מלכים ב יז
מלכים ב פרק יז
נפילת שומרון והגליית עשרת השבטים
1בִּשְׁנַת֙ שְׁתֵּ֣ים עֶשְׂרֵ֔ה לְאָחָ֖ז מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה מָ֠לַךְ א מל"ב יז 1: טו 30 הוֹשֵׁ֨עַ בֶּן־אֵלָ֧ה בְשֹׁמְר֛וֹן עַל־יִשְׂרָאֵ֖ל תֵּ֥שַׁע שָׁנִֽים׃ 2א מל"ב יז 2: מל"א יא 6; טו 26; טז 19, 25, 30; מל"ב יג 2, 11; יד 24; טו 9, 18, 24, 28 וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה רַ֗ק לֹ֚א כְּמַלְכֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר הָי֖וּ לְפָנָֽיו׃ 3א מל"ב יז 3: יח 12-9; הושע י 14; איכה ה 22 עָלָ֣יו עָלָ֔ה שַׁלְמַנְאֶ֖סֶר מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֑וּר וַֽיְהִי־ל֤וֹ הוֹשֵׁ֨עַ֙ עֶ֔בֶד וַיָּ֥שֶׁב ל֖וֹ מִנְחָֽהa2Kgs.17.3יָּשֶׁב לוֹ מִנְחָההעביר לו מס׃ 4וַיִּמְצָא֩ מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֨וּר בְּהוֹשֵׁ֜עַ קֶ֗שֶׁרa2Kgs.17.4קֶשֶׁרבגידה אֲשֶׁ֨ר שָׁלַ֤ח מַלְאָכִים֙ אֶל־ס֣וֹא מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֔יִם וְלֹא־הֶעֱלָ֥ה א מל"ב יז 4: שמ"ב ח 2 מִנְחָ֛ה לְמֶ֥לֶךְ אַשּׁ֖וּר כְּשָׁנָ֣ה בְשָׁנָ֑ה וַֽיַּעַצְרֵ֨הוּ֙b2Kgs.17.4וַיַּעַצְרֵהוּתפס אותו מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר וַיַּאַסְרֵ֖הוּ בֵּ֥ית כֶּֽלֶאc2Kgs.17.4וַיַּאַסְרֵהוּ בֵּית כֶּלֶאוכלא אותו בבית כלא׃ 5וַיַּ֥עַל מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֖וּר בְּכָל־הָאָ֑רֶץ א מל"ב יז 5: הושע יד 1 וַיַּ֨עַל֙ שֹׁמְר֔וֹן וַיָּ֥צַרa2Kgs.17.5יָּצַרשם מצור עָלֶ֖יהָ שָׁלֹ֥שׁ שָׁנִֽים׃ 6בִּשְׁנַ֨ת הַתְּשִׁיעִ֜ית לְהוֹשֵׁ֗עַa2Kgs.17.6בִּשְׁנַת הַתְּשִׁיעִית לְהוֹשֵׁעַשנת 722 לפנה"ס לָכַ֤דb2Kgs.17.6לָכַדכבש מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ אֶת־שֹׁ֣מְר֔וֹן א מל"ב יז 6: דבר' כח 64; כט 27-26 וַיֶּ֥גֶלc2Kgs.17.6יֶּגֶלהגלה אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל אַשּׁ֑וּרָה ב מל"ב יז 6: יח 11; דהי"א ה 26 וַיֹּ֨שֶׁבd2Kgs.17.6יֹּשֶׁביִשב אֹתָ֜ם בַּחְלַ֧ח וּבְחָב֛וֹר נְהַ֥ר ג מל"ב יז 6: ישע' לז 12 גּוֹזָ֖ן וְעָרֵ֥י ד מל"ב יז 6: ברא' י 2; מל"ב יח 11; ישע' יג 17; כא 2; ירמ' כה 25; נא 11, 28; אסתר א 5; דנ' ה 28; ח 20; עזרא ו 2 מָדָֽי׃ פ
7א
מל"ב יז 7:
יהושע כג 16
וַיְהִ֗י
כִּֽי־חָטְא֤וּa2Kgs.17.7וַיְהִי כִּי־חָטְאוּמכיוון שחטאו
בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙
לַיהוָ֣ה
אֱלֹהֵיהֶ֔ם
ב
מל"ב יז 7:
שמות ו 6‡
הַמַּעֲלֶ֤ה
אֹתָם֙
מֵאֶ֣רֶץ
מִצְרַ֔יִם
מִתַּ֕חַת
יַ֖ד
פַּרְעֹ֣ה
מֶֽלֶךְ־מִצְרָ֑יִם
ג
מל"ב יז 7:
שפט' ו 10
וַיִּֽירְא֖וּ
אֱלֹהִ֥ים
אֲחֵרִֽים׃
8א
מל"ב יז 8:
ויק' יח 3;
דבר' יח 12-9
וַיֵּֽלְכוּ֙
בְּחֻקּ֣וֹת
הַגּוֹיִ֔ם
אֲשֶׁר֙
הוֹרִ֣ישׁ
יְהוָ֔ה
מִפְּנֵ֖י
בְּנֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֑ל
ב
מל"ב יז 8:
טז 3;
יז 19
וּמַלְכֵ֥י
יִשְׂרָאֵ֖ל
אֲשֶׁ֥ר
עָשֽׂוּ׃
9וַיְחַפְּא֣וּa2Kgs.17.9יְחַפְּאוּאמרו; או, עשו בסתר; מילה יחידאית
בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל
דְּבָרִים֙
אֲשֶׁ֣ר
לֹא־כֵ֔ן
עַל־יְהוָ֖ה
אֱלֹהֵיהֶ֑ם
וַיִּבְנ֨וּ
לָהֶ֤ם
בָּמוֹת֙b2Kgs.17.9בָּמוֹתמקומות פולחן, בדרך כלל פולחן אלילים
בְּכָל־עָ֣רֵיהֶ֔ם
א
מל"ב יז 9:
יח 8
מִמִּגְדַּ֥ל
נוֹצְרִ֖יםc2Kgs.17.9נוֹצְרִיםשומרים
עַד־עִ֥יר
מִבְצָֽר׃
10וַיַּצִּ֧בוּ
לָהֶ֛ם
א
מל"ב יז 10:
שמות כג 24‡
מַצֵּב֖וֹתa2Kgs.17.10מַצֵּבוֹתאבנים ששימשו עבודת אלילים
ב
מל"ב יז 10:
שפט' ג 7‡;
מל"א יד 23
וַאֲשֵׁרִ֑יםb2Kgs.17.10אֲשֵׁרִיםפסלים של האלילה אשרה
עַ֚ל
כָּל־גִּבְעָ֣ה
גְבֹהָ֔ה
ג
מל"ב יז 10:
ישע' נז 5‡
וְתַ֖חַת
כָּל־עֵ֥ץ
רַעֲנָֽן׃
11וַיְקַטְּרוּ־שָׁם֙
בְּכָל־בָּמ֔וֹת
א
מל"ב יז 11:
דבר' יח 12-9
כַּגּוֹיִ֕ם
אֲשֶׁר־הֶגְלָ֥הa2Kgs.17.11הֶגְלָהגירש
יְהוָ֖ה
מִפְּנֵיהֶ֑ם
וַֽיַּעֲשׂוּ֙
דְּבָרִ֣ים
רָעִ֔ים
ב
מל"ב יז 11:
שפט' ב 12‡
לְהַכְעִ֖יס
אֶת־יְהוָֽה׃
12וַיַּֽעַבְד֖וּ
הַגִּלֻּלִ֑יםa2Kgs.17.12הַגִּלֻּלִיםצואה, מילת גנאי לפסלים
אֲשֶׁ֨ר
אָמַ֤ר
יְהוָה֙
לָהֶ֔ם
א
מל"ב יז 12:
שמות כ 4
לֹ֥א
תַעֲשׂ֖וּ
אֶת־הַדָּבָ֥ר
הַזֶּֽה׃
13א
מל"ב יז 13:
נחמ' ט 30-29
וַיָּ֣עַדa2Kgs.17.13וַיָּעַדהזהיר
יְהוָ֡ה
בְּיִשְׂרָאֵ֣ל
וּבִיהוּדָ֡ה
ב
מל"ב יז 13:
יז 23
בְּיַד֩
כָּל־*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(נביאו)
נְבִיאֵ֨יb2Kgs.17.13חֹזֶהנביא
ג
מל"ב יז 13:
שמ"ב כד 11;
ישע' כט 10;
ל 10;
עמוס ז 12;
מיכה ג 7;
דהי"א כה 5;
כט 29;
דהי"ב ט 29
כָל־חֹזֶ֜ה
ד
מל"ב יז 13:
ירמ' ז 7-3;
יח 11
לֵאמֹ֗ר
שֻׁ֝֠בוּ
מִדַּרְכֵיכֶ֤ם
הָֽרָעִים֙
וְשִׁמְרוּ֙
מִצְוֺתַ֣י
חֻקּוֹתַ֔י
כְּכָ֨ל־הַתּוֹרָ֔ה
אֲשֶׁ֥ר
צִוִּ֖יתִי
אֶת־אֲבֹֽתֵיכֶ֑ם
וַֽאֲשֶׁר֙
שָׁלַ֣חְתִּי
אֲלֵיכֶ֔ם
בְּיַ֖ד
ה
מל"ב יז 13:
כא 10‡
עֲבָדַ֥י
הַנְּבִיאִֽים׃
14וְלֹ֖א
שָׁמֵ֑עוּa2Kgs.17.14לֹא שָׁמֵעוּלא צייתו
א
מל"ב יז 14:
דבר' ט 6‡
וַיַּקְשׁ֤וּ
אֶת־עָרְפָּם֙
כְּעֹ֣רֶף
אֲבוֹתָ֔ם
אֲשֶׁר֙
לֹ֣א
הֶאֱמִ֔ינוּ
בַּֽיהוָ֖ה
אֱלֹהֵיהֶֽם׃
15א
מל"ב יז 15:
ויק' כו 15‡;
יחז' ה 6;
כ 13,
16,
24;
עמוס ב 4
וַיִּמְאֲס֣וּa2Kgs.17.15יִּמְאֲסוּדחו
אֶת־חֻקָּ֗יו
ב
מל"ב יז 15:
ישע' לג 8
וְאֶת־בְּרִיתוֹ֙
אֲשֶׁ֣ר
ג
מל"ב יז 15:
שמות כד 8-6;
דבר' כט 24
כָּרַ֣ת
אֶת־אֲבוֹתָ֔ם
וְאֵת֙
עֵֽדְוֺתָ֔יו
אֲשֶׁ֥ר
הֵעִ֖יד
בָּ֑ם
ד
מל"ב יז 15:
ירמ' ב 5;
יונה ב 9;
רומ' א 22-21
וַיֵּ֨לְכ֜וּ
אַחֲרֵ֤י
הַהֶ֨בֶל֙
וַיֶּהְבָּ֔לוּb2Kgs.17.15וַיֶּהְבָּלוּוהיו בעצמם להבל
וְאַחֲרֵ֤י
הַגּוֹיִם֙
אֲשֶׁ֣ר
סְבִֽיבֹתָ֔ם
אֲשֶׁ֨ר
ה
מל"ב יז 15:
דבר' יב 31-30
צִוָּ֤ה
יְהוָה֙
אֹתָ֔ם
לְבִלְתִּ֖י
עֲשׂ֥וֹת
כָּהֶֽםc2Kgs.17.15לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת כָּהֶםשלא יעשו כמו שהם עושים׃
16וַיַּעַזְב֗וּ
אֶת־כָּל־מִצְוֺת֙
יְהוָ֣ה
אֱלֹהֵיהֶ֔ם
וַיַּעֲשׂ֥וּ
לָהֶ֛ם
מַסֵּכָ֖הa2Kgs.17.16מַסֵּכָהפסל שיוצקים ממתכת
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(שנים)
שְׁנֵ֣י
א
מל"ב יז 16:
מל"א י 29;
יב 28;
הושע ח 6-4
עֲגָלִ֑ים
וַיַּעֲשׂ֣וּ
ב
מל"ב יז 16:
שפט' ג 7
אֲשֵׁירָ֗ה
ג
מל"ב יז 16:
דבר' ד 19;
יז 3;
מל"ב כא 3;
ירמ' ח 2;
דהי"ב לג 3;
מה"ש ז 42
וַיִּֽשְׁתַּחֲווּ֙
לְכָל־צְבָ֣א
הַשָּׁמַ֔יִם
ד
מל"ב יז 16:
מל"א טז 31
וַיַּעַבְד֖וּ
אֶת־הַבָּֽעַל׃
17א
מל"ב יז 17:
ויק' יח 21‡;
מל"ב טז 3;
כא 6
וַֽ֠יַּעֲבִירוּ
אֶת־בְּנֵיהֶ֤ם
וְאֶת־בְּנֽוֹתֵיהֶם֙
בָּאֵ֔שׁa2Kgs.17.17וַיַּעֲבִירוּ... בָּאֵשׁהקריבו לאליל מולך
ב
מל"ב יז 17:
דבר' יח 10‡
וַיִּקְסְמ֥וּ
קְסָמִ֖יםb2Kgs.17.17יִּקְסְמוּ קְסָמִיםעסקו במעשי כישוף
וַיְנַחֵ֑שׁוּc2Kgs.17.17יְנַחֵשׁוּניחשו עתידות
ג
מל"ב יז 17:
מל"א כא 20;
כא 25;
רומ' ז 14
וַיִּֽתְמַכְּר֗וּ
לַעֲשׂ֥וֹת
הָרַ֛ע
בְּעֵינֵ֥י
יְהוָ֖ה
ד
מל"ב יז 17:
שפט' ב 12‡
לְהַכְעִיסֽוֹ׃
18א
מל"ב יז 18:
דבר' ט 8;
מל"א יא 9
וַיִּתְאַנַּ֨ףa2Kgs.17.18יִּתְאַנַּףכעס
יְהוָ֤ה
מְאֹד֙
בְּיִשְׂרָאֵ֔ל
ב
מל"ב יז 18:
כג 27;
ירמ' לב 31
וַיְסִרֵ֖ם
מֵעַ֣ל
פָּנָ֑יוb2Kgs.17.18יְסִרֵם מֵעַל פָּנָיוסילק, גירש אותם מפניו, מארץ ישראל
לֹ֣א
נִשְׁאַ֔ר
רַ֛ק
שֵׁ֥בֶט
יְהוּדָ֖ה
לְבַדּֽוֹ׃
19א
מל"ב יז 19:
מל"א יד 24-22
גַּם־יְהוּדָ֕ה
לֹ֣א
שָׁמַ֔ר
אֶת־מִצְוֺ֖ת
יְהוָ֣ה
אֱלֹהֵיהֶ֑ם
ב
מל"ב יז 19:
טז 3
וַיֵּ֣לְכ֔וּ
בְּחֻקּ֥וֹת
יִשְׂרָאֵ֖ל
אֲשֶׁ֥ר
עָשֽׂוּ׃
20א
מל"ב יז 20:
ויק' כו 44;
מל"ב כג 27;
ישע' מא 9;
נד 7-6;
ירמ' ו 30;
ז 29;
יד 19;
לא 37;
לג 26-24;
הושע ד 6;
ט 17;
תהל' עח 59,
67;
איכה ה 22
וַיִּמְאַ֨ס
יְהוָ֜ה
בְּכָל־זֶ֤רַע
יִשְׂרָאֵל֙a2Kgs.17.20כָל־זֶרַע יִשְׂרָאֵלכאן כולל גם את ממלכת ישראל וגם את ממלכת יהודה
וַיְעַנֵּ֔םb2Kgs.17.20יְעַנֵּםעינה אותם
ב
מל"ב יז 20:
שפט' ב 14;
מל"ב יג 3;
טו 29;
תהל' קו 41
וַֽיִּתְּנֵ֖ם
בְּיַד־שֹׁסִ֑יםc2Kgs.17.20שֹׁסִיםשודדים, בוזזים
עַ֛ד
אֲשֶׁ֥ר
ג
מל"ב יז 20:
יג 23
הִשְׁלִיכָ֖ם
מִפָּנָֽיו׃
21א
מל"ב יז 21:
מל"א יא 11,
31
כִּֽי־קָרַ֣ע
יִשְׂרָאֵ֗לa2Kgs.17.21כִּי־קָרַע יִשְׂרָאֵלכאשר הוא (אלוהים) קרע את ישראל מבית דוד; או, כאשר קרע ישראל את עצמו מבית דוד
מֵעַל֙
בֵּ֣ית
דָּוִ֔ד
ב
מל"ב יז 21:
מל"א יב 20
וַיַּמְלִ֖יכוּ
אֶת־יָרָבְעָ֣ם
בֶּן־נְבָ֑ט
ג
מל"ב יז 21:
מל"א יב 33-28
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(וידא)
וַיַּדַּ֨חb2Kgs.17.21וַיַּדַּחהדיח, הרחיק
יָרָבְעָ֤ם
אֶת־יִשְׂרָאֵל֙
מֵאַחֲרֵ֣י
יְהוָ֔ה
וְהֶחֱטֵיאָ֖ם
חֲטָאָ֥ה
גְדוֹלָֽה׃
22וַיֵּֽלְכוּ֙
בְּנֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֔ל
בְּכָל־חַטֹּ֥אות
יָרָבְעָ֖ם
אֲשֶׁ֣ר
עָשָׂ֑ה
לֹא־סָ֖רוּ
מִמֶּֽנָּה׃
23א
מל"ב יז 23:
יג 23
עַ֠ד
אֲשֶׁר־הֵסִ֨יר
יְהוָ֤ה
אֶת־יִשְׂרָאֵל֙
מֵעַ֣ל
פָּנָ֔יו
כַּאֲשֶׁ֣ר
ב
מל"ב יז 23:
יז 13
דִּבֶּ֔ר
בְּיַ֖ד
ג
מל"ב יז 23:
כא 10‡
כָּל־עֲבָדָ֣יו
הַנְּבִיאִ֑ים
ד
מל"ב יז 23:
דבר' כח 64;
כט 27-26;
מל"ב יז 6
וַיִּ֨גֶלa2Kgs.17.23וַיִּגֶלוהוא הגלה את
יִשְׂרָאֵ֜ל
מֵעַ֤ל
אַדְמָתוֹ֙
אַשּׁ֔וּרָה
עַ֖ד
הַיּ֥וֹם
הַזֶּֽה׃
פ
איכלוסה מחדש של שומרון
24א
מל"ב יז 24:
עזרא ד 2,
10
וַיָּבֵ֣א
מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֡וּר
מִבָּבֶ֡ל
וּ֠מִכּוּ֠תָה
ב
מל"ב יז 24:
יח 34
וּמֵעַוָּ֤א
ג
מל"ב יז 24:
במד' לד 8‡
וּמֵֽחֲמָת֙
וּסְפַרְוַ֔יִם
וַיֹּ֨שֶׁב֙a2Kgs.17.24וַיֹּשֶׁבוהוא יישב אותם
בְּעָרֵ֣י
שֹֽׁמְר֔וֹן
תַּ֖חַתb2Kgs.17.24תַּחַתבמקום
בְּנֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֑ל
וַיִּֽרְשׁוּ֙
אֶת־שֹׁ֣מְר֔וֹן
וַיֵּֽשְׁב֖וּ
בְּעָרֶֽיהָ׃
25וַיְהִ֗י
בִּתְחִלַּת֙
שִׁבְתָּ֣ם
שָׁ֔ם
א
מל"ב יז 25:
יז 41-32
לֹ֥א
יָרְא֖וּ
אֶת־יְהוָ֑ה
וַיְשַׁלַּ֨ח
יְהוָ֤ה
בָּהֶם֙
אֶת־הָ֣אֲרָי֔וֹת
וַיִּֽהְי֥וּ
הֹרְגִ֖ים
בָּהֶֽם׃
26וַיֹּאמְר֗וּ
לְמֶ֣לֶךְ
אַשּׁוּר֮
לֵאמֹר֒
הַגּוֹיִ֗ם
אֲשֶׁ֤ר
הִגְלִ֨יתָ֙
וַתּ֨וֹשֶׁב֙
בְּעָרֵ֣י
שֹׁמְר֔וֹן
לֹ֣א
יָֽדְע֔וּ
אֶת־מִשְׁפַּ֖טa2Kgs.17.26מִשְׁפַּטדרכי הפולחן, המנהגים שלי...
אֱלֹהֵ֣י
הָאָ֑רֶץ
וַיְשַׁלַּח־בָּ֣ם
אֶת־הָאֲרָי֗וֹת
וְהִנָּם֙
מְמִיתִ֣ים
אוֹתָ֔ם
כַּאֲשֶׁר֙
אֵינָ֣ם
יֹדְעִ֔ים
אֶת־מִשְׁפַּ֖ט
אֱלֹהֵ֥י
הָאָֽרֶץ׃
27וַיְצַ֨ו
מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֜וּר
לֵאמֹ֗ר
הֹלִ֤יכוּ
שָׁ֨מָּה֙
אֶחָ֤ד
מֵהַכֹּֽהֲנִים֙
אֲשֶׁ֣ר
הִגְלִיתֶ֣ם
מִשָּׁ֔ם
וְיֵלְכ֖וּ
וְיֵ֣שְׁבוּ
שָׁ֑ם
וְיֹרֵ֕םa2Kgs.17.27יֹרֵםילמד אותם
אֶת־מִשְׁפַּ֖ט
אֱלֹהֵ֥י
הָאָֽרֶץ׃
28וַיָּבֹ֞א
אֶחָ֣ד
מֵהַכֹּהֲנִ֗ים
אֲשֶׁ֤ר
הִגְלוּ֙
מִשֹּׁ֣מְר֔וֹן
וַיֵּ֖שֶׁב
בְּבֵֽית־אֵ֑ל
וַֽיְהִי֙
מוֹרֶ֣ה
אֹתָ֔ם
אֵ֖יךְ
יִֽירְא֥וּ
אֶת־יְהוָֽה׃
29וַיִּהְי֣וּ
עֹשִׂ֔ים
א
מל"ב יז 29:
מיכה ד 5
גּ֥וֹי
גּ֖וֹי
אֱלֹהָ֑יוa2Kgs.17.29וַיִּהְיוּ... אֱלֹהָיוכל הגויים האלה עשו גם את אלוהיהם
וַיַּנִּ֣יחוּ
׀
ב
מל"ב יז 29:
מל"א יב 32-31;
יג 32
בְּבֵ֣ית
הַבָּמ֗וֹתb2Kgs.17.29בְּבֵית הַבָּמוֹתהבית ששימש לפולחנם
אֲשֶׁ֤ר
עָשׂוּ֙
הַשֹּׁ֣מְרֹנִ֔ים
גּ֥וֹי
גּוֹי֙
בְּעָ֣רֵיהֶ֔ם
אֲשֶׁ֛ר
הֵ֥ם
יֹשְׁבִ֖ים
שָֽׁם׃
30א
מל"ב יז 30:
יז 24
וְאַנְשֵׁ֣י
בָבֶ֗ל
עָשׂוּ֙
אֶת־סֻכּ֣וֹת
בְּנ֔וֹת
וְאַנְשֵׁי־כ֔וּת
עָשׂ֖וּ
אֶת־נֵֽרְגַ֑ל
וְאַנְשֵׁ֥י
חֲמָ֖ת
עָשׂ֥וּ
אֶת־אֲשִׁימָֽא׃
31וְהָעַוִּ֛ים
עָשׂ֥וּ
נִבְחַ֖ז
וְאֶת־תַּרְתָּ֑ק
וְהַסְפַרְוִ֗ים
א
מל"ב יז 31:
ויק' יח 21‡;
מל"ב יז 17
שֹׂרְפִ֤ים
אֶת־בְּנֵיהֶם֙
בָּאֵ֔שׁ
ב
מל"ב יז 31:
יט 37;
ישע' לז 38
לְאַדְרַמֶּ֥לֶךְ
וַֽעֲנַמֶּ֖לֶךְ
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(אלה)
אֱלֹהֵ֥י
ג
מל"ב יז 31:
יז 24
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ספרים)
סְפַרְוָֽיִם׃
32וַיִּהְי֥וּ
יְרֵאִ֖ים
אֶת־יְהוָ֑ה
א
מל"ב יז 32:
מל"א יב 31
וַיַּעֲשׂ֨וּ
לָהֶ֤ם
מִקְצוֹתָם֙a2Kgs.17.32מִקְצוֹתָםמתוך כל אנשיהם; או, מהאנשים האצילים שלהם
כֹּהֲנֵ֣י
בָמ֔וֹת
ב
מל"ב יז 32:
עזרא ד 2
וַיִּהְי֛וּ
עֹשִׂ֥ים
לָהֶ֖םb2Kgs.17.32עֹשִׂים לָהֶםכיהנו בעבורם
בְּבֵ֥ית
הַבָּמֽוֹת׃
33א
מל"ב יז 33:
צפנ' א 5
אֶת־יְהוָ֖ה
הָי֣וּ
יְרֵאִ֑ים
וְאֶת־אֱלֹֽהֵיהֶם֙
הָי֣וּ
עֹֽבְדִ֔ים
כְּמִשְׁפַּט֙
הַגּוֹיִ֔ם
אֲשֶׁר־הִגְל֥וּ
אֹתָ֖ם
מִשָּֽׁם׃
34עַ֣ד
הַיּ֤וֹם
הַזֶּה֙
הֵ֣ם
עֹשִׂ֔ים
כַּמִּשְׁפָּטִ֖ים
הָרִֽאשֹׁנִ֑יםa2Kgs.17.34כַּמִּשְׁפָּטִים הָרִאשֹׁנִיםכמנהגיהם הקודמים
אֵינָ֤ם
יְרֵאִים֙
אֶת־יְהוָ֔ה
וְאֵינָ֣ם
עֹשִׂ֗ים
כְּחֻקֹּתָם֙
וּכְמִשְׁפָּטָ֔ם
וְכַתּוֹרָ֣ה
וְכַמִּצְוָ֗ה
אֲשֶׁ֨ר
צִוָּ֤ה
יְהוָה֙
אֶת־בְּנֵ֣י
יַעֲקֹ֔ב
א
מל"ב יז 34:
ברא' לב 29;
לה 10
אֲשֶׁר־שָׂ֥ם
שְׁמ֖וֹb2Kgs.17.34שָׂם שְׁמוֹקרא בשם
יִשְׂרָאֵֽל׃
35א
מל"ב יז 35:
שמות כד 8-6;
דבר' כט 25-24
וַיִּכְרֹ֨ת
יְהוָ֤ה
אִתָּם֙
בְּרִ֔ית
וַיְצַוֵּ֣ם
לֵאמֹ֔ר
ב
מל"ב יז 35:
שפט' ו 10;
מל"א ח 60‡
לֹ֥א
תִֽירְא֖וּ
אֱלֹהִ֣ים
אֲחֵרִ֑ים
ג
מל"ב יז 35:
שמות כ 5;
כג 24;
יהושע כג 7
וְלֹא־תִשְׁתַּחֲו֣וּ
לָהֶ֔ם
וְלֹ֣א
תַעַבְד֔וּם
וְלֹ֥א
תִזְבְּח֖וּ
לָהֶֽם׃
36כִּ֣י
אִֽם־אֶת־יְהוָ֗ה
אֲשֶׁר֩
א
מל"ב יז 36:
שמות ו 6‡
הֶעֱלָ֨ה
אֶתְכֶ֜ם
מֵאֶ֧רֶץ
מִצְרַ֛יִם
ב
מל"ב יז 36:
שמות ג 20‡
בְּכֹ֧חַ
גָּד֛וֹל
וּבִזְר֥וֹעַ
נְטוּיָ֖ה
ג
מל"ב יז 36:
ויק' יט 32;
דבר' ו 13;
יג 4
אֹת֣וֹ
תִירָ֑אוּ
וְל֥וֹ
תִֽשְׁתַּחֲו֖וּ
וְל֥וֹ
תִזְבָּֽחוּ׃
37וְאֶת־הַחֻקִּ֨ים
וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִ֜ים
וְהַתּוֹרָ֤ה
וְהַמִּצְוָה֙
אֲשֶׁ֣ר
כָּתַ֣ב
לָכֶ֔ם
א
מל"ב יז 37:
דבר' ה 32‡
תִּשְׁמְר֥וּן
לַעֲשׂ֖וֹת
כָּל־הַיָּמִ֑ים
וְלֹ֥א
תִֽירְא֖וּ
אֱלֹהִ֥ים
אֲחֵרִֽים׃
38א
מל"ב יז 38:
דבר' ד 23,
31
וְהַבְּרִ֛ית
אֲשֶׁר־כָּרַ֥תִּי
אִתְּכֶ֖ם
לֹ֣א
תִשְׁכָּ֑חוּ
וְלֹ֥א
תִֽירְא֖וּ
אֱלֹהִ֥ים
אֲחֵרִֽים׃
39כִּ֛י
אִֽם־אֶת־יְהוָ֥ה
אֱלֹהֵיכֶ֖ם
תִּירָ֑אוּ
וְהוּא֙
יַצִּ֣יל
אֶתְכֶ֔ם
מִיַּ֖ד
כָּל־אֹיְבֵיכֶֽם׃
40וְלֹ֖א
שָׁמֵ֑עוּa2Kgs.17.40לֹא שָׁמֵעוּלא צייתו
כִּ֛י
אִֽם־כְּמִשְׁפָּטָ֥ם
הָֽרִאשׁ֖וֹן
הֵ֥ם
עֹשִֽׂים׃
41וַיִּהְי֣וּ
׀
הַגּוֹיִ֣ם
הָאֵ֗לֶּה
א
מל"ב יז 41:
צפנ' א 5;
מתי ו 24
יְרֵאִים֙
אֶת־יְהוָ֔ה
וְאֶת־פְּסִֽילֵיהֶ֖ם
הָי֣וּ
עֹֽבְדִ֑ים
גַּם־בְּנֵיהֶ֣ם
׀
וּבְנֵ֣י
בְנֵיהֶ֗ם
כַּאֲשֶׁ֨ר
עָשׂ֤וּ
אֲבֹתָם֙
הֵ֣ם
עֹשִׂ֔ים
עַ֖ד
הַיּ֥וֹם
הַזֶּֽה׃
פ