דברים כט
דברים פרק כט
1וַיִּקְרָ֥א מֹשֶׁ֛ה אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם אַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֗ם אֵ֣ת כָּל־אֲשֶׁר֩ עָשָׂ֨ה יְהוָ֤ה לְעֵֽינֵיכֶם֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לְפַרְעֹ֥ה וּלְכָל־עֲבָדָ֖יו וּלְכָל־אַרְצֽוֹ׃ 2א דבר' כט 2: ד 34; ז 19 הַמַּסּוֹת֙aDeut.29.2הַמַּסּוֹתניסיונות הַגְּדֹלֹ֔ת אֲשֶׁ֥ר רָא֖וּ עֵינֶ֑יךָ הָאֹתֹ֧ת וְהַמֹּפְתִ֛ים הַגְּדֹלִ֖ים הָהֵֽם׃ 3א דבר' כט 3: ישע' ו 10-9; יחז' יב 2; מתי יג 15-13; מה"ש כח 27-26; רומ' יא 8 וְלֹֽא־נָתַן֩ יְהוָ֨ה לָכֶ֥ם לֵב֙ לָדַ֔עַת וְעֵינַ֥יִם לִרְא֖וֹת וְאָזְנַ֣יִם לִשְׁמֹ֑עַ עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ 4וָאוֹלֵ֥ךְaDeut.29.4אוֹלֵךְהולכתי אֶתְכֶ֛ם אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָ֖ה בַּמִּדְבָּ֑ר א דבר' כט 4: ח 4; נחמ' ט 21 לֹֽא־בָל֤וּ שַׂלְמֹֽתֵיכֶם֙bDeut.29.4שַׂלְמֹתֵיכֶםבגדיכם מֵעֲלֵיכֶ֔ם וְנַֽעַלְךָ֥ לֹֽא־בָלְתָ֖ה מֵעַ֥ל רַגְלֶֽךָ׃ 5א דבר' כט 5: ח 3 לֶ֚חֶם לֹ֣א אֲכַלְתֶּ֔ם וְיַ֥יִן וְשֵׁכָ֖ר לֹ֣א שְׁתִיתֶ֑ם לְמַ֨עַן֙ תֵּֽדְע֔וּ כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ 6וַתָּבֹ֖אוּ אֶל־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה וַיֵּצֵ֣א א דבר' כט 6: במד' כא 24-21; דבר' ב 36-26 סִיחֹ֣ן מֶֽלֶךְ־חֶ֠שְׁבּוֹן ב דבר' כט 6: במד' כא 33, 35; דבר' ג 17-1 וְע֨וֹג מֶֽלֶךְ־הַבָּשָׁ֧ן לִקְרָאתֵ֛נוּ לַמִּלְחָמָ֖ה וַנַּכֵּֽםaDeut.29.6וַנַּכֵּםוניצחנו אותם׃ 7וַנִּקַּח֙ אֶת־אַרְצָ֔ם א דבר' כט 7: במד' לב 33-32; דבר' ג 13-12; תהל' קלה 12 וַנִּתְּנָ֣הּ לְנַחֲלָ֔ה לָרֽאוּבֵנִ֖י וְלַגָּדִ֑י וְלַחֲצִ֖י שֵׁ֥בֶט הַֽמְנַשִּֽׁי׃ 8א דבר' כט 8: ד 6; מל"א ב 3 וּשְׁמַרְתֶּ֗ם אֶת־דִּבְרֵי֙ הַבְּרִ֣ית הַזֹּ֔את וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם ב דבר' כט 8: יהושע א 7 לְמַ֣עַן תַּשְׂכִּ֔ילוּ אֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֽׂוּן׃ פ
נצבים
9אַתֶּ֨םaDeut.29.9NAפרשת נצבים: דבר' כט 9 – ל 9; הפטרה: ישע' סא 10 – סג 9
נִצָּבִ֤ים
הַיּוֹם֙
כֻּלְּכֶ֔ם
לִפְנֵ֖י
יְהוָ֣ה
אֱלֹהֵיכֶ֑ם
רָאשֵׁיכֶ֣ם
שִׁבְטֵיכֶ֗ם
זִקְנֵיכֶם֙
וְשֹׁ֣טְרֵיכֶ֔םbDeut.29.9שֹׁטְרֵיכֶםפקידים, מפקחים
כֹּ֖ל
אִ֥ישׁ
יִשְׂרָאֵֽל׃
10טַפְּכֶ֣ם
נְשֵׁיכֶ֔ם
וְגֵ֣רְךָ֔
אֲשֶׁ֖ר
בְּקֶ֣רֶב
מַחֲנֶ֑יךָ
א
דבר' כט 10:
יהושע ט 21,
23,
27
מֵחֹטֵ֣ב
עֵצֶ֔יךָ
עַ֖ד
שֹׁאֵ֥ב
מֵימֶֽיךָ׃
11לְעָבְרְךָ֗
בִּבְרִ֛ית
יְהוָ֥ה
אֱלֹהֶ֖יךָ
וּבְאָלָת֑וֹaDeut.29.11בְאָלָתוֹבשבועת הקללה הכלולה בברית
אֲשֶׁר֙
יְהוָ֣ה
אֱלֹהֶ֔יךָ
כֹּרֵ֥ת
עִמְּךָ֖
הַיּֽוֹם׃
12לְמַ֣עַן
א
דבר' כט 12:
כו 18;
כז 9;
ישע' סו 8
הָקִֽים־אֹתְךָ֩
הַיּ֨וֹם
׀
ל֜וֹ
לְעָ֗ם
ב
דבר' כט 12:
ברא' יז 8-7‡
וְה֤וּא
יִֽהְיֶה־לְּךָ֙
לֵֽאלֹהִ֔ים
כַּאֲשֶׁ֖ר
דִּבֶּר־לָ֑ךְ
וְכַאֲשֶׁ֤ר
נִשְׁבַּע֙
לַאֲבֹתֶ֔יךָ
לְאַבְרָהָ֥ם
לְיִצְחָ֖ק
וּֽלְיַעֲקֹֽב׃
13וְלֹ֥א
אִתְּכֶ֖ם
לְבַדְּכֶ֑ם
אָנֹכִ֗י
א
דבר' כט 13:
ירמ' לא 31;
עבר' ח 8-7
כֹּרֵת֙
אֶת־הַבְּרִ֣ית
הַזֹּ֔את
וְאֶת־הָאָלָ֖ה
הַזֹּֽאת׃
14כִּי֩
אֶת־אֲשֶׁ֨ר
יֶשְׁנ֜וֹ
פֹּ֗ה
עִמָּ֨נוּ֙
עֹמֵ֣ד
הַיּ֔וֹם
לִפְנֵ֖י
יְהוָ֣ה
אֱלֹהֵ֑ינוּ
וְאֵ֨ת
אֲשֶׁ֥ר
א
דבר' כט 14:
מה"ש ב 39
אֵינֶ֛נּוּ
פֹּ֖ה
עִמָּ֥נוּ
הַיּֽוֹם׃
15כִּֽי־אַתֶּ֣ם
יְדַעְתֶּ֔ם
אֵ֥ת
אֲשֶׁר־יָשַׁ֖בְנוּ
בְּאֶ֣רֶץ
מִצְרָ֑יִם
וְאֵ֧ת
אֲשֶׁר־עָבַ֛רְנוּ
בְּקֶ֥רֶב
הַגּוֹיִ֖ם
אֲשֶׁ֥ר
עֲבַרְתֶּֽם׃
16וַתִּרְאוּ֙
אֶת־שִׁקּ֣וּצֵיהֶ֔ם
וְאֵ֖ת
גִּלֻּלֵיהֶ֑םaDeut.29.16שִׁקּוּצֵיהֶם, גִּלֻּלֵיהֶםפסיליהם
א
דבר' כט 16:
שמות כ 23;
דבר' ד 28;
כח 36
עֵ֣ץ
וָאֶ֔בֶן
כֶּ֥סֶף
וְזָהָ֖ב
אֲשֶׁ֥ר
עִמָּהֶֽם׃
17פֶּן־יֵ֣שׁ
בָּ֠כֶם
אִ֣ישׁ
אוֹ־אִשָּׁ֞ה
א֧וֹ
מִשְׁפָּחָ֣ה
אוֹ־שֵׁ֗בֶט
אֲשֶׁר֩
א
דבר' כט 17:
יג 6
לְבָב֨וֹ
פֹנֶ֤ה
הַיּוֹם֙
מֵעִם֙
יְהוָ֣ה
אֱלֹהֵ֔ינוּ
לָלֶ֣כֶת
לַעֲבֹ֔ד
אֶת־אֱלֹהֵ֖י
הַגּוֹיִ֣ם
הָהֵ֑ם
פֶּן־יֵ֣שׁ
בָּכֶ֗ם
ב
דבר' כט 17:
לב 32;
מה"ש ח 23;
עבר' יב 15
שֹׁ֛רֶשׁ
פֹּרֶ֥ה
רֹ֖אשׁ
וְלַעֲנָֽהaDeut.29.17שֹׁרֶשׁ... וְלַעֲנָהצמח מר מאוד ומרעיל׃
18וְהָיָ֡ה
בְּשָׁמְעוֹ֩
אֶת־דִּבְרֵ֨י
הָֽאָלָ֜ה
הַזֹּ֗את
וְהִתְבָּרֵ֨ךְ
בִּלְבָב֤וֹ
לֵאמֹר֙
שָׁל֣וֹם
יִֽהְיֶה־לִּ֔י
כִּ֛י
בִּשְׁרִר֥וּת
לִבִּ֖י
אֵלֵ֑ךְaDeut.29.18בִּשְׁרִרוּת לִבִּי אֵלֵךְגם אם אהיה עקשנן לא תבוא עליי רעה
לְמַ֛עַן
סְפ֥וֹת
הָרָוָ֖ה
אֶת־הַצְּמֵאָֽהbDeut.29.18לְמַעַן... הַצְּמֵאָה(דברי המחבר): כי הוא חושב שאם יברך ה' את העם, עצם היותו חלק מהעם יכלול אותו בברכה למרות מעשיו הרעים׃
19א
דבר' כט 19:
מל"ב כד 4
לֹא־יֹאבֶ֣הaDeut.29.19יֹאבֶהירצה
יְהוָה֮
סְלֹ֣חַֽ
לוֹ֒
כִּ֣י
אָ֠זbDeut.29.19כִּי אָזאלא
ב
דבר' כט 19:
תהל' עד 1;
פ 5
יֶעְשַׁ֨ן
אַף־יְהוָ֤הcDeut.29.19יֶעְשַׁן אַף־יהוהיכעס ה'
ג
דבר' כט 19:
שמות לד 14‡
וְקִנְאָתוֹ֙
בָּאִ֣ישׁ
הַה֔וּא
וְרָ֤בְצָה
בּוֹ֙dDeut.29.19רָבְצָה בּוֹתיפול עליו
כָּל־הָ֣אָלָ֔ה
הַכְּתוּבָ֖ה
בַּסֵּ֣פֶר
הַזֶּ֑ה
ד
דבר' כט 19:
שמות לב 33;
דבר' ט 14;
מל"ב יד 27;
תהל' ט 6;
קט 13
וּמָחָ֤ה
יְהוָה֙
אֶת־שְׁמ֔וֹ
מִתַּ֖חַת
הַשָּׁמָֽיִם׃
20וְהִבְדִּיל֤וֹ
יְהוָה֙
לְרָעָ֔ה
מִכֹּ֖ל
שִׁבְטֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֑ל
כְּכֹל֙
אָל֣וֹת
הַבְּרִ֔ית
א
דבר' כט 20:
ל 10
הַכְּתוּבָ֕ה
בְּסֵ֥פֶר
הַתּוֹרָ֖ה
הַזֶּֽה׃
21וְאָמַ֞ר
הַדּ֣וֹר
הָֽאַחֲר֗וֹןaDeut.29.21הַדּוֹר הָאַחֲרוֹןהדורות הבאים
בְּנֵיכֶם֙
אֲשֶׁ֤ר
יָק֨וּמוּ֙
מֵאַ֣חֲרֵיכֶ֔ם
א
דבר' כט 21:
ירמ' יט 8;
מט 17;
נ 13
וְהַ֨נָּכְרִ֔י
אֲשֶׁ֥ר
יָבֹ֖א
מֵאֶ֣רֶץ
רְחוֹקָ֑ה
וְ֠רָאוּ
אֶת־מַכּ֞וֹת
הָאָ֤רֶץ
הַהִוא֙
וְאֶת־תַּ֣חֲלֻאֶ֔יהָbDeut.29.21תַּחֲלֻאֶיהָמחלותיה
אֲשֶׁר־חִלָּ֥ה
יְהוָ֖ה
בָּֽהּ׃
22א
דבר' כט 22:
ברא' יט 24‡;
ישע' ל 33;
לד 9;
יחז' לח 22;
איוב יח 15
גָּפְרִ֣ית
ב
דבר' כט 22:
יחז' מז 11
וָמֶלַח֮
ג
דבר' כט 22:
ברא' יג 10‡
שְׂרֵפָ֣ה
ד
דבר' כט 22:
תהל' קז 34
כָל־אַרְצָהּ֒
לֹ֤א
תִזָּרַע֙
וְלֹ֣א
תַצְמִ֔חַ
וְלֹֽא־יַעֲלֶ֥ה
בָ֖הּ
כָּל־עֵ֑שֶׂב
כְּֽמַהְפֵּכַ֞ת
סְדֹ֤ם
וַעֲמֹרָה֙
ה
דבר' כט 22:
ברא' י 19;
יד 2,
8;
הושע יא 8
אַדְמָ֣ה
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(וצביים)
וּצְבוֹיִ֔ם
אֲשֶׁר֙
הָפַ֣ךְ
יְהוָ֔ה
בְּאַפּ֖וֹ
וּבַחֲמָתֽוֹaDeut.29.22בְּאַפּוֹ וּבַחֲמָתוֹבכעסו׃
23וְאָֽמְרוּ֙
כָּל־הַגּוֹיִ֔ם
א
דבר' כט 23:
מל"א ט 8;
ירמ' כב 8
עַל־מֶ֨ה
עָשָׂ֧ה
יְהוָ֛ה
כָּ֖כָה
לָאָ֣רֶץ
הַזֹּ֑את
מֶ֥ה
חֳרִ֛י
הָאַ֥ףaDeut.29.23חֳרִי הָאַףהזעם
הַגָּד֖וֹל
הַזֶּֽה׃
24וְאָ֣מְר֔וּ
עַ֚ל
אֲשֶׁ֣ר
א
דבר' כט 24:
מל"ב יז 23-9;
ירמ' כב 9;
דהי"ב לו 21-13
עָֽזְב֔וּ
אֶת־בְּרִ֥ית
יְהוָ֖ה
אֱלֹהֵ֣י
אֲבֹתָ֑ם
אֲשֶׁר֙
כָּרַ֣ת
עִמָּ֔ם
ב
דבר' כט 24:
שמות ו 6
בְּהוֹצִיא֥וֹ
אֹתָ֖ם
מֵאֶ֥רֶץ
מִצְרָֽיִם׃
25וַיֵּלְכ֗וּ
וַיַּֽעַבְדוּ֙
אֱלֹהִ֣ים
אֲחֵרִ֔ים
וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ
לָהֶ֑ם
אֱלֹהִים֙
אֲשֶׁ֣ר
לֹֽא־יְדָע֔וּם
וְלֹ֥א
חָלַ֖קaDeut.29.25חָלַקנתן, הרשה
לָהֶֽם׃
26וַיִּֽחַר־אַ֥ף
יְהוָ֖ה
בָּאָ֣רֶץ
הַהִ֑וא
לְהָבִ֤יא
עָלֶ֨יהָ֙
א
דבר' כט 26:
דנ' ט 11
אֶת־כָּל־הַקְּלָלָ֔ה
הַכְּתוּבָ֖ה
בַּסֵּ֥פֶר
הַזֶּֽה׃
27א
דבר' כט 27:
יחז' יט 12;
תהל' נב 7;
משלי ב 22;
דהי"ב ז 20
וַיִּתְּשֵׁ֤םaDeut.29.27יִּתְּשֵׁםעקר אותם
יְהוָה֙
מֵעַ֣ל
אַדְמָתָ֔ם
בְּאַ֥ף
וּבְחֵמָ֖ה
וּבְקֶ֣צֶף
גָּד֑וֹל
וַיַּשְׁלִכֵ֛ם
אֶל־אֶ֥רֶץ
אַחֶ֖רֶת
כַּיּ֥וֹם
הַזֶּֽה׃
28א
דבר' כט 28:
משלי כה 2;
מה"ש א 7
הַ֨נִּסְתָּרֹ֔ת
לַיהוָ֖ה
אֱלֹהֵ֑ינוּ
ב
דבר' כט 28:
ברא' יח 17;
יוח' ה 39;
מה"ש יז 11;
טימ"ב ג 16
וְהַנִּגְלֹ֞ת
לָ֤ׄנׄוּׄ
וּׄלְׄבָׄנֵׄ֨יׄנׄוּׄ֙
עַד־עוֹלָ֔ם
לַעֲשׂ֕וֹת
אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֖י
הַתּוֹרָ֥ה
הַזֹּֽאת׃
ס