דניאל ט
דניאל פרק ט
תפילת דניאל בעד עמו
1בִּשְׁנַ֣ת
אַחַ֗ת
א
דנ' ט 1:
חגי א 15‡;
דנ' ט 1;
יא 1
לְדָרְיָ֛וֶשׁ
בֶּן־אֲחַשְׁוֵר֖וֹשׁ
מִזֶּ֣רַע
ב
דנ' ט 1:
מל"ב יז 6
מָדָ֑י
אֲשֶׁ֣ר
הָמְלַ֔ךְ
עַ֖ל
מַלְכ֥וּת
כַּשְׂדִּֽים׃
2בִּשְׁנַ֤ת
אַחַת֙
לְמָלְכ֔וֹ
א
דנ' ט 2:
ז 2;
ח 1
אֲנִי֙
דָּֽנִיֵּ֔אל
בִּינֹ֖תִיaDan.9.2בִּינֹתִיהתבוננתי; או, חקרתי
בַּסְּפָרִ֑יםbDan.9.2סְּפָרִיםגם במובן של מִספרים
מִסְפַּ֣ר
הַשָּׁנִ֗ים
אֲשֶׁ֨ר
הָיָ֤ה
דְבַר־יְהוָה֙
אֶל־יִרְמִיָ֣ה
הַנָּבִ֔יא
לְמַלֹּ֛אות
לְחָרְב֥וֹת
יְרוּשָׁלִַ֖םcDan.9.2לְמַלֹּאות לְחָרְבוֹת יְרוּשָׁלִַםהזמן שירושלים חייבת לשבת חרבה
ב
דנ' ט 2:
ירמ' כה 12-11;
כט 10;
זכר' ז 5;
דהי"ב לו 21
שִׁבְעִ֥ים
שָׁנָֽה׃
3וָאֶתְּנָ֣ה
אֶת־פָּנַ֗י
אֶל־אֲדֹנָי֙
הָֽאֱלֹהִ֔ים
לְבַקֵּ֥שׁ
תְּפִלָּ֖ה
וְתַחֲנוּנִ֑ים
א
דנ' ט 3:
שפט' כ 26‡
בְּצ֖וֹם
ב
דנ' ט 3:
ברא' לז 34‡
וְשַׂ֥ק
וָאֵֽפֶר׃
4א
דנ' ט 4:
ו 11
וָֽאֶתְפַּֽלְלָ֛ה
לַיהוָ֥ה
אֱלֹהַ֖י
ב
דנ' ט 4:
ויק' ה 5‡
וָאֶתְוַדֶּ֑ה
וָאֹֽמְרָ֗ה
אָנָּ֤א
אֲדֹנָי֙
ג
דנ' ט 4:
דבר' ז 21;
צפנ' ב 11‡;
נחמ' א 5;
ד 8;
ט 32
הָאֵ֤ל
הַגָּדוֹל֙
וְהַנּוֹרָ֔א
ד
דנ' ט 4:
דבר' ז 9
שֹׁמֵ֤ר
הַבְּרִית֙
וְֽהַחֶ֔סֶד
לְאֹהֲבָ֖יו
וּלְשֹׁמְרֵ֥י
מִצְוֺתָֽיו׃
5א
דנ' ט 5:
מל"א ח 48-47;
ישע' סד 6-4;
ירמ' יד 7;
תהל' קו 6;
נחמ' א 7;
ט 33
חָטָ֥אנוּ
וְעָוִ֖ינוּaDan.9.5עָוִינוּבצענו עוונות
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(והרשענו)
הִרְשַׁ֣עְנוּ
ב
דנ' ט 5:
ישע' ל 1‡
וּמָרָ֑דְנוּ
ג
דנ' ט 5:
ישע' נג 6
וְס֥וֹרbDan.9.5וְסוֹרוסרנו, עזבנו
מִמִּצְוֺתֶ֖ךָ
וּמִמִּשְׁפָּטֶֽיךָ׃
6א
דנ' ט 6:
ירמ' יא 10‡;
דהי"ב לו 16
וְלֹ֤א
שָׁמַ֨עְנוּ֙
אֶל־עֲבָדֶ֣יךָ
הַנְּבִיאִ֔ים
אֲשֶׁ֤ר
דִּבְּרוּ֙
בְּשִׁמְךָ֔
אֶל־מְלָכֵ֥ינוּ
שָׂרֵ֖ינוּ
וַאֲבֹתֵ֑ינוּ
וְאֶ֖ל
כָּל־עַ֥ם
הָאָֽרֶץ׃
7א
דנ' ט 7:
ירמ' כג 6;
לג 16;
דנ' ט 18
לְךָ֤
אֲדֹנָי֙
הַצְּדָקָ֔ה
וְלָ֛נוּ
ב
דנ' ט 7:
ירמ' ב 27-26;
ג 25;
ז 19;
עזרא ט 7
בֹּ֥שֶׁת
הַפָּנִ֖ים
כַּיּ֣וֹם
הַזֶּ֑ה
לְאִ֤ישׁ
יְהוּדָה֙
וּלְיוֹשְׁבֵ֣י
יְרֽוּשָׁלִַ֔ם
וּֽלְכָל־יִשְׂרָאֵ֞ל
הַקְּרֹבִ֣ים
וְהָרְחֹקִ֗ים
ג
דנ' ט 7:
ויק' כו 33‡
בְּכָל־הָֽאֲרָצוֹת֙
אֲשֶׁ֣ר
הִדַּחְתָּ֣ם
שָׁ֔ם
בְּמַעֲלָ֖םaDan.9.7בְּמַעֲלָםבבגידות שלהם
אֲשֶׁ֥ר
מָֽעֲלוּ־בָֽךְ׃
8יְהוָ֗ה
לָ֚נוּ
בֹּ֣שֶׁת
הַפָּנִ֔ים
לִמְלָכֵ֥ינוּ
לְשָׂרֵ֖ינוּ
א
דנ' ט 8:
ירמ' מד 9‡
וְלַאֲבֹתֵ֑ינוּ
אֲשֶׁ֥ר
חָטָ֖אנוּ
לָֽךְ׃
9א
דנ' ט 9:
ירמ' יד 7
לַֽאדֹנָ֣י
אֱלֹהֵ֔ינוּ
ב
דנ' ט 9:
שמות לד 6‡
הָרַחֲמִ֖ים
ג
דנ' ט 9:
במד' ל 6‡
וְהַסְּלִח֑וֹת
כִּ֥י
ד
דנ' ט 9:
תהל' קו 43
מָרַ֖דְנוּ
בּֽוֹ׃
10א
דנ' ט 10:
מל"ב יז 16-13
וְלֹ֣א
שָׁמַ֔עְנוּ
בְּק֖וֹל
יְהוָ֣ה
אֱלֹהֵ֑ינוּ
לָלֶ֤כֶת
בְּתֽוֹרֹתָיו֙
אֲשֶׁ֣ר
נָתַ֣ן
לְפָנֵ֔ינוּ
בְּיַ֖ד
עֲבָדָ֥יו
הַנְּבִיאִֽים׃
11א
דנ' ט 11:
ישע' א 4-3;
נג 6;
ירמ' ח 6-5
וְכָל־יִשְׂרָאֵ֗ל
עָֽבְרוּ֙
אֶת־תּ֣וֹרָתֶ֔ךָ
וְס֕וֹר
לְבִלְתִּ֖י
שְׁמ֣וֹעַ
בְּקֹלֶ֑ךָ
וַתִּתַּ֨ךְaDan.9.11תִּתַּךְנשפכה
עָלֵ֜ינוּ
ב
דנ' ט 11:
דבר' כז 26-15;
כח 19-15
הָאָלָ֣הbDan.9.11הָאָלָההקללה שבברית
וְהַשְּׁבֻעָ֗ה
אֲשֶׁ֤ר
כְּתוּבָה֙
בְּתוֹרַת֙
ג
דנ' ט 11:
יהושע יב 6‡
מֹשֶׁ֣ה
עֶֽבֶד־הָֽאֱלֹהִ֔ים
כִּ֥י
חָטָ֖אנוּ
לֽוֹ׃
12א
דנ' ט 12:
ישע' מד 26;
ירמ' מד 6-2;
זכר' א 6;
איכה ב 17
וַיָּ֜קֶםaDan.9.12יָּקֶםקיים
אֶת־*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(דבריו)
דְּבָר֣וֹ
׀
אֲשֶׁר־דִּבֶּ֣ר
עָלֵ֗ינוּ
וְעַ֤ל
ב
דנ' ט 12:
איוב יב 17
שֹֽׁפְטֵ֨ינוּ֙
אֲשֶׁ֣ר
שְׁפָט֔וּנוּ
לְהָבִ֥יא
עָלֵ֖ינוּ
רָעָ֣ה
גְדֹלָ֑ה
אֲשֶׁ֣ר
ג
דנ' ט 12:
יחז' ה 9;
איכה א 12
לֹֽא־נֶעֶשְׂתָ֗ה
תַּ֚חַת
כָּל־הַשָּׁמַ֔יִם
כַּאֲשֶׁ֥ר
נֶעֶשְׂתָ֖ה
בִּירוּשָׁלִָֽם׃
13כַּאֲשֶׁ֤ר
א
דנ' ט 13:
ויק' כו 45-14;
דבר' כח 68-15
כָּתוּב֙
בְּתוֹרַ֣ת
מֹשֶׁ֔ה
אֵ֛ת
כָּל־הָרָעָ֥ה
הַזֹּ֖את
בָּ֣אָה
עָלֵ֑ינוּ
ב
דנ' ט 13:
ישע' ט 12;
ירמ' ב 30;
ה 3
וְלֹֽא־חִלִּ֜ינוּaDan.9.13חִלִּינוּדרשנו, ביקשנו
אֶת־פְּנֵ֣י
׀
יְהוָ֣ה
אֱלֹהֵ֗ינוּ
ג
דנ' ט 13:
ישע' לא 6‡
לָשׁוּב֙
מֵֽעֲוֺנֵ֔נוּ
וּלְהַשְׂכִּ֖ילbDan.9.13לְהַשְׂכִּיללהבין
בַּאֲמִתֶּֽךָ׃
14א
דנ' ט 14:
ירמ' א 12-11;
לא 28;
מד 27
וַיִּשְׁקֹ֤דaDan.9.14יִּשְׁקֹדשמר ונזדרז
יְהוָה֙
עַל־הָ֣רָעָ֔ה
וַיְבִיאֶ֖הָ
עָלֵ֑ינוּ
ב
דנ' ט 14:
ישע' מה 21‡;
תהל' קמה 17;
דנ' ט 7;
רומ' ב 4;
התג' טו 3;
טז 5
כִּֽי־צַדִּ֞יק
יְהוָ֣ה
אֱלֹהֵ֗ינוּ
עַל־כָּל־מַֽעֲשָׂיו֙
אֲשֶׁ֣ר
עָשָׂ֔ה
וְלֹ֥א
שָׁמַ֖עְנוּ
בְּקֹלֽוֹ׃
15וְעַתָּ֣ה
׀
אֲדֹנָ֣י
אֱלֹהֵ֗ינוּ
אֲשֶׁר֩
א
דנ' ט 15:
שמות ו 6‡
הוֹצֵ֨אתָ
אֶֽת־עַמְּךָ֜
מֵאֶ֤רֶץ
מִצְרַ֨יִם֙
בְּיָ֣ד
חֲזָקָ֔ה
ב
דנ' ט 15:
שמות ט 16;
ישע' סג 12,
14;
ירמ' לב 20;
נחמ' ט 10
וַתַּֽעַשׂ־לְךָ֥
שֵׁ֖ם
כַּיּ֣וֹם
הַזֶּ֑ה
חָטָ֖אנוּ
רָשָֽׁעְנוּ׃
16אֲדֹנָ֗י
כְּכָל־צִדְקֹתֶ֨ךָ֙
יָֽשָׁב־נָ֤א
א
דנ' ט 16:
שפט' ג 8‡;
ירמ' לב 32-31;
דהי"ב כח 11‡
אַפְּךָ֙aDan.9.16יָשָׁב־נָא אַפְּךָחזור נא מכעסך
וַחֲמָ֣תְךָ֔
מֵעִֽירְךָ֥
יְרוּשָׁלִַ֖ם
ב
דנ' ט 16:
יחז' כ 40‡
הַר־קָדְשֶׁ֑ךָ
כִּ֤י
בַחֲטָאֵ֨ינוּ֙
וּבַעֲוֺנ֣וֹת
אֲבֹתֵ֔ינוּ
יְרוּשָׁלִַ֧ם
וְעַמְּךָ֛
ג
דנ' ט 16:
שמ"א יא 2‡;
ירמ' כג 40‡
לְחֶרְפָּ֖ה
לְכָל־סְבִיבֹתֵֽינוּ׃
17וְעַתָּ֣ה
׀
שְׁמַ֣ע
אֱלֹהֵ֗ינוּ
אֶל־תְּפִלַּ֤ת
עַבְדְּךָ֙
וְאֶל־תַּ֣חֲנוּנָ֔יו
א
דנ' ט 17:
במד' ו 25‡
וְהָאֵ֣ר
פָּנֶ֔יךָ
ב
דנ' ט 17:
איכה ה 18
עַל־מִקְדָּשְׁךָ֖
הַשָּׁמֵ֑םaDan.9.17הַשָּׁמֵםהשומם, החרב
לְמַ֖עַן
אֲדֹנָֽי׃
18א
דנ' ט 18:
מל"ב יט 16‡
הַטֵּ֨ה
אֱלֹהַ֥י
׀
אָזְנְךָ֮
וּֽשֲׁמָע֒
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(פקחה)
פְּקַ֣ח
עֵינֶ֗יךָ
ב
דנ' ט 18:
תהל' פ 15
וּרְאֵה֙
שֹֽׁמְמֹתֵ֔ינוּ
ג
דנ' ט 18:
ירמ' ז 12-10
וְהָעִ֕יר
אֲשֶׁר־נִקְרָ֥א
שִׁמְךָ֖
עָלֶ֑יהָ
כִּ֣י
׀
לֹ֣א
עַל־צִדְקֹתֵ֗ינוּ
אֲנַ֨חְנוּ
ד
דנ' ט 18:
ירמ' לו 7
מַפִּילִ֤ים
תַּחֲנוּנֵ֨ינוּ֙aDan.9.18מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּמתחננים
לְפָנֶ֔יךָ
כִּ֖י
עַל־רַחֲמֶ֥יךָ
הָרַבִּֽים׃
19אֲדֹנָ֤י
׀
שְׁמָ֨עָה֙
אֲדֹנָ֣י
׀
א
דנ' ט 19:
במד' ל 6‡
סְלָ֔חָה
אֲדֹנָ֛י
הַֽקֲשִׁ֥יבָה
וַעֲשֵׂ֖ה
ב
דנ' ט 19:
חבק' ב 3;
תהל' עד 11-10
אַל־תְּאַחַ֑ר
לְמַֽעֲנְךָ֣
אֱלֹהַ֔י
כִּֽי־שִׁמְךָ֣
נִקְרָ֔א
עַל־עִירְךָ֖
וְעַל־עַמֶּֽךָ׃
הנבואה בדבר שבעים השבועים
20א
דנ' ט 20:
ישע' נח 9;
תהל' קמה 18;
דנ' י 12
וְע֨וֹד
אֲנִ֤י
מְדַבֵּר֙
וּמִתְפַּלֵּ֔ל
ב
דנ' ט 20:
ויק' ה 5‡
וּמִתְוַדֶּה֙
חַטָּאתִ֔י
וְחַטַּ֖את
עַמִּ֣י
יִשְׂרָאֵ֑ל
וּמַפִּ֣יל
תְּחִנָּתִ֗י
לִפְנֵי֙
יְהוָ֣ה
אֱלֹהַ֔י
עַ֖לaDan.9.20עַללמען
ג
דנ' ט 20:
יחז' כ 40‡
הַר־קֹ֥דֶשׁ
אֱלֹהָֽי׃
21וְע֛וֹד
אֲנִ֥י
מְדַבֵּ֖ר
בַּתְּפִלָּ֑ה
וְהָאִ֣ישׁ
א
דנ' ט 21:
ח 16;
לוקס א 19,
26
גַּבְרִיאֵ֡ל
אֲשֶׁר֩
רָאִ֨יתִי
בֶחָז֤וֹן
בַּתְּחִלָּה֙
מֻעָ֣ף
בִּיעָ֔ףaDan.9.21מֻעָף בִּיעָףעף בטיסה, במהירות
נֹגֵ֣עַ
אֵלַ֔י
כְּעֵ֖ת
ב
דנ' ט 21:
שמות כט 41-39;
תהל' קלא 2;
עזרא ט 4;
מה"ש ג 1;
י 3,
30
מִנְחַת־עָֽרֶב׃
22וַיָּ֖בֶןaDan.9.22יָּבֶןנתן לי להבין
וַיְדַבֵּ֣ר
עִמִּ֑י
וַיֹּאמַ֕ר
דָּנִיֵּ֕אל
עַתָּ֥ה
א
דנ' ט 22:
זכר' א 9;
דנ' ח 16;
י 21
יָצָ֖אתִי
ב
דנ' ט 22:
ירמ' כג 22;
עמוס ג 7
לְהַשְׂכִּילְךָ֥
בִינָֽה׃
23א
דנ' ט 23:
י 12
בִּתְחִלַּ֨ת
תַּחֲנוּנֶ֜יךָ
יָצָ֣א
דָבָ֗ר
וַאֲנִי֙
בָּ֣אתִי
לְהַגִּ֔יד
כִּ֥י
ב
דנ' ט 23:
י 11,
19
חֲמוּד֖וֹתaDan.9.23חֲמוּדוֹתאהוב מאוד, רצוי
אָ֑תָּה
וּבִין֙
בַּדָּבָ֔ר
וְהָבֵ֖ן
בַּמַּרְאֶֽה׃
24שָׁבֻעִ֨יםaDan.9.24שָׁבֻעִיםשבועות (של שנים), שבתות של שבע שנים כל אחת
א
דנ' ט 24:
ויק' כה 8;
במד' יד 34;
יחז' ד 6-5;
דנ' ט 2
שִׁבְעִ֜ים
נֶחְתַּ֥ךְbDan.9.24נֶחְתַּךְנגזר
עַֽל־עַמְּךָ֣
׀
ב
דנ' ט 24:
ישע' מח 2‡
וְעַל־עִ֣יר
קָדְשֶׁ֗ךָ
ג
דנ' ט 24:
ישע' נג 5-4
לְכַלֵּ֨אcDan.9.24לְכַלֵּאלשים קץ; או, לכפר על
הַפֶּ֜שַׁע
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ולחתם)
וּלְהָתֵ֤םdDan.9.24לְהָתֵםלסיים, להפסיק
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(חטאות)
חַטָּאת֙
ד
דנ' ט 24:
ויק' ד 20,
26;
ישע' נג 10,
12;
דהי"ב ט 24
וּלְכַפֵּ֣ר
עָוֺ֔ן
וּלְהָבִ֖יא
ה
דנ' ט 24:
ישע' נא 6,
8;
ירמ' כג 6-5
צֶ֣דֶק
עֹֽלָמִ֑ים
וְלַחְתֹּם֙
חָז֣וֹן
וְנָבִ֔יא
וְלִמְשֹׁ֖חַ
ו
דנ' ט 24:
מל"א ו 16‡
קֹ֥דֶשׁ
קָֽדָשִֽׁים׃
25וְתֵדַ֨ע
וְתַשְׂכֵּ֜לaDan.9.25תַשְׂכֵּלתבין
א
דנ' ט 25:
עזרא ד 24;
ו 15-1;
נחמ' ב 8-1
מִן־מֹצָ֣א
דָבָ֗ר
לְהָשִׁיב֙
וְלִבְנ֤וֹת
יְרֽוּשָׁלִַ֨ם֙
עַד־מָשִׁ֣יחַ
ב
דנ' ט 25:
ישע' ט 6-5;
דנ' ח 11,
25
נָגִ֔ידbDan.9.25נָגִידהמלך, השר
שָׁבֻעִ֖ים
שִׁבְעָ֑ה
וְשָׁבֻעִ֞ים
שִׁשִּׁ֣ים
וּשְׁנַ֗יִם
תָּשׁוּב֙
וְנִבְנְתָה֙
רְח֣וֹבcDan.9.25רְחוֹבכיכר
וְחָר֔וּץdDan.9.25חָרוּץתעלה (מסביב לעיר); או, מערכת הגנה סמוך לחומת העיר
וּבְצ֖וֹק
הָעִתִּֽיםeDan.9.25בְצוֹק הָעִתִּיםבעת מצוקה, בעת צרה׃
26וְאַחֲרֵ֤יaDan.9.26NA[נב"מ 16]
הַשָּׁבֻעִים֙
שִׁשִּׁ֣ים
וּשְׁנַ֔יִם
א
דנ' ט 26:
ישע' נג 8,
12;
מרק' ט 12;
לוקס כב 22;
כד 26;
מה"ש ב 23
יִכָּרֵ֥תbDan.9.26יִכָּרֵתייהרג
מָשִׁ֖יחַ
וְאֵ֣ין
ל֑וֹcDan.9.26וְאֵין לוֹואיננו
ב
דנ' ט 26:
מתי כד 2
וְהָעִ֨יר
וְהַקֹּ֜דֶשׁ
יַ֠שְׁחִיתdDan.9.26יִכָּרֵת... יַשְׁחִיתעל פי נבואה זו ייחרב בית המקדש אחרי מות המשיח
עַ֣םeDan.9.26עַםצבא
נָגִ֤יד
הַבָּא֙
וְקִצּ֣וֹfDan.9.26קִצּוֹקץ המנהיג וצבאו; או, קץ העיר והמקדש
בַשֶּׁ֔טֶףgDan.9.26בַשֶּׁטֶףבמהירות; או, בשיטפון
ג
דנ' ט 26:
מתי כד 6;
מרק' יג 7
וְעַד֙
קֵ֣ץ
מִלְחָמָ֔ה
נֶחֱרֶ֖צֶת
שֹׁמֵמֽוֹתhDan.9.26נֶחֱרֶצֶת שֹׁמֵמוֹתתהיה שממה מוחלטת; או, נגזרה שממה׃
27וְהִגְבִּ֥יר
בְּרִ֛יתaDan.9.27הִגְבִּיר בְּרִיתיכרות ברית חזקה
לָרַבִּ֖ים
שָׁב֣וּעַ
אֶחָ֑ד
וַחֲצִ֨י
הַשָּׁב֜וּעַ
יַשְׁבִּ֣יתbDan.9.27יַשְׁבִּיתיבטל
׀
זֶ֣בַח
וּמִנְחָ֗ה
וְעַ֨ל
כְּנַ֤ףcDan.9.27כְּנַףפינה של המזבח, או פינה של בית המקדש
א
דנ' ט 27:
יא 31;
מתי כד 15;
מרק' יג 14
שִׁקּוּצִים֙
מְשֹׁמֵ֔םdDan.9.27שִׁקּוּצִים מְשֹׁמֵםהפסל המתועב המחריד
ב
דנ' ט 27:
ישע' י 23;
כח 22;
דנ' יא 36
וְעַד־כָּלָה֙
וְנֶ֣חֱרָצָ֔הeDan.9.27עַד־כָּלָה וְנֶחֱרָצָהעד הסוף שנגזר
תִּתַּ֖ךְ
עַל־שֹׁמֵֽםfDan.9.27תִּתַּךְ עַל־שֹׁמֵםתשפוך על הפסל השומם׃
פ