קהלת ט

קהלת פרק ט

אי־השוויון בחיים

1כִּ֣י אֶת־כָּל־זֶ֞ה ^א קהלת ט 1: א 13, 17; ח 9, 16 נָתַ֤תִּי אֶל־לִבִּי֙ וְלָב֣וּר^aEccl.9.1לָבוּרלברר אֶת־כָּל־זֶ֔ה אֲשֶׁ֨ר הַצַּדִּיקִ֧ים וְהַחֲכָמִ֛ים וַעֲבָדֵיהֶ֖ם^bEccl.9.1עֲבָדֵיהֶםמעשיהם ^ב קהלת ט 1: דבר' לג 3; איוב יב 10 בְּיַ֣ד הָאֱלֹהִ֑ים ^ג קהלת ט 1: ט 6 גַּֽם־אַהֲבָ֣ה גַם־שִׂנְאָ֗ה ^ד קהלת ט 1: י 14 אֵ֤ין יוֹדֵ֨עַ֙ הָֽאָדָ֔ם הַכֹּ֖ל לִפְנֵיהֶֽם^cEccl.9.1הַכֹּל לִפְנֵיהֶםהכול נמצא מוכן לפניהם; או, הכול נגזר מראש׃ 2^א קהלת ט 2: איוב ט 22 הַכֹּ֞ל כַּאֲשֶׁ֣ר לַכֹּ֗ל ^ב קהלת ט 2: איוב כא 26; קהלת ב 14‡ מִקְרֶ֨ה אֶחָ֜ד לַצַּדִּ֤יק וְלָרָשָׁע֙ לַטּוֹב֙ וְלַטָּה֣וֹר וְלַטָּמֵ֔א וְלַזֹּבֵ֔חַ וְלַאֲשֶׁ֖ר אֵינֶ֣נּוּ זֹבֵ֑חַ כַּטּוֹב֙ כַּֽחֹטֶ֔א הַנִּשְׁבָּ֕ע כַּאֲשֶׁ֖ר שְׁבוּעָ֥ה יָרֵֽא^aEccl.9.2כַּאֲשֶׁר שְׁבוּעָה יָרֵאזה שפוחד להישבע׃ 3זֶ֣ה ׀ רָ֗ע בְּכֹ֤ל אֲשֶֽׁר־נַעֲשָׂה֙ תַּ֣חַת הַשֶּׁ֔מֶשׁ כִּֽי־מִקְרֶ֥ה אֶחָ֖ד לַכֹּ֑ל וְגַ֣ם ^א קהלת ט 3: משלי כח 26; איוב טו 12; קהלת ח 11; מרק' ז 22-21; אפס' ד 22; יוח"א ג 20-19 לֵ֣ב בְּֽנֵי־הָ֠אָדָם מָלֵא־רָ֨ע ^ב קהלת ט 3: א 17; ב 12; ז 25; י 13 וְהוֹלֵל֤וֹת^aEccl.9.3הוֹלֵלוֹתשיגעון בִּלְבָבָם֙ בְּחַיֵּיהֶ֔ם וְאַחֲרָ֖יו אֶל־הַמֵּתִֽים׃ 4כִּי־מִי֙ אֲשֶׁ֣ר ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (יבחר) יְחֻבַּ֔ר אֶ֥ל כָּל־הַחַיִּ֖ים יֵ֣שׁ בִּטָּח֑וֹן כִּֽי־לְכֶ֤לֶב חַי֙ ה֣וּא ט֔וֹב מִן־הָאַרְיֵ֖ה הַמֵּֽת׃ 5כִּ֧י הַֽחַיִּ֛ים יוֹדְעִ֖ים שֶׁיָּמֻ֑תוּ וְהַמֵּתִ֞ים ^א קהלת ט 5: איוב יד 21 אֵינָ֧ם יוֹדְעִ֣ים מְא֗וּמָה וְאֵֽין־ע֤וֹד לָהֶם֙ שָׂכָ֔ר כִּ֥י ^ב קהלת ט 5: ישע' כו 14‡; תהל' פח 13; קהלת א 11; ב 16; ח 10 נִשְׁכַּ֖ח זִכְרָֽם׃ 6^א קהלת ט 6: ט 1 גַּ֣ם אַהֲבָתָ֧ם גַּם־שִׂנְאָתָ֛ם גַּם־קִנְאָתָ֖ם כְּבָ֣ר אָבָ֑דָה ^ב קהלת ט 6: ב 10; ג 22; ה 17 וְחֵ֨לֶק אֵין־לָהֶ֥ם עוֹד֙ לְעוֹלָ֔ם בְּכֹ֥ל אֲשֶֽׁר־נַעֲשָׂ֖ה תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃ 7לֵ֣ךְ ^א קהלת ט 7: ב 24; ח 15 אֱכֹ֤ל בְּשִׂמְחָה֙ לַחְמֶ֔ךָ וּֽשֲׁתֵ֥ה בְלֶב־ט֖וֹב יֵינֶ֑ךָ כִּ֣י כְבָ֔ר רָצָ֥ה הָאֱלֹהִ֖ים אֶֽת־מַעֲשֶֽׂיךָ׃ 8בְּכָל־עֵ֕ת יִהְי֥וּ ^א קהלת ט 8: התג' ג 5-4 בְגָדֶ֖יךָ לְבָנִ֑ים ^ב קהלת ט 8: ירמ' לא 14; תהל' כג 5; צב 11; קד 15; לוקס ז 46 וְשֶׁ֖מֶן עַל־רֹאשְׁךָ֥ אַל־יֶחְסָֽר׃ 9^א קהלת ט 9: משלי ה 18 רְאֵ֨ה חַיִּ֜ים עִם־אִשָּׁ֣ה אֲשֶׁר־אָהַ֗בְתָּ ^ב קהלת ט 9: ו 12; ז 15 כָּל־יְמֵי֙ חַיֵּ֣י הֶבְלֶ֔ךָ^aEccl.9.9הֶבְלֶךָהבל היוא דבר חולף, כזב ושווא, לא יועיל, דבר שאין בו ממש אֲשֶׁ֤ר נָֽתַן־לְךָ֙ תַּ֣חַת הַשֶּׁ֔מֶשׁ כֹּ֖ל יְמֵ֣י הֶבְלֶ֑ךָ כִּ֣י ה֤וּא^bEccl.9.9הוּאזה ^ג קהלת ט 9: ב 10; ג 22; ה 18 חֶלְקְךָ֙ בַּֽחַיִּ֔ים וּבַעֲמָ֣לְךָ֔ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה עָמֵ֖ל תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃ 10כֹּ֠ל אֲשֶׁ֨ר תִּמְצָ֧א יָֽדְךָ֛ לַעֲשׂ֥וֹת ^א קהלת ט 10: יהושע כב 5‡; קהלת יא 6; רומ' יב 11; קול' ג 23 בְּכֹחֲךָ֖ עֲשֵׂ֑ה כִּי֩ ^ב קהלת ט 10: ט 5 אֵ֨ין מַעֲשֶׂ֤ה וְחֶשְׁבּוֹן֙^aEccl.9.10חֶשְׁבּוֹןמחשבה; או, תחבולה וְדַ֣עַת וְחָכְמָ֔ה ^ג קהלת ט 10: ברא' לז 35‡ בִּשְׁא֕וֹל אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה הֹלֵ֥ךְ שָֽׁמָּה׃ ס 11שַׁ֜בְתִּי וְרָאֹ֣ה תַֽחַת־הַשֶּׁ֗מֶשׁ כִּ֣י ^א קהלת ט 11: עמוס ב 15-14 לֹא֩ לַקַּלִּ֨ים^aEccl.9.11לַקַּלִּיםלמהירים הַמֵּר֜וֹץ ^ב קהלת ט 11: זכר' ד 6; תהל' עו 6 וְלֹ֧א לַגִּבּוֹרִ֣ים הַמִּלְחָמָ֗ה וְ֠גַם לֹ֣א לַחֲכָמִ֥ים לֶ֨חֶם֙ וְגַ֨ם ^ג קהלת ט 11: דבר' ח 18-17 לֹ֤א לַנְּבֹנִים֙ עֹ֔שֶׁר וְגַ֛ם לֹ֥א לַיֹּדְעִ֖ים חֵ֑ן כִּי־עֵ֥ת וָפֶ֖גַע^bEccl.9.11עֵת וָפֶגַעמועד, זמן ומקרה; או, שעת אסון ^ד קהלת ט 11: שמ"א ו 9 יִקְרֶ֥ה אֶת־כֻּלָּֽם׃ 12כִּ֡י גַּם֩ ^א קהלת ט 12: ח 17‡ לֹֽא־יֵדַ֨ע הָאָדָ֜ם אֶת־עִתּ֗וֹ כַּדָּגִים֙ שֶׁנֶּֽאֱחָזִים֙^aEccl.9.12נֶּאֱחָזִיםנתפסים בִּמְצוֹדָ֣ה^bEccl.9.12בִּמְצוֹדָהרשת דיג רָעָ֔ה ^ב קהלת ט 12: משלי ז 23 וְכַ֨צִּפֳּרִ֔ים הָאֲחֻז֖וֹת בַּפָּ֑ח^cEccl.9.12פָּחמלכודת כָּהֵ֗ם ^ג קהלת ט 12: ישע' כד 18; הושע ט 8; משלי כט 6 יֽוּקָשִׁים֙^dEccl.9.12יוּקָשִׁיםנתפסים במוקש, במלכודת בְּנֵ֣י הָֽאָדָ֔ם לְעֵ֣ת רָעָ֔ה ^ד קהלת ט 12: לוקס כד 35-34 כְּשֶׁתִּפּ֥וֹל עֲלֵיהֶ֖ם פִּתְאֹֽם׃

עדיפות החכמה על הכוח

13גַּם־זֹ֛ה רָאִ֥יתִי חָכְמָ֖ה תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ וּגְדוֹלָ֥ה הִ֖יא אֵלָֽי׃ 14^א קהלת ט 14: שמ"ב כ 22-16 עִ֣יר קְטַנָּ֔ה וַאֲנָשִׁ֥ים בָּ֖הּ מְעָ֑ט וּבָֽא־אֵלֶ֜יהָ מֶ֤לֶךְ גָּדוֹל֙ וְסָבַ֣ב אֹתָ֔הּ וּבָנָ֥ה עָלֶ֖יהָ מְצוֹדִ֥ים^aEccl.9.14מְצוֹדִיםמצודות למצור גְּדֹלִֽים׃ 15וּמָ֣צָא בָ֗הּ ^א קהלת ט 15: ד 13 אִ֤ישׁ מִסְכֵּן֙ חָכָ֔ם וּמִלַּט־ה֥וּא^aEccl.9.15וּמִלַּט־הוּאוהוא הציל אֶת־הָעִ֖יר ^ב קהלת ט 15: שמ"ב כ 22 בְּחָכְמָת֑וֹ ^ג קהלת ט 15: א 11; ב 16; ח 10 וְאָדָם֙ לֹ֣א זָכַ֔ר אֶת־הָאִ֥ישׁ הַמִּסְכֵּ֖ן הַהּֽוּא׃ 16וְאָמַ֣רְתִּי אָ֔נִי ^א קהלת ט 16: משלי כא 22; קהלת ז 12, 19 טוֹבָ֥ה חָכְמָ֖ה מִגְּבוּרָ֑ה ^ב קהלת ט 16: משלי יד 20; יט 4, 7 וְחָכְמַ֤ת הַמִּסְכֵּן֙ בְּזוּיָ֔ה וּדְבָרָ֖יו אֵינָ֥ם נִשְׁמָעִֽים׃ 17^א קהלת ט 17: ז 5; י 12; יב 11‡ דִּבְרֵ֣י חֲכָמִ֔ים בְּנַ֖חַת נִשְׁמָעִ֑ים מִזַּעֲקַ֥ת מוֹשֵׁ֖ל בַּכְּסִילִֽים^aEccl.9.17בַּכְּסִילִיםבקהל טיפשים׃ 18טוֹבָ֥ה חָכְמָ֖ה מִכְּלֵ֣י קְרָ֑ב ^א קהלת ט 18: יהושע ז 26-1; מל"ב כא 17-2 וְחוֹטֶ֣א אֶחָ֔ד יְאַבֵּ֥ד^aEccl.9.18יְאַבֵּדמשמיד טוֹבָ֥ה הַרְבֵּֽה׃