קהלת ח

קהלת פרק ח

1מִ֚י כְּהֶ֣חָכָ֔ם וּמִ֥י יוֹדֵ֖עַ פֵּ֣שֶׁר דָּבָ֑ר חָכְמַ֤ת אָדָם֙ ^א קהלת ח 1: שמות לד 30-29; קור"ב ג 7 תָּאִ֣יר פָּנָ֔יו ^ב קהלת ח 1: דבר' כח 50; משלי כא 29 וְעֹ֥ז פָּנָ֖יו יְשֻׁנֶּֽא^aEccl.8.1עֹז פָּנָיו יְשֻׁנֶּאהחכמה משנה (יְשֻׁנֶּא = ישתנה) לטובה את פניו החמורים – את קשיחותו׃

הציות למלך

2אֲנִי֙^aEccl.8.2אֲנִיאני אומר פִּי־מֶ֣לֶךְ שְׁמ֔וֹר וְעַ֕ל דִּבְרַ֖ת^bEccl.8.2עַל דִּבְרַתלמען ^א קהלת ח 2: שמות כב 10; שמ"ב כא 7‡ שְׁבוּעַ֥ת אֱלֹהִֽים^cEccl.8.2וְעַל... אֱלֹהִיםכי נשבעת אליו אמונים לפני אלוהים; או, כי אלוהים נשבע לשמור עליו; או, היזהר גם שתשמור מצוות אלוהים; או, אם מצוות המלך אינן בניגוד למצוות אלוהים׃ 3^א קהלת ח 3: י 4 אַל־תִּבָּהֵ֤ל מִפָּנָיו֙ תֵּלֵ֔ךְ^aEccl.8.3אַל־תִּבָּהֵל... תֵּלֵךְאל תמהר לצאת מנוכחות (או, משירות) המלך אַֽל־תַּעֲמֹ֖ד בְּדָבָ֣ר רָ֑ע כִּ֛י כָּל־אֲשֶׁ֥ר יַחְפֹּ֖ץ יַעֲשֶֽׂה׃ 4בַּאֲשֶׁ֥ר דְּבַר־מֶ֖לֶךְ שִׁלְט֑וֹן^aEccl.8.4בַּאֲשֶׁר... שִׁלְטוֹןמכיוון שלמצוות המלך יש תוקף ^א קהלת ח 4: איוב ט 12; דנ' ד 32 וּמִ֥י יֹֽאמַר־ל֖וֹ מַֽה־תַּעֲשֶֽׂה׃ 5^א קהלת ח 5: יב 13 שׁוֹמֵ֣ר מִצְוָ֔ה ^ב קהלת ח 5: משלי יב 21 לֹ֥א יֵדַ֖ע דָּבָ֣ר רָ֑ע וְעֵ֣ת וּמִשְׁפָּ֔ט יֵדַ֖ע לֵ֥ב חָכָֽם^aEccl.8.5וְעֵת... חָכָםאבל איש חכם יודע שיש עת למשפט; או, איש חכם יֵדע את העת הנכונה והדרך הנכונה׃

דרכי ה' נשגבות מבינת אדם

6כִּ֣י ^א קהלת ח 6: ג 1, 17 לְכָל־חֵ֔פֶץ^aEccl.8.6חֵפֶץעניין יֵ֖שׁ עֵ֣ת וּמִשְׁפָּ֑ט כִּֽי־רָעַ֥ת הָאָדָ֖ם רַבָּ֥ה עָלָֽיו׃ 7^א קהלת ח 7: ב 18; ג 22; ו 12; ט 12; י 14 כִּֽי־אֵינֶ֥נּוּ יֹדֵ֖עַ מַה־שֶּׁיִּֽהְיֶ֑ה כִּ֚י כַּאֲשֶׁ֣ר יִֽהְיֶ֔ה מִ֖י יַגִּ֥יד לֽוֹ׃ 8^א קהלת ח 8: מרק' ד 41-39; לוקס ח 25-24 אֵ֣ין אָדָ֞ם שַׁלִּ֤יט בָּר֨וּחַ֙^aEccl.8.8רוּחַרוח החיים, הנשמה; או, הרוחות הנושבות לִכְל֣וֹא אֶת־הָר֔וּחַ וְאֵ֤ין שִׁלְטוֹן֙ בְּי֣וֹם הַמָּ֔וֶת וְאֵ֥ין מִשְׁלַ֖חַת בַּמִּלְחָמָ֑ה^bEccl.8.8אֵין... בַּמִּלְחָמָהאין שחרור מהצבא בעת מלחמה וְלֹֽא־יְמַלֵּ֥ט רֶ֖שַׁע אֶת־בְּעָלָֽיו^cEccl.8.8לֹא־יְמַלֵּט... בְּעָלָיוהרֶשַׁע לא יציל את עושי הרשע׃ 9אֶת־כָּל־זֶ֤ה רָאִ֨יתִי֙ וְנָת֣וֹן אֶת־לִבִּ֔י^aEccl.8.9וְנָתוֹן אֶת־לִבִּינתתי את דעתי לְכָֽל־מַעֲשֶׂ֔ה אֲשֶׁ֥ר נַעֲשָׂ֖ה תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ עֵ֗ת^bEccl.8.9עֵתבעת אֲשֶׁ֨ר ^א קהלת ח 9: ד 1; ה 7 שָׁלַ֧ט הָאָדָ֛ם בְּאָדָ֖ם לְרַ֥ע לֽוֹ׃ 10וּבְכֵ֡ן רָאִיתִי֩ רְשָׁעִ֨ים קְבֻרִ֜ים וָבָ֗אוּ וּמִמְּק֤וֹם קָדוֹשׁ֙ יְהַלֵּ֔כוּ^aEccl.8.10וָבָאוּ... יְהַלֵּכוּרשעים אלה באים מהמקום הקדוש (אולי מקום קבורתם), היכן שהיו מתהלכים; או, לפי הפירוש הראשון בהערה הבאה: הצדיקים גורשו מהמקדש ^א קהלת ח 10: א 11; ב 16; ט 5, 15 וְיִֽשְׁתַּכְּח֥וּ בָעִ֖יר אֲשֶׁ֣ר כֵּן־עָשׂ֑וּ^bEccl.8.10וְיִשְׁתַּכְּחוּ... כֵּן־עָשׂוּאלה שעשו צדק, שהיו צדיקים, נשכחו; בכתבי יד רבים כתוב "וישתבחו" – ועדיין מדובר על הרשעים, משבחים אותם בזמן קבורתם גַּם־זֶ֖ה הָֽבֶל^cEccl.8.10הָבֶלחולף, כזב ושווא, לא יועיל, דבר שאין בו ממש׃ 11אֲשֶׁר֙^aEccl.8.11אֲשֶׁרמכיוון ש אֵין־נַעֲשָׂ֣ה פִתְגָ֔ם^bEccl.8.11אֵין־נַעֲשָׂה פִתְגָםלא בוצע פסק הדין מַעֲשֵׂ֥ה הָרָעָ֖ה מְהֵרָ֑ה עַל־כֵּ֡ן ^א קהלת ח 11: ט 3 מָלֵ֞א לֵ֧ב בְּֽנֵי־הָאָדָ֛ם בָּהֶ֖ם לַעֲשׂ֥וֹת רָֽע׃ 12אֲשֶׁ֣ר חֹטֶ֗א עֹשֶׂ֥ה רָ֛ע מְאַ֖ת^aEccl.8.12מְאַתמאה פעמים וּמַאֲרִ֣יךְ ל֑וֹ^bEccl.8.12וּמַאֲרִיךְ לוֹוחי חיים ארוכים כִּ֚י גַּם־יוֹדֵ֣עַ אָ֔נִי אֲשֶׁ֤ר ^א קהלת ח 12: דבר' ד 40; כח 14-1; ישע' ג 10; תהל' כה 13-12; משלי א 33 יִהְיֶה־טּוֹב֙ לְיִרְאֵ֣י הָאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֥ר יִֽירְא֖וּ מִלְּפָנָֽיו׃ 13^א קהלת ח 13: ישע' ג 11; קהלת ח 8 וְטוֹב֙ לֹֽא־יִהְיֶ֣ה לָֽרָשָׁ֔ע וְלֹֽא־יַאֲרִ֥יךְ יָמִ֖ים ^ב קהלת ח 13: איוב יד 2‡; קהלת ו 12 כַּצֵּ֑ל אֲשֶׁ֛ר אֵינֶ֥נּוּ יָרֵ֖א מִלִּפְנֵ֥י אֱלֹהִֽים׃ 14יֶשׁ־הֶבֶל֮ אֲשֶׁ֣ר נַעֲשָׂ֣ה עַל־הָאָרֶץ֒ אֲשֶׁ֣ר ׀ יֵ֣שׁ ^א קהלת ח 14: תהל' עג 14-12; קהלת ז 15 צַדִּיקִ֗ים אֲשֶׁ֨ר מַגִּ֤יעַ אֲלֵהֶם֙ כְּמַעֲשֵׂ֣ה הָרְשָׁעִ֔ים וְיֵ֣שׁ ^ב קהלת ח 14: ירמ' יב 1‡; איוב כא 7 רְשָׁעִ֔ים שֶׁמַּגִּ֥יעַ אֲלֵהֶ֖ם כְּמַעֲשֵׂ֣ה הַצַּדִּיקִ֑ים אָמַ֕רְתִּי שֶׁגַּם־זֶ֖ה הָֽבֶל׃ 15^א קהלת ח 15: ב 1 וְשִׁבַּ֤חְתִּֽי אֲנִי֙ אֶת־הַשִּׂמְחָ֔ה אֲשֶׁ֨ר^aEccl.8.15אֲשֶׁרכי ^ב קהלת ח 15: ב 24; ג 13-12; ה 17; ט 7 אֵֽין־ט֤וֹב לָֽאָדָם֙ תַּ֣חַת הַשֶּׁ֔מֶשׁ כִּ֛י אִם־לֶאֱכ֥וֹל וְלִשְׁתּ֖וֹת וְלִשְׂמ֑וֹחַ וְה֞וּא^bEccl.8.15הוּאוהיא, השמחה יִלְוֶ֣נּוּ בַעֲמָל֗וֹ יְמֵ֥י חַיָּ֛יו^cEccl.8.15יִלְוֶנּוּ... חַיָּיותלווה אותו בחייו המלאים עבודה אֲשֶׁר־נָֽתַן־ל֥וֹ הָאֱלֹהִ֖ים תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃ 16כַּאֲשֶׁ֨ר ^א קהלת ח 16: א 14-13 נָתַ֤תִּי אֶת־לִבִּי֙ לָדַ֣עַת חָכְמָ֔ה וְלִרְאוֹת֙ אֶת־הָ֣עִנְיָ֔ן אֲשֶׁ֥ר נַעֲשָׂ֖ה עַל־הָאָ֑רֶץ כִּ֣י גַ֤ם ^ב קהלת ח 16: ב 23 בַּיּוֹם֙ וּבַלַּ֔יְלָה שֵׁנָ֕ה בְּעֵינָ֖יו אֵינֶ֥נּוּ רֹאֶֽה^aEccl.8.16שֵׁנָה... רֹאֶההתאמצתי למצוא תשובות לשאלותיי עד כדי כך שיום ולילה לא ישנתי׃ 17וְרָאִיתִי֮ אֶת־כָּל־מַעֲשֵׂ֣ה הָאֱלֹהִים֒ כִּי֩ ^א קהלת ח 17: ג 11‡ לֹ֨א יוּכַ֜ל הָאָדָ֗ם לִמְצוֹא֙ אֶת־הַֽמַּעֲשֶׂה֙ אֲשֶׁ֣ר נַעֲשָׂ֣ה תַֽחַת־הַשֶּׁ֔מֶשׁ בְּ֠שֶׁל אֲשֶׁ֨ר יַעֲמֹ֧ל הָאָדָ֛ם לְבַקֵּ֖שׁ וְלֹ֣א יִמְצָ֑א וְגַ֨ם ^ב קהלת ח 17: תהל' עג 16; קהלת ז 23; רומ' יא 33 אִם־יֹאמַ֤ר הֶֽחָכָם֙ לָדַ֔עַת לֹ֥א יוּכַ֖ל לִמְצֹֽא׃