תנ״ך + ברית חדשה בעברית מודרנית (1976, 1995)
  • עברית
  • תנ"ך וב"ח בתרגום מודרני
  • תנ"ך וברה"ח בתרגום דליטש
  • תנ"ך וברה"ח ביידיש
  • המקרא בעברית בת זמננו
  • העדות: תנ"ך וברה"ח לבני הנעורים
  • אנגלית
  • תרגום סטנדרטי אמריקאי חדש
  • תרגום המלך ג׳יימס
  • ערבית
  • תרגום ואן דייק החדש
  • ספרדית
  • תרגום ריינה-ולרה
  • רוסית
  • תרגום סינודאלי
אופציות

מלכים ב ה

מלכים ב פרק ה

ריפוי נעמן מצרעתו

1א מל"ב ה 1: לוקס ד 27 וְ֠נַעֲמָן שַׂר־צְבָ֨א מֶֽלֶךְ־אֲרָ֜ם הָיָ֣ה אִישׁ֩ גָּד֨וֹל לִפְנֵ֤י אֲדֹנָיו֙ וּנְשֻׂ֣א פָנִ֔יםa2Kgs.5.1נְשֻׂא פָנִיםאיש נכבד כִּֽי־ב֛וֹ נָֽתַן־יְהוָ֥ה תְּשׁוּעָ֖ה לַאֲרָ֑ם וְהָאִ֗ישׁ הָיָ֛ה גִּבּ֥וֹר חַ֖יִל ב מל"ב ה 1: שמות ד 6; ויק' יג 3-2, 8; יד 7; במד' ה 2; דבר' כד 8; מל"ב ה 27; דהי"ב כו 23-19; מתי ח 3-2; מרק' א 42-40; לוקס ה 14-12 מְצֹרָֽעb2Kgs.5.1מְצֹרָעסבל מצרעת, סוג של מחלת עור שזיהויה לא ידועה במדויק׃ 2וַאֲרָם֙ יָצְא֣וּ א מל"ב ה 2: ו 23; יג 20 גְדוּדִ֔יםa2Kgs.5.2יָצְאוּ גְדוּדִיםיצאו לקחת שלל ושבויים מישראל וַיִּשְׁבּ֛וּ מֵאֶ֥רֶץ יִשְׂרָאֵ֖ל נַעֲרָ֣ה קְטַנָּ֑ה וַתְּהִ֕י לִפְנֵ֖יb2Kgs.5.2וַתְּהִי לִפְנֵיוהיא שירתה את אֵ֥שֶׁת נַעֲמָֽן׃ 3וַתֹּ֨אמֶר֙ אֶל־גְּבִרְתָּ֔הּ אַחֲלֵ֣יa2Kgs.5.3אַחֲלֵיהלוואי שהיה אֲדֹנִ֔י לִפְנֵ֥י א מל"ב ה 3: ו 12 הַנָּבִ֖יא אֲשֶׁ֣ר בְּשֹׁמְר֑וֹן אָ֛ז יֶאֱסֹ֥ף אֹת֖וֹ מִצָּרַעְתּֽוֹb2Kgs.5.3יֶאֱסֹף אֹתוֹ מִצָּרַעְתּוֹיסיר ממנו את הצרעת׃ 4וַיָּבֹ֕א וַיַּגֵּ֥ד לַאדֹנָ֖יו לֵאמֹ֑ר כָּזֹ֤את וְכָזֹאת֙ דִּבְּרָ֣ה הַֽנַּעֲרָ֔ה אֲשֶׁ֖ר מֵאֶ֥רֶץ יִשְׂרָאֵֽל׃ 5וַיֹּ֤אמֶר מֶֽלֶךְ־אֲרָם֙ לֶךְ־בֹּ֔א וְאֶשְׁלְחָ֥ה סֵ֖פֶרa2Kgs.5.5סֵפֶרמכתב אֶל־מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֵּלֶךְ֩ א מל"ב ה 5: שמ"א ט 7 וַיִּקַּ֨ח בְּיָד֜וֹ עֶ֣שֶׂר כִּכְּרֵי־כֶ֗סֶףb2Kgs.5.5עֶשֶׂר כִּכְּרֵי־כֶסֶףכ־340 ק"ג וְשֵׁ֤שֶׁת אֲלָפִים֙c2Kgs.5.5שֵׁשֶׁת אֲלָפִיםששת אלפים שקלים זָהָ֔ב וְעֶ֖שֶׂר ב מל"ב ה 5: שפט' יד 12; מל"ב ה 23-22 חֲלִיפ֥וֹת בְּגָדִֽים׃ 6וַיָּבֵ֣א הַסֵּ֔פֶר אֶל־מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר וְעַתָּ֗ה כְּב֨וֹא הַסֵּ֤פֶר הַזֶּה֙ אֵלֶ֔יךָ הִנֵּ֨ה שָׁלַ֤חְתִּי אֵלֶ֨יךָ֙ אֶת־נַעֲמָ֣ן עַבְדִּ֔י וַאֲסַפְתּ֖וֹa2Kgs.5.6וַאֲסַפְתּוֹתרפא אותו מִצָּרַעְתּֽוֹ׃ 7וַיְהִ֡י כִּקְרֹא֩ מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֨ל אֶת־הַסֵּ֜פֶר א מל"ב ה 7: ברא' לז 29‡ וַיִּקְרַ֣ע בְּגָדָ֗יו וַיֹּ֨אמֶר֙ ב מל"ב ה 7: ברא' ל 2 הַאֱלֹהִ֥ים אָ֨נִי֙a2Kgs.5.7הַאֱלֹהִים אָנִיהאם אני אלוהים ג מל"ב ה 7: שמ"א ב 6 לְהָמִ֣ית וּֽלְהַחֲי֔וֹת כִּֽי־זֶה֙ שֹׁלֵ֣חַ אֵלַ֔י לֶאֱסֹ֥ף אִ֖ישׁ מִצָּֽרַעְתּ֑וֹ כִּ֤י ד מל"ב ה 7: מל"א כ 7 אַךְ־דְּעֽוּ־נָא֙ וּרְא֔וּb2Kgs.5.7כִּי... וּרְאוּשימו לב ש, ברור ש כִּֽי־מִתְאַנֶּ֥ה ה֖וּא לִֽיc2Kgs.5.7כִּי... לִיהוא מחפש תירוץ להלחם בי׃ 8וַיְהִ֞י כִּשְׁמֹ֣עַ ׀ אֱלִישָׁ֣ע א מל"ב ה 8: שמ"א ב 27‡ אִישׁ־הָאֱלֹהִ֗ים כִּֽי־קָרַ֤ע מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־בְּגָדָ֔יו וַיִּשְׁלַח֙ אֶל־הַמֶּ֣לֶךְ לֵאמֹ֔ר לָ֥מָּה קָרַ֖עְתָּ בְּגָדֶ֑יךָ יָבֹֽא־נָ֣א אֵלַ֔י וְיֵדַ֕ע כִּ֛י יֵ֥שׁ נָבִ֖יא בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ 9וַיָּבֹ֥א נַעֲמָ֖ן *כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(בסוסו) בְּסוּסָ֣יו וּבְרִכְבּ֑וֹa2Kgs.5.9וּבְרִכְבּוֹומרכבתו וַיַּעֲמֹ֥ד פֶּֽתַח־הַבַּ֖יִת לֶאֱלִישָֽׁע׃
10וַיִּשְׁלַ֥ח אֵלָ֛יו אֱלִישָׁ֖ע מַלְאָ֣ךְ לֵאמֹ֑ר א מל"ב ה 10: יוח' ט 7 הָל֗וֹךְ וְרָחַצְתָּ֤a2Kgs.5.10הָלוֹךְ וְרָחַצְתָּלך להתרחץ שֶֽׁבַע־פְּעָמִים֙ בַּיַּרְדֵּ֔ן וְיָשֹׁ֧ב בְּשָׂרְךָ֛ לְךָ֖ וּטְהָֽרb2Kgs.5.10וְיָשֹׁב... וּטְהָרעורך יירפא ותטהר (מצרעת)׃ 11א מל"ב ה 11: משלי יד 17; טז 32; יט 11 וַיִּקְצֹ֥ףa2Kgs.5.11יִּקְצֹףכעס נַעֲמָ֖ן וַיֵּלַ֑ךְ וַיֹּאמֶר֩ הִנֵּ֨ה אָמַ֜רְתִּי אֵלַ֣י ׀ יֵצֵ֣א יָצ֗וֹאb2Kgs.5.11אָמַרְתִּי... יָצוֹאחשבתי שהוא בטוח יצא וְעָמַד֙ וְקָרָא֙ בְּשֵׁם־יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֔יו וְהֵנִ֥יף יָד֛וֹ אֶל־הַמָּק֖וֹם וְאָסַ֥ףc2Kgs.5.11וְאָסַףוירפא הַמְּצֹרָֽע׃ 12הֲלֹ֡א טוֹב֩ א מל"ב ה 12: שה"ש ד 8 *כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(אבנה) אֲמָנָ֨ה וּפַרְפַּ֜ר נַהֲר֣וֹת ב מל"ב ה 12: ישע' יז 1‡ דַּמֶּ֗שֶׂק מִכֹּל֙ מֵימֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הֲלֹֽא־אֶרְחַ֥ץ בָּהֶ֖ם וְטָהָ֑רְתִּי וַיִּ֖פֶן וַיֵּ֥לֶךְ בְּחֵמָֽהa2Kgs.5.12בְּחֵמָהבכעס׃
13א מל"ב ה 13: שמ"א כח 23 וַיִּגְּשׁ֣וּ עֲבָדָיו֮ וַיְדַבְּר֣וּ אֵלָיו֒ וַיֹּאמְר֗וּ ב מל"ב ה 13: ב 12; ו 21; ח 9 אָבִי֙ דָּבָ֣ר גָּד֗וֹל הַנָּבִ֛יא דִּבֶּ֥ר אֵלֶ֖יךָa2Kgs.5.13דָּבָר... אֵלֶיךָאילו היה הנביא דורש ממך דבר גדול הֲל֣וֹא תַעֲשֶׂ֑ה וְאַ֛ף כִּֽי־אָמַ֥ר אֵלֶ֖יךָ רְחַ֥ץ וּטְהָֽר׃ 14וַיֵּ֗רֶד וַיִּטְבֹּ֤ל בַּיַּרְדֵּן֙ שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֔ים כִּדְבַ֖ר אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֑ים א מל"ב ה 14: ה 10; איוב לג 25 וַיָּ֣שָׁב בְּשָׂר֗וֹ כִּבְשַׂ֛ר נַ֥עַר קָטֹ֖ן ב מל"ב ה 14: לוקס ד 27; ה 13 וַיִּטְהָֽר׃ 15א מל"ב ה 15: לוקס יז 16-15 וַיָּשָׁב֩ אֶל־אִ֨ישׁ הָאֱלֹהִ֜ים ה֣וּא וְכָֽל־מַחֲנֵ֗הוּ וַיָּבֹא֮ וַיַּעֲמֹ֣ד לְפָנָיו֒ וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּה־נָ֤א ב מל"ב ה 15: יהושע ב 11; שמ"א יז 46 יָדַ֨עְתִּי֙ כִּ֣י אֵ֤ין אֱלֹהִים֙ בְּכָל־הָאָ֔רֶץ כִּ֖י אִם־בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וְעַתָּ֛ה ג מל"ב ה 15: שמ"א כה 27 קַח־נָ֥א בְרָכָ֖ה מֵאֵ֥ת עַבְדֶּֽךָ׃ 16וַיֹּ֕אמֶר א מל"ב ה 16: מל"א יז 1; יח 1; כב 14‡; מל"ב ג 14 חַי־יְהוָ֛ה אֲשֶׁר־עָמַ֥דְתִּי לְפָנָ֖יו ב מל"ב ה 16: דנ' ה 17 אִם־אֶקָּ֑ח וַיִּפְצַר־בּ֥וֹ לָקַ֖חַת וַיְמָאֵֽןa2Kgs.5.16וַיְמָאֵןאבל הוא סירב׃ 17וַיֹּאמֶר֮ נַעֲמָן֒ וָלֹ֕אa2Kgs.5.17וָלֹאאם לא, אז לפחות יֻתַּן־נָ֣א לְעַבְדְּךָ֔ מַשָּׂ֥א צֶֽמֶד־פְּרָדִ֖ים א מל"ב ה 17: שמות כ 24 אֲדָמָ֑הb2Kgs.5.17מַשָּׂא... אֲדָמָהכמות אדמה שזוג פרדים יכולים לשאת כִּ֡י לֽוֹא־יַעֲשֶׂה֩ ע֨וֹד עַבְדְּךָ֜ עֹלָ֤ה וָזֶ֨בַח֙ לֵאלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים כִּ֖י אִם־לַיהוָֽה׃ 18לַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה יִסְלַ֥ח יְהוָ֖ה לְעַבְדֶּ֑ךָ בְּב֣וֹא אֲדֹנִ֣י בֵית־רִמּוֹן֩ לְהִשְׁתַּחֲוֺ֨ת שָׁ֜מָּה וְה֣וּא ׀ א מל"ב ה 18: ז 2, 17 נִשְׁעָ֣ן עַל־יָדִ֗י וְהִֽשְׁתַּחֲוֵ֨יתִי֙ בֵּ֣ית רִמֹּ֔ן בְּהִשְׁתַּחֲוָיָ֨תִי֙ בֵּ֣ית רִמֹּ֔ן יִסְלַח־*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(נא) יְהוָ֥ה לְעַבְדְּךָ֖ בַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃
19וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ א מל"ב ה 19: שמ"א א 17‡; מה"ש טו 33 לֵ֣ךְ לְשָׁל֑וֹם וַיֵּ֥לֶךְ מֵאִתּ֖וֹ כִּבְרַת־אָֽרֶץa2Kgs.5.19כִּבְרַת־אָרֶץמרחק מה׃ ס 20וַיֹּ֣אמֶר א מל"ב ה 20: ד 12‡ גֵּיחֲזִ֗י נַעַר֮ אֱלִישָׁ֣ע אִישׁ־הָאֱלֹהִים֒ הִנֵּ֣ה ׀ חָשַׂ֣ךְa2Kgs.5.20חָשַׂךְחס, הקל על אֲדֹנִ֗י אֶֽת־נַעֲמָ֤ן הָֽאֲרַמִּי֙ הַזֶּ֔ה מִקַּ֥חַת מִיָּד֖וֹ אֵ֣ת אֲשֶׁר־הֵבִ֑יא ב מל"ב ה 20: מל"א כב 14‡ חַי־יְהוָה֙ כִּֽי־אִם־רַ֣צְתִּי אַחֲרָ֔יו וְלָקַחְתִּ֥י מֵאִתּ֖וֹ מְאֽוּמָהb2Kgs.5.20מְאוּמָהמשהו׃ 21וַיִּרְדֹּ֥ף גֵּיחֲזִ֖י אַחֲרֵ֣י נַֽעֲמָ֑ן וַיִּרְאֶ֤ה נַֽעֲמָן֙ רָ֣ץ אַחֲרָ֔יו וַיִּפֹּ֞לa2Kgs.5.21יִּפֹּלירד מֵעַ֧ל הַמֶּרְכָּבָ֛ה לִקְרָאת֖וֹ וַיֹּ֥אמֶר הֲשָׁלֽוֹם׃ 22וַיֹּ֣אמֶר ׀ א מל"ב ה 22: ד 26 שָׁל֗וֹם אֲדֹנִי֮ שְׁלָחַ֣נִי לֵאמֹר֒ הִנֵּ֣ה עַתָּ֡ה זֶ֠ה בָּ֣אוּ אֵלַ֧י שְׁנֵֽי־נְעָרִ֛ים מֵהַ֥ר אֶפְרַ֖יִם ב מל"ב ה 22: מל"א כ 35‡ מִבְּנֵ֣י הַנְּבִיאִ֑ים תְּנָה־נָּ֤א לָהֶם֙ ג מל"ב ה 22: ה 5 כִּכַּר־כֶּ֔סֶף וּשְׁתֵּ֖י חֲלִפ֥וֹת בְּגָדִֽים׃ 23וַיֹּ֣אמֶר נַעֲמָ֔ן הוֹאֵ֖ל קַ֣ח כִּכָּרָ֑יִםa2Kgs.5.23כִּכָּרָיִםשתי כיכרות וַיִּפְרָץ־בּ֗וֹb2Kgs.5.23יִּפְרָץ־בּוֹהפציר בו וַיָּצַר֩c2Kgs.5.23יָּצַרצרר וקשר כִּכְּרַ֨יִם כֶּ֜סֶף בִּשְׁנֵ֣י חֲרִטִ֗יםd2Kgs.5.23חֲרִטִיםשקים, כיסים וּשְׁתֵּי֙ חֲלִפ֣וֹת בְּגָדִ֔ים וַיִּתֵּן֙ אֶל־שְׁנֵ֣י נְעָרָ֔יו וַיִּשְׂא֖וּ לְפָנָֽיו׃ 24וַיָּבֹא֙ אֶל־הָעֹ֔פֶלa2Kgs.5.24הָעֹפֶלהמבצר; או, גבעה, החלק העליון של העיר וַיִּקַּ֥ח מִיָּדָ֖ם וַיִּפְקֹ֣דb2Kgs.5.24יִּפְקֹדהניח בַּבָּ֑יִת וַיְשַׁלַּ֥ח אֶת־הָאֲנָשִׁ֖ים וַיֵּלֵֽכוּ׃ 25וְהוּא־בָא֙ וַיַּעֲמֹ֣ד אֶל־אֲדֹנָ֔יו וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אֱלִישָׁ֔ע *כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(מאן) מֵאַ֖יִן גֵּחֲזִ֑י וַיֹּ֕אמֶר לֹֽא־הָלַ֥ךְ עַבְדְּךָ֖ אָ֥נֶה וָאָֽנָהa2Kgs.5.25אָנֶה וָאָנָהלשום מקום׃
26וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ לֹא־לִבִּ֣י הָלַ֔ךְa2Kgs.5.26לֹא־לִבִּי הָלַךְהאם לא הלכה רוחי כַּאֲשֶׁ֧ר הָֽפַךְ־אִ֛ישׁ מֵעַ֥ל מֶרְכַּבְתּ֖וֹ לִקְרָאתֶ֑ךָ א מל"ב ה 26: ה 16 הַעֵ֞תb2Kgs.5.26הַעֵתהאם זה הזמן לָקַ֤חַת אֶת־הַכֶּ֨סֶף֙ וְלָקַ֣חַת בְּגָדִ֔ים וְזֵיתִ֤ים וּכְרָמִים֙ וְצֹ֣אן וּבָקָ֔ר וַעֲבָדִ֖ים וּשְׁפָחֽוֹת׃ 27א מל"ב ה 27: ה 1‡ וְצָרַ֤עַת נַֽעֲמָן֙ תִּֽדְבַּק־בְּךָ֔ וּֽבְזַרְעֲךָ לְעוֹלָ֑ם וַיֵּצֵ֥א מִלְּפָנָ֖יו מְצֹרָ֥ע ב מל"ב ה 27: שמות ד 6; במד' יב 10 כַּשָּֽׁלֶג׃ ס