דברים כב
דברים פרק כב
1א דבר' כב 1: שמות כג 5-4 לֹֽא־תִרְאֶה֩ אֶת־שׁ֨וֹר אָחִ֜יךָ א֤וֹ אֶת־שֵׂיוֹ֙aDeut.22.1שֵׂיוֹהשה שלו נִדָּחִ֔יםbDeut.22.1נִדָּחִיםתועים, מתרחקים מהעדר וְהִתְעַלַּמְתָּ֖ מֵהֶ֑ם הָשֵׁ֥ב תְּשִׁיבֵ֖ם לְאָחִֽיךָ׃ 2וְאִם־לֹ֨א קָר֥וֹב אָחִ֛יךָ אֵלֶ֖יךָ וְלֹ֣א יְדַעְתּ֑וֹaDeut.22.2לֹא יְדַעְתּוֹאתה לא יודע למי הם שייכים וַאֲסַפְתּוֹ֙ אֶל־תּ֣וֹךְ בֵּיתֶ֔ךָ וְהָיָ֣ה עִמְּךָ֗ עַ֣ד דְּרֹ֤שׁ אָחִ֨יךָ֙ אֹת֔וֹ וַהֲשֵׁבֹת֖וֹ לֽוֹ׃ 3וְכֵ֧ן תַּעֲשֶׂ֣ה לַחֲמֹר֗וֹ וְכֵ֣ן תַּעֲשֶׂה֮ לְשִׂמְלָתוֹ֒ וְכֵ֣ן תַּעֲשֶׂ֜ה לְכָל־אֲבֵדַ֥ת אָחִ֛יךָ אֲשֶׁר־תֹּאבַ֥ד מִמֶּ֖נּוּ וּמְצָאתָ֑הּ לֹ֥א תוּכַ֖ל לְהִתְעַלֵּֽם׃ ס 4לֹא־תִרְאֶה֩ אֶת־חֲמ֨וֹר אָחִ֜יךָ א֤וֹ שׁוֹרוֹ֙ נֹפְלִ֣ים בַּדֶּ֔רֶךְ וְהִתְעַלַּמְתָּ֖ מֵהֶ֑ם הָקֵ֥ם תָּקִ֖ים עִמּֽוֹ׃ ס 5לֹא־יִהְיֶ֤ה כְלִי־גֶ֨בֶר֙aDeut.22.5כְלִי־גֶבֶרבגד של גבר עַל־אִשָּׁ֔ה וְלֹא־יִלְבַּ֥שׁ גֶּ֖בֶר שִׂמְלַ֣ת אִשָּׁ֑ה כִּ֧י תוֹעֲבַ֛ת יְהוָ֥הbDeut.22.5תוֹעֲבַת יהוהדבר מאוס וטמא בעיני ה' אֱלֹהֶ֖יךָ כָּל־עֹ֥שֵׂה אֵֽלֶּה׃ פ
6כִּ֣י יִקָּרֵ֣אaDeut.22.6כִּי יִקָּרֵאכאשר יזדמן קַן־צִפּ֣וֹר ׀ לְפָנֶ֡יךָ בַּדֶּ֜רֶךְ בְּכָל־עֵ֣ץ ׀ א֣וֹ עַל־הָאָ֗רֶץ אֶפְרֹחִים֙ א֣וֹ בֵיצִ֔ים וְהָאֵ֤ם רֹבֶ֨צֶת֙ עַל־הָֽאֶפְרֹחִ֔ים א֖וֹ עַל־הַבֵּיצִ֑ים א דבר' כב 6: ויק' כב 28 לֹא־תִקַּ֥ח הָאֵ֖ם עַל־הַבָּנִֽיםbDeut.22.6עַלעם׃ 7שַׁלֵּ֤חַ תְּשַׁלַּח֙ אֶת־הָאֵ֔ם וְאֶת־הַבָּנִ֖ים תִּֽקַּֽח־לָ֑ךְ א דבר' כב 7: ד 40; ה 16, 29, 33; ו 3, 18; יב 25, 28 לְמַ֨עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ וְהַאֲרַכְתָּ֖ יָמִֽיםaDeut.22.7הַאֲרַכְתָּ יָמִיםיהיו לך חיים ארוכים׃ ס 8כִּ֤י תִבְנֶה֙ בַּ֣יִת חָדָ֔שׁ וְעָשִׂ֥יתָ מַעֲקֶ֖ה לְגַגֶּ֑ךָ וְלֹֽא־תָשִׂ֤ים דָּמִים֙ בְּבֵיתֶ֔ךָ כִּֽי־יִפֹּ֥לaDeut.22.8כִּי־יִפֹּלאם ייפול הַנֹּפֵ֖ל מִמֶּֽנּוּ׃ ס 9א דבר' כב 9: ויק' יט 19 לֹא־תִזְרַ֥ע כַּרְמְךָ֖ כִּלְאָ֑יִםaDeut.22.9כִּלְאָיִםזרעים משני מינים שונים פֶּן־תִּקְדַּ֗שׁbDeut.22.9פֶּן־תִּקְדַּשׁתהיה מוקדשת ולכן אסורה למאכל הַֽמְלֵאָ֤ה הַזֶּ֨רַע֙ אֲשֶׁ֣ר תִּזְרָ֔ע וּתְבוּאַ֖ת הַכָּֽרֶם׃ ס 10א דבר' כב 10: קור"ב ו 14 לֹֽא־תַחֲרֹ֥שׁ בְּשׁוֹר־וּבַחֲמֹ֖ר יַחְדָּֽו׃ ס 11א דבר' כב 11: ויק' יט 19 לֹ֤א תִלְבַּשׁ֙ שַֽׁעַטְנֵ֔זaDeut.22.11שַׁעַטְנֵזתערובת צֶ֥מֶר וּפִשְׁתִּ֖ים יַחְדָּֽו׃ ס 12א דבר' כב 12: במד' טו 41-37; מתי יד 36; כג 5; לוקס ח 44 גְּדִלִ֖יםaDeut.22.12גְּדִלִיםפיפים, ציציות תַּעֲשֶׂה־לָּ֑ךְ עַל־אַרְבַּ֛ע כַּנְפ֥וֹת כְּסוּתְךָ֖bDeut.22.12כְּסוּתְךָבגדך אֲשֶׁ֥ר תְּכַסֶּה־בָּֽהּ׃ ס
דיני צניעות מוסרית
13כִּֽי־יִקַּ֥ח
אִ֖ישׁ
אִשָּׁ֑ה
וּבָ֥א
אֵלֶ֖יהָ
א
דבר' כב 13:
ברא' כט 33;
דבר' כא 15;
כד 1
וּשְׂנֵאָֽהּ׃
14וְשָׂ֥ם
לָהּ֙
עֲלִילֹ֣ת
דְּבָרִ֔יםaDeut.22.14שָׂם... דְּבָרִיםמאשים אותה במעשים שלא עשתה
וְהוֹצִ֥יא
עָלֶ֖יהָ
שֵׁ֣ם
רָ֑ע
וְאָמַ֗ר
אֶת־הָאִשָּׁ֤ה
הַזֹּאת֙
לָקַ֔חְתִּי
וָאֶקְרַ֣ב
אֵלֶ֔יהָ
וְלֹא־מָצָ֥אתִי
לָ֖הּ
בְּתוּלִֽיםbDeut.22.14לֹא... בְּתוּלִיםגיליתי שהיא לא בתולה׃
15וְלָקַ֛ח
אֲבִ֥י
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(הנער)
הַֽנַּעֲרָ֖ה
וְאִמָּ֑הּ
וְהוֹצִ֜יאוּ
אֶת־בְּתוּלֵ֧יaDeut.22.15בְּתוּלֵיהוכחות שהיא הייתה בתולה
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(הנער)
הַֽנַּעֲרָ֛ה
א
דבר' כב 15:
שמ"א יא 3‡
אֶל־זִקְנֵ֥י
הָעִ֖יר
הַשָּֽׁעְרָה׃
16וְאָמַ֛ר
אֲבִ֥י
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(הנער)
הַֽנַּעַרָ֖ה
אֶל־הַזְּקֵנִ֑ים
אֶת־בִּתִּ֗י
נָתַ֜תִּי
לָאִ֥ישׁ
הַזֶּ֛ה
לְאִשָּׁ֖ה
וַיִּשְׂנָאֶֽהָ׃
17וְהִנֵּה־ה֡וּא
שָׂם֩
עֲלִילֹ֨ת
דְּבָרִ֜ים
לֵאמֹ֗ר
לֹֽא־מָצָ֤אתִי
לְבִתְּךָ֙
בְּתוּלִ֔ים
וְאֵ֖לֶּה
בְּתוּלֵ֣י
בִתִּ֑י
וּפָֽרְשׂוּ֙
הַשִּׂמְלָ֔ה
לִפְנֵ֖י
זִקְנֵ֥י
הָעִֽיר׃
18וְלָֽקְח֛וּ
א
דבר' כב 18:
שמות יח 21;
דבר' א 18-9
זִקְנֵ֥י
הָֽעִיר־הַהִ֖וא
אֶת־הָאִ֑ישׁ
וְיִסְּר֖וּaDeut.22.18יִסְּרוּיענישו
אֹתֽוֹ׃
19וְעָנְשׁ֨וּ
אֹת֜וֹ
מֵ֣אָה
כֶ֗סֶף
וְנָתְנוּ֙
לַאֲבִ֣י
הַֽנַּעֲרָ֔ה
כִּ֤י
הוֹצִיא֙
שֵׁ֣ם
רָ֔ע
עַ֖ל
בְּתוּלַ֣ת
יִשְׂרָאֵ֑ל
וְלֽוֹ־תִהְיֶ֣ה
לְאִשָּׁ֔ה
לֹא־יוּכַ֥ל
לְשַּׁלְּחָ֖הּ
כָּל־יָמָֽיו׃
ס
20א
דבר' כב 20:
יז 4
וְאִם־אֱמֶ֣ת
הָיָ֔ה
הַדָּבָ֖ר
הַזֶּ֑ה
לֹא־נִמְצְא֥וּ
בְתוּלִ֖ים
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(לנער)
לַֽנַּעֲרָֽה׃
21וְהוֹצִ֨יאוּ
אֶת־*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(הנער)
הַֽנַּעֲרָ֜ה
אֶל־פֶּ֣תַח
בֵּית־אָבִ֗יהָaDeut.22.21סְקָלוּהָירגמו אותה
א
דבר' כב 21:
ויק' כ 2
וּסְקָלוּהָ֩
אַנְשֵׁ֨י
עִירָ֤הּ
בָּאֲבָנִים֙
וָמֵ֔תָה
כִּֽי־עָשְׂתָ֤הbDeut.22.21נְבָלָהמעשה מתועב
ב
דבר' כב 21:
ברא' לד 7;
ויק' יט 29;
כא 9;
דבר' כג 19-18;
שפט' כ 6;
שמ"ב יג 12
נְבָלָה֙
בְּיִשְׂרָאֵ֔ל
לִזְנ֖וֹת
בֵּ֣ית
אָבִ֑יהָ
ג
דבר' כב 21:
יג 6‡
וּבִֽעַרְתָּ֥
הָרָ֖ע
מִקִּרְבֶּֽךָ׃
ס
22כִּֽי־יִמָּצֵ֨א
א
דבר' כב 22:
שמות כ 14‡;
ויק' כ 10;
יוח' ח 5;
קור"א ו 9;
עבר' יג 4
אִ֜ישׁ
שֹׁכֵ֣ב
׀
עִם־אִשָּׁ֣ה
בְעֻֽלַת־בַּ֗עַלaDeut.22.22בְעֻלַת־בַּעַלנשואה
וּמֵ֨תוּ֙
גַּם־שְׁנֵיהֶ֔ם
הָאִ֛ישׁ
הַשֹּׁכֵ֥ב
עִם־הָאִשָּׁ֖ה
וְהָאִשָּׁ֑ה
וּבִֽעַרְתָּ֥
הָרָ֖ע
מִיִּשְׂרָאֵֽל׃
ס
23א
דבר' כב 23:
ויק' יט 22-20;
מתי א 19-18
כִּ֤י
יִהְיֶה֙
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(נער)
נַעֲרָ֣ה
בְתוּלָ֔ה
מְאֹרָשָׂ֖ה
לְאִ֑ישׁ
וּמְצָאָ֥הּ
אִ֛ישׁ
בָּעִ֖יר
וְשָׁכַ֥ב
עִמָּֽהּ׃
24וְהוֹצֵאתֶ֨ם
אֶת־שְׁנֵיהֶ֜ם
אֶל־שַׁ֣עַר
׀
הָעִ֣יר
הַהִ֗וא
וּסְקַלְתֶּ֨ם
אֹתָ֥ם
בָּאֲבָנִים֮
וָמֵתוּ֒
אֶת־*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(הנער)
הַֽנַּעֲרָ֗ה
עַל־דְּבַר֙
אֲשֶׁ֣ר
לֹא־צָעֲקָ֣ה
בָעִ֔יר
וְאֶ֨ת־הָאִ֔ישׁ
עַל־דְּבַ֥רaDeut.22.24עִנָּההשפיל
אֲשֶׁר־עִנָּ֖ה
אֶת־אֵ֣שֶׁת
רֵעֵ֑הוּ
א
דבר' כב 24:
יג 6‡
וּבִֽעַרְתָּ֥
הָרָ֖ע
מִקִּרְבֶּֽךָ׃
ס
25וְֽאִם־בַּשָּׂדֶ֞ה
יִמְצָ֣א
הָאִ֗ישׁ
אֶת־*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(הנער)
הַֽנַּעֲרָה֙
הַמְאֹ֣רָשָׂ֔ה
וְהֶחֱזִֽיק־בָּ֥הּ
הָאִ֖ישׁ
וְשָׁכַ֣ב
עִמָּ֑הּ
וּמֵ֗ת
הָאִ֛ישׁ
אֲשֶׁר־שָׁכַ֥ב
עִמָּ֖הּ
לְבַדּֽוֹ׃
26*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ולנער)
וְלַֽנַּעֲרָה֙
לֹא־תַעֲשֶׂ֣ה
דָבָ֔ר
אֵ֥ין
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(לנער)
לַֽנַּעֲרָ֖ה
חֵ֣טְא
מָ֑וֶת
כִּ֡י
כַּאֲשֶׁר֩
יָק֨וּם
אִ֤ישׁ
עַל־רֵעֵ֨הוּ֙
וּרְצָח֣וֹ
נֶ֔פֶשׁ
כֵּ֖ן
הַדָּבָ֥ר
הַזֶּֽה׃
27כִּ֥י
בַשָּׂדֶ֖ה
מְצָאָ֑הּ
צָעֲקָ֗ה
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(הנער)
הַֽנַּעֲרָה֙
הַמְאֹ֣רָשָׂ֔ה
וְאֵ֥ין
מוֹשִׁ֖יעַ
לָֽהּ׃
ס
28א
דבר' כב 28:
שמות כב 15
כִּֽי־יִמְצָ֣א
אִ֗ישׁ
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(נער)
נַעֲרָ֤ה
בְתוּלָה֙
אֲשֶׁ֣ר
לֹא־אֹרָ֔שָׂה
וּתְפָשָׂ֖הּ
וְשָׁכַ֣ב
עִמָּ֑הּ
וְנִמְצָֽאוּ׃
29וְ֠נָתַן
הָאִ֨ישׁ
הַשֹּׁכֵ֥ב
עִמָּ֛הּ
לַאֲבִ֥י
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(הנער)
הַֽנַּעֲרָ֖ה
חֲמִשִּׁ֣ים
כָּ֑סֶף
וְלֽוֹ־תִהְיֶ֣ה
לְאִשָּׁ֗ה
תַּ֚חַת
אֲשֶׁ֣ר
עִנָּ֔הּaDeut.22.29תַּחַת אֲשֶׁר עִנָּהּמכיוון שהשפיל, אנס אותה
לֹא־יוּכַ֥ל
שַׁלְּחָ֖ה
כָּל־יָמָֽיו׃
ס