מלכים ב כג

מלכים ב פרק כג

ביעור עבודת האלילים

(דהי"ב לד 7-3)

1^א מל"ב כג 1: דהי"ב לד 32-29 וַיִּשְׁלַ֖ח הַמֶּ֑לֶךְ וַיַּאַסְפ֣וּ אֵלָ֔יו כָּל־זִקְנֵ֥י יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלִָֽם׃ 2וַיַּ֣עַל הַמֶּ֣לֶךְ בֵּית־יְהוָ֡ה וְכָל־אִ֣ישׁ יְהוּדָה֩ וְכָל־יֹשְׁבֵ֨י יְרוּשָׁלִַ֜ם אִתּ֗וֹ וְהַכֹּֽהֲנִים֙ וְהַנְּבִיאִ֔ים וְכָל־הָעָ֖ם לְמִקָּטֹ֣ן וְעַד־גָּד֑וֹל ^א מל"ב כג 2: דבר' לא 13-10 וַיִּקְרָ֣א בְאָזְנֵיהֶ֗ם אֶת־כָּל־דִּבְרֵי֙ ^ב מל"ב כג 2: שמות כד 7; מל"ב כג 21 סֵ֣פֶר הַבְּרִ֔ית ^ג מל"ב כג 2: כב 8 הַנִּמְצָ֖א בְּבֵ֥ית יְהוָֽה׃ 3^א מל"ב כג 3: יא 14, 17 וַיַּעֲמֹ֣ד הַ֠מֶּלֶךְ עַֽל־הָ֨עַמּ֜וּד^a2Kgs.23.3עַל־הָעַמּוּדליד העמוד; או, על מין בימה מיועדת למלך וַיִּכְרֹ֥ת אֶֽת־הַבְּרִ֣ית ׀ לִפְנֵ֣י יְהוָ֗ה ^ב מל"ב כג 3: דבר' יג 5 לָלֶ֜כֶת אַחַ֤ר יְהוָה֙ וְלִשְׁמֹ֨ר מִצְוֺתָ֜יו וְאֶת־עֵדְוֺתָ֤יו וְאֶת־חֻקֹּתָיו֙ ^ג מל"ב כג 3: יהושע כב 5‡ בְּכָל־לֵ֣ב וּבְכָל־נֶ֔פֶשׁ לְהָקִ֗ים אֶת־דִּבְרֵי֙ הַבְּרִ֣ית הַזֹּ֔את הַכְּתֻבִ֖ים עַל־הַסֵּ֣פֶר הַזֶּ֑ה וַיַּעֲמֹ֥ד כָּל־הָעָ֖ם בַּבְּרִֽית׃ 4וַיְצַ֣ו הַמֶּ֡לֶךְ אֶת־חִלְקִיָּהוּ֩ הַכֹּהֵ֨ן הַגָּד֜וֹל ^א מל"ב כג 4: כה 18; ירמ' נב 24 וְאֶת־כֹּהֲנֵ֣י הַמִּשְׁנֶה֮^a2Kgs.23.4כֹּהֲנֵי הַמִּשְׁנֶהסגני הכוהן הגדול ^ב מל"ב כג 4: יב 10; כב 4 וְאֶת־שֹׁמְרֵ֣י הַסַּף֒^b2Kgs.23.4שֹׁמְרֵי הַסַּףשומרי הפתח לְהוֹצִיא֙ מֵהֵיכַ֣ל יְהוָ֔ה אֵ֣ת ^ג מל"ב כג 4: כא 7; דהי"ב לג 3 כָּל־הַכֵּלִ֗ים הָֽעֲשׂוּיִם֙ לַבַּ֣עַל ^ד מל"ב כג 4: שפט' ג 7‡ וְלָֽאֲשֵׁרָ֔ה וּלְכֹ֖ל צְבָ֣א הַשָּׁמָ֑יִם^c2Kgs.23.4צְבָא הַשָּׁמָיִםכוכבי השמים ^ה מל"ב כג 4: כג 15 וַֽיִּשְׂרְפֵ֞ם מִח֤וּץ לִירוּשָׁלִַ֨ם֙ בְּשַׁדְמ֣וֹת^d2Kgs.23.4שַׁדְמוֹתשדות, שטח פתוח ^ו מל"ב כג 4: שמ"ב טו 23‡ קִדְר֔וֹן^e2Kgs.23.4קִדְרוֹןמחוץ לירושלים מזרחה וְנָשָׂ֥א אֶת־עֲפָרָ֖ם^f2Kgs.23.4עֲפָרָםהאפר שנותר אחרי שרֵפת הפסלים בֵּֽית־אֵֽל׃ 5וְהִשְׁבִּ֣ית^a2Kgs.23.5הִשְׁבִּיתביטל, הפסיק את עבודתם של ^א מל"ב כג 5: הושע י 5; צפנ' א 4 אֶת־הַכְּמָרִ֗ים^b2Kgs.23.5הַכְּמָרִיםכוהני האלילים אֲשֶׁ֤ר נָֽתְנוּ֙ מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֔ה וַיְקַטֵּ֤ר^c2Kgs.23.5יְקַטֵּרלהקריב קרבנות בַּבָּמוֹת֙^d2Kgs.23.5בָּמוֹתאתרי הפולחן האלילי בְּעָרֵ֣י יְהוּדָ֔ה וּמְסִבֵּ֖י^e2Kgs.23.5מְסִבֵּיבסביבות יְרוּשָׁלִָ֑ם וְאֶת־הַֽמְקַטְּרִ֣ים לַבַּ֗עַל לַשֶּׁ֤מֶשׁ וְלַיָּרֵ֨חַ֙ וְלַמַּזָּל֔וֹת ^ב מל"ב כג 5: דבר' יז 3‡; מל"ב כא 3 וּלְכֹ֖ל צְבָ֥א הַשָּׁמָֽיִם׃ 6וַיֹּצֵ֣א אֶת־הָאֲשֵׁרָה֩ מִבֵּ֨ית יְהוָ֜ה מִח֤וּץ לִירוּשָׁלִַ֨ם֙ אֶל־נַ֣חַל קִדְר֔וֹן וַיִּשְׂרֹ֥ף אֹתָ֛הּ בְּנַ֥חַל קִדְר֖וֹן ^א מל"ב כג 6: כג 15 וַיָּ֣דֶק לְעָפָ֑ר^a2Kgs.23.6וַיָּדֶק לְעָפָרפורר עד דק (השווה שמות לב 20) ^ב מל"ב כג 6: דהי"ב לד 4 וַיַּשְׁלֵךְ֙ אֶת־עֲפָרָ֔הּ עַל־קֶ֖בֶר בְּנֵ֥י הָעָֽם׃ 7וַיִּתֹּץ֙^a2Kgs.23.7יִּתֹּץהרס אֶת־בָּתֵּ֣י ^א מל"ב כג 7: מל"א יד 24‡ הַקְּדֵשִׁ֔ים^b2Kgs.23.7קְּדֵשִׁיםגברים שנועדו לזנות בפולחן הבעל והעשתורת אֲשֶׁ֖ר בְּבֵ֣ית יְהוָ֑ה אֲשֶׁ֣ר ^ב מל"ב כג 7: שמות לה 26-25; יחז' טז 16 הַנָּשִׁ֗ים אֹרְג֥וֹת שָׁ֛ם בָּתִּ֖ים לָאֲשֵׁרָֽה^c2Kgs.23.7בָּתִּים לָאֲשֵׁרָהיריעות בדים או בדגים׃ 8וַיָּבֵ֤א אֶת־כָּל־הַכֹּֽהֲנִים֙ מֵעָרֵ֣י יְהוּדָ֔ה וַיְטַמֵּ֣א אֶת־הַבָּמ֗וֹת אֲשֶׁ֤ר קִטְּרוּ־שָׁ֨מָּה֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים ^א מל"ב כג 8: יהושע כא 17; שפט' כ 33; מל"א טו 22; נחמ' יא 31; דהי"א ו 45 מִגֶּ֖בַע ^ב מל"ב כג 8: ברא' כא 14‡ עַד־בְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וְנָתַ֞ץ אֶת־בָּמ֣וֹת הַשְּׁעָרִ֗ים אֲשֶׁר־פֶּ֜תַח שַׁ֤עַר יְהוֹשֻׁ֨עַ֙ שַׂר־הָעִ֔יר אֲשֶֽׁר־עַל־שְׂמֹ֥אול אִ֖ישׁ בְּשַׁ֥עַר הָעִֽיר׃ 9אַ֗ךְ לֹ֤א יַֽעֲלוּ֙^a2Kgs.23.9לֹא יַעֲלוּלא שירתו ככוהנים ^א מל"ב כג 9: יחז' מד 14-10 כֹּהֲנֵ֣י הַבָּמ֔וֹת אֶל־מִזְבַּ֥ח יְהוָ֖ה בִּירוּשָׁלִָ֑ם כִּ֛י אִם־אָכְל֥וּ מַצּ֖וֹת בְּת֥וֹךְ אֲחֵיהֶֽם׃ 10וְטִמֵּ֣א ^א מל"ב כג 10: ישע' ל 33; ירמ' ז 32-31; יט 6, 14-11 אֶת־הַתֹּ֔פֶת אֲשֶׁ֖ר ^ב מל"ב כג 10: יהושע יח 16‡ בְּגֵ֣י ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (בני) בֶן־הִנֹּ֑ם^a2Kgs.23.10לְבִלְתִּיכדי שלא יוכל לְבִלְתִּ֗י ^ג מל"ב כג 10: ויק' יח 21‡ לְהַעֲבִ֨יר אִ֜ישׁ אֶת־בְּנ֧וֹ וְאֶת־בִּתּ֛וֹ בָּאֵ֖שׁ לַמֹּֽלֶךְ׃ 11וַיַּשְׁבֵּ֣ת אֶת־הַסּוּסִ֗ים אֲשֶׁ֣ר ^א מל"ב כג 11: ירמ' מד 9 נָתְנוּ֩ מַלְכֵ֨י יְהוּדָ֤ה ^ב מל"ב כג 11: דבר' ד 19; יז 3; יחז' ח 16 לַשֶּׁ֨מֶשׁ֙ מִבֹּ֣א בֵית־יְהוָ֔ה אֶל־לִשְׁכַּת֙ נְתַן־מֶ֣לֶךְ הַסָּרִ֔יס^a2Kgs.23.11הַסָּרִיסשר, משרת המלך אֲשֶׁ֖ר ^ג מל"ב כג 11: דהי"א כו 18 בַּפַּרְוָרִ֑ים^b2Kgs.23.11פַּרְוָרִיםמגרשים או שכונות שמחוץ לחומת העיר וְאֶת־מַרְכְּב֥וֹת הַשֶּׁ֖מֶשׁ שָׂרַ֥ף בָּאֵֽשׁ׃ 12וְאֶֽת־הַֽמִּזְבְּח֡וֹת אֲשֶׁ֣ר ^א מל"ב כג 12: ירמ' יט 13; צפנ' א 5 עַל־הַגָּג֩ עֲלִיַּ֨ת אָחָ֜ז אֲשֶׁר־עָשׂ֣וּ ׀ מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֗ה ^ב מל"ב כג 12: כא 5; דהי"ב לג 5 וְאֶת־הַֽמִּזְבְּחוֹת֙ אֲשֶׁר־עָשָׂ֣ה מְנַשֶּׁ֔ה בִּשְׁתֵּ֛י חַצְר֥וֹת בֵּית־יְהוָ֖ה נָתַ֣ץ הַמֶּ֑לֶךְ וַיָּ֣רָץ^a2Kgs.23.12וַיָּרָץהוא לקח; או, הוא רוצץ; או, הוא רץ מִשָּׁ֔ם ^ג מל"ב כג 12: כג 4, 6 וְהִשְׁלִ֥יךְ אֶת־עֲפָרָ֖ם ^ד מל"ב כג 12: שמ"ב טו 23‡ אֶל־נַ֥חַל קִדְרֽוֹן׃ 13וְֽאֶת־הַבָּמ֞וֹת אֲשֶׁ֣ר ׀ ^א מל"ב כג 13: מל"א יא 7 עַל־פְּנֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֗ם^a2Kgs.23.13עַל־פְּנֵי יְרוּשָׁלִַםממזרח לירושלים אֲשֶׁר֮ מִימִ֣ין^b2Kgs.23.13מִימִיןדרומית ל... לְהַר־הַמַּשְׁחִית֒^c2Kgs.23.13הַר־הַמַּשְׁחִיתשם גנאי להר הזיתים ("הר המשחה") אֲשֶׁ֣ר בָּ֠נָה שְׁלֹמֹ֨ה מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֜ל ^ב מל"ב כג 13: שפט' ב 13‡ לְעַשְׁתֹּ֣רֶת ׀ שִׁקֻּ֣ץ^d2Kgs.23.13שִׁקֻּץתועבת צִידֹנִ֗ים ^ג מל"ב כג 13: במד' כא 29; שפט' יא 24; מל"א יא 7, 33; ירמ' מח 7, 13, 46 וְלִכְמוֹשׁ֙ שִׁקֻּ֣ץ מוֹאָ֔ב ^ד מל"ב כג 13: מל"א יא 5; ירמ' מט 1, 3; צפנ' א 5 וּלְמִלְכֹּ֖ם תּוֹעֲבַ֣ת בְּנֵֽי־עַמּ֑וֹן טִמֵּ֖א הַמֶּֽלֶךְ׃ 14^א מל"ב כג 14: דבר' ז 5 וְשִׁבַּר֙ ^ב מל"ב כג 14: שמות כג 24‡ אֶת־הַמַּצֵּב֔וֹת^a2Kgs.23.14מַּצֵּבוֹתאבנים ששימשו פולחן אלילים וַיִּכְרֹ֖ת אֶת־הָאֲשֵׁרִ֑ים ^ג מל"ב כג 14: במד' יט 16; ירמ' ח 2-1; יחז' ו 5; תהל' נג 6 וַיְמַלֵּ֥א אֶת־מְקוֹמָ֖ם עַצְמ֥וֹת אָדָֽם׃ 15וְגַ֨ם ^א מל"ב כג 15: מל"א יג 1; עמוס ג 14 אֶת־הַמִּזְבֵּ֜חַ אֲשֶׁ֣ר בְּבֵֽית־אֵ֗ל ^ב מל"ב כג 15: מל"א יב 33-28 הַבָּמָה֙ אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה יָרָבְעָ֤ם בֶּן־נְבָט֙ אֲשֶׁ֣ר ^ג מל"ב כג 15: ג 3‡ הֶחֱטִ֣יא אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל גַּ֣ם אֶת־הַמִּזְבֵּ֧חַ הַה֛וּא וְאֶת־הַבָּמָ֖ה נָתָ֑ץ^a2Kgs.23.15נָתָץניפץ, שבר וַיִּשְׂרֹ֧ף אֶת־הַבָּמָ֛ה הֵדַ֥ק לְעָפָ֖ר וְשָׂרַ֥ף אֲשֵׁרָֽה׃ 16וַיִּ֣פֶן יֹאשִׁיָּ֗הוּ וַיַּ֨רְא אֶת־הַקְּבָרִ֤ים אֲשֶׁר־שָׁם֙ בָּהָ֔ר וַיִּשְׁלַ֗ח וַיִּקַּ֤ח אֶת־הָֽעֲצָמוֹת֙ מִן־הַקְּבָרִ֔ים וַיִּשְׂרֹ֥ף עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ וַֽיְטַמְּאֵ֑הוּ ^א מל"ב כג 16: מל"א יג 2 כִּדְבַ֣ר יְהוָ֗ה אֲשֶׁ֤ר קָרָא֙ אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֣ר קָרָ֔א אֶת־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ 17וַיֹּ֕אמֶר מָ֚ה הַצִּיּ֣וּן^a2Kgs.23.17הַצִּיּוּןהסימן, המצבה הַלָּ֔ז^b2Kgs.23.17הַלָּזהזה אֲשֶׁ֖ר אֲנִ֣י רֹאֶ֑ה וַיֹּאמְר֨וּ אֵלָ֜יו אַנְשֵׁ֣י הָעִ֗יר ^א מל"ב כג 17: מל"א יג 1, 31-30 הַקֶּ֤בֶר אִישׁ־הָֽאֱלֹהִים֙ אֲשֶׁר־בָּ֣א מִֽיהוּדָ֔ה וַיִּקְרָ֗א אֶת־הַדְּבָרִ֤ים הָאֵ֨לֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔יתָ עַ֖ל הַמִּזְבַּ֥ח בֵּֽית־אֵֽל׃ 18וַיֹּ֨אמֶר֙ הַנִּ֣יחוּ ל֔וֹ אִ֖ישׁ אַל־יָנַ֣ע^a2Kgs.23.18אַל־יָנַעאל יטלטל עַצְמֹתָ֑יו וַֽיְמַלְּטוּ֙^b2Kgs.23.18יְמַלְּטוּהצילו (משרפה) עַצְמֹתָ֔יו אֵ֚ת ^א מל"ב כג 18: מל"א יג 11, 31 עַצְמ֣וֹת הַנָּבִ֔יא אֲשֶׁר־בָּ֖א מִשֹּׁמְרֽוֹן׃ 19וְגַם֩ ^א מל"ב כג 19: מל"א יב 31; יג 32 אֶת־כָּל־בָּתֵּ֨י הַבָּמ֜וֹת אֲשֶׁ֣ר ׀ ^ב מל"ב כג 19: דהי"ב לד 7-6 בְּעָרֵ֣י שֹׁמְר֗וֹן אֲשֶׁ֨ר עָשׂ֜וּ מַלְכֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ ^ג מל"ב כג 19: שפט' ב 12‡ לְהַכְעִ֔יס הֵסִ֖יר יֹֽאשִׁיָּ֑הוּ וַיַּ֣עַשׂ לָהֶ֔ם כְּכָל־הַֽמַּעֲשִׂ֔ים אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה בְּבֵֽית־אֵֽל׃ 20^א מל"ב כג 20: י 25; יא 18 וַ֠יִּזְבַּח אֶת־כָּל־כֹּהֲנֵ֨י הַבָּמ֤וֹת אֲשֶׁר־שָׁם֙ עַל־הַֽמִּזְבְּח֔וֹת וַיִּשְׂרֹ֛ף אֶת־עַצְמ֥וֹת אָדָ֖ם עֲלֵיהֶ֑ם וַיָּ֖שָׁב יְרוּשָׁלִָֽם׃

שמירת הפסח

(דהי"ב לה 19-1)

21וַיְצַ֤ו הַמֶּ֨לֶךְ֙ אֶת־כָּל־הָעָ֣ם לֵאמֹ֔ר ^א מל"ב כג 21: דהי"ב לה 17-1 עֲשׂ֣וּ ^ב מל"ב כג 21: במד' ט 2‡ פֶ֔סַח לַֽיהוָ֖ה אֱלֹֽהֵיכֶ֑ם ^ג מל"ב כג 21: דבר' טז 8-2 כַּכָּת֕וּב עַ֛ל ^ד מל"ב כג 21: שמות כד 7; מל"ב כג 2 סֵ֥פֶר הַבְּרִ֖ית הַזֶּֽה׃ 22^א מל"ב כג 22: דהי"ב לה 19-18 כִּ֣י לֹ֤א נַֽעֲשָׂה֙ כַּפֶּ֣סַח הַזֶּ֔ה מִימֵי֙ הַשֹּׁ֣פְטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר שָׁפְט֖וּ אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל וְכֹ֗ל יְמֵ֛י מַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וּמַלְכֵ֥י יְהוּדָֽה׃ 23כִּ֗י אִם־בִּשְׁמֹנֶ֤ה עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה לַמֶּ֖לֶךְ יֹֽאשִׁיָּ֑הוּ נַעֲשָׂ֞ה הַפֶּ֧סַח הַזֶּ֛ה לַיהוָ֖ה בִּירוּשָׁלִָֽם׃

חרון אף אלהים על יהודה

24וְגַ֣ם ^א מל"ב כג 24: ויק' יט 31‡; מל"ב כא 6; ישע' יט 3 אֶת־הָאֹב֣וֹת וְאֶת־הַ֠יִּדְּעֹנִים^a2Kgs.23.24אֶת־הָאֹבוֹת וְאֶת־הַיִּדְּעֹנִיםבעלי כישוף שהיו אמורים להגיד עתידות, מקצתם בדרישה אל המתים ^ב מל"ב כג 24: ברא' לא 19‡ וְאֶת־הַתְּרָפִ֨ים^b2Kgs.23.24תְּרָפִיםפסל בצורת אדם ^ג מל"ב כג 24: כא 11‡ וְאֶת־הַגִּלֻּלִ֜ים וְאֵ֣ת כָּל־הַשִּׁקֻּצִ֗ים^c2Kgs.23.24גִּלֻּלִים, שִּׁקֻּצִיםביטויי גנאי לפסלי אלילים אֲשֶׁ֤ר נִרְאוּ֙ בְּאֶ֤רֶץ יְהוּדָה֙ וּבִיר֣וּשָׁלִַ֔ם בִּעֵ֖ר יֹֽאשִׁיָּ֑הוּ לְ֠מַעַן הָקִ֞ים^d2Kgs.23.24הָקִיםלקיים אֶת־דִּבְרֵ֤י הַתּוֹרָה֙ הַכְּתֻבִ֣ים עַל־הַסֵּ֔פֶר אֲשֶׁ֥ר ^ד מל"ב כג 24: כב 8 מָצָ֛א חִלְקִיָּ֥הוּ הַכֹּהֵ֖ן בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ 25^א מל"ב כג 25: יח 5 וְכָמֹהוּ֩ לֹֽא־הָיָ֨ה לְפָנָ֜יו מֶ֗לֶךְ אֲשֶׁר־שָׁ֤ב אֶל־יְהוָה֙ ^ב מל"ב כג 25: דבר' ו 5; יהושע כב 5‡ בְּכָל־לְבָב֤וֹ וּבְכָל־נַפְשׁוֹ֙ וּבְכָל־מְאֹד֔וֹ כְּכֹ֖ל תּוֹרַ֣ת מֹשֶׁ֑ה וְאַחֲרָ֖יו לֹֽא־קָ֥ם כָּמֹֽהוּ׃ 26אַ֣ךְ ׀ לֹֽא־שָׁ֣ב יְהוָ֗ה מֵחֲר֤וֹן אַפּוֹ֙^a2Kgs.23.26חֲרוֹן אַפּוֹכעסו הַגָּד֔וֹל אֲשֶׁר־חָרָ֥ה אַפּ֖וֹ בִּֽיהוּדָ֑ה עַ֚ל ^א מל"ב כג 26: שפט' ב 12‡ כָּל־הַכְּעָסִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הִכְעִיס֖וֹ מְנַשֶּֽׁה׃ 27וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה גַּ֤ם ^א מל"ב כג 27: כד 3; ירמ' לב 31 אֶת־יְהוּדָה֙ אָסִיר֙ מֵעַ֣ל פָּנַ֔י ^ב מל"ב כג 27: יח 11 כַּאֲשֶׁ֥ר הֲסִרֹ֖תִי אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל ^ג מל"ב כג 27: יז 20‡ וּ֠מָאַסְתִּי^a2Kgs.23.27מָאַסְתִּידחיתי אֶת־הָעִ֨יר הַזֹּ֤את אֲשֶׁר־בָּחַ֨רְתִּי֙ ^ד מל"ב כג 27: כא 14-13; ירמ' לב 31 אֶת־יְר֣וּשָׁלִַ֔ם וְאֶת־הַבַּ֔יִת אֲשֶׁ֣ר אָמַ֔רְתִּי ^ה מל"ב כג 27: דבר' יב 5‡ יִהְיֶ֥ה שְׁמִ֖י שָֽׁם׃

מות יאשיהו

(דהי"ב לה 27-20)

28וְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י יֹאשִׁיָּ֖הוּ וְכָל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה הֲלֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר ^א מל"ב כג 28: מל"א יד 29‡ דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יְהוּדָֽה׃ 29^א מל"ב כג 29: דהי"ב לה 24-20 בְּיָמָ֡יו עָלָה֩ פַרְעֹ֨ה נְכֹ֧ה^a2Kgs.23.29פַרְעֹה נְכֹהמלך במצרים בשנים 610‏-595 לפנה"ס מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֛יִם עַל־מֶ֥לֶךְ אַשּׁ֖וּר ^ב מל"ב כג 29: ברא' ב 14‡ עַל־נְהַר־פְּרָ֑ת וַיֵּ֨לֶךְ הַמֶּ֤לֶךְ יֹאשִׁיָּ֨הוּ֙ לִקְרָאת֔וֹ וַיְמִיתֵ֨הוּ֙^b2Kgs.23.29יְמִיתֵהוּבשנת 609 לפנה"ס ^ג מל"ב כג 29: יהושע יז 11‡ בִּמְגִדּ֔וֹ כִּרְאֹת֖וֹ אֹתֽוֹ׃ 30^א מל"ב כג 30: ט 28 וַיַּרְכִּבֻ֨הוּ עֲבָדָ֥יו מֵת֙ מִמְּגִדּ֔וֹ וַיְבִאֻ֨הוּ֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם וַֽיִּקְבְּרֻ֖הוּ בִּקְבֻֽרָת֑וֹ ^ב מל"ב כג 30: דהי"ב לו 4-1 וַיִּקַּ֣ח עַם־הָאָ֗רֶץ אֶת־יְהֽוֹאָחָז֙ בֶּן־יֹ֣אשִׁיָּ֔הוּ וַיִּמְשְׁח֥וּ אֹת֛וֹ וַיַּמְלִ֥יכוּ אֹת֖וֹ תַּ֥חַת אָבִֽיו׃ פ

מלכות יהואחז והדחתו

(דהי"ב לו 4-1)

31^א מל"ב כג 31: ירמ' כב 11; דהי"א ג 15 בֶּן־עֶשְׂרִ֨ים וְשָׁלֹ֤שׁ שָׁנָה֙ יְהוֹאָחָ֣ז בְּמָלְכ֔וֹ וּשְׁלֹשָׁ֣ה חֳדָשִׁ֔ים מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָ֑ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ ^ב מל"ב כג 31: כד 18 חֲמוּטַ֥ל בַּֽת־יִרְמְיָ֖הוּ מִלִּבְנָֽה׃ 32וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה ^א מל"ב כג 32: כא 7-2 כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־עָשׂ֖וּ אֲבֹתָֽיו׃ 33וַיַּאַסְרֵהוּ֩^a2Kgs.23.33יַּאַסְרֵהוּאסר אותו פַרְעֹ֨ה נְכֹ֤ה ^א מל"ב כג 33: כה 6 בְרִבְלָה֙ בְּאֶ֣רֶץ ^ב מל"ב כג 33: במד' לד 8‡ חֲמָ֔ת ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (במלך) מִמְּלֹ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָ֑ם וַיִּתֶּן־עֹ֨נֶשׁ֙ עַל־הָאָ֔רֶץ מֵאָ֥ה כִכַּר־כֶּ֖סֶף וְכִכַּ֥ר זָהָֽב^b2Kgs.23.33מֵאָה... זָהָבכ־4‏.3 טונות כסף וכ־34 קילו זהב׃ 34וַיַּמְלֵךְ֩ פַּרְעֹ֨ה נְכֹ֜ה ^א מל"ב כג 34: דהי"א ג 15 אֶת־אֶלְיָקִ֣ים בֶּן־יֹאשִׁיָּ֗הוּ תַּ֚חַת יֹאשִׁיָּ֣הוּ אָבִ֔יו ^ב מל"ב כג 34: כד 17; דהי"ב לו 4 וַיַּסֵּ֥ב^a2Kgs.23.34יַּסֵּבשינה אֶת־שְׁמ֖וֹ יְהוֹיָקִ֑ים ^ג מל"ב כג 34: ירמ' כב 12-11; יחז' יט 4-3 וְאֶת־יְהוֹאָחָ֣ז לָקָ֔ח וַיָּבֹ֥א מִצְרַ֖יִם וַיָּ֥מָת שָֽׁם׃ 35^א מל"ב כג 35: שמ"ב ח 2‡ וְהַכֶּ֣סֶף וְהַזָּהָ֗ב נָתַ֤ן יְהוֹיָקִים֙ לְפַרְעֹ֔ה אַ֚ךְ הֶעֱרִ֣יךְ^a2Kgs.23.35הֶעֱרִיךְקבע את הערך של כל אחד אֶת־הָאָ֔רֶץ לָתֵ֥ת אֶת־הַכֶּ֖סֶף עַל־פִּ֣י פַרְעֹ֑ה אִ֣ישׁ כְּעֶרְכּ֗וֹ נָגַ֞שׂ^b2Kgs.23.35נָגַשׂגבה בכוח אֶת־הַכֶּ֤סֶף וְאֶת־הַזָּהָב֙ אֶת־עַ֣ם הָאָ֔רֶץ לָתֵ֖ת לְפַרְעֹ֥ה נְכֹֽה׃ ס

מלכות יהויקים

(דהי"ב לו 8-5)

36^א מל"ב כג 36: ירמ' כב 18; כו 1; דהי"ב לו 5 בֶּן־עֶשְׂרִ֨ים וְחָמֵ֤שׁ שָׁנָ֨ה יְהוֹיָקִ֣ים בְּמָלְכ֔וֹ וְאַחַ֤ת עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָ֑ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (זבידה) זְבוּדָּ֥ה בַת־פְּדָיָ֖ה מִן־רוּמָֽה׃ 37וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה ^א מל"ב כג 37: כא 7-2 כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־עָשׂ֖וּ אֲבֹתָֽיו׃