יחזקאל טז
יחזקאל פרק טז
בוגדנותה של ירושלים
1וַיְהִ֥י
דְבַר־יְהוָ֖ה
אֵלַ֥י
לֵאמֹֽר׃
2בֶּן־אָדָ֕ם
א
יחז' טז 2:
ישע' נח 1;
יחז' כ 4;
כב 2;
כג 36
הוֹדַ֥ע
אֶת־יְרוּשָׁלִַ֖ם
אֶת־תּוֹעֲבֹתֶֽיהָ׃
3וְאָמַרְתָּ֞
כֹּה־אָמַ֨ר
אֲדֹנָ֤י
יְהוִה֙
לִיר֣וּשָׁלִַ֔ם
מְכֹרֹתַ֨יִךְ֙aEzek.16.3מְכֹרֹתַיִךְמוצאך
וּמֹ֣לְדֹתַ֔יִךְ
מֵאֶ֖רֶץ
הַֽכְּנַעֲנִ֑י
א
יחז' טז 3:
טז 45
אָבִ֥יךְ
ב
יחז' טז 3:
ברא' טו 16
הָאֱמֹרִ֖י
וְאִמֵּ֥ךְ
ג
יחז' טז 3:
שמ"א כו 6‡
חִתִּֽית׃
4וּמוֹלְדוֹתַ֗יִךְ
א
יחז' טז 4:
הושע ב 5
בְּי֨וֹם
הוּלֶּ֤דֶת
אֹתָךְ֙
לֹֽא־כָרַּ֣ת
שָׁרֵּ֔ךְaEzek.16.4לֹא־כָרַּת שָׁרֵּךְלא חתכו לך את הטבור
וּבְמַ֥יִם
ב
יחז' טז 4:
טיט' ג 5
לֹֽא־רֻחַ֖צְתְּ
לְמִשְׁעִ֑יbEzek.16.4לְמִשְׁעִילניקיון, שתהיי חלקה
וְהָמְלֵ֨חַ֙
לֹ֣א
הֻמְלַ֔חַתְּ
וְהָחְתֵּ֖ל
לֹ֥א
חֻתָּֽלְתְּcEzek.16.4הָחְתֵּל לֹא חֻתָּלְתְּלא עטפו אותך בבדים (כדי ליישר את האיברים)׃
5לֹא־חָ֨סָה
עָלַ֜יִךְ
עַ֗יִןaEzek.16.5לֹא... עַיִןלא חמלו עליך
לַעֲשׂ֥וֹת
לָ֛ךְ
אַחַ֥ת
מֵאֵ֖לֶּה
לְחֻמְלָ֣הbEzek.16.5לְחֻמְלָהלחמול, לרחם
עָלָ֑יִךְ
וַֽתֻּשְׁלְכִ֞י
א
יחז' טז 5:
דבר' לב 10
אֶל־פְּנֵ֤י
הַשָּׂדֶה֙
בְּגֹ֣עַל
נַפְשֵׁ֔ךְcEzek.16.5בְּגֹעַל נַפְשֵׁךְבלכלוך גופך
בְּי֖וֹם
הֻלֶּ֥דֶת
אֹתָֽךְ׃
6וָאֶעֱבֹ֤ר
עָלַ֨יִךְ֙
וָֽאֶרְאֵ֔ךְ
מִתְבּוֹסֶ֖סֶתaEzek.16.6מִתְבּוֹסֶסֶתמתגוללת
בְּדָמָ֑יִךְ
וָאֹ֤מַר
לָךְ֙
בְּדָמַ֣יִךְ
חֲיִ֔י
וָאֹ֥מַר
לָ֖ךְ
בְּדָמַ֥יִךְ
חֲיִֽי׃
7א
יחז' טז 7:
ברא' טו 5‡;
שמות א 7;
דבר' א 10‡
רְבָבָ֗הaEzek.16.7רְבָבָהגדילה וריבוי
כְּצֶ֤מַח
הַשָּׂדֶה֙
נְתַתִּ֔יךְ
וַתִּרְבִּי֙
וַֽתִּגְדְּלִ֔י
וַתָּבֹ֖אִי
בַּעֲדִ֣י
עֲדָיִ֑יםbEzek.16.7תָּבֹאִי בַּעֲדִי עֲדָיִיםיפית עד מאוד, היית כמו עדי, תכשיט יפה ביותר
שָׁדַ֤יִם
נָכֹ֨נוּ֙cEzek.16.7נָכֹנוּהתפתחו
וּשְׂעָרֵ֣ךְ
צִמֵּ֔חַ
וְאַ֖תְּ
עֵרֹ֥ם
וְעֶרְיָֽהdEzek.16.7עֵרֹם וְעֶרְיָהעירומה לגמרי׃
8וָאֶעֱבֹ֨ר
עָלַ֜יִךְ
וָאֶרְאֵ֗ךְ
וְהִנֵּ֤ה
עִתֵּךְ֙
עֵ֣ת
דֹּדִ֔יםaEzek.16.8עִתֵּךְ עֵת דֹּדִיםהתבגרת עד גיל האהבה, עד זמן הינשואין
א
יחז' טז 8:
רות ג 9
וָאֶפְרֹ֤שׂ
כְּנָפִי֙bEzek.16.8כְּנָפִיכנף בגדי
עָלַ֔יִךְcEzek.16.8אֶפְרֹשׂ כְּנָפִי עָלַיִךְבאתי אתך בברית נישואין
וָאֲכַסֶּ֖ה
עֶרְוָתֵ֑ךְdEzek.16.8אֲכַסֶּה עֶרְוָתֵךְבכנף בגדי כיסיתי את עירומך
ב
יחז' טז 8:
ברא' כב 16‡;
הושע ב 22-21
וָאֶשָּׁ֣בַֽע
לָ֠ךְ
ג
יחז' טז 8:
שמות כד 8-7;
דבר' כט 11
וָאָב֨וֹא
בִבְרִ֜ית
אֹתָ֗ךְ
נְאֻ֛ם
אֲדֹנָ֥י
יְהוִ֖ה
ד
יחז' טז 8:
שמות יט 5‡
וַתִּ֥הְיִי
לִֽי׃
9א
יחז' טז 9:
רות ג 3;
אפס' ה 26;
טיט' ג 5
וָאֶרְחָצֵ֣ךְ
בַּמַּ֔יִם
וָאֶשְׁטֹ֥ף
דָּמַ֖יִךְ
מֵֽעָלָ֑יִךְ
וָאֲסֻכֵ֖ךְaEzek.16.9אֲסֻכֵךְמשחתיך
בַּשָּֽׁמֶן׃
10וָאַלְבִּישֵׁ֣ךְ
א
יחז' טז 10:
יז 3;
כו 16;
כז 7,
16,
24
רִקְמָ֔ה
וָאֶנְעֲלֵ֖ךְ
תָּ֑חַשׁ
וָאֶחְבְּשֵׁ֣ךְ
בַּשֵּׁ֔שׁaEzek.16.10אֶחְבְּשֵׁךְ בַּשֵּׁשׁשמתי על ראשך פאר, כיסוי מבד פשתן
וַאֲכַסֵּ֖ךְ
מֶֽשִׁי׃
11וָאֶעְדֵּ֖ךְ
עֶ֑דִיaEzek.16.11עֶדִיתכשיטים
וָאֶתְּנָ֤ה
א
יחז' טז 11:
ברא' כד 22,
47;
יחז' כג 42
צְמִידִים֙
עַל־יָדַ֔יִךְ
ב
יחז' טז 11:
ברא' מא 42
וְרָבִ֖ידbEzek.16.11רָבִידתכשיט לצואר
עַל־גְּרוֹנֵֽךְ׃
12וָאֶתֵּ֥ן
א
יחז' טז 12:
ברא' כד 47;
ישע' ג 21;
הושע ב 15
נֶ֨זֶם֙aEzek.16.12נֶזֶםתכשיט לאוזן או לאף
עַל־אַפֵּ֔ךְ
ב
יחז' טז 12:
במד' לא 50
וַעֲגִילִ֖ים
עַל־אָזְנָ֑יִךְ
ג
יחז' טז 12:
ישע' כח 5;
ירמ' יג 18;
יחז' כא 31;
כג 42
וַעֲטֶ֥רֶתbEzek.16.12עֲטֶרֶתכתר
תִּפְאֶ֖רֶת
בְּרֹאשֵֽׁךְ׃
13א
יחז' טז 13:
כג 40;
תהל' מה 15-14
וַתַּעְדִּ֞יaEzek.16.13תַּעְדִּיקוּשטת
זָהָ֣ב
וָכֶ֗סֶף
וּמַלְבּוּשֵׁךְ֙
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ששי)
שֵׁ֤שׁ
וָמֶ֨שִׁי֙
וְרִקְמָ֔ה
סֹ֧לֶתbEzek.16.13סֹלֶתקמח משובח
וּדְבַ֛שׁ
וָשֶׁ֖מֶן
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(אכלתי)
אָכָ֑לְתְּ
וַתִּ֨יפִי֙cEzek.16.13תִּיפִייפית
בִּמְאֹ֣ד
מְאֹ֔ד
וַֽתִּצְלְחִ֖י
לִמְלוּכָֽהdEzek.16.13תִּצְלְחִי לִמְלוּכָההיית ראויה למלוך׃
14א
יחז' טז 14:
מל"א י 1,
24
וַיֵּ֨צֵא
לָ֥ךְ
שֵׁ֛ם
בַּגּוֹיִ֖ם
בְּיָפְיֵ֑ךְ
כִּ֣י
׀
ב
יחז' טז 14:
תהל' נ 2;
איכה ב 15
כָּלִ֣ילaEzek.16.14כָּלִילמושלם
ה֗וּא
בַּֽהֲדָרִי֙
אֲשֶׁר־שַׂ֣מְתִּי
עָלַ֔יִךְ
נְאֻ֖ם
אֲדֹנָ֥י
יְהוִֽה׃
15וַתִּבְטְחִ֣י
א
יחז' טז 15:
טז 25
בְיָפְיֵ֔ךְ
ב
יחז' טז 15:
ויק' כ 5‡;
ישע' נז 8;
התג' יז 2-1
וַתִּזְנִ֖י
עַל־שְׁמֵ֑ךְaEzek.16.15תִּזְנִי עַל־שְׁמֵךְניצלת את שמך המפורסם כדי לזנות
וַתִּשְׁפְּכִ֧י
אֶת־תַּזְנוּתַ֛יִךְbEzek.16.15אֶת־תַּזְנוּתַיִךְמעשי הזנות שלך
עַל־כָּל־עוֹבֵ֖ר
לוֹ־יֶֽהִיcEzek.16.15לוֹ־יֶהִייופייך היה לכל עובר; או, מעשי הזנות שלך היו לכל עובר; או, אולי, כמו בסוף הפסוק הבא: לא יהיה׃
16וַתִּקְחִ֣י
מִבְּגָדַ֗יִךְ
וַתַּֽעֲשִׂי־לָךְ֙
א
יחז' טז 16:
כ 29
בָּמ֣וֹתaEzek.16.16בָּמוֹתאתרי פולחן לאלילים
טְלֻא֔וֹתbEzek.16.16טְלֻאוֹתמקושטות בבגדים צבעוניים
וַתִּזְנִ֖י
עֲלֵיהֶ֑ם
לֹ֥א
בָא֖וֹת
וְלֹ֥א
יִהְיֶֽהcEzek.16.16לֹא... יִהְיֶהמעשים שלא היו כמותם ולא יהיו בעתיד׃
17וַתִּקְחִ֞י
א
יחז' טז 17:
טז 12-11
כְּלֵ֣י
תִפְאַרְתֵּ֗ךְ
מִזְּהָבִ֤י
וּמִכַּסְפִּי֙
אֲשֶׁ֣ר
נָתַ֣תִּי
לָ֔ךְ
וַתַּעֲשִׂי־לָ֖ךְ
צַלְמֵ֣י
זָכָ֑ר
וַתִּזְנִי־בָֽם׃
18וַתִּקְחִ֛י
א
יחז' טז 18:
טז 13
אֶת־בִּגְדֵ֥י
רִקְמָתֵ֖ךְ
וַתְּכַסִּ֑יםaEzek.16.18תְּכַסִּיםכיסית אותם
וְשַׁמְנִי֙
ב
יחז' טז 18:
שמות ל 35‡
וּקְטָרְתִּ֔י
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(נתתי)
נָתַ֖תְּ
לִפְנֵיהֶֽם׃
19א
יחז' טז 19:
הושע ב 10
וְלַחְמִי֩
אֲשֶׁר־נָתַ֨תִּי
לָ֜ךְ
סֹ֣לֶת
וָשֶׁ֤מֶן
וּדְבַשׁ֙
הֶֽאֱכַלְתִּ֔יךְ
וּנְתַתִּ֧יהוּ
לִפְנֵיהֶ֛ם
ב
יחז' טז 19:
ברא' ח 21‡
לְרֵ֥יחַ
נִיחֹ֖חַ
וַיֶּ֑הִי
נְאֻ֖ם
אֲדֹנָ֥י
יְהוִֽה׃
20וַתִּקְחִ֞י
אֶת־בָּנַ֤יִךְ
וְאֶת־בְּנוֹתַ֨יִךְ֙
אֲשֶׁ֣ר
א
יחז' טז 20:
שמות יג 2,
12;
יחז' כג 37
יָלַ֣דְתְּ
לִ֔י
ב
יחז' טז 20:
ויק' יח 21‡;
יחז' כ 31;
כג 37
וַתִּזְבָּחִ֥ים
לָהֶ֖םaEzek.16.20לָהֶםלאלילים
לֶאֱכ֑וֹל
הַמְעַ֖ט
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(מתזנתך)
מִתַּזְנוּתָֽיִךְbEzek.16.20הַמְעַט מִתַּזְנוּתָיִךְהאם לא די במעשי הזנות שלך?; או, ואם מעשי זנותך אלה לא היו מספיק רעים ...׃
21וַֽתִּשְׁחֲטִ֖י
אֶת־בָּנָ֑י
וַֽתִּתְּנִ֔ים
בְּהַעֲבִ֥יר
אוֹתָ֖ם
לָהֶֽם׃
22וְאֵ֤ת
כָּל־תּוֹעֲבֹתַ֨יִךְ֙
וְתַזְנֻתַ֔יִךְ
לֹ֥א
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(זכרתי)
זָכַ֖רְתְּ
אֶת־יְמֵ֣י
א
יחז' טז 22:
תהל' קכט 1‡;
התג' ב 4
נְעוּרָ֑יִךְ
ב
יחז' טז 22:
טז 4;
הושע ב 5
בִּֽהְיוֹתֵךְ֙
עֵרֹ֣ם
וְעֶרְיָ֔ה
מִתְבּוֹסֶ֥סֶת
בְּדָמֵ֖ךְ
הָיִֽית׃
23וַיְהִ֕י
אַחֲרֵ֖י
כָּל־רָעָתֵ֑ךְ
א֣וֹי
א֣וֹי
לָ֔ךְ
נְאֻ֖ם
אֲדֹנָ֥י
יְהוִֽה׃
24א
יחז' טז 24:
ירמ' יא 13;
יחז' טז 31,
39
וַתִּבְנִי־לָ֖ךְ
גֶּ֑בaEzek.16.24גֶּבגבעה, במה
וַתַּעֲשִׂי־לָ֥ךְ
ב
יחז' טז 24:
ו 13‡
רָמָ֖ה
בְּכָל־רְחֽוֹבbEzek.16.24רְחוֹבכיכר׃
25א
יחז' טז 25:
ירמ' ג 2;
משלי ט 14
אֶל־כָּל־רֹ֣אשׁ
דֶּ֗רֶךְaEzek.16.25אֶל... דֶּרֶךְבכל צומת; או, בכל מקום גבוה בדרך
בָּנִית֙
רָֽמָתֵ֔ךְ
וַתְּתַֽעֲבִי֙
ב
יחז' טז 25:
טז 15
אֶת־יָפְיֵ֔ךְ
וַתְּפַשְּׂקִ֥יbEzek.16.25תְּפַשְּׂקִיפיסקת
אֶת־רַגְלַ֖יִךְ
לְכָל־עוֹבֵ֑ר
וַתַּרְבִּ֖י
אֶת־*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(תזנתך)
תַּזְנוּתָֽיִךְ׃
26א
יחז' טז 26:
ויק' יח 21‡
וַתִּזְנִ֧י
אֶל־בְּנֵֽי־מִצְרַ֛יִם
שְׁכֵנַ֖יִךְ
גִּדְלֵ֣י
בָשָׂ֑רaEzek.16.26גִּדְלֵי בָשָׂרבעלי איבר מין גדול
וַתַּרְבִּ֥י
אֶת־תַּזְנֻתֵ֖ךְ
ב
יחז' טז 26:
שפט' ב 12‡;
יחז' ח 17
לְהַכְעִיסֵֽנִי׃
27וְהִנֵּ֨ה
א
יחז' טז 27:
דהי"א כא 16‡
נָטִ֤יתִי
יָדִי֙
עָלַ֔יִךְaEzek.16.27נָטִיתִי יָדִי עָלַיִךְידי נטויה להעניש אותך
וָאֶגְרַ֖ע
חֻקֵּ֑ךְbEzek.16.27אֶגְרַע חֻקֵּךְמנעתי, המעטתי את לחם חוקך, את מה קבעתי שיהיה שלך
וָאֶתְּנֵ֞ךְ
בְּנֶ֤פֶשׁ
שֹׂנְאוֹתַ֨יִךְ֙cEzek.16.27אֶתְּנֵךְ בְּנֶפֶשׁ שֹׂנְאוֹתַיִךְמסרתי אותך לרצון אויביך
ב
יחז' טז 27:
שמ"ב א 20;
יחז' טז 57
בְּנ֣וֹת
פְּלִשְׁתִּ֔ים
ג
יחז' טז 27:
קור"א ה 1
הַנִּכְלָמ֖וֹתdEzek.16.27הַנִּכְלָמוֹתמתביישות
מִדַּרְכֵּ֥ךְ
זִמָּֽהeEzek.16.27מִדַּרְכֵּךְ זִמָּהממעשי זנותך, מהתנהגותך המתועבת׃
28א
יחז' טז 28:
מל"ב טז 7,
18-10;
ירמ' ב 18,
36;
יחז' כג 5,
12;
הושע י 6;
דהי"ב כח 16,
23-20
וַתִּזְנִי֙
אֶל־בְּנֵ֣י
ב
יחז' טז 28:
לב 22
אַשּׁ֔וּר
מִבִּלְתִּ֖י
שָׂבְעָתֵ֑ךְaEzek.16.28מִבִּלְתִּי שָׂבְעָתֵךְכי עדיין לא שבעת
וַתִּזְנִ֕ים
וְגַ֖ם
לֹ֥א
שָׂבָֽעַתְּ׃
29וַתַּרְבִּ֧י
אֶת־תַּזְנוּתֵ֛ךְ
אֶל־אֶ֥רֶץ
כְּנַ֖עַןaEzek.16.29אֶרֶץ כְּנַעַןארץ סוחרים
כַּשְׂדִּ֑ימָה
וְגַם־בְּזֹ֖את
לֹ֥א
שָׂבָֽעַתְּ׃
30מָ֤ה
אֲמֻלָה֙aEzek.16.30אֲמֻלָהנשחתת, חלשה
לִבָּתֵ֔ךְ
נְאֻ֖ם
אֲדֹנָ֣י
יְהוִ֑ה
בַּעֲשׂוֹתֵךְ֙
אֶת־כָּל־אֵ֔לֶּה
מַעֲשֵׂ֥ה
א
יחז' טז 30:
ירמ' ג 3
אִשָּֽׁה־זוֹנָ֖ה
שַׁלָּֽטֶתbEzek.16.30שַׁלָּטֶתחסרת ריסון, הולכת בשרירות לבה; או, חסרת בושה׃
31בִּבְנוֹתַ֤יִךְ
א
יחז' טז 31:
טז 24,
39
גַּבֵּךְ֙
בְּרֹ֣אשׁ
כָּל־דֶּ֔רֶךְ
וְרָמָתֵ֥ךְ
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(עשיתי)
עָשִׂ֖ית
בְּכָל־רְח֑וֹב
וְלֹא־*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(הייתי)
הָיִ֥ית
כַּזּוֹנָ֖ה
לְקַלֵּ֥סaEzek.16.31לְקַלֵּס אֶתְנָןלעגת, בזת לאתנן הזנות, עשית את מעשי זנותך בלי תשלום
ב
יחז' טז 31:
טז 41
אֶתְנָֽן׃
32א
יחז' טז 32:
ירמ' ג 9-8‡;
יג 27;
יחז' כג 37,
43;
הושע ב 4;
ג 1
הָאִשָּׁ֖ה
הַמְּנָאָ֑פֶת
ב
יחז' טז 32:
יעקב ד 4
תַּ֣חַת
אִישָׁ֔הּ
תִּקַּ֖ח
אֶת־זָרִֽים׃
33לְכָל־זֹנ֖וֹת
יִתְּנוּ־נֵ֑דֶהaEzek.16.33נֵדֶהמתנה, שכר
א
יחז' טז 33:
טז 41;
הושע ח 9
וְאַ֨תְּ
נָתַ֤תְּ
אֶת־נְדָנַ֨יִךְ֙bEzek.16.33נְדָנַיִךְמתנותך
לְכָל־מְאַֽהֲבַ֔יִךְ
וַתִּשְׁחֳדִ֣י
אוֹתָ֗ם
לָב֥וֹא
אֵלַ֛יִךְ
מִסָּבִ֖יבcEzek.16.33מִסָּבִיבמכל עבר
בְּתַזְנוּתָֽיִךְ׃
34וַיְהִי־בָ֨ךְ
הֵ֤פֶךְ
מִן־הַנָּשִׁים֙
בְּתַזְנוּתַ֔יִךְ
וְאַחֲרַ֖יִךְ
לֹ֣א
זוּנָּ֑הaEzek.16.34אַחֲרַיִךְ לֹא זוּנָּהאף מאהב לא הלך, לא זנה אחרייך
וּבְתִתֵּ֣ךְ
א
יחז' טז 34:
טז 41
אֶתְנָ֗ן
וְאֶתְנַ֛ן
לֹ֥א
נִתַּן־לָ֖ךְ
וַתְּהִ֥י
לְהֶֽפֶךְ׃
35לָכֵ֣ן
זוֹנָ֔ה
שִׁמְעִ֖י
דְּבַר־יְהוָֽה׃
פ
36כֹּֽה־אָמַ֞ר
אֲדֹנָ֣י
יְהֹוִ֗ה
יַ֣עַן
הִשָּׁפֵ֤ךְ
נְחֻשְׁתֵּךְ֙aEzek.16.36הִשָּׁפֵךְ נְחֻשְׁתֵּךְנשפכו תאוותייך; או, הרמת את שולי שמלתך וחשפת את עירומך וערוותך
וַתִּגָּלֶ֣ה
עֶרְוָתֵ֔ךְ
בְּתַזְנוּתַ֖יִךְ
עַל־מְאַהֲבָ֑יִךְ
וְעַל֙
כָּל־גִּלּוּלֵ֣יbEzek.16.36גִּלּוּלֵיפסילי
תוֹעֲבוֹתַ֔יִךְ
א
יחז' טז 36:
ויק' יח 21‡;
יחז' טז 21;
כ 31;
כג 37
וְכִדְמֵ֣י
בָנַ֔יִךְ
אֲשֶׁ֥ר
נָתַ֖תְּ
לָהֶֽם׃
37לָ֠כֵן
הִנְנִ֨י
א
יחז' טז 37:
כג 10-9,
22
מְקַבֵּ֤ץ
אֶת־כָּל־מְאַהֲבַ֨יִךְ֙
אֲשֶׁ֣ר
עָרַ֣בְתְּ
עֲלֵיהֶ֔םaEzek.16.37עָרַבְתְּ עֲלֵיהֶםנעמת להם
וְאֵת֙
כָּל־אֲשֶׁ֣ר
אָהַ֔בְתְּ
עַ֖ל
כָּל־אֲשֶׁ֣ר
ב
יחז' טז 37:
כג 17,
28
שָׂנֵ֑את
וְקִבַּצְתִּי֩
אֹתָ֨ם
עָלַ֜יִךְ
מִסָּבִ֗יב
ג
יחז' טז 37:
ישע' מז 3;
ירמ' יג 26;
הושע ב 5,
12;
נחום ג 5
וְגִלֵּיתִ֤י
עֶרְוָתֵךְ֙
אֲלֵהֶ֔ם
וְרָא֖וּ
אֶת־כָּל־עֶרְוָתֵֽךְ׃
38א
יחז' טז 38:
כג 45
וּשְׁפַטְתִּיךְ֙
מִשְׁפְּטֵ֣י
נֹאֲפ֔וֹת
וְשֹׁפְכֹ֖ת
דָּ֑םaEzek.16.38שְׁפַטְתִּיךְ... דָּםדינך יהיה דינו של נואף או שופך דם, דין מוות
וּנְתַתִּ֕יךְ
דַּ֥ם
ב
יחז' טז 38:
כג 25
חֵמָ֖ה
וְקִנְאָֽה׃
39וְנָתַתִּ֨י
אוֹתָ֜ךְ
בְּיָדָ֗ם
וְהָרְס֤וּ
א
יחז' טז 39:
טז 24,
31
גַבֵּךְ֙
וְנִתְּצ֣וּaEzek.16.39נִתְּצוּיהרסו
רָמֹתַ֔יִךְ
ב
יחז' טז 39:
כג 26;
הושע ב 5
וְהִפְשִׁ֤יטוּ
אוֹתָךְ֙
בְּגָדַ֔יִךְ
וְלָקְח֖וּ
כְּלֵ֣י
תִפְאַרְתֵּ֑ךְbEzek.16.39כְּלֵי תִפְאַרְתֵּךְבגדייך המפוארים
וְהִנִּיח֖וּךְ
עֵירֹ֥ם
וְעֶרְיָֽהcEzek.16.39עֵירֹם וְעֶרְיָהעירומה׃
40וְהֶעֱל֤וּ
עָלַ֨יִךְ֙
א
יחז' טז 40:
כג 47
קָהָ֔ל
ב
יחז' טז 40:
ויק' כ 2‡
וְרָגְמ֥וּ
אוֹתָ֖ךְ
בָּאָ֑בֶן
וּבִתְּק֖וּךְaEzek.16.40בִתְּקוּךְידקרו אותך; או, יחתכו אותך לגזרים
בְּחַרְבוֹתָֽם׃
41א
יחז' טז 41:
מל"ב כה 9;
ירמ' לט 8;
נב 13
וְשָׂרְפ֤וּ
בָתַּ֨יִךְ֙
בָּאֵ֔שׁ
ב
יחז' טז 41:
שמות יב 12‡
וְעָשׂוּ־בָ֣ךְ
שְׁפָטִ֔יםaEzek.16.41עָשׂוּ־בָךְ שְׁפָטִיםיענישו אותך
לְעֵינֵ֖י
נָשִׁ֣ים
רַבּ֑וֹת
ג
יחז' טז 41:
כג 27,
48
וְהִשְׁבַּתִּיךְ֙
מִזּוֹנָ֔ה
ד
יחז' טז 41:
טז 31,
34
וְגַם־אֶתְנַ֖ן
לֹ֥א
תִתְּנִי־עֽוֹד׃
42א
יחז' טז 42:
שמ"ב כד 25;
יחז' ה 13;
כא 22;
זכר' ו 8
וַהֲנִחֹתִ֤י
חֲמָתִי֙
בָּ֔ךְaEzek.16.42הֲנִחֹתִי חֲמָתִי בָּךְבזה ימצא זעמי את סיפוקו; או, אחרי זה אירגע מכעסי
וְסָ֥רָהbEzek.16.42סָרָהתעבור
ב
יחז' טז 42:
שמות לד 14;
דבר' ה 9;
יחז' ה 13‡;
כג 25
קִנְאָתִ֖י
מִמֵּ֑ךְ
וְשָׁ֣קַטְתִּ֔י
ג
יחז' טז 42:
ישע' מ 2-1;
נד 10-9;
יחז' לט 29
וְלֹ֥א
אֶכְעַ֖ס
עֽוֹד׃
43יַ֗עַן
אֲשֶׁ֤ר
א
יחז' טז 43:
טז 22;
תהל' עח 42;
קו 13
לֹֽא־*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(זכרתי)
זָכַרְתְּ֙
אֶת־יְמֵ֣י
נְעוּרַ֔יִךְ
ב
יחז' טז 43:
שפט' ב 12‡;
ישע' סג 10
וַתִּרְגְּזִי־לִ֖י
בְּכָל־אֵ֑לֶּה
וְגַם־אֲנִ֨יaEzek.16.43הֵאהנה
הֵ֜א
ג
יחז' טז 43:
ט 10‡
דַּרְכֵּ֣ךְ
׀
בְּרֹ֣אשׁ
נָתַ֗תִּי
נְאֻם֙
אֲדֹנָ֣י
יְהוִ֔ה
וְלֹ֤א
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(עשיתי)
עָשִׂית֙
אֶת־הַזִּמָּ֔ה
עַ֖ל
כָּל־תּוֹעֲבֹתָֽיִךְ׃
44הִנֵּה֙
א
יחז' טז 44:
שמ"א כד 13;
יחז' יב 23-22;
יח 3-2
כָּל־הַמֹּשֵׁ֔לaEzek.16.44כָּל־הַמֹּשֵׁלכל סופר המספר משלים, פתגמים
עָלַ֥יִךְ
יִמְשֹׁ֖ל
לֵאמֹ֑ר
כְּאִמָּ֖ה
בִּתָּֽהּbEzek.16.44כְּאִמָּה בִּתָּהּכאֵם כך הבת׃
45בַּת־אִמֵּ֣ךְ
אַ֔תְּ
גֹּעֶ֥לֶת
אִישָׁ֖הּ
וּבָנֶ֑יהָaEzek.16.45גֹּעֶלֶת אִישָׁהּ וּבָנֶיהָשנאה את בעלה ובניה ומאסה בהם
א
יחז' טז 45:
כג 2
וַאֲח֨וֹת
אֲחוֹתֵ֜ךְ
אַ֗תְּ
אֲשֶׁ֤ר
ב
יחז' טז 45:
ירמ' כג 17‡;
זכר' יא 8
גָּֽעֲ֨לוּ֙
אַנְשֵׁיהֶ֣ן
וּבְנֵיהֶ֔ן
ג
יחז' טז 45:
טז 3‡
אִמְּכֶ֣ן
חִתִּ֔ית
וַאֲבִיכֶ֖ן
אֱמֹרִֽי׃
46א
יחז' טז 46:
ירמ' ג 11-8;
יחז' כג 4
וַאֲחוֹתֵ֨ךְ
הַגְּדוֹלָ֤ה
שֹֽׁמְרוֹן֙
הִ֣יא
וּבְנוֹתֶ֔יהָ
הַיּוֹשֶׁ֖בֶת
עַל־שְׂמֹאולֵ֑ךְ
וַאֲחוֹתֵ֞ךְ
הַקְּטַנָּ֣ה
מִמֵּ֗ךְ
הַיּוֹשֶׁ֨בֶת֙
מִֽימִינֵ֔ךְ
ב
יחז' טז 46:
ברא' יג 10‡
סְדֹ֖ם
וּבְנוֹתֶֽיהָ׃
47וְלֹ֤אaEzek.16.47וְלֹאלא היה די לך
בְדַרְכֵיהֶן֙
הָלַ֔כְתְּ
וּבְתוֹעֲבֽוֹתֵיהֶ֖ן
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(עשיתי)
עָשִׂ֑ית
א
יחז' טז 47:
מל"א טז 31
כִּמְעַ֣ט
קָ֔טbEzek.16.47כִּמְעַט קָטבמשך מעט מאוד זמן
ב
יחז' טז 47:
מל"ב כא 9;
יחז' ה 6
וַתַּשְׁחִ֥תִי
מֵהֵ֖ןcEzek.16.47תַּשְׁחִתִי מֵהֵןעשית יותר רע מהן
בְּכָל־דְּרָכָֽיִךְ׃
48א
יחז' טז 48:
במד' יד 21‡;
יחז' ה 11
חַי־אָ֗נִי
נְאֻם֙
אֲדֹנָ֣י
יְהוִ֔ה
ב
יחז' טז 48:
מתי י 15;
יא 24-23
אִם־עָֽשְׂתָה֙
ג
יחז' טז 48:
התג' יא 8
סְדֹ֣ם
אֲחוֹתֵ֔ךְ
הִ֖יא
וּבְנוֹתֶ֑יהָ
כַּאֲשֶׁ֣ר
עָשִׂ֔ית
אַ֖תְּ
וּבְנוֹתָֽיִךְ׃
49הִנֵּה־זֶ֣ה
הָיָ֔ה
עֲוֺ֖ן
סְדֹ֣ם
אֲחוֹתֵ֑ךְ
א
יחז' טז 49:
ישע' ג 9
גָּא֨וֹן
ב
יחז' טז 49:
ישע' כב 13;
עמוס ו 6-4
שִׂבְעַת־לֶ֜חֶםaEzek.16.49גָּאוֹן שִׂבְעַת־לֶחֶםהתגאתה מהשובע שהיה לה
ג
יחז' טז 49:
לוקס יב 20-16;
טז 19
וְשַׁלְוַ֣ת
הַשְׁקֵ֗טbEzek.16.49וְשַׁלְוַת הַשְׁקֵטוממנוחתה השלמה
הָ֤יָה
לָהּ֙
וְלִבְנוֹתֶ֔יהָ
ד
יחז' טז 49:
יח 7,
12,
16
וְיַד־עָנִ֥י
וְאֶבְי֖וֹן
לֹ֥א
הֶחֱזִֽיקָהcEzek.16.49יַד... הֶחֱזִיקָהלא עזרה׃
50וַֽתִּגְבְּהֶ֔ינָהaEzek.16.50תִּגְבְּהֶינָהגבה לבן, התנשאו
א
יחז' טז 50:
ברא' יג 13;
יח 20
וַתַּעֲשֶׂ֥ינָה
תוֹעֵבָ֖ה
לְפָנָ֑י
ב
יחז' טז 50:
ברא' יט 25-24
וָאָסִ֥יר
אֶתְהֶ֖ן
כַּאֲשֶׁ֥ר
רָאִֽיתִי׃
ס
51א
יחז' טז 51:
כג 11
וְשֹׁ֣מְר֔וֹן
כַּחֲצִ֥י
חַטֹּאתַ֖יִךְ
לֹ֣א
חָטָ֑אָה
וַתַּרְבִּ֤י
אֶת־תּוֹעֲבוֹתַ֨יִךְ֙
מֵהֵ֔נָּה
ב
יחז' טז 51:
ירמ' ג 11-8;
מתי יג 41
וַתְּצַדְּקִי֙
אֶת־*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(אחותך)aEzek.16.51תְּצַדְּקִי אֶת־אֲחוֹתַיִךְלעומתך אחיותייך צדיקות
אֲחוֹתַ֔יִךְ
בְּכָל־תּוֹעֲבוֹתַ֖יִךְ
אֲשֶׁ֥ר
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(עשיתי)
עָשִֽׂית׃
52גַּם־אַ֣תְּ
׀
שְׂאִ֣י
כְלִמָּתֵ֗ךְaEzek.16.52כְלִמָּתֵךְחרפתך
אֲשֶׁ֤ר
פִּלַּלְתְּ֙
לַֽאֲחוֹתֵ֔ךְbEzek.16.52פִּלַּלְתְּ לַאֲחוֹתֵךְשפטת את אחותך; או, תיווכת לטובת אחותך
בְּחַטֹּאתַ֛יִךְ
אֲשֶׁר־הִתְעַ֥בְתְּ
מֵהֵ֖ן
תִּצְדַּ֣קְנָה
מִמֵּ֑ךְ
וְגַם־אַ֥תְּ
בּ֨וֹשִׁי֙
וּשְׂאִ֣י
כְלִמָּתֵ֔ךְ
בְּצַדֶּקְתֵּ֖ךְ
אַחְיוֹתֵֽךְ׃
53א
יחז' טז 53:
ברא' כח 15;
מו 4;
מח 21;
נ 24;
ירמ' כט 14‡;
יחז' לט 25;
תהל' קכט 1,
4
וְשַׁבְתִּי֙
אֶת־שְׁבִ֣יתְהֶ֔ןaEzek.16.53שַׁבְתִּי אֶת־שְׁבִיתְהֶןאשיב את מצבן הטוב הקודם
אֶת־*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(שבית)
שְׁב֤וּת
סְדֹם֙
וּבְנוֹתֶ֔יהָ
וְאֶת־*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(שבית)
שְׁב֥וּת
שֹׁמְר֖וֹן
וּבְנוֹתֶ֑יהָ
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ושבית)
וּשְׁב֥וּתbEzek.16.53בְּתוֹכָהְנָהבתוכן, יחד אתן, כמוהן
שְׁבִיתַ֖יִךְ
בְּתוֹכָֽהְנָה׃
54לְמַ֨עַן֙
תִּשְׂאִ֣י
כְלִמָּתֵ֔ךְ
א
יחז' טז 54:
ירמ' ב 26
וְנִכְלַ֕מְתְּ
מִכֹּ֖ל
אֲשֶׁ֣ר
עָשִׂ֑ית
ב
יחז' טז 54:
יד 23-22
בְּנַחֲמֵ֖ךְ
אֹתָֽןaEzek.16.54בְּנַחֲמֵךְ אֹתָןוכך ניחמת אותן; או, הן יתנחמו בעונשך׃
55וַאֲחוֹתַ֗יִךְ
סְדֹ֤ם
וּבְנוֹתֶ֨יהָ֙
תָּשֹׁ֣בְןָ
א
יחז' טז 55:
לו 11
לְקַדְמָתָ֔ן
וְשֹֽׁמְרוֹן֙
וּבְנוֹתֶ֔יהָ
תָּשֹׁ֖בְןָ
לְקַדְמָתָ֑ן
וְאַתְּ֙
וּבְנוֹתַ֔יִךְ
תְּשֻׁבֶ֖ינָה
לְקַדְמַתְכֶֽן׃
56וְל֤וֹא
הָֽיְתָה֙
סְדֹ֣םaEzek.16.56וְלוֹא הָיְתָה סְדֹםהאם לא הייתה סדום...; או, בכלל לא הזכרת את סדום
אֲחוֹתֵ֔ךְ
לִשְׁמוּעָ֖ה
בְּפִ֑יךְbEzek.16.56לִשְׁמוּעָה בְּפִיךְלדוגמה רעה, לסמל של חרפה ולעג
בְּי֖וֹם
גְּאוֹנָֽיִךְcEzek.16.56גְּאוֹנָיִךְגאותך׃
57בְּטֶרֶם֮
א
יחז' טז 57:
טז 37-36
תִּגָּלֶ֣ה
רָעָתֵךְ֒
כְּמ֗וֹ
עֵ֚ת
ב
יחז' טז 57:
מל"ב טז 7-5;
יחז' ה 15-14‡
חֶרְפַּ֣ת
ג
יחז' טז 57:
כז 16
בְּנוֹת־אֲרָ֔ם
ד
יחז' טז 57:
דהי"ב כח 6-5
וְכָל־סְבִיבוֹתֶ֖יהָ
ה
יחז' טז 57:
שמ"ב א 20;
יחז' טז 27
בְּנ֣וֹת
פְּלִשְׁתִּ֑ים
הַשָּׁאט֥וֹתaEzek.16.57הַשָּׁאטוֹתהבזות, הלועגות
אוֹתָ֖ךְ
מִסָּבִֽיב׃
58א
יחז' טז 58:
כג 49
אֶת־זִמָּתֵ֥ךְaEzek.16.58זִמָּתֵךְזנותך
וְאֶת־תּוֹעֲבוֹתַ֖יִךְ
אַ֣תְּ
נְשָׂאתִ֑יםbEzek.16.58נְשָׂאתִיםתשאי, תסבלי את תוצאותיהן
נְאֻ֖ם
יְהוָֽה׃
ס
59כִּ֣י
כֹ֤ה
אָמַר֙
אֲדֹנָ֣י
יְהוִ֔ה
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ועשית)
וְעָשִׂ֥יתִי
אוֹתָ֖ךְ
כַּאֲשֶׁ֣ר
עָשִׂ֑ית
א
יחז' טז 59:
דבר' לא 16‡;
יחז' יז 19
אֲשֶׁר־בָּזִ֥ית
אָלָ֖הaEzek.16.59אָלָההקללה הכלולה בברית
לְהָפֵ֥ר
בְּרִֽית׃
60א
יחז' טז 60:
ויק' כו 42‡
וְזָכַרְתִּ֨יaEzek.16.60NA[פס' 60-63, נב"מ 52]
אֲנִ֧יbEzek.16.60זָכַרְתִּי אֲנִיאני אזכור
אֶת־בְּרִיתִ֛י
אוֹתָ֖ךְ
בִּימֵ֣י
נְעוּרָ֑יִךְ
ב
יחז' טז 60:
ישע' מב 6;
מט 8,
21;
נה 3;
סא 8;
ירמ' לא 34-31;
לב 40;
נ 5;
יחז' לד 25;
לז 26
וַהֲקִמוֹתִ֥יcEzek.16.60הֲקִמוֹתִיאקים, אכרות
לָ֖ךְ
ג
יחז' טז 60:
ברא' ט 16‡
בְּרִ֥ית
עוֹלָֽם׃
61א
יחז' טז 61:
ירמ' נ 5-4;
יחז' ו 9;
לו 31
וְזָכַ֣רְתְּ
אֶת־דְּרָכַיִךְ֮
ב
יחז' טז 61:
מג 10;
רומ' ו 21
וְנִכְלַמְתְּ֒
בְּקַחְתֵּ֗ךְ
אֶת־אֲחוֹתַ֨יִךְ֙
הַגְּדֹל֣וֹת
מִמֵּ֔ךְ
אֶל־הַקְּטַנּ֖וֹתaEzek.16.61אֶלואת
מִמֵּ֑ךְ
וְנָתַתִּ֨י
אֶתְהֶ֥ן
לָ֛ךְ
לְבָנ֖וֹת
וְלֹ֥א
מִבְּרִיתֵֽךְbEzek.16.61וְלֹא מִבְּרִיתֵךְאבל לא אעשה את זה מכוח בריתי אתך, ברית שלא קיימת׃
62א
יחז' טז 62:
כ 37;
לד 25;
לז 26
וַהֲקִימוֹתִ֥י
אֲנִ֛י
אֶת־בְּרִיתִ֖י
אִתָּ֑ךְ
ב
יחז' טז 62:
כ 44-43
וְיָדַ֖עַתְּ
כִּֽי־אֲנִ֥י
יְהוָֽה׃
63לְמַ֤עַן
א
יחז' טז 63:
לו 32-31;
דנ' ט 8-7
תִּזְכְּרִי֙
וָבֹ֔שְׁתְּaEzek.16.63וָבֹשְׁתְּותתביישי
ב
יחז' טז 63:
לט 26;
תהל' לט 10;
רומ' ג 19
וְלֹ֨א
יִֽהְיֶה־לָּ֥ךְ
עוֹד֙
פִּתְח֣וֹן
פֶּ֔הbEzek.16.63לֹא... פֶּהלא תעזי עוד לדבר
מִפְּנֵ֖י
כְּלִמָּתֵ֑ךְ
ג
יחז' טז 63:
תהל' סה 4;
עח 38;
עט 9
בְּכַפְּרִי־לָךְ֙
לְכָל־אֲשֶׁ֣ר
עָשִׂ֔ית
נְאֻ֖ם
אֲדֹנָ֥י
יְהוִֽה׃
ס