דברי הימים ב כט
דברי הימים ב פרק כט
מלכות יחזקיהו
1א דהי"ב כט 1: מל"ב טז 20; כ 1, 20-19; ישע' א 1; משלי כה 1; דהי"ב כח 27 יְחִזְקִיָּ֣הוּ מָלַ֗ךְ בֶּן־עֶשְׂרִ֤ים וְחָמֵשׁ֙ שָׁנָ֔ה וְעֶשְׂרִ֤ים וָתֵ֨שַׁע֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָ֑ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ אֲבִיָּ֖ה בַּת־זְכַרְיָֽהוּ׃ 2א דהי"ב כט 2: מל"א טו 5, 11; מל"ב יב 3; יד 3; טו 3, 34; כב 2; דהי"ב כה 2‡ וַיַּ֥עַשׂ הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה דָּוִ֥יד אָבִֽיו׃
חידוש עבודת המקדש
3ה֣וּא
בַשָּׁנָה֩
הָרִאשׁוֹנָ֨ה
לְמָלְכ֜וֹ
בַּחֹ֣דֶשׁ
הָרִאשׁ֗וֹןa2Chr.29.3בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹןבחודש הראשון של מלכות יחזקיהו; או, בחודש הראשון של השנה, חודש ניסן
א
דהי"ב כט 3:
כח 24
פָּתַ֛ח
אֶת־דַּלְת֥וֹת
בֵּית־יְהוָ֖ה
וַֽיְחַזְּקֵֽם׃
4וַיָּבֵ֥א
אֶת־הַכֹּהֲנִ֖ים
וְאֶת־הַלְוִיִּ֑ם
וַיַּֽאַסְפֵ֖ם
לִרְח֥וֹב
הַמִּזְרָֽחa2Chr.29.4לִרְחוֹב הַמִּזְרָחבכיכר בצד המזרחי׃
5וַיֹּ֥אמֶר
לָהֶ֖ם
שְׁמָע֣וּנִי
הַלְוִיִּ֑ם
עַתָּ֣ה
א
דהי"ב כט 5:
ברא' לה 2;
שמות יט 10,
22;
ויק' יא 45-44;
במד' יא 18
הִֽתְקַדְּשׁ֗וּ
וְקַדְּשׁוּ֙
אֶת־בֵּ֤ית
יְהוָה֙
אֱלֹהֵ֣י
אֲבֹתֵיכֶ֔ם
וְהוֹצִ֥יאוּ
ב
דהי"ב כט 5:
זכר' יג 1‡
אֶת־הַנִּדָּ֖הa2Chr.29.5הַנִּדָּההתשמישים הטמאים של עבודת אלילים
מִן־הַקֹּֽדֶשׁ׃
6כִּֽי־מָעֲל֣וּa2Chr.29.6מָעֲלוּבגדו
אֲבֹתֵ֗ינוּ
וְעָשׂ֥וּ
הָרַ֛ע
בְּעֵינֵ֥י
יְהוָֽה־אֱלֹהֵ֖ינוּ
וַיַּֽעַזְבֻ֑הוּ
א
דהי"ב כט 6:
ירמ' ב 27;
לב 33;
יחז' ח 16
וַיַּסֵּ֧בּוּ
פְנֵיהֶ֛םb2Chr.29.6יַּסֵּבּוּ פְנֵיהֶםפנו
מִמִּשְׁכַּ֥ן
יְהוָ֖ה
וַיִּתְּנוּ־עֹֽרֶףc2Chr.29.6יִּתְּנוּ־עֹרֶףהפנו גב׃
7גַּ֣ם
א
דהי"ב כט 7:
כח 24
סָֽגְר֞וּ
דַּלְת֣וֹת
הָאוּלָ֗ם
וַיְכַבּוּ֙
אֶת־הַנֵּר֔וֹת
וּקְטֹ֖רֶת
לֹ֣א
הִקְטִ֑ירוּ
וְעֹלָה֙
לֹא־הֶעֱל֣וּ
בַקֹּ֔דֶשׁ
לֵאלֹהֵ֖י
יִשְׂרָאֵֽל׃
8וַיְהִי֙
א
דהי"ב כט 8:
ויק' י 6‡
קֶ֣צֶף
יְהוָ֔ה
עַל־יְהוּדָ֖ה
וִירוּשָׁלִָ֑ם
וַיִּתְּנֵ֤ם
ב
דהי"ב כט 8:
דבר' כח 25‡
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(לזועה)
לְזַֽעֲוָה֙a2Chr.29.8(לזועה) לְזַעֲוָהלפי הכתיב: לזוועה; לפי הקרי: לדבר מזעזע
ג
דהי"ב כט 8:
ירמ' יח 16;
יט 8;
כה 9,
18;
כט 18;
מיכה ו 16
לְשַׁמָּ֣הb2Chr.29.8לְשַׁמָּהלשממה, לאסון
וְלִשְׁרֵקָ֔הc2Chr.29.8לִשְׁרֵקָהכל הרואה את אשר קרה להם שורק מתימהון ובלעג
כַּאֲשֶׁ֛ר
אַתֶּ֥ם
רֹאִ֖ים
בְּעֵינֵיכֶֽם׃
9וְהִנֵּ֛ה
א
דהי"ב כט 9:
כח 8-5,
17
נָפְל֥וּ
אֲבוֹתֵ֖ינוּ
בֶּחָ֑רֶב
וּבָנֵ֨ינוּ
וּבְנוֹתֵ֧ינוּ
וְנָשֵׁ֛ינוּ
בַּשְּׁבִ֖י
עַל־זֹֽאת׃
10עַתָּה֙
עִם־לְבָבִ֔יa2Chr.29.10עִם־לְבָבִיברצוני
א
דהי"ב כט 10:
כג 16‡
לִכְר֣וֹת
בְּרִ֔ית
לַיהוָ֖ה
אֱלֹהֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֑ל
וְיָשֹׁ֥ב
מִמֶּ֖נּוּ
ב
דהי"ב כט 10:
כח 11‡
חֲר֥וֹן
אַפּֽוֹb2Chr.29.10יָשֹׁב... אַפּוֹשיסיר את כעסו מאתנו׃
11בָּנַ֕י
עַתָּ֖ה
אַל־תִּשָּׁל֑וּa2Chr.29.11אַל־תִּשָּׁלוּאל תטעו; או, אל תהיו אדישים
א
דהי"ב כט 11:
במד' ג 6;
ח 19-6
כִּֽי־בָכֶ֞ם
בָּחַ֣ר
יְהוָ֗ה
לַעֲמֹ֤ד
לְפָנָיו֙
לְשָׁ֣רְת֔וֹ
וְלִהְי֥וֹת
ל֖וֹ
מְשָׁרְתִ֥ים
ב
דהי"ב כט 11:
לוקס א 9
וּמַקְטִרִֽים׃
ס
12וַיָּקֻ֣מוּ
הַ֠לְוִיִּם
א
דהי"ב כט 12:
לא 13
מַ֣חַת
בֶּן־עֲמָשַׂ֞י
וְיוֹאֵ֣ל
בֶּן־עֲזַרְיָהוּ֮
ב
דהי"ב כט 12:
במד' ג 21-19
מִן־בְּנֵ֣י
הַקְּהָתִי֒
וּמִן־בְּנֵ֣י
מְרָרִ֔י
קִ֚ישׁ
בֶּן־עַבְדִּ֔י
וַעֲזַרְיָ֖הוּ
בֶּן־יְהַלֶּלְאֵ֑ל
וּמִן־הַגֵּ֣רְשֻׁנִּ֔י
יוֹאָח֙
בֶּן־זִמָּ֔ה
וְעֵ֖דֶן
בֶּן־יוֹאָֽח׃
13וּמִן־בְּנֵי֙
אֱלִ֣יצָפָ֔ן
שִׁמְרִ֖י
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(ויעואל)
וִיעִיאֵ֑ל
וּמִן־בְּנֵ֣י
א
דהי"ב כט 13:
דהי"א כה 6
אָסָ֔ף
זְכַרְיָ֖הוּ
וּמַתַּנְיָֽהוּ׃
ס
14וּמִן־בְּנֵ֥י
הֵימָ֖ן
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(יחואל)
יְחִיאֵ֣ל
וְשִׁמְעִ֑י
ס
וּמִן־בְּנֵ֣י
יְדוּת֔וּן
שְׁמַֽעְיָ֖ה
וְעֻזִּיאֵֽל׃
15וַיַּֽאַסְפ֤וּ
אֶת־אֲחֵיהֶם֙
א
דהי"ב כט 15:
כט 5‡
וַיִּֽתְקַדְּשׁ֔וּ
וַיָּבֹ֥אוּ
כְמִצְוַת־הַמֶּ֖לֶךְ
ב
דהי"ב כט 15:
ל 12
בְּדִבְרֵ֣י
יְהוָ֑ה
ג
דהי"ב כט 15:
דהי"א כג 28
לְטַהֵ֖ר
בֵּ֥ית
יְהוָֽה׃
16וַיָּבֹ֣אוּ
הַ֠כֹּהֲנִים
לִפְנִ֣ימָה
בֵית־יְהוָה֮
לְטַהֵר֒
וַיּוֹצִ֗יאוּ
אֵ֤ת
כָּל־הַטֻּמְאָה֙
אֲשֶׁ֤ר
מָֽצְאוּ֙
בְּהֵיכַ֣ל
יְהוָ֔ה
לַחֲצַ֖ר
בֵּ֣ית
יְהוָ֑ה
וַֽיְקַבְּלוּ֙
הַלְוִיִּ֔ם
לְהוֹצִ֥יא
א
דהי"ב כט 16:
שמ"ב טו 23;
מל"א ב 37;
טו 13;
מל"ב כג 4,
6,
12;
ירמ' לא 40;
דהי"ב טו 16;
ל 14;
יוח' יח 1
לְנַֽחַל־קִדְר֖וֹן
חֽוּצָה׃
17וַ֠יָּחֵלּוּa2Chr.29.17יָּחֵלּוּהתחילו
א
דהי"ב כט 17:
כט 3
בְּאֶחָ֞ד
לַחֹ֣דֶשׁ
הָרִאשׁוֹן֮
לְקַדֵּשׁ֒
וּבְי֧וֹם
שְׁמוֹנָ֣ה
לַחֹ֗דֶשׁ
בָּ֚אוּ
לְאוּלָ֣ם
יְהוָ֔ה
וַיְקַדְּשׁ֥וּ
אֶת־בֵּית־יְהוָ֖ה
לְיָמִ֣ים
שְׁמוֹנָ֑ה
וּבְי֨וֹם
שִׁשָּׁ֥ה
עָשָׂ֛ר
לַחֹ֥דֶשׁ
הָרִאשׁ֖וֹן
כִּלּֽוּb2Chr.29.17כִּלּוּסיימו׃
ס
18וַיָּב֤וֹאוּ
פְנִ֨ימָה֙
אֶל־חִזְקִיָּ֣הוּ
הַמֶּ֔לֶךְ
וַיֹּ֣אמְר֔וּ
טִהַ֖רְנוּ
אֶת־כָּל־בֵּ֣ית
יְהוָ֑ה
א
דהי"ב כט 18:
שמות מ 6‡
אֶת־מִזְבַּ֤ח
הָעוֹלָה֙
וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֔יו
ב
דהי"ב כט 18:
שמות כה 30-23
וְאֶת־שֻׁלְחַ֥ן
הַֽמַּעֲרֶ֖כֶתa2Chr.29.18הַמַּעֲרֶכֶתלחם הפנים
וְאֶת־כָּל־כֵּלָֽיו׃
19א
דהי"ב כט 19:
כח 24
וְאֵ֣ת
כָּל־הַכֵּלִ֗ים
אֲשֶׁ֣ר
הִזְנִיחַ֩
הַמֶּ֨לֶךְ
אָחָ֧ז
בְּמַלְכוּת֛וֹ
בְּמַעֲל֖וֹa2Chr.29.19בְּמַעֲלוֹבבגידתו בה'
הֵכַ֣נּוּ
וְהִקְדָּ֑שְׁנוּ
וְהִנָּ֕ם
לִפְנֵ֖י
מִזְבַּ֥ח
יְהוָֽה׃
ס
20וַיַּשְׁכֵּם֙
יְחִזְקִיָּ֣הוּ
הַמֶּ֔לֶךְ
וַיֶּאֱסֹ֕ף
אֵ֖ת
שָׂרֵ֣י
הָעִ֑יר
וַיַּ֖עַל
בֵּ֥ית
יְהוָֽה׃
21וַיָּבִ֣יאוּ
פָרִים־שִׁבְעָה֩
וְאֵילִ֨יםa2Chr.29.21אֵילִיםהזכרים שבכבשים
שִׁבְעָ֜ה
וּכְבָשִׂ֣ים
שִׁבְעָ֗ה
וּצְפִירֵ֨י
עִזִּ֤יםb2Chr.29.21צְפִירֵי עִזִּיםהזכרים שבעזים
שִׁבְעָה֙
א
דהי"ב כט 21:
ויק' ד 14-3
לְחַטָּ֔את
עַל־הַמַּמְלָכָ֥ה
וְעַל־הַמִּקְדָּ֖שׁ
וְעַל־יְהוּדָ֑ה
וַיֹּ֗אמֶר
לִבְנֵ֤י
אַהֲרֹן֙
הַכֹּ֣הֲנִ֔ים
לְהַעֲל֖וֹת
עַל־מִזְבַּ֥ח
יְהוָֽה׃
22וַֽיִּשְׁחֲטוּ֙
הַבָּקָ֔ר
וַיְקַבְּל֤וּ
הַכֹּֽהֲנִים֙
אֶת־הַדָּ֔ם
א
דהי"ב כט 22:
ויק' א 5
וַֽיִּזְרְק֖וּ
הַמִּזְבֵּ֑חָה
וַיִּשְׁחֲט֣וּ
הָאֵלִ֗ים
וַיִּזְרְק֤וּ
הַדָּם֙
הַמִּזְבֵּ֔חָה
וַֽיִּשְׁחֲטוּ֙
הַכְּבָשִׂ֔ים
וַיִּזְרְק֥וּ
הַדָּ֖ם
הַמִּזְבֵּֽחָה׃
23וַיַּגִּ֨ישׁוּ֙
אֶת־שְׂעִירֵ֣יa2Chr.29.23שְׂעִירֵיתיישי
הַֽחַטָּ֔את
לִפְנֵ֥י
הַמֶּ֖לֶךְ
וְהַקָּהָ֑ל
א
דהי"ב כט 23:
ויק' א 4‡;
ד 15‡
וַיִּסְמְכ֥וּ
יְדֵיהֶ֖ם
עֲלֵיהֶֽם׃
24וַיִּשְׁחָטוּם֙
הַכֹּ֣הֲנִ֔ים
וַֽיְחַטְּא֤וּ
אֶת־דָּמָם֙a2Chr.29.24יְחַטְּאוּ אֶת־דָּמָםנתנו את דם החטאת על קרנות המזבח
הַמִּזְבֵּ֔חָה
א
דהי"ב כט 24:
ויק' ד 20,
26;
דנ' ט 24
לְכַפֵּ֖ר
עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֑ל
כִּ֤י
לְכָל־יִשְׂרָאֵל֙
אָמַ֣ר
הַמֶּ֔לֶךְb2Chr.29.24אָמַר הַמֶּלֶךְציווה המלך להקריב
הָעוֹלָ֖ה
וְהַחַטָּֽאת׃
25א
דהי"ב כט 25:
דהי"א כה 6
וַיַּֽעֲמֵ֨ד
אֶת־הַלְוִיִּ֜ם
בֵּ֣ית
יְהוָ֗ה
בִּמְצִלְתַּ֨יִם֙
בִּנְבָלִ֣ים
וּבְכִנֹּר֔וֹת
ב
דהי"ב כט 25:
ח 14
בְּמִצְוַ֥ת
דָּוִ֛יד
ג
דהי"ב כט 25:
שמ"א כב 5‡
וְגָ֥ד
חֹזֵֽה־הַמֶּ֖לֶךְa2Chr.29.25חֹזֵהנביא
ד
דהי"ב כט 25:
שמ"ב ז 2‡
וְנָתָ֣ן
הַנָּבִ֑יא
כִּ֧י
בְיַד־יְהוָ֛ה
הַמִּצְוָ֖ה
בְּיַד־נְבִיאָֽיו׃
ס
26וַיַּֽעַמְד֤וּ
הַלְוִיִּם֙
א
דהי"ב כט 26:
דהי"א כג 5
בִּכְלֵ֣י
דָוִ֔יד
ב
דהי"ב כט 26:
ה 12
וְהַכֹּהֲנִ֖ים
ג
דהי"ב כט 26:
דהי"א טו 24‡
בַּחֲצֹצְרֽוֹת׃
ס
27וַיֹּ֨אמֶר֙
חִזְקִיָּ֔הוּ
לְהַעֲל֥וֹת
הָעֹלָ֖ה
לְהַמִּזְבֵּ֑חַ
א
דהי"ב כט 27:
כג 18
וּבְעֵ֞ת
הֵחֵ֣ל
הָֽעוֹלָ֗ה
הֵחֵ֤ל
ב
דהי"ב כט 27:
תהל' קלז 4
שִׁיר־יְהוָה֙
וְהַחֲצֹ֣צְר֔וֹת
וְעַ֨ל־יְדֵ֔י
כְּלֵ֖י
דָּוִ֥יד
מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵֽל׃
28וְכָל־הַקָּהָל֙
מִֽשְׁתַּחֲוִ֔ים
וְהַשִּׁ֣יר
מְשׁוֹרֵ֔רa2Chr.29.28הַשִּׁיר מְשׁוֹרֵרהזמרים שרו את השיר
וְהַחֲצֹצְר֖וֹת
*כְּתִיב וּקְרֵי
בתוך הטקסט המקראי, בעלי המסורה העירו מילים מסוימות אשר יש לקרוא אותן באופן שונה מהצורה הכתובה שלהן. המלה בצורתה הכתובה נקראת "כְּתִיב", ואופן קריאתה נקרא "קְרֵי".
מילות ה"כְּתִיב" מופיעות בסוגריים ובלי ניקוד ומיד אחריהן מילות ה"קְרֵי," באותיות כחולות. לדוגמה: ברא' ח 17: וּבְכָל־הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ ...
לעתים רחוקות, מופיע קרי ולא כתיב, כלומר מילה הנקראת למרות שאינה כתובה. לדוגמה: שפט' כ 13: וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ ...
יש גם מקרים אחדים של כתיב ולא קרי, כלומר מילה כתובה שאין לקרוא אותה. לדוגמה: ירמ' נא 3: אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ (ידרך) הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ ...
(מחצצרים)
מַחְצְרִ֑יםb2Chr.29.28מַחְצְרִיםתקעו
הַכֹּ֕ל
עַ֖ד
לִכְל֥וֹתc2Chr.29.28עַד לִכְלוֹתעד שגמרו להעלות
הָעֹלָֽה׃
29וּכְכַלּ֖וֹת
לְהַעֲל֑וֹת
א
דהי"ב כט 29:
שמות ד 31;
יב 27;
דהי"ב כ 18
כָּרְע֗וּ
הַמֶּ֛לֶךְ
וְכָֽל־הַנִּמְצְאִ֥ים
אִתּ֖וֹ
וַיִּֽשְׁתַּחֲוֽוּ׃
30וַ֠יֹּאמֶר
יְחִזְקִיָּ֨הוּ
הַמֶּ֤לֶךְ
וְהַשָּׂרִים֙
לַלְוִיִּ֔ם
לְהַלֵּל֙
לַֽיהוָ֔ה
בְּדִבְרֵ֥י
דָוִ֖יד
א
דהי"ב כט 30:
תהל' נ 1;
עג 1;
נחמ' יב 46;
דהי"א טו 17
וְאָסָ֣ף
ב
דהי"ב כט 30:
מל"ב יז 13‡
הַחֹזֶ֑ה
ג
דהי"ב כט 30:
תהל' ק 2
וַֽיְהַלְלוּ֙
עַד־לְשִׂמְחָ֔ה
וַֽיִּקְּד֖וּ
וַיִּֽשְׁתַּחֲוֽוּ׃
פ
31וַיַּ֨עַן יְחִזְקִיָּ֜הוּ וַיֹּ֗אמֶר עַתָּ֨ה א דהי"ב כט 31: שמות כט 33-29; דהי"ב יג 9 מִלֵּאתֶ֤ם יֶדְכֶם֙ לַיהוָ֔הa2Chr.29.31מִלֵּאתֶם יֶדְכֶם לַיהוההתקדשתם לעבודת ה' גֹּ֧שׁוּ וְהָבִ֛יאוּ ב דהי"ב כט 31: עבר' יג 15 זְבָחִ֥ים וְתוֹד֖וֹת לְבֵ֣ית יְהוָ֑ה וַיָּבִ֤יאוּ הַקָּהָל֙ זְבָחִ֣ים וְתוֹד֔וֹת ג דהי"ב כט 31: שמות לה 5, 22 וְכָל־נְדִ֥יב לֵ֖ב עֹלֽוֹת׃ 32וַיְהִ֞י מִסְפַּ֣ר הָעֹלָה֮ אֲשֶׁ֣ר הֵבִ֣יאוּ הַקָּהָל֒ בָּקָ֣ר שִׁבְעִ֔ים אֵילִ֥ים מֵאָ֖ה כְּבָשִׂ֣ים מָאתָ֑יִם לְעֹלָ֥ה לַיהוָ֖ה כָּל־אֵֽלֶּה׃ 33וְֽהַקֳּדָשִׁ֑יםa2Chr.29.33הַקֳּדָשִׁיםשאר הקרבנות בָּקָר֙ שֵׁ֣שׁ מֵא֔וֹת וְצֹ֖אן שְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִֽים׃ 34רַ֤ק הַכֹּֽהֲנִים֙ הָי֣וּ לִמְעָ֔טa2Chr.29.34לִמְעָטמעטים ביחס למספר הקרבנות א דהי"ב כט 34: יחז' מד 11 וְלֹ֣א יָֽכְל֔וּ לְהַפְשִׁ֖יטb2Chr.29.34לְהַפְשִׁיטלפשוט את עור הקרבנות אֶת־כָּל־הָעֹל֑וֹת ב דהי"ב כט 34: לה 11 וַֽיְּחַזְּק֞וּם אֲחֵיהֶ֣ם הַלְוִיִּ֗ם עַד־כְּל֤וֹת הַמְּלָאכָה֙ וְעַ֣ד יִתְקַדְּשׁ֣וּ הַכֹּֽהֲנִ֔ים כִּ֤י ג דהי"ב כט 34: ל 3 הַלְוִיִּם֙ יִשְׁרֵ֣י לֵבָ֔בc2Chr.29.34יִשְׁרֵי לֵבָבנאמנים וזריזים לְהִתְקַדֵּ֖שׁ מֵֽהַכֹּהֲנִֽים׃ 35וְגַם־עֹלָ֨ה לָרֹ֜בa2Chr.29.35וְגַם־עֹלָה לָרֹבנוסף על המספר הרב של קרבנות עולה א דהי"ב כט 35: ויק' ג 3, 9, 16; ד 26; דהי"ב ז 7 בְּחֶלְבֵ֧י הַשְּׁלָמִ֛יםb2Chr.29.35חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִיםהשומן המוקשה מקרבנות השלמים ב דהי"ב כט 35: שמות כט 40‡ וּבַנְּסָכִ֖יםc2Chr.29.35נְּסָכִיםקרבנות היין המלווים את הקרבנות האחרים לָעֹלָ֑ה וַתִּכּ֖וֹןd2Chr.29.35תִּכּוֹןחודשה בצורה נכונה ומסודרת עֲבוֹדַ֥ת בֵּית־יְהוָֽה׃ 36וַיִּשְׂמַ֤ח יְחִזְקִיָּ֨הוּ֙ וְכָל־הָעָ֔ם עַ֛ל הַהֵכִ֥ין הָאֱלֹהִ֖ים לָעָ֑ם כִּ֥י בְּפִתְאֹ֖ם הָיָ֥ה הַדָּבָֽרa2Chr.29.36עַל... הַדָּבָרעל כל מה שאלוהים נתן לעם לעשות למרות שנעשה בזמן קצר׃ פ