קהלת ו

קהלת פרק ו

1יֵ֣שׁ ^א קהלת ו 1: ה 12 רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר רָאִ֖יתִי תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ וְרַבָּ֥ה הִ֖יא עַל־הָאָדָֽם׃ 2אִ֣ישׁ אֲשֶׁ֣ר ^א קהלת ו 2: מל"א ג 13; תהל' יז 14; קהלת ה 18 יִתֶּן־ל֣וֹ הָאֱלֹהִ֡ים ^ב קהלת ו 2: ה 12 עֹשֶׁר֩ וּנְכָסִ֨ים וְכָב֜וֹד וְֽאֵינֶ֨נּוּ חָסֵ֥ר לְנַפְשׁ֣וֹ ׀ ^ג קהלת ו 2: ב 10 מִכֹּ֣ל אֲשֶׁר־יִתְאַוֶּ֗ה וְלֹֽא־יַשְׁלִיטֶ֤נּוּ^aEccl.6.2לֹא־יַשְׁלִיטֶנּוּלא ייתן לו, לא יאפשר לו הָֽאֱלֹהִים֙ לֶאֱכֹ֣ל מִמֶּ֔נּוּ כִּ֛י אִ֥ישׁ נָכְרִ֖י יֹֽאכֲלֶ֑נּוּ זֶ֥ה הֶ֛בֶל^bEccl.6.2הֶבֶלחולף, כזב ושווא, לא יועיל, דבר שאין בו ממש וָחֳלִ֥י רָ֖ע^cEccl.6.2חֳלִי רָעמחלה רעה, רעה גדולה הֽוּא׃ 3אִם־יוֹלִ֣יד אִ֣ישׁ מֵאָ֡ה וְשָׁנִים֩ רַבּ֨וֹת יִֽחְיֶ֜ה וְרַ֣ב ׀ שֶׁיִּהְי֣וּ יְמֵֽי־שָׁנָ֗יו וְנַפְשׁוֹ֙ לֹא־תִשְׂבַּ֣ע מִן־הַטּוֹבָ֔ה ^א קהלת ו 3: ישע' יד 20; ירמ' ח 2; כב 19 וְגַם־קְבוּרָ֖ה לֹא־הָ֣יְתָה לּ֑וֹ אָמַ֕רְתִּי ט֥וֹב מִמֶּ֖נּוּ ^ב קהלת ו 3: תהל' נח 9; איוב ג 16; קהלת ד 3 הַנָּֽפֶל^aEccl.6.3הַנָּפֶלעובר מת׃ 4כִּֽי־בַהֶ֥בֶל בָּ֖א וּבַחֹ֣שֶׁךְ יֵלֵ֑ךְ וּבַחֹ֖שֶׁךְ שְׁמ֥וֹ יְכֻסֶּֽה׃ 5גַּם־שֶׁ֥מֶשׁ לֹא־רָאָ֖ה וְלֹ֣א יָדָ֑ע נַ֥חַת לָזֶ֖ה מִזֶּֽה^aEccl.6.5נַחַת לָזֶה מִזֶּהיותר נוח לעובר המת מאשר לאיש כזה׃ 6וְאִלּ֣וּ חָיָ֗ה אֶ֤לֶף שָׁנִים֙ פַּעֲמַ֔יִם וְטוֹבָ֖ה לֹ֣א רָאָ֑ה הֲלֹ֛א ^א קהלת ו 6: ב 14; ג 19; ז 2; ט 3-2 אֶל־מָק֥וֹם אֶחָ֖ד הַכֹּ֥ל הוֹלֵֽךְ׃

הבלות החיים

7^א קהלת ו 7: משלי טז 26 כָּל־עֲמַ֥ל הָאָדָ֖ם לְפִ֑יהוּ^aEccl.6.7לְפִיהוּכדי שיהיה לו מה לאכול וְגַם־הַנֶּ֖פֶשׁ^bEccl.6.7הַנֶּפֶשׁהתאווה לֹ֥א תִמָּלֵֽא׃ 8כִּ֛י ^א קהלת ו 8: ב 15 מַה־יּוֹתֵ֥ר לֶחָכָ֖ם מִֽן־הַכְּסִ֑יל מַה־לֶּעָנִ֣י יוֹדֵ֔עַ לַהֲלֹ֖ךְ נֶ֥גֶד הַחַיִּֽים^aEccl.6.8יוֹדֵעַ... הַחַיִּיםשיודע איך להתנהג לפני בני אדם׃ 9^א קהלת ו 9: יא 9 ט֛וֹב מַרְאֵ֥ה עֵינַ֖יִם מֵֽהֲלָךְ־נָ֑פֶשׁ^aEccl.6.9מֵהֲלָךְ־נָפֶשׁממשאלות לב רחוקות, מתשוקה ללא סיפוק; או, מאשר ללכת אחרי התאוות גַּם־זֶ֥ה ^ב קהלת ו 9: א 14; ב 11, 17, 26; ד 4 הֶ֖בֶל וּרְע֥וּת רֽוּחַ^bEccl.6.9רְעוּת רוּחַרדיפה אחרי רוח׃ 10^א קהלת ו 10: א 9; ב 12; ג 15 מַה־שֶּֽׁהָיָ֗ה כְּבָר֙ נִקְרָ֣א שְׁמ֔וֹ וְנוֹדָ֖ע אֲשֶׁר־ה֣וּא אָדָ֑ם^aEccl.6.10נוֹדָע... אָדָםוידוע מה הוא אדם; או, לאדם ידוע שהוא רק בשר ודם ^ב קהלת ו 10: ישע' מה 9; משלי כא 30; קור"א י 22 וְלֹא־יוּכַ֣ל לָדִ֔ין^bEccl.6.10לָדִיןלהתווכח עִ֥ם ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (שהתקיף) שֶׁתַּקִּ֖יף^cEccl.6.10שֶׁתַּקִּיףזה שחזק מִמֶּֽנּוּ׃ 11כִּ֛י יֵשׁ־דְּבָרִ֥ים הַרְבֵּ֖ה מַרְבִּ֣ים הָ֑בֶל^aEccl.6.11כִּי... הָבֶליותר דיבורים – יותר הבל; או, יש דברים רבים בחיים שרק מרבים את ההבל מַה־יֹּתֵ֖ר^bEccl.6.11מַה־יֹּתֵרמה התועלת לָאָדָֽם׃ 12כִּ֣י מִֽי־יוֹדֵעַ֩ ^א קהלת ו 12: ב 3‡ מַה־טּ֨וֹב לָֽאָדָ֜ם בַּֽחַיִּ֗ים מִסְפַּ֛ר יְמֵי־חַיֵּ֥י הֶבְל֖וֹ^aEccl.6.12מִסְפַּר... הֶבְלוֹבחייו המעטים החולפים וְיַעֲשֵׂ֣ם ^ב קהלת ו 12: ח 13 כַּצֵּ֑ל^bEccl.6.12יַעֲשֵׂם כַּצֵּלהוא עובר את שנות חייו כמו צל חולף אֲשֶׁר֙ ^ג קהלת ו 12: ג 22 מִֽי־יַגִּ֣יד לָֽאָדָ֔ם מַה־יִּהְיֶ֥ה אַחֲרָ֖יו תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃