דברי הימים ב ט

דברי הימים ב פרק ט

מלכת שבא

(מל"א י 13-1)

1^א דהי"ב ט 1: ברא' י 7‡; מל"א י 13-1; מתי יב 42; לוקס יא 31 וּמַֽלְכַּת־שְׁבָ֗א שָֽׁמְעָה֮ אֶת־שֵׁ֣מַע^a2Chr.9.1אֶת־שֵׁמַעעל אודות שְׁלֹמֹה֒ וַתָּב֣וֹא לְנַסּוֹת֩ אֶת־שְׁלֹמֹ֨ה ^ב דהי"ב ט 1: שפט' יד 14-12; תהל' מט 5; משלי א 6; דנ' ח 23 בְחִיד֜וֹת בִּירֽוּשָׁלִַ֗ם בְּחַ֣יִל כָּבֵ֣ד^b2Chr.9.1בְּחַיִל כָּבֵדעם פמליה גדולה מְאֹ֡ד וּ֠גְמַלִּים נֹשְׂאִ֨ים ^ג דהי"ב ט 1: מל"א י 10 בְּשָׂמִ֧ים וְזָהָ֛ב לָרֹ֖ב וְאֶ֣בֶן יְקָרָ֑ה וַתָּבוֹא֙ אֶל־שְׁלֹמֹ֔ה וַתְּדַבֵּ֣ר עִמּ֔וֹ אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה עִם־לְבָבָֽהּ^c2Chr.9.1כָּל...־לְבָבָהּכל מה שרצתה לשאול ועניין אותה׃ 2וַיַּגֶּד־לָ֥הּ שְׁלֹמֹ֖ה אֶת־כָּל־דְּבָרֶ֑יהָ^a2Chr.9.2וַיַּגֶּד...־דְּבָרֶיהָשלמה ענה את כל שאלותיה וְלֹֽא־נֶעְלַ֤ם דָּבָר֙ מִשְּׁלֹמֹ֔ה אֲשֶׁ֧ר לֹ֦א הִגִּ֖יד לָֽהּ׃ 3^א דהי"ב ט 3: לוקס יב 27 וַתֵּ֨רֶא֙ מַֽלְכַּת־שְׁבָ֔א אֵ֖ת חָכְמַ֣ת שְׁלֹמֹ֑ה וְהַבַּ֖יִת אֲשֶׁ֥ר בָּנָֽה׃ 4וּמַאֲכַ֣ל שֻׁלְחָנ֡וֹ וּמוֹשַׁ֣ב עֲבָדָיו֩^a2Chr.9.4מוֹשַׁב עֲבָדָיוסדר ישיבת אנשי חצרו וּמַעֲמַ֨ד מְשָׁרְתָ֜יו^b2Chr.9.4מַעֲמַד מְשָׁרְתָיוהתנהגות העומדים לשרתו ואת אלה שסועדים עמו וּמַלְבּֽוּשֵׁיהֶ֗ם וּמַשְׁקָיו֙^c2Chr.9.4מַשְׁקָיואלה שמגישים משקאות וּמַלְבּ֣וּשֵׁיהֶ֔ם וַעֲלִיָּת֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יַעֲלֶ֖ה בֵּ֣ית יְהוָ֑ה^d2Chr.9.4עֲלִיָּתוֹ... יהוהקרבנות העולה שהקריב במקדש וְלֹא־הָ֥יָה ע֛וֹד בָּ֖הּ רֽוּחַ^e2Chr.9.4לֹא־הָיָה... רוּחַלא נשמה מרוב תימהון והתפעלות׃ 5וַתֹּ֨אמֶר֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ אֱמֶת֙ הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר שָׁמַ֖עְתִּי בְּאַרְצִ֑י עַל־דְּבָרֶ֖יךָ וְעַל־חָכְמָתֶֽךָ׃ 6וְלֹֽא־הֶאֱמַ֣נְתִּי לְדִבְרֵיהֶ֗ם עַ֤ד אֲשֶׁר־בָּ֨אתִי֙ וַתִּרְאֶ֣ינָה עֵינַ֔י וְהִנֵּה֙ לֹ֣א הֻגַּד־לִ֔י חֲצִ֖י מַרְבִּ֣ית חָכְמָתֶ֑ךָ^a2Chr.9.6מַרְבִּית חָכְמָתֶךָחכמתך הגדולה יָסַ֕פְתָּ^b2Chr.9.6יָסַפְתָּהוספת עַל־הַשְּׁמוּעָ֖ה אֲשֶׁ֥ר שָׁמָֽעְתִּי׃ 7^א דהי"ב ט 7: משלי ח 34 אַשְׁרֵ֣י אֲנָשֶׁ֔יךָ וְאַשְׁרֵ֖י עֲבָדֶ֣יךָ אֵ֑לֶּה הָעֹמְדִ֤ים לְפָנֶ֨יךָ֙ תָּמִ֔יד וְשֹׁמְעִ֖ים אֶת־חָכְמָתֶֽךָ׃ 8^א דהי"ב ט 8: מל"א ה 21; דהי"א כח 5; כט 23 יְהִ֨י יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ בָּר֔וּךְ אֲשֶׁ֣ר ׀ חָפֵ֣ץ בְּךָ֗^a2Chr.9.8חָפֵץ בְּךָאהב אותך ובחר בך לְתִתְּךָ֤^b2Chr.9.8לְתִתְּךָלשים אותך עַל־כִּסְאוֹ֙ לְמֶ֔לֶךְ לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ ^ב דהי"ב ט 8: דבר' ז 8; דהי"ב ב 10 בְּאַהֲבַ֨ת אֱלֹהֶ֤יךָ אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ לְהַעֲמִיד֣וֹ לְעוֹלָ֔ם וַיִּתֶּנְךָ֤ עֲלֵיהֶם֙ לְמֶ֔לֶךְ ^ג דהי"ב ט 8: שמ"ב ח 15; כג 3; תהל' עב 2-1 לַעֲשׂ֖וֹת מִשְׁפָּ֥ט וּצְדָקָֽה׃ 9^א דהי"ב ט 9: מל"א י 2 וַתִּתֵּ֨ן לַמֶּ֜לֶךְ מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֣ים ׀ כִּכַּ֣ר^a2Chr.9.9מֵאָה וְעֶשְׂרִים כִּכַּרכ־4 טונות זָהָ֗ב וּבְשָׂמִ֛ים לָרֹ֥ב מְאֹ֖ד וְאֶ֣בֶן יְקָרָ֑ה וְלֹ֤א הָיָה֙ כַּבֹּ֣שֶׂם הַה֔וּא אֲשֶׁר־נָתְנָ֥ה מַֽלְכַּת־שְׁבָ֖א לַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹֽה׃ 10^א דהי"ב ט 10: מל"א ט 28-27‡ וְגַם־עַבְדֵ֤י ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (חירם) חוּרָם֙ וְעַבְדֵ֣י שְׁלֹמֹ֔ה ^ב דהי"ב ט 10: מל"א י 10; דהי"ב ח 18 אֲשֶׁר־הֵבִ֥יאוּ זָהָ֖ב מֵאוֹפִ֑יר הֵבִ֛יאוּ עֲצֵ֥י אַלְגּוּמִּ֖ים^a2Chr.9.10עֲצֵי אַלְגּוּמִּיםנקראים עצי אלמוגים בקטע המקביל, עצים שלא גדלים באזור הים התיכון והובאו מהמזרח הרחוק וְאֶ֥בֶן יְקָרָֽה׃ 11וַיַּ֣עַשׂ הַ֠מֶּלֶךְ אֶת־עֲצֵ֨י הָֽאַלְגּוּמִּ֜ים מְסִלּ֤וֹת^a2Chr.9.11מְסִלּוֹתמעבָר לבית ה' במדרגות ומעקה (במל"א יב במקום "מסילות" מופיעה המילה "מסעד"); או, מדרגות; או, תמיכות לְבֵית־יְהוָה֙ וּלְבֵ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ וְכִנֹּר֥וֹת וּנְבָלִ֖ים לַשָּׁרִ֑ים וְלֹא־נִרְא֥וּ כָהֵ֛ם לְפָנִ֖ים^b2Chr.9.11לְפָנִיםלפני מלוך המלך שלמה בְּאֶ֥רֶץ יְהוּדָֽה׃ 12וְהַמֶּ֨לֶךְ שְׁלֹמֹ֜ה נָתַ֣ן לְמַֽלְכַּת־שְׁבָ֗א אֶת־כָּל־חֶפְצָהּ֙ אֲשֶׁ֣ר שָׁאָ֔לָה מִלְּבַ֖ד אֲשֶׁר־הֵבִ֣יאָה אֶל־הַמֶּ֑לֶךְ^a2Chr.9.12מִלְּבַד... הַמֶּלֶךְמלבד המתנות שנתן לה תמורת מה שהיא הביאה לו וַֽתַּהֲפֹ֛ךְ^b2Chr.9.12תַּהֲפֹךְפנתה וַתֵּ֥לֶךְ לְאַרְצָ֖הּ הִ֥יא וַעֲבָדֶֽיהָ׃ פ

עושרו של שלמה ותהילתו

(מל"א י 29-14; דהי"ב א 17-14)

13^א דהי"ב ט 13: מל"א י 28-10 וַיְהִי֙ מִשְׁקַ֣ל הַזָּהָ֔ב אֲשֶׁר־בָּ֥א לִשְׁלֹמֹ֖ה בְּשָׁנָ֣ה אֶחָ֑ת שֵׁ֥שׁ מֵא֛וֹת וְשִׁשִּׁ֥ים וָשֵׁ֖שׁ כִּכְּרֵ֥י זָהָֽב^a2Chr.9.13שֵׁשׁ... זָהָב22 טונות׃ 14לְבַ֞ד מֵאַנְשֵׁ֧י הַתָּרִ֛ים^a2Chr.9.14אַנְשֵׁי הַתָּרִיםהם סוחרים שנעים בין ארצות ומשלמים מסים לממשלה וְהַסֹּחֲרִ֖ים^b2Chr.9.14סֹּחֲרִיםמקומיים מְבִיאִ֑ים ^א דהי"ב ט 14: ישע' יג 20; ירמ' ג 2; תהל' סח 30; עב 10; נחמ' ב 19; דהי"ב יז 11; מה"ש ב 11 וְכָל־מַלְכֵ֤י עֲרַב֙ ^ב דהי"ב ט 14: מל"א כ 24; מל"ב יח 24; חגי א 1 וּפַח֣וֹת^c2Chr.9.14פַחוֹתמושלי הָאָ֔רֶץ מְבִיאִ֛ים זָהָ֥ב וָכֶ֖סֶף לִשְׁלֹמֹֽה׃ 15^א דהי"ב ט 15: מל"א יד 27-26; דהי"ב יב 10-9 וַיַּ֨עַשׂ הַמֶּ֧לֶךְ שְׁלֹמֹ֛ה מָאתַ֥יִם צִנָּ֖ה^a2Chr.9.15צִנָּהמגנים גדולים זָהָ֣ב שָׁח֑וּט^b2Chr.9.15שָׁחוּטרקוע שֵׁ֤שׁ מֵאוֹת֙^c2Chr.9.15שֵׁשׁ מֵאוֹת600 שקל במשקל זָהָ֣ב שָׁח֔וּט יַעֲלֶ֖ה עַל־הַצִּנָּ֥ה הָאֶחָֽת׃ 16וּשְׁלֹשׁ־מֵא֤וֹת מָֽגִנִּים֙ זָהָ֣ב שָׁח֔וּט שְׁלֹ֤שׁ מֵאוֹת֙ זָהָ֔ב יַעֲלֶ֖ה עַל־הַמָּגֵ֣ן הָאֶחָ֑ת וַיִּתְּנֵ֣ם הַמֶּ֔לֶךְ ^א דהי"ב ט 16: מל"א ז 2 בְּבֵ֖ית יַ֥עַר הַלְּבָנֽוֹן׃ פ

17וַיַּ֧עַשׂ הַמֶּ֛לֶךְ ^א דהי"ב ט 17: תהל' מה 9 כִּסֵּא־שֵׁ֖ן^a2Chr.9.17כִּסֵּא־שֵׁןבכיסא המלך היו לוחיות שנהב גָּד֑וֹל וַיְצַפֵּ֖הוּ זָהָ֥ב טָהֽוֹר׃ 18וְשֵׁ֣שׁ מַעֲל֣וֹת^a2Chr.9.18מַעֲלוֹתמדרגות לַ֠כִּסֵּא וְכֶ֨בֶשׁ^b2Chr.9.18כֶבֶשׁלוח משופע שעליו היו עולים על המדרגה התחתונה של הכיסא, שימש אולי הדום רגליים למלך בַּזָּהָ֤ב לַכִּסֵּא֙ מָאֳחָזִ֔ים^c2Chr.9.18מָאֳחָזִיםדבוקים, מחוברים וְיָד֛וֹת מִזֶּ֥ה וּמִזֶּ֖ה עַל־מְק֣וֹם הַשָּׁ֑בֶת^d2Chr.9.18יָדוֹת... הַשָּׁבֶתסָמוֹכות או משענות לזרועות בשני צדי המושב וּשְׁנַ֣יִם אֲרָי֔וֹת עֹמְדִ֖ים אֵ֥צֶל הַיָּדֽוֹת׃ 19וּשְׁנֵ֧ים עָשָׂ֣ר אֲרָי֗וֹת עֹמְדִ֥ים שָׁ֛ם עַל־שֵׁ֥שׁ הַֽמַּעֲל֖וֹת מִזֶּ֣ה וּמִזֶּ֑ה לֹא־נַעֲשָׂ֥ה כֵ֖ן לְכָל־מַמְלָכָֽה^a2Chr.9.19לְכָל־מַמְלָכָהלכל ממלכה אחרת׃ 20וְ֠כֹל כְּלֵ֞י מַשְׁקֵ֨ה הַמֶּ֤לֶךְ שְׁלֹמֹה֙ זָהָ֔ב וְכֹ֗ל כְּלֵ֛י בֵּֽית־יַ֥עַר הַלְּבָנ֖וֹן זָהָ֣ב סָג֑וּר^a2Chr.9.20סָגוּרטהור אֵ֣ין כֶּ֗סֶף נֶחְשָׁ֛ב בִּימֵ֥י שְׁלֹמֹ֖ה לִמְאֽוּמָה^b2Chr.9.20לִמְאוּמָהלבעל ערך׃ 21^א דהי"ב ט 21: מל"א ט 28-26; כב 49; דהי"ב כ 37-36 כִּֽי־אֳנִיּ֤וֹת לַמֶּ֨לֶךְ֙ הֹלְכ֣וֹת תַּרְשִׁ֔ישׁ^a2Chr.9.21תַּרְשִׁישׁיש המזהים את העיר תרשיש בחוף המזרחי של הים התיכון, ויש המזהים אותה בספרד שבמערב הים התיכון. כאן הכוונה לאניות גדולות עִ֖ם עַבְדֵ֣י חוּרָ֑ם אַחַת֩ לְשָׁל֨וֹשׁ שָׁנִ֜ים תָּב֣וֹאנָה ׀ אֳנִיּ֣וֹת תַּרְשִׁ֗ישׁ נֹֽשְׂאוֹת֙ זָהָ֣ב וָכֶ֔סֶף שֶׁנְהַבִּ֥ים וְקוֹפִ֖ים וְתוּכִּיִּֽים^b2Chr.9.21קוֹפִים וְתוּכִּיִּיםהמובן הכי סביר: קופים גדולים וקטנים׃ פ

22^א דהי"ב ט 22: מל"א ג 13-12; ה 10; דהי"ב א 12; מתי ו 29; לוקס יב 27 וַיִּגְדַּל֙ הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֔ה מִכֹּ֖ל מַלְכֵ֣י הָאָ֑רֶץ לְעֹ֖שֶׁר וְחָכְמָֽה׃ 23וְכֹל֙ מַלְכֵ֣י הָאָ֔רֶץ מְבַקְשִׁ֖ים אֶת־פְּנֵ֣י שְׁלֹמֹ֑ה לִשְׁמֹ֨עַ֙ ^א דהי"ב ט 23: מל"א ג 12, 28; ה 11-9, 26; קהלת א 16 אֶת־חָכְמָת֔וֹ אֲשֶׁר־נָתַ֥ן הָאֱלֹהִ֖ים בְּלִבּֽוֹ׃ 24^א דהי"ב ט 24: תהל' סח 30; עב 10 וְהֵ֣ם מְבִיאִ֣ים אִ֣ישׁ מִנְחָת֡וֹ^a2Chr.9.24מִנְחָתוֹמתנתו כְּלֵ֣י כֶסֶף֩ וּכְלֵ֨י זָהָ֤ב וּשְׂלָמוֹת֙ נֵ֣שֶׁק^b2Chr.9.24נֵשֶׁקכפשוטו; או, מור, אבקה שהוכנה משרף של עץ ששימש בסיס למיני בשמים וּבְשָׂמִ֔ים סוּסִ֖ים וּפְרָדִ֑ים דְּבַר־שָׁנָ֖ה בְּשָׁנָֽה׃ פ

25^א דהי"ב ט 25: דבר' יז 16; מל"א ה 6; י 26; דהי"ב א 17-14 וַיְהִ֨י לִשְׁלֹמֹ֜ה אַרְבַּעַת֩ אֲלָפִ֨ים אֻֽרְי֤וֹת^a2Chr.9.25אֻרְיוֹתאורוות סוּסִים֙ וּמַרְכָּב֔וֹת וּשְׁנֵים־עָשָׂ֥ר אֶ֖לֶף פָּרָשִׁ֑ים וַיַּנִּיחֵם֙^b2Chr.9.25יַּנִּיחֵםהציב אותם ^ב דהי"ב ט 25: מל"א ט 19 בְּעָרֵ֣י הָרֶ֔כֶב וְעִם־הַמֶּ֖לֶךְ בִּירוּשָׁלִָֽם׃ 26וַיְהִ֥י מוֹשֵׁ֖ל בְּכָל־הַמְּלָכִ֑ים ^א דהי"ב ט 26: ברא' טו 18 מִן־הַנָּהָר֙^a2Chr.9.26הַנָּהָרנהר פרת וְעַד־אֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֔ים וְעַ֖ד גְּב֥וּל מִצְרָֽיִם׃ 27^א דהי"ב ט 27: דבר' יז 17 וַיִּתֵּ֨ן הַמֶּ֧לֶךְ אֶת־הַכֶּ֛סֶף בִּירוּשָׁלִַ֖ם כָּאֲבָנִ֑ים^a2Chr.9.27יִּתֵּן... כָּאֲבָנִיםגרם לכך שהיו נפוצים כאבנים וְאֵ֣ת הָאֲרָזִ֗ים נָתַ֛ן ^ב דהי"ב ט 27: ישע' ט 9; עמוס ז 14; תהל' עח 47; דהי"א כז 28; דהי"ב א 15; לוקס יט 4 כַּשִּׁקְמִ֥ים ^ג דהי"ב ט 27: דהי"א כז 28‡ אֲשֶׁר־בַּשְּׁפֵלָ֖ה לָרֹֽב׃ 28^א דהי"ב ט 28: מל"א ה 1, 4; דהי"ב א 16 וּמוֹצִיאִ֨ים^a2Chr.9.28מוֹצִיאִיםמייבאים סוּסִ֧ים מִמִּצְרַ֛יִם לִשְׁלֹמֹ֖ה וּמִכָּל־הָאֲרָצֽוֹת׃

מות שלמה

(מל"א יא 43-41)

29^א דהי"ב ט 29: מל"א יא 43-41 וּשְׁאָר֙ דִּבְרֵ֣י שְׁלֹמֹ֔ה הָרִאשֹׁנִ֖ים וְהָאֲחֲרוֹנִ֑ים ^ב דהי"ב ט 29: דהי"א כט 29 הֲלֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־דִּבְרֵי֙ ^ג דהי"ב ט 29: שמ"ב ז 2‡ נָתָ֣ן הַנָּבִ֔יא וְעַל־נְבוּאַ֞ת ^ד דהי"ב ט 29: מל"א יא 29; יב 15; טו 29; דהי"ב י 15 אֲחִיָּ֣ה הַשִּֽׁילוֹנִ֗י וּבַחֲזוֹת֙^a2Chr.9.29חֲזוֹתחזיונות ^ה דהי"ב ט 29: יב 15 ^*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ... (יעדי) יֶעְדּ֣וֹ ^ו דהי"ב ט 29: מל"ב יז 13‡ הַחֹזֶ֔ה עַל־יָרָבְעָ֖ם בֶּן־נְבָֽט׃ 30^א דהי"ב ט 30: מל"א יא 43-42 וַיִּמְלֹ֨ךְ שְׁלֹמֹ֧ה בִֽירוּשָׁלִַ֛ם עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֖ל אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָֽה׃ 31^א דהי"ב ט 31: מל"א ב 10‡ וַיִּשְׁכַּ֤ב שְׁלֹמֹה֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַֽיִּקְבְּרֻ֔הוּ בְּעִ֖יר דָּוִ֣יד אָבִ֑יו וַיִּמְלֹ֛ךְ רְחַבְעָ֥ם בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ פ