יחזקאל מו

יחזקאל פרק מו

1כֹּֽה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יְהוִה֒ ^א יחז' מו 1: מה 19 שַׁ֜עַר ^ב יחז' מו 1: ח 3‡ הֶחָצֵ֤ר הַפְּנִימִית֙ הַפֹּנֶ֣ה קָדִ֔ים^aEzek.46.1קָדִיםמזרחה יִהְיֶ֣ה ^ג יחז' מו 1: מד 2-1 סָג֔וּר ^ד יחז' מו 1: שמות כ 9 שֵׁ֖שֶׁת יְמֵ֣י הַֽמַּעֲשֶׂ֑ה^bEzek.46.1יְמֵי הַמַּעֲשֶׂהימי העבודה ^ה יחז' מו 1: ישע' סו 23; יחז' מה 17 וּבְי֤וֹם הַשַּׁבָּת֙ יִפָּתֵ֔חַ וּבְי֥וֹם ^ו יחז' מו 1: מה 18 הַחֹ֖דֶשׁ^cEzek.46.1בְיוֹם הַחֹדֶשׁבראש חודש יִפָּתֵֽחַ׃ 2וּבָ֣א ^א יחז' מו 2: מד 3; מו 8 הַנָּשִׂ֡יא דֶּרֶךְ֩ אוּלָ֨ם הַשַּׁ֜עַר מִח֗וּץ וְעָמַד֙ ^ב יחז' מו 2: מה 19 עַל־מְזוּזַ֣ת הַשַּׁ֔עַר וְעָשׂ֣וּ הַכֹּהֲנִ֗ים אֶת־עֽוֹלָתוֹ֙ וְאֶת־שְׁלָמָ֔יו וְהִֽשְׁתַּחֲוָ֛ה עַל־מִפְתַּ֥ן הַשַּׁ֖עַר וְיָצָ֑א ^ג יחז' מו 2: מו 12 וְהַשַּׁ֥עַר לֹֽא־יִסָּגֵ֖ר עַד־הָעָֽרֶב׃ 3^א יחז' מו 3: לוקס א 10 וְהִשְׁתַּחֲו֣וּ עַם־הָאָ֗רֶץ פֶּ֚תַח הַשַּׁ֣עַר הַה֔וּא בַּשַּׁבָּת֖וֹת וּבֶחֳדָשִׁ֑ים לִפְנֵ֖י יְהוָֽה׃ 4^א יחז' מו 4: מה 17 וְהָ֣עֹלָ֔ה אֲשֶׁר־יַקְרִ֥ב הַנָּשִׂ֖יא לַֽיהוָ֑ה ^ב יחז' מו 4: במד' כח 9 בְּי֣וֹם הַשַּׁבָּ֗ת שִׁשָּׁ֧ה כְבָשִׂ֛ים תְּמִימִ֖ם וְאַ֥יִל תָּמִֽים׃ 5^א יחז' מו 5: במד' כח 12; יחז' מה 24 וּמִנְחָה֙ אֵיפָ֣ה^aEzek.46.5אֵיפָהעשרים ושניים ליטר לָאַ֔יִל וְלַכְּבָשִׂ֥ים מִנְחָ֖ה מַתַּ֣ת יָד֑וֹ^bEzek.46.5מַתַּת יָדוֹכפי נדבת לבו; או, לפי יכולתו; ז"א לא נקבעת כמות וְשֶׁ֖מֶן הִ֥ין^cEzek.46.5הִיןמידת נפח נוזלים, 8‏.3 ליטרים לָאֵיפָֽה׃ 6^א יחז' מו 6: מו 1 וּבְי֣וֹם הַחֹ֔דֶשׁ ^ב יחז' מו 6: מג 19‡ פַּ֥ר בֶּן־בָּקָ֖ר תְּמִימִ֑ם וְשֵׁ֧שֶׁת כְּבָשִׂ֛ם וָאַ֖יִל תְּמִימִ֥ם יִהְיֽוּ׃ 7וְאֵיפָ֨ה לַפָּ֜ר וְאֵיפָ֤ה לָאַ֨יִל֙ יַעֲשֶׂ֣ה מִנְחָ֔ה וְלַ֨כְּבָשִׂ֔ים ^א יחז' מו 7: ויק' יד 21; דבר' טז 17; קור"ב ח 12 כַּאֲשֶׁ֥ר תַּשִּׂ֖יג יָד֑וֹ וְשֶׁ֖מֶן הִ֥ין לָאֵיפָֽה׃ 8^א יחז' מו 8: מד 3; מו 2 וּבְב֖וֹא הַנָּשִׂ֑יא דֶּ֣רֶךְ אוּלָ֤ם הַשַּׁ֨עַר֙ יָב֔וֹא וּבְדַרְכּ֖וֹ יֵצֵֽא׃ 9וּבְב֨וֹא עַם־הָאָ֜רֶץ ^א יחז' מו 9: שמות לד 20, 23; מיכה ו 6 לִפְנֵ֣י יְהוָה֮ בַּמּֽוֹעֲדִים֒ הַבָּ֡א דֶּרֶךְ־שַׁ֨עַר צָפ֜וֹן לְהִֽשְׁתַּחֲוֺ֗ת יֵצֵא֙ דֶּרֶךְ־שַׁ֣עַר נֶ֔גֶב^aEzek.46.9נֶגֶבדרום וְהַבָּא֙ דֶּרֶךְ־שַׁ֣עַר נֶ֔גֶב יֵצֵ֖א דֶּרֶךְ־שַׁ֣עַר צָפ֑וֹנָה לֹ֣א יָשׁ֗וּב דֶּ֤רֶךְ הַשַּׁ֨עַר֙ אֲשֶׁר־בָּ֣א ב֔וֹ כִּ֥י נִכְח֖וֹ ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (יצאו) יֵצֵֽא^bEzek.46.9נִכְחוֹ יֵצֵאדרך זה שממול׃ 10וְֽהַנָּשִׂ֑יא ^א יחז' מו 10: שמ"ב ו 15-14; תהל' מב 5; דהי"א כט 20, 22; דהי"ב ז 4 בְּתוֹכָ֤ם בְּבוֹאָם֙ יָב֔וֹא^aEzek.46.10בְּתוֹכָם בְּבוֹאָם יָבוֹאיבוא יחד אִתם וּבְצֵאתָ֖ם יֵצֵֽאוּ׃ 11^א יחז' מו 11: מה 17 וּבַחַגִּ֣ים וּבַמּוֹעֲדִ֗ים תִּהְיֶ֤ה ^ב יחז' מו 11: מו 5, 7 הַמִּנְחָה֙ אֵיפָ֤ה לַפָּר֙ וְאֵיפָ֣ה לָאַ֔יִל וְלַכְּבָשִׂ֖ים מַתַּ֣ת יָד֑וֹ וְשֶׁ֖מֶן הִ֥ין לָאֵיפָֽה׃ ס 12וְכִֽי־יַעֲשֶׂה֩ הַנָּשִׂ֨יא ^א יחז' מו 12: שמות לה 29‡ נְדָבָ֜ה עוֹלָ֣ה אֽוֹ־שְׁלָמִים֮ נְדָבָ֣ה לַֽיהוָה֒ ^ב יחז' מו 12: מד 3; מו 2-1, 8 וּפָ֣תַֽח ל֗וֹ אֶת הַשַּׁ֨עַר֙ הַפֹּנֶ֣ה קָדִ֔ים וְעָשָׂ֤ה אֶת־עֹֽלָתוֹ֙ וְאֶת־שְׁלָמָ֔יו כַּאֲשֶׁ֥ר יַעֲשֶׂ֖ה ^ג יחז' מו 12: מה 17 בְּי֣וֹם הַשַּׁבָּ֑ת וְיָצָ֛א וְסָגַ֥ר אֶת־הַשַּׁ֖עַר אַחֲרֵ֥י צֵאתֽוֹ׃ 13^א יחז' מו 13: במד' כח 5-3 וְכֶ֨בֶשׂ בֶּן־שְׁנָת֜וֹ תָּמִ֗ים תַּעֲשֶׂ֥ה עוֹלָ֛ה לַיּ֖וֹם לַֽיהֹוָ֑ה ^ב יחז' מו 13: ישע' נ 4 בַּבֹּ֥קֶר בַּבֹּ֖קֶר תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתֽוֹ׃ 14וּמִנְחָה֩ תַעֲשֶׂ֨ה עָלָ֜יו בַּבֹּ֤קֶר בַּבֹּ֨קֶר֙ ^א יחז' מו 14: במד' כח 5 שִׁשִּׁ֣ית הָֽאֵיפָ֔ה וְשֶׁ֛מֶן שְׁלִישִׁ֥ית הַהִ֖ין לָרֹ֣ס^aEzek.46.14לָרֹסלהרטיב, לבלול אֶת־הַסֹּ֑לֶת^bEzek.46.14סֹּלֶתקמח מובחר המנופה מכל פסולת מִנְחָה֙ לַֽיהוָ֔ה ^ב יחז' מו 14: שמות כז 21 חֻקּ֥וֹת עוֹלָ֖ם תָּמִֽיד׃ 15^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (ועשו) יַעֲשׂ֨וּ אֶת־הַכֶּ֧בֶשׂ וְאֶת־הַמִּנְחָ֛ה וְאֶת־הַשֶּׁ֖מֶן בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֑קֶר ^א יחז' מו 15: שמות כט 42; במד' כח 6; עזרא ג 5 עוֹלַ֖ת תָּמִֽיד׃ פ

16כֹּה־אָמַ֞ר אֲדֹנָ֣י יְהֹוִ֗ה כִּֽי־יִתֵּ֨ן הַנָּשִׂ֤יא ^א יחז' מו 16: דהי"ב כא 3 מַתָּנָה֙ לְאִ֣ישׁ מִבָּנָ֔יו נַחֲלָת֥וֹ הִ֖יא לְבָנָ֣יו תִּֽהְיֶ֑ה אֲחֻזָּתָ֥ם הִ֖יא בְּנַחֲלָֽה׃ 17וְכִֽי־יִתֵּ֨ן מַתָּנָ֜ה מִנַּחֲלָת֗וֹ לְאַחַד֙ מֵֽעֲבָדָ֔יו וְהָ֤יְתָה לּוֹ֙ ^א יחז' מו 17: ויק' כה 10‡ עַד־שְׁנַ֣ת הַדְּר֔וֹר וְשָׁבַ֖ת^aEzek.46.17שָׁבַתהמתנה תשוב לַנָּשִׂ֑יא אַ֚ךְ נַחֲלָת֔וֹ בָּנָ֖יו לָהֶ֥ם תִּהְיֶֽה׃ 18^א יחז' מו 18: מה 8 וְלֹא־יִקַּ֨ח הַנָּשִׂ֜יא מִנַּחֲלַ֣ת הָעָ֗ם ^ב יחז' מו 18: מל"א כא 19; יחז' כב 27; מיכה ב 2-1 לְהֽוֹנֹתָם֙^aEzek.46.18לְהוֹנֹתָםלעשוק אותם מֵאֲחֻזָּתָ֔ם מֵאֲחֻזָּת֖וֹ יַנְחִ֣ל אֶת־בָּנָ֑יו לְמַ֨עַן֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־יָפֻ֣צוּ^bEzek.46.18לֹא־יָפֻצוּיתפזרו עַמִּ֔י אִ֖ישׁ מֵאֲחֻזָּתֽוֹ׃ 19וַיְבִיאֵ֣נִי ^א יחז' מו 19: מב 9; מד 5 בַמָּבוֹא֮ אֲשֶׁ֣ר עַל־כֶּ֣תֶף הַשַּׁעַר֒^aEzek.46.19כֶּתֶף הַשַּׁעַרמין מדרכה הסמוכה לשער אֶל־הַלִּשְׁכ֤וֹת הַקֹּ֨דֶשׁ֙ אֶל־הַכֹּ֣הֲנִ֔ים הַפֹּנ֖וֹת צָפ֑וֹנָה וְהִנֵּה־שָׁ֣ם מָק֔וֹם ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (בירכתם) בַּיַּרְכָתַ֖יִם יָֽמָּה^bEzek.46.19בַּיַּרְכָתַיִם יָמָּהבקצה המערבי׃ ס 20וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י זֶ֣ה הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֤ר ^א יחז' מו 20: דהי"ב לה 13 יְבַשְּׁלוּ־שָׁם֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים ^ב יחז' מו 20: מד 29 אֶת־הָאָשָׁ֖ם וְאֶת־הַחַטָּ֑את אֲשֶׁ֤ר ^ג יחז' מו 20: ויק' ב 7-4 יֹאפוּ֙ אֶת־הַמִּנְחָ֔ה לְבִלְתִּ֥י הוֹצִ֛יא אֶל־הֶחָצֵ֥ר הַחִֽיצוֹנָ֖ה ^ד יחז' מו 20: מד 19 לְקַדֵּ֥שׁ אֶת־הָעָֽם׃ 21וַיּוֹצִיאֵ֗נִי אֶל־הֶֽחָצֵר֙ הַחִ֣יצֹנָ֔ה וַיַּ֣עֲבִירֵ֔נִי אֶל־אַרְבַּ֖עַת מִקְצוֹעֵ֣י^aEzek.46.21מִקְצוֹעֵיפינות הֶחָצֵ֑ר וְהִנֵּ֤ה חָצֵר֙^bEzek.46.21חָצֵרחצר קטנה בְּמִקְצֹ֣עַ הֶחָצֵ֔ר חָצֵ֖ר בְּמִקְצֹ֥עַ הֶחָצֵֽר׃ 22בְּאַרְבַּ֜עַת מִקְצֹע֤וֹת הֶֽחָצֵר֙ חֲצֵר֣וֹת קְטֻר֔וֹת^aEzek.46.22קְטֻרוֹתסגורות; או, מלאות עשן קטורת; או, פתוחות כלפי מעלה אַרְבָּעִ֣ים^bEzek.46.22אַרְבָּעִיםארבעים אמה, כ־20 מטר אֹ֔רֶךְ וּשְׁלֹשִׁ֖ים^cEzek.46.22שְׁלֹשִׁיםכ־15 מטר רֹ֑חַב מִדָּ֣ה אַחַ֔ת לְאַרְבַּעְתָּ֖ם מְׄהֻׄקְׄצָׄעֽׄוֹׄתׄ^dEzek.46.22מְהֻקְצָעוֹתבפינות החצר; המילה מנוקדת מלמעלה כסימן שקיים ספק אם היא מקורית׃ 23וְט֨וּר^aEzek.46.23טוּרשורת אבנים סָבִ֥יב בָּהֶ֛ם סָבִ֖יב לְאַרְבַּעְתָּ֑ם וּמְבַשְּׁל֣וֹת עָשׂ֔וּי מִתַּ֥חַת הַטִּיר֖וֹת^bEzek.46.23הַטִּירוֹתהשורות סָבִֽיב׃ 24וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑י אֵ֚לֶּה בֵּ֣ית הַֽמְבַשְּׁלִ֔ים אֲשֶׁ֧ר ^א יחז' מו 24: שמות כט 31; ויק' ח 31 יְבַשְּׁלוּ־שָׁ֛ם מְשָׁרְתֵ֥י הַבַּ֖יִת אֶת־זֶ֥בַח הָעָֽם׃