ֥ל הַגּוֹלָֽהbEzra.10.8יִבָּדֵל מִקְּהַל הַגּוֹלָהיאבד את זכויותיו׃ ס 9וַיִּקָּבְצ֣וּ כָל־אַנְשֵֽׁי־יְהוּדָה֩ וּבִנְיָמִ֨ן ׀ יְרוּשָׁלִַ֜ם לִשְׁלֹ֣שֶׁת הַיָּמִ֗ים ה֛וּא חֹ֥דֶשׁ הַתְּשִׁיעִ֖יaEzra.10.9חֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִיחודש כסלו בְּעֶשְׂרִ֣ים בַּחֹ֑דֶשׁ וַיֵּשְׁב֣וּ כָל־הָעָ֗ם בִּרְחוֹב֙bEzra.10.9בִּרְחוֹבבכיכר בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֔ים א עזרא י 9: ט 4; י 3 מַרְעִידִ֥יםcEzra.10.9מַרְעִידִיםרועדים עַל־הַדָּבָ֖ר וּמֵהַגְּשָׁמִֽים׃ פ
10וַיָּ֨קָם
עֶזְרָ֤א
הַכֹּהֵן֙
וַיֹּ֣אמֶר
אֲלֵהֶ֔ם
אַתֶּ֣ם
מְעַלְתֶּ֔ם
וַתֹּשִׁ֖יבוּ
נָשִׁ֣ים
נָכְרִיּ֑וֹת
לְהוֹסִ֖יף
עַל־אַשְׁמַ֥ת
יִשְׂרָאֵֽל׃
11וְעַתָּ֗ה
א
עזרא י 11:
משלי כח 13
תְּנ֥וּ
תוֹדָ֛הaEzra.10.11תְּנוּ תוֹדָההתוודו
לַיהוָ֥ה
אֱלֹהֵֽי־אֲבֹתֵיכֶ֖ם
וַעֲשׂ֣וּ
רְצוֹנ֑וֹ
ב
עזרא י 11:
י 3;
נחמ' ט 2;
יג 3
וְהִבָּֽדְלוּ֙
מֵעַמֵּ֣י
הָאָ֔רֶץ
וּמִן־הַנָּשִׁ֖ים
הַנָּכְרִיּֽוֹת׃
12וַיַּֽעְנ֧וּ
כָֽל־הַקָּהָ֛ל
וַיֹּאמְר֖וּ
ק֣וֹל
גָּד֑וֹל
כֵּ֛ן
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(כדבריך)
כִּדְבָרְךָ֥
עָלֵ֖ינוּ
לַעֲשֽׂוֹת׃
13אֲבָ֞ל
הָעָ֥ם
רָב֙
וְהָעֵ֣ת
גְּשָׁמִ֔ים
וְאֵ֥ין
כֹּ֖חַ
לַעֲמ֣וֹד
בַּח֑וּץ
וְהַמְּלָאכָ֗ה
לֹֽא־לְי֤וֹם
אֶחָד֙
וְלֹ֣א
לִשְׁנַ֔יִם
כִּֽי־הִרְבִּ֥ינוּ
לִפְשֹׁ֖עַ
בַּדָּבָ֥ר
הַזֶּֽה׃
14יַֽעֲמְדוּ־נָ֣א
שָׂ֠רֵינוּ
לְֽכָל־הַקָּהָ֞לaEzra.10.14יַעֲמְדוּ־נָא... הַקָּהָלשרינו ייצגו את כל הקהל
וְכֹ֣ל
׀
אֲשֶׁ֣ר
בֶּעָרֵ֗ינוּ
הַהֹשִׁ֞יבbEzra.10.14הַהֹשִׁיבשנשאו
נָשִׁ֤ים
נָכְרִיּוֹת֙
יָבֹא֙
לְעִתִּ֣ים
מְזֻמָּנִ֔יםcEzra.10.14לְעִתִּים מְזֻמָּנִיםלזמנים קבועים
וְעִמָּהֶ֛ם
א
עזרא י 14:
שמ"א יא 3‡
זִקְנֵי־עִ֥יר
וָעִ֖יר
וְשֹׁפְטֶ֑יהָ
עַ֠ד
לְהָשִׁ֞יב
ב
עזרא י 14:
דהי"ב כח 11‡
חֲר֤וֹן
אַף־אֱלֹהֵ֨ינוּ֙dEzra.10.14חֲרוֹן אַףזעם
מִמֶּ֔נּוּ
עַ֖ד
לַדָּבָ֥ר
הַזֶּֽהeEzra.10.14עַד לַדָּבָר הַזֶּהעל הדבר הזה; או, עד שיעשה כל הדבר הזה׃
פ
15אַ֣ךְ יוֹנָתָ֧ן בֶּן־עֲשָׂהאֵ֛ל וְיַחְזְיָ֥ה בֶן־תִּקְוָ֖ה עָמְד֣וּ עַל־זֹ֑אתaEzra.10.15עָמְדוּ עַל־זֹאתהתנגדו; או, נשארו כדי לעסוק בדבר לפי ההצעה וּמְשֻׁלָּ֛ם וְשַׁבְּתַ֥י הַלֵּוִ֖י עֲזָרֻֽם׃ 16וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵן֮ א עזרא י 16: ד 1; ו 20 בְּנֵ֣י הַגּוֹלָה֒ וַיִּבָּדְלוּ֩ עֶזְרָ֨א הַכֹּהֵ֜ן אֲנָשִׁ֨ים ב עזרא י 16: דהי"א ט 9‡ רָאשֵׁ֧י הָאָב֛וֹתaEzra.10.16רָאשֵׁי הָאָבוֹתראשי המשפחות לְבֵ֥ית אֲבֹתָ֖ם וְכֻלָּ֣ם בְּשֵׁמ֑וֹת וַיֵּשְׁב֗וּ בְּי֤וֹם אֶחָד֙ לַחֹ֣דֶשׁ הָעֲשִׂירִ֔יbEzra.10.16לַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִיחודש טבת לְדַרְי֖וֹשׁcEzra.10.16לְדַרְיוֹשׁלדרוש, לברר, לחקור הַדָּבָֽר׃ 17וַיְכַלּ֣וּaEzra.10.17יְכַלּוּבדקו עד תום, גמרו לחקור בַכֹּ֔ל אֲנָשִׁ֕ים הַהֹשִׁ֖יבוּ נָשִׁ֣ים נָכְרִיּ֑וֹת עַ֛ד י֥וֹם אֶחָ֖ד לַחֹ֥דֶשׁ הָרִאשֽׁוֹןbEzra.10.17לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹןחודש ניסן׃ פ
18וַיִּמָּצֵא֙
מִבְּנֵ֣י
הַכֹּהֲנִ֔ים
אֲשֶׁ֥ר
הֹשִׁ֖יבוּ
נָשִׁ֣ים
נָכְרִיּ֑וֹת
מִבְּנֵ֨י
א
עזרא י 18:
חגי א 1;
זכר' ג 1;
ו 11;
עזרא ג 2,
8;
ה 2;
נחמ' יב 26
יֵשׁ֤וּעַ
בֶּן־יֽוֹצָדָק֙
וְאֶחָ֔יו
מַֽעֲשֵׂיָה֙
וֶֽאֱלִיעֶ֔זֶר
וְיָרִ֖יב
וּגְדַלְיָֽה׃
19וַיִּתְּנ֥וּ
יָדָ֖םaEzra.10.19יִּתְּנוּ יָדָםנשבעו
לְהוֹצִ֣יא
נְשֵׁיהֶ֑ם
א
עזרא י 19:
ויק' ה 15,
25
וַאֲשֵׁמִ֥יםbEzra.10.19אֲשֵׁמִיםהקריבו כקרבן אשם
אֵֽיל־צֹ֖אן
עַל־אַשְׁמָתָֽם׃
ס
20וּמִבְּנֵ֣י
אִמֵּ֔ר
חֲנָ֖נִי
וּזְבַדְיָֽה׃
ס
21וּמִבְּנֵ֖י
חָרִ֑ם
מַעֲשֵׂיָ֤ה
וְאֵֽלִיָּה֙
וּֽשְׁמַֽעְיָ֔ה
וִיחִיאֵ֖ל
וְעֻזִיָּֽה׃
22וּמִבְּנֵ֖י
פַּשְׁח֑וּר
אֶלְיוֹעֵינַ֤י
מַֽעֲשֵׂיָה֙
יִשְׁמָעֵ֣אל
נְתַנְאֵ֔ל
יוֹזָבָ֖ד
וְאֶלְעָשָֽׂה׃
ס
23וּמִֽן־הַלְוִיִּ֑ם
יוֹזָבָ֣ד
וְשִׁמְעִ֗י
וְקֵֽלָיָה֙
ה֣וּא
קְלִיטָ֔א
פְּתַֽחְיָ֥ה
יְהוּדָ֖ה
וֶאֱלִיעֶֽזֶר׃
ס
24וּמִן־הַמְשֹׁרְרִ֖ים
אֶלְיָשִׁ֑יב
וּמִן־הַשֹּׁ֣עֲרִ֔ים
שַׁלֻּ֥ם
וָטֶ֖לֶם
וְאוּרִֽי׃
ס
25וּמִֽיִּשְׂרָאֵ֑ל
מִבְּנֵ֣י
פַרְעֹ֡שׁ
רַ֠מְיָה
וְיִזִּיָּ֤ה
וּמַלְכִּיָּה֙
וּמִיָּמִ֣ן
וְאֶלְעָזָ֔ר
וּמַלְכִּיָּ֖ה
וּבְנָיָֽה׃
ס
26וּמִבְּנֵ֖י
עֵילָ֑ם
מַתַּנְיָ֤ה
זְכַרְיָה֙
וִיחִיאֵ֣ל
וְעַבְדִּ֔י
וִירֵמ֖וֹת
וְאֵלִיָּֽה׃
ס
27וּמִבְּנֵ֖י
זַתּ֑וּא
אֶלְיוֹעֵנַ֤י
אֶלְיָשִׁיב֙
מַתַּנְיָ֣ה
וִֽירֵמ֔וֹת
וְזָבָ֖ד
וַעֲזִיזָֽא׃
ס
28וּמִבְּנֵ֖י
בֵּבָ֑י
יְהוֹחָנָ֥ן
חֲנַנְיָ֖ה
זַבַּ֥י
עַתְלָֽי׃
ס
29וּמִבְּנֵ֖י
בָּנִ֑י
מְשֻׁלָּ֤ם
מַלּוּךְ֙
וַעֲדָיָ֔ה
יָשׁ֖וּב
וּשְׁאָ֥ל
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ירמות)
וְרָמֽוֹת׃
ס
30וּמִבְּנֵ֛י
פַּחַ֥ת
מוֹאָ֖ב
עַדְנָ֣א
וּכְלָ֑ל
בְּנָיָ֤ה
מַעֲשֵׂיָה֙
מַתַּנְיָ֣ה
בְצַלְאֵ֔ל
וּבִנּ֖וּי
וּמְנַשֶּֽׁה׃
ס
31וּבְנֵ֖י
חָרִ֑ם
אֱלִיעֶ֧זֶר
יִשִּׁיָּ֛ה
מַלְכִּיָּ֖ה
שְׁמַֽעְיָ֥ה
שִׁמְעֽוֹן׃
32בְּנְיָמִ֥ן
מַלּ֖וּךְ
שְׁמַרְיָֽה׃
ס
33מִבְּנֵ֖י
חָשֻׁ֑ם
מַתְּנַ֤י
מַתַּתָּה֙
זָבָ֣ד
אֱלִיפֶ֔לֶט
יְרֵמַ֥י
מְנַשֶּׁ֖ה
שִׁמְעִֽי׃
ס
34מִבְּנֵ֣י
בָנִ֔י
מַעֲדַ֥י
עַמְרָ֖ם
וְאוּאֵֽל׃
ס
35בְּנָיָ֥ה
בֵדְיָ֖ה
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(כלהי)
כְּלֽוּהוּ׃
36וַנְיָ֥ה
מְרֵמ֖וֹת
אֶלְיָשִֽׁיב׃
37מַתַּנְיָ֥ה
מַתְּנַ֖י
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ויעשו)
וְיַעֲשָֽׂי׃
38וּבָנִ֥י
וּבִנּ֖וּי
שִׁמְעִֽי׃
39וְשֶֽׁלֶמְיָ֥ה
וְנָתָ֖ן
וַעֲדָיָֽה׃
40מַכְנַדְבַ֥י
שָׁשַׁ֖י
שָׁרָֽי׃
41עֲזַרְאֵ֥ל
וְשֶׁלֶמְיָ֖הוּ
שְׁמַרְיָֽה׃
42שַׁלּ֥וּם
אֲמַרְיָ֖ה
יוֹסֵֽף׃
ס
43מִבְּנֵ֖י
נְב֑וֹ
יְעִיאֵ֤ל
מַתִּתְיָה֙
זָבָ֣ד
זְבִינָ֔א
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ידו)
יַדַּ֥י
וְיוֹאֵ֖ל
בְּנָיָֽה׃
44כָּל־אֵ֕לֶּה
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(נשאי)
נָשְׂא֖וּ
א
עזרא י 44:
מל"א יא 3-1;
עזרא י 3
נָשִׁ֣ים
נָכְרִיּ֑וֹת
וְיֵ֣שׁ
מֵהֶ֣ם
נָשִׁ֔יםaEzra.10.44יֵשׁ מֵהֶם נָשִׁיםיש שהולידו בנים מהנשים הנוכריות; או, בעמי הארצות יש שנשאו נשים יהודיות; או, בנושאי נשים נוכריות יש שנשאו גם נשים יהודיות
וַיָּשִׂ֖ימוּ
בָּנִֽים׃
פ