יחזקאל מח
יחזקאל פרק מח
1א
יחז' מח 1:
שמות א 1
וְאֵ֖לֶּה
שְׁמ֣וֹת
הַשְּׁבָטִ֑ים
מִקְצֵ֣ה
צָפ֡וֹנָה
אֶל־יַ֣ד
דֶּֽרֶךְ־חֶתְלֹ֣ן
׀
ב
יחז' מח 1:
במד' לד 8‡
לְֽבוֹא־חֲמָ֡ת
חֲצַ֣ר
עֵינָן֩
גְּב֨וּל
דַּמֶּ֤שֶׂק
צָפ֨וֹנָה֙
אֶל־יַ֣ד
חֲמָ֔ת
וְהָיוּ־ל֧וֹ
פְאַת־קָדִ֛ים
הַיָּ֖םaEzek.48.1פְאַת־קָדִים הַיָּםמהגבול המזרחי מערבה עד לים התיכון
ג
יחז' מח 1:
יהושע יט 48-40
דָּ֥ן
אֶחָֽדbEzek.48.1דָּן אֶחָדלשבט דן, חלק אחד׃
2וְעַ֣ל
׀
גְּב֣וּל
דָּ֗ן
מִפְּאַ֥ת
קָדִ֛ים
עַד־פְּאַת־יָ֖מָּה
א
יחז' מח 2:
יהושע יט 31-24
אָשֵׁ֥ר
אֶחָֽד׃
3וְעַ֣ל
׀
גְּב֣וּל
אָשֵׁ֗ר
מִפְּאַ֥ת
קָדִ֛ימָה
וְעַד־פְּאַת־יָ֖מָּה
א
יחז' מח 3:
יהושע יט 39-32
נַפְתָּלִ֥י
אֶחָֽד׃
4וְעַ֣ל
׀
גְּב֣וּל
נַפְתָּלִ֗י
מִפְּאַ֥ת
קָדִ֛מָה
עַד־פְּאַת־יָ֖מָּה
א
יחז' מח 4:
יהושע יג 31-29;
יז 11-1
מְנַשֶּׁ֥ה
אֶחָֽד׃
5וְעַ֣ל
׀
גְּב֣וּל
מְנַשֶּׁ֗ה
מִפְּאַ֥ת
קָדִ֛מָה
עַד־פְּאַת־יָ֖מָּה
א
יחז' מח 5:
יהושע טז 9-5;
יז 10-8,
18-14
אֶפְרַ֥יִם
אֶחָֽד׃
6וְעַ֣ל
׀
גְּב֣וּל
אֶפְרַ֗יִם
מִפְּאַ֥ת
קָדִ֛ים
וְעַד־פְּאַת־יָ֖מָּה
א
יחז' מח 6:
יהושע יג 21-15
רְאוּבֵ֥ן
אֶחָֽד׃
7וְעַ֣ל
׀
גְּב֣וּל
רְאוּבֵ֗ן
מִפְּאַ֥ת
קָדִ֛ים
עַד־פְּאַת־יָ֖מָּה
א
יחז' מח 7:
יהושע טו 63-1;
יט 9
יְהוּדָ֥ה
אֶחָֽד׃
8וְעַל֙
גְּב֣וּל
יְהוּדָ֔ה
מִפְּאַ֥ת
קָדִ֖ים
עַד־פְּאַת־יָ֑מָּה
תִּהְיֶ֣ה
א
יחז' מח 8:
מה 1
הַתְּרוּמָ֣ה
אֲֽשֶׁר־תָּרִ֡ימוּ
חֲמִשָּׁה֩
וְעֶשְׂרִ֨ים
אֶ֜לֶףaEzek.48.8חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף25,000 אמה, כ־5.12 ק"מ
רֹ֗חַב
וְאֹ֜רֶךְ
כְּאַחַ֤ד
הַחֲלָקִים֙bEzek.48.8אֹרֶךְ כְּאַחַד הַחֲלָקִיםכאורך אחד מחלקי השבטים
מִפְּאַ֤ת
קָדִ֨ימָה֙
עַד־פְּאַת־יָ֔מָּה
וְהָיָ֥ה
ב
יחז' מח 8:
ישע' יב 6;
יחז' מה 4-3;
מח 35
הַמִּקְדָּ֖שׁ
בְּתוֹכֽוֹ׃
9הַתְּרוּמָ֕ה
אֲשֶׁ֥ר
תָּרִ֖ימוּ
לַֽיהוָ֑ה
אֹ֗רֶךְ
חֲמִשָּׁ֤ה
וְעֶשְׂרִים֙
אֶ֔לֶף
וְרֹ֖חַב
עֲשֶׂ֥רֶת
אֲלָפִֽיםaEzek.48.9עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים10,000 אמה, כ־5 ק"מ׃
10וּ֠לְאֵ֜לֶּה
תִּהְיֶ֣ה
תְרֽוּמַת־הַקֹּדֶשׁ֮
א
יחז' מח 10:
מד 28;
מה 4
לַכֹּֽהֲנִים֒
צָפ֜וֹנָה
חֲמִשָּׁ֧ה
וְעֶשְׂרִ֣ים
אֶ֗לֶף
וְיָ֨מָּה֙
רֹ֚חַב
עֲשֶׂ֣רֶת
אֲלָפִ֔ים
וְקָדִ֗ימָה
רֹ֚חַב
עֲשֶׂ֣רֶת
אֲלָפִ֔ים
וְנֶ֕גְבָּה
אֹ֕רֶךְ
חֲמִשָּׁ֥ה
וְעֶשְׂרִ֖ים
אָ֑לֶף
וְהָיָ֥ה
מִקְדַּשׁ־יְהוָ֖ה
בְּתוֹכֽוֹ׃
11לַכֹּהֲנִ֤ים
הַֽמְקֻדָּשׁ֙aEzek.48.11לַכֹּהֲנִים הַמְקֻדָּשׁלכוהנים המקודשים; או, השטח המקודש יהיה לכוהנים
א
יחז' מח 11:
שמ"ב טו 24‡;
יחז' מ 46;
מד 15
מִבְּנֵ֣י
צָד֔וֹק
אֲשֶׁ֥ר
שָׁמְר֖וּ
מִשְׁמַרְתִּ֑י
אֲשֶׁ֣ר
לֹֽא־תָע֗וּ
בִּתְעוֹת֙
בְּנֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֔ל
כַּאֲשֶׁ֥ר
ב
יחז' מח 11:
מד 10,
12
תָּע֖וּ
הַלְוִיִּֽם׃
ס
12וְהָיְתָ֨ה
לָהֶ֧ם
תְּרוּמִיָּ֛הaEzek.48.12תְּרוּמִיָּהתרומה מיוחדת
מִתְּרוּמַ֥ת
הָאָ֖רֶץ
קֹ֣דֶשׁ
קָדָשִׁ֑ים
אֶל־גְּב֖וּלbEzek.48.12אֶלעל יד
הַלְוִיִּֽם׃
13וְהַלְוִיִּ֗ם
לְעֻמַּת֙
גְּב֣וּל
הַכֹּהֲנִ֔יםaEzek.48.13לְעֻמַּת גְּבוּל הַכֹּהֲנִיםמקביל לשטח הכוהנים
חֲמִשָּׁ֨ה
וְעֶשְׂרִ֥ים
אֶ֨לֶף֙
אֹ֔רֶךְ
וְרֹ֖חַב
עֲשֶׂ֣רֶת
אֲלָפִ֑ים
כָּל־אֹ֗רֶךְ
חֲמִשָּׁ֤ה
וְעֶשְׂרִים֙
אֶ֔לֶף
וְרֹ֖חַב
עֲשֶׂ֥רֶת
אֲלָפִֽים׃
14א
יחז' מח 14:
ויק' כה 34-32;
כז 28,
33
וְלֹא־יִמְכְּר֣וּ
מִמֶּ֗נּוּ
וְלֹ֥א
יָמֵ֛רaEzek.48.14לֹא יָמֵרלא ימירו, לא יחליפו
וְלֹ֥א
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(יעבור)
יַעֲבִ֖יר
רֵאשִׁ֣ית
הָאָ֑רֶץbEzek.48.14רֵאשִׁית הָאָרֶץתרומת הארץ
כִּי־קֹ֖דֶשׁ
לַיהוָֽה׃
15וַחֲמֵ֨שֶׁת
אֲלָפִ֜ים
הַנּוֹתָ֣ר
בָּרֹ֗חַב
עַל־פְּנֵ֨י
חֲמִשָּׁ֤ה
וְעֶשְׂרִים֙
אֶ֔לֶף
א
יחז' מח 15:
מח 20;
מה 6
חֹֽל־ה֣וּאaEzek.48.15חֹל־הוּאהשטח לא נחשב לאדמת קודש
לָעִ֔יר
לְמוֹשָׁ֖ב
וּלְמִגְרָ֑שׁbEzek.48.15לָעִיר לְמוֹשָׁב וּלְמִגְרָשׁהוא שייך לעיר, לבתי מגורים ולנוי (למקומות פנויים)
וְהָיְתָ֥ה
הָעִ֖יר
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(בתוכה)
בְּתוֹכֽוֹ׃
16וְאֵלֶּה֮
א
יחז' מח 16:
התג' כא 16
מִדּוֹתֶיהָ֒
פְּאַ֣ת
צָפ֗וֹן
חֲמֵ֤שׁ
מֵאוֹת֙
וְאַרְבַּ֣עַת
אֲלָפִ֔יםaEzek.48.16חֲמֵשׁ... אֲלָפִיםכ־75.2 ק"מ
וּפְאַת־נֶ֕גֶב
חֲמֵ֥שׁ
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(חמש)
מֵא֖וֹת
וְאַרְבַּ֣עַת
אֲלָפִ֑ים
וּמִפְּאַ֣ת
קָדִ֗ים
חֲמֵ֤שׁ
מֵאוֹת֙
וְאַרְבַּ֣עַת
אֲלָפִ֔ים
וּפְאַת־יָ֕מָּה
חֲמֵ֥שׁ
מֵא֖וֹת
וְאַרְבַּ֥עַת
אֲלָפִֽים׃
17וְהָיָ֣ה
מִגְרָשׁ֮
לָעִיר֒
צָפ֨וֹנָה֙
חֲמִשִּׁ֣ים
וּמָאתַ֔יִםaEzek.48.17חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִםכ־250 מטר
וְנֶ֖גְבָּה
חֲמִשִּׁ֣ים
וּמָאתָ֑יִם
וְקָדִ֨ימָה֙
חֲמִשִּׁ֣ים
וּמָאתַ֔יִם
וְיָ֖מָּה
חֲמִשִּׁ֥ים
וּמָאתָֽיִם׃
18וְהַנּוֹתָ֨ר
בָּאֹ֜רֶךְ
לְעֻמַּ֣ת
׀
תְּרוּמַ֣ת
הַקֹּ֗דֶשׁ
עֲשֶׂ֨רֶת
אֲלָפִ֤ים
קָדִ֨ימָה֙
וַעֲשֶׂ֤רֶת
אֲלָפִים֙
יָ֔מָּה
וְהָיָ֕ה
לְעֻמַּ֖ת
תְּרוּמַ֣ת
הַקֹּ֑דֶשׁ
וְהָיְתָ֤ה
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(תבואתה)
תְבֽוּאָתוֹ֙
לְלֶ֔חֶם
לְעֹבְדֵ֖י
הָעִֽיר׃
19וְהָעֹבֵ֖ד
הָעִ֑יר
יַעַבְד֕וּהוּ
מִכֹּ֖ל
שִׁבְטֵ֥י
יִשְׂרָאֵֽל׃
20כָּל־הַתְּרוּמָ֗ה
חֲמִשָּׁ֤ה
וְעֶשְׂרִים֙
אֶ֔לֶף
בַּחֲמִשָּׁ֥ה
וְעֶשְׂרִ֖ים
אָ֑לֶף
רְבִיעִ֗יתaEzek.48.20רְבִיעִיתמרובעת
תָּרִ֨ימוּ֙
אֶת־תְּרוּמַ֣ת
הַקֹּ֔דֶשׁ
אֶל־אֲחֻזַּ֖ת
הָעִֽירbEzek.48.20אֶל־אֲחֻזַּת הָעִירכוללת את שטח אחוזת העיר׃
21וְהַנּוֹתָ֣ר
א
יחז' מח 21:
מה 7‡
לַנָּשִׂ֣יא
מִזֶּ֣ה
׀
וּמִזֶּ֣ה
׀
לִתְרֽוּמַת־הַקֹּ֣דֶשׁ
וְלַאֲחֻזַּ֪ת
הָעִ֟יר
אֶל־פְּנֵ֣יaEzek.48.21אֶל־פְּנֵיכנגד
חֲמִשָּׁה֩
וְעֶשְׂרִ֨ים
אֶ֥לֶף
׀
תְּרוּמָה֮
עַד־גְּב֣וּל
קָדִימָה֒
וְיָ֗מָּה
עַל־פְּ֠נֵי
חֲמִשָּׁ֨ה
וְעֶשְׂרִ֥ים
אֶ֨לֶף֙
עַל־גְּב֣וּל
יָ֔מָּה
לְעֻמַּ֥ת
חֲלָקִ֖ים
לַנָּשִׂ֑יא
וְהָֽיְתָה֙
תְּרוּמַ֣ת
הַקֹּ֔דֶשׁ
וּמִקְדַּ֥שׁ
הַבַּ֖יִת
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(בתוכה)
בְּתוֹכֽוֹ׃
22וּמֵאֲחֻזַּ֤ת
הַלְוִיִּם֙
וּמֵאֲחֻזַּ֣ת
הָעִ֔יר
בְּת֛וֹךְ
אֲשֶׁ֥ר
לַנָּשִׂ֖יא
יִֽהְיֶ֑ה
בֵּ֣ין
׀
גְּב֣וּל
יְהוּדָ֗ה
וּבֵין֙
גְּב֣וּל
בִּנְיָמִ֔ן
לַנָּשִׂ֖יא
יִהְיֶֽה׃
23וְיֶ֖תֶר
הַשְּׁבָטִ֑ים
מִפְּאַ֥ת
קָדִ֛ימָה
עַד־פְּאַת־יָ֖מָּה
א
יחז' מח 23:
יהושע יח 28-21
בִּנְיָמִ֥ן
אֶחָֽד׃
24וְעַ֣ל
׀
גְּב֣וּל
בִּנְיָמִ֗ן
מִפְּאַ֥ת
קָדִ֛ימָה
עַד־פְּאַת־יָ֖מָּה
א
יחז' מח 24:
יהושע יט 9-1
שִׁמְע֥וֹן
אֶחָֽד׃
25וְעַ֣ל
׀
גְּב֣וּל
שִׁמְע֗וֹן
מִפְּאַ֥ת
קָדִ֛ימָה
עַד־פְּאַת־יָ֖מָּה
א
יחז' מח 25:
יהושע יט 23-17
יִשָׂשכָ֥ר
אֶחָֽד׃
26וְעַ֣ל
׀
גְּב֣וּל
יִשָׂשכָ֗ר
מִפְּאַ֥ת
קָדִ֛ימָה
עַד־פְּאַת־יָ֖מָּה
א
יחז' מח 26:
יהושע יט 16-10
זְבוּלֻ֥ן
אֶחָֽד׃
27וְעַ֣ל
׀
גְּב֣וּל
זְבוּלֻ֗ן
מִפְּאַ֥ת
קָדִ֛מָה
עַד־פְּאַת־יָ֖מָּה
א
יחז' מח 27:
יהושע יג 28-24
גָּ֥ד
אֶחָֽד׃
28וְעַל֙
גְּב֣וּל
גָּ֔ד
אֶל־פְּאַ֖ת
נֶ֣גֶב
תֵּימָ֑נָה
וְהָיָ֨ה
גְב֜וּל
א
יחז' מח 28:
ברא' יד 7;
יחז' מז 19;
דהי"ב כ 2
מִתָּמָ֗ר
מֵ֚י
ב
יחז' מח 28:
במד' כז 14;
דבר' לב 51
מְרִיבַ֣ת
קָדֵ֔שׁ
ג
יחז' מח 28:
במד' לד 5;
יהושע טו 4‡
נַחֲלָ֖ה
ד
יחז' מח 28:
במד' לד 6‡
עַל־הַיָּ֥ם
הַגָּדֽוֹל׃
29זֹ֥את
א
יחז' מח 29:
מז 20-13
הָאָ֛רֶץ
ב
יחז' מח 29:
ויק' טז 8‡
אֲשֶׁר־תַּפִּ֥ילוּ
מִֽנַּחֲלָ֖ה
לְשִׁבְטֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֑ל
וְאֵ֨לֶּה֙
מַחְלְקוֹתָ֔ם
נְאֻ֖ם
אֲדֹנָ֥י
יְהוִֽה׃
פ
שערי ירושלים
30וְאֵ֖לֶּה תּוֹצְאֹ֣תaEzek.48.30תּוֹצְאֹתיציאות הָעִ֑יר מִפְּאַ֣ת צָפ֔וֹן חֲמֵ֥שׁ מֵא֛וֹת וְאַרְבַּ֥עַת אֲלָפִ֖ים מִדָּֽה׃ 31וְשַׁעֲרֵ֣י הָעִ֗יר א יחז' מח 31: התג' כא 13-12 עַל־שְׁמוֹת֙ שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל שְׁעָרִ֥ים שְׁלוֹשָׁ֖ה צָפ֑וֹנָה שַׁ֣עַר רְאוּבֵ֞ן אֶחָ֗ד שַׁ֤עַר יְהוּדָה֙ אֶחָ֔ד שַׁ֥עַר לֵוִ֖י אֶחָֽד׃ 32וְאֶל־פְּאַ֣ת קָדִ֗ימָה חֲמֵ֤שׁ מֵאוֹת֙ וְאַרְבַּ֣עַת אֲלָפִ֔ים וּשְׁעָרִ֖ים שְׁלֹשָׁ֑ה וְשַׁ֨עַר יוֹסֵ֜ף אֶחָ֗ד שַׁ֤עַר בִּנְיָמִן֙ אֶחָ֔ד שַׁ֥עַר דָּ֖ן אֶחָֽד׃ 33וּפְאַת־נֶ֗גְבָּה חֲמֵ֨שׁ מֵא֜וֹת וְאַרְבַּ֤עַת אֲלָפִים֙ מִדָּ֔ה וּשְׁעָרִ֖ים שְׁלֹשָׁ֑ה שַׁ֣עַר שִׁמְע֞וֹן אֶחָ֗ד שַׁ֤עַר יִשָּׂשכָר֙ אֶחָ֔ד שַׁ֥עַר זְבוּלֻ֖ן אֶחָֽד׃ 34פְּאַת־יָ֗מָּה חֲמֵ֤שׁ מֵאוֹת֙ וְאַרְבַּ֣עַת אֲלָפִ֔ים שַֽׁעֲרֵיהֶ֖ם שְׁלֹשָׁ֑ה שַׁ֣עַר גָּ֞ד אֶחָ֗ד שַׁ֤עַר אָשֵׁר֙ אֶחָ֔ד שַׁ֥עַר נַפְתָּלִ֖י אֶחָֽד׃ 35סָבִ֕יבaEzek.48.35סָבִיבהיקף העיר, אורך כולל של חומתה שְׁמֹנָ֥ה עָשָׂ֖ר אָ֑לֶףbEzek.48.35שְׁמֹנָה עָשָׂר אָלֶףכתשעה ק"מ א יחז' מח 35: ירמ' כג 6; לג 16 וְשֵׁם־הָעִ֥יר מִיּ֖וֹםcEzek.48.35מִיּוֹםמהיום ההוא והלאה ב יחז' מח 35: יהושע כב 31‡; ישע' יב 6; כד 23; ירמ' ג 17; ח 19; יד 9; יחז' לה 10; הושע יא 9; יואל ד 21; צפנ' ג 15, 17; זכר' ב 15-14; תהל' מו 6; התג' כא 3; כב 3 יְהוָ֥ה ׀ שָֽׁמָּה׃