יחזקאל מ
יחזקאל פרק מ
חזון הנביא על המקדש
1בְּעֶשְׂרִ֣ים
וְחָמֵ֣שׁ
שָׁנָ֣ה
לְ֠גָלוּתֵנוּ
בְּרֹ֨אשׁ
הַשָּׁנָ֜ה
בֶּעָשׂ֣וֹר
לַחֹ֗דֶשׁaEzek.40.1בְּרֹאשׁ... לַחֹדֶשׁביום הכיפורים (עשרה בתשרי); או, בעשרה בניסן
בְּאַרְבַּ֤ע
עֶשְׂרֵה֙
שָׁנָ֔ה
אַחַ֕ר
אֲשֶׁ֥ר
א
יחז' מ 1:
מל"ב כה 7-1;
ירמ' לט 9-1;
נב 11-4;
יחז' לג 21
הֻכְּתָ֖ה
הָעִ֑יר
בְּעֶ֣צֶם
׀
הַיּ֣וֹם
הַזֶּ֗ה
ב
יחז' מ 1:
מל"א יח 46‡
הָיְתָ֤ה
עָלַי֙
יַד־יְהוָ֔ה
ג
יחז' מ 1:
מל"א יח 12‡;
יחז' מ 17;
מא 1
וַיָּבֵ֥א
אֹתִ֖י
שָֽׁמָּה׃
2א
יחז' מ 2:
א 1;
ח 3;
יא 24;
מג 3;
דנ' ח 2-1
בְּמַרְא֣וֹת
אֱלֹהִ֔יםaEzek.40.2בְּמַרְאוֹת אֱלֹהִיםבחזון מאלוהים
הֱבִיאַ֖נִי
אֶל־אֶ֣רֶץ
יִשְׂרָאֵ֑ל
וַיְנִיחֵ֗נִי
ב
יחז' מ 2:
ישע' ב 3-2;
יחז' יז 23;
כ 40;
מג 12;
מיכה ד 1;
התג' כא 10
אֶל־הַ֤ר
גָּבֹ֨הַּ֙
מְאֹ֔ד
וְעָלָ֥יו
ג
יחז' מ 2:
דהי"א כח 12,
19
כְּמִבְנֵה־עִ֖יר
ד
יחז' מ 2:
כא 3,
9;
מז 1
מִנֶּֽגֶבbEzek.40.2מִנֶּגֶבמצד דרום׃
3וַיָּבֵ֨יא
אוֹתִ֜י
שָׁ֗מָּה
א
יחז' מ 3:
א 26;
מג 6
וְהִנֵּה־אִישׁ֙
מַרְאֵ֨הוּ֙
כְּמַרְאֵ֣ה
ב
יחז' מ 3:
א 7;
דנ' י 6;
התג' א 15
נְחֹ֔שֶׁת
ג
יחז' מ 3:
מז 3;
זכר' ב 6-5
וּפְתִיל־פִּשְׁתִּ֥יםaEzek.40.3פְתִיל־פִּשְׁתִּיםחבל מדידה
בְּיָד֖וֹ
ד
יחז' מ 3:
התג' יא 1;
כא 15
וּקְנֵ֣ה
הַמִּדָּ֑ה
וְה֥וּא
עֹמֵ֖ד
בַּשָּֽׁעַר׃
4וַיְדַבֵּ֨ר
אֵלַ֜י
הָאִ֗ישׁ
בֶּן־אָדָ֡ם
א
יחז' מ 4:
ב 8-7;
מד 5-4
רְאֵ֣ה
בְעֵינֶיךָ֩
וּבְאָזְנֶ֨יךָ
שְּׁמָ֜ע
וְשִׂ֣ים
לִבְּךָ֗
לְכֹ֤ל
אֲשֶׁר־אֲנִי֙
מַרְאֶ֣ה
אוֹתָ֔ךְ
כִּ֛י
לְמַ֥עַן
הַרְאוֹתְכָ֖ה
הֻבָ֣אתָה
הֵ֑נָּה
ב
יחז' מ 4:
ישע' כא 10;
ירמ' כו 2;
יחז' מג 10
הַגֵּ֛ד
אֶת־כָּל־אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה
רֹאֶ֖ה
לְבֵ֥ית
יִשְׂרָאֵֽל׃
5וְהִנֵּ֥ה
א
יחז' מ 5:
ישע' כו 1;
יחז' מב 20
חוֹמָ֛ה
מִח֥וּץ
לַבַּ֖יִת
סָבִ֣יב
׀
סָבִ֑יב
וּבְיַ֨ד
הָאִ֜ישׁ
קְנֵ֣ה
הַמִּדָּ֗ה
שֵׁשׁ־אַמּ֤וֹת
ב
יחז' מ 5:
מג 13
בָּֽאַמָּה֙
וָטֹ֔פַחaEzek.40.5שֵׁשׁ־אַמּוֹת... וָטֹפַחאורך רגיל של אמה היה כ־45 ס"מ והיא בת חמישה טפחים; האמה שבספר יחזקאל היא בת שישה טפחים, כ־53 ס"מ. אורך קנה המידה כאן הוא כשלושה מטרים
וַיָּ֜מָדbEzek.40.5וַיָּמָדהוא מדד
אֶת־רֹ֤חַב
הַבִּנְיָן֙
קָנֶ֣ה
אֶחָ֔ד
וְקוֹמָ֖ה
קָנֶ֥ה
אֶחָֽד׃
6וַיָּב֗וֹא
א
יחז' מ 6:
י 19;
יא 1;
מב 15;
מג 1;
מד 1;
מו 1;
מז 2
אֶל־שַׁ֨עַר֙
אֲשֶׁ֤ר
פָּנָיו֙
דֶּ֣רֶךְ
הַקָּדִ֔ימָהaEzek.40.6הַקָּדִימָהמזרחה
וַיַּ֖עַל
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(במעלותו)
בְּמַֽעֲלוֹתָ֑יוbEzek.40.6בְּמַעֲלוֹתָיובמדרגותיו
וַיָּ֣מָד
׀
ב
יחז' מ 6:
ישע' ו 4;
יחז' מא 16
אֶת־סַ֣ף
הַשַּׁ֗עַר
קָנֶ֤ה
אֶחָד֙
רֹ֔חַב
וְאֵת֙
סַ֣ף
אֶחָ֔ד
קָנֶ֥ה
אֶחָ֖ד
רֹֽחַב׃
7א
יחז' מ 7:
מ 16-10,
21,
29,
33,
36
וְהַתָּ֗א
קָנֶ֨ה
אֶחָ֥ד
אֹ֨רֶךְ֙
וְקָנֶ֤ה
אֶחָד֙
רֹ֔חַב
וּבֵ֥ין
הַתָּאִ֖ים
חָמֵ֣שׁ
אַמּ֑וֹת
וְסַ֣ף
הַ֠שַּׁעַר
מֵאֵ֨צֶל
אוּלָ֥ם
הַשַּׁ֛עַר
מֵֽהַבַּ֖יִת
קָנֶ֥ה
אֶחָֽד׃
8וַיָּ֜מָד
אֶת־אֻלָ֥ם
הַשַּׁ֛עַר
מֵהַבַּ֖יִת
קָנֶ֥ה
אֶחָֽד׃
9וַיָּ֜מָד
א
יחז' מ 9:
מא 26;
מד 3
אֶת־אֻלָ֤ם
הַשַּׁ֨עַר֙
שְׁמֹנֶ֣ה
אַמּ֔וֹת
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ואילו)
וְאֵילָ֖יוaEzek.40.9אֵילָיועמודיו שעמדו ליד השער
שְׁתַּ֣יִם
אַמּ֑וֹת
וְאֻלָ֥ם
הַשַּׁ֖עַר
מֵהַבָּֽיִת׃
10וְתָאֵ֨י
הַשַּׁ֜עַר
דֶּ֣רֶךְ
הַקָּדִ֗ים
שְׁלֹשָׁ֤ה
מִפֹּה֙
וּשְׁלֹשָׁ֣ה
מִפֹּ֔ה
מִדָּ֥ה
אַחַ֖ת
לִשְׁלָשְׁתָּ֑ם
וּמִדָּ֥ה
אַחַ֛ת
לָאֵילִ֖ם
מִפֹּ֥ה
וּמִפּֽוֹ׃
11וַיָּ֛מָד
אֶת־רֹ֥חַב
פֶּֽתַח־הַשַּׁ֖עַר
עֶ֣שֶׂר
אַמּ֑וֹת
אֹ֣רֶךְ
הַשַּׁ֔עַר
שְׁל֥וֹשׁ
עֶשְׂרֵ֖ה
אַמּֽוֹת׃
12וּגְב֞וּל
לִפְנֵ֤י
הַתָּאוֹת֙aEzek.40.12הַתָּאוֹתהתאים, חדרי השומרים שהיו פתוחים בצד הפנימי
אַמָּ֣ה
אֶחָ֔ת
וְאַמָּה־אַחַ֥ת
גְּב֖וּל
מִפֹּ֑ה
וְהַתָּ֕א
שֵׁשׁ־אַמּ֣וֹת
מִפּ֔וֹ
וְשֵׁ֥שׁ
אַמּ֖וֹת
מִפּֽוֹ׃
13וַיָּ֣מָד
אֶת־הַשַּׁ֗עַר
מִגַּ֤ג
הַתָּא֙
לְגַגּ֔וֹ
רֹ֕חַב
עֶשְׂרִ֥ים
וְחָמֵ֖שׁ
אַמּ֑וֹתaEzek.40.13עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אַמּוֹתכ־13 מטר
פֶּ֖תַח
נֶ֥גֶד
פָּֽתַחbEzek.40.13פֶּתַח נֶגֶד פָּתַחהתאים עמדו זה מול זה׃
14וַיַּ֥עַשׂ
אֶת־אֵילִ֖ים
שִׁשִּׁ֣ים
אַמָּ֑הaEzek.40.14שִׁשִּׁים אַמָּהגובהם כ־30 מטר
וְאֶל־אֵיל֙
א
יחז' מ 14:
שמות כז 9;
ישע' סב 9;
יחז' ח 7;
מב 1;
תהל' ק 4;
קטז 19;
דהי"א כח 6
הֶֽחָצֵ֔ר
הַשַּׁ֖עַר
סָבִ֥יב
׀
סָבִֽיב׃
15וְעַ֗ל
פְּנֵי֙
הַשַּׁ֣עַר
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(היאתון)
הָֽאִית֔וֹןaEzek.40.15הָאִיתוֹןהכניסה, שעמד בצד מזרח של הבית
עַל־לִפְנֵ֕י
אֻלָ֥ם
הַשַּׁ֖עַר
הַפְּנִימִ֑י
חֲמִשִּׁ֖ים
אַמָּֽהbEzek.40.15חֲמִשִּׁים אַמָּהכ־25 מטר׃
16א
יחז' מ 16:
מל"א ו 4;
יחז' מא 16,
26
וְחַלֹּנ֣וֹת
אֲטֻמ֣וֹתaEzek.40.16חַלֹּנוֹת אֲטֻמוֹתראה מל"א ו 4 וההערה שם
אֶֽל־הַתָּאִ֡ים
וְאֶל֩
ב
יחז' מ 16:
מ 21,
30
אֵלֵיהֵ֨מָה
לִפְנִ֤ימָה
לַשַּׁ֨עַר֙
סָבִ֣יב
׀
סָבִ֔יב
וְכֵ֖ן
לָאֵֽלַמּ֑וֹתbEzek.40.16אֵלַמּוֹתאולמות
וְחַלּוֹנ֞וֹת
סָבִ֤יב
׀
סָבִיב֙
לִפְנִ֔ימָה
וְאֶל־אַ֖יִל
ג
יחז' מ 16:
מל"א ו 29,
32,
35;
יחז' מא 20-18,
26-25;
דהי"ב ג 5
תִּמֹרִֽיםcEzek.40.16תִּמֹרִיםקישוטים בצורת דקל׃
17א
יחז' מ 17:
מ 3-2;
מא 1
וַיְבִיאֵ֗נִי
ב
יחז' מ 17:
י 5;
מ 20,
31,
34,
37;
מב 3,
9-6,
14;
מד 19;
מו 21-20;
התג' יא 2
אֶל־הֶֽחָצֵר֙
הַחִ֣יצוֹנָ֔ה
וְהִנֵּ֤ה
ג
יחז' מ 17:
ירמ' לה 2,
4;
יחז' מא 10;
מב 1;
מד 19;
מו 19;
נחמ' יג 4;
דהי"א ט 26;
כג 28;
כח 12;
דהי"ב לא 11
לְשָׁכוֹת֙aEzek.40.17לְשָׁכוֹתחדרים
ד
יחז' מ 17:
מב 3
וְרִֽצְפָ֔ה
עָשׂ֥וּי
לֶחָצֵ֖ר
סָבִ֣יב
׀
סָבִ֑יבbEzek.40.17סָבִיב סָבִיבבשלושה צדדים
שְׁלֹשִׁ֥ים
לְשָׁכ֖וֹת
אֶל־הָרִֽצְפָֽהcEzek.40.17אֶל־הָרִצְפָהפונות פנימה לכיוון הרצפה׃
18וְהָרִֽצְפָה֙
אֶל־כֶּ֣תֶף
הַשְּׁעָרִ֔יםaEzek.40.18כֶּתֶף הַשְּׁעָרִיםמין מדרכה סמוכה לשערים
לְעֻמַּ֖ת
אֹ֣רֶךְ
הַשְּׁעָרִ֑ים
הָרִֽצְפָ֖ה
הַתַּחְתּוֹנָֽה׃
19וַיָּ֣מָד
רֹ֡חַב
מִלִּפְנֵי֩
א
יחז' מ 19:
מו 2-1
הַשַּׁ֨עַר
הַתַּחְתּ֜וֹנָה
לִפְנֵ֨י
הֶחָצֵ֧ר
הַפְּנִימִ֛י
מִח֖וּץ
מֵאָ֣ה
אַמָּ֑הaEzek.40.19מֵאָה אַמָּהכ־50 מטר
הַקָּדִ֖יםbEzek.40.19הַקָּדִיםבצד המזרחי
וְהַצָּפֽוֹן׃
20א
יחז' מ 20:
מד 4;
מו 9;
מז 2
וְהַשַּׁ֗עַר
אֲשֶׁ֤ר
פָּנָיו֙
ב
יחז' מ 20:
מב 1
דֶּ֣רֶךְ
הַצָּפ֔וֹן
לֶחָצֵ֖ר
הַחִֽיצוֹנָ֑ה
מָדַ֥ד
אָרְכּ֖וֹ
וְרָחְבּֽוֹ׃
21א
יחז' מ 21:
מ 7‡
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ותאו)
וְתָאָ֗יו
שְׁלוֹשָׁ֤ה
מִפּוֹ֙
וּשְׁלֹשָׁ֣ה
מִפּ֔וֹ
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ואילו)
וְאֵילָ֤יו
ב
יחז' מ 21:
מ 16,
30
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ואלמו)
וְאֵֽלַמָּיו֙aEzek.40.21וְאֵלַמָּיואולמותיו
הָיָ֔ה
כְּמִדַּ֖ת
הַשַּׁ֣עַר
הָרִאשׁ֑וֹן
חֲמִשִּׁ֤ים
אַמָּה֙
אָרְכּ֔וֹ
וְרֹ֕חַב
חָמֵ֥שׁ
וְעֶשְׂרִ֖ים
בָּאַמָּֽה׃
22א
יחז' מ 22:
מ 16
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(וחלונו)
וְחַלּוֹנָ֤יו
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ואלמו)
וְאֵֽלַמָּיו֙
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ותמרו)
וְתִ֣מֹרָ֔יו
כְּמִדַּ֣ת
ב
יחז' מ 22:
מ 6
הַשַּׁ֔עַר
אֲשֶׁ֥ר
פָּנָ֖יו
דֶּ֣רֶךְ
הַקָּדִ֑ים
ג
יחז' מ 22:
מ 26,
31,
34,
37,
49
וּבְמַעֲל֥וֹת
שֶׁ֨בַע֙
יַֽעֲלוּ־ב֔וֹ
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ואילמו)
וְאֵֽילַמָּ֖יו
לִפְנֵיהֶֽם׃
23וְשַׁ֨עַר֙
לֶחָצֵ֣ר
הַפְּנִימִ֔י
נֶ֣גֶד
הַשַּׁ֔עַר
לַצָּפ֖וֹן
וְלַקָּדִ֑ים
וַיָּ֧מָד
מִשַּׁ֛עַר
אֶל־שַׁ֖עַר
מֵאָ֥ה
אַמָּֽה׃
24וַיּוֹלִכֵ֨נִי֙
דֶּ֣רֶךְ
הַדָּר֔וֹם
א
יחז' מ 24:
מד 4;
מו 9;
מז 2
וְהִנֵּה־שַׁ֖עַר
דֶּ֣רֶךְ
הַדָּר֑וֹם
וּמָדַ֤ד
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(אילו)
אֵילָיו֙
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ואילמו)
וְאֵ֣ילַמָּ֔יו
כַּמִּדּ֖וֹת
הָאֵֽלֶּה׃
25א
יחז' מ 25:
מ 16,
22,
29
וְחַלּוֹנִ֨ים
ל֤וֹ
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ולאילמו)
וּלְאֵֽילַמָּיו֙
סָבִ֣יב
׀
סָבִ֔יב
כְּהַחֲלֹּנ֖וֹת
הָאֵ֑לֶּה
חֲמִשִּׁ֤ים
אַמָּה֙
אֹ֔רֶךְ
וְרֹ֕חַב
חָמֵ֥שׁ
וְעֶשְׂרִ֖ים
אַמָּֽה׃
26א
יחז' מ 26:
מ 22
וּמַעֲל֤וֹת
שִׁבְעָה֙
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(עלותו)
עֹֽלוֹתָ֔יוaEzek.40.26עֹלוֹתָיועולות אליו
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ואלמו)
וְאֵֽלַמָּ֖יו
לִפְנֵיהֶ֑ם
ב
יחז' מ 26:
מ 16‡
וְתִמֹרִ֣ים
ל֗וֹ
אֶחָ֥ד
מִפּ֛וֹ
וְאֶחָ֥ד
מִפּ֖וֹ
אֶל־*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(אילו)
אֵילָֽיו׃
27וְשַׁ֛עַר
לֶחָצֵ֥ר
הַפְּנִימִ֖י
דֶּ֣רֶךְ
הַדָּר֑וֹם
וַיָּ֨מָד
מִשַּׁ֧עַר
אֶל־הַשַּׁ֛עַר
דֶּ֥רֶךְ
הַדָּר֖וֹם
מֵאָ֥ה
אַמּֽוֹת׃
28וַיְבִיאֵ֛נִי
אֶל־חָצֵ֥ר
הַפְּנִימִ֖י
בְּשַׁ֣עַר
הַדָּר֑וֹם
וַיָּ֨מָד֙
אֶת־הַשַּׁ֣עַר
הַדָּר֔וֹם
כַּמִּדּ֖וֹת
הָאֵֽלֶּה׃
29א
יחז' מ 29:
מ 7‡
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ותאו)
וְתָאָ֞יו
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ואילו)
וְאֵילָ֤יו
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ואלמו)
וְאֵֽלַמָּיו֙
כַּמִּדּ֣וֹת
הָאֵ֔לֶּה
ב
יחז' מ 29:
מ 16
וְחַלּוֹנ֥וֹת
ל֛וֹ
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ולאלמו)
וּלְאֵלַמָּ֖יו
סָבִ֣יב
׀
סָבִ֑יב
חֲמִשִּׁ֤ים
אַמָּה֙
אֹ֔רֶךְ
וְרֹ֕חַב
עֶשְׂרִ֥ים
וְחָמֵ֖שׁ
אַמּֽוֹת׃
30א
יחז' מ 30:
מ 16,
21
וְאֵֽלַמּ֖וֹת
סָבִ֣יב
׀
סָבִ֑יב
אֹ֗רֶךְ
חָמֵ֤שׁ
וְעֶשְׂרִים֙
אַמָּ֔ה
וְרֹ֖חַב
חָמֵ֥שׁ
אַמּֽוֹת׃
31וְאֵלַמָּ֗ו
אֶל־חָצֵר֙
הַחִ֣צוֹנָ֔ה
א
יחז' מ 31:
מ 16‡
וְתִמֹרִ֖ים
אֶל־*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(אילו)
אֵילָ֑יו
ב
יחז' מ 31:
מ 22,
26,
34,
37
וּמַעֲל֥וֹת
שְׁמוֹנֶ֖ה
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(מעלו)
מַעֲלָֽיו׃
32וַיְבִיאֵ֛נִי
אֶל־הֶחָצֵ֥ר
הַפְּנִימִ֖י
דֶּ֣רֶךְ
הַקָּדִ֑ים
וַיָּ֣מָד
אֶת־הַשַּׁ֔עַר
כַּמִּדּ֖וֹת
הָאֵֽלֶּה׃
33א
יחז' מ 33:
מ 29
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ותאו)
וְתָאָ֞יו
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ואלו)
וְאֵלָ֤יו
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ואלמו)
וְאֵֽלַמָּיו֙
כַּמִּדּ֣וֹת
הָאֵ֔לֶּה
ב
יחז' מ 33:
מ 16
וְחַלּוֹנ֥וֹת
ל֛וֹ
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ולאלמו)
וּלְאֵלַמָּ֖יו
סָבִ֣יב
׀
סָבִ֑יב
אֹ֚רֶךְ
חֲמִשִּׁ֣ים
אַמָּ֔ה
וְרֹ֕חַב
חָמֵ֥שׁ
וְעֶשְׂרִ֖ים
אַמָּֽה׃
34א
יחז' מ 34:
מ 16
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ואלמו)
וְאֵלַמָּ֗יו
לֶֽחָצֵר֙
הַחִ֣יצוֹנָ֔ה
וְתִמֹרִ֥ים
אֶל־*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(אלו)
אֵלָ֖יו
מִפּ֣וֹ
וּמִפּ֑וֹ
וּשְׁמֹנֶ֥ה
ב
יחז' מ 34:
מ 22,
37
מַעֲל֖וֹת
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(מעלו)
מַעֲלָֽיו׃
35וַיְבִיאֵ֖נִי
א
יחז' מ 35:
מד 4;
מו 9;
מז 2
אֶל־שַׁ֣עַר
הַצָּפ֑וֹן
וּמָדַ֖ד
כַּמִּדּ֥וֹת
הָאֵֽלֶּה׃
36א
יחז' מ 36:
מ 7‡
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(תאו)
תָּאָיו֙
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(אלו)
אֵלָ֣יו
ב
יחז' מ 36:
מ 16
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ואלמו)
וְאֵֽלַמָּ֔יו
ג
יחז' מ 36:
מ 21
וְחַלּוֹנ֥וֹת
ל֖וֹ
סָבִ֣יב
׀
סָבִ֑יב
אֹ֚רֶךְ
חֲמִשִּׁ֣ים
אַמָּ֔ה
וְרֹ֕חַב
חָמֵ֥שׁ
וְעֶשְׂרִ֖ים
אַמָּֽה׃
37*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ואילו)
וְאֵילָ֗יו
א
יחז' מ 37:
מ 17‡
לֶֽחָצֵר֙
הַחִ֣יצוֹנָ֔ה
ב
יחז' מ 37:
מ 16
וְתִמֹרִ֥ים
אֶל־*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(אילו)
אֵילָ֖יו
מִפּ֣וֹ
וּמִפּ֑וֹ
וּשְׁמֹנֶ֥ה
ג
יחז' מ 37:
מ 22,
34
מַעֲל֖וֹת
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(מעלו)
מַעֲלָֽיו׃
38א
יחז' מ 38:
מ 17‡
וְלִשְׁכָּ֣ה
וּפִתְחָ֔הּ
בְּאֵילִ֖ים
הַשְּׁעָרִ֑ים
שָׁ֖ם
ב
יחז' מ 38:
דהי"ב ד 6
יָדִ֥יחוּaEzek.40.38יָדִיחוּרוחצים
אֶת־הָעֹלָֽהbEzek.40.38אֶת־הָעֹלָהאת קרבן העולה קודם שהעלו על המזבח׃
39וּבְאֻלָ֣ם
הַשַּׁ֗עַר
שְׁנַ֤יִם
שֻׁלְחָנוֹת֙
מִפּ֔וֹ
וּשְׁנַ֥יִם
שֻׁלְחָנ֖וֹת
מִפֹּ֑ה
לִשְׁח֤וֹט
אֲלֵיהֶם֙
א
יחז' מ 39:
ויק' א 17-3;
יחז' מו 2
הָעוֹלָ֔ה
וְהַחַטָּ֖את
וְהָאָשָֽׁם׃
40וְאֶל־הַכָּתֵ֣ףaEzek.40.40אֶל־הַכָּתֵףבצד אחד
מִח֗וּצָה
לָעוֹלֶה֙
לְפֶ֨תַח֙
הַשַּׁ֣עַר
הַצָּפ֔וֹנָה
שְׁנַ֖יִם
שֻׁלְחָנ֑וֹת
וְאֶל־הַכָּתֵ֣ף
הָאַחֶ֗רֶת
אֲשֶׁר֙
לְאֻלָ֣ם
הַשַּׁ֔עַר
שְׁנַ֖יִם
שֻׁלְחָנֽוֹת׃
41אַרְבָּעָ֨ה
שֻׁלְחָנ֜וֹת
מִפֹּ֗ה
וְאַרְבָּעָ֧ה
שֻׁלְחָנ֛וֹת
מִפֹּ֖ה
לְכֶ֣תֶף
הַשָּׁ֑עַר
שְׁמוֹנָ֥ה
שֻׁלְחָנ֖וֹת
אֲלֵיהֶ֥ם
יִשְׁחָֽטוּ׃
42וְאַרְבָּעָה֩
שֻׁלְחָנ֨וֹת
לָעוֹלָ֜ה
א
יחז' מ 42:
שמות כ 25;
מל"א ה 31;
ו 36;
ז 9,
12-11;
דהי"א כב 2
אַבְנֵ֣י
גָזִ֗יתaEzek.40.42אַבְנֵי גָזִיתאבנים מסותתות
אֹרֶךְ֩
אַמָּ֨ה
אַחַ֤ת
וָחֵ֨צִי֙bEzek.40.42אַמָּה אַחַת וָחֵצִיכ־75 ס"מ
וְרֹ֨חַב
אַמָּ֤ה
אַחַת֙
וָחֵ֔צִי
וְגֹ֖בַהּ
אַמָּ֣ה
אֶחָ֑ת
אֲלֵיהֶ֗ם
וְיַנִּ֤יחוּ
אֶת־הַכֵּלִים֙
אֲשֶׁ֨ר
יִשְׁחֲט֧וּ
אֶת־הָעוֹלָ֛ה
בָּ֖ם
וְהַזָּֽבַח׃
43וְהַֽשְׁפַתַּ֗יִםaEzek.40.43הַשְׁפַתַּיִםמסגרות סביב לשלחנות; או, ווים שבהם תולים בהמות שנשחטו כדי להפשיט את עורן
טֹ֧פַח
אֶחָ֛ד
מוּכָנִ֥ים
בַּבַּ֖יִת
סָבִ֣יב
׀
סָבִ֑יב
וְאֶל־הַשֻּׁלְחָנ֖וֹת
בְּשַׂ֥ר
הַקָּרְבָֽן׃
44וּמִחוּצָה֩
א
יחז' מ 44:
מ 23,
27
לַשַּׁ֨עַר
הַפְּנִימִ֜י
ב
יחז' מ 44:
מ 17‡
לִֽשְׁכ֣וֹת
ג
יחז' מ 44:
דהי"א ו 16;
טו 22-16,
27;
טז 6-4,
42-41;
כה 7-1
שָׁרִ֗ים
בֶּחָצֵ֤ר
הַפְּנִימִי֙
אֲשֶׁ֗ר
אֶל־כֶּ֨תֶף֙
שַׁ֣עַר
הַצָּפ֔וֹן
וּפְנֵיהֶ֖ם
דֶּ֣רֶךְ
הַדָּר֑וֹם
אֶחָ֗ד
אֶל־כֶּ֨תֶף֙
שַׁ֣עַר
הַקָּדִ֔ים
פְּנֵ֖י
דֶּ֥רֶךְ
הַצָּפֹֽן׃
45וַיְדַבֵּ֖ר
אֵלָ֑י
זֹ֣ה
א
יחז' מ 45:
מ 17‡
הַלִּשְׁכָּ֗ה
אֲשֶׁ֤ר
פָּנֶ֨יהָ֙
דֶּ֣רֶךְ
הַדָּר֔וֹם
לַכֹּ֣הֲנִ֔ים
ב
יחז' מ 45:
מד 11,
15;
דהי"א ט 23
שֹׁמְרֵ֖י
מִשְׁמֶ֥רֶת
הַבָּֽיִת׃
46וְהַלִּשְׁכָּ֗ה
אֲשֶׁ֤ר
פָּנֶ֨יהָ֙
דֶּ֣רֶךְ
הַצָּפ֔וֹן
לַכֹּ֣הֲנִ֔ים
א
יחז' מ 46:
ויק' ו 6-5
שֹׁמְרֵ֖י
מִשְׁמֶ֣רֶת
הַמִּזְבֵּ֑חַ
הֵ֣מָּה
ב
יחז' מ 46:
שמ"ב טו 24‡;
יחז' מג 19;
מד 15;
מח 11
בְנֵֽי־צָד֗וֹק
ג
יחז' מ 46:
שמות יט 22;
ויק' י 3;
כא 6;
במד' טז 5;
יז 5;
יחז' מב 13;
מה 4
הַקְּרֵבִ֧יםaEzek.40.46הַקְּרֵבִיםלהם מותר להתקרב
מִבְּנֵֽי־לֵוִ֛י
אֶל־יְהוָ֖ה
לְשָׁרְתֽוֹ׃
47וַיָּ֨מָד
אֶת־הֶחָצֵ֜ר
אֹ֣רֶךְ
׀
מֵאָ֣ה
אַמָּ֗ה
וְרֹ֛חַב
מֵאָ֥ה
אַמָּ֖ה
מְרֻבָּ֑עַת
וְהַמִּזְבֵּ֖חַ
לִפְנֵ֥י
הַבָּֽיִת׃
48וַיְבִאֵנִי֮
א
יחז' מ 48:
מל"א ו 3;
יחז' מא 26;
דהי"ב ג 4
אֶל־אֻלָ֣ם
הַבַּיִת֒
וַיָּ֨מָד֙
אֵ֣ל
אֻלָ֔ם
חָמֵ֤שׁ
אַמּוֹת֙
מִפֹּ֔ה
וְחָמֵ֥שׁ
אַמּ֖וֹת
מִפֹּ֑ה
וְרֹ֣חַב
הַשַּׁ֔עַר
שָׁלֹ֤שׁ
אַמּוֹת֙
מִפּ֔וֹ
וְשָׁלֹ֥שׁ
אַמּ֖וֹת
מִפּֽוֹ׃
49אֹ֣רֶךְ
הָאֻלָ֞ם
עֶשְׂרִ֣ים
אַמָּ֗ה
וְרֹ֨חַב֙
עַשְׁתֵּ֣י
עֶשְׂרֵ֣הaEzek.40.49עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵהאחת־עשרה, כ־5.5 מטרים
אַמָּ֔ה
א
יחז' מ 49:
מ 31,
34,
37
וּבַֽמַּעֲל֔וֹת
אֲשֶׁ֥ר
יַעֲל֖וּ
אֵלָ֑יו
ב
יחז' מ 49:
מל"א ז 22-15;
התג' ג 12
וְעַמֻּדִים֙
אֶל־הָ֣אֵילִ֔ים
אֶחָ֥ד
מִפֹּ֖ה
וְאֶחָ֥ד
מִפֹּֽה׃