שפטים יט
שפטים פרק יט
פרשת פילגש בגבעה
1א
שפט' יט 1:
יז 6;
יח 1;
כא 25
וַיְהִי֙
בַּיָּמִ֣ים
הָהֵ֔ם
וּמֶ֖לֶךְ
אֵ֣ין
בְּיִשְׂרָאֵ֑ל
וַיְהִ֣י
׀
אִ֣ישׁ
לֵוִ֗י
גָּ֚ר
בְּיַרְכְּתֵ֣יaJudg.19.1בְּיַרְכְּתֵיבקצה
הַר־אֶפְרַ֔יִם
וַיִּֽקַּֽח־לוֹ֙
אִשָּׁ֣ה
פִילֶ֔גֶשׁbJudg.19.1אִשָּׁה פִילֶגֶשׁעיין בפרק ח 31
ב
שפט' יט 1:
ברא' לה 19‡
מִבֵּ֥ית
לֶ֖חֶם
יְהוּדָֽה׃
2וַתִּזְנֶ֤ה
עָלָיו֙aJudg.19.2תִּזְנֶה עָלָיומאסה בו, התרחקה ממנו, ביטוי יחידאי במשמעות זו
פִּֽילַגְשׁ֔וֹ
וַתֵּ֤לֶךְ
מֵֽאִתּוֹ֙
אֶל־בֵּ֣ית
אָבִ֔יהָ
אֶל־בֵּ֥ית
לֶ֖חֶם
יְהוּדָ֑ה
וַתְּהִי־שָׁ֕ם
יָמִ֖ים
אַרְבָּעָ֥ה
חֳדָשִֽׁים׃
3וַיָּ֨קָם
אִישָׁ֜הּ
וַיֵּ֣לֶךְ
אַחֲרֶ֗יהָ
א
שפט' יט 3:
ברא' לד 3;
נ 21;
ישע' מ 2;
הושע ב 18
לְדַבֵּ֤ר
עַל־לִבָּהּ֙
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(להשיבו)
לַהֲשִׁיבָ֔הּ
וְנַעֲר֥וֹ
עִמּ֖וֹ
וְצֶ֣מֶד
חֲמֹרִ֑ים
וַתְּבִיאֵ֨הוּ֙
בֵּ֣ית
אָבִ֔יהָ
וַיִּרְאֵ֨הוּ֙
אֲבִ֣י
הַֽנַּעֲרָ֔ה
וַיִּשְׂמַ֖ח
לִקְרָאתֽוֹ׃
4וַיֶּחֱזַק־בּ֤וֹaJudg.19.4יֶּחֱזַק־בּוֹהפציר בו
חֹֽתְנוֹ֙
אֲבִ֣י
הַֽנַּעֲרָ֔ה
וַיֵּ֥שֶׁב
אִתּ֖וֹ
שְׁלֹ֣שֶׁת
יָמִ֑ים
וַיֹּאכְלוּ֙
וַיִּשְׁתּ֔וּ
וַיָּלִ֖ינוּ
שָֽׁם׃
5וַֽיְהִי֙
בַּיּ֣וֹם
הָרְבִיעִ֔י
וַיַּשְׁכִּ֥ימוּ
בַבֹּ֖קֶר
וַיָּ֣קָם
לָלֶ֑כֶת
וַיֹּאמֶר֩
אֲבִ֨י
הַֽנַּעֲרָ֜ה
אֶל־חֲתָנ֗וֹ
א
שפט' יט 5:
ברא' יח 5;
תהל' קד 15
סְעָ֧ד
לִבְּךָ֛aJudg.19.5סְעָד לִבְּךָאכול נא
פַּת־לֶ֖חֶםbJudg.19.5פַּת־לֶחֶםחתיכת לחם, הכוונה לארוחה שלמה
וְאַחַ֥ר
תֵּלֵֽכוּ׃
6וַיֵּשְׁב֗וּ
וַיֹּאכְל֧וּ
שְׁנֵיהֶ֛ם
יַחְדָּ֖ו
וַיִּשְׁתּ֑וּ
וַיֹּ֜אמֶר
אֲבִ֤י
הַֽנַּעֲרָה֙
אֶל־הָאִ֔ישׁ
הֽוֹאֶל־נָ֥אaJudg.19.6הוֹאֶל־נָאיהא נא רצונך
וְלִ֖ין
א
שפט' יט 6:
מל"א כא 7;
רות ג 7;
אסתר א 10
וְיִטַ֥ב
לִבֶּֽךָbJudg.19.6יִטַב לִבֶּךָבלה בנעימים׃
7וַיָּ֥קָם
הָאִ֖ישׁ
לָלֶ֑כֶת
וַיִּפְצַר־בּוֹ֙aJudg.19.7יִּפְצַר־בּוֹהִרבה לבקש ממנו
חֹתְנ֔וֹ
וַיָּ֖שָׁב
וַיָּ֥לֶן
שָֽׁם׃
8וַיַּשְׁכֵּ֨ם
בַּבֹּ֜קֶר
בַּיּ֣וֹם
הַחֲמִישִׁי֮
לָלֶכֶת֒
וַיֹּ֣אמֶר
׀
אֲבִ֣י
הַֽנַּעֲרָ֗ה
סְעָד־נָא֙
לְבָ֣בְךָ֔
וְהִֽתְמַהְמְה֖וּaJudg.19.8הִתְמַהְמְהוּהתעכבו
עַד־נְט֣וֹת
הַיּ֑וֹםbJudg.19.8עַד־נְטוֹת הַיּוֹםעד אחר הצהריים
וַיֹּאכְל֖וּ
שְׁנֵיהֶֽם׃
9וַיָּ֤קָם
הָאִישׁ֙
לָלֶ֔כֶת
ה֥וּא
וּפִילַגְשׁ֖וֹ
וְנַעֲר֑וֹ
וַיֹּ֣אמֶר
ל֣וֹ
חֹתְנ֣וֹ
אֲבִ֣י
הַֽנַּעֲרָ֡ה
הִנֵּ֣ה
נָא֩
רָפָ֨ה
הַיּ֜וֹם
לַעֲרֹ֗בaJudg.19.9רָפָה הַיּוֹם לַעֲרֹבהשמש כבר כמעט שקעה
לִֽינוּ־נָ֞א
הִנֵּ֨ה
חֲנ֤וֹת
הַיּוֹם֙bJudg.19.9חֲנוֹת הַיּוֹםנטתה השמש לשקוע
לִ֥ין
פֹּה֙
וְיִיטַ֣ב
לְבָבֶ֔ךָ
וְהִשְׁכַּמְתֶּ֤ם
מָחָר֙
לְדַרְכְּכֶ֔ם
וְהָלַכְתָּ֖
לְאֹהָלֶֽךָcJudg.19.9לְאֹהָלֶךָלביתך׃
10וְלֹֽא־אָבָ֤הaJudg.19.10אָבָהרצה
הָאִישׁ֙
לָל֔וּן
וַיָּ֣קָם
וַיֵּ֗לֶךְ
וַיָּבֹא֙
עַד־נֹ֣כַחbJudg.19.10נֹכַחמול
א
שפט' יט 10:
יהושע יח 28;
דהי"א יא 5-4
יְב֔וּס
הִ֖יא
יְרוּשָׁלִָ֑ם
וְעִמּ֗וֹ
צֶ֤מֶד
חֲמוֹרִים֙
חֲבוּשִׁ֔יםcJudg.19.10חֲבוּשִׁיםעם משא עליהם
וּפִילַגְשׁ֖וֹ
עִמּֽוֹ׃
11הֵ֣ם
עִם־יְב֔וּס
וְהַיּ֖וֹם
רַ֣ד
מְאֹ֑דaJudg.19.11הֵם... מְאֹדכשהגיעו לקרבת העיר יבוס השמש נטתה לשקוע
וַיֹּ֨אמֶר
א
שפט' יט 11:
יט 19
הַנַּ֜עַר
אֶל־אֲדֹנָ֗יו
לְכָה־נָּ֛א
וְנָס֛וּרָה
אֶל־עִֽיר־הַיְבוּסִ֥י
הַזֹּ֖את
וְנָלִ֥ין
בָּֽהּ׃
12וַיֹּ֤אמֶר
אֵלָיו֙
אֲדֹנָ֔יו
לֹ֤א
נָסוּר֙aJudg.19.12נָסוּרנלך, ניגש
אֶל־עִ֣יר
נָכְרִ֔י
אֲשֶׁ֛ר
לֹֽא־מִבְּנֵ֥י
יִשְׂרָאֵ֖ל
הֵ֑נָּה
וְעָבַ֖רְנוּ
א
שפט' יט 12:
הושע ט 9
עַד־גִּבְעָֽה׃
13וַיֹּ֣אמֶר
לְנַעֲר֔וֹ
לְךָ֥
וְנִקְרְבָ֖ה
בְּאַחַ֣ד
הַמְּקֹמ֑וֹת
וְלַ֥נּוּ
בַגִּבְעָ֖ה
א֥וֹ
בָרָמָֽה׃
14וַיַּעַבְר֖וּ
וַיֵּלֵ֑כוּ
וַתָּבֹ֤אaJudg.19.14תָּבֹאשקעה
לָהֶם֙
הַשֶּׁ֔מֶשׁ
אֵ֥צֶל
הַגִּבְעָ֖ה
אֲשֶׁ֥ר
לְבִנְיָמִֽן׃
15וַיָּסֻ֣רוּ
שָׁ֔ם
לָב֖וֹא
לָל֣וּן
בַּגִּבְעָ֑ה
וַיָּבֹ֗א
וַיֵּ֨שֶׁב֙
בִּרְח֣וֹב
הָעִ֔ירaJudg.19.15בִּרְחוֹב הָעִירברחבה הסמוכה לשער העיר
וְאֵ֥ין
אִ֛ישׁ
מְאַסֵּֽף־אוֹתָ֥םbJudg.19.15מְאַסֵּףמכניס
הַבַּ֖יְתָה
לָלֽוּן׃
16וְהִנֵּ֣ה
׀
אִ֣ישׁ
זָקֵ֗ן
בָּ֣א
מִֽן־מַעֲשֵׂ֤הוּ
מִן־הַשָּׂדֶה֙
בָּעֶ֔רֶב
וְהָאִישׁ֙
א
שפט' יט 16:
יט 1
מֵהַ֣ר
אֶפְרַ֔יִם
וְהוּא־גָ֖ר
בַּגִּבְעָ֑ה
וְאַנְשֵׁ֥י
הַמָּק֖וֹם
בְּנֵ֥י
יְמִינִֽי׃
17וַיִּשָּׂ֣א
עֵינָ֗יו
וַיַּ֛רְא
אֶת־הָאִ֥ישׁ
הָאֹרֵ֖חַ
בִּרְחֹ֣ב
הָעִ֑יר
וַיֹּ֨אמֶר
הָאִ֧ישׁ
הַזָּקֵ֛ן
אָ֥נָהaJudg.19.17אָנָהלאן
תֵלֵ֖ךְ
וּמֵאַ֥יִן
תָּבֽוֹא׃
18וַיֹּ֣אמֶר
אֵלָ֗יו
עֹבְרִ֨ים
אֲנַ֜חְנוּ
מִבֵּֽית־לֶ֣חֶם
יְהוּדָה֮
עַד־יַרְכְּתֵ֣י
הַר־אֶפְרַיִם֒
מִשָּׁ֣ם
אָנֹ֔כִי
וָאֵלֵ֕ךְ
עַד־בֵּ֥ית
לֶ֖חֶם
יְהוּדָ֑ה
וְאֶת־בֵּ֤ית
יְהוָה֙
אֲנִ֣י
הֹלֵ֔ךְaJudg.19.18וְאֶת... הֹלֵךְ... הולך אל שילה; או, על פי גרסת תה"ש, "ואל ביתי אני הולך"
וְאֵ֣ין
אִ֔ישׁ
מְאַסֵּ֥ף
אוֹתִ֖י
הַבָּֽיְתָה׃
19וְגַם־תֶּ֤בֶןaJudg.19.19תֶּבֶןקש קצוץ, מרוסק
גַּם־מִסְפּוֹא֙bJudg.19.19מִסְפּוֹאגרגירי דגן
יֵ֣שׁ
לַחֲמוֹרֵ֔ינוּ
וְ֠גַם
לֶ֣חֶם
וָיַ֤יִן
יֶשׁ־לִי֙
וְלַֽאֲמָתֶ֔ךָcJudg.19.19לַאֲמָתֶךָלפילגשו
א
שפט' יט 19:
יט 11
וְלַנַּ֖עַר
עִם־עֲבָדֶ֑יךָ
אֵ֥ין
מַחְס֖וֹר
כָּל־דָּבָֽר׃
20וַיֹּ֨אמֶר
הָאִ֤ישׁ
הַזָּקֵן֙
א
שפט' יט 20:
ברא' מג 23;
שפט' ו 23
שָׁל֣וֹם
לָ֔ךְ
רַ֥קaJudg.19.20רַקלא, אלא
כָּל־מַחְסוֹרְךָ֖
עָלָ֑י
רַ֥ק
בָּרְח֖וֹב
אַל־תָּלַֽןbJudg.19.20תָּלַןתלין, תישן׃
21א
שפט' יט 21:
ברא' יט 5-4
וַיְבִיאֵ֣הוּ
לְבֵית֔וֹ
וַיָּ֖בָול
לַחֲמוֹרִ֑יםaJudg.19.21יָּבָלהכין בלילה של תבן ומספוא
וַֽיִּרְחֲצוּ֙
רַגְלֵיהֶ֔ם
וַיֹּאכְל֖וּ
וַיִּשְׁתּֽוּ׃
22הֵמָּה֮
מֵיטִיבִ֣ים
אֶת־לִבָּם֒aJudg.19.22מֵיטִיבִים אֶת־לִבָּםנהנים מאוכל ושתייה
וְהִנֵּה֩
אַנְשֵׁ֨י
הָעִ֜יר
א
שפט' יט 22:
דבר' יג 14;
שפט' כ 13;
שמ"א ב 12;
י 27;
כה 17;
שמ"ב כ 1;
מל"א כא 10,
13;
משלי ו 12;
טז 27;
יט 28;
איוב לד 18;
דהי"ב יג 7
אַנְשֵׁ֣י
בְנֵֽי־בְלִיַּ֗עַלbJudg.19.22בְנֵי־בְלִיַּעַלאנשים מופקרים ומושחתים
נָסַ֨בּוּ֙cJudg.19.22נָסַבּוּהקיפו
אֶת־הַבַּ֔יִת
מִֽתְדַּפְּקִ֖ים
עַל־הַדָּ֑לֶת
וַיֹּאמְר֗וּ
אֶל־הָ֠אִישׁ
בַּ֣עַל
הַבַּ֤יִת
הַזָּקֵן֙
לֵאמֹ֔ר
הוֹצֵ֗א
אֶת־הָאִ֛ישׁ
אֲשֶׁר־בָּ֥א
אֶל־בֵּיתְךָ֖
וְנֵדָעֶֽנּוּdJudg.19.22נֵדָעֶנּוּנשכב אתו, משכב זכר׃
23וַיֵּצֵ֣א
אֲלֵיהֶ֗ם
הָאִישׁ֙
בַּ֣עַל
הַבַּ֔יִת
וַיֹּ֣אמֶר
אֲלֵהֶ֔ם
אַל־אַחַ֖י
אַל־תָּרֵ֣עוּ
נָ֑א
אַ֠חֲרֵי
אֲשֶׁר־בָּ֞אaJudg.19.23אַחֲרֵי אֲשֶׁרמאחר ש...
הָאִ֤ישׁ
הַזֶּה֙
אַל־בֵּיתִ֔י
אַֽל־תַּעֲשׂ֖וּ
א
שפט' יט 23:
ברא' לד 7‡
אֶת־הַנְּבָלָ֥הbJudg.19.23הַנְּבָלָהביטוי המופיע לרוב בהקשר של עברות מין
הַזֹּֽאת׃
24א
שפט' יט 24:
ברא' יט 8
הִנֵּה֩
בִתִּ֨י
הַבְּתוּלָ֜ה
וּפִֽילַגְשֵׁ֗הוּ
אוֹצִֽיאָה־נָּ֤א
אוֹתָם֙
וְעַנּ֣וּaJudg.19.24עַנּוּאנסו
אוֹתָ֔ם
וַעֲשׂ֣וּ
לָהֶ֔ם
הַטּ֖וֹב
בְּעֵינֵיכֶ֑ם
וְלָאִ֤ישׁ
הַזֶּה֙
לֹ֣א
תַעֲשׂ֔וּ
דְּבַ֖ר
הַנְּבָלָ֥ה
הַזֹּֽאת׃
25וְלֹֽא־אָב֤וּ
הָאֲנָשִׁים֙
לִשְׁמֹ֣עַֽ
ל֔וֹ
וַיַּחֲזֵ֤ק
הָאִישׁ֙
בְּפִ֣ילַגְשׁ֔וֹ
וַיֹּצֵ֥א
אֲלֵיהֶ֖ם
הַח֑וּץ
וַיֵּדְע֣וּ
א֠וֹתָהּ
וַיִּֽתְעַלְּלוּ־בָ֤הּ
כָּל־הַלַּ֨יְלָה֙
עַד־הַבֹּ֔קֶר
וַֽיְשַׁלְּח֖וּהָaJudg.19.25יְשַׁלְּחוּהָשחררו אותה
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(בעלות)
כַּעֲל֥וֹת
הַשָּֽׁחַרbJudg.19.25כַּעֲלוֹת הַשָּׁחַרעם אור הבוקר׃
26וַתָּבֹ֥א
הָאִשָּׁ֖ה
לִפְנ֣וֹת
הַבֹּ֑קֶר
וַתִּפֹּ֞ל
פֶּ֧תַח
בֵּית־הָאִ֛ישׁ
אֲשֶׁר־אֲדוֹנֶ֥יהָ
שָּׁ֖ם
עַד־הָאֽוֹר׃
27וַיָּ֨קָם
אֲדֹנֶ֜יהָ
בַּבֹּ֗קֶר
וַיִּפְתַּח֙
דַּלְת֣וֹת
הַבַּ֔יִת
וַיֵּצֵ֖א
לָלֶ֣כֶת
לְדַרְכּ֑וֹ
וְהִנֵּ֧ה
הָאִשָּׁ֣ה
פִֽילַגְשׁ֗וֹ
נֹפֶ֨לֶת֙aJudg.19.27נֹפֶלֶתשוכבת
פֶּ֣תַח
הַבַּ֔יִת
וְיָדֶ֖יהָ
עַל־הַסַּֽףbJudg.19.27הַסַּףמפתן הדלת׃
28וַיֹּ֧אמֶר
אֵלֶ֛יהָ
ק֥וּמִי
וְנֵלֵ֖כָה
וְאֵ֣ין
עֹנֶ֑ה
וַיִּקָּחֶ֨הָ֙
עַֽל־הַחֲמ֔וֹר
וַיָּ֣קָם
הָאִ֔ישׁ
וַיֵּ֖לֶךְ
לִמְקֹמֽוֹ׃
29וַיָּבֹ֣א
אֶל־בֵּית֗וֹ
וַיִּקַּ֤ח
אֶת־הַֽמַּאֲכֶ֨לֶת֙aJudg.19.29הַמַּאֲכֶלֶתסכין גדולה
וַיַּחֲזֵ֣ק
בְּפִֽילַגְשׁ֔וֹ
א
שפט' יט 29:
שמ"א יא 7
וַֽיְנַתְּחֶ֨הָ֙bJudg.19.29יְנַתְּחֶהָביתר אותה
לַעֲצָמֶ֔יהָcJudg.19.29לַעֲצָמֶיהָלאיברים
לִשְׁנֵ֥ים
עָשָׂ֖ר
נְתָחִ֑ים
וַֽיְשַׁלְּחֶ֔הָ
בְּכֹ֖ל
גְּב֥וּל
יִשְׂרָאֵֽל׃
30וְהָיָ֣ה
כָל־הָרֹאֶ֗ה
וְאָמַר֙
לֹֽא־נִהְיְתָ֤ה
וְלֹֽא־נִרְאֲתָה֙
כָּזֹ֔את
לְמִיּ֞וֹם
עֲל֤וֹת
בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙
מֵאֶ֣רֶץ
מִצְרַ֔יִם
עַ֖ד
הַיּ֣וֹם
הַזֶּ֑ה
שִֽׂימוּ־לָכֶ֥ם
עָלֶ֖יהָaJudg.19.30שִׂימוּ־לָכֶם עָלֶיהָתנו דעתכם על המעשה הזה
א
שפט' יט 30:
כ 7
עֻ֥צוּ
וְדַבֵּֽרוּbJudg.19.30עֻצוּ וְדַבֵּרוּהתייעצו והגידו מה לעשות׃
פ