דברים ב
דברים פרק ב
ארבעים שנות נדודי בני ישראל במדבר
1א דבר' ב 1: במד' כא 4 וַנֵּ֜פֶןaDeut.2.1נֵּפֶןפנינו וַנִּסַּ֤ע הַמִּדְבָּ֨רָה֙ דֶּ֣רֶךְ ב דבר' ב 1: במד' לג 10 יַם־ס֔וּף כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה אֵלָ֑י וַנָּ֥סָבbDeut.2.1נָּסָבהקפנו; או, נדדנו מסביב ג דבר' ב 1: ברא' יד 6‡ אֶת־הַר־שֵׂעִ֖יר יָמִ֥ים רַבִּֽים׃ ס 2וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 3א דבר' ב 3: א 6 רַב־לָכֶ֕ם סֹ֖ב אֶת־הָהָ֣ר הַזֶּ֑ה פְּנ֥וּ לָכֶ֖ם צָפֹֽנָה׃ 4וְאֶת־הָעָם֮ א דבר' ב 4: במד' כ 21-14 צַ֣ו לֵאמֹר֒ אַתֶּ֣ם עֹֽבְרִ֗ים בִּגְבוּל֙ ב דבר' ב 4: ברא' לו 8 אֲחֵיכֶ֣ם בְּנֵי־עֵשָׂ֔ו הַיֹּשְׁבִ֖ים בְּשֵׂעִ֑יר ג דבר' ב 4: שמות טו 16-15; כג 27; דבר' ב 25; יהושע ב 9; ט 10-9 וְיִֽירְא֣וּ מִכֶּ֔ם וְנִשְׁמַרְתֶּ֖םaDeut.2.4נִשְׁמַרְתֶּםהזהרו מְאֹֽד׃ 5אַל־תִּתְגָּר֣וּ בָ֔ם כִּ֠י לֹֽא־אֶתֵּ֤ן לָכֶם֙ מֵֽאַרְצָ֔ם א דבר' ב 5: מה"ש ז 5 עַ֖ד מִדְרַ֣ךְ כַּף־רָ֑גֶלaDeut.2.5עַד... רָגֶלשטח כלשהו ב דבר' ב 5: ברא' לו 8; יהושע כד 4 כִּֽי־יְרֻשָּׁ֣ה לְעֵשָׂ֔ו נָתַ֖תִּי אֶת־הַ֥ר שֵׂעִֽיר׃ 6אֹ֣כֶל תִּשְׁבְּר֧וּaDeut.2.6תִּשְׁבְּרוּ, תִּכְרוּתקנו מֵֽאִתָּ֛ם בַּכֶּ֖סֶף וַאֲכַלְתֶּ֑ם וְגַם־מַ֜יִם תִּכְר֧וּ מֵאִתָּ֛ם בַּכֶּ֖סֶף וּשְׁתִיתֶֽם׃ 7כִּי֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ בֵּֽרַכְךָ֗ בְּכֹל֙ מַעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֔ךָ יָדַ֣ע לֶכְתְּךָ֔aDeut.2.7יָדַע לֶכְתְּךָסיפק את צרכיכם כל הזמן שהלכתם א דבר' ב 7: א 19‡ אֶת־הַמִּדְבָּ֥ר הַגָּדֹ֖ל הַזֶּ֑ה זֶ֣ה ׀ ב דבר' ב 7: במד' לג 38‡ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֗ה יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ עִמָּ֔ךְ ג דבר' ב 7: כט 6-5; נחמ' ט 21 לֹ֥א חָסַ֖רְתָּ דָּבָֽר׃ 8וַֽנַּעֲבֹ֞ר מֵאֵ֧ת אַחֵ֣ינוּ בְנֵי־עֵשָׂ֗ו הַיֹּֽשְׁבִים֙ בְּשֵׂעִ֔יר מִדֶּ֨רֶךְ֙ א דבר' ב 8: א 1; ג 17; ד 49; יא 30 הָֽעֲרָבָ֔ה ב דבר' ב 8: מל"ב יד 22; טז 6 מֵאֵילַ֖ת ג דבר' ב 8: במד' לג 35‡ וּמֵעֶצְיֹ֣ן גָּ֑בֶר ס וַנֵּ֨פֶן֙ וַֽנַּעֲבֹ֔ר דֶּ֖רֶךְ מִדְבַּ֥ר מוֹאָֽב׃ 9וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י אֶל־תָּ֨צַר֙aDeut.2.9אֶל־תָּצַראל תציק, אל תתיחס אליו כאל אויב אֶת־מוֹאָ֔ב וְאַל־תִּתְגָּ֥ר בָּ֖ם מִלְחָמָ֑ה כִּ֠י לֹֽא־אֶתֵּ֨ן לְךָ֤ מֵֽאַרְצוֹ֙ יְרֻשָּׁ֔ה כִּ֣י א דבר' ב 9: ברא' יט 37-36 לִבְנֵי־ל֔וֹט נָתַ֥תִּי ב דבר' ב 9: במד' כא 15, 28; דבר' ב 18, 29 אֶת־עָ֖ר יְרֻשָּֽׁה׃ 10א דבר' ב 10: ברא' יד 5 הָאֵמִ֥ים לְפָנִ֖יםaDeut.2.10לְפָנִיםבעבר יָ֣שְׁבוּ בָ֑הּ עַ֣ם גָּד֥וֹל וְרַ֛ב וָרָ֖םbDeut.2.10רָםגבוהים כָּעֲנָקִֽים׃ 11א דבר' ב 11: ברא' יד 5; דבר' ב 20 רְפָאִ֛ים יֵחָשְׁב֥וּ אַף־הֵ֖ם כָּעֲנָקִ֑ים וְהַמֹּ֣אָבִ֔ים יִקְרְא֥וּaDeut.2.11יִקְרְאוּקראו לָהֶ֖ם אֵמִֽים׃ 12א דבר' ב 12: ברא' יד 6‡ וּבְשֵׂעִ֞יר יָשְׁב֣וּ ב דבר' ב 12: ברא' לו 20 הַחֹרִים֮ לְפָנִים֒ וּבְנֵ֧י עֵשָׂ֣ו יִֽירָשׁ֗וּםaDeut.2.12יִירָשׁוּםכבשו את ארצם וגרשו אותם וַיַּשְׁמִידוּם֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם וַיֵּשְׁב֖וּ תַּחְתָּ֑ם ג דבר' ב 12: במד' כא 25, 35 כַּאֲשֶׁ֧ר עָשָׂ֣ה יִשְׂרָאֵ֗ל לְאֶ֨רֶץ֙ יְרֻשָּׁת֔וֹ אֲשֶׁר־נָתַ֥ן יְהוָ֖ה לָהֶֽם׃ 13עַתָּ֗ה קֻ֛מוּ וְעִבְר֥וּ לָכֶ֖ם אֶת־נַ֣חַל זָ֑רֶד וַֽנַּעֲבֹ֖ר אֶת־נַ֥חַל זָֽרֶד׃ 14וְהַיָּמִ֞ים אֲשֶׁר־הָלַ֣כְנוּ ׀ א דבר' ב 14: ברא' יד 7‡ מִקָּדֵ֣שׁ בַּרְנֵ֗עַ עַ֤ד אֲשֶׁר־עָבַ֨רְנוּ֙ אֶת־נַ֣חַל זֶ֔רֶד שְׁלֹשִׁ֥ים וּשְׁמֹנֶ֖ה שָׁנָ֑ה ב דבר' ב 14: במד' יד 35-29; כו 65-64; תהל' קו 26; קור"א י 5 עַד־תֹּ֨ם כָּל־הַדּ֜וֹר אַנְשֵׁ֤י הַמִּלְחָמָה֙ מִקֶּ֣רֶב הַֽמַּחֲנֶ֔ה ג דבר' ב 14: א 35-34 כַּאֲשֶׁ֛ר נִשְׁבַּ֥ע יְהוָ֖ה לָהֶֽם׃ 15וְגַ֤ם א דבר' ב 15: יהודה 5 יַד־יְהוָה֙ הָ֣יְתָה בָּ֔ם לְהֻמָּ֖םaDeut.2.15לְהֻמָּםלהשמידם מִקֶּ֣רֶב הַֽמַּחֲנֶ֑ה עַ֖ד תֻּמָּֽםbDeut.2.15עַד תֻּמָּםעד שלא נשאר אחד מהם׃ 16וַיְהִ֨י כַאֲשֶׁר־תַּ֜מּוּ כָּל־אַנְשֵׁ֧י הַמִּלְחָמָ֛ה לָמ֖וּת מִקֶּ֥רֶב הָעָֽם׃ ס 17וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 18אַתָּ֨ה עֹבֵ֥ר הַיּ֛וֹם אֶת־גְּב֥וּל מוֹאָ֖ב א דבר' ב 18: ב 9 אֶת־עָֽר׃ 19וְקָרַבְתָּ֗ מ֚וּלaDeut.2.19וְקָרַבְתָּ מוּלכאשר תתקרב אל א דבר' ב 19: ברא' יט 38; שמ"ב יא 1 בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן אַל־תְּצֻרֵ֖םbDeut.2.19אַל־תְּצֻרֵםאל תהיה להם לאויב וְאַל־תִּתְגָּ֣ר בָּ֑ם כִּ֣י לֹֽא־אֶ֠תֵּן מֵאֶ֨רֶץ בְּנֵי־עַמּ֤וֹן לְךָ֙ יְרֻשָּׁ֔ה כִּ֥י ב דבר' ב 19: ברא' יט 38-36 לִבְנֵי־ל֖וֹט נְתַתִּ֥יהָ יְרֻשָּֽׁה׃ 20אֶֽרֶץ־רְפָאִ֥ים תֵּחָשֵׁ֖ב אַף־הִ֑וא א דבר' ב 20: ברא' יד 5; דבר' ב 11 רְפָאִ֤ים יָֽשְׁבוּ־בָהּ֙ לְפָנִ֔ים וְהָֽעַמֹּנִ֔ים יִקְרְא֥וּ לָהֶ֖ם זַמְזֻמִּֽים׃ 21עַ֣ם גָּד֥וֹל וְרַ֛ב וָרָ֖ם כָּעֲנָקִ֑ים וַיַּשְׁמִידֵ֤ם יְהוָה֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם וַיִּירָשֻׁ֖ם וַיֵּשְׁב֥וּ תַחְתָּֽם׃ 22כַּאֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ לִבְנֵ֣י עֵשָׂ֔ו א דבר' ב 22: ברא' לו 8; דבר' ב 5 הַיֹּשְׁבִ֖ים בְּשֵׂעִ֑יר אֲשֶׁ֨ר הִשְׁמִ֤יד ב דבר' ב 22: ב 12 אֶת־הַחֹרִי֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם וַיִּֽירָשֻׁם֙ וַיֵּשְׁב֣וּ תַחְתָּ֔ם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ 23א דבר' ב 23: יהושע יג 3 וְהָֽעַוִּ֛ים הַיֹּשְׁבִ֥ים בַּחֲצֵרִ֖יםaDeut.2.23בַּחֲצֵרִיםבכפרים עַד־עַזָּ֑ה ב דבר' ב 23: ברא' י 14; דהי"א א 12 כַּפְתֹּרִים֙ הַיֹּצְאִ֣ים ג דבר' ב 23: ירמ' מז 4; עמוס ט 7 מִכַּפְתּ֔וֹרbDeut.2.23כַּפְתּוֹרהאי כרתים הִשְׁמִידֻ֖ם וַיֵּשְׁב֥וּ תַחְתָּֽם׃ 24ק֣וּמוּ סְּע֗וּ וְעִבְרוּ֮ אֶת־נַ֣חַל א דבר' ב 24: במד' כא 14-13; כב 36; שפט' יא 18 אַרְנֹן֒ רְאֵ֣ה נָתַ֣תִּי בְ֠יָדְךָ ב דבר' ב 24: במד' כא 21‡ אֶת־סִיחֹ֨ן מֶֽלֶךְ־חֶשְׁבּ֧וֹן הָֽאֱמֹרִ֛י וְאֶת־אַרְצ֖וֹ הָחֵ֣ל רָ֑שׁaDeut.2.24הָחֵל רָשׁתתחיל לכבוש, להתנחל וְהִתְגָּ֥ר בּ֖וֹbDeut.2.24הִתְגָּר בּוֹהתגרה בו, פִתחו מִלְחָמָֽה׃ 25הַיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה אָחֵל֙ תֵּ֤תaDeut.2.25אָחֵל תֵּתאני מתחיל לתת א דבר' ב 25: שמות כג 27‡; דבר' ב 4; יא 25 פַּחְדְּךָ֙ וְיִרְאָ֣תְךָ֔ עַל־פְּנֵי֙ הָֽעַמִּ֔ים תַּ֖חַת כָּל־הַשָּׁמָ֑יִם אֲשֶׁ֤ר יִשְׁמְעוּן֙ שִׁמְעֲךָ֔ ב דבר' ב 25: שמות טו 16-14 וְרָגְז֥וּ וְחָל֖וּbDeut.2.25רָגְזוּ וְחָלוּירעדו ויפחדו מִפָּנֶֽיךָ׃
בני ישראל גוברים על סיחון מלך האמורי
26א
דבר' ב 26:
במד' כא 32-21;
שפט' יא 21-19
וָאֶשְׁלַ֤ח
מַלְאָכִים֙
מִמִּדְבַּ֣ר
קְדֵמ֔וֹת
אֶל־סִיח֖וֹן
מֶ֣לֶךְ
חֶשְׁבּ֑וֹן
דִּבְרֵ֥י
שָׁל֖וֹם
לֵאמֹֽר׃
27אֶעְבְּרָ֣ה
בְאַרְצֶ֔ךָ
בַּדֶּ֥רֶךְ
בַּדֶּ֖רֶךְ
אֵלֵ֑ךְ
לֹ֥א
אָס֖וּר
יָמִ֥ין
וּשְׂמֹֽאול׃
28אֹ֣כֶל
בַּכֶּ֤סֶף
תַּשְׁבִּרֵ֨נִי֙
וְאָכַ֔לְתִּי
וּמַ֛יִם
בַּכֶּ֥סֶף
תִּתֶּן־לִ֖י
וְשָׁתִ֑יתִי
א
דבר' ב 28:
במד' כ 19
רַ֖ק
אֶעְבְּרָ֥ה
בְרַגְלָֽי׃
29כַּאֲשֶׁ֨ר
עָֽשׂוּ־לִ֜י
בְּנֵ֣י
עֵשָׂ֗ו
הַיֹּֽשְׁבִים֙
בְּשֵׂעִ֔יר
וְהַמּ֣וֹאָבִ֔ים
הַיֹּשְׁבִ֖ים
א
דבר' ב 29:
ב 9
בְּעָ֑ר
עַ֤ד
אֲשֶֽׁר־אֶֽעֱבֹר֙
אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן
אֶל־הָאָ֕רֶץ
אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה
אֱלֹהֵ֖ינוּ
נֹתֵ֥ן
לָֽנוּ׃
30א
דבר' ב 30:
במד' כא 23
וְלֹ֣א
אָבָ֗הaDeut.2.30אָבָהרצה
סִיחֹן֙
מֶ֣לֶךְ
חֶשְׁבּ֔וֹן
הַעֲבִרֵ֖נוּ
בּ֑וֹbDeut.2.30הַעֲבִרֵנוּ בּוֹשנעבור בארצו
ב
דבר' ב 30:
שמות ז 13‡
כִּֽי־הִקְשָׁה֩
יְהוָ֨ה
אֱלֹהֶ֜יךָ
אֶת־רוּח֗וֹ
וְאִמֵּץ֙
אֶת־לְבָב֔וֹ
לְמַ֛עַן
תִּתּ֥וֹ
בְיָדְךָ֖
כַּיּ֥וֹם
הַזֶּֽה׃
ס
31וַיֹּ֤אמֶר
יְהוָה֙
אֵלַ֔י
רְאֵ֗ה
הַֽחִלֹּ֨תִי֙
תֵּ֣תaDeut.2.31הַחִלֹּתִי תֵּתהתחלתי לתת
לְפָנֶ֔יךָ
אֶת־סִיחֹ֖ן
וְאֶת־אַרְצ֑וֹ
הָחֵ֣ל
רָ֔שׁ
לָרֶ֖שֶׁת
אֶת־אַרְצֽוֹ׃
32וַיֵּצֵא֩
סִיחֹ֨ן
לִקְרָאתֵ֜נוּ
ה֧וּא
וְכָל־עַמּ֛וֹaDeut.2.32עַמּוֹצבאו
לַמִּלְחָמָ֖ה
א
דבר' ב 32:
במד' כא 23;
ישע' טו 5
יָֽהְצָהbDeut.2.32יָהְצָהאל מקום שנקרא יהץ׃
33א
דבר' ב 33:
שמות כג 31;
יהושע כא 44
וַֽיִּתְּנֵ֛הוּ
יְהוָ֥ה
אֱלֹהֵ֖ינוּ
לְפָנֵ֑ינוּ
ב
דבר' ב 33:
ב 3;
כט 7
וַנַּ֥ךְaDeut.2.33נַּךְנצחנו
אֹת֛וֹ
וְאֶת־*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(בנו)
בָּנָ֖יו
וְאֶת־כָּל־עַמּֽוֹ׃
34וַנִּלְכֹּ֤דaDeut.2.34נִּלְכֹּדכבשנו
אֶת־כָּל־עָרָיו֙
בָּעֵ֣ת
הַהִ֔וא
א
דבר' ב 34:
ג 6;
ז 2
וַֽנַּחֲרֵם֙bDeut.2.34נַּחֲרֵםהחרבנו
אֶת־כָּל־עִ֣יר
מְתִ֔םcDeut.2.34מְתִםגברים
וְהַנָּשִׁ֖ים
וְהַטָּ֑ף
לֹ֥א
הִשְׁאַ֖רְנוּ
שָׂרִֽיד׃
35א
דבר' ב 35:
ג 7
רַ֥ק
הַבְּהֵמָ֖ה
בָּזַ֣זְנוּaDeut.2.35בָּזַזְנוּלקחנו שלל
לָ֑נוּ
וּשְׁלַ֥ל
הֶעָרִ֖ים
אֲשֶׁ֥ר
לָכָֽדְנוּ׃
36א
דבר' ב 36:
במד' לב 34;
דבר' ג 12;
ד 48;
יהושע יג 9,
16;
שמ"ב כד 5;
מל"ב י 33-32
מֵֽעֲרֹעֵ֡ר
אֲשֶׁר֩
עַל־שְׂפַת־נַ֨חַל
אַרְנֹ֜ן
וְהָעִ֨יר
אֲשֶׁ֤ר
בַּנַּ֨חַל֙
וְעַד־הַגִּלְעָ֔ד
לֹ֤א
הָֽיְתָה֙
קִרְיָ֔ה
אֲשֶׁ֥ר
שָׂגְבָ֖ה
מִמֶּ֑נּוּaDeut.2.36שָׂגְבָה מִמֶּנּוּהייתה גבוהה, חזקה ממנו
אֶת־הַכֹּ֕ל
נָתַ֛ן
יְהוָ֥ה
אֱלֹהֵ֖ינוּ
לְפָנֵֽינוּ׃
37רַ֛ק
א
דבר' ב 37:
ב 19
אֶל־אֶ֥רֶץ
בְּנֵי־עַמּ֖וֹן
לֹ֣א
קָרָ֑בְתָּ
כָּל־יַ֞ד
נַ֤חַל
ב
דבר' ב 37:
ברא' לב 23;
במד' כא 24;
דבר' ג 16;
יהושע יב 2
יַבֹּק֙aDeut.2.37כָּל־יַד נַחַל יַבֹּקכל האזור סביב נחל יבוק
וְעָרֵ֣י
הָהָ֔ר
וְכֹ֥ל
אֲשֶׁר־צִוָּ֖ה
יְהוָ֥ה
אֱלֹהֵֽינוּ׃