מלכים ב כד

מלכים ב פרק כד

1בְּיָמָ֣יו עָלָ֔ה ^א מל"ב כד 1: כה 1; ירמ' כז 6, 8, 20; כט 1; אסתר ב 6; דנ' א 1; ב 1; ג 1; עזרא א 7; ב 1; דהי"א ה 41; דהי"ב לו 7-6, 10 נְבֻכַדְנֶאצַּ֖ר^a2Kgs.24.1נְבֻכַדְנֶאצַּרמלך בשנים 605‏-562 לפנה"ס מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֑ל וַיְהִי־ל֨וֹ יְהוֹיָקִ֥ים עֶ֨בֶד֙ שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֔ים וַיָּ֖שָׁב ^ב מל"ב כד 1: דהי"ב לו 13 וַיִּמְרָד־בּֽוֹ׃ 2^א מל"ב כד 2: חבק' א 6 וַיְשַׁלַּ֣ח יְהוָ֣ה ׀ בּ֡וֹ ^ב מל"ב כד 2: ירמ' לה 11; יחז' כג 23-22 אֶת־גְּדוּדֵ֣י^a2Kgs.24.2גְּדוּדֵייחידות חיילים פושטות כַשְׂדִּים֩ ^ג מל"ב כד 2: ו 23 וְאֶת־גְּדוּדֵ֨י אֲרָ֜ם וְאֵ֣ת ׀ ^ד מל"ב כד 2: יג 20 גְּדוּדֵ֣י מוֹאָ֗ב וְאֵת֙ גְּדוּדֵ֣י בְנֵֽי־עַמּ֔וֹן וַיְשַׁלְּחֵ֥ם בִּֽיהוּדָ֖ה לְהַֽאֲבִיד֑וֹ^b2Kgs.24.2לְהַאֲבִידוֹלהשמיד אותו כִּדְבַ֣ר יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֔ר בְּיַ֖ד ^ה מל"ב כד 2: כא 10‡ עֲבָדָ֥יו הַנְּבִיאִֽים׃ 3אַ֣ךְ ׀ ^א מל"ב כד 3: איכה א 17 עַל־פִּ֣י יְהוָ֗ה הָֽיְתָה֙ בִּֽיהוּדָ֔ה ^ב מל"ב כד 3: כג 27 לְהָסִ֖יר מֵעַ֣ל פָּנָ֑יו^a2Kgs.24.3לְהָסִיר מֵעַל פָּנָיולגרש את יהודה מפניו, להגלות את בני יהודה מארץ ישראל ^ג מל"ב כד 3: כג 26 בְּחַטֹּ֣את מְנַשֶּׁ֔ה כְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃ 4וְגַ֤ם ^א מל"ב כד 4: דבר' יט 10‡; מל"ב כא 16 דַּֽם־הַנָּקִי֙ אֲשֶׁ֣ר שָׁפָ֔ךְ^a2Kgs.24.4דַּם־הַנָּקִי אֲשֶׁר שָׁפָךְהריגת אנשים חפים מפשע ^ב מל"ב כד 4: יחז' כד 6‡ וַיְמַלֵּ֥א אֶת־יְרוּשָׁלִַ֖ם דָּ֣ם נָקִ֑י ^ג מל"ב כד 4: שמות כג 21; דבר' כט 19 וְלֹֽא־אָבָ֥ה^b2Kgs.24.4לֹא־אָבָהלא רצה יְהוָ֖ה לִסְלֹֽחַ׃ 5וְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י יְהוֹיָקִ֖ים וְכָל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה הֲלֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר ^א מל"ב כד 5: מל"א יד 29‡ דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יְהוּדָֽה׃ 6^א מל"ב כד 6: מל"א ב 10‡; ירמ' כב 19-18 וַיִּשְׁכַּ֥ב יְהוֹיָקִ֖ים עִם־אֲבֹתָ֑יו וַיִּמְלֹ֛ךְ ^ב מל"ב כד 6: מתי א 11 יְהוֹיָכִ֥ין בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ 7^א מל"ב כד 7: ירמ' לז 7-5 וְלֹֽא־הֹסִ֥יף עוֹד֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם לָצֵ֖את מֵֽאַרְצ֑וֹ ^ב מל"ב כד 7: ירמ' מו 2 כִּֽי־לָקַ֞ח מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֗ל ^ג מל"ב כד 7: ברא' טו 18; יהושע טו 4‡ מִנַּ֤חַל מִצְרַ֨יִם֙ ^ד מל"ב כד 7: ברא' ב 14‡ עַד־נְהַר־פְּרָ֔ת כֹּ֛ל אֲשֶׁ֥ר הָיְתָ֖ה לְמֶ֥לֶךְ מִצְרָֽיִם׃ פ

גלות יהויכין וראשי העם לבבל

(דהי"ב לו 10-9)

8^א מל"ב כד 8: דהי"ב לו 9 בֶּן־שְׁמֹנֶ֨ה עֶשְׂרֵ֤ה שָׁנָה֙ ^ב מל"ב כד 8: דהי"א ג 16 יְהוֹיָכִ֣ין בְּמָלְכ֔וֹ וּשְׁלֹשָׁ֣ה חֳדָשִׁ֔ים מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָ֑ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ נְחֻשְׁתָּ֥א בַת־אֶלְנָתָ֖ן מִירוּשָׁלִָֽם׃ 9וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה ^א מל"ב כד 9: כא 7-2; כג 37 כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה אָבִֽיו׃ 10בָּעֵ֣ת הַהִ֔יא^a2Kgs.24.10בָּעֵת הַהִיא587‏/586 לפנה"ס ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (עלה) עָל֗וּ עַבְדֵ֛י נְבֻכַדְנֶאצַּ֥ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל יְרוּשָׁלִָ֑ם וַתָּבֹ֥א הָעִ֖יר בַּמָּצֽוֹר׃ 11^א מל"ב כד 11: יחז' יז 12 וַיָּבֹ֛א נְבוּכַדְנֶאצַּ֥ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל עַל־הָעִ֑יר וַעֲבָדָ֖יו צָרִ֥ים עָלֶֽיהָ׃ 12^א מל"ב כד 12: ירמ' כב 30-24; כד 1; כט 2-1 וַיֵּצֵ֞א יְהוֹיָכִ֤ין מֶֽלֶךְ־יְהוּדָה֙ עַל־מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל ה֣וּא וְאִמּ֔וֹ וַעֲבָדָ֖יו וְשָׂרָ֣יו וְסָֽרִיסָ֑יו ^ב מל"ב כד 12: דהי"ב לו 10 וַיִּקַּ֤ח אֹתוֹ֙ מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל בִּשְׁנַ֥ת שְׁמֹנֶ֖ה לְמָלְכֽוֹ׃ 13^א מל"ב כד 13: כ 17; ישע' לט 6 וַיּוֹצֵ֣א מִשָּׁ֗ם אֶת־כָּל־אוֹצְרוֹת֙ בֵּ֣ית יְהוָ֔ה וְאֽוֹצְר֖וֹת בֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ ^ב מל"ב כד 13: כה 15-13 וַיְקַצֵּ֞ץ^a2Kgs.24.13יְקַצֵּץהסיר אֶת־כָּל־כְּלֵ֣י הַזָּהָ֗ב אֲשֶׁ֨ר ^ג מל"ב כד 13: מל"א ז 50-48 עָשָׂ֜ה שְׁלֹמֹ֤ה מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ בְּהֵיכַ֣ל יְהוָ֔ה כַּֽאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהוָֽה׃ 14^א מל"ב כד 14: ירמ' כד 1; נב 30-28; אסתר ב 6 וְהִגְלָ֣ה אֶת־כָּל־יְ֠רוּשָׁלִַם וְֽאֶת־כָּל־הַשָּׂרִ֞ים וְאֵ֣ת ׀ כָּל־גִּבּוֹרֵ֣י הַחַ֗יִל ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (עשרה) עֲשֶׂ֤רֶת אֲלָפִים֙ גּוֹלֶ֔ה ^ב מל"ב כד 14: ירמ' כט 2 וְכָל־הֶחָרָ֖שׁ וְהַמַּסְגֵּ֑ר לֹ֣א נִשְׁאַ֔ר ^ג מל"ב כד 14: כה 12 זוּלַ֖ת דַּלַּ֥ת^a2Kgs.24.14דַּלַּתעניי עַם־הָאָֽרֶץ׃ 15^א מל"ב כד 15: ירמ' כב 28-24; יחז' יז 12; דהי"ב לו 10 וַיֶּ֥גֶל^a2Kgs.24.15יֶּגֶלהגלה אֶת־יְהוֹיָכִ֖ין בָּבֶ֑לָה וְאֶת־אֵ֣ם הַ֠מֶּלֶךְ וְאֶת־נְשֵׁ֨י הַמֶּ֜לֶךְ וְאֶת־סָרִיסָ֗יו וְאֵת֙ ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (אולי) אֵילֵ֣י הָאָ֔רֶץ^b2Kgs.24.15אֵילֵי הָאָרֶץנכבדי הארץ, עשירי הארץ הוֹלִ֛יךְ גּוֹלָ֥ה מִירוּשָׁלִַ֖ם בָּבֶֽלָה׃ 16וְאֵת֩ כָּל־אַנְשֵׁ֨י הַחַ֜יִל שִׁבְעַ֣ת אֲלָפִ֗ים וְהֶחָרָ֤שׁ וְהַמַּסְגֵּר֙ אֶ֔לֶף הַכֹּ֕ל גִּבּוֹרִ֖ים עֹשֵׂ֣י מִלְחָמָ֑ה וַיְבִיאֵ֧ם מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֛ל גּוֹלָ֖ה בָּבֶֽלָה׃ 17^א מל"ב כד 17: ירמ' לז 1; דהי"ב לו 13-10 וַיַּמְלֵ֧ךְ מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֛ל אֶת־מַתַּנְיָ֥ה דֹד֖וֹ^a2Kgs.24.17דֹדוֹשל יהויכין תַּחְתָּ֑יו וַיַּסֵּ֥ב^b2Kgs.24.17יַּסֵּבשינה אֶת־שְׁמ֖וֹ צִדְקִיָּֽהוּ׃ פ

מלכות צדקיהו

(ירמ' נב 3-1; דהי"ב לו 16-11)

18^א מל"ב כד 18: ירמ' כז 1; כח 1; נב 1 בֶּן־עֶשְׂרִ֨ים וְאַחַ֤ת שָׁנָה֙ צִדְקִיָּ֣הוּ בְמָלְכ֔וֹ וְאַחַ֤ת עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָ֑ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ ^ב מל"ב כד 18: כג 31 ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (חמיטל) חֲמוּטַ֥ל בַּֽת־יִרְמְיָ֖הוּ מִלִּבְנָֽה׃ 19וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה ^א מל"ב כד 19: כג 37 כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה יְהוֹיָקִֽים׃

נפילת ירושלים

(ירמ' לט 7-1; נב 11-3)

20כִּ֣י ׀ ^א מל"ב כד 20: דבר' כט 27-26; שפט' ג 8‡; מל"ב כג 26 עַל־אַ֣ף יְהוָ֗ה^a2Kgs.24.20כִּי... יהוהה' כעס עד כדי כך ש... הָיְתָ֤ה בִירוּשָׁלִַ֨ם֙ וּבִ֣יהוּדָ֔ה ^ב מל"ב כד 20: יג 23; ירמ' ז 15; כג 39; נב 3; יונה ב 5; תהל' נא 13 עַד־הִשְׁלִכ֥וֹ אֹתָ֖ם מֵעַ֣ל פָּנָ֑יו ^ג מל"ב כד 20: כד 1; יחז' יז 15; דהי"ב לו 13 וַיִּמְרֹ֥ד צִדְקִיָּ֖הוּ בְּמֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃ ס