יחזקאל לג
יחזקאל פרק לג
תפקיד הצופה
1וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 2בֶּן־אָדָ֗ם דַּבֵּ֤ר א יחז' לג 2: ג 11; לג 12, 17, 30 אֶל־בְּנֵֽי־עַמְּךָ֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֔ם אֶ֕רֶץ כִּֽי־אָבִ֥יא עָלֶ֖יהָ ב יחז' לג 2: שפט' ז 20‡ חָ֑רֶב וְלָקְח֨וּ עַם־הָאָ֜רֶץ אִ֤ישׁ אֶחָד֙ מִקְצֵיהֶ֔םaEzek.33.2מִקְצֵיהֶםמתוכם וְנָתְנ֥וּ אֹת֛וֹ לָהֶ֖ם לְצֹפֶֽה׃ 3וְרָאָ֥ה אֶת־הַחֶ֖רֶב בָּאָ֣ה עַל־הָאָ֑רֶץ א יחז' לג 3: יהושע ו 4‡; ישע' נח 1; נחמ' ד 14-12; קור"א יד 8 וְתָקַ֥ע בַּשּׁוֹפָ֖ר וְהִזְהִ֥יר אֶת־הָעָֽם׃ 4וְשָׁמַ֨ע הַשֹּׁמֵ֜עַ אֶת־ק֤וֹל הַשּׁוֹפָר֙ א יחז' לג 4: ירמ' ו 17; זכר' א 4; דהי"ב כה 16 וְלֹ֣א נִזְהָ֔ר וַתָּ֥בוֹא חֶ֖רֶב וַתִּקָּחֵ֑הוּ ב יחז' לג 4: יהושע ב 19‡; יחז' ט 10‡ דָּמ֥וֹ בְרֹאשׁ֖וֹ יִֽהְיֶֽה׃ 5אֵת֩ ק֨וֹל הַשּׁוֹפָ֤ר שָׁמַע֙ וְלֹ֣א נִזְהָ֔ר דָּמ֖וֹ בּ֣וֹ יִֽהְיֶ֑ה א יחז' לג 5: ג 21 וְה֥וּאaEzek.33.5וְהוּאולוּ, אבל אם הוא נִזְהָ֖ר ב יחז' לג 5: שמות ט 21-19; עבר' יא 7 נַפְשׁ֥וֹ מִלֵּֽטbEzek.33.5מִלֵּטהציל׃ 6וְ֠הַצֹּפֶה כִּֽי־יִרְאֶ֨ה אֶת־הַחֶ֜רֶב בָּאָ֗ה וְלֹֽא־תָקַ֤ע בַּשּׁוֹפָר֙ וְהָעָ֣ם לֹֽא־נִזְהָ֔ר וַתָּב֣וֹא חֶ֔רֶב וַתִּקַּ֥ח מֵהֶ֖ם נָ֑פֶשׁ א יחז' לג 6: יח 4, 13, 20, 24 ה֚וּא בַּעֲוֺנ֣וֹ נִלְקָ֔ח ב יחז' לג 6: ג 18, 20; עבר' יג 17 וְדָמ֖וֹ מִיַּֽד־הַצֹּפֶ֥ה אֶדְרֹֽשׁ׃ ס 7וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֔ם א יחז' לג 7: ג 21-17‡ צֹפֶ֥ה נְתַתִּ֖יךָ לְבֵ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וְשָׁמַעְתָּ֤ מִפִּי֙ דָּבָ֔ר ב יחז' לג 7: ירמ' א 17; כו 2; יחז' ב 8-7 וְהִזְהַרְתָּ֥ אֹתָ֖ם מִמֶּֽנִּי׃ 8בְּאָמְרִ֣י לָרָשָׁ֗ע רָשָׁע֙ א יחז' לג 8: ברא' ב 17; יחז' ג 18; לג 14 מ֣וֹת תָּמ֔וּת וְלֹ֣א דִבַּ֔רְתָּ לְהַזְהִ֥יר רָשָׁ֖ע מִדַּרְכּ֑וֹ ה֤וּא ב יחז' לג 8: יח 4, 13, 20, 24 רָשָׁע֙ בַּעֲוֺנ֣וֹ יָמ֔וּת וְדָמ֖וֹ מִיָּדְךָ֥ אֲבַקֵּֽשׁaEzek.33.8דָמוֹ מִיָּדְךָ אֲבַקֵּשׁאחריות למותו תחול עליך׃ 9וְ֠אַתָּה א יחז' לג 9: ג 19 כִּֽי־הִזְהַ֨רְתָּ רָשָׁ֤ע מִדַּרְכּוֹ֙ לָשׁ֣וּב מִמֶּ֔נָּה וְלֹא־שָׁ֖ב מִדַּרְכּ֑וֹ ה֚וּא בַּעֲוֺנ֣וֹ יָמ֔וּת ב יחז' לג 9: מה"ש כ 27-26 וְאַתָּ֖ה נַפְשְׁךָ֥ הִצַּֽלְתָּ׃ ס
דרכי ה' ישרות הן
10וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֗ם אֱמֹר֙ אֶל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל כֵּ֤ן אֲמַרְתֶּם֙ לֵאמֹ֔ר כִּֽי־פְשָׁעֵ֥ינוּ וְחַטֹּאתֵ֖ינוּ עָלֵ֑ינוּ וּבָ֛ם אֲנַ֥חְנוּ א יחז' לג 10: ויק' כו 39; יחז' ד 17; כד 23 נְמַקִּ֖יםaEzek.33.10נְמַקִּיםנרקבים ב יחז' לג 10: לז 11 וְאֵ֥יךְ נִֽחְיֶֽה׃ 11אֱמֹ֨ר אֲלֵיהֶ֜ם א יחז' לג 11: במד' יד 21‡ חַי־אָ֣נִי ׀ נְאֻ֣ם ׀ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה ב יחז' לג 11: יח 23, 32; הושע יא 8; איכה ג 33; טימ"א ב 4; כיפ"ב ג 9 אִם־אֶחְפֹּץ֙aEzek.33.11אִם־אֶחְפֹּץאינני רוצה בְּמ֣וֹת הָרָשָׁ֔ע כִּ֣י ג יחז' לג 11: ישע' לא 6‡; מתי ג 2‡ אִם־בְּשׁ֥וּב רָשָׁ֛ע מִדַּרְכּ֖וֹ וְחָיָ֑ה ד יחז' לג 11: ישע' נה 7-6; הושע יד 2 שׁ֣וּבוּ שׁ֜וּבוּ מִדַּרְכֵיכֶ֧ם הָרָעִ֛ים ה יחז' לג 11: ירמ' כז 13; יחז' יח 31 וְלָ֥מָּה תָמ֖וּתוּ בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃ פ
12וְאַתָּ֣ה
בֶן־אָדָ֗ם
א
יחז' לג 12:
לג 2
אֱמֹ֤ר
אֶל־בְּנֵֽי־עַמְּךָ֙
ב
יחז' לג 12:
ג 21-18;
יח 24;
לג 19-18
צִדְקַ֣ת
הַצַּדִּ֗יק
לֹ֤א
תַצִּילֶ֨נּוּ֙
בְּי֣וֹם
פִּשְׁע֔וֹ
וְרִשְׁעַ֤ת
הָֽרָשָׁע֙
ג
יחז' לג 12:
יח 21;
לג 19;
דהי"ב ז 14
לֹֽא־יִכָּ֣שֶׁל
בָּ֔הּ
בְּי֖וֹם
שׁוּב֣וֹ
מֵֽרִשְׁע֑וֹ
וְצַדִּ֗יק
לֹ֥א
יוּכַ֛ל
לִֽחְי֥וֹת
בָּ֖הּ
בְּי֥וֹם
חֲטֹאתֽוֹ׃
13בְּאָמְרִ֤י
לַצַּדִּיק֙
חָיֹ֣ה
יִֽחְיֶ֔ה
א
יחז' לג 13:
לוקס יח 9
וְהֽוּא־בָטַ֥ח
עַל־צִדְקָת֖וֹ
ב
יחז' לג 13:
יח 26
וְעָ֣שָׂה
עָ֑וֶל
כָּל־*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(צדקתו)
צִדְקֹתָיו֙
לֹ֣א
תִזָּכַ֔רְנָהaEzek.33.13עַוְלוֹחטאו
וּבְעַוְל֥וֹ
אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה
בּ֥וֹ
יָמֽוּת׃
14וּבְאָמְרִ֥י
לָֽרָשָׁ֖ע
מ֣וֹת
תָּמ֑וּת
א
יחז' לג 14:
ירמ' יח 8-7;
יחז' יח 27;
לג 8;
הושע יד 2,
5
וְשָׁב֙
מֵֽחַטָּאת֔וֹ
ב
יחז' לג 14:
מיכה ו 8
וְעָשָׂ֥ה
מִשְׁפָּ֖ט
וּצְדָקָֽה׃
15א
יחז' לג 15:
שמות כב 25;
דבר' כד 13
חֲבֹ֨לaEzek.33.15חֲבֹלדבר שלקח כעירבון להלוואה
יָשִׁ֤יב
רָשָׁע֙
ב
יחז' לג 15:
שמות כא 37;
ויק' ו 5-4;
לוקס יט 8
גְּזֵלָ֣הbEzek.33.15גְּזֵלָהדבר שגנב, שלקח בכוח
יְשַׁלֵּ֔ם
ג
יחז' לג 15:
ויק' יח 5‡;
יחז' כ 11
בְּחֻקּ֤וֹת
הַֽחַיִּים֙
ד
יחז' לג 15:
מל"ב י 31‡
הָלַ֔ךְ
לְבִלְתִּ֖י
עֲשׂ֣וֹת
עָ֑וֶל
חָי֥וֹ
יִֽחְיֶ֖ה
לֹ֥א
יָמֽוּת׃
16א
יחז' לג 16:
ישע' א 18;
מג 25‡
כָּל־*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(חטאתו)
חַטֹּאתָיו֙
אֲשֶׁ֣ר
חָטָ֔א
לֹ֥א
תִזָּכַ֖רְנָה
ל֑וֹ
מִשְׁפָּ֧ט
וּצְדָקָ֛ה
עָשָׂ֖ה
חָי֥וֹ
יִֽחְיֶֽה׃
17וְאָמְרוּ֙
א
יחז' לג 17:
לג 2
בְּנֵ֣י
עַמְּךָ֔
לֹ֥א
יִתָּכֵ֖ןaEzek.33.17לֹא יִתָּכֵןלא נכונה, בלתי אפשרית
דֶּ֣רֶךְ
אֲדֹנָ֑י
וְהֵ֖מָּה
דַּרְכָּ֥ם
לֹֽא־יִתָּכֵֽן׃
18בְּשׁוּב־צַדִּ֥יק
מִצִּדְקָת֖וֹ
א
יחז' לג 18:
ג 20;
יח 24;
לג 13-12
וְעָ֣שָׂה
עָ֑וֶל
וּמֵ֖ת
בָּהֶֽם׃
19וּבְשׁ֤וּב
רָשָׁע֙
מֵֽרִשְׁעָת֔וֹ
וְעָשָׂ֥ה
מִשְׁפָּ֖ט
וּצְדָקָ֑ה
עֲלֵיהֶ֖ם
ה֥וּא
יִֽחְיֶֽה׃
20וַאֲמַרְתֶּ֕ם
א
יחז' לג 20:
יח 25
לֹ֥א
יִתָּכֵ֖ן
דֶּ֣רֶךְ
אֲדֹנָ֑י
אִ֧ישׁ
כִּדְרָכָ֛יו
ב
יחז' לג 20:
ברא' יח 25‡
אֶשְׁפּ֥וֹט
אֶתְכֶ֖ם
בֵּ֥ית
יִשְׂרָאֵֽל
פ
השמועה על נפילת ירושלים
21וַיְהִ֞י א יחז' לג 21: לב 1, 17 בִּשְׁתֵּ֧י עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֗ה בָּעֲשִׂרִ֛יaEzek.33.21בָּעֲשִׂרִיבחודש טבת בַּחֲמִשָּׁ֥ה לַחֹ֖דֶשׁ לְגָלוּתֵ֑נוּ בָּא־אֵלַ֨י הַפָּלִ֧יט מִירוּשָׁלִַ֛ם לֵאמֹ֖ר ב יחז' לג 21: מל"ב כב 10; ירמ' לט 2-1; נב 7-4; יחז' כד 2-1 הֻכְּתָ֥הbEzek.33.21הֻכְּתָהנפלה, נלכדה הָעִֽיר׃ 22א יחז' לג 22: א 3‡ וְיַד־יְהוָה֩ הָיְתָ֨ה אֵלַ֜י בָּעֶ֗רֶב לִפְנֵי֙ בּ֣וֹא הַפָּלִ֔יט ב יחז' לג 22: ג 27-26; כד 27 וַיִּפְתַּ֣ח אֶת־פִּ֔י עַד־בּ֥וֹא אֵלַ֖י בַּבֹּ֑קֶר ג יחז' לג 22: לוקס א 64 וַיִּפָּ֣תַח פִּ֔י וְלֹ֥א נֶאֱלַ֖מְתִּיaEzek.33.22לֹא נֶאֱלַמְתִּילא הייתי אילם עֽוֹד׃ פ
23וַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 24בֶּן־אָדָ֗ם א יחז' לג 24: ירמ' לט 10; מ 10 יֹ֠שְׁבֵי הֶחֳרָב֨וֹתaEzek.33.24הֶחֳרָבוֹתהמקומות השוממים הָאֵ֜לֶּה עַל־אַדְמַ֤ת יִשְׂרָאֵל֙ אֹמְרִ֣ים לֵאמֹ֔ר ב יחז' לג 24: ישע' נא 2; לוקס ג 8; מה"ש ז 5 אֶחָד֙ הָיָ֣ה אַבְרָהָ֔ם וַיִּירַ֖שׁ אֶת־הָאָ֑רֶץ וַאֲנַ֣חְנוּ רַבִּ֔ים ג יחז' לג 24: יא 15 לָ֛נוּ נִתְּנָ֥ה הָאָ֖רֶץ לְמוֹרָשָֽׁה׃ ס 25לָכֵן֩ אֱמֹ֨ר אֲלֵיהֶ֜ם כֹּֽה־אָמַ֣ר ׀ אֲדֹנָ֣י יְהֹוִ֗ה א יחז' לג 25: ברא' ט 4‡ עַל־הַדָּ֧ם ׀ תֹּאכֵ֛לוּaEzek.33.25עַל־הַדָּם תֹּאכֵלוּהאם תאכלו בשר עם הדם ב יחז' לג 25: דבר' ד 19; יחז' יח 6, 12, 15; כ 24 וְעֵינֵכֶ֛ם תִּשְׂא֥וּ אֶל־גִּלּוּלֵיכֶ֖םbEzek.33.25גִּלּוּלֵיכֶםשם גנאי לפסילים ג יחז' לג 25: כב 4; לו 18 וְדָ֣ם תִּשְׁפֹּ֑כוּ ד יחז' לג 25: ירמ' ז 10-9 וְהָאָ֖רֶץ תִּירָֽשׁוּ׃ 26א יחז' לג 26: מיכה ב 1 עֲמַדְתֶּ֤ם עַֽל־חַרְבְּכֶם֙aEzek.33.26עֲמַדְתֶּם עַל־חַרְבְּכֶםבטחתם בחרבותיכם עֲשִׂיתֶ֣ן תּוֹעֵבָ֔ה ב יחז' לג 26: ירמ' ה 8‡ וְאִ֛ישׁ אֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ טִמֵּאתֶ֑ם וְהָאָ֖רֶץ תִּירָֽשׁוּ׃ ס 27כֹּֽה־תֹאמַ֨ר אֲלֵהֶ֜ם כֹּה־אָמַ֨ר אֲדֹנָ֣י יְהוִה֮ חַי־אָנִי֒ אִם־לֹ֞אaEzek.33.27אִם־לֹאפתיחה של שבועה אֲשֶׁ֤ר בֶּֽחֳרָבוֹת֙bEzek.33.27אֲשֶׁר בֶּחֳרָבוֹתהשוכנים במקומות שוממים א יחז' לג 27: ירמ' טו 3-2; יחז' ה 17 בַּחֶ֣רֶב יִפֹּ֔לוּ וַֽאֲשֶׁר֙ עַל־פְּנֵ֣י הַשָּׂדֶ֔ה ב יחז' לג 27: התג' ו 8 לַחַיָּ֥ה נְתַתִּ֖יו לְאָכְל֑וֹ וַאֲשֶׁ֛ר בַּמְּצָד֥וֹת ג יחז' לג 27: שמ"א יג 6; ישע' ב 19 וּבַמְּעָר֖וֹת ד יחז' לג 27: ה 12; ו 12 בַּדֶּ֥בֶר יָמֽוּתוּ׃ 28א יחז' לג 28: ו 14; טו 8; לה 3; מיכה ז 13 וְנָתַתִּ֤י אֶת־הָאָ֨רֶץ֙ שְׁמָמָ֣ה וּמְשַׁמָּ֔הaEzek.33.28שְׁמָמָה וּמְשַׁמָּהשממה גמורה, חרבה ב יחז' לג 28: ויק' כו 19; יחז' ז 24 וְנִשְׁבַּ֖ת גְּא֣וֹן עֻזָּ֑הּbEzek.33.28נִשְׁבַּת גְּאוֹן עֻזָּהּאשים קץ לגאוותה העזה והחזקה וְשָֽׁמְמ֛וּ הָרֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֵ֥ין עוֹבֵֽר׃ 29וְיָדְע֖וּ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהוָ֑ה בְּתִתִּ֤י אֶת־הָאָ֨רֶץ֙ שְׁמָמָ֣ה וּמְשַׁמָּ֔ה עַ֥ל כָּל־תּוֹעֲבֹתָ֖ם אֲשֶׁ֥ר עָשֽׂוּ׃ ס 30וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֔ם א יחז' לג 30: לג 2, 12, 17 בְּנֵ֣י עַמְּךָ֗ הַנִּדְבָּרִ֤ים בְּךָ֙aEzek.33.30הַנִּדְבָּרִים בְּךָהמדברים עליך, המתלוצצים בך אֵ֣צֶל הַקִּיר֔וֹת וּבְפִתְחֵ֖י הַבָּתִּ֑ים וְדִבֶּר־חַ֣ד אֶת־אַחַ֗דbEzek.33.30חַד אֶת־אַחַדזה עם זה אִ֤ישׁ אֶת־אָחִיו֙ לֵאמֹ֔ר ב יחז' לג 30: ישע' כט 13; נח 2; יחז' יד 3; כ 3, 31 בֹּֽאוּ־נָ֣א וְשִׁמְע֔וּ מָ֣ה הַדָּבָ֔ר הַיּוֹצֵ֖א מֵאֵ֥ת יְהוָֽה׃ 31וְיָב֣וֹאוּ אֵ֠לֶיךָ כִּמְבוֹא־עָ֞םaEzek.33.31כִּמְבוֹא־עָםכאילו מתכנסים לאספת עם וְיֵשְׁב֤וּ לְפָנֶ֨יךָ֙ עַמִּ֔י וְשָֽׁמְעוּ֙ אֶת־דְּבָרֶ֔יךָ וְאוֹתָ֖ם לֹ֣א יַֽעֲשׂ֑וּ כִּֽי־עֲגָבִ֤ים א יחז' לג 31: תהל' עח 37-36; יוח"א ג 18 בְּפִיהֶם֙ הֵ֣מָּה עֹשִׂ֔ים ב יחז' לג 31: כב 13, 27; לוקס יב 15 אַחֲרֵ֥י בִצְעָ֖םbEzek.33.31אַחֲרֵי בִצְעָםמה שלתועלתם בלבד (בדבר הנבואה) לִבָּ֥ם הֹלֵֽךְ׃ 32וְהִנְּךָ֤ לָהֶם֙ כְּשִׁ֣יר עֲגָבִ֔יםaEzek.33.32עֲגָבִים, שִׁיר עֲגָבִיםשיר חשק, שיר אהבה; הם מתיחסים אל דבריך כאל סתם שירי אהבה; אולי עֲגָבִים = עוגבים, כלי הנגינה המלווים קול זמר יְפֵ֥ה ק֖וֹל וּמֵטִ֣ב נַגֵּ֑ן א יחז' לג 32: מרק' ו 20; מה"ש כד 26-24 וְשָֽׁמְעוּ֙ אֶת־דְּבָרֶ֔יךָ וְעֹשִׂ֥ים אֵינָ֖ם אוֹתָֽם׃ 33א יחז' לג 33: דבר' יח 22; ירמ' כח 9 וּבְבֹאָ֑הּ הִנֵּ֣ה בָאָ֔הaEzek.33.33בְבֹאָהּ הִנֵּה בָאָהכשזה יבוא, והוא אכן יבוא וְיָ֣דְע֔וּ כִּ֥י נָבִ֖יא הָיָ֥ה בְתוֹכָֽם׃ ס