יחזקאל יח

יחזקאל פרק יח

"הנפש החֹטאת היא תמות"

1וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 2מַה־לָּכֶ֗ם אַתֶּם֙ ^א יחז' יח 2: שמ"א כד 13; יחז' יב 23-22; טז 44 מֹֽשְׁלִים֙ אֶת־הַמָּשָׁ֣ל הַזֶּ֔ה עַל־אַדְמַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר ^ב יחז' יח 2: ירמ' לא 29; איכה ה 7 אָבוֹת֙ יֹ֣אכְלוּ בֹ֔סֶר^aEzek.18.2בֹסֶרפֵּרות חמוצים, שטרם הבשילו וְשִׁנֵּ֥י הַבָּנִ֖ים תִּקְהֶֽינָה^bEzek.18.2אָבוֹת... תִּקְהֶינָההבנים נענשים על חטאי האבות; תקהינה – ייעשו קהות׃ 3^א יחז' יח 3: יז 16‡ חַי־אָ֕נִי נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה אִם־יִֽהְיֶ֨ה לָכֶ֜ם ע֗וֹד מְשֹׁ֛ל הַמָּשָׁ֥ל הַזֶּ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ 4הֵ֤ן ^א יחז' יח 4: במד' טז 22; כז 16; ישע' מב 5; נז 16; עבר' יב 9 כָּל־הַנְּפָשׁוֹת֙ לִ֣י הֵ֔נָּה כְּנֶ֧פֶשׁ הָאָ֛ב וּכְנֶ֥פֶשׁ הַבֵּ֖ן לִי־הֵ֑נָּה ^ב יחז' יח 4: מל"ב יד 6; ירמ' לא 30; יחז' יח 20; לג 8 הַנֶּ֥פֶשׁ הַחֹטֵ֖את הִ֥יא תָמֽוּת׃ ס 5וְאִ֖ישׁ כִּי־יִהְיֶ֣ה צַדִּ֑יק וְעָשָׂ֥ה מִשְׁפָּ֖ט וּצְדָקָֽה׃ 6^א יחז' יח 6: ו 13‡; יח 11, 15; כב 9 אֶל־הֶֽהָרִים֙ לֹ֣א אָכָ֔ל^aEzek.18.6לֹא אָכָללא אכל קרבנות לאלילים ^ב יחז' יח 6: דבר' ד 19; יחז' יח 12, 15; כ 24; לג 25 וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־גִּלּוּלֵ֖י^bEzek.18.6גִּלּוּלֵישם גנאי לפסילים בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל ^ג יחז' יח 6: ויק' יח 20‡; ירמ' ה 8‡; יחז' יח 15; כב 11 וְאֶת־אֵ֤שֶׁת רֵעֵ֨הוּ֙ לֹ֣א טִמֵּ֔א ^ד יחז' יח 6: ויק' יב 2; טו 24; יח 19; כ 18; יחז' כב 10 וְאֶל־אִשָּׁ֥ה נִדָּ֖ה^cEzek.18.6נִדָּהבתקופת הוסת החודשית לֹ֥א יִקְרָֽב׃ 7וְאִישׁ֙ לֹ֣א יוֹנֶ֔ה^aEzek.18.7לֹא יוֹנֶהלא ירמה ^א יחז' יח 7: דבר' כד 13; יחז' לג 15; עמוס ב 8 חֲבֹלָת֥וֹ^bEzek.18.7חֲבֹלָתוֹמשהו שלקח כעירבון להלוואה חוֹב֙ יָשִׁ֔יב ^ב יחז' יח 7: ויק' יט 13 גְּזֵלָ֖ה לֹ֣א יִגְזֹ֑ל^cEzek.18.7לֹא יִגְזֹללא יקח בכוח, לא יגנוב ^ג יחז' יח 7: דבר' טו 11; ישע' נח 7; יחז' טז 49; יח 16; איוב לא 17-16; מתי כה 40-35; לוקס ג 11 לַחְמוֹ֙ לְרָעֵ֣ב יִתֵּ֔ן וְעֵירֹ֖ם יְכַסֶּה־בָּֽגֶד׃ 8^א יחז' יח 8: שמות כב 24; דבר' כג 21-20‡ בַּנֶּ֣שֶׁךְ^aEzek.18.8נֶּשֶׁךְריבית על כסף לֹֽא־יִתֵּ֗ן ^ב יחז' יח 8: ויק' כה 37-35 וְתַרְבִּית֙^bEzek.18.8תַרְבִּיתריבית על מזון, הצמודה לערך המזון בעת החזרת ההלוואה לֹ֣א יִקָּ֔ח ^ג יחז' יח 8: ישע' נו 2 מֵעָ֖וֶל יָשִׁ֣יב יָד֑וֹ^cEzek.18.8מֵעָוֶל יָשִׁיב יָדוֹימנע את עצמו מעוול ^ד יחז' יח 8: זכר' ז 9; ח 16 מִשְׁפַּ֤ט אֱמֶת֙ יַֽעֲשֶׂ֔ה בֵּ֥ין אִ֖ישׁ לְאִֽישׁ׃ 9^א יחז' יח 9: ויק' יח 5; מל"ב י 31‡; יחז' יא 12 בְּחֻקּוֹתַ֧י יְהַלֵּ֛ךְ וּמִשְׁפָּטַ֥י שָׁמַ֖ר לַעֲשׂ֣וֹת אֱמֶ֑ת ^ב יחז' יח 9: כ 11; חבק' ב 4; רומ' א 17; ז 10 צַדִּ֥יק הוּא֙ חָיֹ֣ה יִֽחְיֶ֔ה נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ 10וְהוֹלִ֥יד בֵּן־פָּרִ֖יץ^aEzek.18.10פָּרִיץאלים, רשע, פורץ גדר (המוסר) שֹׁפֵ֣ךְ דָּ֑ם וְעָ֣שָׂה אָ֔ח^bEzek.18.10אָחמשהו דומה; או, לאחיו, לרעהו מֵאַחַ֖ד מֵאֵֽלֶּה׃ 11וְה֕וּא^aEzek.18.11וְהוּאאבל הוא, האב אֶת־כָּל־אֵ֖לֶּה לֹ֣א עָשָׂ֑ה כִּ֣י^bEzek.18.11כִּיאבל הבן גַ֤ם ^א יחז' יח 11: ו 4-2, 13‡; יח 6, 15 אֶל־הֶֽהָרִים֙ אָכַ֔ל ^ב יחז' יח 11: ירמ' ה 8‡ וְאֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ טִמֵּֽא׃ 12^א יחז' יח 12: טז 49; עמוס ד 1; זכר' ז 10 עָנִ֤י וְאֶבְיוֹן֙ הוֹנָ֔ה ^ב יחז' יח 12: ויק' יט 13; ירמ' כב 3, 17 גְּזֵל֣וֹת גָּזָ֔ל ^ג יחז' יח 12: יח 7, 16 חֲבֹ֖ל לֹ֣א יָשִׁ֑יב וְאֶל־הַגִּלּוּלִים֙ נָשָׂ֣א עֵינָ֔יו ^ד יחז' יח 12: ה 9; טז 50; כב 11; לג 26 תּוֹעֵבָ֖ה עָשָֽׂה׃ 13^א יחז' יח 13: שמות כב 24; דבר' כג 21-20‡ בַּנֶּ֧שֶׁךְ נָתַ֛ן וְתַרְבִּ֥ית לָקַ֖ח וָחָ֑י לֹ֣א יִֽחְיֶ֗ה אֵ֣ת כָּל־הַתּוֹעֵב֤וֹת הָאֵ֨לֶּה֙ עָשָׂ֔ה מ֣וֹת יוּמָ֔ת ^ב יחז' יח 13: יהושע ב 19‡; יחז' ט 10‡ דָּמָ֖יו בּ֥וֹ יִהְיֶֽה׃ 14וְהִנֵּה֙ הוֹלִ֣יד בֵּ֔ן וַיַּ֕רְא אֶת־כָּל־חַטֹּ֥את אָבִ֖יו אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה ^א יחז' יח 14: דהי"ב כט 10-6; לד 21 וַיִּרְאֶ֕ה וְלֹ֥א יַעֲשֶׂ֖ה כָּהֵֽן׃ 15^א יחז' יח 15: יח 6 עַל־הֶֽהָרִים֙ לֹ֣א אָכָ֔ל וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל ^ב יחז' יח 15: ירמ' ה 8‡ אֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ לֹ֥א טִמֵּֽא׃ 16וְאִישׁ֙ לֹ֣א הוֹנָ֔ה חֲבֹל֙ לֹ֣א חָבָ֔ל וּגְזֵלָ֖ה לֹ֣א גָזָ֑ל ^א יחז' יח 16: יח 7‡; מתי כה 36-35; לוקס ג 11 לַחְמוֹ֙ לְרָעֵ֣ב נָתָ֔ן וְעֵר֖וֹם כִּסָּה־בָֽגֶד׃ 17מֵעָנִ֞י^aEzek.18.17מֵעָנִימלעשות רע לעני; או, מלחטוא, מלעשות עוון הֵשִׁ֣יב יָד֗וֹ ^א יחז' יח 17: שמות כב 24; דבר' כג 21-20‡ נֶ֤שֶׁךְ^bEzek.18.17נֶשֶׁךְריבית על כסף וְתַרְבִּית֙ לֹ֣א לָקָ֔ח מִשְׁפָּטַ֣י עָשָׂ֔ה ^ב יחז' יח 17: יח 9‡ בְּחֻקּוֹתַ֖י הָלָ֑ךְ ^ג יחז' יח 17: רומ' ב 8-6 ה֗וּא לֹ֥א יָמ֛וּת בַּעֲוֺ֥ן אָבִ֖יו חָיֹ֥ה יִחְיֶֽה׃ 18אָבִ֞יו ^א יחז' יח 18: כב 29 כִּֽי־עָ֣שַׁק עֹ֗שֶׁק גָּזַל֙ גֵּ֣זֶל אָ֔ח וַאֲשֶׁ֥ר לֹא־ט֛וֹב עָשָׂ֖ה בְּת֣וֹךְ עַמָּ֑יו וְהִנֵּה־מֵ֖ת בַּעֲוֺנֽוֹ׃ 19וַאֲמַרְתֶּ֕ם ^א יחז' יח 19: יח 2 מַדֻּ֛עַ לֹא־נָשָׂ֥א הַבֵּ֖ן בַּעֲוֺ֣ן הָאָ֑ב וְהַבֵּ֞ן ^ב יחז' יח 19: יח 9‡ מִשְׁפָּ֧ט וּצְדָקָ֣ה עָשָׂ֗ה אֵ֣ת כָּל־חֻקּוֹתַ֥י שָׁמַ֛ר וַיַּעֲשֶׂ֥ה אֹתָ֖ם חָיֹ֥ה יִחְיֶֽה׃ 20^א יחז' יח 20: מל"ב יד 6; ירמ' לא 30; יחז' יח 4; לג 6, 8 הַנֶּ֥פֶשׁ הַחֹטֵ֖את הִ֣יא תָמ֑וּת ^ב יחז' יח 20: דבר' כד 16‡; יוח' ט 2 בֵּ֞ן לֹא־יִשָּׂ֣א ׀ בַּעֲוֺ֣ן הָאָ֗ב וְאָב֙ לֹ֤א יִשָּׂא֙ בַּעֲוֺ֣ן הַבֵּ֔ן ^ג יחז' יח 20: מל"א ח 32‡; מתי טז 27; רומ' ב 9-6 צִדְקַ֤ת הַצַּדִּיק֙ עָלָ֣יו תִּֽהְיֶ֔ה וְרִשְׁעַ֥ת ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (רשע) הָרָשָׁ֖ע עָלָ֥יו תִּֽהְיֶֽה׃ ס

דרכי ה' ישרות הן

(יחז' לג 20-10)

21^א יחז' יח 21: יח 28-27; לג 12, 19 וְהָרָשָׁ֗ע כִּ֤י יָשׁוּב֙ מִכָּל־^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (חטאתו) חַטֹּאתָיו֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וְשָׁמַר֙ אֶת־כָּל־חֻקּוֹתַ֔י וְעָשָׂ֥ה מִשְׁפָּ֖ט וּצְדָקָ֑ה חָיֹ֥ה יִחְיֶ֖ה לֹ֥א יָמֽוּת׃ 22כָּל־פְּשָׁעָיו֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה ^א יחז' יח 22: ישע' מג 25; ירמ' נ 20; יחז' לג 16; מיכה ז 19-18 לֹ֥א יִזָּכְר֖וּ ל֑וֹ ^ב יחז' יח 22: תהל' יח 25-21 בְּצִדְקָת֥וֹ אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה יִֽחְיֶֽה׃ 23^א יחז' יח 23: יח 32; לג 11; טימ"א ב 4 הֶחָפֹ֤ץ אֶחְפֹּץ֙^aEzek.18.23הֶחָפֹץ אֶחְפֹּץהאם ברצוני מ֣וֹת רָשָׁ֔ע נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה הֲל֛וֹא ^ב יחז' יח 23: ישע' לא 6‡ בְּשׁוּב֥וֹ מִדְּרָכָ֖יו וְחָיָֽה׃ ס 24^א יחז' יח 24: שמ"א טו 11; יחז' ג 20‡; עבר' ו 6 וּבְשׁ֨וּב צַדִּ֤יק מִצִּדְקָתוֹ֙ וְעָ֣שָׂה עָ֔וֶל כְּכֹ֨ל הַתּוֹעֵב֜וֹת אֲשֶׁר־עָשָׂ֧ה הָרָשָׁ֛ע יַעֲשֶׂ֖ה וָחָ֑י^aEzek.18.24וָחָיהאם הוא יחיה? ^ב יחז' יח 24: גלט' ג 4-3 כָּל־^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (צדקתו) צִדְקֹתָ֤יו אֲשֶׁר־עָשָׂה֙ לֹ֣א תִזָּכַ֔רְנָה^bEzek.18.24בְּמַעֲלוֹבבגידתו ^ג יחז' יח 24: יז 20; כ 27; לט 23, 26; משלי כא 16 בְּמַעֲל֧וֹ אֲשֶׁר־מָעַ֛ל וּבְחַטָּאת֥וֹ אֲשֶׁר־חָטָ֖א בָּ֥ם ^ד יחז' יח 24: יח 4, 13 יָמֽוּת׃ 25^א יחז' יח 25: יח 19, 29; לג 17, 20; מלא' ב 17; ג 15-13 וַאֲמַרְתֶּ֕ם לֹ֥א יִתָּכֵ֖ן^aEzek.18.25לֹא יִתָּכֵןלא נכונה, בלתי אפשרית דֶּ֣רֶךְ אֲדֹנָ֑י שִׁמְעוּ־נָא֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל ^ב יחז' יח 25: ברא' יח 25; ישע' מה 21‡ הֲדַרְכִּי֙ לֹ֣א יִתָּכֵ֔ן הֲלֹ֥א דַרְכֵיכֶ֖ם לֹ֥א יִתָּכֵֽנוּ׃ 26בְּשׁוּב־צַדִּ֧יק מִצִּדְקָת֛וֹ ^א יחז' יח 26: לג 13 וְעָ֥שָׂה עָ֖וֶל וּמֵ֣ת עֲלֵיהֶ֑ם בְּעַוְל֥וֹ אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה יָמֽוּת׃ ס 27^א יחז' יח 27: לג 14 וּבְשׁ֣וּב רָשָׁ֗ע מֵֽרִשְׁעָתוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וַיַּ֥עַשׂ מִשְׁפָּ֖ט וּצְדָקָ֑ה ^ב יחז' יח 27: ישע' א 18; נה 7 ה֖וּא אֶת־נַפְשׁ֥וֹ יְחַיֶּֽה׃ 28וַיִּרְאֶ֣ה ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (וישוב) וַיָּ֔שָׁב מִכָּל־פְּשָׁעָ֖יו אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה ^א יחז' יח 28: יח 9 חָי֥וֹ יִחְיֶ֖ה לֹ֥א יָמֽוּת׃ 29וְאָֽמְרוּ֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א יִתָּכֵ֖ן דֶּ֣רֶךְ אֲדֹנָ֑י הַדְּרָכַ֞י לֹ֤א יִתָּֽכְנּוּ֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל הֲלֹ֥א דַרְכֵיכֶ֖ם לֹ֥א יִתָּכֵֽן׃ 30לָכֵן֩ ^א יחז' יח 30: לג 20 אִ֨ישׁ כִּדְרָכָ֜יו אֶשְׁפֹּ֤ט אֶתְכֶם֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה ^ב יחז' יח 30: ישע' לא 6‡; יחז' יד 6; לג 12-11; מתי ג 2‡ שׁ֤וּבוּ וְהָשִׁ֨יבוּ֙ מִכָּל־פִּשְׁעֵיכֶ֔ם וְלֹֽא־יִהְיֶ֥ה לָכֶ֛ם ^ג יחז' יח 30: ז 19; יד 4-3, 7; מד 12 לְמִכְשׁ֖וֹל עָוֺֽן׃ 31^א יחז' יח 31: ישע' א 16‡; נה 7 הַשְׁלִ֣יכוּ מֵעֲלֵיכֶ֗ם אֶת־כָּל־פִּשְׁעֵיכֶם֙ אֲשֶׁ֣ר פְּשַׁעְתֶּ֣ם בָּ֔ם וַעֲשׂ֥וּ לָכֶ֛ם ^ב יחז' יח 31: יא 19; לו 26; תהל' נא 12 לֵ֥ב חָדָ֖שׁ וְר֣וּחַ חֲדָשָׁ֑ה ^ג יחז' יח 31: לג 11 וְלָ֥מָּה תָמֻ֖תוּ בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃ 32כִּ֣י ^א יחז' יח 32: יח 23; טימ"א ב 4 לֹ֤א אֶחְפֹּץ֙ בְּמ֣וֹת הַמֵּ֔ת נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה וְהָשִׁ֖יבוּ וִֽחְיֽוּ׃ פ