יחזקאל ד
יחזקאל פרק ד
המחשת המצור על ירושלים
1וְאַתָּ֤ה
בֶן־אָדָם֙
א
יחז' ד 1:
ישע' כ 2;
ירמ' יג 1;
יח 2;
יט 1
קַח־לְךָ֣
לְבֵנָ֔ה
וְנָתַתָּ֥ה
אוֹתָ֖הּ
לְפָנֶ֑יךָ
וְחַקּוֹתָ֥aEzek.4.1חַקּוֹתָחקוק
עָלֶ֛יהָ
עִ֖יר
אֶת־יְרוּשָׁלִָֽם׃
2א
יחז' ד 2:
ירמ' ו 6;
יחז' כא 27;
לוקס יט 43
וְנָתַתָּ֨ה
עָלֶ֜יהָ
מָצ֗וֹר
וּבָנִ֤יתָ
עָלֶ֨יהָ֙
דָּיֵ֔קaEzek.4.2דָּיֵקחומה שיבנה הצבא התוקף סביב חומות העיר הנצורה כדי למנוע תקיפה או בריחה של תושבי העיר
וְשָׁפַכְתָּ֥
עָלֶ֖יהָ
ב
יחז' ד 2:
ירמ' לב 24;
לג 4
סֹֽלְלָ֑הbEzek.4.2סֹלְלָהסוללת עפר בסמוך לעיר, דבר שיעזור לצבא התוקף לראות את הנעשה בתוך העיר, לירות לתוכה ולהבקיע ביתר קלות את חומותיה הבצורות
וְנָתַתָּ֨ה
עָלֶ֧יהָ
מַחֲנ֛וֹת
וְשִׂים־עָלֶ֥יהָ
ג
יחז' ד 2:
שמ"ב כ 15‡
כָּרִ֖יםcEzek.4.2כָּרִיםאילי ברזל שבהם ינגחו בחומות העיר ובשעריה ויפרצו אל העיר
סָבִֽיב׃
3וְאַתָּ֤ה
קַח־לְךָ֙
מַחֲבַ֣ת
בַּרְזֶ֔ל
וְנָתַתָּ֤ה
אוֹתָהּ֙
קִ֣יר
בַּרְזֶ֔ל
בֵּינְךָ֖
וּבֵ֣ין
הָעִ֑יר
וַהֲכִינֹתָה֩aEzek.4.3הֲכִינֹתָהשים
אֶת־פָּנֶ֨יךָ
אֵלֶ֜יהָ
וְהָיְתָ֤ה
א
יחז' ד 3:
דבר' כ 20-19;
כח 53,
55,
57;
מל"ב כד 10;
ירמ' י 17;
יט 9;
לט 2-1;
נב 5;
יחז' ה 2;
מיכה ד 14;
זכר' יב 2
בַמָּצוֹר֙
וְצַרְתָּ֣
עָלֶ֔יהָ
ב
יחז' ד 3:
מל"ב יט 29‡;
ישע' ח 18;
כ 3;
יחז' יב 6,
11;
כד 27
א֥וֹת
הִ֖יא
לְבֵ֥ית
יִשְׂרָאֵֽל׃
ס
4וְאַתָּ֤ה
שְׁכַב֙
עַל־צִדְּךָ֣
הַשְּׂמָאלִ֔י
וְשַׂמְתָּ֛
אֶת־עֲוֺ֥ן
בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֖ל
עָלָ֑יו
מִסְפַּ֤ר
הַיָּמִים֙
אֲשֶׁ֣ר
תִּשְׁכַּ֣ב
עָלָ֔יו
א
יחז' ד 4:
ויק' י 17;
במד' יח 1
תִּשָּׂ֖א
אֶת־עֲוֺנָֽם׃
5וַאֲנִ֗י
נָתַ֤תִּֽי
לְךָ֙
א
יחז' ד 5:
במד' יד 34
אֶת־שְׁנֵ֣יaEzek.4.5שְׁנֵישנות
עֲוֺנָ֔ם
לְמִסְפַּ֣ר
יָמִ֔ים
שְׁלֹשׁ־מֵא֥וֹת
וְתִשְׁעִ֖ים
י֑וֹם
וְנָשָׂ֖אתָ
עֲוֺ֥ן
בֵּֽית־יִשְׂרָאֵֽל׃
6וְכִלִּיתָ֣aEzek.4.6כִלִּיתָכשתסיים
אֶת־אֵ֗לֶּה
וְשָׁ֨כַבְתָּ֜
עַל־צִדְּךָ֤
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(הימיני)
הַיְמָנִי֙
שֵׁנִ֔ית
וְנָשָׂ֖אתָ
אֶת־עֲוֺ֣ן
בֵּית־יְהוּדָ֑ה
אַרְבָּעִ֣ים
י֔וֹם
א
יחז' ד 6:
דנ' יב 12-11
י֧וֹם
לַשָּׁנָ֛ה
י֥וֹם
לַשָּׁנָ֖ה
נְתַתִּ֥יו
לָֽךְ׃
7וְאֶל־מְצ֤וֹר
יְרוּשָׁלִַ֨ם֙
תָּכִ֣ין
פָּנֶ֔יךָ
א
יחז' ד 7:
ישע' נב 10
וּֽזְרֹעֲךָ֖
חֲשׂוּפָ֑הaEzek.4.7חֲשׂוּפָהגלויה (סמל לנכונות למלחמה)
ב
יחז' ד 7:
כא 2
וְנִבֵּאתָ֖
עָלֶֽיהָ׃
8וְהִנֵּ֛ה
א
יחז' ד 8:
ג 25
נָתַ֥תִּי
עָלֶ֖יךָ
עֲבוֹתִ֑יםaEzek.4.8עֲבוֹתִיםחבלים עבים
וְלֹֽא־תֵהָפֵ֤ךְ
מִֽצִּדְּךָ֙
אֶל־צִדֶּ֔ךָ
עַד־כַּלּוֹתְךָ֖
יְמֵ֥י
מְצוּרֶֽךָ׃
9וְאַתָּ֣ה
קַח־לְךָ֡
חִטִּ֡יןaEzek.4.9חִטִּיןחטים
וּ֠שְׂעֹרִים
וּפ֨וֹל
וַעֲדָשִׁ֜ים
וְדֹ֣חַןbEzek.4.9דֹחַןצמח בעל גרעינים קטנים ששימשו להכנת לחם; מילה יחידאית
א
יחז' ד 9:
שמות ט 32;
ישע' כח 25
וְכֻסְּמִ֗ים
וְנָתַתָּ֤ה
אוֹתָם֙
בִּכְלִ֣י
אֶחָ֔ד
וְעָשִׂ֧יתָ
אוֹתָ֛ם
לְךָ֖
לְלָ֑חֶם
מִסְפַּ֨ר
הַיָּמִ֜ים
אֲשֶׁר־אַתָּ֣ה
׀
שׁוֹכֵ֣ב
עַֽל־צִדְּךָ֗
שְׁלֹשׁ־מֵא֧וֹת
וְתִשְׁעִ֛ים
י֖וֹם
תֹּאכֲלֶֽנּוּ׃
10וּמַאֲכָֽלְךָ֙
אֲשֶׁ֣ר
תֹּאכֲלֶ֔נּוּ
בְּמִשְׁק֕וֹל
א
יחז' ד 10:
מה 12
עֶשְׂרִ֥ים
שֶׁ֖קֶל
לַיּ֑וֹם
מֵעֵ֥ת
עַד־עֵ֖ת
תֹּאכֲלֶֽנּוּ׃
11וּמַ֛יִם
בִּמְשׂוּרָ֥הaEzek.4.11בִּמְשׂוּרָהבמידה
תִשְׁתֶּ֖ה
שִׁשִּׁ֣ית
הַהִ֑יןbEzek.4.11שִׁשִּׁית הַהִיןכ־600 מ"ל
מֵעֵ֥ת
עַד־עֵ֖ת
תִּשְׁתֶּֽה׃
12וְעֻגַ֥ת
שְׂעֹרִ֖ים
תֹּֽאכֲלֶ֑נָּה
וְהִ֗יא
א
יחז' ד 12:
ישע' לו 12
בְּגֶֽלְלֵי֙
צֵאַ֣ת
הָֽאָדָ֔םaEzek.4.12בְּגֶלְלֵי צֵאַת הָאָדָםבצואת אדם
תְּעֻגֶ֖נָהbEzek.4.12תְּעֻגֶנָהתאפה אותה
לְעֵינֵיהֶֽם׃
ס
13וַיֹּ֣אמֶר
יְהוָ֔ה
כָּ֣כָה
יֹאכְל֧וּ
בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל
אֶת־לַחְמָ֖ם
א
יחז' ד 13:
הושע ט 3;
עמוס ז 17;
דנ' א 8
טָמֵ֑א
בַּגּוֹיִ֕ם
אֲשֶׁ֥ר
אַדִּיחֵ֖םaEzek.4.13אַדִּיחֵםאגרש אותם, אגְלה אותם
שָֽׁם׃
14וָאֹמַ֗ר
א
יחז' ד 14:
ירמ' א 6‡;
יחז' ט 8;
יא 13;
כא 5
אֲהָהּ֙
אֲדֹנָ֣י
יְהוִ֔ה
הִנֵּ֥ה
נַפְשִׁ֖י
ב
יחז' ד 14:
מה"ש י 14
לֹ֣א
מְטֻמָּאָ֑הaEzek.4.14נַפְשִׁי לֹא מְטֻמָּאָהלא טימאתי את עצמי
ג
יחז' ד 14:
ויק' יז 15;
כב 8;
יחז' מד 31
וּנְבֵלָ֨ה
וּטְרֵפָ֤ה
לֹֽא־אָכַ֨לְתִּי֙
מִנְּעוּרַ֣י
וְעַד־עַ֔תָּה
וְלֹא־בָ֥א
בְּפִ֖י
בְּשַׂ֥ר
ד
יחז' ד 14:
ויק' ז 18;
יט 7;
דבר' יד 3;
ישע' סה 4
פִּגּֽוּלbEzek.4.14פִּגּוּלדבר מאוס, בשר שנתקלקל׃
ס
15וַיֹּ֣אמֶר
אֵלַ֔י
רְאֵ֗ה
נָתַ֤תִּֽי
לְךָ֙
אֶת־*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(צפועי)aEzek.4.15צְפִיעֵיצואת
צְפִיעֵ֣י
הַבָּקָ֔ר
תַּ֖חַת
גֶּלְלֵ֣י
הָֽאָדָ֑ם
וְעָשִׂ֥יתָ
אֶֽת־לַחְמְךָ֖
עֲלֵיהֶֽם׃
ס
16וַיֹּ֣אמֶר
אֵלַ֗י
בֶּן־אָדָם֙
הִנְנִ֨י
א
יחז' ד 16:
ויק' כו 26‡;
יחז' ה 16;
יד 13
שֹׁבֵ֤ר
מַטֵּה־לֶ֨חֶם֙aEzek.4.16מַטֵּה־לֶחֶםמשענת הלחם, היכולת לספק מזון לעצמם
בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם
ב
יחז' ד 16:
יב 19-18;
איכה ה 4
וְאָכְלוּ־לֶ֥חֶם
ג
יחז' ד 16:
ד 11-10
בְּמִשְׁקָ֖ל
וּבִדְאָגָ֑ה
ד
יחז' ד 16:
עמוס ד 8
וּמַ֕יִם
בִּמְשׂוּרָ֥ה
וּבְשִׁמָּמ֖וֹןbEzek.4.16בְשִׁמָּמוֹןבהשתוממות, בפחד
יִשְׁתּֽוּ׃
17לְמַ֥עַן
יַחְסְר֖וּ
לֶ֣חֶם
וָמָ֑יִם
וְנָשַׁ֨מּוּ֙aEzek.4.17נָשַׁמּוּיהיו תמהים ונבהלים
אִ֣ישׁ
וְאָחִ֔יו
א
יחז' ד 17:
ויק' כו 39;
יחז' כד 23;
לג 10
וְנָמַ֖קּוּbEzek.4.17נָמַקּוּירקבו
בַּעֲוֺנָֽם׃
פ