קהלת ב

קהלת פרק ב

1אָמַ֤רְתִּֽי אֲנִי֙ בְּלִבִּ֔י לְכָה־נָּ֛א אֲנַסְּכָ֛ה^aEccl.2.1אֲנַסְּכָהאנסה אותך (לבי); או, אמזוג לך לשתות ^א קהלת ב 1: ז 4; ח 15 בְשִׂמְחָ֖ה וּרְאֵ֣ה בְט֑וֹב וְהִנֵּ֥ה גַם־ה֖וּא הָֽבֶל^bEccl.2.1הָבֶלחולף, כזב ושווא, לא יועיל, דבר שאין בו ממש׃ 2^א קהלת ב 2: משלי יד 13; קהלת ז 3, 6 לִשְׂח֖וֹק^aEccl.2.2לִשְׂחוֹקלצחוק אָמַ֣רְתִּי מְהוֹלָ֑ל^bEccl.2.2מְהוֹלָלמשוגע, קל דעת וּלְשִׂמְחָ֖ה מַה־זֹּ֥ה עֹשָֽׂה׃ 3^א קהלת ב 3: א 13 תַּ֣רְתִּי^aEccl.2.3תַּרְתִּיחקרתי, חיפשתי בְלִבִּ֔י ^ב קהלת ב 3: תהל' קד 15‡; קהלת י 19 לִמְשׁ֥וֹךְ בַּיַּ֖יִן אֶת־בְּשָׂרִ֑י וְלִבִּ֞י נֹהֵ֤ג בַּֽחָכְמָה֙ וְלֶאֱחֹ֣ז ^ג קהלת ב 3: ז 25 בְּסִכְל֔וּת^bEccl.2.3בְּסִכְלוּתבטיפשות עַ֣ד אֲשֶׁר־אֶרְאֶ֗ה ^ד קהלת ב 3: ב 24; ג 13-12; ה 17; ו 12; ח 15; יב 13 אֵי־זֶ֨ה ט֜וֹב לִבְנֵ֤י הָאָדָם֙ אֲשֶׁ֤ר יַעֲשׂוּ֙ תַּ֣חַת הַשָּׁמַ֔יִם מִסְפַּ֖ר יְמֵ֥י חַיֵּיהֶֽם^cEccl.2.3מִסְפַּר יְמֵי חַיֵּיהֶםבשנות חייהם המעטות׃ 4^א קהלת ב 4: לוקס יב 20-18 הִגְדַּ֖לְתִּי מַעֲשָׂ֑י ^ב קהלת ב 4: מל"א ז 12-1 בָּנִ֤יתִי לִי֙ בָּתִּ֔ים ^ג קהלת ב 4: שה"ש ח 11 נָטַ֥עְתִּי לִ֖י כְּרָמִֽים׃ 5עָשִׂ֣יתִי לִ֔י ^א קהלת ב 5: שה"ש ה 1 גַּנּ֖וֹת ^ב קהלת ב 5: שה"ש ד 13; נחמ' ב 8 וּפַרְדֵּסִ֑ים וְנָטַ֥עְתִּי בָהֶ֖ם עֵ֥ץ כָּל־פֶּֽרִי׃ 6עָשִׂ֥יתִי לִ֖י ^א קהלת ב 6: נחמ' ב 14; ג 16-15 בְּרֵכ֣וֹת מָ֑יִם לְהַשְׁק֣וֹת מֵהֶ֔ם יַ֖עַר צוֹמֵ֥חַ עֵצִֽים׃ 7קָנִ֨יתִי֙ עֲבָדִ֣ים וּשְׁפָח֔וֹת ^א קהלת ב 7: ברא' יד 14; טו 3 וּבְנֵי־בַ֖יִת הָ֣יָה לִ֑י גַּ֣ם ^ב קהלת ב 7: מל"א ה 19 מִקְנֶה֩ בָקָ֨ר וָצֹ֤אן הַרְבֵּה֙ הָ֣יָה לִ֔י מִכֹּ֛ל שֶֽׁהָי֥וּ לְפָנַ֖י בִּירוּשָׁלִָֽם׃ 8כָּנַ֤סְתִּי לִי֙^aEccl.2.8כָּנַסְתִּי לִיאספתי גַּם־כֶּ֣סֶף ^א קהלת ב 8: מל"א ט 28; י 10, 14, 21 וְזָהָ֔ב וּסְגֻלַּ֥ת מְלָכִ֖ים^bEccl.2.8סְגֻלַּת מְלָכִיםדברים מיוחדים ויקרים שנמצאים בארמנות מלכים וְהַמְּדִינ֑וֹת עָשִׂ֨יתִי לִ֜י ^ב קהלת ב 8: שמ"ב יט 36 שָׁרִ֣ים וְשָׁר֗וֹת וְתַעֲנוּגֹ֛ת בְּנֵ֥י הָאָדָ֖ם שִׁדָּ֥ה וְשִׁדּֽוֹת^cEccl.2.8שִׁדָּה וְשִׁדּוֹתרבו הפרושים: נשים רבות, כלי רכב, משקים, כלי זמר׃ 9^א קהלת ב 9: א 16; דהי"א כט 25 וְגָדַ֣לְתִּי וְהוֹסַ֔פְתִּי מִכֹּ֛ל שֶׁהָיָ֥ה לְפָנַ֖י בִּירוּשָׁלִָ֑ם אַ֥ף חָכְמָתִ֖י עָ֥מְדָה לִּֽי^aEccl.2.9עָמְדָה לִּינשארה לי; או, עזרה לי׃ 10^א קהלת ב 10: ו 2; יא 9 וְכֹל֙ אֲשֶׁ֣ר שָֽׁאֲל֣וּ עֵינַ֔י לֹ֥א אָצַ֖לְתִּי^aEccl.2.10לֹא אָצַלְתִּילא הרחקתי מֵהֶ֑ם לֹֽא־מָנַ֨עְתִּי אֶת־לִבִּ֜י מִכָּל־שִׂמְחָ֗ה כִּֽי־לִבִּ֤י שָׂמֵ֨חַ֙ מִכָּל־עֲמָלִ֔י וְזֶֽה־הָיָ֥ה ^ב קהלת ב 10: ג 22; ה 17; ט 6, 9 חֶלְקִ֖י מִכָּל־עֲמָלִֽי׃ 11וּפָנִ֣יתִֽי אֲנִ֗י בְּכָל־מַעֲשַׂי֙ שֶֽׁעָשׂ֣וּ יָדַ֔י ^א קהלת ב 11: ב 23-22 וּבֶֽעָמָ֖ל שֶׁעָמַ֣לְתִּי לַעֲשׂ֑וֹת וְהִנֵּ֨ה ^ב קהלת ב 11: א 18; ב 17, 26; ד 4; ו 9 הַכֹּ֥ל הֶ֨בֶל֙ וּרְע֣וּת ר֔וּחַ ^ג קהלת ב 11: א 3; ג 9; ה 15 וְאֵ֥ין יִתְר֖וֹן תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃ 12וּפָנִ֤יתִֽי אֲנִי֙ ^א קהלת ב 12: א 17 לִרְא֣וֹת חָכְמָ֔ה ^ב קהלת ב 12: ז 25; ט 3; י 13 וְהוֹלֵל֖וֹת וְסִכְל֑וּת כִּ֣י ׀ מֶ֣ה הָאָדָ֗ם^aEccl.2.12מֶה הָאָדָםמה יעשה האדם שֶׁיָּבוֹא֙ אַחֲרֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ אֵ֥ת ^ג קהלת ב 12: א 10-9; ג 15 אֲשֶׁר־כְּבָ֖ר עָשֽׂוּהוּ׃ 13וְרָאִ֣יתִי אָ֔נִי ^א קהלת ב 13: ז 12-11, 19; ט 18; י 10 שֶׁיֵּ֥שׁ יִתְר֛וֹן לַֽחָכְמָ֖ה מִן־הַסִּכְל֑וּת^aEccl.2.13יֵּשׁ... מִן־הַסִּכְלוּתהחכמה עולה על הטיפשות כִּֽיתְר֥וֹן הָא֖וֹר מִן־הַחֹֽשֶׁךְ׃ 14הֶֽחָכָם֙ עֵינָ֣יו בְּרֹאשׁ֔וֹ ^א קהלת ב 14: יוח"א ב 11 וְהַכְּסִ֖יל בַּחֹ֣שֶׁךְ הוֹלֵ֑ךְ וְיָדַ֣עְתִּי גַם־אָ֔נִי ^ב קהלת ב 14: תהל' מט 11; איוב כא 26; קהלת ג 19; ו 6; ז 2; ט 3-2 שֶׁמִּקְרֶ֥ה אֶחָ֖ד יִקְרֶ֥ה אֶת־כֻּלָּֽם^aEccl.2.14מִּקְרֶה... אֶת־כֻּלָּםבסוף מצפה לשניהם אותו גורל׃ 15וְאָמַ֨רְתִּֽי אֲנִ֜י בְּלִבִּ֗י כְּמִקְרֵ֤ה הַכְּסִיל֙ גַּם־אֲנִ֣י יִקְרֵ֔נִי ^א קהלת ב 15: ו 8 וְלָ֧מָּה חָכַ֛מְתִּי אֲנִ֖י אָ֣ז יוֹתֵ֑ר^aEccl.2.15לָמָּה... יוֹתֵרמכל חכמתי לא היה לי שום יתרון על הטיפש ^ב קהלת ב 15: רומ' א 21 וְדִבַּ֣רְתִּי בְלִבִּ֔י שֶׁגַּם־זֶ֖ה הָֽבֶל׃ 16כִּי֩ ^א קהלת ב 16: א 11; ט 5 אֵ֨ין זִכְר֧וֹן לֶחָכָ֛ם עִֽם־הַכְּסִ֖יל לְעוֹלָ֑ם בְּשֶׁכְּבָ֞ר^aEccl.2.16בְּשֶׁכְּבָרכי כבר, שהרי כבר הַיָּמִ֤ים הַבָּאִים֙ הַכֹּ֣ל נִשְׁכָּ֔ח וְאֵ֛יךְ יָמ֥וּת הֶחָכָ֖ם עִֽם־הַכְּסִֽיל׃ 17^א קהלת ב 17: איוב ג 22-11; קהלת ד 3-2; ז 1 וְשָׂנֵ֨אתִי֙ אֶת־הַ֣חַיִּ֔ים כִּ֣י רַ֤ע עָלַי֙ הַֽמַּעֲשֶׂ֔ה שֶׁנַּעֲשָׂ֖ה תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ כִּֽי־הַכֹּ֥ל הֶ֖בֶל וּרְע֥וּת רֽוּחַ^aEccl.2.17רְעוּת רוּחַרדיפה אחרי רוח׃ 18וְשָׂנֵ֤אתִֽי אֲנִי֙ ^א קהלת ב 18: א 3; ב 11 אֶת־כָּל־עֲמָלִ֔י שֶׁאֲנִ֥י עָמֵ֖ל תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ ^ב קהלת ב 18: תהל' לט 7; מט 11 שֶׁ֣אַנִּיחֶ֔נּוּ^aEccl.2.18שֶׁאַנִּיחֶנּוּכי אעזוב אותו לָאָדָ֖ם שֶׁיִּהְיֶ֥ה אַחֲרָֽי׃ 19וּמִ֣י יוֹדֵ֗עַ הֶֽחָכָ֤ם יִהְיֶה֙^aEccl.2.19הֶחָכָם יִהְיֶהאם יהיה חכם א֣וֹ סָכָ֔ל וְיִשְׁלַט֙ בְּכָל־עֲמָלִ֔י שֶֽׁעָמַ֥לְתִּי וְשֶׁחָכַ֖מְתִּי תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ גַּם־זֶ֖ה הָֽבֶל׃ 20וְסַבּ֥וֹתִֽי אֲנִ֖י לְיַאֵ֣שׁ אֶת־לִבִּ֑י^aEccl.2.20סַבּוֹתִי... אֶת־לִבִּיהחלטתי להתייאש עַ֚ל כָּל־הֶ֣עָמָ֔ל שֶׁעָמַ֖לְתִּי תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃ 21כִּי־יֵ֣שׁ אָדָ֗ם שֶׁעֲמָל֛וֹ בְּחָכְמָ֥ה וּבְדַ֖עַת ^א קהלת ב 21: ד 4 וּבְכִשְׁר֑וֹן וּלְאָדָ֞ם שֶׁלֹּ֤א עָֽמַל־בּוֹ֙ ^ב קהלת ב 21: ב 18 יִתְּנֶ֣נּוּ חֶלְק֔וֹ גַּם־זֶ֥ה הֶ֖בֶל וְרָעָ֥ה רַבָּֽה׃ 22כִּ֠י ^א קהלת ב 22: א 3‡ מֶֽה־הֹוֶ֤ה^aEccl.2.22מֶה־הוֶֹהמה יש? איזו תועלת? לָֽאָדָם֙ בְּכָל־עֲמָל֔וֹ וּבְרַעְי֖וֹן לִבּ֑ו^bEccl.2.22רַעְיוֹן לִבּוֹשאיפת לבו; או, מחשבותיו שֶׁה֥וּא עָמֵ֖ל תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃ 23כִּ֧י ^א קהלת ב 23: איוב ה 7; יד 1; קהלת א 18; ה 16 כָל־יָמָ֣יו מַכְאֹבִ֗ים וָכַ֨עַס֙ עִנְיָנ֔וֹ ^ב קהלת ב 23: ח 16 גַּם־בַּלַּ֖יְלָה לֹא־שָׁכַ֣ב לִבּ֑וֹ גַּם־זֶ֖ה הֶ֥בֶל הֽוּא׃ 24^א קהלת ב 24: ישע' נו 12; קהלת ב 3‡; ה 17; לוקס יב 19; קור"א טו 32 אֵֽין־ט֤וֹב בָּאָדָם֙^aEccl.2.24אֵין־טוֹב בָּאָדָםאין לאדם טוב מזה שֶׁיֹּאכַ֣ל וְשָׁתָ֔ה וְהֶרְאָ֧ה אֶת־נַפְשׁ֛וֹ ט֖וֹב בַּעֲמָל֑וֹ גַּם־זֹה֙ רָאִ֣יתִי אָ֔נִי כִּ֛י ^ב קהלת ב 24: ג 13; ה 18 מִיַּ֥ד הָאֱלֹהִ֖ים הִֽיא׃ 25כִּ֣י מִ֥י יֹאכַ֛ל וּמִ֥י יָח֖וּשׁ ח֥וּץ מִמֶּֽנִּי׃ 26כִּ֤י לְאָדָם֙ שֶׁטּ֣וֹב לְפָנָ֔יו ^א קהלת ב 26: משלי ב 6; איוב לב 8 נָתַ֛ן חָכְמָ֥ה וְדַ֖עַת וְשִׂמְחָ֑ה וְלַחוֹטֶא֩ ^ב קהלת ב 26: א 13‡ נָתַ֨ן עִנְיָ֜ן לֶאֱס֣וֹף וְלִכְנ֗וֹס^aEccl.2.26לֶאֱסוֹף וְלִכְנוֹסלצבור ^ג קהלת ב 26: משלי יג 22; איוב כז 17-16 לָתֵת֙ לְטוֹב֙ לִפְנֵ֣י הָֽאֱלֹהִ֔ים^bEccl.2.26לָתֵת... הָאֱלֹהִיםרק כדי לתת לזה שמוצא חן בעיני אלוהים גַּם־זֶ֥ה ^ד קהלת ב 26: א 14; ב 11, 17; ד 4; ו 9 הֶ֖בֶל וּרְע֥וּת רֽוּחַ׃