דברי הימים ב יב
דברי הימים ב פרק יב
פלישת שישק ליהודה
1וַיְהִ֗י א דהי"ב יב 1: יא 17; יב 13 כְּהָכִ֞יןa2Chr.12.1כְּהָכִיןכאשר נתבססה מַלְכ֤וּת רְחַבְעָם֙ וּכְחֶזְקָת֔וֹb2Chr.12.1וּכְחֶזְקָתוֹוכשהוא התחזק ב דהי"ב יב 1: ירמ' ט 12; תהל' פט 31; קיט 53; משלי כח 4 עָזַ֖ב אֶת־תּוֹרַ֣ת יְהוָ֑ה וְכָל־יִשְׂרָאֵ֖ל עִמּֽוֹ׃ פ
2א דהי"ב יב 2: מל"א יד 25 וַיְהִ֞י בַּשָּׁנָ֤ה הַֽחֲמִישִׁית֙ לַמֶּ֣לֶךְ רְחַבְעָ֔ם עָלָ֛ה ב דהי"ב יב 2: מל"א יא 40 שִׁישַׁ֥ק מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֖יִם עַל־יְרוּשָׁלִָ֑ם כִּ֥י מָעֲל֖וּa2Chr.12.2מָעֲלוּחטאו, בגדו בַּיהוָֽה׃ 3בְּאֶ֤לֶף וּמָאתַ֨יִם֙ רֶ֔כֶב וּבְשִׁשִּׁ֥ים אֶ֖לֶף פָּרָשִׁ֑ים וְאֵ֣ין מִסְפָּ֗ר לָעָ֞םa2Chr.12.3לָעָםלצבא אֲשֶׁר־בָּ֤אוּ עִמּוֹ֙ מִמִּצְרַ֔יִם א דהי"ב יב 3: נחום ג 9; דהי"ב טז 8 לוּבִ֥ים סֻכִּיִּ֖ים וְכוּשִֽׁים׃ 4וַיִּלְכֹּ֛ד א דהי"ב יב 4: יא 12-5 אֶת־עָרֵ֥י הַמְּצֻר֖וֹתa2Chr.12.4עָרֵי הַמְּצֻרוֹתהערים המבוצרות אֲשֶׁ֣ר לִֽיהוּדָ֑ה וַיָּבֹ֖א עַד־יְרוּשָׁלִָֽם׃ ס 5א דהי"ב יב 5: יא 2; יב 15 וּֽשְׁמַֽעְיָ֤ה הַנָּבִיא֙ בָּ֣א אֶל־רְחַבְעָ֔ם וְשָׂרֵ֣י יְהוּדָ֔ה אֲשֶׁר־נֶאֶסְפ֥וּ אֶל־יְרוּשָׁלִַ֖ם מִפְּנֵ֣י שִׁישָׁ֑ק וַיֹּ֨אמֶר לָהֶ֜ם כֹּה־אָמַ֣ר יְהוָ֗ה ב דהי"ב יב 5: דבר' כח 15; דהי"ב טו 2 אַתֶּם֙ עֲזַבְתֶּ֣ם אֹתִ֔י וְאַף־אֲנִ֛י עָזַ֥בְתִּי אֶתְכֶ֖ם בְּיַד־שִׁישָֽׁק׃ 6א דהי"ב יב 6: ויק' כו 41; מל"א כא 29; מל"ב כב 19; דהי"ב ז 14; ל 11; לב 26; לג 12, 19, 23; לד 27 וַיִּכָּנְע֥וּ ב דהי"ב יב 6: כג 2 שָׂרֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל וְהַמֶּ֑לֶךְ וַיֹּאמְר֖וּ ג דהי"ב יב 6: תהל' קכט 4; קמה 17; איכה א 18; דנ' ט 14 צַדִּ֥יק ׀ יְהוָֽה׃ 7וּבִרְא֤וֹת יְהוָה֙ כִּ֣י נִכְנָ֔עוּ הָיָה֩ דְבַר־יְהוָ֨ה אֶל־שְׁמַֽעְיָ֧ה ׀ לֵאמֹ֛ר נִכְנְע֖וּ א דהי"ב יב 7: תהל' עח 38 לֹ֣א אַשְׁחִיתֵ֑ם וְנָתַתִּ֨י לָהֶ֤ם כִּמְעַט֙ לִפְלֵיטָ֔הa2Chr.12.7כִּמְעַט לִפְלֵיטָההצלה חלקית, הצלת מעטים מהם; או, הצלה לתקופה מוגבלת וְלֹא־תִתַּ֧ךְb2Chr.12.7לֹא־תִתַּךְלא תישפך חֲמָתִ֛י בִּירוּשָׁלִַ֖ם בְּיַד־שִׁישָֽׁק׃ 8כִּ֥י יִהְיוּ־ל֖וֹ לַעֲבָדִ֑ים א דהי"ב יב 8: דבר' כח 48-47 וְיֵדְעוּ֙a2Chr.12.8יֵדְעוּידעו את ההבדל בין עֲב֣וֹדָתִ֔י וַעֲבוֹדַ֖ת מַמְלְכ֥וֹת הָאֲרָצֽוֹת׃ ס 9א דהי"ב יב 9: מל"א יד 28-26 וַיַּ֨עַל שִׁישַׁ֥ק מֶֽלֶךְ־מִצְרַיִם֮ עַל־יְרוּשָׁלִַם֒ וַיִּקַּ֞ח אֶת־אֹצְר֣וֹת בֵּית־יְהוָ֗ה וְאֶת־אֹֽצְרוֹת֙ בֵּ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ אֶת־הַכֹּ֖ל לָקָ֑ח ב דהי"ב יב 9: מל"א י 17-16; דהי"ב ט 16-15 וַיִּקַּח֙ אֶת־מָגִנֵּ֣י הַזָּהָ֔ב אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה שְׁלֹמֹֽה׃ 10וַיַּ֨עַשׂ הַמֶּ֤לֶךְ רְחַבְעָם֙ תַּחְתֵּיהֶ֔ם מָגִנֵּ֖י נְחֹ֑שֶׁת וְהִפְקִ֗יד עַל־יַד֙ שָׂרֵ֣י הָרָצִ֔יםa2Chr.12.10הָרָצִיםשומרי הראש של המלך הַשֹּׁ֣מְרִ֔ים פֶּ֖תַח בֵּ֥ית הַמֶּֽלֶךְ׃ 11וַיְהִ֛י מִדֵּי־ב֥וֹא הַמֶּ֖לֶךְ בֵּ֣ית יְהוָ֑ה בָּ֤אוּ הָרָצִים֙ וּנְשָׂא֔וּםa2Chr.12.11נְשָׂאוּםנשאו את המגנים וֶהֱשִׁב֖וּם אֶל־תָּ֥א הָרָצִֽיםb2Chr.12.11תָּא הָרָצִיםלשכת השומרים׃ 12א דהי"ב יב 12: יב 6‡ וּבְהִכָּֽנְע֗וֹ שָׁ֤ב מִמֶּ֨נּוּ֙ אַף־יְהוָ֔הa2Chr.12.12אַףכעס וְלֹ֥א לְהַשְׁחִ֖ית לְכָלָ֑הb2Chr.12.12לְכָלָהלגמרי וְגַם֙ בִּֽיהוּדָ֔ה הָיָ֖ה דְּבָרִ֥ים טוֹבִֽיםc2Chr.12.12הָיָה דְּבָרִים טוֹבִיםלא רק המלך נכנע, אלא גם אצל אנשי יהודה מצא ה' סיבה לא להשחית לגמרי׃ ס 13וַיִּתְחַזֵּ֞ק הַמֶּ֧לֶךְ א דהי"ב יב 13: מל"א יד 21 רְחַבְעָ֛ם בִּירוּשָׁלִַ֖ם וַיִּמְלֹ֑ךְ כִּ֣י בֶן־אַרְבָּעִ֣ים וְאַחַ֣ת שָׁנָה֩ רְחַבְעָ֨ם בְּמָלְכ֜וֹ וּֽשֲׁבַ֨ע עֶשְׂרֵ֥ה שָׁנָ֣ה ׀ מָלַ֣ךְ בִּֽירוּשָׁלִַ֗ם הָ֠עִיר אֲשֶׁר־בָּחַ֨ר יְהוָ֜ה לָשׂ֨וּם אֶת־שְׁמ֥וֹ שָׁם֙ מִכֹּל֙ שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ נַעֲמָ֖ה הָֽעַמֹּנִֽית׃ 14וַיַּ֖עַשׂ הָרָ֑ע כִּ֣י לֹ֤א א דהי"ב יב 14: יט 3 הֵכִין֙ לִבּ֔וֹ לִדְר֖וֹשׁ אֶת־יְהוָֽה׃ ס 15א דהי"ב יב 15: מל"א יד 29 וְדִבְרֵ֣י רְחַבְעָ֗ם הָרִאשֹׁנִים֙ וְהָאֲ֣חַרוֹנִ֔ים הֲלֹא־הֵ֨ם כְּתוּבִ֜ים בְּדִבְרֵ֨י ב דהי"ב יב 15: יב 5 שְׁמַֽעְיָ֧ה הַנָּבִ֛יא ג דהי"ב יב 15: ט 29 וְעִדּ֥וֹ הַחֹזֶ֖ה לְהִתְיַחֵ֑שׂa2Chr.12.15לְהִתְיַחֵשׂלרבות ענייני יוחסין וּמִלְחֲמ֧וֹת רְחַבְעָ֛ם וְיָרָבְעָ֖ם כָּל־הַיָּמִֽים׃ 16א דהי"ב יב 16: מל"א ב 10‡ וַיִּשְׁכַּ֤ב רְחַבְעָם֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַיִּקָּבֵ֖ר בְּעִ֣יר דָּוִ֑יד וַיִּמְלֹ֛ךְ ב דהי"ב יב 16: יא 20 אֲבִיָּ֥ה בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ פ