דברים כ
דברים פרק כ
דיני מלחמה
1כִּֽי־תֵצֵ֨א לַמִּלְחָמָ֜ה עַל־אֹיְבֶ֗יךָ וְֽרָאִ֜יתָ ס֤וּס וָרֶ֨כֶב֙ עַ֚ם רַ֣ב מִמְּךָ֔ א דבר' כ 1: ברא' טו 1‡; דבר' ג 22 לֹ֥א תִירָ֖א מֵהֶ֑ם ב דבר' כ 1: ברא' כו 3‡ כִּֽי־יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ עִמָּ֔ךְ ג דבר' כ 1: שמות ו 6‡ הַמַּֽעַלְךָ֖ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 2וְהָיָ֕ה כְּקָֽרָבְכֶ֖ם אֶל־הַמִּלְחָמָ֑הaDeut.20.2כְּקָרָבְכֶם אֶל־הַמִּלְחָמָהכשתצאו לקרב וְנִגַּ֥שׁ הַכֹּהֵ֖ן וְדִבֶּ֥ר אֶל־הָעָֽם׃ 3וְאָמַ֤ר אֲלֵהֶם֙ שְׁמַ֣ע יִשְׂרָאֵ֔ל אַתֶּ֨ם קְרֵבִ֥ים הַיּ֛וֹם לַמִּלְחָמָ֖ה עַל־אֹיְבֵיכֶ֑ם א דבר' כ 3: איוב כג 16 אַל־יֵרַ֣ךְ לְבַבְכֶ֗ם אַל־תִּֽירְא֧וּ וְאַֽל־תַּחְפְּז֛וּ וְאַל־תַּֽעַרְצ֖וּaDeut.20.3אַל־יֵרַךְ... אַל־תִּירְאוּ וְאַל־תַּחְפְּזוּ וְאַל־תַּעַרְצוּביטויים נרדפים: אל תפחדו מִפְּנֵיהֶֽם׃ 4כִּ֚י יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם א דבר' כ 4: ברא' כו 3‡; דבר' א 30; ג 22; יהושע כג 10 הַהֹלֵ֖ךְ עִמָּכֶ֑ם לְהִלָּחֵ֥ם לָכֶ֛ם עִם־אֹיְבֵיכֶ֖ם לְהוֹשִׁ֥יעַ אֶתְכֶֽם׃ 5וְדִבְּר֣וּ הַשֹּֽׁטְרִים֮aDeut.20.5שֹּׁטְרִיםסוג של פקיד, מפקחים, משגיחים אֶל־הָעָ֣ם לֵאמֹר֒ מִֽי־הָאִ֞ישׁ אֲשֶׁ֨ר א דבר' כ 5: לוקס יד 20-18 בָּנָ֤ה בַֽיִת־חָדָשׁ֙ וְלֹ֣א ב דבר' כ 5: מל"א ח 63; נחמ' יב 27; דהי"ב ז 5 חֲנָכ֔וֹ יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵית֑וֹ פֶּן־יָמוּת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְאִ֥ישׁ אַחֵ֖ר יַחְנְכֶֽנּוּbDeut.20.5יַחְנְכֶנּוּיגור בו׃ 6וּמִֽי־הָאִ֞ישׁ א דבר' כ 6: קור"א ט 7 אֲשֶׁר־נָטַ֥ע כֶּ֨רֶם֙ וְלֹ֣א חִלְּל֔וֹaDeut.20.6חִלְּלוֹנהנה מפריו יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵית֑וֹ פֶּן־יָמוּת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְאִ֥ישׁ אַחֵ֖ר יְחַלְּלֶֽנּוּ׃ 7וּמִֽי־הָאִ֞ישׁ א דבר' כ 7: כד 5 אֲשֶׁר־אֵרַ֤שׂ אִשָּׁה֙ וְלֹ֣א לְקָחָ֔הּ יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵית֑וֹ פֶּן־יָמוּת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְאִ֥ישׁ אַחֵ֖ר יִקָּחֶֽנָּה׃ 8וְיָסְפ֣וּaDeut.20.8יָסְפוּימשיכו הַשֹּׁטְרִים֮ לְדַבֵּ֣ר אֶל־הָעָם֒ וְאָמְר֗וּ א דבר' כ 8: שפט' ז 3; משלי כד 10 מִי־הָאִ֤ישׁ הַיָּרֵא֙ וְרַ֣ךְ הַלֵּבָ֔ב יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵית֑וֹ וְלֹ֥א יִמַּ֛ס אֶת־לְבַ֥ב אֶחָ֖יו כִּלְבָבֽוֹbDeut.20.8לֹא... כִּלְבָבוֹכדי שאחיו לא יידבקו בפחדו׃ 9וְהָיָ֛ה כְּכַלֹּ֥תaDeut.20.9כְּכַלֹּתכשיגמרו הַשֹּׁטְרִ֖ים לְדַבֵּ֣ר אֶל־הָעָ֑ם וּפָֽקְד֛וּ שָׂרֵ֥י צְבָא֖וֹת בְּרֹ֥אשׁ הָעָֽםbDeut.20.9פָקְדוּ... הָעָםימַנו מפקדים על הצבא; או, יתחילו לפקוד על הצבא; או, יעשו מִפקד של החיילים׃ ס 10כִּֽי־תִקְרַ֣בaDeut.20.10תִקְרַבתתקרב אֶל־עִ֔יר לְהִלָּחֵ֖ם עָלֶ֑יהָ וְקָרָ֥אתָ אֵלֶ֖יהָ לְשָׁלֽוֹם׃ 11וְהָיָה֙ אִם־שָׁל֣וֹם תַּֽעַנְךָ֔aDeut.20.11אִם־שָׁלוֹם תַּעַנְךָאם היא תסכים לכרות ברית שלום אתך וּפָתְחָ֖ה לָ֑ךְbDeut.20.11פָתְחָה לָךְתפתח לך את שערי העיר, כלומר תיכנע לך וְהָיָ֞ה כָּל־הָעָ֣ם הַנִּמְצָא־בָ֗הּ א דבר' כ 11: מל"א ט 21 יִהְי֥וּ לְךָ֛ ב דבר' כ 11: מל"א ד 6‡ לָמַ֖סcDeut.20.11יִהְיוּ לְךָ לָמַסתטילו עליהם עבודה כפייה וַעֲבָדֽוּךָ׃ 12וְאִם־לֹ֤א תַשְׁלִים֙ עִמָּ֔ךְ וְעָשְׂתָ֥ה עִמְּךָ֖ מִלְחָמָ֑ה וְצַרְתָּ֖ עָלֶֽיהָּ׃ 13וּנְתָנָ֛הּ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בְּיָדֶ֑ךָ א דבר' כ 13: במד' לא 7 וְהִכִּיתָ֥aDeut.20.13הִכִּיתָתהרוג אֶת־כָּל־זְכוּרָ֖הּbDeut.20.13כָּל־זְכוּרָהּכל הגברים שבעיר לְפִי־חָֽרֶב׃ 14רַ֣ק הַ֠נָּשִׁים וְהַטַּ֨ף א דבר' כ 14: יהושע ח 2 וְהַבְּהֵמָ֜ה וְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֥ה בָעִ֛יר כָּל־שְׁלָלָ֖הּ תָּבֹ֣ז לָ֑ךְ וְאָֽכַלְתָּ֙ אֶת־שְׁלַ֣ל אֹיְבֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֛ן יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לָֽךְ׃ 15כֵּ֤ן תַּעֲשֶׂה֙ לְכָל־הֶ֣עָרִ֔ים הָרְחֹקֹ֥ת מִמְּךָ֖ מְאֹ֑ד אֲשֶׁ֛ר לֹא־מֵעָרֵ֥י הַגּֽוֹיִם־הָאֵ֖לֶּה הֵֽנָּהaDeut.20.15הַגּוֹיִם־הָאֵלֶּה הֵנָּהשבתוך גבולות ארץ כנען׃ 16א דבר' כ 16: שמות כג 33-31; במד' כא 3-2; דבר' ז 2-1; יהושע יא 14 רַ֗קaDeut.20.16רַקאך מֵעָרֵ֤י הָֽעַמִּים֙ הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָ֑ה לֹ֥א תְחַיֶּ֖ה כָּל־נְשָׁמָֽה׃ 17א דבר' כ 17: ב 34; ג 3 כִּֽי־הַחֲרֵ֣ם תַּחֲרִימֵ֗םaDeut.20.17תַּחֲרִימֵםתשמיד אותם ב דבר' כ 17: שמ"א כו 6‡ הַחִתִּ֤י וְהָאֱמֹרִי֙ הַכְּנַעֲנִ֣י וְהַפְּרִזִּ֔י הַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִ֑י כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ 18לְמַ֗עַן אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יְלַמְּד֤וּ אֶתְכֶם֙ לַעֲשׂ֔וֹת כְּכֹל֙ א דבר' כ 18: שמות לד 16-12; דבר' ז 4; ט 5; יב 31-30 תּֽוֹעֲבֹתָ֔ם אֲשֶׁ֥ר עָשׂ֖וּ לֵֽאלֹהֵיהֶ֑ם ב דבר' כ 18: מל"ב כא 15-3; תהל' קו 41-34 וַחֲטָאתֶ֖ם לַיהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ ס 19כִּֽי־תָצ֣וּרaDeut.20.19כִּי־תָצוּרכשתשימו מצור אֶל־עִיר֩ יָמִ֨ים רַבִּ֜ים לְֽהִלָּחֵ֧ם עָלֶ֣יהָ לְתָפְשָׂ֗הּ לֹֽא־תַשְׁחִ֤ית אֶת־עֵצָהּ֙bDeut.20.19עֵצָהּעצי פרי לִנְדֹּ֤חַ עָלָיו֙ גַּרְזֶ֔ןcDeut.20.19לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶןלהפיל גרזן לכרות אותו כִּ֚י מִמֶּ֣נּוּ תֹאכֵ֔ל וְאֹת֖וֹ לֹ֣א תִכְרֹ֑ת כִּ֤י הָֽאָדָם֙ עֵ֣ץ הַשָּׂדֶ֔הdDeut.20.19הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶההאם עץ השדה הוא אדם לָבֹ֥א מִפָּנֶ֖יךָ בַּמָּצֽוֹרeDeut.20.19לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹרכשתטיל עליו מצור; או, שייכנס לתוך העיר כשאתה מטיל מצור׃ 20רַ֞ק עֵ֣ץ אֲשֶׁר־תֵּדַ֗ע כִּֽי־לֹא־עֵ֤ץ מַאֲכָל֙ ה֔וּא אֹת֥וֹ תַשְׁחִ֖ית וְכָרָ֑תָּ וּבָנִ֣יתָ מָצ֗וֹר עַל־הָעִיר֙ אֲשֶׁר־הִ֨וא עֹשָׂ֧ה עִמְּךָ֛ מִלְחָמָ֖ה עַ֥ד רִדְתָּֽהּaDeut.20.20עַד רִדְתָּהּעד שתיפול העיר׃ פ