יחזקאל מב

יחזקאל פרק מב

1^א יחז' מב 1: מ 17, 28, 48; מא 1 וַיּוֹצִאֵ֗נִי ^ב יחז' מב 1: מ 17‡ אֶל־הֶֽחָצֵר֙ הַחִ֣יצוֹנָ֔ה הַדֶּ֖רֶךְ ^ג יחז' מב 1: מ 20 דֶּ֣רֶךְ הַצָּפ֑וֹן וַיְבִאֵ֣נִי ^ד יחז' מב 1: מ 17‡ אֶל־הַלִּשְׁכָּ֗ה אֲשֶׁ֨ר נֶ֧גֶד ^ה יחז' מב 1: מא 12 הַגִּזְרָ֛ה^aEzek.42.1הַגִּזְרָהמגרש, שטח פנוי; או, בית המקדש וַאֲשֶֽׁר־נֶ֥גֶד הַבִּנְיָ֖ן^bEzek.42.1נֶגֶד הַבִּנְיָןמול המבנים; או, מול החומה החיצונה אֶל־הַצָּפֽוֹן׃ 2אֶל־פְּנֵי־אֹ֨רֶךְ֙ אַמּ֣וֹת הַמֵּאָ֔ה^aEzek.42.2אַמּוֹת הַמֵּאָהכחמישים מטר פֶּ֖תַח הַצָּפ֑וֹן וְהָרֹ֖חַב חֲמִשִּׁ֥ים אַמּֽוֹת׃ 3נֶ֣גֶד ^א יחז' מב 3: מא 10 הָֽעֶשְׂרִ֗ים אֲשֶׁר֙ לֶחָצֵ֣ר הַפְּנִימִ֔י וְנֶ֣גֶד ^ב יחז' מב 3: מ 18-17 רִֽצְפָ֔ה אֲשֶׁ֖ר לֶחָצֵ֣ר הַחִֽיצוֹנָ֑ה ^ג יחז' מב 3: מא 16-15 אַתִּ֥יק^aEzek.42.3אַתִּיקראה פרק מד 15‏ אֶל־פְּנֵֽי־אַתִּ֖יק בַּשְּׁלִשִֽׁים^bEzek.42.3בַּשְּׁלִשִׁיםבשלוש הקומות׃ 4^א יחז' מב 4: מב 11 וְלִפְנֵ֨י ^ב יחז' מב 4: מ 17‡ הַלְּשָׁכ֜וֹת מַהֲלַךְ֩ עֶ֨שֶׂר אַמּ֥וֹת^aEzek.42.4עֶשֶׂר אַמּוֹתכחמישה מטרים רֹ֨חַב֙ אֶל־הַפְּנִימִ֔ית דֶּ֖רֶךְ אַמָּ֣ה^bEzek.42.4אַמָּהכחמישים ס"מ אֶחָ֑ת וּפִתְחֵיהֶ֖ם לַצָּפֽוֹן׃ 5וְהַלְּשָׁכ֥וֹת הָעֶלְיוֹנֹ֖ת קְצֻר֑וֹת^aEzek.42.5קְצֻרוֹתהיו יותר צרות כִּֽי־יוֹכְל֨וּ^bEzek.42.5יוֹכְלוּיאכלו ^א יחז' מב 5: מא 15 אַתִּיקִ֜ים מֵהֵ֗נָה מֵֽהַתַּחְתֹּנ֛וֹת וּמֵהַתִּֽכֹנ֖וֹת בִּנְיָֽן^cEzek.42.5יוֹכְלוּ... בִּנְיָןהיציעות תפסו יותר מקום יותר מהן ממה שתפסו מהקומות האחרות׃ 6כִּ֤י ^א יחז' מב 6: מא 6 מְשֻׁלָּשׁוֹת֙ הֵ֔נָּה וְאֵ֤ין לָהֶן֙ עַמּוּדִ֔ים^aEzek.42.6כִּי... עַמּוּדִיםכי הן בעלות שלוש קומות ואין לבנין הלשכה עמודים כְּעַמּוּדֵ֖י הַחֲצֵר֑וֹת עַל־כֵּ֣ן נֶאֱצַ֗ל^bEzek.42.6נֶאֱצַלנגרע מֵהַתַּחְתּוֹנ֛וֹת וּמֵהַתִּֽיכֹנ֖וֹת מֵהָאָֽרֶץ׃ 7^א יחז' מב 7: מב 10, 12 וְגָדֵ֤ר אֲשֶׁר־לַחוּץ֙ לְעֻמַּ֣ת^aEzek.42.7לְעֻמַּתמקבילה הַלְּשָׁכ֔וֹת דֶּ֛רֶךְ הֶחָצֵ֥ר הַחִֽצוֹנָ֖ה אֶל־פְּנֵ֣י הַלְּשָׁכ֑וֹת אָרְכּ֖וֹ חֲמִשִּׁ֥ים אַמָּֽה^bEzek.42.7חֲמִשִּׁים אַמָּהכ־25 מטר׃ 8כִּֽי־אֹ֣רֶךְ^aEzek.42.8כִּי־אֹרֶךְכאורך הַלְּשָׁכ֗וֹת אֲשֶׁ֛ר לֶחָצֵ֥ר הַחִֽצוֹנָ֖ה חֲמִשִּׁ֣ים אַמָּ֑ה וְהִנֵּ֛ה עַל־פְּנֵ֥י הַהֵיכָ֖ל מֵאָ֥ה אַמָּֽה׃ 9^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (ומתחתה לשכות) וּמִתַּ֖חַת הַלְּשָׁכ֣וֹת הָאֵ֑לֶּה ^א יחז' מב 9: מד 5; מו 19 ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (המבוא) הַמֵּבִיא֙ מֵֽהַקָּדִ֔ים בְּבֹא֣וֹ לָהֵ֔נָּה^aEzek.42.9מֵהַקָּדִיםמהמזרח מֵֽהֶחָצֵ֖ר הַחִצֹנָֽה^bEzek.42.9לָהֵנָּהללשכות׃ 10בְּרֹ֣חַב ׀ ^א יחז' מב 10: מב 7 גֶּ֣דֶר הֶחָצֵ֗ר דֶּ֧רֶךְ הַקָּדִ֛ים ^ב יחז' מב 10: מא 12; מב 1 אֶל־פְּנֵ֧י הַגִּזְרָ֛ה וְאֶל־פְּנֵ֥י הַבִּנְיָ֖ן ^ג יחז' מב 10: מ 17‡ לְשָׁכֽוֹת׃ 11^א יחז' מב 11: מב 4 וְדֶ֨רֶךְ֙ לִפְנֵיהֶ֔ם כְּמַרְאֵ֣ה הַלְּשָׁכ֗וֹת אֲשֶׁר֙ דֶּ֣רֶךְ הַצָּפ֔וֹן כְּאָרְכָּ֖ן כֵּ֣ן רָחְבָּ֑ן וְכֹל֙ מוֹצָ֣אֵיהֶ֔ן וּכְמִשְׁפְּטֵיהֶ֖ן^aEzek.42.11מִשְׁפְּטֵיהֶןצורתן וּכְפִתְחֵיהֶֽן׃ 12וּכְפִתְחֵ֣י הַלְּשָׁכ֗וֹת אֲשֶׁר֙ דֶּ֣רֶךְ הַדָּר֔וֹם פֶּ֖תַח בְּרֹ֣אשׁ דָּ֑רֶךְ דֶּ֗רֶךְ בִּפְנֵי֙ ^א יחז' מב 12: מב 7 הַגְּדֶ֣רֶת הֲגִינָ֔ה דֶּ֥רֶךְ הַקָּדִ֖ים בְּבוֹאָֽן׃ 13וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י לִֽשְׁכ֨וֹת הַצָּפ֜וֹן לִֽשְׁכ֣וֹת הַדָּרוֹם֮ אֲשֶׁ֣ר ^א יחז' מב 13: מא 12 אֶל־פְּנֵ֣י הַגִּזְרָה֒ הֵ֣נָּה ׀ ^ב יחז' מב 13: שמות כט 31; ויק' ז 6; י 14-13, 17 לִֽשְׁכ֣וֹת הַקֹּ֗דֶשׁ אֲשֶׁ֨ר יֹאכְלוּ־שָׁ֧ם הַכֹּהֲנִ֛ים ^ג יחז' מב 13: מ 46‡ אֲשֶׁר־קְרוֹבִ֥ים לַֽיהוָ֖ה ^ד יחז' מב 13: ויק' ו 10‡ קָדְשֵׁ֣י הַקֳּדָשִׁ֑ים^aEzek.42.13קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁיםהקרבנות הקדושים שָׁ֞ם יַנִּ֣יחוּ ׀ קָדְשֵׁ֣י הַקֳּדָשִׁ֗ים וְהַמִּנְחָה֙ וְהַחַטָּ֣את וְהָאָשָׁ֔ם כִּ֥י הַמָּק֖וֹם קָדֹֽשׁ׃ 14בְּבֹאָ֣ם הַכֹּהֲנִ֗ים וְלֹֽא־יֵצְא֤וּ מֵהַקֹּ֨דֶשׁ֙ אֶל־הֶחָצֵ֣ר הַחִיצוֹנָ֔ה וְשָׁ֞ם ^א יחז' מב 14: מד 19 יַנִּ֧יחוּ ^ב יחז' מב 14: שמות כט 9-4; ויק' ח 7, 13; זכר' ג 5-4 בִגְדֵיהֶ֛ם אֲשֶׁר־יְשָׁרְת֥וּ בָהֶ֖ן כִּֽי־קֹ֣דֶשׁ הֵ֑נָּה ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (ילבשו) וְלָבְשׁוּ֙ בְּגָדִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וְקָרְב֖וּ אֶל־אֲשֶׁ֥ר לָעָֽם^aEzek.42.14וְקָרְבוּ... לָעָםלפני שיצאו אל המקום המיועד לעם׃ 15וְכִלָּ֗ה^aEzek.42.15כִלָּהסיים אֶת־מִדּוֹת֙ הַבַּ֣יִת הַפְּנִימִ֔י וְהוֹצִיאַ֨נִי֙ דֶּ֣רֶךְ ^א יחז' מב 15: מ 6‡ הַשַּׁ֔עַר אֲשֶׁ֥ר פָּנָ֖יו דֶּ֣רֶךְ הַקָּדִ֑ים וּמְדָד֖וֹ סָבִ֥יב ׀ סָבִֽיב׃ 16מָדַ֛ד ר֥וּחַ הַקָּדִ֖ים^aEzek.42.16רוּחַ הַקָּדִיםהצד המזרחי בִּקְנֵ֣ה הַמִּדָּ֑ה חֲמֵשׁ־^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (אמות) מֵא֥וֹת^bEzek.42.16חֲמֵשׁ־ (אמות) מֵאוֹת קָנִיםלפי פס' 20 שטח המקדש היה ריבוע של חמש מאות אמה בכל צד. על כן יש לקרוא כאן "חמש מאות אמות" (בתה"ש לא מופיעה המילה "קנים"), וייתכן שאורך הקנה כאן ובפסוקים הבאים הוא אמה אחת ולא שש אמות כמו בפרק מ 5 קָנִ֛ים ^א יחז' מב 16: מ 3; התג' יא 1; כא 15 בִּקְנֵ֥ה הַמִּדָּ֖ה סָבִֽיב׃ 17מָדַ֖ד ר֣וּחַ הַצָּפ֑וֹן חֲמֵשׁ־מֵא֥וֹת קָנִ֛ים בִּקְנֵ֥ה הַמִּדָּ֖ה סָבִֽיב׃ 18אֵ֛ת ר֥וּחַ הַדָּר֖וֹם מָדָ֑ד חֲמֵשׁ־מֵא֥וֹת קָנִ֖ים בִּקְנֵ֥ה הַמִּדָּֽה׃ 19סָבַ֖ב אֶל־ר֣וּחַ הַיָּ֑ם מָדַ֛ד חֲמֵשׁ־מֵא֥וֹת קָנִ֖ים בִּקְנֵ֥ה הַמִּדָּֽה׃ 20לְאַרְבַּ֨ע רוּח֜וֹת מְדָד֗וֹ ^א יחז' מב 20: ישע' כו 1; ס 18; יחז' מ 5; זכר' ב 9 ח֤וֹמָה לוֹ֙ סָבִ֣יב ׀ סָבִ֔יב אֹ֚רֶךְ ^ב יחז' מב 20: מה 2; התג' כא 16 חֲמֵ֣שׁ מֵא֔וֹת וְרֹ֖חַב חֲמֵ֣שׁ מֵא֑וֹת ^ג יחז' מב 20: ויק' י 10; יא 47; כ 25; יחז' כב 26; מד 23; מח 15 לְהַבְדִּ֕יל בֵּ֥ין הַקֹּ֖דֶשׁ לְחֹֽל׃