יחזקאל כא
יחזקאל פרק כא
נבואה על הדרום
1וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 2בֶּן־אָדָ֗ם א יחז' כא 2: ו 2; יג 17; כא 7; כה 2; כח 21; כט 2; לה 2; לח 2 שִׂ֤ים פָּנֶ֨יךָ֙ דֶּ֣רֶךְ ב יחז' כא 2: ירמ' מט 7‡ תֵּימָ֔נָה וְהַטֵּ֖ף ג יחז' כא 2: כא 9 אֶל־דָּר֑וֹם ד יחז' כא 2: כא 7 וְהִנָּבֵ֛א אֶל־יַ֥עַר הַשָּׂדֶ֖ה ה יחז' כא 2: ברא' יב 9; ישע' ל 11-6 נֶֽגֶב׃ 3וְאָֽמַרְתָּ֙ לְיַ֣עַר הַנֶּ֔גֶב שְׁמַ֖ע דְּבַר־יְהוָ֑ה כֹּֽה־אָמַ֣ר אֲדֹנָ֣י יְהוִ֡ה הִנְנִ֣י א יחז' כא 3: ירמ' כא 14‡; יחז' כא 37 מַֽצִּית־בְּךָ֣ ׀ אֵ֡שׁ וְאָכְלָ֣ה בְךָ֣ כָל־עֵֽץ־לַח֩ וְכָל־עֵ֨ץ יָבֵ֤שׁ לֹֽא־תִכְבֶּה֙ לַהֶ֣בֶת שַׁלְהֶ֔בֶת ב יחז' כא 3: ישע' יג 8 וְנִצְרְבוּ־בָ֥הּaEzek.21.3נִצְרְבוּיצרבו כָּל־פָּנִ֖ים ג יחז' כא 3: מ 2 מִנֶּ֥גֶב צָפֽוֹנָה׃ 4א יחז' כא 4: ישע' מ 5; נב 10 וְרָאוּ֙ כָּל־בָּשָׂ֔ר כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה בִּֽעַרְתִּ֑יהָ ב יחז' כא 4: ישע' לד 10‡ לֹ֖א תִּכְבֶּֽה׃ 5וָאֹמַ֕ר א יחז' כא 5: ירמ' א 6‡; יחז' ד 14; ט 8; יא 13 אֲהָ֖הּ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה הֵ֚מָּה אֹמְרִ֣ים לִ֔י הֲלֹ֛א ב יחז' כא 5: יז 2‡; מתי יג 13; מרק' ד 11; לוקס ח 10; יוח' טז 25 מְמַשֵּׁ֥ל מְשָׁלִ֖ים הֽוּאaEzek.21.5מְמַשֵּׁל מְשָׁלִים הוּאהוא מדבר במשלים ולא דברי נבואה׃ פ
חרב ה'
6וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 7בֶּן־אָדָ֗ם א יחז' כא 7: כא 2‡ שִׂ֤ים פָּנֶ֨יךָ֙ אֶל־יְר֣וּשָׁלִַ֔ם ב יחז' כא 7: עמוס ז 16 וְהַטֵּ֖ף אֶל־מִקְדָּשִׁ֑ים וְהִנָּבֵ֖א אֶל־אַדְמַ֥ת יִשְׂרָאֵֽל׃ 8וְאָמַרְתָּ֞ לְאַדְמַ֣ת יִשְׂרָאֵ֗ל כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה א יחז' כא 8: ירמ' כא 13; יחז' ה 8‡; כט 10‡; נחום ב 14; ג 5 הִנְנִ֣י אֵלַ֔יִךְaEzek.21.8אֵלַיִךְנגדך וְהוֹצֵאתִ֥י ב יחז' כא 8: שפט' ז 20‡ חַרְבִּ֖י מִתַּעְרָ֑הּbEzek.21.8מִתַּעְרָהּמן הנרתיק שלה וְהִכְרַתִּ֥י מִמֵּ֖ךְ ג יחז' כא 8: ברא' יח 23; ישע' נז 1 צַדִּ֥יק וְרָשָֽׁע׃ 9יַ֛עַן אֲשֶׁר־הִכְרַ֥תִּי מִמֵּ֖ךְ צַדִּ֣יק וְרָשָׁ֑ע לָ֠כֵן תֵּצֵ֨א חַרְבִּ֧י מִתַּעְרָ֛הּ א יחז' כא 9: ירמ' יב 12; יחז' ז 2; כא 3; צפנ' א 3-2 אֶל־כָּל־בָּשָׂ֖ר מִנֶּ֥גֶב צָפֽוֹן׃ 10וְיָֽדְעוּ֙ כָּל־בָּשָׂ֔ר כִּ֚י אֲנִ֣י יְהוָ֔ה הוֹצֵ֥אתִי חַרְבִּ֖י מִתַּעְרָ֑הּ א יחז' כא 10: ירמ' כג 20; יחז' כא 35; נחום א 9 לֹ֥א תָשׁ֖וּב עֽוֹד׃ ס 11א יחז' כא 11: לב 18 וְאַתָּ֥ה בֶן־אָדָ֖ם ב יחז' כא 11: ירמ' יג 17‡; יחז' ט 4 הֵֽאָנַ֑ח בְּשִׁבְר֤וֹן מָתְנַ֨יִם֙aEzek.21.11בְּשִׁבְרוֹן מָתְנַיִםבלב שבור; או, כמו מי שאזלו כוחותיו וּבִמְרִיר֔וּת תֵּֽאָנַ֖ח לְעֵינֵיהֶֽם׃ 12וְהָיָה֙ כִּֽי־יֹאמְר֣וּ אֵלֶ֔יךָ עַל־מָ֖ה אַתָּ֣ה נֶאֱנָ֑ח וְאָמַרְתָּ֡ אֶל־שְׁמוּעָ֣ה כִֽי־בָאָ֡הaEzek.21.12אֶל...־בָאָהבגלל הבשורות שיבואו א יחז' כא 12: יהושע ב 11‡; יחז' כב 14 וְנָמֵ֣ס כָּל־לֵב֩ וְרָפ֨וּ כָל־יָדַ֜יִם וְכִהֲתָ֣ה כָל־ר֗וּחַbEzek.21.12כִהֲתָה כָל־רוּחַכל רוח תחלש ב יחז' כא 12: ז 17; נחום ב 11; דנ' ה 6 וְכָל־בִּרְכַּ֨יִם֙ תֵּלַ֣כְנָה מַּ֔יִםcEzek.21.12תֵּלַכְנָה מַּיִםיימסו כמים, ימוגו מפחד הִנֵּ֤ה בָאָה֙ וְנִֽהְיָ֔תָה נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ פ
13וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 14בֶּן־אָדָ֕ם הִנָּבֵא֙ וְאָ֣מַרְתָּ֔ כֹּ֖ה אָמַ֣ר אֲדֹנָ֑י אֱמֹ֕ר א יחז' כא 14: דבר' לב 41; ישע' לד 8-5; יחז' כא 33 חֶ֥רֶב חֶ֛רֶב הוּחַ֖דָּהaEzek.21.14הוּחַדָּההושחזה וְגַם־מְרוּטָֽהbEzek.21.14מְרוּטָהלוטשה׃ 15לְמַ֨עַן טְבֹ֤חַ טֶ֨בַח֙ הוּחַ֔דָּה לְמַעַן־הֱיֵה־לָ֥הּ בָּ֖רָק מֹרָ֑טָּה א֣וֹ נָשִׂ֔ישׂaEzek.21.15אוֹ נָשִׂישׂהאם נשמח? שֵׁ֥בֶט בְּנִ֖י א יחז' כא 15: כא 2 מֹאֶ֥סֶת כָּל־עֵֽץbEzek.21.15שֵׁבֶט... כָּל־עֵץהחרב היא השבט לתוכחת בני, היא תמאס כל עץ (עַם) אחר׃ 16וַיִּתֵּ֥ן אֹתָ֛הּ לְמָרְטָ֖ה לִתְפֹּ֣שׂ בַּכָּ֑ףaEzek.21.16לִתְפֹּשׂ בַּכָּףכדי שתהיה מוכנה לשימוש הִֽיא־הוּחַ֤דָּה חֶ֨רֶב֙ וְהִ֣יא מֹרָ֔טָּה לָתֵ֥ת אוֹתָ֖הּ בְּיַד־הוֹרֵֽג׃ 17א יחז' כא 17: כא 11; ל 2 זְעַ֤ק וְהֵילֵל֙aEzek.21.17הֵילֵלילל בֶּן־אָדָ֔ם כִּי־הִיא֙ הָיתָ֣ה בְעַמִּ֔יbEzek.21.17בְעַמִּינגד עמי הִ֖יא ב יחז' כא 17: יט 1; כא 30; כב 6; מה 9 בְּכָל־נְשִׂיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל מְגוּרֵ֤י אֶל־חֶ֨רֶב֙ הָי֣וּ אֶת־עַמִּ֔יcEzek.21.17מְגוּרֵי... עַמִּייושלכו, יימסרו אל החרב עִם עַמי לָכֵ֖ן ג יחז' כא 17: במד' כד 10; ירמ' לא 19 סְפֹ֥ק אֶל־יָרֵֽךְdEzek.21.17סְפֹק אֶל־יָרֵךְאות של צער ואבל׃ 18כִּ֣י בֹ֔חַןaEzek.21.18כִּי בֹחַןהרי העם יעבור מבחן בעזרת החרב; או, הפורענויות שהיו לעם עד עתה היו קלות יחסית, תוכחה במקלות עץ כביכול וּמָ֕ה אִם־גַּם־שֵׁ֥בֶט מֹאֶ֖סֶת לֹ֣א יִֽהְיֶ֑הbEzek.21.18מָה... יִהְיֶההחרב שנזכרת בפסוק הקודם תשמיד את העם; או, "לא יהיה" = תפילה של הנביא; או, אם לא ילמדו מוסר מהתוכחות הקלות, תשמיד אותם החרב נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ פ
19וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֔ם הִנָּבֵ֕א וְהַ֖ךְ כַּ֣ף אֶל־כָּ֑ףaEzek.21.19הַךְ כַּף אֶל־כָּףהכה כף על כף (לאות צער ואבל) א יחז' כא 19: ויק' כו 21, 25-24 וְתִכָּפֵ֞ל חֶ֤רֶב שְׁלִישִׁ֨תָה֙bEzek.21.19תִכָּפֵל חֶרֶב שְׁלִישִׁתָהתכה החרב פעמיים ואפילו שלוש פעמים חֶ֣רֶב חֲלָלִ֔ים הִ֗יא חֶ֚רֶב חָלָ֣ל הַגָּד֔וֹל הַחֹדֶ֖רֶת לָהֶֽםcEzek.21.19הַחֹדֶרֶת לָהֶםהדוקרת אותם עמוק; או, הסובבת אותם׃ 20לְמַ֣עַן ׀ א יחז' כא 20: יהושע ב 11‡; יחז' כא 12 לָמ֣וּג לֵ֗בaEzek.21.20לָמוּג לֵבלהמס כל לב וְהַרְבֵּה֙ ב יחז' כא 20: ישע' כט 10; ירמ' יג 16; יח 15 הַמִּכְשֹׁלִ֔ים עַ֚ל כָּל־שַׁ֣עֲרֵיהֶ֔ם נָתַ֖תִּי אִבְחַת־חָ֑רֶבbEzek.21.20עַל... חָרֶבהחרב תשחית את כל שעריהם אָ֛חcEzek.21.20אָחאוי עֲשׂוּיָ֥ה לְבָרָ֖ק מְעֻטָּ֥הdEzek.21.20מְעֻטָּהמרוטה; או, מוכנה לְטָֽבַח׃ 21הִתְאַחֲדִ֥י הֵימִ֖נִיaEzek.21.21הִתְאַחֲדִי הֵימִנִי(החרב) פנִי למקום אחד!; או, (החרב) התחחדי הָשִׂ֣ימִי הַשְׂמִ֑ילִי אָ֖נָה פָּנַ֥יִךְ מֻעָדֽוֹתbEzek.21.21אָנָה פָּנַיִךְ מֻעָדוֹתתחליטי לאיזה כיוון תפני׃ 22וְגַם־אֲנִ֗י אַכֶּ֤ה כַפִּי֙ אֶל־כַּפִּ֔י א יחז' כא 22: ה 13; טז 42; זכר' ו 8 וַהֲנִחֹתִ֖י חֲמָתִ֑יaEzek.21.22הֲנִחֹתִי חֲמָתִיבזה ימצא זעמי את סיפוקו; או, אחרי זה אירגע מכעסי ב יחז' כא 22: ירמ' לד 5; יחז' יז 21, 24; כא 37 אֲנִ֥י יְהוָ֖ה דִּבַּֽרְתִּי׃ פ
23וַיְהִ֥י
דְבַר־יְהוָ֖ה
אֵלַ֥י
לֵאמֹֽר׃
24וְאַתָּ֨ה
בֶן־אָדָ֜ם
א
יחז' כא 24:
ד 3-1
שִׂים־לְךָ֣aEzek.21.24שִׂים־לְךָבְּחַר לך
׀
שְׁנַ֣יִם
דְּרָכִ֗ים
לָבוֹא֙
חֶ֣רֶב
מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל
מֵאֶ֥רֶץ
אֶחָ֖ד
יֵצְא֣וּ
שְׁנֵיהֶ֑ם
וְיָ֣ד
בָּרֵ֔א
בְּרֹ֥אשׁ
דֶּֽרֶךְ־עִ֖יר
בָּרֵֽאbEzek.21.24יָד... בָּרֵאבצומת דרכים (או בראש כל אחת משתי הדרכים האלה) שים ציון דרך אל עיר׃
25דֶּ֣רֶךְ
תָּשִׂ֔ים
לָב֣וֹא
חֶ֔רֶב
אֵ֖תaEzek.21.25אֵתאל
א
יחז' כא 25:
דבר' ג 11‡
רַבַּ֣ת
בְּנֵֽי־עַמּ֑וֹן
וְאֶת־יְהוּדָ֥ה
ב
יחז' כא 25:
תהל' מח 14-13
בִירוּשָׁלִַ֖ם
בְּצוּרָֽהbEzek.21.25בְּצוּרָההמבוצרת׃
26כִּֽי־עָמַ֨ד
מֶלֶךְ־בָּבֶ֜ל
אֶל־אֵ֣ם
הַדֶּ֗רֶךְaEzek.21.26אֵם הַדֶּרֶךְמקום שהדרך מתפצלת
בְּרֹ֛אשׁ
שְׁנֵ֥י
הַדְּרָכִ֖ים
א
יחז' כא 26:
במד' כב 7;
כג 23;
כד 1;
יהושע יג 22
לִקְסָם־קָ֑סֶם
קִלְקַ֤לbEzek.21.26קִלְקַלטלטל בהגרלה
בַּֽחִצִּים֙
שָׁאַ֣ל
ב
יחז' כא 26:
ברא' לא 19‡
בַּתְּרָפִ֔יםcEzek.21.26תְּרָפִיםפסלונים בדמות אדם, אלילי הבית
רָאָ֖ה
בַּכָּבֵֽדeEzek.21.26לִקְסָם־קָסֶם... בַּכָּבֵדמעשי ניחוש שבהם ביקשו הדרכה מאליליםdEzek.21.26רָאָה בַּכָּבֵדהסתכלו בכבד של חיה שהוקרבה, לפעמים בעזרת דגם של כבד שסומן לפי אזורים׃
27בִּֽימִינ֞וֹ
הָיָ֣ה
׀
הַקֶּ֣סֶם
יְרוּשָׁלִַ֗ם
לָשׂ֤וּם
א
יחז' כא 27:
ד 2;
כו 9
כָּרִים֙
לִפְתֹּ֤חַ
פֶּה֙
בְּרֶ֔צַח
לְהָרִ֥ים
ק֖וֹל
בִּתְרוּעָ֑ה
לָשׂ֤וּם
כָּרִים֙
עַל־שְׁעָרִ֔ים
ב
יחז' כא 27:
שמ"ב כ 15‡
לִשְׁפֹּ֥ךְ
סֹלְלָ֖ה
לִבְנ֥וֹת
דָּיֵֽקaEzek.21.27לָשׂוּם... דָּיֵקראה את הביאורים בפרק ד 2׃
28וְהָיָ֨ה
לָהֶ֤םaEzek.21.28לָהֶםלבני ישראל
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(כקסום)
כִּקְסָםbEzek.21.28קְסָם־שָׁוְאקסם שקר, שלא יעלה מלך בבל נגדם־שָׁוְא֙
בְּעֵ֣ינֵיהֶ֔ם
א
יחז' כא 28:
יז 16,
18
שְׁבֻעֵ֥י
שְׁבֻע֖וֹתcEzek.21.28שְׁבֻעֵי שְׁבֻעוֹת לָהֶםשהרי כרתו עמו ברית; או, אולי רמז לשבועות של נביאי השקר שהבטיחו שהוא לא יבוא אליהם
לָהֶ֑ם
ב
יחז' כא 28:
במד' ה 15;
יחז' כט 16
וְהֽוּא־מַזְכִּ֥ירdEzek.21.28עָוֹןאת עוונם כשהפרו את הברית
עָוֺ֖ןeEzek.21.28לְהִתָּפֵשׂייתפסו, מלך בבל יכבוש אותם
לְהִתָּפֵֽשׂ׃
פ
29לָכֵ֗ן כֹּֽה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יְהוִה֒ יַ֗עַן הַזְכַּרְכֶם֙aEzek.21.29יַעַן הַזְכַּרְכֶםמכיוון שהזכרתם עֲוֺ֣נְכֶ֔ם בְּהִגָּל֣וֹת פִּשְׁעֵיכֶ֗ם לְהֵֽרָאוֹת֙ חַטֹּ֣אותֵיכֶ֔ם בְּכֹ֖ל עֲלִילֽוֹתֵיכֶ֑םbEzek.21.29עֲלִילוֹתֵיכֶםמעשיכם יַ֚עַן הִזָּ֣כֶרְכֶ֔ם בַּכַּ֖ף תִּתָּפֵֽשׂוּcEzek.21.29בַּכַּף תִּתָּפֵשׂוּתילקחו בשבי ביד האויב׃ פ
30וְאַתָּה֙aEzek.21.30אַתָּההמלך צדקיהו חָלָ֣לbEzek.21.30חָלָלמחולל רָשָׁ֔ע נְשִׂ֖יא יִשְׂרָאֵ֑ל א יחז' כא 30: שמ"א כו 10; יחז' ז 3-2, 7; לה 5; תהל' לז 13 אֲשֶׁר־בָּ֣א יוֹמ֔וֹcEzek.21.30יוֹמוֹיום דינו ב יחז' כא 30: לה 5 בְּעֵ֖ת עֲוֺ֥ן קֵֽץdEzek.21.30בְּעֵת עֲוֹן קֵץבעת קץ העוון׃ ס 31כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה הָסִיר֙ א יחז' כא 31: שמות כט 6 הַמִּצְנֶ֔פֶתaEzek.21.31מִּצְנֶפֶתכיסוי ראש, יריעת בד ארוכה שכורכים סביב הראש וְהָרִ֖ים ב יחז' כא 31: ירמ' יג 18 הָֽעֲטָרָ֑הbEzek.21.31הָעֲטָרָההכתר זֹ֣את לֹא־זֹ֔אתcEzek.21.31זֹאת לֹא־זֹאתשלטון המלוכה עומד להשתנות ג יחז' כא 31: ישע' מ 4; יחז' יז 24; תהל' עה 8, 11; לוקס א 52; יד 11; יח 14 הַשָּׁפָ֣לָה הַגְבֵּ֔הַ וְהַגָּבֹ֖הַ הַשְׁפִּֽיל׃ 32עַוָּ֥ה עַוָּ֖ה עַוָּ֣ה אֲשִׂימֶ֑נָּהaEzek.21.32עַוָּה... אֲשִׂימֶנָּהאשים את כתר צדקיהו עקום; או, אביא פורענות על עוונותיה; או, אהפוך את המלכות לעי, לחורבה גַּם־זֹאת֙ לֹ֣א הָיָ֔ה א יחז' כא 32: ברא' מט 10 עַד־בֹּ֛א ב יחז' כא 32: יוח' ה 22, 27 אֲשֶׁר־ל֥וֹ הַמִּשְׁפָּ֖ט וּנְתַתִּֽיו׃ פ
משפט על עמון
33וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֗ם הִנָּבֵ֤א וְאָֽמַרְתָּ֙ כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהֹוִ֔ה א יחז' כא 33: כה 7-2; צפנ' ב 11-8 אֶל־בְּנֵ֥י עַמּ֖וֹן ב יחז' כא 33: ה 15-14; טז 57; כב 4; לו 15, 30; תהל' מד 14 וְאֶל־חֶרְפָּתָ֑ם וְאָמַרְתָּ֗ ג יחז' כא 33: שפט' ז 20‡; יחז' כא 14 חֶ֣רֶב חֶ֤רֶב ד יחז' כא 33: ישע' לא 8 פְּתוּחָה֙aEzek.21.33פְּתוּחָהשלופה מנרתיקה ומוכנה לְטֶ֣בַח מְרוּטָ֔ה לְהָכִ֖ילbEzek.21.33לְהָכִיללהרוג; או, לאכול לְמַ֥עַן בָּרָֽקcEzek.21.33לְמַעַן בָּרָקמלוטשת כדי שתבהיק׃ 34א יחז' כא 34: ישע' ט 14‡; יחז' יג 9-6; כב 28 בַּחֲז֥וֹת לָךְ֙ שָׁ֔וְאaEzek.21.34בַּחֲזוֹת לָךְ שָׁוְאמכיוון שנבאי השקר חזו עלייך (החרב) חזיונות שווא בִּקְסָם־לָ֖ךְ כָּזָ֑ב לָתֵ֣ת אוֹתָ֗ךְ אֶֽל־צַוְּארֵי֙ חַֽלְלֵ֣י רְשָׁעִ֔ים אֲשֶׁר־בָּ֣א יוֹמָ֔ם ב יחז' כא 34: לה 5 בְּעֵ֖ת עֲוֺ֥ן קֵֽץ׃ 35א יחז' כא 35: ירמ' מז 6 הָשַׁ֖ב אֶל־תַּעְרָ֑הּ בִּמְק֧וֹם אֲשֶׁר־נִבְרֵ֛את בְּאֶ֥רֶץ מְכֻרוֹתַ֖יִךְaEzek.21.35מְכֻרוֹתַיִךְמוצאך אֶשְׁפֹּ֥ט אֹתָֽךְ׃ 36א יחז' כא 36: ז 8‡ וְשָׁפַכְתִּ֤י עָלַ֨יִךְ֙ זַעְמִ֔י ב יחז' כא 36: ישע' ל 33; יחז' כב 21-20, 31; נחום א 6; חגי א 9; תהל' יח 16 בְּאֵ֥שׁ עֶבְרָתִ֖יaEzek.21.36עֶבְרָתִיכעסי אָפִ֣יחַ עָלָ֑יִךְ וּנְתַתִּ֗יךְ בְּיַד֙ אֲנָשִׁ֣ים בֹּֽעֲרִ֔יםbEzek.21.36בֹּעֲרִיםחסרי שכל, נבערים; או, מבערים אש ג יחז' כא 36: ירמ' ד 7; נ 23-20 חָרָשֵׁ֖י מַשְׁחִֽיתcEzek.21.36חָרָשֵׁי מַשְׁחִיתמומחים להשחית, אמנים בטבח׃ 37א יחז' כא 37: ירמ' כא 14‡; יחז' כא 3; מלא' ג 19 לָאֵ֤שׁ תִּֽהְיֶה֙ לְאָכְלָ֔ה דָּמֵ֥ךְ יִהְיֶ֖ה בְּת֣וֹךְ הָאָ֑רֶץ ב יחז' כא 37: כה 10 לֹ֣א תִזָּכֵ֔רִי כִּ֛י ג יחז' כא 37: כא 22‡ אֲנִ֥י יְהוָ֖ה דִּבַּֽרְתִּי׃ פ