שמואל ב יט
שמואל ב פרק יט
1וַיִּרְגַּ֣זa2Sam.19.1יִּרְגַּזכעס
הַמֶּ֗לֶךְ
וַיַּ֛עַל
עַל־עֲלִיַּ֥ת
הַשַּׁ֖עַר
וַיֵּ֑בְךְּ
וְכֹ֣ה
׀
אָמַ֣ר
בְּלֶכְתּ֗וֹ
בְּנִ֤י
אַבְשָׁלוֹם֙
בְּנִ֣י
בְנִ֣י
אַבְשָׁל֔וֹם
א
שמ"ב יט 1:
שמות לב 32;
רומ' ט 3
מִֽי־יִתֵּ֤ן
מוּתִי֙
אֲנִ֣י
תַחְתֶּ֔יךָ
אַבְשָׁל֖וֹם
בְּנִ֥י
בְנִֽי׃
2וַיֻּגַּ֖ד
לְיוֹאָ֑ב
הִנֵּ֨ה
הַמֶּ֧לֶךְ
בֹּכֶ֛ה
וַיִּתְאַבֵּ֖ל
עַל־אַבְשָׁלֹֽם׃
3וַתְּהִ֨י
הַתְּשֻׁעָ֜הa2Sam.19.3הַתְּשֻׁעָההניצחון
בַּיּ֥וֹם
הַה֛וּא
לְאֵ֖בֶל
לְכָל־הָעָ֑ם
כִּֽי־שָׁמַ֣ע
הָעָ֗ם
בַּיּ֤וֹם
הַהוּא֙
לֵאמֹ֔ר
נֶעֱצַ֥ב
הַמֶּ֖לֶךְ
עַל־בְּנֽוֹ׃
4וַיִּתְגַּנֵּ֥ב
הָעָ֛ם
בַּיּ֥וֹם
הַה֖וּא
לָב֣וֹא
הָעִ֑יר
כַּאֲשֶׁ֣ר
יִתְגַּנֵּ֗ב
הָעָם֙
הַנִּכְלָמִ֔ים
בְּנוּסָ֖ם
בַּמִּלְחָמָֽהa2Sam.19.4הַנִּכְלָמִים בְּנוּסָם בַּמִּלְחָמָהאחרי שברחו בקרב׃
5א
שמ"ב יט 5:
טו 30
וְהַמֶּ֨לֶךְ֙
לָאַ֣טa2Sam.19.5לָאַטכיסה
אֶת־פָּנָ֔יו
וַיִּזְעַ֥ק
הַמֶּ֖לֶךְ
ק֣וֹל
גָּד֑וֹל
בְּנִי֙
אַבְשָׁל֔וֹם
אַבְשָׁל֖וֹם
בְּנִ֥י
בְנִֽי׃
ס
6וַיָּבֹ֥א
יוֹאָ֛ב
אֶל־הַמֶּ֖לֶךְ
הַבָּ֑יִת
וַיֹּאמֶר֩
הֹבַ֨שְׁתָּ
הַיּ֜וֹם
אֶת־פְּנֵ֣י
כָל־עֲבָדֶ֗יךָ
הַֽמְמַלְּטִ֤ים
אֶֽת־נַפְשְׁךָ֙a2Sam.19.6הַמְמַלְּטִים אֶת־נַפְשְׁךָשהצילו את חייך
הַיּ֔וֹם
וְאֵ֨ת
נֶ֤פֶשׁ
בָּנֶ֨יךָ֙
וּבְנֹתֶ֔יךָ
וְנֶ֣פֶשׁ
נָשֶׁ֔יךָ
וְנֶ֖פֶשׁ
פִּלַגְשֶֽׁיךָ׃
7לְאַֽהֲבָה֙
אֶת־שֹׂ֣נְאֶ֔יךָ
וְלִשְׂנֹ֖א
אֶת־אֹהֲבֶ֑יךָ
כִּ֣י
׀
הִגַּ֣דְתָּ
הַיּ֗וֹם
כִּ֣י
אֵ֤ין
לְךָ֙
שָׂרִ֣ים
וַעֲבָדִ֔ים
כִּ֣י
׀
יָדַ֣עְתִּי
הַיּ֗וֹם
כִּ֠י
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(לא)
ל֣וּ
אַבְשָׁל֥וֹם
חַי֙
וְכֻלָּ֤נוּ
הַיּוֹם֙
מֵתִ֔ים
כִּי־אָ֖ז
יָשָׁ֥ר
בְּעֵינֶֽיךָa2Sam.19.7כִּי־אָז יָשָׁר בְּעֵינֶיךָאז היית שמח׃
8וְעַתָּה֙
ק֣וּם
צֵ֔א
א
שמ"ב יט 8:
ישע' מ 2‡
וְדַבֵּ֖ר
עַל־לֵ֣ב
עֲבָדֶ֑יךָ
כִּי֩
בַיהוָ֨ה
נִשְׁבַּ֜עְתִּי
כִּי־אֵינְךָ֣a2Sam.19.8כִּיאם
יוֹצֵ֗א
ב
שמ"ב יט 8:
משלי יד 28
אִם־יָלִ֨יןb2Sam.19.8אִםלא
אִ֤ישׁ
אִתְּךָ֙
הַלַּ֔יְלָה
וְרָעָ֧ה
לְךָ֣
זֹ֗את
מִכָּל־הָרָעָה֙
אֲשֶׁר־בָּ֣אָה
עָלֶ֔יךָ
מִנְּעֻרֶ֖יךָ
עַד־עָֽתָּה׃
ס
דוד חוזר לירושלים
9וַיָּ֥קָם
הַמֶּ֖לֶךְ
וַיֵּ֣שֶׁב
בַּשָּׁ֑עַר
וּֽלְכָל־הָעָ֞ם
הִגִּ֣ידוּ
לֵאמֹ֗ר
א
שמ"ב יט 9:
טו 2;
יח 24
הִנֵּ֤ה
הַמֶּ֨לֶךְ֙
יוֹשֵׁ֣ב
בַּשַּׁ֔עַר
וַיָּבֹ֤א
כָל־הָעָם֙
לִפְנֵ֣י
הַמֶּ֔לֶךְ
ב
שמ"ב יט 9:
יח 17
וְיִשְׂרָאֵ֔ל
נָ֖ס
אִ֥ישׁ
לְאֹהָלָֽיו׃
ס
10וַיְהִ֤י
כָל־הָעָם֙
נָד֔וֹןa2Sam.19.10וַיְהִי... נָדוֹןהיו מתווכחים
בְּכָל־שִׁבְטֵ֥י
יִשְׂרָאֵ֖ל
לֵאמֹ֑ר
א
שמ"ב יט 10:
ח 14-1
הַמֶּ֜לֶךְ
הִצִּילָ֣נוּ
׀
מִכַּ֣ף
אֹיְבֵ֗ינוּ
ב
שמ"ב יט 10:
ה 20-19
וְה֤וּא
מִלְּטָ֨נוּ֙b2Sam.19.10מִלְּטָנוּהציל אותנו
מִכַּ֣ף
פְּלִשְׁתִּ֔ים
ג
שמ"ב יט 10:
טו 14
וְעַתָּ֛ה
בָּרַ֥ח
מִן־הָאָ֖רֶץ
מֵעַ֥ל
אַבְשָׁלֽוֹם׃
11וְאַבְשָׁלוֹם֙
אֲשֶׁ֣ר
מָשַׁ֣חְנוּ
עָלֵ֔ינוּ
מֵ֖ת
בַּמִּלְחָמָ֑ה
וְעַתָּ֗ה
לָמָ֥ה
אַתֶּ֛ם
מַחֲרִשִׁ֖יםa2Sam.19.11מַחֲרִשִׁיםשותקים, לא פועלים
לְהָשִׁ֥יב
אֶת־הַמֶּֽלֶךְ׃
ס
12וְהַמֶּ֣לֶךְ
דָּוִ֗ד
שָׁ֠לַח
א
שמ"ב יט 12:
טו 24‡
אֶל־צָד֨וֹק
וְאֶל־אֶבְיָתָ֥ר
הַכֹּהֲנִים֮
לֵאמֹר֒
דַּבְּר֞וּ
אֶל־זִקְנֵ֤י
יְהוּדָה֙
לֵאמֹ֔ר
לָ֤מָּה
תִֽהְיוּ֙
אַֽחֲרֹנִ֔ים
לְהָשִׁ֥יב
אֶת־הַמֶּ֖לֶךְ
אֶל־בֵּית֑וֹ
וּדְבַר֙
כָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל
בָּ֥א
אֶל־הַמֶּ֖לֶךְ
אֶל־בֵּיתֽוֹ׃
13אַחַ֣י
אַתֶּ֔ם
א
שמ"ב יט 13:
ה 1‡
עַצְמִ֥י
וּבְשָׂרִ֖י
אַתֶּ֑ם
וְלָ֧מָּה
תִהְי֛וּ
אַחֲרֹנִ֖ים
לְהָשִׁ֥יב
אֶת־הַמֶּֽלֶךְ׃
14א
שמ"ב יט 14:
יז 25
וְלַֽעֲמָשָׂא֙
תֹּֽמְר֔וּ
הֲל֛וֹא
עַצְמִ֥י
וּבְשָׂרִ֖י
אָ֑תָּה
ב
שמ"ב יט 14:
מל"א יט 2
כֹּ֣ה
יַֽעֲשֶׂה־לִּ֤י
אֱלֹהִים֙
וְכֹ֣ה
יוֹסִ֔יף
אִם־לֹ֠א
ג
שמ"ב יט 14:
ח 16;
יט 8-6
שַׂר־צָבָ֞א
תִּהְיֶ֧ה
לְפָנַ֛י
כָּל־הַיָּמִ֖ים
תַּ֥חַת
יוֹאָֽב׃
15וַיַּ֛ט
אֶת־לְבַ֥בa2Sam.19.15וַיַּט אֶת־לְבַבעמשא שכנע
כָּל־אִישׁ־יְהוּדָ֖ה
א
שמ"ב יט 15:
שפט' כ 1
כְּאִ֣ישׁ
אֶחָ֑ד
וַֽיִּשְׁלְחוּ֙
אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ
שׁ֥וּב
אַתָּ֖ה
וְכָל־עֲבָדֶֽיךָ׃
16וַיָּ֣שָׁב
הַמֶּ֔לֶךְ
וַיָּבֹ֖א
עַד־הַיַּרְדֵּ֑ן
וִיהוּדָ֞ה
בָּ֣א
א
שמ"ב יט 16:
שמ"א יא 14‡
הַגִּלְגָּ֗לָה
לָלֶ֨כֶת֙
לִקְרַ֣את
הַמֶּ֔לֶךְ
לְהַעֲבִ֥יר
אֶת־הַמֶּ֖לֶךְ
אֶת־הַיַּרְדֵּֽן׃
17וַיְמַהֵ֗ר
א
שמ"ב יט 17:
טז 13-5;
מל"א ב 8
שִׁמְעִ֤י
בֶן־גֵּרָא֙
בֶּן־הַיְמִינִ֔יa2Sam.19.17בֶּן־הַיְמִינִיאיש בנימין
אֲשֶׁ֖ר
ב
שמ"ב יט 17:
ג 16;
יז 18
מִבַּֽחוּרִ֑ים
וַיֵּ֨רֶד֙
עִם־אִ֣ישׁ
יְהוּדָ֔ה
לִקְרַ֖את
הַמֶּ֥לֶךְ
דָּוִֽד׃
18וְאֶ֨לֶף
אִ֣ישׁ
עִמּוֹ֮
מִבִּנְיָמִן֒
א
שמ"ב יט 18:
טז 4-1
וְצִיבָ֗א
נַ֚עַרa2Sam.19.18נַעַרעבד
בֵּ֣ית
שָׁא֔וּל
וַחֲמֵ֨שֶׁת
עָשָׂ֥ר
בָּנָ֛יו
וְעֶשְׂרִ֥ים
עֲבָדָ֖יו
אִתּ֑וֹ
וְצָלְח֥וּb2Sam.19.18צָלְחוּהזדרזו
הַיַּרְדֵּ֖ן
לִפְנֵ֥י
הַמֶּֽלֶךְ׃
19וְעָבְרָ֣ה
הָעֲבָרָ֗הa2Sam.19.19הָעֲבָרָהמעברה, מקום של מים רדודים שאפשר בו לעבור את הנהר
לַֽעֲבִיר֙
אֶת־בֵּ֣ית
הַמֶּ֔לֶךְ
וְלַעֲשׂ֥וֹת
הַטּ֖וֹב
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(בעינו)
בְּעֵינָ֑יו
וְשִׁמְעִ֣י
בֶן־גֵּרָ֗א
נָפַל֙
לִפְנֵ֣י
הַמֶּ֔לֶךְ
בְּעָבְר֖וֹ
בַּיַּרְדֵּֽן׃
20וַיֹּ֣אמֶר
אֶל־הַמֶּ֗לֶךְ
א
שמ"ב יט 20:
שמ"א כב 15;
שמ"ב טז 8-6
אַל־יַחֲשָׁב־לִ֣י
אֲדֹנִי֮
עָוֺן֒
וְאַל־תִּזְכֹּ֗ר
אֵ֚ת
אֲשֶׁ֣ר
הֶעֱוָ֣הa2Sam.19.20הֶעֱוָהחטא
עַבְדְּךָ֔
בַּיּ֕וֹם
אֲשֶׁר־יָׄצָ֥ׄאׄ
אֲדֹנִֽי־הַמֶּ֖לֶךְ
מִירֽוּשָׁלִָ֑ם
לָשׂ֥וּם
הַמֶּ֖לֶךְ
אֶל־לִבּֽוֹ׃
21כִּ֚י
יָדַ֣ע
עַבְדְּךָ֔
כִּ֖י
אֲנִ֣י
חָטָ֑אתִי
וְהִנֵּֽה־בָ֣אתִי
הַיּ֗וֹם
רִאשׁוֹן֙
א
שמ"ב יט 21:
יהושע יז 17;
יח 5;
שפט' א 23-22,
35;
מל"א יא 28;
יחז' לז 16;
עמוס ה 6;
עבד' 18;
זכר' י 6
לְכָל־בֵּ֣ית
יוֹסֵ֔ף
לָרֶ֕דֶת
לִקְרַ֖את
אֲדֹנִ֥י
הַמֶּֽלֶךְ׃
ס
22וַיַּ֨עַן
אֲבִישַׁ֤י
בֶּן־צְרוּיָה֙
וַיֹּ֔אמֶר
א
שמ"ב יט 22:
טז 8-7
הֲתַ֣חַת
זֹ֔את
לֹ֥א
יוּמַ֖ת
שִׁמְעִ֑י
כִּ֥י
ב
שמ"ב יט 22:
שמות כב 27
קִלֵּ֖ל
ג
שמ"ב יט 22:
שמ"א כד 7‡
אֶת־מְשִׁ֥יחַ
יְהוָֽה׃
ס
23וַיֹּ֣אמֶר
דָּוִ֗ד
א
שמ"ב יט 23:
טז 10‡
מַה־לִּ֤י
וְלָכֶם֙
בְּנֵ֣י
צְרוּיָ֔ה
כִּי־תִֽהְיוּ־לִ֥י
הַיּ֖וֹם
ב
שמ"ב יט 23:
מתי טז 23;
מרק' ח 33
לְשָׂטָ֑ן
ג
שמ"ב יט 23:
שמ"א יא 13
הַיּ֗וֹם
י֤וּמַתa2Sam.19.23הַיּוֹם יוּמַתהאם יומת היום
אִישׁ֙
בְּיִשְׂרָאֵ֔ל
כִּ֚י
הֲל֣וֹא
יָדַ֔עְתִּי
כִּ֥י
הַיּ֖וֹם
אֲנִי־מֶ֥לֶךְ
עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃
24וַיֹּ֧אמֶר
הַמֶּ֛לֶךְ
אֶל־שִׁמְעִ֖י
א
שמ"ב יט 24:
מל"א ב 8
לֹ֣א
תָמ֑וּת
וַיִּשָּׁ֥בַֽע
ל֖וֹ
הַמֶּֽלֶךְ׃
ס
25א
שמ"ב יט 25:
ד 4‡
וּמְפִבֹ֨שֶׁת֙
ב
שמ"ב יט 25:
ט 6
בֶּן־שָׁא֔וּל
יָרַ֖ד
לִקְרַ֣את
הַמֶּ֑לֶךְ
וְלֹא־עָשָׂ֨ה
רַגְלָ֜יוa2Sam.19.25לֹא־עָשָׂה רַגְלָיולא טיפל ברגליו
וְלֹא־עָשָׂ֣ה
שְׂפָמ֗וֹ
וְאֶת־בְּגָדָיו֙
לֹ֣א
ג
שמ"ב יט 25:
שמות יט 10
כִבֵּ֔ס
לְמִן־הַיּוֹם֙
לֶ֣כֶת
הַמֶּ֔לֶךְ
עַד־הַיּ֖וֹם
אֲשֶׁר־בָּ֥א
בְשָׁלֽוֹם׃
26וַיְהִ֛י
כִּי־בָ֥א
יְרוּשָׁלִַ֖ם
לִקְרַ֣את
הַמֶּ֑לֶךְ
וַיֹּ֤אמֶר
לוֹ֙
הַמֶּ֔לֶךְ
א
שמ"ב יט 26:
טז 17
לָ֛מָּה
לֹא־הָלַ֥כְתָּ
עִמִּ֖י
מְפִיבֹֽשֶׁת׃
27וַיֹּאמַ֕ר
אֲדֹנִ֥י
הַמֶּ֖לֶךְ
עַבְדִּ֣י
רִמָּ֑נִי
כִּֽי־אָמַ֨ר
עַבְדְּךָ֜
אֶחְבְּשָׁה־לִּי֩
הַחֲמ֨וֹרa2Sam.19.27אֶחְבְּשָׁה־לִּי הַחֲמוֹראקשור אוכף על גב החמור
וְאֶרְכַּ֤ב
עָלֶ֨יהָ֙
וְאֵלֵ֣ךְ
אֶת־הַמֶּ֔לֶךְ
א
שמ"ב יט 27:
ט 3
כִּ֥י
פִסֵּ֖חַb2Sam.19.27פִסֵּחַנכה ברגליים
עַבְדֶּֽךָ׃
28א
שמ"ב יט 28:
טז 4-3
וַיְרַגֵּ֣לa2Sam.19.28יְרַגֵּלהלשין, השמיץ, דיבר רכילות
בְּעַבְדְּךָ֔
אֶל־אֲדֹנִ֖י
הַמֶּ֑לֶךְ
וַאדֹנִ֤י
הַמֶּ֨לֶךְ֙
ב
שמ"ב יט 28:
ברא' כא 7‡;
זכר' יב 8
כְּמַלְאַ֣ךְ
הָאֱלֹהִ֔ים
וַעֲשֵׂ֥ה
הַטּ֖וֹב
בְּעֵינֶֽיךָ׃
29כִּי֩
לֹ֨א
הָיָ֜ה
כָּל־בֵּ֣ית
אָבִ֗י
א
שמ"ב יט 29:
כא 9-6
כִּ֤י
אִם־אַנְשֵׁי־מָ֨וֶת֙
לַאדֹנִ֣י
הַמֶּ֔לֶךְ
ב
שמ"ב יט 29:
ט 7,
10,
13
וַתָּ֨שֶׁת֙a2Sam.19.29וַתָּשֶׁתאבל אתה שמת
אֶֽת־עַבְדְּךָ֔
בְּאֹכְלֵ֖י
שֻׁלְחָנֶ֑ךָ
וּמַה־יֶּשׁ־לִ֥י
עוֹד֙
צְדָקָ֔ה
וְלִזְעֹ֥קb2Sam.19.29וּמַה... וְלִזְעֹקואיזו זכות יש לי לבקש יותר
ע֖וֹד
אֶל־הַמֶּֽלֶךְ׃
פ
30וַיֹּ֤אמֶר
לוֹ֙
הַמֶּ֔לֶךְ
לָ֛מָּה
תְּדַבֵּ֥ר
ע֖וֹד
דְּבָרֶ֑יךָ
אָמַ֕רְתִּי
אַתָּ֣ה
וְצִיבָ֔א
א
שמ"ב יט 30:
מל"א ג 25
תַּחְלְק֖וּ
אֶת־הַשָּׂדֶֽה׃
31וַיֹּ֤אמֶר
מְפִיבֹ֨שֶׁת֙
אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ
גַּ֥ם
אֶת־הַכֹּ֖ל
יִקָּ֑ח
אַ֠חֲרֵי
אֲשֶׁר־בָּ֞א
אֲדֹנִ֥י
הַמֶּ֛לֶך
בְּשָׁל֖וֹם
אֶל־בֵּיתֽוֹ׃
ס
32א
שמ"ב יט 32:
יז 29-27;
מל"א ב 7
וּבַרְזִלַּי֙
הַגִּלְעָדִ֔י
יָרַ֖ד
מֵרֹגְלִ֑ים
וַיַּעֲבֹ֤ר
אֶת־הַמֶּ֨לֶךְ֙
הַיַּרְדֵּ֔ן
לְשַׁלְּח֖וֹa2Sam.19.32לְשַׁלְּחוֹללוות אותו
אֶת־*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(בירדן)
הַיַּרְדֵּֽן׃
33וּבַרְזִלַּי֙
זָקֵ֣ן
מְאֹ֔ד
א
שמ"ב יט 33:
שמות ז 7;
תהל' צ 10
בֶּן־שְׁמֹנִ֖ים
שָׁנָ֑ה
וְהֽוּא־כִלְכַּ֤ל
אֶת־הַמֶּ֨לֶךְ֙
בְּשִׁיבָת֣וֹ
בְמַחֲנַ֔יִם
כִּֽי־אִ֛ישׁ
גָּד֥וֹל
ה֖וּא
מְאֹֽד׃
34וַיֹּ֥אמֶר
הַמֶּ֖לֶךְ
אֶל־בַּרְזִלָּ֑י
אַתָּה֙
עֲבֹ֣ר
אִתִּ֔י
וְכִלְכַּלְתִּ֥י
אֹתְךָ֛
עִמָּדִ֖י
בִּירוּשָׁלִָֽם׃
35וַיֹּ֥אמֶר
בַּרְזִלַּ֖י
אֶל־הַמֶּ֑לֶךְ
כַּמָּ֗ה
יְמֵי֙
שְׁנֵ֣י
חַיַּ֔י
כִּי־אֶעֱלֶ֥ה
אֶת־הַמֶּ֖לֶךְ
יְרוּשָׁלִָֽם׃
36בֶּן־שְׁמֹנִ֣ים
שָׁנָה֩
אָנֹכִ֨י
הַיּ֜וֹם
הַאֵדַ֣ע
׀
בֵּין־ט֣וֹב
לְרָ֗ע
אִם־יִטְעַ֤ם
עַבְדְּךָ֙
אֶת־אֲשֶׁ֤ר
אֹכַל֙
וְאֶת־אֲשֶׁ֣ר
אֶשְׁתֶּ֔ה
אִם־אֶשְׁמַ֣ע
ע֔וֹד
א
שמ"ב יט 36:
קהלת ב 8
בְּק֖וֹל
שָׁרִ֣ים
וְשָׁר֑וֹת
ב
שמ"ב יט 36:
טו 33
וְלָמָּה֩
יִֽהְיֶ֨ה
עַבְדְּךָ֥
עוֹד֙
לְמַשָּׂ֔א
אֶל־אֲדֹנִ֖י
הַמֶּֽלֶךְ׃
37כִּמְעַ֞ט
יַעֲבֹ֧ר
עַבְדְּךָ֛
אֶת־הַיַּרְדֵּ֖ן
אֶת־הַמֶּ֑לֶךְa2Sam.19.37כִּמְעַט... הַמֶּלֶךְאעבור מרחק קצר מעבר הירדן עם המלך; או, בכך שאני עובר את הירדן עם המלך אני לא עושה הרבה; או, בגילי בקושי אוכל לעבור את הירדן עם המלך
וְלָ֨מָּה֙
יִגְמְלֵ֣נִי
הַמֶּ֔לֶךְ
הַגְּמוּלָ֖ה
הַזֹּֽאת׃
38יָֽשָׁב־נָ֤א
עַבְדְּךָ֙
וְאָמֻ֣ת
בְּעִירִ֔י
א
שמ"ב יט 38:
ברא' מט 29
עִ֛ם
קֶ֥בֶר
אָבִ֖י
וְאִמִּ֑י
וְהִנֵּ֣ה
׀
עַבְדְּךָ֣
ב
שמ"ב יט 38:
ירמ' מא 17
כִמְהָ֗ם
יַֽעֲבֹר֙
עִם־אֲדֹנִ֣י
הַמֶּ֔לֶךְ
וַעֲשֵׂה־ל֕וֹ
אֵ֥ת
אֲשֶׁר־ט֖וֹב
בְּעֵינֶֽיךָ׃
ס
39וַיֹּ֣אמֶר
הַמֶּ֗לֶךְ
אִתִּי֙
יַעֲבֹ֣ר
כִּמְהָ֔ם
וַאֲנִי֙
אֶעֱשֶׂה־לּ֔וֹ
אֶת־הַטּ֖וֹב
בְּעֵינֶ֑יךָ
וְכֹ֛ל
אֲשֶׁר־תִּבְחַ֥ר
עָלַ֖י
אֶֽעֱשֶׂה־לָּֽךְ׃
40וַיַּעֲבֹ֧ר
כָּל־הָעָ֛ם
אֶת־הַיַּרְדֵּ֖ן
וְהַמֶּ֣לֶךְ
עָבָ֑ר
א
שמ"ב יט 40:
ברא' לב 1;
נ 1;
שמ"א כ 41;
רות א 14;
מה"ש כ 37
וַיִּשַּׁ֨ק
הַמֶּ֤לֶךְ
לְבַרְזִלַּי֙
וַיְבָ֣רֲכֵ֔הוּ
וַיָּ֖שָׁב
לִמְקֹמֽוֹ׃
ס
41וַיַּעֲבֹ֤ר
הַמֶּ֨לֶךְ֙
הַגִּלְגָּ֔לָה
וְכִמְהָ֖ן
עָבַ֣ר
עִמּ֑וֹ
וְכָל־עַ֤ם
יְהוּדָה֙
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ויעברו)
הֶעֱבִ֣ירוּ
אֶת־הַמֶּ֔לֶךְ
וְגַ֕ם
א
שמ"ב יט 41:
יט 11-10
חֲצִ֖י
עַ֥ם
יִשְׂרָאֵֽל׃
42וְהִנֵּ֛ה
כָּל־אִ֥ישׁ
יִשְׂרָאֵ֖ל
בָּאִ֣ים
אֶל־הַמֶּ֑לֶךְ
וַיֹּאמְר֣וּ
אֶל־הַמֶּ֡לֶךְ
א
שמ"ב יט 42:
שפט' ח 1;
יב 1
מַדּוּעַ֩
גְּנָב֨וּךָ
אַחֵ֜ינוּ
אִ֣ישׁ
יְהוּדָ֗ה
וַיַּעֲבִ֨רוּ
אֶת־הַמֶּ֤לֶךְ
וְאֶת־בֵּיתוֹ֙
אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן
וְכָל־אַנְשֵׁ֥י
דָוִ֖ד
עִמּֽוֹ׃
ס
43וַיַּעַן֩
כָּל־אִ֨ישׁ
יְהוּדָ֜ה
עַל־אִ֣ישׁ
יִשְׂרָאֵ֗ל
א
שמ"ב יט 43:
יט 13
כִּֽי־קָר֤וֹב
הַמֶּ֨לֶךְ֙
אֵלַ֔י
וְלָ֤מָּה
זֶּה֙
חָרָ֣ה
לְךָ֔a2Sam.19.43חָרָה לְךָכועסים אתם
עַל־הַדָּבָ֖ר
הַזֶּ֑ה
הֶאָכ֤וֹל
אָכַ֨לְנוּ֙
מִן־הַמֶּ֔לֶךְb2Sam.19.43הֶאָכוֹל... הַמֶּלֶךְהאם אכלנו על חשבון המלך?; או, האם לקחנו מכם את חלקכם במלך?
אִם־נִשֵּׂ֥את
נִשָּׂ֖א
לָֽנוּc2Sam.19.43אִם־נִשֵּׂאת נִשָּׂא לָנוּהאם נתן לנו מתנות?׃
ס
44וַיַּ֣עַן
אִֽישׁ־יִשְׂרָאֵל֩
אֶת־אִ֨ישׁ
יְהוּדָ֜ה
וַיֹּ֗אמֶר
א
שמ"ב יט 44:
ה 1;
מל"א יא 31-30
עֶֽשֶׂר־יָד֨וֹתa2Sam.19.44עֶשֶׂר־יָדוֹתעשרה חלקים
לִ֣י
בַמֶּלֶךְ֮
וְגַם־בְּדָוִד֮
אֲנִ֣י
מִמְּךָ֒b2Sam.19.44אֲנִי מִמְּךָאני גדול ממך
וּמַדּ֨וּעַ֙
הֱקִלֹּתַ֔נִיc2Sam.19.44הֱקִלֹּתַנִיזילזלת בי, נהגת בי בקלות ראש
וְלֹא־הָיָ֨ה
דְבָרִ֥י
רִאשׁ֛וֹן
לִ֖יd2Sam.19.44וְלֹא... לִיהלוא הייתי הראשון לומר
לְהָשִׁ֣יב
אֶת־מַלְכִּ֑י
וַיִּ֨קֶשׁ֙
דְּבַר־אִ֣ישׁ
יְהוּדָ֔הe2Sam.19.44וַיִּקֶשׁ... יְהוּדָהדברי אנשי יהודה היו קשים יותר
מִדְּבַ֖ר
אִ֥ישׁ
יִשְׂרָאֵֽל׃
ס