מלכים א כב
מלכים א פרק כב
מיכיהו מנבא את מפלת אחאב ויהושפט
1וַיֵּשְׁב֖וּ שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֑ים אֵ֚ין מִלְחָמָ֔ה בֵּ֥ין אֲרָ֖ם וּבֵ֥ין יִשְׂרָאֵֽל׃ פ
2וַיְהִ֖י
בַּשָּׁנָ֣ה
הַשְּׁלִישִׁ֑ית
א
מל"א כב 2:
דהי"ב יח 1
וַיֵּ֛רֶד
ב
מל"א כב 2:
טו 24;
כב 44-41;
דהי"ב יז 1;
מתי א 8
יְהוֹשָׁפָ֥ט
מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֖ה
אֶל־מֶ֥לֶךְ
יִשְׂרָאֵֽל׃
3וַיֹּ֤אמֶר
מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙
אֶל־עֲבָדָ֔יו
הַיְדַעְתֶּ֕ם
כִּֽי־לָ֖נוּ
א
מל"א כב 3:
ד 13;
מל"ב ח 28;
ט 1,
4,
14;
דהי"ב כב 5
רָמֹ֣ת
גִּלְעָ֑ד
וַאֲנַ֣חְנוּ
מַחְשִׁ֔ים
מִקַּ֣חַת
אֹתָ֔הּa1Kgs.22.3וַאֲנַחְנוּ... אֹתָהּאבל אנחנו שותקים ולא עושים דבר כדי לקחת אותה חזרה
מִיַּ֖ד
מֶ֥לֶךְ
אֲרָֽם׃
4וַיֹּ֨אמֶר֙
אֶל־יְה֣וֹשָׁפָ֔ט
הֲתֵלֵ֥ךְ
אִתִּ֛י
לַמִּלְחָמָ֖הa1Kgs.22.4NAעל רמות גלעד
רָמֹ֣ת
גִּלְעָ֑ד
וַיֹּ֤אמֶר
יְהֽוֹשָׁפָט֙
אֶל־מֶ֣לֶךְ
יִשְׂרָאֵ֔ל
א
מל"א כב 4:
מל"ב ג 7
כָּמ֧וֹנִי
כָמ֛וֹךָ
כְּעַמִּ֥י
כְעַמֶּ֖ךָ
כְּסוּסַ֥י
כְּסוּסֶֽיךָb1Kgs.22.4כָּמוֹנִי... כְּסוּסֶיךָאני אלך אתך והצבאות שלנו יהיו כאחד׃
5וַיֹּ֥אמֶר
יְהוֹשָׁפָ֖ט
אֶל־מֶ֣לֶךְ
יִשְׂרָאֵ֑ל
דְּרָשׁ־נָ֥א
כַיּ֖וֹם
אֶת־דְּבַ֥ר
יְהוָֽה׃
6א
מל"א כב 6:
יח 19
וַיִּקְבֹּ֨ץa1Kgs.22.6יִּקְבֹּץכינס, אסף
מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֥ל
אֶֽת־הַנְּבִיאִים֮
כְּאַרְבַּ֣ע
מֵא֣וֹת
אִישׁ֒
וַיֹּ֣אמֶר
אֲלֵהֶ֗ם
הַאֵלֵ֞ךְ
עַל־רָמֹ֥ת
גִּלְעָ֛ד
לַמִּלְחָמָ֖ה
אִם־אֶחְדָּ֑לb1Kgs.22.6אִם־אֶחְדָּלאו לא
וַיֹּאמְר֣וּ
עֲלֵ֔ה
וְיִתֵּ֥ן
אֲדֹנָ֖י
בְּיַ֥ד
הַמֶּֽלֶךְ׃
7א
מל"א כב 7:
מל"ב ג 11
וַיֹּ֨אמֶר֙
יְה֣וֹשָׁפָ֔ט
הַאֵ֨ין
פֹּ֥ה
נָבִ֛יא
לַיהוָ֖ה
ע֑וֹד
וְנִדְרְשָׁ֖ה
מֵאוֹתֽוֹa1Kgs.22.7וְנִדְרְשָׁה מֵאוֹתוֹכדי שנוכל לשאול את ה' דרכו׃
8וַיֹּ֣אמֶר
מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֣ל
׀
אֶֽל־יְהוֹשָׁפָ֡ט
ע֣וֹד
אִישׁ־אֶחָ֡ד
לִדְרֹשׁ֩
אֶת־יְהוָ֨ה
מֵאֹת֜וֹ
וַאֲנִ֣י
א
מל"א כב 8:
עמוס ה 10
שְׂנֵאתִ֗יוa1Kgs.22.8שְׂנֵאתִיושונא אותו
כִּ֠י
ב
מל"א כב 8:
ישע' ל 10;
ירמ' כג 17
לֹֽא־יִתְנַבֵּ֨א
עָלַ֥י
טוֹב֙
כִּ֣י
אִם־רָ֔ע
מִיכָ֖יְהוּ
בֶּן־יִמְלָ֑ה
וַיֹּ֨אמֶר֙
יְה֣וֹשָׁפָ֔ט
אַל־יֹאמַ֥ר
הַמֶּ֖לֶךְ
כֵּֽןb1Kgs.22.8אַל... כֵּןאל תדבר כך׃
9וַיִּקְרָא֙
מֶ֣לֶךְ
יִשְׂרָאֵ֔ל
אֶל־סָרִ֖יסa1Kgs.22.9סָרִיסשר (במקור גבר האחראי על בית הנשים של המלך ושלקחו את גבריותו)
אֶחָ֑ד
וַיֹּ֕אמֶר
מַהֲרָ֖הb1Kgs.22.9מַהֲרָההבֵא מיד
מִיכָ֥יְהוּ
בֶן־יִמְלָֽה׃
10וּמֶ֣לֶךְ
יִשְׂרָאֵ֡ל
וִֽיהוֹשָׁפָ֣ט
מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֡ה
יֹשְׁבִים֩
אִ֨ישׁ
עַל־כִּסְא֜וֹ
מְלֻבָּשִׁ֤ים
בְּגָדִים֙
בְּגֹ֔רֶן
פֶּ֖תַח
שַׁ֣עַר
שֹׁמְר֑וֹןa1Kgs.22.10פֶּתַח שַׁעַר שֹׁמְרוֹןבכיכר ליד שער שומרון
וְכָ֨ל־הַנְּבִיאִ֔ים
מִֽתְנַבְּאִ֖ים
לִפְנֵיהֶֽם׃
11א
מל"א כב 11:
מה"ש כא 11
וַיַּ֥עַשׂ
ל֛וֹ
צִדְקִיָּ֥ה
בֶֽן־כְּנַעֲנָ֖ה
ב
מל"א כב 11:
זכר' ב 4-1
קַרְנֵ֣י
בַרְזֶ֑ל
וַיֹּ֨אמֶר֙
כֹּֽה־אָמַ֣ר
יְהוָ֔ה
ג
מל"א כב 11:
דבר' לג 17;
יחז' לד 21;
דנ' ח 4
בְּאֵ֛לֶּה
תְּנַגַּ֥חa1Kgs.22.11תְּנַגַּחתכה
אֶת־אֲרָ֖ם
עַד־כַּלֹּתָֽםb1Kgs.22.11עַד־כַּלֹּתָםותשמיד אותם׃
12וְכָל־הַנְּבִאִ֔ים
נִבְּאִ֥ים
כֵּ֖ן
לֵאמֹ֑ר
עֲלֵ֞ה
רָמֹ֤ת
גִּלְעָד֙
וְהַצְלַ֔ח
וְנָתַ֥ן
יְהוָ֖ה
בְּיַ֥ד
הַמֶּֽלֶךְ׃
13וְהַמַּלְאָ֞ךְ
אֲשֶׁר־הָלַ֣ךְ
׀
לִקְרֹ֣א
מִיכָ֗יְהוּ
דִּבֶּ֤ר
אֵלָיו֙
לֵאמֹ֔ר
הִנֵּה־נָ֞א
דִּבְרֵ֧י
הַנְּבִיאִ֛ים
פֶּֽה־אֶחָ֥ד
ט֖וֹב
אֶל־הַמֶּ֑לֶךְ
יְהִֽי־נָ֣א
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(דבריך)
דְבָרְךָ֗
כִּדְבַ֛ר
אַחַ֥ד
מֵהֶ֖ם
וְדִבַּ֥רְתָּ
טּֽוֹב׃
14וַיֹּ֖אמֶר
מִיכָ֑יְהוּ
א
מל"א כב 14:
שפט' ח 19;
שמ"א יד 39,
45;
מל"א א 29;
יח 10,
15;
ירמ' ד 2;
ה 2;
יב 16;
מד 26;
רות ג 13
חַי־יְהוָ֕ה
כִּ֠י
ב
מל"א כב 14:
במד' כב 18;
כד 13
אֶת־אֲשֶׁ֨ר
יֹאמַ֧ר
יְהוָ֛ה
אֵלַ֖י
אֹת֥וֹ
אֲדַבֵּֽר׃
15וַיָּבוֹא֮
אֶל־הַמֶּלֶךְ֒
וַיֹּ֨אמֶר
הַמֶּ֜לֶךְ
אֵלָ֗יו
מִיכָ֨יְהוּ֙
הֲנֵלֵ֞ךְ
אֶל־רָמֹ֥ת
גִּלְעָ֛ד
לַמִּלְחָמָ֖ה
אִם־נֶחְדָּ֑ל
וַיֹּ֤אמֶר
אֵלָיו֙
א
מל"א כב 15:
כב 12
עֲלֵ֣ה
וְהַצְלַ֔ח
וְנָתַ֥ן
יְהוָ֖ה
בְּיַ֥ד
הַמֶּֽלֶךְ׃
16וַיֹּ֤אמֶר
אֵלָיו֙
הַמֶּ֔לֶךְ
עַד־כַּמֶּ֥ה
פְעָמִ֖ים
אֲנִ֣י
מַשְׁבִּעֶ֑ךָ
אֲ֠שֶׁר
לֹֽא־תְדַבֵּ֥ר
אֵלַ֛י
רַק־אֱמֶ֖תa1Kgs.22.16רַק־אֱמֶתאלא את האמת
בְּשֵׁ֥ם
יְהוָֽה׃
17וַיֹּ֗אמֶר
רָאִ֤יתִי
אֶת־כָּל־יִשְׂרָאֵל֙
א
מל"א כב 17:
נחום ג 18
נְפֹצִ֣ים
אֶל־הֶהָרִ֔ים
ב
מל"א כב 17:
במד' כז 17;
ישע' נג 6;
ירמ' נ 6;
יחז' לד 5;
זכר' י 2;
מתי י 6‡;
ט 36;
מרק' ו 34
כַּצֹּ֕אן
אֲשֶׁ֥ר
אֵין־לָהֶ֖ם
רֹעֶ֑ה
וַיֹּ֤אמֶר
יְהוָה֙
לֹֽא־אֲדֹנִ֣ים
לָאֵ֔לֶּהa1Kgs.22.17לֹא־אֲדֹנִים לָאֵלֶּהאין לצאן האלה מנהיג
יָשׁ֥וּבוּb1Kgs.22.17יָשׁוּבוּשישובו
אִישׁ־לְבֵית֖וֹ
בְּשָׁלֽוֹם׃
18וַיֹּ֥אמֶר
מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֖ל
אֶל־יְהוֹשָׁפָ֑ט
א
מל"א כב 18:
כב 8
הֲלוֹא֙
אָמַ֣רְתִּי
אֵלֶ֔יךָ
לֽוֹא־יִתְנַבֵּ֥א
עָלַ֛י
ט֖וֹב
כִּ֥י
אִם־רָֽע׃
19וַיֹּ֕אמֶר
לָכֵ֖ן
שְׁמַ֣ע
דְּבַר־יְהוָ֑ה
א
מל"א כב 19:
ישע' ו 1;
יחז' א 28-26;
דנ' ז 10-9;
התג' ד 2,
10-9
רָאִ֤יתִי
אֶת־יְהוָה֙
יֹשֵׁ֣ב
עַל־כִּסְא֔וֹ
ב
מל"א כב 19:
תהל' קג 21-20;
איוב א 6;
ב 1;
דנ' ז 10;
מתי יח 10;
לוקס ב 13;
עבר' א 7,
14
וְכָל־צְבָ֤א
הַשָּׁמַ֨יִם֙
עֹמֵ֣ד
עָלָ֔יו
מִימִינ֖וֹ
וּמִשְּׂמֹאלֽוֹ׃
20וַיֹּ֣אמֶר
יְהוָ֗ה
מִ֤י
יְפַתֶּה֙
אֶת־אַחְאָ֔ב
וְיַ֕עַלa1Kgs.22.20וְיַעַלכדי שיעלה
וְיִפֹּ֖ל
בְּרָמֹ֣ת
גִּלְעָ֑ד
וַיֹּ֤אמֶר
זֶה֙
בְּכֹ֔ה
וְזֶ֥ה
אֹמֵ֖ר
בְּכֹֽהb1Kgs.22.20וַיֹּאמֶר... בְּכֹהענו לו כך וכך, הביעו דעות שונות׃
21א
מל"א כב 21:
איוב א 6
וַיֵּצֵ֣א
הָר֗וּחַa1Kgs.22.21הָרוּחַרוח מסוימת
וַֽיַּעֲמֹד֙
לִפְנֵ֣י
יְהוָ֔ה
וַיֹּ֖אמֶר
אֲנִ֣י
אֲפַתֶּ֑נּוּ
וַיֹּ֧אמֶר
יְהוָ֛ה
אֵלָ֖יו
בַּמָּֽהb1Kgs.22.21בַּמָּהכיצד?׃
22וַיֹּ֗אמֶר
אֵצֵא֙
וְהָיִ֨יתִי֙
א
מל"א כב 22:
שפט' ט 23;
שמ"א טז 14;
יח 10;
יט 9;
ישע' יט 14;
יחז' יד 9;
תסל"ב ב 11
ר֣וּחַ
שֶׁ֔קֶר
בְּפִ֖י
כָּל־נְבִיאָ֑יו
וַיֹּ֗אמֶר
ב
מל"א כב 22:
יחז' יד 9
תְּפַתֶּה֙
וְגַם־תּוּכָ֔ל
צֵ֖א
וַעֲשֵׂה־כֵֽן׃
23וְעַתָּ֗ה
הִנֵּ֨ה
נָתַ֤ן
יְהוָה֙
ר֣וּחַ
שֶׁ֔קֶר
בְּפִ֖י
כָּל־נְבִיאֶ֣יךָ
אֵ֑לֶּה
וַֽיהוָ֔ה
דִּבֶּ֥ר
עָלֶ֖יךָ
רָעָֽה׃
24וַיִּגַּשׁ֙
א
מל"א כב 24:
כב 11
צִדְקִיָּ֣הוּ
בֶֽן־כְּנַעֲנָ֔ה
ב
מל"א כב 24:
מיכה ד 14;
מתי ה 39;
מה"ש כג 3-2
וַיַּכֶּ֥ה
אֶת־מִיכָ֖יְהוּ
עַל־הַלֶּ֑חִי
וַיֹּ֕אמֶר
ג
מל"א כב 24:
דהי"ב יח 23
אֵי־זֶ֨הa1Kgs.22.24אֵי־זֶהבאיזו דרך
עָבַ֧ר
רֽוּחַ־יְהוָ֛ה
מֵאִתִּ֖י
לְדַבֵּ֥ר
אוֹתָֽךְb1Kgs.22.24אוֹתָךְאליך׃
25וַיֹּ֣אמֶר
מִיכָ֔יְהוּ
הִנְּךָ֥
רֹאֶ֖הa1Kgs.22.25הִנְּךָ רֹאֶהאתה תדע
בַּיּ֣וֹם
הַה֑וּא
אֲשֶׁ֥ר
תָּבֹ֛א
א
מל"א כב 25:
כ 30
חֶ֥דֶר
בְּחֶ֖דֶרb1Kgs.22.25חֶדֶר בְּחֶדֶרלתוך חדר פנימי
לְהֵחָבֵֽה׃
26וַיֹּ֨אמֶר֙
מֶ֣לֶךְ
יִשְׂרָאֵ֔ל
קַ֚ח
אֶת־מִיכָ֔יְהוּ
וַהֲשִׁיבֵ֖הוּa1Kgs.22.26וַהֲשִׁיבֵהוּתחזירו אותו
אֶל־אָמֹ֣ן
א
מל"א כב 26:
דהי"ב לד 8
שַׂר־הָעִ֑יר
וְאֶל־יוֹאָ֖שׁ
בֶּן־הַמֶּֽלֶךְ׃
27וְאָמַרְתָּ֗
כֹּ֚ה
אָמַ֣ר
הַמֶּ֔לֶךְ
א
מל"א כב 27:
ירמ' כ 2‡
שִׂ֥ימוּ
אֶת־זֶ֖ה
בֵּ֣ית
הַכֶּ֑לֶא
וְהַאֲכִילֻ֨הוּ
לֶ֤חֶם
לַ֨חַץ֙a1Kgs.22.27לַחַץבכמות מצומצמת
וּמַ֣יִם
לַ֔חַץ
עַ֖ד
בֹּאִ֥י
בְשָׁלֽוֹםb1Kgs.22.27עַד בֹּאִי בְשָׁלוֹםעד שאשוב בשלום מהמלחמה׃
28וַיֹּ֣אמֶר
מִיכָ֔יְהוּ
א
מל"א כב 28:
דבר' יח 22
אִם־שׁ֤וֹב
תָּשׁוּב֙
בְּשָׁל֔וֹם
לֹֽא־דִבֶּ֥ר
יְהוָ֖ה
בִּ֑י
וַיֹּ֕אמֶר
ב
מל"א כב 28:
מיכה א 2
שִׁמְע֖וּ
עַמִּ֥ים
כֻּלָּֽם׃
מות אחאב
29וַיַּ֧עַל א מל"א כב 29: כב 4-3 מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֛ל וְיהוֹשָׁפָ֥ט מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֖ה רָמֹ֥ת גִּלְעָֽד׃ 30וַיֹּאמֶר֩ מֶ֨לֶךְ יִשְׂרָאֵ֜ל אֶל־יְהוֹשָׁפָ֗ט א מל"א כב 30: שמ"א כח 8; מל"א כ 38; דהי"ב לה 22 הִתְחַפֵּשׂ֙ וָבֹ֣א בַמִּלְחָמָ֔הa1Kgs.22.30הִתְחַפֵּשׂ וָבֹא בַמִּלְחָמָהאני אתחפש ואצא לקרב וְאַתָּ֖ה לְבַ֣שׁ בְּגָדֶ֑יךָ וַיִּתְחַפֵּשׂ֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל וַיָּב֖וֹא בַּמִּלְחָמָֽה׃ 31א מל"א כב 31: כ 1, 16, 24; דהי"ב יח 30 וּמֶ֣לֶךְ אֲרָ֡ם צִוָּ֣ה אֶת־שָׂרֵי֩ הָרֶ֨כֶב אֲשֶׁר־ל֜וֹ שְׁלֹשִׁ֤ים וּשְׁנַ֨יִם֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֚א תִּלָּ֣חֲמ֔וּ אֶת־קָטֹ֖ן וְאֶת־גָּד֑וֹל כִּ֛י אִֽם־אֶת־מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵ֖ל לְבַדּֽוֹ׃ 32וַיְהִ֡י כִּרְאוֹת֩ שָׂרֵ֨י הָרֶ֜כֶב אֶת־יְהוֹשָׁפָ֗ט וְהֵ֤מָּה אָֽמְרוּ֙ אַ֣ךְa1Kgs.22.32אָמְרוּ אַךְהיו בטוחים ש מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֣ל ה֔וּא וַיָּסֻ֥רוּ עָלָ֖יוb1Kgs.22.32וַיָּסֻרוּ עָלָיופנו לכיוונו לְהִלָּחֵ֑ם א מל"א כב 32: דהי"ב יג 14 וַיִּזְעַ֖ק יְהוֹשָׁפָֽט׃ 33וַיְהִ֗י כִּרְאוֹת֙ שָׂרֵ֣י הָרֶ֔כֶב כִּֽי־לֹא־מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵ֖ל ה֑וּא וַיָּשׁ֖וּבוּ מֵאַחֲרָֽיוa1Kgs.22.33וַיָּשׁוּבוּ מֵאַחֲרָיוהפסיקו לרדוף אחריו׃ 34וְאִ֗ישׁ מָשַׁ֤ךְ בַּקֶּ֨שֶׁת֙ לְתֻמּ֔וֹa1Kgs.22.34לְתֻמּוֹבלי כוונה לפגוע באחאב וַיַּכֶּה֙ אֶת־מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל בֵּ֥ין הַדְּבָקִ֖ים וּבֵ֣ין הַשִּׁרְיָ֑ןb1Kgs.22.34בֵּין... הַשִּׁרְיָןבמקום לא מוגן בתוך השריון, בין שני חלקי השריון וַיֹּ֣אמֶר לְרַכָּב֗וֹc1Kgs.22.34לְרַכָּבוֹלנהג המרכבה הֲפֹ֥ךְ יָדְךָ֛ וְהוֹצִיאֵ֥נִי מִן־הַֽמַּחֲנֶ֖ה א מל"א כב 34: דהי"ב לה 23 כִּ֥י הָחֳלֵֽיתִיd1Kgs.22.34הָחֳלֵיתִינפצעתי׃ 35וַתַּעֲלֶ֤ה הַמִּלְחָמָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּאa1Kgs.22.35תַּעֲלֶה... הַהוּאהקרב המשיך כל היום וְהַמֶּ֗לֶךְ הָיָ֧ה מָעֳמָ֛דb1Kgs.22.35הָיָה מָעֳמָדנתמך כדי שיכול לעמוד בַּמֶּרְכָּבָ֖ה נֹ֣כַחc1Kgs.22.35נֹכַחמול אֲרָ֑ם וַיָּ֣מָת בָּעֶ֔רֶב וַיִּ֥צֶקd1Kgs.22.35יִּצֶקנשפך, נזל דַּֽם־הַמַּכָּ֖ה אֶל־חֵ֥יק הָרָֽכֶבe1Kgs.22.35אֶל־חֵיק הָרָכֶבלתוך המרכבה׃ 36וַיַּעֲבֹ֤ר הָרִנָּה֙a1Kgs.22.36יַּעֲבֹר הָרִנָּהעברה שמועה, קריאה בַּֽמַּחֲנֶ֔ה כְּבֹ֥א הַשֶּׁ֖מֶשׁb1Kgs.22.36כְּבֹא הַשֶּׁמֶשׁלעת שקיעת השמש לֵאמֹ֑ר א מל"א כב 36: מל"ב יד 12 אִ֥ישׁ אֶל־עִיר֖וֹ וְאִ֥ישׁ אֶל־אַרְצֽוֹ׃ 37וַיָּ֣מָת הַמֶּ֔לֶךְ וַיָּב֖וֹאa1Kgs.22.37וַיָּבוֹאוהובא שֹׁמְר֑וֹן וַיִּקְבְּר֥וּ אֶת־הַמֶּ֖לֶךְ בְּשֹׁמְרֽוֹן׃ 38וַיִּשְׁטֹ֨ף אֶת־הָרֶ֜כֶב עַ֣ל ׀ בְּרֵכַ֣ת שֹׁמְר֗וֹןa1Kgs.22.38עַל בְּרֵכַת שֹׁמְרוֹןליד ברכת שומרון וַיָּלֹ֤קּוּb1Kgs.22.38וַיָּלֹקּוּולקקו הַכְּלָבִים֙ אֶת־דָּמ֔וֹ וְהַזֹּנ֖וֹת רָחָ֑צוּc1Kgs.22.38וְהַזֹּנוֹת רָחָצוּבמקום שבו הזונות היו רגילות להתרחץ; או, והזונות התרחצו במים האלה; או, והזונות התרחצו בדם א מל"א כב 38: כא 19 כִּדְבַ֥ר יְהוָ֖ה אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר׃ 39א מל"א כב 39: יד 19 וְיֶתֶר֩ דִּבְרֵ֨י אַחְאָ֜ב וְכָל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֗ה ב מל"א כב 39: עמוס ג 15 וּבֵ֤ית הַשֵּׁן֙a1Kgs.22.39בֵית הַשֵּׁןבית שקירותיו היו מקושטים בשנהב אֲשֶׁ֣ר בָּנָ֔ה וְכָל־הֶעָרִ֖ים אֲשֶׁ֣ר בָּנָ֑ה הֲלֽוֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר ג מל"א כב 39: טו 31‡ דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 40א מל"א כב 40: ב 10‡ וַיִּשְׁכַּ֥ב אַחְאָ֖ב עִם־אֲבֹתָ֑יו וַיִּמְלֹ֛ךְ אֲחַזְיָ֥הוּ בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ פ
מלכות יהושפט
41א
מל"א כב 41:
דהי"ב כ 31
וִיהֽוֹשָׁפָט֙
בֶּן־אָסָ֔א
מָלַ֖ךְ
עַל־יְהוּדָ֑ה
בִּשְׁנַ֣ת
אַרְבַּ֔ע
לְאַחְאָ֖ב
מֶ֥לֶךְ
יִשְׂרָאֵֽל׃
42יְהוֹשָׁפָ֗ט
בֶּן־שְׁלֹשִׁ֨ים
וְחָמֵ֤שׁ
שָׁנָה֙
בְּמָלְכ֔וֹ
וְעֶשְׂרִ֤ים
וְחָמֵשׁ֙
שָׁנָ֔ה
מָלַ֖ךְ
בִּירוּשָׁלִָ֑ם
וְשֵׁ֣ם
אִמּ֔וֹ
עֲזוּבָ֖ה
בַּת־שִׁלְחִֽי׃
43א
מל"א כב 43:
דהי"ב יז 3
וַיֵּ֗לֶךְ
בְּכָל־דֶּ֛רֶךְ
אָסָ֥א
אָבִ֖יו
לֹא־סָ֣רa1Kgs.22.43לֹא־סָרלא סטה
מִמֶּ֑נּוּ
לַעֲשׂ֥וֹת
הַיָּשָׁ֖ר
בְּעֵינֵ֥י
יְהוָֽה׃
44א
מל"א כב 44:
מל"ב יד 4‡
אַ֥ךְ
הַבָּמ֖וֹת
לֹֽא־סָ֑רוּa1Kgs.22.44לֹא־סָרוּלא הסירו
ע֥וֹד
הָעָ֛ם
מְזַבְּחִ֥ים
וּֽמְקַטְּרִ֖ים
בַּבָּמֽוֹת׃
45א
מל"א כב 45:
כב 2;
מל"ב ח 18-16;
דהי"ב יט 2
וַיַּשְׁלֵ֥םa1Kgs.22.45יַּשְׁלֵםהשלים
יְהוֹשָׁפָ֖ט
עִם־מֶ֥לֶךְ
יִשְׂרָאֵֽל׃
46וְיֶ֨תֶר
דִּבְרֵ֧י
יְהוֹשָׁפָ֛ט
וּגְבוּרָת֥וֹ
אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה
וַאֲשֶׁ֣ר
נִלְחָ֑ם
הֲלֹֽא־הֵ֣ם
כְּתוּבִ֗ים
עַל־סֵ֛פֶר
א
מל"א כב 46:
יד 29‡
דִּבְרֵ֥י
הַיָּמִ֖ים
לְמַלְכֵ֥י
יְהוּדָֽה׃
47וְיֶ֨תֶר֙
א
מל"א כב 47:
יד 24‡
הַקָּדֵ֔שׁa1Kgs.22.47הַקָּדֵשׁגבר שנועד לזנות בפולחן הבעל והעשתורת
אֲשֶׁ֣ר
נִשְׁאַ֔ר
בִּימֵ֖י
אָסָ֣א
אָבִ֑יו
בִּעֵ֖רb1Kgs.22.47בִּעֵרסילק, חיסל
מִן־הָאָֽרֶץ׃
48א
מל"א כב 48:
שמ"ב ח 14;
מל"ב ג 9
וּמֶ֥לֶךְ
אֵ֛ין
בֶּאֱד֖וֹם
נִצָּ֥בa1Kgs.22.48נִצָּבנציב, משנה למלך יהודה היה שם; אפשר לראות בפסוק הבא המשך של המשפט: נציב מלך יהושפט עשה אניות...
מֶֽלֶךְ׃
49יְהוֹשָׁפָ֡ט
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(עשר)
עָשָׂה֩
א
מל"א כב 49:
ט 28-26;
י 22;
דהי"ב כ 36
אֳנִיּ֨וֹת
תַּרְשִׁ֜ישׁa1Kgs.22.49אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁאניות גדולות
לָלֶ֧כֶת
ב
מל"א כב 49:
ט 28‡
אוֹפִ֛ירָה
לַזָּהָ֖ב
וְלֹ֣א
הָלָ֑ךְ
כִּֽי־ג
מל"א כב 49:
תהל' מח 8;
דהי"ב כ 37
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(נשברה)
נִשְׁבְּר֥וּ
אֳנִיּ֖וֹת
בְּעֶצְי֥וֹן
גָּֽבֶר׃
50אָ֠ז
אָמַ֞ר
אֲחַזְיָ֤הוּ
בֶן־אַחְאָב֙
אֶל־יְה֣וֹשָׁפָ֔ט
יֵלְכ֧וּ
עֲבָדַ֛י
עִם־עֲבָדֶ֖יךָ
בָּאֳנִיּ֑וֹת
וְלֹ֥א
אָבָ֖הa1Kgs.22.50וְלֹא אָבָהאבל לא רצה
יְהוֹשָׁפָֽט׃
51א
מל"א כב 51:
ב 10‡;
דהי"ב כא 1
וַיִּשְׁכַּ֤ב
יְהֽוֹשָׁפָט֙
עִם־אֲבֹתָ֔יו
וַיִּקָּבֵר֙
עִם־אֲבֹתָ֔יו
בְּעִ֖יר
דָּוִ֣ד
אָבִ֑יו
וַיִּמְלֹ֛ךְ
יְהוֹרָ֥ם
בְּנ֖וֹ
תַּחְתָּֽיו׃
ס
מלכות אחזיה בישראל
52א מל"א כב 52: כב 40 אֲחַזְיָ֣הוּ בֶן־אַחְאָ֗ב מָלַ֤ךְ עַל־יִשְׂרָאֵל֙ בְּשֹׁ֣מְר֔וֹן בִּשְׁנַת֙ שְׁבַ֣ע עֶשְׂרֵ֔ה לִיהוֹשָׁפָ֖ט מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וַיִּמְלֹ֥ךְ עַל־יִשְׂרָאֵ֖ל שְׁנָתָֽיִם׃ 53וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה א מל"א כב 53: טו 26; כא 25 וַיֵּ֗לֶךְ בְּדֶ֤רֶךְ אָבִיו֙ וּבְדֶ֣רֶךְ אִמּ֔וֹ ב מל"א כב 53: מל"ב ג 3‡ וּבְדֶ֨רֶךְ֙ יָרָבְעָ֣ם בֶּן־נְבָ֔ט אֲשֶׁ֥ר הֶחֱטִ֖יא אֶת־יִשְׂרָאֵֽלa1Kgs.22.53הֶחֱטִיא אֶת־יִשְׂרָאֵלגרם לישראל לחטוא׃ 54א מל"א כב 54: טז 33-30 וַֽיַּעֲבֹד֙ אֶת־הַבַּ֔עַל וַיִּֽשְׁתַּחֲוֶ֖ה ל֑וֹ ב מל"א כב 54: שפט' ב 12‡ וַיַּכְעֵ֗סa1Kgs.22.54יַּכְעֵסהכעיס אֶת־יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה אָבִֽיו׃