דברים לב
דברים פרק לב
האזינו
שירת משה
1הַאֲזִ֥ינוּaDeut.32.1NAפרשת האזינו: דבר' לב; הפטרה: שמ"ב כב 1-51
א
דבר' לב 1:
ד 26;
ל 19;
ישע' א 2;
ירמ' ו 19;
מיכה א 2;
תהל' נ 4
הַשָּׁמַ֖יִם
וַאֲדַבֵּ֑רָה
וְתִשְׁמַ֥ע
הָאָ֖רֶץ
אִמְרֵי־פִֽי׃
2יַעֲרֹ֤ףaDeut.32.2יַעֲרֹףייטוף, יֵרד
א
דבר' לב 2:
ישע' נה 11-10;
מיכה ה 6;
איוב כט 22
כַּמָּטָר֙
ב
דבר' לב 2:
משלי ד 1
לִקְחִ֔יbDeut.32.2לִקְחִיתורתי
תִּזַּ֥ל
כַּטַּ֖ל
אִמְרָתִ֑י
כִּשְׂעִירִ֣ם
עֲלֵי־דֶ֔שֶׁא
ג
דבר' לב 2:
תהל' סה 11;
עב 6
וְכִרְבִיבִ֖יםcDeut.32.2שְׂעִירִם, רְבִיבִיםמילים נרדפות לגשם
עֲלֵי־עֵֽשֶׂב׃
3כִּ֛י
א
דבר' לב 3:
שמות לג 19;
לד 7-6
שֵׁ֥ם
יְהוָ֖ה
אֶקְרָ֑א
ב
דבר' לב 3:
ג 24;
ה 24
הָב֥וּ
גֹ֖דֶלaDeut.32.3הָבוּ גֹדֶלתנו גודל, הכירו את גדולת
לֵאלֹהֵֽינוּ׃
4א
דבר' לב 4:
שמות לג 21‡;
דבר' לב 15,
18,
30;
שמ"א ב 2;
שמ"ב כב 3,
32,
47;
ישע' יז 10;
כו 4;
מד 8;
תהל' יח 3,
32,
47;
מב 10
הַצּוּר֙aDeut.32.4צּוּרסלע, תואר לה'
תָּמִ֣יםbDeut.32.4תָּמִיםמושלם
ב
דבר' לב 4:
תהל' צ 16
פָּעֳל֔וֹ
כִּ֥י
ג
דבר' לב 4:
ברא' יח 25‡;
דנ' ד 34;
רומ' ט 14;
התג' טז 5
כָל־דְּרָכָ֖יו
מִשְׁפָּ֑ט
ד
דבר' לב 4:
ז 9‡
אֵ֤ל
אֱמוּנָה֙cDeut.32.4אֱמוּנָהנאמן
ה
דבר' לב 4:
איוב לו 23
וְאֵ֣ין
עָ֔וֶל
צַדִּ֥יק
וְיָשָׁ֖ר
הֽוּא׃
5א
דבר' לב 5:
ד 25;
לא 29
שִׁחֵ֥ת
ל֛וֹaDeut.32.5שִׁחֵת לוֹחטא לאלוהים; או, גרם נזק לעצמו; או, האם אלוהים הוא זה ששיחת? לא!
ב
דבר' לב 5:
הושע א 9;
ב 1
לֹ֖א
בָּנָ֣יו
מוּמָ֑םbDeut.32.5מוּמָםיש בו, בישראל, מום
ג
דבר' לב 5:
מתי יז 17;
לוקס ט 41;
מה"ש ב 40;
פיל' ב 15
דּ֥וֹר
עִקֵּ֖שׁ
וּפְתַלְתֹּֽלcDeut.32.5פְתַלְתֹּלבלתי ישר׃
6הֲ־לַיְהוָה֙
א
דבר' לב 6:
תהל' קטז 12
תִּגְמְלוּ־זֹ֔את
ב
דבר' לב 6:
הושע יג 13;
תהל' עד 18
עַ֥ם
נָבָ֖לaDeut.32.6נָבָלמרושע
וְלֹ֣א
חָכָ֑ם
הֲלוֹא־הוּא֙
ג
דבר' לב 6:
שמות ד 22‡;
דבר' א 31;
ישע' סג 16;
סד 8;
ירמ' ג 19;
לא 9;
הושע יא 1;
מלא' א 6;
ב 10;
יוח' ח 41;
רומ' ט 4
אָבִ֣יךָ
ד
דבר' לב 6:
שמות טו 16‡
קָּנֶ֔ךָbDeut.32.6קָּנֶךָברא אותך; או, עשה אותך לעם סגולה; או, גואלך
ה֥וּא
ה
דבר' לב 6:
לב 15
עָֽשְׂךָ֖
וַֽיְכֹנְנֶֽךָ׃
7א
דבר' לב 7:
ד 32;
תהל' עב 2;
איוב ח 8
זְכֹר֙
יְמ֣וֹת
עוֹלָ֔םaDeut.32.7יְמוֹת עוֹלָםימי קדם
בִּ֖ינוּ
שְׁנ֣וֹת
דּוֹר־וָד֑וֹר
ב
דבר' לב 7:
שמות י 2‡
שְׁאַ֤ל
אָבִ֨יךָ֙
וְיַגֵּ֔דְךָ
זְקֵנֶ֖יךָ
וְיֹ֥אמְרוּ
לָֽךְ׃
8א
דבר' לב 8:
מה"ש יז 26
בְּהַנְחֵ֤ל
עֶלְיוֹן֙
גּוֹיִ֔םaDeut.32.8בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִםכשחילק אלוהים לעמים את נחלתם
בְּהַפְרִיד֖וֹ
בְּנֵ֣י
אָדָ֑ם
ב
דבר' לב 8:
תהל' עד 17
יַצֵּב֙
גְּבֻלֹ֣ת
עַמִּ֔ים
ג
דבר' לב 8:
במד' כג 9;
דבר' לג 28
לְמִסְפַּ֖ר
בְּנֵ֥י
יִשְׂרָאֵֽלbDeut.32.8בְּנֵי יִשְׂרָאֵלבתה"ש ובמגילות ים המלח: בני אלים׃
9כִּ֛י
א
דבר' לב 9:
שמות לד 9‡
חֵ֥לֶק
יְהֹוָ֖ה
עַמּ֑וֹ
יַעֲקֹ֖ב
חֶ֥בֶל
נַחֲלָתֽוֹ׃
10א
דבר' לב 10:
א 19‡;
הושע יג 5
יִמְצָאֵ֨הוּ֙
בְּאֶ֣רֶץ
מִדְבָּ֔ר
וּבְתֹ֖הוּ
יְלֵ֣ל
יְשִׁמֹ֑ןaDeut.32.10בְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹןבמקום שומם שבו נשמעות יללות (של חיות או רוחות)
יְסֹֽבְבֶ֨נְהוּ֙
יְב֣וֹנְנֵ֔הוּ
יִצְּרֶ֖נְהוּbDeut.32.10יְסֹבְבֶנְהוּ יְבוֹנְנֵהוּ יִצְּרֶנְהוּהקיף אותו, השגיח עליו ושמר עליו
ב
דבר' לב 10:
זכר' ב 12;
תהל' יז 8;
משלי ז 2
כְּאִישׁ֥וֹן
עֵינֽוֹ׃
11א
דבר' לב 11:
שמות יט 4
כְּנֶ֨שֶׁר֙
יָעִ֣ירaDeut.32.11יָעִיריעורר; או, ישגיח
קִנּ֔וֹ
עַל־גּוֹזָלָ֖יו
יְרַחֵ֑ף
יִפְרֹ֤שׂ
כְּנָפָיו֙
יִקָּחֵ֔הוּ
יִשָּׂאֵ֖הוּ
עַל־אֶבְרָתֽוֹbDeut.32.11אֶבְרָתוֹכנפיו׃
12יְהוָ֖ה
בָּדָ֣דaDeut.32.12בָּדָדלבדו
א
דבר' לב 12:
ישע' סג 14
יַנְחֶ֑נּוּbDeut.32.12יַנְחֶנּוּהנחה אותו
ב
דבר' לב 12:
לב 39;
ישע' מג 12
וְאֵ֥ין
עִמּ֖וֹ
אֵ֥ל
נֵכָֽר׃
13א
דבר' לב 13:
שמ"ב כב 34;
ישע' נח 14;
יחז' לו 2;
חבק' ג 19
יַרְכִּבֵ֨הוּ֙aDeut.32.13יַרְכִּבֵהוּהוא העלה אותו
עַל־*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(במותי)
בָּ֣מֳתֵיbDeut.32.13בָּמֳתֵי אָרֶץמרומי ארץ
אָ֔רֶץ
וַיֹּאכַ֖ל
תְּנוּבֹ֣תcDeut.32.13שָׂדָישדה
שָׂדָ֑יdDeut.32.13יֵּנִקֵהוּהניק אותו
ב
דבר' לב 13:
ח 8;
תהל' פא 17
וַיֵּנִקֵ֤הֽוּ
דְבַשׁ֙
מִסֶּ֔לַע
ג
דבר' לב 13:
איוב כט 6
וְשֶׁ֖מֶן
מֵחַלְמִ֥ישׁ
צֽוּר׃
14א
דבר' לב 14:
ברא' יח 8‡
חֶמְאַ֨ת
בָּקָ֜ר
וַחֲלֵ֣ב
צֹ֗אן
עִם־חֵ֨לֶב
כָּרִ֜יםaDeut.32.14כָּרִיםאילים שמנים
וְאֵילִ֤ים
בְּנֵֽי־בָשָׁן֙
וְעַתּוּדִ֔יםbDeut.32.14עַתּוּדִיםתיישים, הזכרים בעזים
עִם־חֵ֖לֶב
ב
דבר' לב 14:
תהל' פא 17;
קמז 14
כִּלְי֣וֹת
חִטָּ֑הcDeut.32.14חֵלֶב כִּלְיוֹת חִטָּהקמח משובח שנעשה מהחלק הטוב ביותר של חיטה
ג
דבר' לב 14:
ברא' מט 11;
ישע' סג 3-2
וְדַם־עֵנָ֖ב
תִּשְׁתֶּה־חָֽמֶרdDeut.32.14חָמֶריין תוסס׃
15א
דבר' לב 15:
כט 24;
לא 20;
שפט' ב 13-12;
י 6;
מל"א ט 9;
מל"ב כא 22;
דהי"ב ז 22
וַיִּשְׁמַ֤ן
ב
דבר' לב 15:
לג 5,
26;
ישע' מד 2
יְשֻׁרוּן֙aDeut.32.15יְשֻׁרוּןשם חיבה לישראל
וַיִּבְעָ֔ט
שָׁמַ֖נְתָּ
עָבִ֣יתָ
כָּשִׂ֑יתָbDeut.32.15שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָפעלים נרדפים: נעשית שמן ועבה
וַיִּטֹּשׁ֙cDeut.32.15יִּטֹּשׁעזב
אֱל֣וֹהַ
עָשָׂ֔הוּdDeut.32.15עָשָׂהוּשברא אותו
וַיְנַבֵּ֖לeDeut.32.15יְנַבֵּלביזה, חירף
ג
דבר' לב 15:
שמ"ב כב 47;
תהל' סב 3,
7;
פט 27;
צה 1
צ֥וּר
יְשֻׁעָתֽוֹ׃
16א
דבר' לב 16:
תהל' עח 58
יַקְנִאֻ֖הוּ
ב
דבר' לב 16:
ישע' מג 12;
תהל' פא 10
בְּזָרִ֑יםaDeut.32.16קְנִאֻהוּ בְּזָרִיםעבדו אלוהים אחרים ועוררו את קנאת ה'
ג
דבר' לב 16:
תהל' קו 29
בְּתוֹעֵבֹ֖ת
יַכְעִיסֻֽהוּ׃
17א
דבר' לב 17:
ויק' יז 7‡;
עמוס ה 25
יִזְבְּח֗וּ
לַשֵּׁדִים֙
לֹ֣א
אֱלֹ֔הַaDeut.32.17לֹא אֱלֹהַשהם לא אלוהים
ב
דבר' לב 17:
כח 64‡
אֱלֹהִ֖ים
לֹ֣א
יְדָע֑וּם
ג
דבר' לב 17:
שפט' ה 8
חֲדָשִׁים֙
מִקָּרֹ֣בbDeut.32.17מִקָּרֹבלא מזמן
בָּ֔אוּ
לֹ֥א
שְׂעָר֖וּםcDeut.32.17לֹא שְׂעָרוּםלא פחדו מהם
אֲבֹתֵיכֶֽם׃
18א
דבר' לב 18:
לב 4‡
צ֥וּר
יְלָדְךָ֖aDeut.32.18יְלָדְךָשהוליד אותך; או, שילד אותך
תֶּ֑שִׁיbDeut.32.18תֶּשִׁישכחת
ב
דבר' לב 18:
ו 12‡
וַתִּשְׁכַּ֖ח
אֵ֥ל
מְחֹלְלֶֽךָcDeut.32.18מְחֹלְלֶךָשיצר אותך; או, שילד אותך׃
19וַיַּ֥רְא
יְהוָ֖ה
א
דבר' לב 19:
ויק' כו 30;
ישע' א 4;
ה 24;
נב 5;
תהל' י 3,
13;
עד 10;
קז 11
וַיִּנְאָ֑ץaDeut.32.19נְאָץמאס בו; או, כעס
מִכַּ֥עַס
בָּנָ֖יו
וּבְנֹתָֽיוbDeut.32.19יִּנְאָץ... וּבְנֹתָיוכעס ומאס בבניו ובבנותיו; או, מאס (או קצף) בגלל הכעס שגרמו אותו בניו ובנותיו׃
20וַיֹּ֗אמֶר
אַסְתִּ֤ירָה
פָנַי֙
מֵהֶ֔ם
א
דבר' לב 20:
לא 29
אֶרְאֶ֖ה
מָ֣ה
אַחֲרִיתָ֑ם
כִּ֣י
ב
דבר' לב 20:
לב 5‡;
משלי ב 12
ד֤וֹר
תַּהְפֻּכֹת֙aDeut.32.20תַּהְפֻּכֹתלא נאמן, מורד, בוגדני
הֵ֔מָּה
ג
דבר' לב 20:
ט 23
בָּנִ֖ים
לֹא־אֵמֻ֥ן
בָּֽם׃
21א
דבר' לב 21:
לב 17-16;
קור"א י 22
הֵ֚ם
קִנְא֣וּנִי
ב
דבר' לב 21:
ירמ' ה 7‡
בְלֹא־אֵ֔ל
כִּעֲס֖וּנִי
ג
דבר' לב 21:
מל"א טז 13,
26;
מל"ב יז 15;
ירמ' ח 19;
מה"ש יד 15
בְּהַבְלֵיהֶ֑םaDeut.32.21בְּהַבְלֵיהֶםבפסיליהם
ד
דבר' לב 21:
רומ' י 19;
יא 11
וַאֲנִי֙
אַקְנִיאֵ֣ם
בְּלֹא־עָ֔ם
בְּג֥וֹי
נָבָ֖ל
אַכְעִיסֵֽם׃
22א
דבר' לב 22:
במד' טז 35-33;
ירמ' טו 14;
עמוס ז 4;
איכה ד 11
כִּי־אֵשׁ֙
קָדְחָ֣ה
בְאַפִּ֔י
וַתִּיקַ֖דaDeut.32.22קָדְחָה, וַתִּיקַדבערה
עַד־שְׁא֣וֹל
תַּחְתִּ֑ית
וַתֹּ֤אכַל
אֶ֨רֶץ֙
וִֽיבֻלָ֔הּ
וַתְּלַהֵ֖טbDeut.32.22תְּלַהֵטהבעירה, הציתה
ב
דבר' לב 22:
תהל' יח 8
מוֹסְדֵ֥י
הָרִֽים׃
23אַסְפֶּ֥ה
עָלֵ֖ימוֹaDeut.32.23אַסְפֶּה עָלֵימוֹאוסיף עליהם
רָע֑וֹת
א
דבר' לב 23:
חבק' ג 11;
תהל' יח 15;
מה 6
חִצַּ֖י
אֲכַלֶּה־בָּֽםbDeut.32.23חִצַּי אֲכַלֶּה־בָּםאזרוק עליהם את כל חציי׃
24מְזֵ֥י
א
דבר' לב 24:
כח 22,
48
רָעָ֛בaDeut.32.24מְזֵי רָעָבשרופי רעב, הרעב ישמיד אותם
וּלְחֻ֥מֵי
ב
דבר' לב 24:
חבק' ג 5
רֶ֖שֶׁףbDeut.32.24לְחֻמֵי רֶשֶׁףאכולי דֶּבֶר
ג
דבר' לב 24:
תהל' צא 6
וְקֶ֣טֶב
מְרִירִ֑יcDeut.32.24קֶטֶב מְרִירִיהשמדה מרה; או, קדחת ממיתה; או, רוח משחיתה
ד
דבר' לב 24:
ויק' כו 22
וְשֶׁן־בְּהֵמוֹת֙
אֲשַׁלַּח־בָּ֔ם
ה
דבר' לב 24:
ירמ' ח 17;
תהל' נח 5
עִם־חֲמַ֖תdDeut.32.24חֲמַתארס
ו
דבר' לב 24:
מיכה ז 17
זֹחֲלֵ֥י
עָפָֽר׃
25א
דבר' לב 25:
יחז' ז 15;
איכה א 20
מִחוּץ֙aDeut.32.25מִחוּץברחוב
תְּשַׁכֶּל־חֶ֔רֶב
וּמֵחֲדָרִ֖ים
אֵימָ֑ה
ב
דבר' לב 25:
איכה ב 21;
דהי"ב לו 17
גַּם־בָּחוּר֙
גַּם־בְּתוּלָ֔ה
יוֹנֵ֖ק
עִם־אִ֥ישׁ
שֵׂיבָֽה׃
26אָמַ֖רְתִּי
אַפְאֵיהֶ֑םaDeut.32.26אַפְאֵיהֶםאשמיד אותם מקצה לקצה; או, אפיץ אותם לכל פאה; אוף, אשסע אותם
א
דבר' לב 26:
ט 14
אַשְׁבִּ֥יתָה
מֵאֱנ֖וֹשׁ
זִכְרָֽם׃
27לוּלֵ֗י
כַּ֤עַס
אוֹיֵב֙
אָג֔וּרaDeut.32.27לוּלֵי... אָגוּרלולי חששתי ממה שיעשו ויגידו אויבי ישראל
פֶּֽן־יְנַכְּר֖וּbDeut.32.27פֶּן־יְנַכְּרוּפן יעוותו, לא יבינו, יתעלמו מהאמת; או, פן ייחסו את ניצחונם על ישראל לאל נוכרי
צָרֵ֑ימוֹcDeut.32.27צָרֵימוֹאויביו
פֶּן־יֹֽאמְרוּ֙
א
דבר' לב 27:
במד' טו 30
יָדֵ֣ינוּ
רָ֔מָה
וְלֹ֥א
יְהוָ֖ה
פָּעַ֥ל
כָּל־זֹֽאת׃
28כִּי־ג֛וֹי
א
דבר' לב 28:
לב 6
אֹבַ֥ד
עֵצ֖וֹת
הֵ֑מָּה
וְאֵ֥ין
בָּהֶ֖ם
תְּבוּנָֽה׃
29א
דבר' לב 29:
ה 29;
תהל' צ 12
ל֥וּ
חָכְמ֖וּ
יַשְׂכִּ֣ילוּ
זֹ֑את
ב
דבר' לב 29:
לא 29;
איכה א 9
יָבִ֖ינוּ
לְאַחֲרִיתָֽם׃
30אֵיכָ֞ה
א
דבר' לב 30:
ויק' כו 8-7
יִרְדֹּ֤ף
אֶחָד֙
אֶ֔לֶף
וּשְׁנַ֖יִם
יָנִ֣יסוּaDeut.32.30יָנִיסוּיבריחו
רְבָבָ֑הbDeut.32.30רְבָבָהעשרת אלפים
אִם־לֹא֙
ב
דבר' לב 30:
לד 4‡
כִּי־צוּרָ֣ם
ג
דבר' לב 30:
יהושע ב 14‡;
ישע' נ 1;
תהל' מד 13
מְכָרָ֔ם
וַֽיהוָ֖ה
ד
דבר' לב 30:
תהל' לא 9
הִסְגִּירָֽם׃
31כִּ֛י
לֹ֥א
כְצוּרֵ֖נוּ
צוּרָ֑ם
וְאֹיְבֵ֖ינוּ
פְּלִילִֽיםaDeut.32.31פְּלִילִיםיועמדו למשפט; או, שופטים (אותנו); או, אפילו אויבינו מודים שצורם (אלוהיהם) לא כצורנו׃
32כִּֽי־מִגֶּ֤פֶן
סְדֹם֙
גַּפְנָ֔ם
וּמִשַּׁדְמֹ֖תaDeut.32.32שַּׁדְמֹתשדות
עֲמֹרָ֑ה
עֲנָבֵ֨מוֹ֙
עִנְּבֵי־ר֔וֹשׁbDeut.32.32רוֹשׁארס
א
דבר' לב 32:
כט 18
אַשְׁכְּלֹ֥ת
מְרֹרֹ֖ת
לָֽמוֹcDeut.32.32אַשְׁכְּלֹת מְרֹרֹת לָמוֹאשכולות הענבים שלהם מרים׃
33א
דבר' לב 33:
לב 24;
תהל' נח 5
חֲמַ֥תaDeut.32.33חֲמַתארס
תַּנִּינִ֖םbDeut.32.33תַּנִּינִםנחשים
יֵינָ֑ם
ב
דבר' לב 33:
איוב כ 16
וְרֹ֥אשׁcDeut.32.33רֹאשׁרעל
פְּתָנִ֖יםdDeut.32.33פְּתָנִיםנחשים ארסיים במשפחת הקוברה
אַכְזָֽרeDeut.32.33אַכְזָראכזרי, ממית׃
34א
דבר' לב 34:
ירמ' מד 21;
הושע יג 12
הֲלֹא־ה֖וּא
כָּמֻ֣סaDeut.32.34כָּמֻסגנוז ונסתר
עִמָּדִ֑י
חָתֻ֖ם
בְּאוֹצְרֹתָֽי׃
35א
דבר' לב 35:
ישע' לה 4;
סא 2;
ירמ' מו 10;
נ 28;
נא 6;
יחז' כה 17-14;
נחום א 2;
תהל' צד 1;
רומ' יב 19;
תסל"א ד 6;
עבר' י 30
לִ֤י
נָקָם֙
וְשִׁלֵּ֔םaDeut.32.35שִׁלֵּםגמול
לְעֵ֖ת
ב
דבר' לב 35:
ירמ' כב 12
תָּמ֣וּט
רַגְלָ֑םbDeut.32.35לְעֵת תָּמוּט רַגְלָםאם אתנקם בהם, אז תתמוטט רגלם; או, כשתתמוטט רגלם בעת שיבואו עליהם רעות, תדע שנקמתי ושילמתי
כִּ֤י
ג
דבר' לב 35:
יחז' ז 7-5
קָרוֹב֙
י֣וֹם
אֵידָ֔םcDeut.32.35אֵידָםאסונם
וְחָ֖שׁdDeut.32.35חָשׁממהרות
עֲתִדֹ֥ת
לָֽמוֹeDeut.32.35לָמוֹלהם׃
36א
דבר' לב 36:
תהל' קלה 14;
עבר' י 30
כִּֽי־יָדִ֤ין
יְהוָה֙
עַמּ֔וֹ
ב
דבר' לב 36:
ויק' כו 45-43;
דבר' ל 3-1
וְעַל־עֲבָדָ֖יו
יִתְנֶחָ֑םaDeut.32.36יִתְנֶחָםירחם
כִּ֤י
יִרְאֶה֙
כִּי־אָ֣זְלַת
יָ֔דbDeut.32.36אָזְלַת יָדאזל כוחם
וְאֶ֖פֶס
עָצ֥וּר
וְעָזֽוּבcDeut.32.36וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּבמדובר בהשמדה כללית; איש לא נשאר, לא עבד או בן חורין; או, מהנכבד ועד העלוב ביותר; או, נשוי או רווק׃
37וְאָמַ֖ר
א
דבר' לב 37:
שפט' י 14;
ירמ' ב 28
אֵ֣יaDeut.32.37אֵיאיפה
אֱלֹהֵ֑ימוֹ
צ֖וּר
חָסָ֥יוּ
בֽוֹbDeut.32.37חָסָיוּ בוֹשבו ביקשו מחסה׃
38אֲשֶׁ֨ר
א
דבר' לב 38:
במד' כה 2-1
חֵ֤לֶבaDeut.32.38חֵלֶבשומן
זְבָחֵ֨ימוֹ֙bDeut.32.38זְבָחֵימוֹקרבנותיהם
יֹאכֵ֔לוּ
ב
דבר' לב 38:
דנ' א 8
יִשְׁתּ֖וּ
יֵ֣ין
נְסִיכָ֑םcDeut.32.38נְסִיכָםשאמור להישפך על הקרבנות
ג
דבר' לב 38:
ירמ' יא 12
יָק֨וּמוּ֙
וְיַעְזְרֻכֶ֔םdDeut.32.38יַעְזְרֻכֶםלעזרתכם
יְהִ֥י
עֲלֵיכֶ֖ם
סִתְרָֽהeDeut.32.38יְהִי עֲלֵיכֶם סִתְרָהשהם יהיו לכם למגן, למסתור׃
39רְא֣וּ
׀
עַתָּ֗ה
כִּ֣י
א
דבר' לב 39:
ישע' מא 4;
מג 10,
13;
מו 4;
מח 12;
נב 6
אֲנִ֤י
אֲנִי֙
ה֔וּא
ב
דבר' לב 39:
לב 12;
ישע' מה 5,
14,
18,
22-21;
מו 9
וְאֵ֥ין
אֱלֹהִ֖ים
עִמָּדִ֑י
ג
דבר' לב 39:
שמ"א ב 6;
תהל' סח 21
אֲנִ֧י
אָמִ֣ית
וַאֲחַיֶּ֗ה
ד
דבר' לב 39:
ישע' ט 12;
יט 22;
ל 26;
הושע ו 1;
תהל' נא 10;
איוב ה 18
מָחַ֨צְתִּי֙
וַאֲנִ֣י
אֶרְפָּ֔א
ה
דבר' לב 39:
תהל' נ 22
וְאֵ֥ין
מִיָּדִ֖י
מַצִּֽיל׃
40כִּֽי־אֶשָּׂ֥א
אֶל־שָׁמַ֖יִם
יָדִ֑י
וְאָמַ֕רְתִּי
א
דבר' לב 40:
במד' יד 21‡;
התג' טו 7
חַ֥י
אָנֹכִ֖י
לְעֹלָֽם׃
41א
דבר' לב 41:
ישע' לד 8-6;
יחז' כא 15-14
אִם־שַׁנּוֹתִי֙
בְּרַ֣ק
חַרְבִּ֔יaDeut.32.41אִם... חַרְבִּיאני מחדד ומלטש את חרבי
וְתֹאחֵ֥ז
בְּמִשְׁפָּ֖ט
יָדִ֑י
ב
דבר' לב 41:
לב 35‡;
ירמ' נ 29-28
אָשִׁ֤יב
נָקָם֙
לְצָרָ֔י
וְלִמְשַׂנְאַ֖י
אֲשַׁלֵּֽם׃
42א
דבר' לב 42:
לב 23
אַשְׁכִּ֤יר
חִצַּי֙aDeut.32.42אַשְׁכִּיר חִצַּיחציי יהיו שיכורים
מִדָּ֔ם
ב
דבר' לב 42:
ירמ' יב 12;
מו 10,
14
וְחַרְבִּ֖י
תֹּאכַ֣ל
בָּשָׂ֑ר
מִדַּ֤ם
חָלָל֙
וְשִׁבְיָ֔הbDeut.32.42שִׁבְיָהשבויים
מֵרֹ֖אשׁ
פַּרְע֥וֹת
אוֹיֵֽבcDeut.32.42מֵרֹאשׁ פַּרְעוֹת אוֹיֵבמנהיגי האויב; או, ראשם הפרוע שיש בו שֵׂער ארוך׃
43א
דבר' לב 43:
רומ' טו 10
הַרְנִ֤ינוּ
גוֹיִם֙
עַמּ֔וֹaDeut.32.43הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹרננו שבטי ישראל; או, אתם הגויים, עשו שעמו ירנן
כִּ֥י
ב
דבר' לב 43:
מל"ב ט 7;
התג' ו 10;
יט 2
דַם־עֲבָדָ֖יו
יִקּ֑וֹם
ג
דבר' לב 43:
ישע' א 25-24
וְנָקָם֙
יָשִׁ֣יב
לְצָרָ֔יו
ד
דבר' לב 43:
תהל' סה 4;
עט 9;
פה 3
וְכִפֶּ֥ר
אַדְמָת֖וֹ
עַמּֽוֹbDeut.32.43אַדְמָתוֹ עַמּוֹאדמת עמו; או, אדמתו ועמו׃
פ
44וַיָּבֹ֣א מֹשֶׁ֗ה וַיְדַבֵּ֛ר אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֥י הַשִּׁירָֽה־הַזֹּ֖את בְּאָזְנֵ֣י הָעָ֑ם ה֖וּא א דבר' לב 44: במד' יג 8, 16 וְהוֹשֵׁ֥עַ בִּן־נֽוּן׃ 45וַיְכַ֣לaDeut.32.45וַיְכַלכשסיים מֹשֶׁ֗ה לְדַבֵּ֛ר אֶת־כָּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵֽל׃ 46וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ א דבר' לב 46: יחז' מ 4; מד 5 שִׂ֣ימוּ לְבַבְכֶ֔ם לְכָל־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מֵעִ֥יד בָּכֶ֖ם הַיּ֑וֹם אֲשֶׁ֤ר ב דבר' לב 46: שמות י 2‡ תְּצַוֻּם֙ אֶת־בְּנֵיכֶ֔ם לִשְׁמֹ֣ר לַעֲשׂ֔וֹת אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֖י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּֽאת׃ 47כִּ֠י לֹֽא־דָבָ֨ר רֵ֥קaDeut.32.47רֵקחסר חשיבות, חסר ערך הוּא֙ מִכֶּ֔ם א דבר' לב 47: ד 1; ח 3; ל 20; משלי ג 22; מה"ש יז 25, 28 כִּי־ה֖וּא חַיֵּיכֶ֑ם וּבַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה ב דבר' לב 47: שמות כג 26; דבר' ד 40 תַּאֲרִ֤יכוּ יָמִים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם עֹבְרִ֧ים אֶת־הַיַּרְדֵּ֛ן שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ פ
משה משקיף על ארץ כנען
48וַיְדַבֵּ֤ר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בְּעֶ֛צֶם הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה לֵאמֹֽר׃ 49א דבר' לב 49: במד' כז 14-12; דבר' ג 27 עֲלֵ֡ה אֶל־הַר֩ הָעֲבָרִ֨ים הַזֶּ֜ה הַר־נְב֗וֹ אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ מוֹאָ֔ב אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֣יaDeut.32.49עַל־פְּנֵימול יְרֵח֑וֹ וּרְאֵה֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁ֨ר אֲנִ֥י נֹתֵ֛ן לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לַאֲחֻזָּֽה׃ 50וּמֻ֗ת בָּהָר֙ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ עֹלֶ֣ה שָׁ֔מָּה א דבר' לב 50: ברא' כה 8‡ וְהֵאָסֵ֖ף אֶל־עַמֶּ֑יךָaDeut.32.50אֶל־עַמֶּיךָאל אבותיך כַּֽאֲשֶׁר־מֵ֞ת אַהֲרֹ֤ן אָחִ֨יךָ֙ בְּהֹ֣ר הָהָ֔ר וַיֵּאָ֖סֶף אֶל־עַמָּֽיו׃ 51עַל֩ אֲשֶׁ֨ר א דבר' לב 51: במד' כ 12; דהי"א ה 25‡ מְעַלְתֶּ֜םaDeut.32.51מְעַלְתֶּםלא האמנתם בִּ֗י בְּתוֹךְ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל ב דבר' לב 51: במד' כז 14; יחז' מז 19 בְּמֵֽי־מְרִיבַ֥ת קָדֵ֖שׁ ג דבר' לב 51: יהושע טו 1‡ מִדְבַּר־צִ֑ן עַ֣ל אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־קִדַּשְׁתֶּם֙ אוֹתִ֔י בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 52כִּ֥י מִנֶּ֖גֶד א דבר' לב 52: לד 3-1 תִּרְאֶ֣ה אֶת־הָאָ֑רֶץ ב דבר' לב 52: א 37; ג 27 וְשָׁ֨מָּה֙ לֹ֣א תָב֔וֹא אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ פ