מלכים ב ד
מלכים ב פרק ד
נס כד השמן
1וְאִשָּׁ֣ה
אַחַ֣ת
מִנְּשֵׁ֣י
א
מל"ב ד 1:
מל"א כ 35‡
בְנֵֽי־הַ֠נְּבִיאִים
צָעֲקָ֨ה
אֶל־אֱלִישָׁ֜ע
לֵאמֹ֗ר
עַבְדְּךָ֤
אִישִׁי֙
מֵ֔ת
וְאַתָּ֣ה
יָדַ֔עְתָּ
כִּ֣י
עַבְדְּךָ֔
הָיָ֥ה
יָרֵ֖א
אֶת־יְהוָ֑ה
ב
מל"ב ד 1:
שמות כב 24;
דבר' טו 2;
כד 11-10;
ישע' כד 2;
נ 1;
תהל' קט 11;
נחמ' ה 11-10;
מתי יח 25
וְהַ֨נֹּשֶׁ֔הa2Kgs.4.1הַנֹּשֶׁהמלווה שתובע את החוב
בָּ֗א
לָקַ֜חַת
אֶת־שְׁנֵ֧י
יְלָדַ֛י
ל֖וֹ
לַעֲבָדִֽים׃
2וַיֹּ֨אמֶר
אֵלֶ֤יהָ
אֱלִישָׁע֙
מָ֣ה
אֶֽעֱשֶׂה־לָּ֔ךְ
הַגִּ֣ידִי
לִ֔י
מַה־יֶּשׁ־*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(לכי)
לָ֖ךְ
בַּבָּ֑יִת
וַתֹּ֗אמֶר
א
מל"ב ד 2:
שמ"א יז 12
אֵ֣ין
לְשִׁפְחָתְךָ֥
כֹל֙
בַּבַּ֔יִת
כִּ֖יa2Kgs.4.2אָסוּךְכד קטן
אִם־אָס֥וּךְ
שָֽׁמֶן׃
3וַיֹּ֗אמֶר
לְכִ֨י
שַׁאֲלִי־לָ֤ךְ
כֵּלִים֙
מִן־הַח֔וּץ
מֵאֵ֖ת
כָּל־*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(שכנכי)
שְׁכֵנָ֑יִךְ
כֵּלִ֥ים
רֵקִ֖יםa2Kgs.4.3אַל־תַּמְעִיטִיאל תבקשי מעט
אַל־תַּמְעִֽיטִי׃
4וּבָ֗את
וְסָגַ֤רְתְּ
הַדֶּ֨לֶת֙
בַּעֲדֵ֣ךְ
וּבְעַד־בָּנַ֔יִךְ
וְיָצַ֕קְתְּa2Kgs.4.4יָצַקְתְּצקי
עַ֥ל
כָּל־הַכֵּלִ֖ים
הָאֵ֑לֶּה
וְהַמָּלֵ֖א
תַּסִּֽיעִיb2Kgs.4.4תַּסִּיעִיתשימי בצד׃
5וַתֵּ֨לֶךְ֙
מֵֽאִתּ֔וֹ
א
מל"ב ד 5:
ד 33;
מתי ו 6
וַתִּסְגֹּ֣ר
הַדֶּ֔לֶת
בַּעֲדָ֖הּ
וּבְעַ֣ד
בָּנֶ֑יהָ
הֵ֛ם
מַגִּשִׁ֥ים
אֵלֶ֖יהָ
וְהִ֥יא
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(מיצקת)
מוֹצָֽקֶת׃
6וַיְהִ֣י
׀
א
מל"ב ד 6:
מתי יד 20
כִּמְלֹ֣את
הַכֵּלִ֗ים
וַתֹּ֤אמֶר
אֶל־בְּנָהּ֙
הַגִּ֨ישָׁה
אֵלַ֥י
עוֹד֙
כֶּ֔לִי
וַיֹּ֣אמֶר
אֵלֶ֔יהָ
אֵ֥ין
ע֖וֹד
כֶּ֑לִי
וַֽיַּעֲמֹ֖דa2Kgs.4.6יַּעֲמֹדהפסיק לזרום
הַשָּֽׁמֶן׃
7וַתָּבֹ֗א
וַתַּגֵּד֙
א
מל"ב ד 7:
שמ"א ב 27‡;
מל"ב ה 8;
ו 6;
ז 2;
ח 2;
יג 19
לְאִ֣ישׁ
הָאֱלֹהִ֔ים
וַיֹּ֗אמֶר
לְכִי֙
מִכְרִ֣י
אֶת־הַשֶּׁ֔מֶן
וְשַׁלְּמִ֖י
אֶת־*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(נשיכי)a2Kgs.4.7נִשְׁיֵךְחובך
נִשְׁיֵ֑ךְ
וְאַ֣תְּ
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(בניכי)
וּבָנַ֔יִךְ
תִֽחְיִ֖י
בַּנּוֹתָֽר׃
פ
אלישע והאשה השונמית
8וַיְהִ֨י
הַיּ֜וֹם
וַיַּעֲבֹ֧ר
אֱלִישָׁ֣ע
א
מל"ב ד 8:
יהושע יט 18;
שמ"א כח 4;
מל"א א 3
אֶל־שׁוּנֵ֗ם
וְשָׁם֙
אִשָּׁ֣ה
גְדוֹלָ֔הa2Kgs.4.8גְדוֹלָהעשירה
וַתַּחֲזֶק־בּ֖וֹb2Kgs.4.8תַּחֲזֶק־בּוֹעיכבה אותו, הזמינה אותו
לֶאֱכָל־לָ֑חֶם
וַֽיְהִי֙
מִדֵּ֣י
עָבְר֔וֹ
יָסֻ֥ר
שָׁ֖מָּה
לֶאֱכָל־לָֽחֶם׃
9וַתֹּ֨אמֶר֙
אֶל־אִישָׁ֔הּ
הִנֵּה־נָ֣א
יָדַ֔עְתִּי
כִּ֛י
אִ֥ישׁ
אֱלֹהִ֖ים
קָד֣וֹשׁ
ה֑וּא
עֹבֵ֥ר
עָלֵ֖ינוּ
תָּמִֽיד׃
10א
מל"ב ד 10:
מתי י 42-41;
כה 40;
רומ' יב 13
נַֽעֲשֶׂה־נָּ֤א
עֲלִיַּת־קִיר֙a2Kgs.4.10עֲלִיַּת־קִירחדר קטן על גג הבית
קְטַנָּ֔ה
וְנָשִׂ֨ים
ל֥וֹ
שָׁ֛ם
מִטָּ֥ה
וְשֻׁלְחָ֖ן
וְכִסֵּ֣א
וּמְנוֹרָ֑ה
וְהָיָ֛ה
בְּבֹא֥וֹ
אֵלֵ֖ינוּ
יָס֥וּר
שָֽׁמָּה׃
11וַיְהִ֥י
הַיּ֖וֹם
וַיָּ֣בֹא
שָׁ֑מָּה
וַיָּ֥סַר
אֶל־הָעֲלִיָּ֖ה
וַיִּשְׁכַּב־שָֽׁמָּה׃
12וַיֹּ֨אמֶר֙
א
מל"ב ד 12:
ד 31-25;
ה 27-20;
ח 5-4
אֶל־גֵּחֲזִ֣י
נַעֲר֔וֹa2Kgs.4.12נַעֲרוֹמשרתו
קְרָ֖א
לַשּׁוּנַמִּ֣ית
הַזֹּ֑את
וַיִּקְרָא־לָ֔הּ
וַֽתַּעֲמֹ֖ד
לְפָנָֽיו׃
13וַיֹּ֣אמֶר
ל֗וֹ
אֱמָר־נָ֣א
אֵלֶיהָ֮
הִנֵּ֣ה
חָרַ֣דְתְּ
׀
אֵלֵינוּ֮
אֶת־כָּל־הַחֲרָדָ֣ה
הַזֹּאת֒a2Kgs.4.13חָרַדְתְּ... הַזֹּאתדאגת לעשות בשבילנו את כל זה
מֶ֚ה
לַעֲשׂ֣וֹת
לָ֔ךְ
הֲיֵ֤שׁ
לְדַבֶּר־לָךְ֙
אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ
א֖וֹ
אֶל־שַׂ֣ר
הַצָּבָ֑א
וַתֹּ֕אמֶר
בְּת֥וֹךְ
עַמִּ֖י
אָנֹכִ֥י
יֹשָֽׁבֶתb2Kgs.4.13בְּתוֹךְ... יֹשָׁבֶתאני בקרב קרוביי ולא חסר לי דבר׃
14וַיֹּ֕אמֶר
וּמֶ֖ה
לַעֲשׂ֣וֹת
לָ֑הּ
וַיֹּ֣אמֶר
גֵּיחֲזִ֗י
אֲבָ֛ל
בֵּ֥ן
אֵֽין־לָ֖הּ
וְאִישָׁ֥הּ
זָקֵֽן׃
15וַיֹּ֖אמֶר
קְרָא־לָ֑הּ
וַיִּקְרָא־לָ֔הּ
וַֽתַּעֲמֹ֖ד
בַּפָּֽתַח׃
16וַיֹּ֗אמֶר
א
מל"ב ד 16:
ברא' יח 14
לַמּוֹעֵ֤ד
הַזֶּה֙
כָּעֵ֣ת
חַיָּ֔הa2Kgs.4.16לַמּוֹעֵד... חַיָּהבאותו מועד בעוד שנה; או, אחרי תקופת היריון רגילה
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(אתי)
אַ֖תְּ
חֹבֶ֣קֶת
בֵּ֑ן
וַתֹּ֗אמֶר
אַל־אֲדֹנִי֙
אִ֣ישׁ
הָאֱלֹהִ֔ים
ב
מל"ב ד 16:
ד 28
אַל־תְּכַזֵּ֖בb2Kgs.4.16אַל־תְּכַזֵּבאל תרמה, אל תשקר
בְּשִׁפְחָתֶֽךָ׃
17וַתַּ֥הַר
הָאִשָּׁ֖ה
וַתֵּ֣לֶד
בֵּ֑ן
לַמּוֹעֵ֤ד
הַזֶּה֙
כָּעֵ֣ת
חַיָּ֔ה
אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר
אֵלֶ֖יהָ
אֱלִישָֽׁע׃
18וַיִּגְדַּ֖ל
הַיָּ֑לֶד
וַיְהִ֣י
הַיּ֔וֹם
וַיֵּצֵ֥א
אֶל־אָבִ֖יו
אֶל־הַקֹּצְרִֽים׃
19וַיֹּ֥אמֶר
אֶל־אָבִ֖יו
רֹאשִׁ֣י
׀
רֹאשִׁ֑י
וַיֹּ֨אמֶר֙
אֶל־הַנַּ֔עַר
שָׂאֵ֖הוּ
אֶל־אִמּֽוֹ׃
20וַיִּשָּׂאֵ֔הוּ
וַיְבִיאֵ֖הוּ
אֶל־אִמּ֑וֹ
וַיֵּ֧שֶׁב
עַל־בִּרְכֶּ֛יהָ
עַד־הַֽצָּהֳרַ֖יִם
וַיָּמֹֽת׃
21וַתַּ֨עַל֙
א
מל"ב ד 21:
מל"א יז 19
וַתַּשְׁכִּבֵ֔הוּ
עַל־מִטַּ֖ת
ב
מל"ב ד 21:
ד 7
אִ֣ישׁ
הָאֱלֹהִ֑ים
וַתִּסְגֹּ֥ר
בַּעֲד֖וֹa2Kgs.4.21תִּסְגֹּר בַּעֲדוֹסגרה את הדלת
וַתֵּצֵֽא׃
22וַתִּקְרָא֮
אֶל־אִישָׁהּ֒
וַתֹּ֗אמֶר
שִׁלְחָ֨ה
נָ֥א
לִי֙
אֶחָ֣ד
מִן־הַנְּעָרִ֔ים
וְאַחַ֖ת
הָאֲתֹנ֑וֹת
וְאָר֛וּצָה
עַד־אִ֥ישׁ
הָאֱלֹהִ֖ים
וְאָשֽׁוּבָה׃
23וַיֹּ֗אמֶר
מַ֠דּוּעַ
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(אתי)
אַ֣תְּ
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(הלכתי)
הֹלֶ֤כֶת
אֵלָיו֙
הַיּ֔וֹם
א
מל"ב ד 23:
במד' י 10;
כח 11;
דהי"א כג 31
לֹֽא־חֹ֖דֶשׁa2Kgs.4.23חֹדֶשׁראש חודש
וְלֹ֣א
שַׁבָּ֑ת
וַתֹּ֖אמֶר
שָׁלֽוֹם׃
24וַֽתַּחֲבֹשׁ֙
הָֽאָת֔וֹן
וַתֹּ֥אמֶר
אֶֽל־נַעֲרָ֖הּ
נְהַ֣ג
וָלֵ֑ךְ
אַל־תַּעֲצָר־לִ֣י
לִרְכֹּ֔בa2Kgs.4.24אַל... לִרְכֹּבאל תעכב, אל תעצור אותי
כִּ֖י
אִם־אָמַ֥רְתִּי
לָֽךְ׃
25וַתֵּ֗לֶךְ
וַתָּב֛וֹא
אֶל־אִ֥ישׁ
הָאֱלֹהִ֖ים
א
מל"ב ד 25:
יהושע יט 26;
מל"א יח 20-19,
42;
מל"ב ב 25
אֶל־הַ֣ר
הַכַּרְמֶ֑ל
וַ֠יְהִי
כִּרְא֨וֹת
אִישׁ־הָאֱלֹהִ֤ים
אֹתָהּ֙
מִנֶּ֔גֶדa2Kgs.4.25מִנֶּגֶדמרחוק
וַיֹּ֨אמֶר֙
ב
מל"ב ד 25:
ד 12‡
אֶל־גֵּיחֲזִ֣י
נַעֲר֔וֹ
הִנֵּ֖ה
הַשּׁוּנַמִּ֥ית
הַלָּֽזb2Kgs.4.25הַלָּזהזאת׃
26עַתָּה֮
רֽוּץ־נָ֣א
לִקְרָאתָהּ֒
וֶאֱמָר־לָ֗הּ
הֲשָׁל֥וֹם
לָ֛ךְ
הֲשָׁל֥וֹם
לְאִישֵׁ֖ךְ
הֲשָׁל֣וֹם
לַיָּ֑לֶד
וַתֹּ֖אמֶר
שָׁלֽוֹם׃
27וַתָּבֹ֞א
אֶל־אִ֤ישׁ
הָֽאֱלֹהִים֙
אֶל־הָהָ֔ר
וַֽתַּחֲזֵ֖ק
בְּרַגְלָ֑יו
וַיִּגַּ֨שׁ
גֵּֽיחֲזִ֜י
לְהָדְפָ֗הּa2Kgs.4.27לְהָדְפָהּלהרחיק אותה
וַיֹּאמֶר֩
אִ֨ישׁ
הָאֱלֹהִ֤ים
הַרְפֵּֽה־לָהּ֙
כִּֽי־נַפְשָׁ֣הּ
מָֽרָה־לָ֔הּb2Kgs.4.27כִּי... לָהּמפני שהיא עצובה מאוד
וַֽיהוָה֙
הֶעְלִ֣ים
מִמֶּ֔נִּי
וְלֹ֥א
הִגִּ֖יד
לִֽי׃
28וַתֹּ֕אמֶר
הֲשָׁאַ֥לְתִּי
בֵ֖ן
מֵאֵ֣ת
אֲדֹנִ֑י
הֲלֹ֣א
אָמַ֔רְתִּי
א
מל"ב ד 28:
ד 16
לֹ֥א
תַשְׁלֶ֖ה
אֹתִֽי׃
29וַיֹּ֨אמֶר
לְגֵיחֲזִ֜י
א
מל"ב ד 29:
שמות יב 11‡
חֲגֹ֣ר
מָתְנֶ֗יךָa2Kgs.4.29חֲגֹר מָתְנֶיךָקשור את בגדך למותניים כדי שתוכל לרוץ
ב
מל"ב ד 29:
שמות ד 17
וְקַ֨ח
מִשְׁעַנְתִּ֣י
בְיָדְךָ֮
וָלֵךְ֒
ג
מל"ב ד 29:
לוקס י 4
כִּֽי־תִמְצָ֥א
אִישׁ֙b2Kgs.4.29כִּי־תִמְצָא אִישׁאם תפגוש איש
לֹ֣א
תְבָרְכֶ֔נּוּ
וְכִֽי־יְבָרֶכְךָ֥
אִ֖ישׁ
לֹ֣א
תַעֲנֶנּ֑וּ
ד
מל"ב ד 29:
שמות ז 20-19;
יד 16
וְשַׂמְתָּ֥
מִשְׁעַנְתִּ֖י
עַל־פְּנֵ֥י
הַנָּֽעַר׃
30וַתֹּ֨אמֶר֙
אֵ֣ם
הַנַּ֔עַר
א
מל"ב ד 30:
שמ"א כ 3‡;
מל"ב ב 2,
4
חַי־יְהוָ֥ה
וְחֵֽי־נַפְשְׁךָ֖a2Kgs.4.30חַי־יהוה וְחֵי־נַפְשְׁךָנוסח של שבועה
אִם־אֶעֶזְבֶ֑ךָּb2Kgs.4.30אִם־אֶעֶזְבֶךָּאני לא אלך בלעדיך
וַיָּ֖קָם
וַיֵּ֥לֶךְ
אַחֲרֶֽיהָ׃
31וְגֵחֲזִ֞י
עָבַ֣ר
לִפְנֵיהֶ֗ם
וַיָּ֤שֶׂם
אֶת־הַמִּשְׁעֶ֨נֶת֙
עַל־פְּנֵ֣י
הַנַּ֔עַר
א
מל"ב ד 31:
מתי יז 16
וְאֵ֥ין
ק֖וֹל
וְאֵ֣ין
קָ֑שֶׁבa2Kgs.4.31אֵין קָשֶׁבאין שמיעת אוזן, ז"א אין תגובה, אין סימן חיים
וַיָּ֤שָׁב
לִקְרָאתוֹ֙
וַיַּגֶּד־ל֣וֹ
לֵאמֹ֔ר
ב
מל"ב ד 31:
ירמ' נא 39,
57;
תהל' יג 4;
איוב יד 12;
דנ' יב 2;
יוח' יא 13-11;
קור"א טו 51
לֹ֥א
הֵקִ֖יץb2Kgs.4.31הֵקִיץהתעורר
הַנָּֽעַר׃
32וַיָּבֹ֥א
אֱלִישָׁ֖ע
הַבָּ֑יְתָה
וְהִנֵּ֤ה
הַנַּ֨עַר֙
מֵ֔ת
מֻשְׁכָּ֖ב
עַל־מִטָּתֽוֹ׃
33וַיָּבֹ֕א
א
מל"ב ד 33:
ד 4;
מתי ו 6;
לוקס ח 31;
מה"ש ט 40
וַיִּסְגֹּ֥ר
הַדֶּ֖לֶת
בְּעַ֣ד
שְׁנֵיהֶ֑ם
וַיִּתְפַּלֵּ֖ל
אֶל־יְהוָֽה׃
34וַיַּ֜עַל
א
מל"ב ד 34:
מל"א יז 23-21;
מה"ש כ 10
וַיִּשְׁכַּ֣ב
עַל־הַיֶּ֗לֶד
וַיָּשֶׂם֩
פִּ֨יו
עַל־פִּ֜יו
וְעֵינָ֤יו
עַל־עֵינָיו֙
וְכַפָּ֣יו
עַל־*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(כפו)
כַּפָּ֔יוa2Kgs.4.34יִּגְהַרהשתטח
וַיִּגְהַ֖ר
עָלָ֑יוb2Kgs.4.34יָּחָםהתחמם
וַיָּ֖חָם
בְּשַׂ֥ר
הַיָּֽלֶד׃
35וַיָּ֜שָׁבa2Kgs.4.35וַיָּשָׁבאלישע קם
וַיֵּ֣לֶךְ
בַּבַּ֗יִת
אַחַ֥ת
הֵ֨נָּה֙
וְאַחַ֣ת
הֵ֔נָּהb2Kgs.4.35וַיֵּלֶךְ... הֵנָּההתהלך בחדר הלוך ושוב
וַיַּ֖עַל
א
מל"ב ד 35:
מל"א יז 21
וַיִּגְהַ֣ר
עָלָ֑יו
וַיְזוֹרֵ֤רc2Kgs.4.35יְזוֹרֵרהתעטש
הַנַּ֨עַר֙
עַד־שֶׁ֣בַע
פְּעָמִ֔ים
ב
מל"ב ד 35:
מל"א יז 22‡
וַיִּפְקַ֥ח
הַנַּ֖עַר
אֶת־עֵינָֽיו׃
36וַיִּקְרָ֣א
אֶל־גֵּיחֲזִ֗י
וַיֹּ֨אמֶר֙
קְרָא֙
אֶל־הַשֻּׁנַמִּ֣ית
הַזֹּ֔את
וַיִּקְרָאֶ֖הָ
וַתָּב֣וֹא
אֵלָ֑יו
וַיֹּ֖אמֶר
שְׂאִ֥י
בְנֵֽךְ׃
37וַתָּבֹא֙
וַתִּפֹּ֣ל
עַל־רַגְלָ֔יו
וַתִּשְׁתַּ֖חוּ
אָ֑רְצָה
א
מל"ב ד 37:
עבר' יא 35
וַתִּשָּׂ֥א
אֶת־בְּנָ֖הּ
וַתֵּצֵֽא׃
פ
אלישע מחולל נסים לבני הנביאים
38וֶאֱלִישָׁ֞ע שָׁ֤ב א מל"ב ד 38: דבר' יא 30; יהושע ד 19; מל"ב ב 1 הַגִּלְגָּ֨לָה֙ ב מל"ב ד 38: ברא' יב 10‡ וְהָרָעָ֣ב בָּאָ֔רֶץ ג מל"ב ד 38: מל"א כ 35‡ וּבְנֵי֙ הַנְּבִיאִ֔ים ד מל"ב ד 38: לוקס י 39; מה"ש כב 3 יֹשְׁבִ֖ים לְפָנָ֑יו וַיֹּ֣אמֶר לְנַעֲר֗וֹ ה מל"ב ד 38: יחז' כד 3 שְׁפֹת֙a2Kgs.4.38שְׁפֹתשים הַסִּ֣יר הַגְּדוֹלָ֔ה וּבַשֵּׁ֥ל נָזִ֖ידb2Kgs.4.38נָזִידתבשיל לִבְנֵ֥י הַנְּבִיאִֽים׃ 39וַיֵּצֵ֨א אֶחָ֣ד אֶל־הַשָּׂדֶה֮ לְלַקֵּ֣ט אֹרֹת֒a2Kgs.4.39אֹרֹתמילה יחידאית; צמחי בר וַיִּמְצָא֙ גֶּ֣פֶן שָׂדֶ֔ה וַיְלַקֵּ֥ט מִמֶּ֛נּוּ פַּקֻּעֹ֥ת שָׂדֶ֖הb2Kgs.4.39פַּקֻּעֹת שָׂדֶהממשפחת הדלעת מְלֹ֣א בִגְד֑וֹ וַיָּבֹ֗א וַיְפַלַּ֛חc2Kgs.4.39יְפַלַּחחתך אֶל־סִ֥יר הַנָּזִ֖יד כִּֽי־לֹ֥א יָדָֽעוּ׃ 40וַיִּֽצְק֥וּ לַאֲנָשִׁ֖ים לֶאֱכ֑וֹל וַ֠יְהִי כְּאָכְלָ֨ם מֵהַנָּזִ֜יד וְהֵ֣מָּה צָעָ֗קוּ וַיֹּֽאמְרוּ֙ מָ֤וֶת בַּסִּיר֙ א מל"ב ד 40: שמ"א ב 27 אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֔ים וְלֹ֥א יָכְל֖וּ לֶאֱכֹֽל׃ 41וַיֹּ֨אמֶר֙ וּקְחוּ־קֶ֔מַח א מל"ב ד 41: שמות טו 25; מל"ב ב 21 וַיַּשְׁלֵ֖ךְ אֶל־הַסִּ֑יר וַיֹּ֗אמֶר צַ֤ק לָעָם֙ וְיֹאכֵ֔לוּ וְלֹ֥א הָיָ֛ה דָּבָ֥ר רָ֖ע בַּסִּֽיר׃ ס 42וְאִ֨ישׁ בָּ֜א מִבַּ֣עַל שָׁלִ֗שָׁה וַיָּבֵא֩ לְאִ֨ישׁ הָאֱלֹהִ֜ים לֶ֤חֶם בִּכּוּרִים֙a2Kgs.4.42לֶחֶם בִּכּוּרִיםלחם מן התבואה הראשונה עֶשְׂרִֽים־לֶ֣חֶם שְׂעֹרִ֔ים וְכַרְמֶ֖לb2Kgs.4.42כַרְמֶלגרעיני תבואה טריים בְּצִקְלֹנ֑וֹc2Kgs.4.42בְּצִקְלֹנוֹבשק שלו; או, שעדיין בשיבולת א מל"ב ד 42: מתי יד 20-16; טו 37-32 וַיֹּ֕אמֶר תֵּ֥ן לָעָ֖ם וְיֹאכֵֽלוּ׃ 43וַיֹּ֨אמֶר֙ מְשָׁ֣רְת֔וֹ א מל"ב ד 43: לוקס ט 13; יוח' ו 9 מָ֚ה אֶתֵּ֣ן זֶ֔ה לִפְנֵ֖י מֵ֣אָה אִ֑ישׁ וַיֹּ֗אמֶר תֵּ֤ן לָעָם֙ וְיֹאכֵ֔לוּ כִּ֣י כֹ֥ה אָמַ֛ר יְהוָ֖ה אָכֹ֥ל וְהוֹתֵֽרa2Kgs.4.43וְהוֹתֵרועוד יישאר אחר כך׃ 44וַיִּתֵּ֧ן לִפְנֵיהֶ֛ם וַיֹּאכְל֥וּ א מל"ב ד 44: מתי יד 20; טו 37; יוח' ו 13 וַיּוֹתִ֖רוּ כִּדְבַ֥ר יְהוָֽה׃ פ